ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 18/11/1997

הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון), התשנ"ז-1997

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 144

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי, י"ח בחשוון התשנ"ח (18 בנובנובר 1997), שעה 10:00
נוכחים
חברי הוועדה: סאלח טריף - היו"ר

מיכה גולדמן

סאלח סלים
מוזמנים
חה"כ רן כהן

סיגל קוגוט - משרד- המשפטים

איילת פישמן - משרד- הפנים

תמר אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית
היועצת המשפטית
מירי פרנקל-שור
מנהלת הוועדה
יפה שפירא

ו

ושמה: אירית שלהבת
סדר היום
1. הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון), התשנ"ז-1997 (של חה"כ רן כהן) (פ/325).



הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון). התשנ"ז-1997
היו"ר סאלח טריף
אנחנו פותחים את הדיון. אני מציע שעו"ד מירי פרנקל-שור תגיד לנו קודם כל במה השתנתה הצעת הה1ק

מאז הדי1ן הקודם לקראת הכנה לקריאה שניה ושלישית. תזכירי לנו על מה הצעת החוק מדברת.
מירי פרנקל"שור
הצעת החוק מדברת על הגבלת רשימות שעונות על מספר קריטריונים כ"רשימה מנועה". אותה רשימה

מנועה לא תוכל לרוץ לבחירות. מה זה "רשימה מנועה"? רשימה שדוגלת ב"שלילת קיומה של מדינת ישראל

כמדינתו של העם היהודי"לילת האופי הדמוקרטי של המדינה" או סתה לגזענות". ברגע שרשימה ע1נה על אחת

מהפונקציות האלה ניתן להגדיר אותה כ"רשימה מנועה".

בסיכום הדיון הקודם הוחלט שאנחנו ניקבע מנגנון, כמו שהיה בהוראת שעה לחוק הרשויות המקומיות

בבחירות ב-1988, ואנחנו נשלב את זה כאן כמנגנון קבוע.

איר קובעים מי זו רשימה מנועה? צריך לעתור על זה וצריך להחליט על זה: או ועדת הבחירות המקומית או

היועץ המשפטי לממשלה צריכים לפנ1ת לוועדת הבחירות המרכזית, ורק לוועדת הבחירות המרכזית, לא לשום

בית-משפט אחר, בבקשה לקבוע שרשימה מסו"מת היא רשימה מנועה. יושב-ראש ועדת הבחירות יחד עם

הנציגים רשאי לקבוע אם רשימה מסו"מת היא רשימה מנועה. אחרי החלטה שכזאת יש זכות ערעור, ברשות

נשיא בית-המשפט העליון. היועץ המשפטי לממשלה או בא-כוח רשימת המועמדים שהוגדרה כרשימה מנועה

רשאים לערור על החלטה של ועדת הבחירות המרכזית לבית-המשפט העליון. זה בעצם המנגנון שאנחנו הוספנו

פה ושמפורט בסעיף 39ב.

זה עיקרה של ההצעה. בנוסף לכך, היות ואנחנו הטלנו פה תפקיד נוסף על ועדת הבחירות המרכזית, אנחנו

ביקשנו לזמן לדיון היום את מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, את גברת תמר אדרי.
היו"ר סאלח טריף
גברת אדרי, האם יש לך הערות?
תמר אדרי
הי1ת והוויכוח על הנושא הזה כבר היה ב-1988 והסכמנו לו כהוראת שעה אז ניראה לי שאני לא יכולה

להתנגד לדבר הזה. אני רק חושבת שצריך לתקן את ההצעה כפי שהיא מופיעה פה.

אני מציעה שזה לא יהיה כל ועדת ר1בחיר1ת אלא רק הנשיאות. כל ועדת הבחירות זה 32 אנשים ואילו

הנשיאות זה רק 4 הסיע1ת הגדולות של הכנסת. בבחירות לכנסת זה מחייב את כל המליאה אבל פה בזמנו

סיכמנו ש"סתפקו בנשיאות. חששנו אז שהבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות יהיו ביחד (אחר-כך שינו את מועד

הבחירות ל-1989, אם אתם זוכרים). אנחנו היינו עסוקים בנושא של הבחירות לכנסת והייתי מאוד לחוצה

שפיתאום יבואו עוד 50 הצעות כאלה לפסילה ושתהיה הצפה. זכרתי גם שבשנת 1988 בפני ועדת הבחירות היו

15 בקש1ת לפסילה והתנהלו ישיבות ארוכות מאוד. לכן אמרנו, לפחות שלא יהיה צריך לכנס את כל המליאה

בשביל זה אלא רק את הסגנים. בסופו של דבר כאשר התקבלה הוראת השעה לא היתה שום בקשה.

כאן גם כתוב שוועדת הבחירות תיקבע את הנוהלים איך לעשות את זה. אם יתקבל החוק, אנחנו ניקבע. אני

מניחה שזה יהיה דומה למה שקורה בבחירות לכנסת, שיש נוהל מיוחד, שאחרי שהוגשו רשימות המועמדים אז

חברי ועדת הבחירות או כל אחד בעצם, אפילו אזרח, יכול להגיש בקשה לפסילה. אבל כאן לא כדאי להרחיב, יותר

טוב שזה ועדת הבחירות כי אז יש כבר איזשהי ביקורת.

על כל פנים, כשמבקשים בקשה היא צריכה להיות מגובה במיסמכים, במשהו. זה כמו דיון משפטי. זאת

אומרת, לא סתם אנחכו מאפשרים בוועדת הבחירות להביא עורכי-דין. בדרך כלל בוועדת הבחירות אין דיון עם

עורכי-דין אבל בנושא הזה כן מאפשרים למי שנגדו באה הבקשה לבוא מיוצג עם עורך-דין ואז מחליטים. ההחלטה

היא קובעת והם יכולים ללכת לערע1ר.

אני לא רואה התנגד1ת להצעת החוק. גם בזמנו כשנישאל השופט הוא אמר שאין לו עמדה בנושא הזה. זאת



אומרת אם יקבלו את החוק, יקבלו. הוא לא אומר לא ולא אומר כן. אבל מאחר והוויכוח הזה כבר התנהל, נדמה לי

שזה היה אז ב1ועדת החוקה חוק ומשפט, וזה מה שהוסכם אז אנחנו לא נתנגד.
רן כהן
אני ברשותך רוצה להוסיף 3 מרכיבים. בהצעת החוק הזאת כמובן יש גם בסיס עקרוני: מדינת ישראל לא

ר1צה בסיעות גזעניות, שלא מכירות באופייה הדמורטי של ישראל, שמנסות לרוץ לבחירות ולתפוס אחיזה

בשלטון. יש גם המלצה של השופטת פרוקצייה באות! טיעון שבאה לתת תימוכין לעניין הזה ברמה העקרונית.
היו"ר סאלח טריף
האם לפי החוק הזה אין כאן מניעה למשל שהתנועה האיסלאמית ת1כל בעתיד לרוץ לבחירות, בגלל שהיא

תתנגד למשל לאופייה היהודי של מדינת ישראל?
רו כהן
אם במצע שלה נאמר שהיא באה לשנות את אופייה היהודי, או אופייה הדמוקרטי, של מדינת ישראל אז היא

לא תוכל לרוץ, בוודאי, כי אז היא באמת תהיה רשימה שבאה לפגוע באושיות המדינה והיא לא תוכל להתמודד.

אבל אם זה לא יהיה כתוב במצע שלהם והתנועה האיסלאמית תרוץ לבחירות, על דיגלה ועל תפיסותיה והכל, אז

אין בעיה. היא לא גזענית והיא לא באה לפגוע במדינה אלא היא באה לרוץ כרשימה פוליטית וזה בסדר גמור.

אם הרשימה של בני כהנא תחליט לרוץ באריאל או רשימה של בחך מרזל תרוץ בקריית ארבע או רשימה

באמת גזענית תחליט לחץ במקום כלשהו
היו"ר סאלח טריף
האם הם לא נפסלו בעבר?
תמר אדרי
בזמנו בוועדת הבחירות המרכזית היתה פסילה ואילו בית-המשפט החזיר את הרשימה. אני לא זוכרת עכשיו

בדיוק את הנימוקים לפסילה.
מיכה גולדמן
אני לא יודע אם לפי החוק הרגיל לגבי פסילה של רשימות לבחירות לכנסת הם לא פס1לים גם מלרוץ לרשות

מקומית.
תמר אדרי
ועדת הבחירות המרכזית פסלה את "כך" ואת "הרשימה המתקדמת".
רן כהן
כבר היום אם רשימה היא רשימת-בת של רשימה ארצית גזענית אז היא פסולה, למיטב ידיעתי, גם פה וגם

פה.
איילת פישמן
אני לא חושבת שחוק-יסוד: הכנסת חל בכלל על רשויות מקומיות. אם מישהו פסול לפי חוק-יסוד: הכנסת הוא

לא פס1ל כאן אוטומטית. אי אפשר לפסול אותו ללא עיגון בחוק.
מירי פרנקל-שור
לכן בא החוק הזה.
רו כהן
אז אם כך, זה מחזק את הצורך בהצעת החוק הזאת.



הדבר האחרון שאני רוצה לומר, היה חשש מוצדק מהצפה. בבחירות לכנסת רצות נניח 20 רשימות ויכ1ל

להיות דיון לגבי שתי רשימות, ואז הדיון מתקיים בוועדת הבחירות המרכזית, כמ1 שאמרה גברת תמר אדרי.

הבעיה ברשויות המקומיות, שיכולות להיות עשרות פניות, דבר שניראה מא0יבי מאוד ובלתי ניתן לעמוד בו. לכן הל

כל התהליך שגברת אדרי ציינה פה, כדי להגיע גם לצימצום וגם להתמקדות בעיקר. נדמה לי שההצעה, כפי שהיא

מנו0הת ברגע זה, היא גם קומפקטית 1גם מינימליסטית, 1היא באה לתת תשובה הכרחית בעניין הזה.

אני חצה להזהיר, מאחר וישבתי כבר סביב השולחן הזה ואנחנ1 /נחי/ יושבים 0ביב הפרשה של בחך

גולדשטיין. לדעתי בהצעת החוק הזאת אנחם באים למנוע תופעה, שיותר ט1ב למנוע אותה היום מאשר לטפל בה

אחרי שהיא כבר תהיה קיימת, שאז כבר יהיה מאוד קשה לעקור אותה כי כבר יווצרו אינטרסים ולחצים סיבוכים.

היום המצב הוא די סוב וניתן למנוע את העניין הזה. במיוחד שאנו לפני הבחיחת הקרובות, שאף אחד לא יודע מה

יילד יום בטירוף של הפוליטיקה הישראלית. אני ח1שב שמוטב להשלים את זה עכשיו ולהיערך לזה.
היו"ר סאלח טריף
האם למשרד המשפטים יש איזה הערות עקחניות בעניין?
סיגל קוגוט
לא. יש הערת נוסח שנתאם א1תה אחר-כך.
ק כהן
לממשלה אין התנגדות בגלל האופי הנכון של הצעת החוק.
היו"ר סאלח טריף
אנחנו נעבור עכשיו על הסעיפים.

ו
מירי פרנקל-שור
"בחוק הרשויות המקומיות (בחיחת), התשכ"ה-1965 אחרי סעיף 39 יבוא:

39א. "מניעת השתתפות רשימת מועמדים

"רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לרשויות המקומיות לפי ח1ק זה אם יש במטרותיה או במעשיה,
במפורש או במשתמע, אחד מאלה
(1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי;

(2) שלילת האופי הדמוקרטי של המדינה;

(3) הסתה לגזענות,

(להלן - רשימה מנועה).

39ב. "קביעה בדבר רשימה מנועה

"(א) יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, לפי חוק הבחירות לכנסת ולראש הממשלה [נוסח משולב],

התשכ"ט-1969, רשאי, בהתייעצות עם סגניו, לקבוע כי רשימת מועמדים שה1גשה לפי חוק זה, היא רשימה

מנועה.

(ב) קביעה לפי סעיף קטן (א) תיעשה על-פי עתירה של ועדת הבחירות של הרשות המק1מית הנוגעת בדבר,

שעל הגשתה החליטה הועדה ברוב חבריה, או בידי היועץ המשפטי לממשלה; העתירה תוגש לא יאוחר

מהיום ה-25 שלפני יום הבחירות.

(ג) לא תינתן החלטה בעתירה אלא לאחר שניתנה לבא כוח הרשימה המנועה הזדמנות נאותה להשמיע

טענותיו.

(ד) החלטה בעתירה לפי סעיף זה, תינתן לא יאוחר מהיום ה-19 שלפני יום הבחירות.

(ה) ש1ם בית משפט לא יזדקק לבקשת סעד בקשר להחלטה לפי סעיף זה או בקשר לדיון בעתירה לפיו."



בסעיף קטן (ה) אבחנו חצים להבהיר באופן ברור יותר שיש סמכות יהודית ובלעדית רק לוועדת הבירות

המרכזית, לפי סעיף 39ב, לדון בעתירות 1לההליט מי היא רשימה מנועה. סעיף קטן (ה) אומר למי שחצה להגדיר

רשימה מסויימת כרשימה מנועה שהוא יכול לפנות רק באפיק אהד, כלומר לוועדת הבהירות המרכזית. הוא לא

יכול למשל לפנות לבית-המשפס המחוזי. אנחנו חצים להבהיר את הנוסח.

"(ו) בא כוח רשימת מועמדים שנקבעה כרשימה מנועה והיועץ המשפטי לממשלה רשאים לערער לפני בית

המשפט העליון על החלטה של יושב ראש ועדת הבחיחת המרכזית לכנסת, לפי סעיף זה, ובלבד שניתנה על

כך רשות מאת נשיא בית המשפט העליון; הערעור יוגש לא יא1חר משלושה ימים מיום מתן ההחלטה כאמור."

39ג. "ה1דעת פקיד הבחירות

"נקבע סופית כי רשימת מועמדים היא רשימה מנועה - יודיע על כך פקיד הבחיחת בה1דעתו לפי סעיף 48."

39ד. "ה1ראות לסדרי דין

"על אף האמור בסעיף 100, רשאי יושב ראש ועדת הבחיחת המרכזית, בהתייעצות עם שר הפנים, לקבוע

ה1ראות לסדרי דין בעתירה לקביעת רשימה ממעה."
היו"ר סאלח טריף
איר כל ההליר הזה מבחינת ל1ח הזמנים? גברת אדרי, כמה זמן לפני הבחיחת מגישים רשימות מועמדים?
מירי פרנקל-שור
33 ימים לפני הבחירות. עד 25 ימים לפני הבחיחת צריכים לפנות בטענה שהרשימה היא מנועה. ועדת

הבחירות המרכזית צריכה לתת החלטה תוך 7-6 ימים, עד 19 ימים לפני הבחירות.
היו"ר סאלח טריף
י

זה מתגלגל עד ממש לפתח יום הבחירות.
מירי פרנקל-שור
עד 6 ימים לפני מועד הבחירות בית-המשפט העליון לפי החישוב שלי צריך לתת את ההחלטה. זאת אומרת,

תוך 3 ימים מיום ההחלטה של ועדת הבהיחת המרכזית אפשר יהיה ללכת לבית-המשפט העליון. אומנם לא נקבע

פה תוך כמה זמן בית-המשפט העליון צריך לתת תשובה אבל סעיף 39ג קובע שפקיד הבחירות צריך להודיע, לפי

סעיף 48 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), עד 6 ימים לפני הבחירות אם רשימה היא רשימה מנועה.
תמר אדרי
אני רוצה לבקש סליחה רגע, ללכת להביא את חוק הבחירות. אני חצה לבדוק את לוח הזמנים. אצלנו,

בבחיחת הכלליות, זה אחרת.
היו"ר סאלח טריף
חבר הכנסת רן כהן, למה היית צריך להעלות את הצעת החוק הזאת?
דן כהן
זה היה בעקבות הריצה של רשימה מטעם כהנא בקריית ארבע והיתה אז קביעה של הש1פטת פרוקצייה ואז

כמדומני זה ניפסל.
איילת פישמן
העניין של השופטת פרוקצייה לא היה קשור בכלל לקריית ארבע. קריית ארבע זה חקיקת יו"ש וחקיקת י1"ש

תוקנה במיוחד בשביל שאפשר יהיה לפסול אותם, והם אכן ניפסלו. העניין של השופטת פרוקצייה היה בעיריית

ירושלים ואז בגלל שהוראת השעה לא חודשה לא היה לה בסיס חוקי לפסול והיא לא יכלה לפסול.
היו"ר סאלח טריף
המינהל האזרחי פסל שם, נכון?
איילת פישמן
החקיקה של יו"ש תוקנה וכי1ם כבר יש ביו"ש חקיקה כזאת.

אבל היום בירושלים הם יכולים לרוץ.
היו"ר 0אלח טריף
אני רוצה להסב את תשומת ליבך לכך שהי1 כמה הצלח1ת של חבר הכנסת אלון לגבי החלת סמכות הח1ק

הישראלי על יהודה ושומרון.
איילת פישמן
באמת התפלאתי שחבר הכנסת אלון לא נמצא פה. דווקא ביהודה ושומרון זה כבר קיים. האל1ף כבר הוציא

הוראה כזאת.
מירי פרנקל-שור
הוא הוציא את זה בתקנון איו"ש. הוא לא הוציא את זה בחקיקה הראשית של מדינת ישראל. חבר הכנסת בני

אלון הולך על העיקרון. מבחינה עקרונית ומהותית אתה צודק.
רו כהו
דרך אגב, אם מותר, אני רוצה לעדכן את היושב-ראש ואת הוועדה המכובדת בעניין האנדרטה על קברו של

ברוך גולדשטיין. בעיצה אחת עם כל הג1רמים שר הביטח1ן ביקש, לפני 5-4 ימים, שניתן לו שבוע כדי לנסות

ולמצוא איזשהו פיתרון בתוך המשרד. זה היה בעקבות החקיקה, גם שלך וגם שלי, ובעקבות הטיפול של היועצת

המשפטית. אם עד תחילת שבוע הבא לא יהיה לו פיתרון, ואני מניח שלא יהיה ל1, אז אנחנו נצטרך לעזור לו.
מירי פרנקל-שור
גברת תמי אדרי, מה את בודקת?
תמר אדרי
הסתכלתי על לוח הזמנים אצלנו.
איילת פישמן
השאלה היא למעשה היום אם רוצים להגביל את בית-המשפט העליון עד מתי לתת פסק-דין בערעור. כשיש

לנו ערעור רגיל על פסילה של רשימת מועמדים, כשהולכים לבית-המשפט המחוזי, אז החוק עצמו קובע שצריך

לתת פסק-די1 עד י1ם זה וזה. פה אנחנו רצים במסלול מקביל. השאלה היא האם אנחנו רוצים להגביל את

בית-המשפט העליון או שאנחנו סומכים עליו שהוא יהיה מודע לכך שהבחירות הן ביום איקס.
היו"ר סאלח טריף
אני לא ס1מך על אף אחד במדינה. אחרי החלט1ת בתי-המשפט היום, אני לא ס1מך.
מירי פרנקל-שור
יש לזה תשובה עקיפה אך השאלה היא האם זה מספיק. בסעיף 48 לחוק הרשויות המקומיות (בחידות)

כתוב: "לא פחות מ-6 ימים לפני יום הבחירות יפרסם פקיד הבחירות על לוח מודע1ת".
איילת פישמן
בסעיף 39ג אנחנו אומרים "נקבע סופית". ואם לא נקבע סופית? אז הוא לא יפרסם.
מירי פרנקל-שור
זה מה שאני שאלתי, האם לא כדאי להגביל, שיהיו חייבים להשיב עד 10 ימים לפני יום הבחיחת.
תמר אדרי
בחוק הבחירות לכנסת (הגשת רשימות המועמדים) שונה החוק בכנסת הקודמת, לבקשתם. קודם זה היה

בדיוק כמו ברשויות המקומיות ואנחנו ביקשנו להקדים את זה. היום מגישים רשימות מועמדים לכנסת 47 יום לפני

הבחירות כדי שאפשר יהיה להשלים את כל התהליך. אצלנו יש מועד לאישור רשימת המועמדים ואחר-כך יש

יומיים לרשימת מועמדים שרוצה לערער. זה יכול להיות ערעור לבית-משפט על כל דבר, גם אם לא אישרנו אות.
היו"ר סאלח טריף
את צריכה לקחת בחשבן שיש פה הרבה יותר רשימות מאשר בבחירות לכנסת.
תמר אדרי
זה מה שרציתי להגיד. בכנסת יש י1מיים לאישור רשימ1ת המועמדים ולקבלת רשות ללכת לערעור. אין בקשות

אישור ערעור, אפשר ללכת לערע1ר ישר תוך יומיים. אחר-כך גם בית-המשפט מוגבל, הוא חייב תוך 5 ימים לתת

את פסק-הדין שלו.
היו"ר סאלח טריף
צריו להיערך, לכן חייבים להגביל את בית-המשפט.
תמר אדרי
אז אני לא מדברת על מספר הימים. את מספר הימים צריך להתאים לחוק הזה.
מירי פרנקל-ש1ר
אני חושבת: עד 10 ימים לפני יום הבחירות.
איילת פישמן
ההחלטה של יושב-ראש ועדת הבחירות היא ביום ה-19. צריך לתת כמה ימים לפחות כדי לפנות

לבית-המשפט העליון. אנחנו לא כתבנו פה עד מתי הוא יכול להגיש ערעור. סליחה, טעיתי, כתוב: "3 ימים מיום

ההחלטה", זאת אומרת שאנחנו מגיעים ל-16 ימים לפני מועד הבחירות.
מירי פתקל-שור
ביום השישי פקיד הבחירות צריך לפרסם את ההחלטה. זאת אומרת שיש מחוח של 10 ימים. 10 ימים זה

מספיק, לא צריך לצמצם את זה. כלומר, יש לבית-המשפט 6 ימים. אם הוא צריך להגיש את הערעור עד היום

ה-16 שלפני יום הבחירות, וביום השישי שלפני יום הבחירות פקיד הבחירות כבר צריך לפרסם את ההודעה, אז

אם אני הולכת 10 ימים לפני יום הבחירות, נשארים לו 6 ימים.
היו"ר סאלח טריף
זה דיון בפני שופט אחד?
סיגל קוגוט
לא. הנשיא נותן רשות ואז ניקבע הרכב. זה הליך שגם נמשך זמן מה. לכן לא הייתי מצמצמת את זה. הייתי

נ1תנת להם עד היום השישי שלפני מועד הבחירות.
היו"ר סאלח טריף
הם צריכים להיות ערוכים. זה ק1רה אתת ל-5 שנים.
רו כהן
nrהרכב שלא שומע עדויות אלא הוא מקבל החלטה.
תמר אדרי
בדרך כלל הם גם נותנים את ההחלטה אך מפרסמים את הנימוקים מאוחר יותר, ואז אין להם בעיה.
איילת פישמן
אני מרשה לעצמי להגד ע1ד פעם, במלוא הכבוד לבתי-המשפט, אנחם הרבה פעמים נתקלים במצב

שבית-משפט מחתי בערעור רגיל על אישור רשימ1ת מועמדים ברשויות מקומיות, שזה ערעור שהחוק ד1וקא קובע

עד מתי ניתן לתת פסק-דין, בית-משפט מתעלם ופו0ק מתי שהוא מוצא לנכון לפסוק. אבל אני חושבת

שבבית-המשפט העליון זה לא יקרה.
מירי פרנקל-שור
גברת תמי אדרי, מה את ממליצה?
תמר אדרי
אני ממליצה שייקבעו ימים.
מירי פרנקל-שור
י

את אומרת - עד 7 ימים לפני מועד הבחירות?
תמר אדרי
מה צריך אחר כך לעשות?
איילת פישמן
צריך לפרסם בכל רשות רשימה, שאומרת: אלה ואלה הרשימות שאושרו.
מירי פרנקל-שור
את זה הם צריכים לעשות 6 ימים לפני מועד הבחירות. השאלה היא האם מספיק י1ם אחד. א1לי נגיד 8 ימים

לפני מועד הבחירות.
סיגל קוגוט
חייבים לתת לבית-המשפט זמן. זה דיון אצל נשיא בית-המשפט בבקשת רש1ת, אחר-כך הוא נותן רשות

וקובע הרכב. כמו כן לא דנים בשישי-שבת. אז מה ייצא?
תמר אדרי
5 ימים הם כוללים כבר שישי-שבת, מדובר על 5 ימים קלנדריים.
מירי פרנקל-שור
אז ניקבע 7 ימים לפני מועד הבחירות. צריך לתת יום אחד כדי להתארגן לפירסום.

אני רוצה לקרוא לפרוטוקול את עמדת מרכז השלטון המקומי. כותב לנו מר שרון הברמן: "מרכז השלטון

המקומי תומך בהצעת הח1ק שבנדון באופן עקרוני. יחד עם זאת, ברצוננו לציין כי בניגוד לרשימות המתמודדות



לכנסת, אשר לגביהן קיים פיקוח על-די ועדת הבחירות המרכזית, לא ברור לנו כיצד ניתן באופן מעשי להבטיח

פיקוח ובקרה לגבי מצען של רשימות המתמודדות לבחירות מוניציפליות".
סיגל קוגוט
זה תגובה לגבי הנוסח הקודם, שאז דובר על מצע. כאן הוחלט להוריד את העניין של המצע כי אי אפשר

לבדוק אותו. ההערה היתה נכונה לגבי הנוסח הקודם.
תמר אדרי
גם ועדת הבחירות המרכזית לא בודקת מצע.
רו כהן
בנוסח הקודם היה לזה מקום.

בסך הכל כרי שרשימה תיפסל צריך שמישהו יתלונן. לכן חזקה על המתלונן שהוא יבדוק את העניין הזה. אין

פה עניין של פיקוח על כלל הרשימות בכל מדינת ישראל.
היו"ר סאלח טריף
דרך אגב, מי יכול להתלונן? כל אדם?
סיגל קוגוט
כן. מי שזכאי לבחור באותה רשות מקומי. אבל ההליך לא יפתח אם ועדת הבחיחת המקומית לא תחשוב

שיש משהו שמצדיק בכלל פנייה לוועדת הבחירות המרכזית. לא כל אחד יכול ללכת לוועדת הבחירות המרכזית.
היו"ר סאלח טריף
זה מסובך. בקריית ארבע אני לא מכיר מישהו שייבוא וייתלונן.
סיגל קוגוט
גם הי1עץ המשפטי יכול להתלונן, יש ל1 מעמד, או 1עדת הבחירות המק1מית.
רו כהו
אגב, אל היועץ המשפטי לממשלה יכול לפנות כל אזרח והוא יכול להחליט להתל1נן כך שאין בעיה. המנגנון

הוא בסדר.
איילת פישמן
סעיף 48 זה היום השישי לפני הבחירות, נכון? אנחנו רוצים לתת החלטה ליום השביעי או ליום השמיני לפני

מועד הבחירות? אפשר לראות אפיל! באיזה יום בשבוע זה יוצא, בהנחה שהבחירות הן ביום שלישי תמיד. יום

רביעי הוא היום השישי שלפני יום הבחירות.
תמר אדרי
אני מעדיפה עד היום השמיני. עד יום שני.
איילת פישמן
ואז ביום שני בית-משפט מחליט וביום רביעי פקיד הבחירות מפרסם את המודעה.
מירי פרנקל-שור
יש לו 8 ימים.
תמר אדרי
תדעו גם שיום זה נחשב עד חצ1ת. תיאורטית בית-המשפט יכול לתת את פסק-הדין שלו בשעה 8 בערב.
איילת פישמן
לכן עדיף שזה יהיה היום השמיני ולא השביעי.
מירי פרבקל-שור
חבר הכנ0ת רן כהן, האם הבאת את זה כבר לקריאה ראשונה?
רן כהן
למיטב זכרוני - כן, אבל תיבדקו במחשב.
מירי פרבקל-שור
אני תחת הרושם שאנחנו מכינים את החוק לקראת קריאה שניח ושלישית אבל אני לא רואה פה את ההצעה

בחוברת הכחולה.
רו כהן
האמת היא שגם אני לא ראיתי את החוברת הכחולה. יכול להיות שזה הכנה לקראת קריאה ראש1נה.
היו"ר סאלח טריף
אנחנו נאשר את זה לקראת קריאה ראשונה ונאחל לך הצלחה.
רו כהו
ת1דה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40

קוד המקור של הנתונים