ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 25/11/1997

הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון - בחירות למועצה ממונה), התשנ"ז 1996

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 148

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי. כ"ה בחשוון התשנ"ח (25 בנובמבר 1997). שעה 11:25
נוכחים
חברי הוועדה: סאלח טריף - היו"ר

דוד אזולאי

רפאל אלול
מוזמנים
חה"כ טלב אלסאנע

חה"כ משה גפני

חה"כ עם--אלמאלכ דהאמשה

אהוד שילת - מפקח ארצי על הבחירות, משרד הפנים

איילת פישמן - לשכת מפקח ארצי על הבחירות, משרד הפנים

יחזקאל לביא - משרד הפנים

לאה ענתבי - משרד הפנים

עמיחי בן-דרור - מנהל היחידה למדיניות מוניציפלית, מרכז השלטון המקומי

חליל אבו ג'ועד

סלמאן אבו קרינאת

קאיד אבו אלקיעאן

מחמד אלנבארי

נאיף אבו עראר

0אלם אלנאברי

מחמד אבו פריח

עטא אבו מדיעת
היועצת המשפטית
מירי פרנקל-שור
מנהלת הוועדה
יפה שפירא

רשמה: אירית שלהבת
סדר היום
1. הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון - בחירות למועצה ממונה), התשנ"ז-1996 (של

חה"כ סי אלסאנע, חה"כ עי דהאמשה, חה"כ עי דראושה, חה"כ ת' הטיב).



הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון - בחירות למועצה ממונה). התשנ"ז 1996
היו"ר סאלח טריף
על סדר היום עומדת הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון - בחירות למועצה ממונה),

התשנ"ז-1996 של קבוצת חברי כנסת. חבר הכנסת טלב אלסאנע, אני מבקש שתציג לנו את הצעת החוק שאתה

בין מציעיה. אני מקדם בברכה את החברים שבאו לוועדה לדיון בהצעת החוק החשובה הזאת.
טלב אלסאנע
הצעת החוק הזו באה לתקן איזשהי טעות יסודית בחוק הרשויות המקומיות (בחירות). אם זכור ליושב-ראש,

בקדנציה הקודמת חבר הכנסת דוד מגן הגיש הצעת חוק לתיקון חוק הרשויות המקומיות לגבי המועצות האיזוריות

ולגבי מועצות מקומיות. לגבי מועצות איזוריות הוא קבע שהבחירות יתקיימו "בתוך ארבע שנים". לגבי מועצות
מקומיות הוא כתב
"בתום ארבע שנים", כלומר שאפילו אם רוצים לא יכולים לקיים בחיחת בטרם חלפו 4 שנים.

על-פי הצעת החוק הזאת אם מועצה מקומית נבחרת נכשלת בתפקידה, החוק הקובע שיימנו לה מועצה

ממונה שתתקיים במשך שנתיים, או עד הבחיתת המקומיות הכלליות הקרובות. זה לגבי ועדה קרואה.

אנחם מדברים כאן על מועצות מקומיות בנגב שבהן התופעה של מינוי מועצה קרואה לא קיימת רק שנה-

שנתיים אלא היא קיימת כבר שנים. קודם הם היו במסגרת מועצה אחורית של 3 ישובים: ערוער, כסיפה ושגב

שלום, במסגרת מועצה איזורית משוש. במשך 7 שנים היו שלושת היישובים האלה במסגרת מועצה איזורית

כשראש המועצה היה ממונה, איש מחוץ ליישובים ולא מקרב התושבים. אחר-כך כשהאנשים עתרו לבג"ץ ודרשו
בחירות אמרו להם
עכשיו אנחם נחלק את המועצה האיזורית, נקים מועצות מקומיות, נעקוף את החוק ונמנה

מועצות מקומיות חדשות למשך 4 שנים. אותו דבר לגבי מועצה איזורית שוקת.

בחמשת היישובים האלה המצב הוא לא כמו בבית זרזיר, שם ראש המועצה הוא מקרב התושבים וחברי

המועצה הם מקרב התושבים.
היו"ר 0אלח טריף
זה גם הלך בקושי, זה גם היה דרך בג"ץ. העניין הזה לא הלך בפשטות.
טלב אלסאנע
בחמש המועצות המקומיות האלה מינו ראשי מועצות מחוץ ליישובים, מינו אפילו אנשים, ראש המועצה וסגן

ראש המועצה, מירושלים שמגיעים פעם-פעמיים בשבוע, לא מקרב הששבים. רובם הם מקרב אנשי ש"ס, היא

השולטת היום במשרד הפנים.

התושבים אומרים, הגיע הזמן שאנחנו ננהל את העניינים שלנו בעצמנו. אנחנו לא רוצים מועצות ממונות.

אנחנו לא רוצים שמישהו אחר יבוא ויינהל לנו את החיים, אנחנו מספיק כשירים ויכולים לנהל עצמם את החיים.

אנחנו מבקשים לתקן את החוק על מנת שייתאפשר לאנשים לנהל את עצמם בעצמם. ייערכו בחירות ואני

חושב שיש אנשים מתאימים כאן ועכשיו. הגישה הזאת, שהם לא בשלים, לא יכולים, שיש סיכסוכים, זה בבליית.
היו"ר סאלח טריף
כמה מועצות ממונות יש עכשיו?
טלב אלסאנע
יש 5 מועצות ממונות שמכהנות כבר כשנה וחצי.

אתמול היה דיון בוועדת שרים לענייני בדואים, בהשתתפות ראש הממשלה, וגם הם הגיעו למסקנה

שהמועצות הממונות האלה לא תורמות לפיתתן הבעיה, לא תורמות לקידום היישובים. איפה שיש מועצות נבחרות

היישובים מתקדמים. איפה שיש מועצות ממונות אין התקדמות, כי המועצה לא מהווה הנהגה מקומית ולא יכולים

להזמין את ראש המועצה על מנת שייצג את התושבים וייסייע לפיתרון הבעיה של היישוב. בישיבת ועדת השרים

לענייני בדואים, בהשתתפות ראש הממשלה, נכחו גם נציגים של משת- הפנים, משרד המשפטים, משת-



הביטחון ומשרד הבינוי והשיכון. פה אחד התקבלה ההחלטה לבטל את התופעה של מועצות מקומיות ממונות.

אני 0בור שהצעת החוק שאנחנו הגשנו - שמציינת ש"הבחירות הראשונות למועצה לאחר כינונה ייערכו תוך

שנתיים מיום כינונה או במועד הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, לפי המוקדם" - היא הצעה הוגנת ונכונה.

ראשית, לא מדובר במועצה ממונה של שנה שנתיים אלא זה 8-7 שנים כבר. אם לא הספיקו להכשיר את

היישובים בתוך 8-7 שנים אז הם כבר לא יכשירו אותם לעולם. אני חושב שאין כוונה להכשיר את היישובים אלא

הכוונה היא לדאוג לפנסיה של הממונים. אנחנו אומרים שאנחנו לא מעוניינים בזה. אנחנו רוצים לנהל את ההיים

שלנו בעצממ.
היו"ר סאלח סריף
אתה אומר: במקום 4 שנים - שנתיים.
היו"ר סאלח טריף
מי מאנשי משרד הפנים ישיב על העניין הזה? אני רוצה לשאול אתכם, יש פה טענה על כך שיש מועצות

ממונות במקומות מסויימים כבר מעל 7 שנים. אני זוכר שהעניין של הפירוק של המועצה האיזורית זה היה פטנט,

לפחות בתקופתי כך היה, ופיתרון כדי לענות על הטענות של התושבים. היתה בעיה באמת מי ממנה. אני זוכר

שגם לשר הפנים לשעבר, מר חיים רמון, היתה הצעה למינוי חיצוני כי היתה בעיה את מי למנות במקום, זו בעיה,

לא נכחיש את זה. כשאתה הולך למנות מישהו יש חילוקי דיעות, בכל מקום בארץ. עד שלא מארגנים מועצה

חדשה ומכינים את הבסיס אי אפשר לעשות בחירות. אחר-כך יערכו בחירות דמוקרטיות ומי שייבחר, יבחר. רציתי

להציג את העובדות האלה על השולחן.
לאה ענתבי
מה שאני יודעת, כמו שאמרת - ואתה יודע יותר טוב - במועצות בנגב זה לא היה שום פטנט ושום תיחכום

ושום דבר מעין זה אלא זה היה ניסיון להיענות לבקשת התושבים ואחרי ועדות שהקימו ואחרי שיקול דעת. זה

בכלל לא היה לא לצורך קבלת גיובים ולא לדברים כאלה.
טלב אלסאנע
אבל בפועל יצא שחלק מזה הפך להיות מקור לעסקנות פוליטית.
לאה ענתבי
אין לי פה את הפרטים כי לא הייתי מוכנה בדיוק לנושא הזה אבל אני יכולה להראות לך בכתובים שזה היה

אחרי שיקול דעת, אחרי ועדות ואחרי שמיעת התושבים. זה היה המוצא כי לא היה מוצא אחר.

לגופו של עניין, לפני שהתקבל החוק הזה, שאומר שהוועדה הממונה תהיה 4 שנים, היתה ועדה במשרד

הפנים ששמעה ראשי רשויות מקומיות, שמעה את כל האינטרסים השונים שצצים פה והגיעו למסקנה ש-4 שנים

זה הזמן האופטימלי למועצה ממונה ראשונה.

אני אתן לדוגמא את אבו גוש, ישוב שמתפתח ומצליח. כדי להתחיל לפתח את היישוב צריך תוכנית מיתאר.

להכין תוכנית מיתאר לוקח במיקרה הטוב שנה וחצי ובמיקרה הרע הרבה יותר מזה. אחרי תוכנית מיתאר

מתחילים לקדם את היישוב, זאת אומרת, להפקיע שטחים לנושא של כבישים ובינוי, לשטחים ציבוריים, וגם זה

לוקח את הזמן שלו, שזה עוד שנה-שנתיים להוציא מיכרזים ולפתח ולחייב את התושבים. יש בעיה שנתקלנו בה,

שלאנשים מן היישוב קשה לשלוח הודעות של הפקעה לאותם תושבים, לאותן חמולות, לחייב אותם בהיטלי

כבישים, שהם היטלים בסכומים גדולים, וכולי.

דבר שני, היו לנו כמה עתירות לבג"ץ וזו המסקנה שהגענו אליה, שאם אתה ממנה איש מתוך היישוב זה נותן

לו יתרון בלתי הוגן לקראת הבחירות. הוא ניהל את המקום במשך 4-3 שנים וזה נותן לו יתרון לא הוגן יחסית

למועמדים האחרים כי הוא היה במקום, ולא צריך להרבות דברים על זה. אמרו לי שאפילו במשוש ובשוקת, אם

אני לא טועה, אנשי היישוב עצמם ביקשו שיהיה איש מבחוץ. כמו שאתה רמזת זה יוצר מתיחויות ופערים.
טלב אלסאנע
אנחנו מדברים על בחירות ולא על מינויים. הבחירות יקבעו מי יהיה ומי לא יהיה.
לאה ענתבי
הבחירות יקבעו שיהיה איש מהמקום. אם אלה יהיו בחירות דמוקרטיות יבחר איש המקום, זה הרי לא איש

ממונה. אם זה לא איש ממונה אז הוא לא יוכל לפתח, עקב הבעיות שאני הצגתי.
טלב אלסאנע
מי אמר? אז ברהט לא צריך מועצה, נבטל, את תל-שבע לא צריך. לבטל.
לאה ענתבי
לא אומרים שלא צריך.אומרים שב-4 השנים הראשונות, כשצריך לפתח את היישוב, כשצריך להפקיע,

כשצריך להכין תשתית, אז רצוי שתהיה ועדה ממונה. ה-7 שנים זה היה מיקרה חריג.
אהוד שילת
חבר הכנסת הנכבד תרשה לי להעיר, אתה מדבר לא לעניין, כאילו מי שמונה מונה מבחוץ במקום מבפנים.

עכשיו כשהיא מזכירה למה ממנים מבחוץ אתה אומר שמחבר על בחירות. אז בואו נבדיל בין הזבובים לבין

הדבש. פה לא מדברים על פוליטיקה. היא אמרה לך את עמדת משרד הפנים לא מהצד הפוליטי.
היו"ר סאלח טריף
ברשותך, תן לחברים להשלים את דבריהם.
טלב אלסאנע
זה שיקול פוליטי. אם ממנים איש ש"ס, זה לא במיקרה.
לאה ענתבי
אני גם רוצה למחות על כך שאתה מזכיר מינוי של אנשי ש"ס. היו לנו 5 בג"צים וראו שזה לא אנשי ש"ס.
רפאל אלול
אתה פוסל אותו בגלל שהוא איש ש"ס גם אם הוא אדם טוב?
טלב אלסאנע
לא, אני מתנגד לכך שהשיקול הוא שיקול פוליטי בלבד. אני דווקא מכבד אנשי ש"ס ומעריך אותם.
היו"ר סאלח טריף
חבר הכנסת טלב אלסאנע חושב ששר הפנים צריך למנות אנשי מד"ע.
טלב אלסאנע
כל שר פנים הלך ומינה אנשים ממפלגתו, באמת אלה המוכשרים ואלה הטובים ביותר. אני מתנגד למינויים

משיקולים פוליטיים.
היו"ר סאלח טריף
כזה אתה צודק אבל זה לא חדש במדינה. הוויכוח העקרוני על החוק הוא לא ויכוח פוליטי. הבעיה המשפטית

היא מדוע אתם מדברים על 4 שנים ולא על שנתיים?
לאה ענתבי
הסברתי, לצורך התפתחות היישוב, בייחוד הנושא של ההפקעות, של תוכנית מיתאר ושל גביות, צריך יותר

זמן. שנתיים זה לא יספיק בשום אופן לעשות את הדברים שהם בעייתיים לראש רשות שהוא מקרב התושבים.

זה הזמן הסביר ובוודאי ששנתיים זה לא יספיק, גם להוציא את תוכנית המיתאר, גם להפקיע, גם לשלוח את



ההודעות.
רפאל אלול
ואתם מתחייבים לגמור את כל התהליך?
לאה ענתבי
היתה ועדה במשרד הפנים והגיעו למסקנה
טלב אלסאבע
זה מועצות ממונות שקיימות כבר 7 שנים, לא שנתיים.
משה גפני
יש לי שאלה. אני מבין שהעיקרון של 4 שנים זה כדי שהתושבים יתאכלסו, כדי שתהיינה התוכניות, כדי

שכאשר ייבוא ראש רשות ניבחר תהיה לו תשתית מוכנה. אני שואל מה קורה במיקרה שהיישוב התאכלס בשנה

מסויימת אבל ההכרזה על רשות מקומית היתה כעבור זמן, שנה, שנתיים או שלוש? הרי כל התשתיות נעשו

במסגרת מועצה איזורית או במסגרת מועצה מקומית סמוכה, זאת אומרת הדברים נעשו והיישוב התאכלס. האם

אתם מונים 4 שנים מאז שהיישוב התאכלס או מאז שאתם הכרזתם על מועצה מקומית?
יחזקאל לביא
החוק קובע שזמן ההכרזה זה הזמן הקובע. מכיוון שאני יודע בדיוק לאיזה ישוב אתה מתכוון לאחר ששחחנו

בנושא הזה ושאלת אותי שאלה.
משה גפני
אני דווקא לא התכוונתי עכשיו לשום ישוב מסויים.
יחזקאל לביא
אני אומר את הדברים האלה בצורה בחרה. אפילו אם היישוב היה קיים לפני כן במסגרת אחרת, תהליכי

הגבייה פה לא בוצעו על-ידי אותה מסגרת אחרת, לא נהלו החיים המוניציפליים ביישוב על-ידי אותה מסגרת

אחרת אלא כמשהו חיצוני וצדדי לגמרי. כשזה כך בוודאי ובוודאי שאי אפשר להתחיל מחלל ריק. אתה חייב לבנות

משהו על מנת להתחיל אותו.
משה גפני
זאת אומרת שאני יכול לגור ביישוב קרוב ל-8 שנים במישטר דמוקרטי מבלי שתהיה לי אפשרות לבחור את

נציגי, בגלל שיגעון של משרד הפנים. אני שואל לגבי העיקרון של החוק שלהם. מה שקורה, אני בא לגור ביישוב,

אני לא איש פוליטי, אני לא מתערב בשיקולים של משרדי ממשלה, אני משלם את המיסים כחוק. משרד הפנים

והמשרדים השונים עושים את התשתיות כחוק וכדין, הכל בסדר. בעצם יכול שר פנים, לא חשוב מי זה יהיה,

כעבור 3.5 שנים להכריז על רשות מקומית, לעשות מועצה ממונה, שעל-פי החוק לדבריכם זה 4 שנים, ואני

כתושב ביישוב, שמשלם את מיסי כחוק ועושה את כל הדברים הנדרשים, הדבר האלמנטרי שכלול בחוק-יסוד:

כבוד האדם וחירותו, הזכות לבחור ולהיבחר, לא ניתן לי בגלל החלטה מינהלית של משרד ממשלתי.
טלב אלסאנע
המיקרה שלנו הוא עוד יותר קיצוני כי יש 7 שנים מועצות ממונות. אף אחד מראשי המועצות הממונים לא יכול

להפקיע ולא יכול להעביר שום דבר.
היו"ר סאלח טריף
כאן מתקיים דיון על חקיקה, לא דיון פוליטי. אני רוצה שתנתקו את זה מהדברים שאתה מעלה, שיכול להיות

שהם נכונים. הרצון שלנו הוא לברר חוקית ובצורה מאוד נכונה מה הדבר הנכון לעשות. אולי אתה צודק ואולי לא.

אתם אומרים ש-4 שנים יותר טוב משנתיים. אני רוצה לשאול אתכם, האם בחנתם את העניין הזה? שר הפנים

הרי מתחלף, היום הוא מש"ס, מחר מאגודת ישראל, והיו דברים מעולם. מה שקורה, יש באמת לפעמים לחצים,



גם פוליטיים, מהשר. השאלה היא האם לא צריכה להיות ביקורת ציבורית או איזשהי ועדה - למה אמרו שאחרי 4

שנים צריך התייעצות עם ועדת הפנים של הכנסת? כדי שתהיה בקרה ציבורית רחבה. כדי למנוע לזות שפתיים,

שלא יאמרו שהפעולה הזאת נעשית שלא לשם שמים, לא רק לטובת היישוב אלא אולי לטובת חלוקת כיבודים.

בכל זאת מסביב לשולחן הזה יושבים מספר אנשים. אנחנו מאוד חצים למנוע את זה. אני מציע לכם לבחון את

הרעיון, אולי תוכלו להתייחס לזה, שאולי לא נלך על שנתיים אבל שכעבור שנתיים תהיה בקרה ציבורית על

החלטת השר בוועדת הפנים של הכנסת.
רפאל אלול
יש לי הצעה שאולי תוכל לסייע. אני לא יודע אם חשבו על כך, אם זה ניראה לכם. אני אגיד לך מה מרגיז את

חבר הכנסת אלסאנע ואת החברים שלו, בצדק, שאין להם שום מעורבות במה שנעשה בניהול ענייני היישובים

שהם קשורים אליהם. אולי שתהיה בשנתיים האלה מועצה ממונה אבל שיהיה איזשהו צוות היגוי עם נציג

התושבים שאיכפת לו ושייתייעצו איתו מה קורה, כדי שתהיה תחושה שמה שעושים עושים יחד איתם ולא מולם.
לאה ענתבי
יש 5 חברי מועצה בוועדה הממונה.
טלב אלסאנע
בתום שנתיים אנחנו רוצים שיהיו בחירות. מה יותר טוב מבחירות בתום שנתיים?
דוד אזולאי
קודם כל אני מקדם בברכת ברוכים הבאים את החברים הבחאים. אני רוצה שנדע כולנו, הדרישה לפירוק

המועצות האיזוריות לא באה משר הפנים הנוכחי אלא שר הפנים הנוכחי בסך הכל ישם החלטה של שר הפנים

הקודם. הכל היה מוכן.
היו"ר סאלח טריף
הוא החליף רק את השמות.
דוד אזולאי
גם זה לא, תיכף תישמע.

לגבי ההערה של חבר הכנסת רפאל אלול אני אומר לך, יש שני אלמנטים מקומיים שהם שותפים בעשייה

המקומית. חלק נכבד מחברי המועצה המקומית הם תושבי המקום, חח נקבע עוד בימי השר הקודם. הדבר השני,

חלק נכבד מהתפקידים הבכירים
משה גפני
לא בכל המקומות זה כך.
דוד אזולאי
אני מדבר על היישובים הבדואים. אצל החרדים אני לא מבין כל-כך הרבה.
משה גפני
אני לא אומר דווקא אצל החרדים. על-פי חב במועצות ממונות מספר התושבים המקומיים שהם חברים

במועצה הממונה הוא קטן מאוד.
דוד אזולאי
כל המועצה היא קטנה. אם אני לוקח מיקרים כמו אלה, שעל-פי החוק צריכים להיות 9 חברי מועצה, אז

במועצה הממונה יש 7 או 5 חברי מועצת בלבד. המטרה של מועצה מצומצמת זה כדי לאפשר תיפקוד יעיל. ברגע

שאתה הופך את זה למועצה רחבה יש בעיה של תיפקוד.



העניין של המועצה האיזורית הוא לא ביוזמת השר הנוכחי. התושבים הם שביקשו לפרק את המועצה

האיזורית הקודמת ולהפוך אותם למועצות מקומיות. אני הייתי יושב-ראש מועצה ממונה - וחבר הכנסת סאלח

טריף ביקר אצלי כסגן שר הפנים והוא יכול להעיד על כך - והתושבים פנו אליו וביקשו לפצל את המועצה. אותו .

סיפור היה עם הבדואים בדרום.

קודם כל שלא יהיו פה איזה מין צללים פוליטיים. המינויים הם מינויים מקצועיים. זה שיהודי הוא חובש כיפה

והולך כמו יהודי דתי שמזוהה עם ש"ס, האם זה צריך לפסול אותו מלקבל תפקיד? אלה מינויים מקצועיים שעמדו

בפני ועדה. אני אומר לך, חלק נכבד מהתושבים הבדואים בדתם ניפגשים איתי, מברכים ומחצים מתיפקודן של

המועצות. יכול להיות, תמיד ישנם גורמים שלא מרוצים,

יחד עם זה צריך לקבוע מועד לבחירות. ברגע שאתה בא וממנה ראש מועצה מקומית אתה נותן לו קרדיט

ואיזשהי עדיפות על פני המתמודדים האחרים. מישהו החליט שצריך למנות אנשים מחוץ ליישוב. להערכתי יש בזה

מן ההגיון.

בכל אופן, אי אפשר להגיד שאין מעורבות של המשרד. יכול לחיות שצריכה להיות איזשהי בקרה, לרנביא את

זה לדיון בוועדת הפנים אחרי תקופה של 3 שנים במקום אחרי 4 שנים, זאת בהחלט אפשרות. אבל בצורה גורפת

לבוא היום ולהחליט שאחרי שנתיים יתקיימו בחירות? יש איזה היגיון מסויים מדוע קבעו 4 שנים. זה לא רק תוכניות

מיתאר אלא גם בשלות של התושבים להתארגנות להנהגה מקומית. חלק מהתושבים הם עובדי המועצה.
יחזקאל לביא
כיוון שהייתי נציג משרד הפנים אתמול בוועדת השרים לענייני הבדואים בנושא הזה אני רוצה לומר שזו לשון
ההחלטה שהתקבלה שם
"שר התשתיות יקיים פגישה עם שר הפנים לגבי עניין קידום הבחירות במועצות

המקומיות הללו". מה שלאחר מכן מישהו אמר ככה או מישהו אמר אחרת, אני לא יודע. אבל זאת ההחלטה.
נאיף אבו עראר
אני מערוער.
דוד אזולאי
יש לכם ראש מועצה מוכשר עם ניסיון טוב.
נאיף אבו עראר
אתה מכיר אותו יותר טוב ממני. הוא לא תושב המקום, זה היה מינוי פוליטי. אני רוצה להגיד, שתהיה ועדה

ותבוא ותיראה מה קורה בערוער בדיוק. לא יכולות להיות שתי מועצות בערוער. בכסף שאנחנו משקיעים, בזמן

שאנחנו משקיעים היום, ראש המועצה מכניס סיכסוך בין המשפחות. אני מדבר בשמי ובשם אם עראר, והנה גם

השייח חליל אבו ג'ועד, שאנחנו חיים שנים ביחד. היום כשהכניסו את הממונה הזה הוא מכניס ביני לבינו סיכסוך,

ואנחנו גדלנו יחד. הוא מכניס כל מיני תפקידים שאין בהם שום צורך ואין להם מקום. הוא לא תושב מקומי והוא

עושה מה שמתחשק לו, זה מקבל תפקיד והשני מקבל תפקיד היום זה מקבל מזכיר ומחר השני מקבל מזכיר.

כ!ח-אדם פה וכוח אדם שם. העניין הוא גרוע ביותר. אם יהיה פיקוח אז יראו את הבעיה, מה אותו אדם עושה וכיצד

הוא מסכסך בין המשפחות. זה לא יתכן, אנחנו נגיע למה שקורה למשפחות בג'ואריש. האם זה מה שחסר לנו?
חליל אבו גיועד
גם אני מערער . אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו מדברים פה על שינוי חוק ולא על מינוי. אנחנו נגד

מינוי, כל מינוי, אפילו אם הוא פנימי. אמרנו שאנחנו לא רוצים למנות איש מבפנים במקום אדם אחר. הבקשה שלנו

היא לשנות את החוק ולקיים בחירות דמוקרטיות. אם אתם תמנו איש מבפנים יהיה אפילו יותר גרוע. אנחנו רוצים

לשנות את החוק הזה כדי שאפשר יהיה לקיים בחירות. אנחנו מרגישים שסבלנו הרבה. היו לנו מועצות איזוריות

לפני זה. הגיע הזמן לשנות את החוק ולעשות בחירות דמוקרטיות. אם כך, מדובר פה על בחירות ולא על מינוי.

אני לא מסכים לדבריו של מר נאיף אם עראר. אני לא חושב שראש המועצה הממונה הוא זה שייצר את

הסיכסוך הזה. אני חושב שאנחנו עשינו את הסיכסוך. אני יכול להוכיח את זה שאנחנו ביקשנו את הכפילות,

לעשות פה ולעשות שם. המריבה היתה מצד התושבים ולא מצד ראש המועצה. אני לא רוצה להגן על ראש

המועצה אבל זה מה שהיה שם. אנחנו ביקשנו בהתחלה שיהיה מקום אחד אבל התושבים עשו את הפילוג הזה.

באנו היום על מנת לבקש לקיים בחירות ולא לעשות מינוי. אנחנו נגד מינוי כלשהו, אפילו אם זה מתוך

התושבים עצמם.
דוד אזולאי
אבל חייבת. להיות תקופה מסויימת שיהיה מינוי, אי אפשר בלי זה.
חליל אבו ג'ועד
אני מציע שהמינוי הזה ישאר עד לבחירות ושלא יימנו עוד אנשים אחרים. שראשי המועצות שנמצאים חיום

יסיימו את עבודתם עד לבחירות.
משה גפני
אני שואל את אנשי משרד הפנים מה עמדתם לגבי העניין הזה. יש פה שילוב של כמה דברים שצריך לאזן

ביניהם. מצד אחד החוק במקורו הוא הרי חוק נכון. ברגע שקם ישוב חדש, או כשצריך להקים את התשתית, צריך

שתהיה מועצה ממונה. אי אפשר להפיל על ישוב חדש עול כזה, להכניס אותם פיתאום לקלחת של בחירות כאשר

אין תשתיות ואין ביסוס לעשות את זה. זה עלול להכניס אותם לקלחת כזאת שבסופו של דבר יצטרכו לפזר את

המועצה וזה לא בריא. צריך את ההליך הזה. הייתי רוצה לדעת האם הייתם מסכימים ליזום דבר כזה שבו הדברים

ייבחנו לגופם? יש נסיבות שונות בכל מיני מקומות. יש למשל מקומות שבהם, כפי שאנחנו שומעים, יש סיכסוכים

מקומיים ואז אין אפשרות ואין יכולת להגיע למצב של בחירות גם אם כבר מכהנת שם מועצה ממונה כמה שנים.

הדבר הזה ייבחן על-ידי ועדת הפנים לאחר תקופה מסויימת, נניח 3 שנים.
דוד אזולאי
היום אחרי 4 שנים הוועדה בודקת את זה.
משה גפני
לכן אני אומר, המצב של 4 שנים הוא מצב שלפעמים מוביל לאבסורד. למשל הדוגמאות שאני מונה, והן לא

אחת ולא שתיים, במקומות שבהם היישוב קיים שנים מספר, יותר מאשר 4 שנים, אבל הוא היה תחת יישות

אחרת, למשל במועצה איזורית.
טלב אלסאנע
הם היו במועצה איזורית משוש 6 שנים. אחר-כך הם יוכלו לאחד את זה עוד פעם ויותר מאוחר לפרק את זה.

יכולים לשחק עם זה עד אחרית הימים.
יחזקאל לביא
אין כחנה כזאת.
משה גפני
את הכוונות בואו נשאיר בצד, במופלא ממך אל תדרוש. מי יכול לדעת? מי בוחן כליות ולב? האם אפשר לדעת

מה הכוונות? כל אחד וכוונותיו. אנחנו הרי רוצים שהתושבים ירגישו שאכן הממשלה דואגת להם בראש ובראשונה,

לפני שהיא דואגת לפונקציונרים. הצדק צריך לא רק להיעשות אלא גם להיראות.

אבל יש מקומות שבהם היישוב מתנהל על-פי אמות מידה מסודרות ואין ויכוחים בין התושבים והיישוב קיים

במיכסת הזמן הנחוצה ואנחנו מתקרבים לבחירות מוניציפליות כלליות. אני שואל את משרד הפנים, האם אין מקום

להסכמה שלכם להביא לבחירות לאחר תקופה מסו"מת במקומות כאלה שלפי דעתכם היישוב מבוסס כבר, הוא

כבר קיים שנים רק שההכרזה עליו כרשות מקומית היתה לפני שנה או שנתיים. מה גם שאנחנו עומדים ערב

בחירות מוניציפליות כלליות? היישוב קיים כבר 4 שנים רק שהוא היה רשות מוניציפלית שונה. לפני זה הוא היה

מועצה איזורית ועכשיו, מסיבות כאלה ואחרות, הכריזו עליו כרשות מקומית. לא נעשה שינוי ביישוב עצמו, היישוב

מתנהל למישרין, ורק בגלל סיבות של משרדים או מינהלה או לא חשוב מה החליטו על שינוי הרשות ממועצה

איזורית למועצה מקומית. האם אתם לא סבורים שיש מקום להביא את זה לוועדת הפנים, לקיים דיון על העניין

הזה, לבדוק האם אכן אלה הדברים, ולהכריז על בחירות בתקופת הבחירות המוניציפליות?

למשל בערוער, זו אחת הדוגמאות. זו היתה מועצה א'זורית לפני זה. יש שם בעיה בין התושבים, כפי שאבי

שמעתי בדבריהם של הדוברים הקודמים. צריך להביא את זה לפני הבחירות המוניציפליות, בפרק זמן מספיק, כדי

שוועדת הפנים תיבחן את המצב שם באופן אמיתי ותגיע להחלטה האם צריך או לא צריך לעשות שם בחירות יחד

עם הבחירות המוניציפליות. אגב, הייתי יכול להביא עוד מספר דוגמאות בארץ למה שאני אומר. אני מעדיף לא



לומר את זה מכיוון שאז יכולים לחשוד בי כאילו אני מתכוון למשהו מסויים. אני לא מתכוון למשהו מסויים. אני

מתכוון לעיקרון שתושב במדינת ישראל, בין אם הוא יהודי ובין אם הוא ערבי, בין אם הוא בדואי ובין אם הוא דרתי,

הוא אגב גם יכול להיות חרדי במיקרה, גר ביישוב ובגלל סיבות שאינן תלויות ב! במשך הרבה שנים הוא לא יכול

לבחור את נציגיו. זה נוגד כל אמת מידה. זה גם צז7] שאולי הוא נעשה אבל בפירוש הוא לא ניראה. הייתי מציע

לכם לקבל את ההצעה הזאת.
מחמד אלנבארי
לפני כ-3 שנים מונתה ועדה, אז היינו במסגרת שתי מועצות אחוריות: משוש ו. בזמנו התמתנתה

ועדה על-ידי משרד הפנים והיא שאלה אנשים מה דעתם על הקמת מועצות מקומיות וקיום בחירות. כל האנשים

שהוזמנו לאותה ועדה הדגישו שהם רוצים לפרק את המועצות האיזוריות ולצאת לבחירות. שר הפנים דאז, מר

חיים רמון, אפילו נקב בתאריך ה-19.1.97, שאז תתקיימנה בחירות במועצות האלה. יש בידי מכתב בנושא הזה.

כלומר לא דובר רק על פירוק אלא על פירוק וקיום בחירות.
משה גפני
מתי הוא הודיע את זה? אחרי זה, לא מסיבות פוליטי1ת, התחלפה הממשלה ולא מסיבות פוליטיות החליטו

לדחות את זה...
מחמד אלנבארי
אנחנו עומדים על זכויותינו, אנחנו רוצים בחירות. התאריך הזה כבר עבר. היינו חצים בחירות כמה שאפשר

יותר מהר. אנחנו בשלים לקבל אחריות על עצמנו. יש לנו אקדמאים, יש לנו עורכי-דין, יש לנו רופאים, יש לנו

עיתונאים, יש לנו הכל, אנחנו יכולים לקחת אחריות על עצמנו. תוכניות המיתאר של הכפרים כבר הוגשו במסגרת

המועצות האיזוריות והן כבר קיימות. איו בעיה עם הגבולות וכדומה, הכל כבר קיים, אין שום דבר חדש. אנחם

עכשיו בשלים לקבל את האחריות על עצמנו. תושבי מדינת ישראל כולם בוחרים את הנציגים שלהם. למה אנחנו

לא ניבחר את הנציגים שלנו? לכן אנחנו רוצים שייתקיימו בחירות. למרות שאני מכבד את המועצה הממונה,

עכשיו אנחנו מדברים על העתיד. מה שעבר עבר. אנחנו חושבים שלמועצה לא נבחרת שכיהנה במשך 8 שנים,

קודם איזורית ועכשיו מקומית, היה מספיק זמן להכין את היישוב לקראת בחירות.
אהוד שילת
אני רוצה לומר שהשאלה שהציג חבר הכנסת גפני היא מרכז הדיון. אני חצה שבדיון תזה נבחין גם בין מצב

ספציפי, נסיבות מיוחדות ביישוב מסויים, כמו חמשת המועצות האלה, ובין מה שכתוב בחוק.

החוק, כל חוק, אף פעם לא מתאים לכל מצב ספציפי. החוק חל על המאסה, על הרוב, אבל בכל חוק, לא רק

בחוק הבחירות, תמיד בשוליים יש איזה בעיה, שהוא לא כל-כך מתאים או לא בדיוק מתאים או משהו כזה.

השאלה היא האם בגלל המיקרה הספציפי הזה אנחנו נשנה חוק. אני לא בטוח שכך נכון לעשות. למה אני

מתכוון? אם מדובר על כך שהמועצות האלה הן מיקרה ספציפי, אני לא בטוח שהן מיקרה ספציפי, משום שיש

מצבים שלוקחים ישוב שקיים והתנהל כבר כיישוב הרבה שנים ופורמלית מגדירים אותו, נניח שהוא היה ועד מקומי

של ישוב גדול בתחום מועצה איזורית - נקרא לזה, בשביל לא לסבך, כוכב יאיר.
משה גפני
נקרא לילד בשמו, קריית ספר.
אהוד שילת
ואחר-כך הופכים אותו למועצח מקומית ואז יכולים לבוא ולטעון לגביו שכל המנגנונים כבר קיימים, שלא צריך

את ההמתנה הזאת לבחירות. אני מדבר על הנקודה הזאת, שאתה העלית כדוגמא, אני לא מדבר על דברים

אחרים כי אני לא יודע מה קורה עם תוכניות מיתאר ועם ביוב והפקעות ועם דברים כאלה. פה היו 2 מועצות

איזוריות והיום יש 5 מועצות מקומיות. כלומר קודם היו 2 גיזברים שלמדו איך לגבות מיסים ואיך עושים את הדברים

והיום יש 5 גיזברים; קודם היו 2 מהנדסים, לכל מועצה מהנדס מועצה, שעסק בתוכניות ובמיתאר ובעניינים כאלה,

והיום יש 5 מהנדסים; וכן הלאה.
נאיף אבו עראר
אבל יש תפקיד ל-5.
אהוד שילת
כלומר, מהבחינה הזו בוודאי אי אפשר להקיש שמה שהיה נמשך בדיוק ושאין פה שום דבר חדש. יש פה

דברים חדשים.

הטענה שלך מאח- נכונה, שבכל ישוב כזה צריך שיקול דעת בפני עצמו. אני יכול להעיד מתוך הניסיון הקצר

שלי כעובד מדינה, שכאשר נותנים לשר שיקול דעת יש לו גם שיקולים ענייניים. אני מוכן להעיד שלכל השרים

שעברו על פני היו גם שיקולים ענייניים. אין מצב, וגם לא בועדה הזו, שהשיקולים הם רק טהורים. זה יכול להיות -

אתם יודעים אצל מי? אני חצה להתגאות - אצלי, אצל גברת לאה ענתב', כשבאים אלי מהממשלה ואני אומר:

דחיתי. ברגע שמפנים שאלה להכרעה לאדם שהוא במהותו פוליטי, או לוועדת הפנים, שהיא במהותה פוליטית,

לע1לם השיקולים לא יהיו רק שיקולים ענייניים, אבל הם יהיו גם ענייניים. זו מעלתה של הוועדה הזו, שגם פה יש

שיקולים ענייניים. לא רק, אבל יש שיקולים ענייניים. וגם השרים פועלים כך. אני מכיר אותם, אני עברתי אחה 7

שרים, לא ראיתי אף אחד שהיו לו רק שיקולים ענייניים אבל גם לא ראיתי שהיו רק שיקולים פוליטיים.
היו"ר סאלח טריף
יש הבדל אחד, שבוועדת הפנים יש 15 חברי כנסת שיש להם לא רק שיקולים פוליטיים, גם שיקולים ענייניים,

ויש איזון. ההבדל בין 15 לבין אחד הוא גחל. זו גם בקרה ציברית, כך זה נקרא בחוק.
אהוד שילת
המצב החוקי הקודם היה שנתנו לשר הפנים שיקול דעת. היה כתוב בחוק: משהוקמה מועצה הדשה שר

הפנים יקבע את מועד הבחירות הרישמ'. לא כתבו מתי. ואכן בכל מיני מקומות הקימו מועצות כאלה ואחרות, או

חדשות לגמרי, או ששינו את ה0טטו0 ממועצה איזורית או מוועד מקומי למועצה מקומית וכן הלאה. בעמק חפר

הקימו מועצות בכמה כפרים ערביים והוציאו ישובים ממועצות איזוריות, כמו כוכב יאיר וכמו הרבה אחרים, להבים

1מיתר. כל1מר המועצות נ1צרו במצבים שונים. היה לשר הפנים שיק1ל דעת מתי הוא עושה את הבחירות

הראשונות. כמעט בכל ישוב כזה היו בג"צים. שר הפנים בא, ואני בתצהירים שלי - כי שר הפנים לא מופיע בבג"ץ,

יש פקידים שמופיעים - אז בתצהירים אני גם כתבתי שלשר יש גם שיקולים ענייניים.
משה גפני
על מה היו הבג"צים?
אהוד שילת
היתה סריה של בג"צים, כמעט בכל ישוב היו בג"צים. רצו בחירות מוקדם יותר.
היו"ר סאלח טריף
בג"ץ לא דן בשאלה הזאת, הוא לא יורד לג1פם של הדברים. הוא עובד על-פי החוק.
אהוד שילת
הבג"צים באו וצמצמו את שיקול הדעת של שר הפנים, בדיוק על רקע הטענה שחבר הכנסת טלב אלסאנע

אמר, כאילו אנחנו מונעים במשך כמה שנים את הזכות הבסיסית של בחירה, וזה מאוד מטריד שופטים. מה קורה

ביישוב זה לא חשוב להם, או כן חשוב להם, אני מייד אגיד מה הם אמרו על זה, אבל חשוב להם עוד יותר היכולת

של התושב לבחור. דרך אגב, לגבי ועדות קרואות ביישובים שפיזרו בהם את המועצה כי המועצה לא תיפקדה היו

בג"צים שטענו שצריך לגשת מהר לבחירות. משרד הפנים טען שהיישוב עוד לא בשל, שעוד לא פתח את הבעיות

של המועצה הקודמת, ואז הבג"ץ אמר, וזה נמצא באחד מפסקי-הדין: אין לנו ספק שחבורה של פקידים יכולה

לנהל ישוב יותר טוב מהנבחרים אבל עדיין צריך לתת לתושבים לנהל את עצמם.
משה גפני
אגב, זה נכ1ן גם לגבי הממשלה, לא רק לגבי רשות מקומית. אפשר אולי שייעמדו כמה גנרלים בראש המדינה

ו"נהלו אותה.
דוד אזולאי
אבל בוועדה קרואה קבעו מתי יהיו הבחירות. פה זה לא נקבע.
אהוד שילת
ערב הבחירות האחרונות ב-1993 זה הגיע למצב שלמעשה לא נותר לשר הפנים שום שיקול דעת. זה מצב

שהוא לכל הדיעות אבסורדי. בסך הכל צריך ברוב המיקרים את הוועדות הממונות, כפי שאתה אמרת, אבל מכיוון

שממשרד הפנים נישלל שיקול הדעת על-ידי הבג"ץ אז היתה יתמה בכנסת, זו לא היתה הצעת חוק ממשלתית,

לקבוע קדנציה לוועדה ממונה כזו של 4 שנים. גברת ענתבי הסבירה גם את השיקולים שעמדו, הם היו שיקולים

ענייניים. אני האהרון שאגיד ש-4 שנים מתאים בדיוק לנסיבות של כל מועצה. יש מקומות שצריך יותר.
נאיף אבו עראר
אבל לא 8 שנים.
משה גפני
שר הפנים יכול להאריך את זה.
דוד אזולאי
רק בהסכמת הוועדה, ולשנה.
אהוד שילת
הוא יכול להאריך בשנה וגם ליותר משנה במועצות מקומיות. היושב-ראש יודע שהיו כאן 4 או 5 מיקרים

שהבאנו והוועדה האריכה את כהונת המועצה הממונה. אבי לא רוצה להציג את השמות. מדובר על מועצות של

יהודים ושל ערבים. היו גם מועצות יהודיות כאלה.
נאיף אבו עראר
המועצות היהודיות לא היו במצב שבו אנחנו נמצאים. במצב שלנו אין אף רשות מקומית יהודית. קשה מאוד

לסבול דבר כזה כבר 8 שנים. צריך לקיים את הבחירות בעת הבחירות המוביציפליות הכלליות, יש לכם שיקול

דעת.
היו"ר סאלח טריף
יש לי הצעה שתפתור את הבעיה. אם אני אביא את ההצעה שלי, שממונים לא יקבלו פנסיה של ניבחר, זה

יפת!ר את הבעיה. אני השבתי על הפיתרון הזה כי אני תושב שאף שר לא יכול להתמודד עם זה. לא יכול להיות

שיימצאו גיובים לאנשים שייקבלו פנסיה של נבחר על חשבון הציבור.
אהוד שילת
אני מבקש להגיד שה-4 שנים זה תקופה "קדושה". היא נקבעה בחוק והחוקים הם רעים, כלומר - כל עוד היה

שיקול דעת, והיו שיקולי דעת סבירים ברוב המיקרים, אז הדברים הסתדרו. היו מועצות שכיהנו שנתיים - נדמה לי

שכאשר הקימו בזמנו את קצרין המועצה הממונה כיהנה שנתיים בערך - והיו מקומות שהיה בהם יותר.
היו"ר סאלח טריף
זה תלוי בכוחם של התושבים.
טלב אלסאנע
זה תלוי בתיקרה מלמעלה שמונעת מהתושבים להתפתח.
משה גפני
לא שמעתי את דעתך לגבי היישוב שהוקם כמה שנים קודם אבל היה לו מעמד אחד, הוא היה בסטטוס שונה.

מה דעתך על המיקרה הזה?
אהוד שילת
אם אתה לוקה ועד מקומי במועצה איזורית ואתה מקים שם מועצה מקומית זה בכלל לא אותו דבר. בוועד

מקומי אין לך את הגיזבר, אין לך את
טלב אלסאנע
תעזבו את הגיזבר, אל תעשה מזה כזה 0יפור.
היו"ר סאלח טריף
אבחנו לא ילדים קטנים. אני הייתי ראש מועצה 10 שנים, אני יודע על מה הוא מדבר. מר שילת, תאמין לי

שאתה לא משכנע בטיעון הזה. רק מסיבה פשוטה, לא גיזבר ולא כלום. יש עיריות שגם גיזברים לא עוזרים, עזוב.
אהוד שילת
זו מערכת שלמה. אני מביא את הגיזבר רק כדוגמא.
היו"ר 0אלח טריף
זו לא הפואנטה. הנקודה המרכזית היא ששר הפנים הוא איש פוליטי. אתמול זה היה חבר הכנסת חיים רמון,

חברי הטוב, אבל היו עליו לחצים והוא מינה את החברים שלו. הוא צריך לדאוג להם לכמה שיותר זמן. אחר-כך בא

השר אלי 10י0ה ומינה את החברים שלו וגיוון. העניין הוא ברור. יש בעיה. אנחנו צריכים כאן לצמצם ככל רואפשר

את האפשרות שיהיה ניצול פוליטי של מעמד של שר ביישובים כאלה ואחרים. זו זכות התושבים במדינה

דמוקרטית לבחור נבחרים מנציגיהם. הבדואים יתחילו לריב ביניהם, יגידו לנו שזה לא כדאי, אחר-כך יתחילו לבקש

כל מיני בקשות. אני אומר לך, זה קרה אצלנו, זה קרה בכל מקום. אבל הבעיה היא שזו זכותם האלמנטרית

הב0י0ית הקבועה בחוק-י0וד המדינה.

עכשיו השאלה היא כמה נוכל לשלול מהם את הזכות הזאת כדי להכין תשתית ראוייה לקיום מועצה נכונה. אם

אתה אומר לי ששנתיים זה מעט זמן והיית מציג נימוקים משכנעים - הנימוק של גיזבר במועצה הוא לא נימוק טוב.

אם היית מציג נימוק של תוכנית מיתאר בהליכי התיכנון והבנייה זה גם נימוק שיכול ליפול במסגרת השנתיים. אלה

טיעונים חלשים.

אני רוצה ל1מר לכם שאני התחייבתי בפני שר הפנים לא לקבל החלטה היום. הוא ביקש להופיע בעניין הזה

וצריך לאפשר לו. אני לא מוכן לקבל החלטה בלי ששר יבוא וייציג את עמדתו, אם הוא מבקש. לכן אנחנו נקיים עוד

ישיבה. אבל אנחנו מקיימים דיון ענייני בשאלה הזאת וחש1ב שתיתנו את דעתכם כי לך, מר שילת, יש ניסיון רב.

אתה אומר בעצמך שכאשר הבאתם לוועדה בקשה עניינית בעניין הארכת תוקף, אפילו ל-5 שנים, קיבלתם

את אישורנו. לא היו חילוקי דיעות בעניין זה, זה התקבל פה אחד. אני זוכר שבאחת הפעמים היו פה 10 חברי

כנסת וזה התקבל. זו ראייה לכך שהבקשות שלכם מתקבלות. הבקרה הציבורית לצורך העניין היא חשובה, גם כדי

להסיר ספק, גם כדי להסיר בג"ץ. אני מציע שתחשוב על זה. בואו לא ניכנס להסברים הקטנים, שהם לא בדיוק לב

הבעיה.
עמיחי בן-דרור
אני רוצה להקל עליך ועל האחרים על הבנת הנושא הזה. אני עובד בנושא הזה כחונך של חלק גדול מאוד

מהרשויות האלה שעוברות את התהליך, אם על-ידי משרד הפנים ואם על-ידי הזמנה של רשויות שונות. לדוגמא,

ישב חונך של המועצה המק1מית צורן, שהוקמה ב-1.11. בראשה נמצא אדם וותיק מאוד בשלטון המקומי, מר

יצחק אגסי.
היו"ר סאלה טריף
יש כמה וותיקים בשלטון המקומי שקיבלו תפקידים, היה צריך למצוא להם פיתרונות כדי להיפטר מהם.
עמיחי בן-דרור
אני לא נכנס לנישה של משרד הפנים בתחום הזה. אני מדבר על הצד המקצועי בלבד.
אהוד שילת
שם זה לא היה מינוי של ש"0. ראש המועצה היה ממונה על המתח והוא מפד"ליניק מוצהר.
היו"ר סאלח טריף
מר שילת, אני רוצה להביא לתשומת ליבך שבשביל להיפטר ממישהו מפד"לניק או מער"כיניק או ש"ס'ניק

מוצאים לו תפקיד אטרקטיבי.
עמיחי בן-דרור
אני גם עבדתי בהדרכה ברשויות שהיו במצב כזה. אני מכיר את הבעיה, גם החברתית וגם המקצועית שלהם.

חשוב מאוד להשאיר על כנה את הוועדה הממונה, זה ברור לחלוטין. זו בעיה מקצועית טהורה. אני לא רוצה

להיכנס לשיקול הפוליטי, זה לא ענייני. אני מדבר על הצד המקצועי בלבד, זה התחום שלי. הצורך הוא ברור.
היו"ר 0אלח טריף
אין חילוקי דיעות על הצורך בוועדה ממונה בהתחלה.
עמיחי בן-דרור
מדובר על התקופה. הקביעה ל-4 שנים או לשנתיים צריכה להיות עניינית, בקשר לטיפוח מנהיגות מקומית

שמוכשרת להובלת הרשות המקומית.
מחמד אלנבארי
אבל זה נמשך כבר 8 שנים.
עמיחי בן-דרור
ניקח את ביר אל מכ0ור, ניקח אחרים, ניראה מה קרה כאשר אחרי תקופה של 3 שנים נערכו בחירות.
היו"ר 0אלח טריף
למה אתה לא לוקח את עכו? אני אביא לך 10 דוגמאות של ראשי ערים נאורים שהחריבו את העיר שלהם. מי

היה מעיז לעשות ועדה קרואה לעכו או לבאר-שבע בזמנו?
טלב אלסאנע
אתה מדבר על טיפוח מנהיגות. איזה מנהיגות? האנשים שמביאים לעמוד בראש הוועדות הקרואות אין להם

שום רקורד, אין להם שום מושג בניהול מוניציפלי. בערוער או בכסייפה הביאו אדם בן 20 להיות סגן ראש המועצה,

אדם בלי שום ניסיון מוניצפלי. הם רק מטפחים את עצמם ואת הכיס שלהם. הם לא מטפחים כלום ביישוב.
עמיחי בן-דרור
אני מתייחס אך ורק לצד המקצועי ולא רוצה להיכנס לכל הסוגיות שהועלו כאן. אני אומר את זה מתוך ניסיון

ולכן אני גם מזהיר שאסור לדלג מעל הדרגה הזאת, של מינוי ועדה לתקופת ההרצה של המועצה.
היו"ר סאלח טריף
אין על זה ויכוח.
עמיחי בן-דרור
אני אומר מתוך ניסיון, גם מר אהוד שילת וגם אני היינו בוועדות חקירה רבות על אי תיפקוד רשויות מקומיות

חזקות מאוד ובאמת פיזרו אותן, יהודיות וערביות, כך שהיה אומץ גם לפטר מועצות יהודיות.

לגופו של עניין, אני מדבר על הצד המקצועי ועל טובת היישוב בלבד. לא מעניין אותי שום אינטרס אחר. הצורך

בתקופת המעבר הוא מקצועי וטהור. לקבוע את המועד לפחות משנתיים, זה לא בריא. מעל 4 שנים זה עוול. לכן



אני חושב שצריכה להיות החלטה ברורה, החוק של 4 שנים הוא מוצדק. אפשר לקצר את התקופה עד שבתיים

באם באמת בתקופה של השנתיים הראשונות מצליחה המועצה להריץ את היישוב הזה.
טלב אלסאנע
ואם יש מועצה ממונה כושלת?
עמיחי בן-דרור
להקים את המוסדות זה תהליך ארוך ומקצועי טהור, להקים את המיבנים הציבוריים במקום, להכין את כל

התשתית בתוך תוכנית המיתאר. את כל הדברים האלה אפשר לעשות בשנתיים עד 3 שנים, לא פחות. את כל זה

צריו לעשות מבלי לפגוע בזכותם של התושבים להיות מעורבים.

כאן אני חצה להעיר הערה מקצועית. ועדה ממונה שמצליחה ומסוגלת להפעיל את התושבים בוועדות שובות

של המועצה לגיבוש המדיני1ת ומשתפת א1תם בדברים האלה, זו מועצה שממלאה את תפקידה כייאות. אז

כשתהיינה בחירות כבר יבלטו בשטח אותם האנשים שהוכיחו את עצמם, לא לפי אינטרס חמולתי אלא לפי

אינטרס מקצועי.
חליל אבו ג'ועד
אבחנו מדברים על דבר אחד, אנחנו מבקשים בחירות ולא מינוי. אני רוצה להבהיר את הנקודה הזאת. אנחנו

לא מדברים על החלפה של אדם אחד באדם אחר, אפילו אם האדם הממונה י1חלף בתושב מקומי ממונה הוא לא

י1כל להיות מקובל על כולם. אני רוצה להדגיש שאם יהיו בחירות התושבים יקבלו את האדם שייבחר והוא יהיה

מקובל על כ1לם. יש הבדל בין בחירות לבין מינוי.
היו"ר סאלח טריף
אני רוצה לסכם את הדיון הזה. הבוקר ביקש ממני שר הפנים להופיע בעניין הזה. אנחנו נאפשר לו להופיע.

אני מבקש ממכם באופן אישי להכין לנו תש1בות על השאל1ת שהועלו כאן.

מה עמדתכם בעניין בקרה ציב1רית לאחר שנתיים? ששר הפנים יצטרך לפנות לוועדת הפנים של הכנסת

ולבקש אישור. יש ראשי מועצות ממ1בים שלא יכינו את ת1כניות המיתאר 1את כל מה שצריך תוך שבתיים כי הם

ירצו להיות 4 שנים. אז הם יזיקו פעמיים. השיקול כאן הוא האם הוא מתפקז- נכון. אני צריך כאן להשתכנע שאותו

ראש רש1ת במשך השנתיים האלה פעל 1עשה את כל המאמצים כדי לגמור את הכל. ואם לא אז אני לא אתן לו.

הוא צריך לדעת את זה.
עמיחי בן-דרור
יש לי הערה קטנה. אתן לך ד1גמא מיישוב יהודי, קריית יערים. שר הפנים שלח אותי לכתוב דו"ח הערכה על

תיפקודה של הוועדה המקומית ולבחון האם היא הכשירה את היישוב לקראת בחירות. כשאני המלצתי להקדים

את מ1עד הבחירות לא התחשבו אם עברו 3 שבים או 4 שבים אלא אחרי שנתיים וחצי בערכו בחירות וקיצה את

הזמן. אני בהחלט בעד גמיש1ת אבל בשום אופן לא פחות משנתיים. זה לא יעבוד. אני חושב שההצעה שלך

נכונה, שאם מתקיימות בחירות ארציות באותו פרק זמן בין השנתיים לבין 4 שנים אז אפשר יהיה לשתף אותם

בבחירות, אבל לא לפני זה.
היו"ר סאלח טריף
אנחנו נבקש ממכם לאור ההערות האלה להביא את זה לידיעת השר ולהכין לבו תשובות. אבחנו בכריע

בסוגייה הזאת בשבועיים הקרובים. אני רוצה להודות לכם. אנחנו נביא את זה לדי1ן חוזר.

הישיבה נבעלה בשעה 12:30

קוד המקור של הנתונים