ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 29/10/1997

הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 15), התשנ"ז-1997

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשוה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 133

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

שהתקיימה ביום ד', כ"ח בתשרי התשנ"ח. 29.10.1997, בשעה 00;09

נכחו;
חברי הוועדה
היו"ר סאלח טריף

מיכה גולדמן

רענן כהן

ניסן סולומינסקי

מוזמנים; עו''ד לבנת משיח, ממונה בכירה על יעוץ וחקיקה, משרד

המשפטים

עו"ד סנ"צ רינה קדמי, יועצת משפטית, המשרד לבטחוו

פנים

סנ"צ יונתן בוטבול, ראש מדור מוסדות חינוך, משרד

לביטחון פנים

רפ"ק ידידה אריה, קצינת קב"טים, משרד לביטחון פנים

עו"ד חנה קלר, יועצת משפטים, משרד לביטחון פנים

עו"ד אריה בריק, היועץ המשפטי, משרד החינוך והתרבות

אברהם צדקה, ממונה ביטחון ארצי, משרד החינוך והתרבות

יועצת משפסית; מירי פרנקל-שור

מנהלת הוועדה; יפה שפירא

נרשם על-ידי; חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום;

הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 15), התשנ"ז-1997



(1) הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 15), התשנ"ז-1997

היו"ר סאלח טריף; אני שמח לפתוח את ישיבת ועדת והפנים ואיכות

הסביבה, אמנם בנוכחות מצומצמת של חברי

הוועדה שכנראה מותשים מדיוני התקציב. אנו דנים בשתי הצעות חוק.

הראשונה, הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מספר 15), התשנ"ז-1997.

חנה קלי; ההצעה שלפנינו באה להסדיר למעשה את סמכויות

העיכוב והמעצר לגבי מי שממלא את חובתו על-פי

שירות ביטחון במשמר הגבול שבחיל המשטרה. ההצעה באה לענות על צורך

מערכתי. במשמר הגבול קיימת תופעה, בקרב שוטרי חובה כפי שאנחנו מכנים

אותם - מג"ב, תופעה לא מבוטלת של היעדרות משירות ועריקה. למערכת אין

שום כלים להתמודד אתה. בהיעדר סמכות מעצר לא ניתן אפילו לברר את הטעמים

לאותה היעדרות, לא ניתן להעמיד לדין וגס לא ניתן להעביר לצבא לפני

בירור כזה. אם רואים שוטר חובה שהמשטרה חושבת שהוא לא טוב לה, יש לה

אפשרות להעבירו לצבא, אך ללא אפשרות בירור. כך נוצר מצב אבסורדי, שהינך

פוגש אדם ברחב, שידוע שהוא עריק במשך 50 יום נניח, הידיים כבולות ולא

ניתן לעשות שום דבר נגדו.

היו"ר סאלח טריף; מה זאת אומרת? אי-אפשר לעצור שוטר שעושה

עבירה?

חנה קלר; לא הייתה סמכות מעצר כלפי שוטר כזה או אחר

בגין עבירות עריקות. לא הייתה סמכות מעצר

ואסביר מדוע לפני שניגש להראות החוק לגופן.

התיקון הזה יהיה על דרך הוספת סימן לפרק החמישי, שמסדיר את השירות

המשמעתי במשטרה לגווניו.

עד לתיקון מספר 9 בשנת תשמ"ח המצב החוקי היח, שבעצם, כל שוטר יכול היה

לעצור שוטר אחר, שדרגתו נמוכה בדרגה אחת לפחות משלו, על כל עבירת משמעת

שהיא, ולו הקלה ביותר. בתשמ"ח הדיון המשמעתי בכללותו עבר רביזיה, ושינה

את פניו. בעבר הדיון המשמעתי נשא אופי פלילי וכן גם אופי העבירות. דבר

שני, הייתה סמכות מעצר עד שנתיים, ודיני הראיות הוחלו על הדיון

המשמעתי. לכן הדיון המשמעתי היווה סיכון כפול מפני דיון פלילי

בבית-משפט אחר. בשנת תשמ"ח באמת תוקן החוק. שללו את סמכות המאסר, את

עונש המאסר הדיון לא כפוף היום לדיני הראיות. למעשה גם עבירות המשמעת

נוסחו מחדש, כך שבעצם הפליליות המובהקת שבהן הוצאה מרשימת העבירות לכן

ועדת הפנים באותה שעה חשבה שצריך לבטל את סמכות המעצר לגבי כולם ואף

אחד לא חשב באותה שעה אילו השלכות תהיינה לגבי אותם אנשים שבעצם, צריך

לזכור, הינם היום חיילים בשירות סדיר, ויש לתת את הכלים הנאתים להתמודד

עם בעיות המשמעת כמו בצה"ל לגבי עריקים ונעדרים שלא כדין.

היו"ר סאלח טריף; בעצם המצב כיום הוא כזה שרק בית-המשפט יכול

לעצור שוטר.

חנה קלר; לא מדבר בשוטר רגיל. מדובר בשוטר סדיר

בחובה, ולכן כל התיקון הזה עניינו רק בשירות

סדיר. הוא לא חל על חיילים אחרים. לצורך השוואה, בצה"ל יש את כל הכלים



לטיפול בתופעת עריקות, אבל לנו אין שום כלי כזה, ולכן התעוררו בעיות של

אי-השלטת טדר ומשמעת בנושא זה במשמר הגבול.

היו"ר סאלח טריף; הבנתי שמדובר כאו רק על חיילי חובה של מג"ב

או על שוטרי חובה של מג"ב. אני מבין מדבריך

שאיו היום למעשה טמכות לעצור שוטר, כל שוטר, שמבצע עבירה.

חנה קלר; עבירת משמעת. דיברתי על עבירות הנפקדות. מה

שעכשיו יהיה, תהיה סמכות מעצר רק על נפקדות

ועוד דברים אחרים, שמייד אתייחס אליהם, רק לגבי שוטרי החובה במג"ב.

מיפה גולדמן; למה לא לנסות לאמץ את כל פקודות הצבא ולהחיל

אותן על כל חיילי חובה של משמר הגבול או

שוטרים?

חנה קלר! כי חוק שירות הביטחון קובע שמי שמשרת את

שירות החובה שלו במסגרת המשטרה, כפוף לדין

המשמעתי.
מיכה גולדמן
לכן אני ממליץ לאמץ את כל החוקים שקיימים

בצה"ל, כך לא נצטרך לעבור טעיף סעיף. בסופו

של דבר אנחנו עובדים בשיטת הסלמי - היום זה כך ומחר אחרת ומחרתיים יהיה

נושא נוסף. לכן אני אומר, כדאי להצהיר מראש שהחוק יחול על כל אלה

שקיבלו צווי הפניה למשמר הגבול ולמשטרה במסגרת חוק שירות הביטחון. כמו

לגבי מורות חיילות שהיו מטופחות למשרד החינוך, או בשונה משירות לאומי

שאינו מסלול צבאי.

לבנת משיח; הוראות החש"צ החלות על חיילים רגילים, לא על

מג"ב בנושא המשמעתי, אינן מתאימות לחיילים

המשרתים תחת פיקודה של המשטרה. ההוראות האלה מתייחסות לבעלי סמכויות

בצה"ל. כלומר, כאשר אתה עוצר חייל שעבר עבירה מסוג זה, אתה מביא אותו

לגורמים בצה"ל. ולגבי דין משמעתי שחל על שוטר מג"ב המשרת במשטרה יש

להפנותוו לגורמים במשטרה.

סיבה נוספת. לאחרונה תוקן חוק המעצרים ויש לנו דינים חדשים, וכרגע

בצה"ל יש מערכת שלמה שבוחנת את כל הנושא כדי לתקן את החש"צ ולהתאימוו

אותו להוראות הקבועות בחוק המעצרים.

מיכה גולדמן; אתם עכשיו הסמן הימני כלפי הצבא.

לבנת משיח; כאשר קבענו את ההוראות כאן בפקודת המשטרה,

התחשבנו בכל ההוראות החדשות של חוק המעצרים

והתאמנו את ההוראות האלה למערכת הצבאית. לכן זהו פרק שמשתלב בפקודת

המשטרה ומתאים להתמודדות עם נושא מעצר עריקים במשטרה. לכן אינני מציעה

להפנות את הנושא לחש"צ, שכרגע בתהליך של בדיקה מחדש בדיוק בתחום זה.

מירי פרנקל-שור; בסוף התהליך דין שוטר במשמר הגבול יהיה כדין

חייל?



לבנת משיח; עדיין איני יודעת מה ההתאמות שייעשו בצה"ל

משום שהמערכת מורכבת ומסובכת ביותר.

היו"ר סאלח טריף; מהם ההתאמות והתיקונים שהיו בחוק המעצרים

האזרחי?

לבנת משיח; החוק המוצע כאן? כן. יש כיוון. אני לא יודעת

עד לרגע זה אם נגיע לאותו הדבר.

חנה קלר; אינני חושבת שהגורמים בצה"ל בהכרח תואמים

לאלה במג"ב. אני חושבת שצריך להיות הסדר

מיוחד לחיל משמר הגבול.

היו"ר סאלח טריף; בהצעת החוק הזאת זה נלקח בחשבון?

חנה קלי; כן. אני אגיע לזה.

יש להדגיש שבעצם סמכות המעצר, כמו שאמרנו

בהתחלה, היא לא על כל עבירה והיא בעצם בשתי נסיבות עיקריות:

(1) כאשר יש חשד סביר שמבוצעת עבירה, שאדם באמת נעדר שלא כדין מהשירות,

אלה אותן עבירות משמעת שמוגדרות בסעיפים 5 ו-6 בתוספת לפקודת

המשטרה שקובעת את עבירות המשמעת.

(2) כאשר אדם נדון למחבוש במסגרת עבירת משמעת אחרת בדיון משמעתי של

המשטרה ונמלט מאותו מחבוש. נמלט ממחבוש בפועל.

שתי הסיטואציות הנ"ל הן סיטואציות שמאפשרות את השימוש בסמכות המעצר

והעיכוב על-פי חוק זה. הוספנו הגבלה שרק לאחר 48 שעות שאדם נעדר, ניתן

יהיה להוציא נגדו צו מעצר, כאשר הסמכות שיכולה להוציא צו מעצר היא

בדרגת נצ"מ, שהוסמך על-ידי מפקד משמר הגבול.

כבר בראשית דבריי צריך היה להדגיש שכל מעצר שיבוצע על-פי חוק זה, אינו

יכול לעלות על 72 שעות. המסר שרצינו להעביר כאן הוא שבמקרים כאלה, של

מעצר יש להביאו לתחנת המשטרה, אך כל ההליך הזה הוא הליך של שיפוט שדה,

שיפוט מהיר, לבירור סיבות ההיעדרות. לא מדובר כאן במעצר ארוך טווח שחוק

המעצרים חל עליו. זה שוני מהותי. מדובר ב-72 שעות רק לאחר הארכה. בעצם

המעצר הראשוני הוא עד 24 שעות. ב-24 השעות הנ"ל יש חובה לעשות שני
דברים
אם אדם נמלט ממחבוש, יש להחזירו למחבוש. או שוטר חובה שנמלט

ממחבוש. אם מדובר באדם שנעדר משירות, יש להביאו מהתחנה לדין משמעתי

ביחידתו תוך אותן 24 שעות.

היו"ר סאלח טריף; מי יכול לשפוט אותו במקרה הזה?

חנה קלר; קציני השיפוט לפי השיפוט המשמעתי המשטרתי.
היו"ר סאלח טריף
הדרגה זה ניצב-משנה?



חנה קלר; קצין שיפוט בכיר זה סנ"צ ונצ"מ.

אני רוצה להדגיש כאן שבעצם 72 השעות הן רק

במקרה שהדיון המשמעתי לגביו מסתבך. למשל, אס ברצונו להביא ראיה או

מסמך, מוגשת בקשה להארכה, עד 71 שעות, להשלמת הדיון המשמעתי. זאת בעצם

הסיטואציה היחידה. גם לשוטר החובה שנעצר, יש מסלול ערר, והוא יכול

לערער על ההחלטה למעצרו.

אם עוברים על הוראות החוק, בסה"כ רואים שהושפענו ובעצם הלכנו וקראנו

ביחד את חוק סדר הדין הפלילי, סמכויות אכיפה, מעצרים, וכמובן ברוח חוק

יסוד האדם וחירותו, אבל היינו צריכים לעשות כאן את האיזון של צרכי

המערכת מול דרישות המשטרה, כיצד תוכל להשליט את הנושא הזה.

סמכות נוספת שמעוגנת בחוק ונפרדת מסמכות המעצר היא סמכות העיכוב. כאשר

לקצין משטרה, ולא לכל שוטר, יש סמכות לעצור את אותו אדם שיש נגדו צו

מעצר, הוא יכול לזמנו לתחנת המשטרה לבירור, ולאחר מכן לבצע את המעצר.

יש לנו כאן גם סמכויות עזר, של שימוש בכוח, של כניסה לחצרים, דברים

מובנים ושללא סמכויות אלה לא נוכל לממש את הסמכות הזאת. אני מדגישה

שהוגדר כאן עפ"י חוק שמשך העיכוב לא יעלה על 3 שעות.

בסך הכול מדובר כאן בפרקי זמן מאוד מאוד מינימליים. מצד אחד לתת מענה

למג"ב לטיפול בתופעת העריקות, ומצד שני לעמוד על המשמר לגבי זכויות

האדם של אותם שוטרים.

היו"ר סאלח טריף; שוטר עריק כזה יכול להישאר בשורות החיל לפי

החוק הפנימי של המשטרה?

חנה קלי; הכל תלוי. לכן צריך את הבירור. הדגשתי

בראשית דבריי שהיום אפילו לא מחזירים את

השוטרים האלה לצבא. הצבא אינו רוצה בהם. צריך לערוך בירור קודם, לשפוט

מה הייתה הסיבה, אולי באמת קרה לאדם משהו, אולי כוח עליון, אולי מישהו

עצר אותו בביתו ולא נתן לו לצאת. אבל ללא הבירור ההתחלתי אינך יכול

לנקוט אפילו בצעדי משמעת. כמובן, יש לברר מה הסיבה, מה העילה. אם אדם

מצביע על מצוקה כלשהי, כמו שקראתי היום, חייל ברח בגלל מצוקה כלכלית

קשה מאוד.

היו"ר סאלח טריף; בדרך כלל יש בעיות כאלה.

חנה קלל; - נכון. ערים גם לבעיות האלה. לכן כאן קבענו

שצו המעצר יוצא 48 שעות מתחילת היעדרותו,

כדי לאפשר את הנקודה הזאת.

מירי פרנקל-שור; איך זה בהשוואה לשוטרים הכחולים?

חנה קלר; את מדברת רק על שוטרי החובה בכחול. באמת

שקלנו האם להחיל את זה גם עליהם. יש שוני

מהותי.

היו"ר סאלח טאיף; למשל זה שברח לאילת עכשיו?



חנה קלר; הוא ירוק. רציתי להדגיש ששוטרים בכחול

שמשרתים בכוחות המשטרה את השירות שלהם הם לא

בתנאי מחנה. עד היום אין תופעת היעדרות כמעט, ואם היא קיימת, היא

שולית. אלה אנשים שבדרך כלל מקום השירות שלהם ומקום מגוריהם הוא בקירבה

פיזית.

היו"ר סאלח טריף; הבעיה היא מג"ב.

חנה קלר; הבעיה היא מג"ב. צריך לזכור, שכל הנושא של

השוטרים הכחולים במשטרה זו הוראת שעה שתדון

בימים הבאים בוועדת חוץ וביטחון. עדיין אין וודאות שההסדר הזה ימשיך.

אם הכחולים ימשיכו ותהיה שם תופעה דומה, אז כמובן נבקש להחיל עליהם

הסדר מקביל, אבל בשלב זה אין למערכת צורך בכך.

מירי פרנקל-שור; סמכות המעצר וסמכות העיכוב ופרק הזמן שלהם -

איך זה ביחס לחיילים?

חנה קלר; אני חושבת שהיא מצומצמת יותר. גב' משיח אמרה

קודם שאנו היום המודל לחיקוי. אם צה"ל בא

לבחון את עצמו. התאמנו את עצמנו לחוק המעצרים ומאוד צמצמנו את עצמנו.

מדובר על 3 שעות, 24 שעות, עם אפשרות ל-72 שעות בדיון המשמעתי.

היו"ר סאלח טריף; סמכויות השיפוט של קצינים בכירים וזוטרים,

הן מקבילות לסמכויות של החש"צ?
חנה קלר
פחות או יותר. אנו דנים עכשיו בפרק הדין

המשמעתי, אבל העונשים שונים. הענישה שונה.

היו"ר סאלח טריף; הענישה היא מופחתת?
חנה קלר
שלנו פחות. כן.

הסעיף האחרון מדבר על תקנות. התקנות הן

תקנות על מקום המעצר, סדרי המעצר, תנאי המעצר, זכויות העצירים, אבל כאן

צריך לזכור, שוב, לא לאבד את הפרופרוציות. מדובר על מעצרים של 72 שעות

בלבד.
היו"ר סאלח טריף
נניח שמישהו ערק לחודש ימים.
חנה קלר
המעצר אף פעם לא יהיה מעל 72 שעות.
היו"ר סאלח טריף
קצין השיפוט לא יכול לשפוט אותו מעל ל-14

יום נניח.
חנה קלר
זה לא המעצר, זה כבר העונש. אנו מדברים רק

על המעצר.
היו"ר סאלח טריף
עצרנו את האדם ואנחנו רוצים להרתיע. החוק

הזה בא להרתיע ולמנוע תופעה.



חנה קלר; לא, זה בהוראה אחרת. זה בהוראה שקובעת את

סמכויות קצין השיפוט, אבל כאן, אנחנו נותנים

בלי ראשוני להביא את החייל לפני קצין השיפוט, כי ללא הכלים האלה לא

נוכל להגיע אפילו לכך שיובא בפני קצין השיפוט. אנו חושבים באמת להציע

את אישור החוק הזה בתנאי שתוקפו יהיה שלושה חודשים ממועד פרסומו, ובמשך

שלושת החודשים האלה נשלים את מלאכת התקנת התקנות.
מירי פרנקל-שור
אני חושבת שכדאי לדון בנושא בעתיד, אבל איני

לא בטוחה שזה יהיה כל כך טוב שזה יהיה

בתקנות.

חנה קלר; אז אולי בפקודות המשטרה.

מירי פרנקל-שור; זה נושא שאולי לא כדאי שנדון בו עכשיו, אבל

אני לא בעד שזה יהיה.

ניסן סולומינסקי; למה ניצלתם בזמנו את כל הנושא הזה של מעצר

שוטרים?

חנו? קלר; האמת היא שהביטול הגורף היה פועל יוצא מהרכב

ועדת הפנים. באותו דיון נכחו אנשים שלא לקחו

חלק בכל הדיונים האחרים, ומישהו חשב שלא צריך לתת סמכות מעצר, אפילו לא

בסיטואציות מסוימות. אחר-כך ראינו שאי-אפשר לחיות עם זה ולכן אנו כאן.

לבנת משיח; הוא היה פשוט פועל יוצא של שינוי אופי הדין

המשמעתי.

מיכה גולדמן; לדעתי לא רחוק היום ששוב נחזיר את המעצר

מ-24 שעות ל-48. אני חי לא מעט עם אנשי

משטרה ורואה את הדילמות בפניהן הם עומדים.
חנה קלר
לקחים נלמדים. יש לנו בנובמבר דיון מקיף.

היו"ר סאלח טריף; גב' משיח, לגבי הנושא הזה, האם לא עדיף

לכלול את הנושא הזה במסגרת החקיקה הראשית

מאשר במסגרת התקנות? מפאת עניין הפגיעה בחוק היסוד.

לבנת משיח; זה תלוי מה סוג ההוראות שאתם חושבים שצריך

לקבוע בנושא הזה. למשל, אם אנחנו יורדים

לפרטי פרטים, אז גם לפי חוק המעצרים הכללי שחל על כלל האוכלוסיה שעוברת

עבירה, פרטי הפרטים נקבעו גם בתקנות.

מירי פרנקל-שור; רק בראשי פרקים.

לבנת משיח; בראשי פרקים. אם תמצאו לנכון לקבוע ראשי

פרקים, נוכל לחשוב על זה. זה רעיון חיובי

לפי דעתנו.

היו"ר סאלח טריף; האם יש לכם נתונים על נושא העריקות? על

עבירות המשמעת של שוטרי חובה?



חנה קלר; כן. יש לנו. הבעיה היא שבשנת 93' ו-94' לא

מנו את אלה שנעצרו עד 21 יום ואלה המסות

העיקריות בדרך כלל. מעל 21 יום היו 61 עצורים ו-42 עצורים. לעומת זאת,

בשנת 95', יש לנו 569 עצורים כי מספר זה כולל את העצורים עד 21 יום.

לגבי השנה יש כאן רשימה לא סופית.

היו"ר סאלח טריף; זה הרבה מאוד יחסית.

חנה קלר; לכן זו בעיה שבאנו להתמודד אתה.

היו"ר סאלח טריף; האם יש לחבריי כאן מה לומר בעניין?

מיכה גולדמן; לברך על העניין.
מירי פרנקל-שור
פקודת המשטרה נוסח חדש, התשנ"א-1971.
בפרק החמישי אחרי סימן די יבוא
סימן ד(1) - מעצר ועיכוב שוטרי חובה.

הגדרות.

77(ח)(1).
בסימן זה
- צו מעצר, לרבות העתק ממנה שנעשה באמצעות צילום, פקסימיליה או בכל דרן

אחרת.

- תחנת משטרה. תחנת משטרה שנקבעה לפי סעיף 8 לפקודת סדר הדין הפלילי,

מעצר וחיפוש, נוסח חדש, התשכ"ט-1969.

- קצין ממונה. מפקד תחנת משטרה, ובהיעדרו הקצין הממונה על התחנה.

- קצין מוסמך. קצין משטרה בכיר המשרת במשמר הגבול שמפקד משמר הגבול

מינה אותו כאחראי לעניין מעצר ועיכוב שוטרי חובה.

האם הקצין הממונה והקצין המוסמך אינם צריכים להיות מוגבלים לדרגה

מסוימת?

חנה קלר; בהגדרה של קצין משטרה בכיר, בפקודה, סגן

ניצב ומעלה.

מירי פרנקל-שור; כלומר, מפקד תחנת משטרה מוגדר בפקודת המשטרה

לדרגה מסוימת?

רינה קדמי; לא. אם הוא מוסמך, זה קצין במשמר הגבול והוא

קצין בדרגת סנ"צ כי הוא קצין משטרה בכיר.

מירי פרנקל-שור; איפה זה מוגדר?



רינה קדמי; בפקודת המשטרה.

מירי פרנקל-שור; וקצין ממונה?

רינה קדמי; קצין ממונה זה קצין ממונה על התהנה. מדובר

באותו אדם שבפניו צריך להביא את העצור מיד

לאחר מעצרו. אס תשימי לב, זה תואם לחוק המעצרים, יש צורך ברישום הסיבות

כולל העילה למעצר.

מירי פרנקל-שור; הוא לא צריך להיות מוגבל לדרגה מסוימת?

רינה קדמי; מפקד תחנה כשלעצמו, מטבע הדברים, הוא תמיד

בדרגה גבוהה.

מירי פרנקל-שור; שוטר חובה. שוטר שממלא חובתו לפי חוק שירות

ביטחון נוסח משולב התשמ"ו-1986 במשמר הגבול

שבמשטרת ישראל.

77(ח)(2) , מעצר שוטר חובה.

קצין שיפוט בכיר המשרת במשמר הגבול שהוסמך לכן בידי מפקד משמר הגבול,

בסימן זה קצין שיפוט בכיר, רשאי בצו להורות על מעצרו של שוטר חובה אמ

התקיים אחד מאלה.

היו"ר סאלח טריף; אינני מבין למה אתם נמנעים מלהחיל את זה גם

אם התופעה לא קימת עכשיו, כי רק לאחרונה

התחילו להכניס חובה למשטרה הכחולה. אתם קודם מחכים שהתופעה תתרחש?

חנה קלר; לא. איננו יודעים כמה זמן יהיה ההסדרי הזה.

זו הוראת שעה.

היו"ר סאלח טריף; נניח שההסדר יבוטל ולא יהיו שוטרי חובה, אז

זה לא יתפוס. יש לנו שוטרי חובה, אף פעם לא

נוכל לדעת. נניח ששוטרי החובה הם בעלי פרופיל נמוך וכן הלאה, הם יעדרו

אז למה לנו לחכות שתהיה התופעה הזאת? מה המניעה?
חנה קלר
יש לנו עוד סימן שאלה, אם בכלל ההסדר כולו

יימשך. הרי קבעו את זה כהוראת שעה, שבעצם

הסתימה באוגוסט והוארכה עד אפריל. ברגע שיכניסו את התיקון של ההארכה

בחוק הזה, נעשה אולי תיקון עקיף בפקודת המשטרה, כי אנו צריכים לקבוע

הסדרים מתאימים. הגורמים שהוגדרו כאו הם אנשים במערכת משמר הגבול, ואנו

נצטרך למצוא את האנשים המקבילים במשטרה הכחולה.

היו"ר סאלח טריף; זה לא מקביל לגמרי?

חנה קלר; זה לא לגמרי מקביל. כאן יש מחוזות. יש מספר

מחוזות, זה לא אדם אחד מרוכז כמו במשמר

הגבול שהוא גוף אחד כלפי אותה אוכלוסיה. אנחנו צריכים עוד לחשוב על

ההתאמה.



מירי פרנקל-שור; קצין שיפוט בכיר המשרת במשמר הגבול שהוסמך

לכן בידי מפקד משמר הגבול, בסימן זה קצין

שיפוט בניר, רשאי בצו להורות על מעצרו של שוטר חובה, בסימן זה צו מעצר,
אם התקיים אחד מאלה
(1) שוטר החובה שנדון לעונש במחבוש בפועל נמלט מריצוי העונש.

(2) יש יסוד סביר לחשש ששוטר החובה עבר עבירת משמעת לפי סעיפים 5 ו-6

לתוספת השנייה. ובלבד שחלפו 48 שעות מתחילת ההיעדרות ויש צורן

במעצרו, בשל קיום יסוד סביר לחשש שהשוטר ימלט מהדין המשמעתי או לא

יופיע להלין הקשור לבירור נסיבות היעדרו.

היו"ר סאלח טריף; ואס הוא סירב לפקודה?

חנה קלר; לפי ההוראה, זה לא. במפורש לא. זה נותן מענה

לתופעה שאדם נעדר ואינך יכול אפילו לברר

ואינך יכול להביאו למיצוי הדין והבירור עמו. צריך להסתכל על זה רק

מהזווית הזאת.

היו"ר סאלח טריף; לא מסרבים פקודה במג"בל
חנה קלר
ודאי שמסרבים. מי שמסרב פקודה, מטבע הדברים

נמצא במקום וניתן לשפוט אותו.

מירי פרנקל-שור; 77(ח)(3). בקשה להוצאת צו מעצר.

(א) בקשה להוצאת צו מעצר לפי סעיף 77(ח)(2)

תוגש בכתב לקצין שיפוט בכיר בידי מפקד היחידה שבה משרת שוטר החובה,

ובהיעדרו בידי ממלא מקומו, ובלבד שדרגתו אינה נמוכה מדרגת פקד.

בבקשה יציינו תמצית העובדות או המידע שעליהם המבקש מבסס את

בקשתו.

(ב) הדיון בבקשה לפי סעיף קטן (א) יתועד בפרוטוקול.
חנה קלר
אולי ניתן להדגיש כאן שיש הבדל בין מי שחותם

על הבקשה לבין מוציא הצו.
מירי פרנקל-שור
77(ח)(4). תוכן צו המעצר.

(א) צו מעצר יהיה בכתב ובו יפורטו:

(1) שם נותן הצו, תפקידו ודרגתו.

(2) שם שוטר החובה, מספרו האישי ודרגתו.

(3) תיאור העבירה שבביצועה נחשד שוטר החובה.

(4) העילה שעל יסודה ניתן הצו.

(5) תארין מתן הצו, מועד הוצאתו ומועד תום תוקפו.



(ב) הצו ייחתם בידי נותן הצו.

77(ח)(5). ביצוע צו מעצר.

(א) צו המעצר יבוצע בידי שוטר שדרגתו גבוהה מדרגת שוטר החובה שנגדו

הוצא הצו.

(ב) שוטר המבצע צו מעצר, יודיע מיד לשוטר החובה שהוא עצור, יזהה עצמו

בפניו בציון שמו ודרגתו, ימסור לו צו המעצר ויעבירו למעצר בהקדם

האפשרי.

77(ח)(6). תקופת המעצר.

תקופת המעצר תחל עם מסיר ההודעה כאמור בסעיף 77(ח)(ב) ולא תעלה על 24

שעות.

ממתי היא לא תעלה על 24 שעות?

חנה קלר; מהמועד של מסירת ההודעה. היא תחל עם מסירת

ההודעה.

מירי פרנקל-שור; 77(ח)(7), הבאת שוטר חובה שנעצר לתחנת

המשטרה.

שוטר המבצע צו מעצר יביא ללא דיחוי את שוטר החובה שנעצר לתחנת המשטרה

הקרובה (להלן - התחנה) ויעבירו לרשות הקצין הממונה.

77(ח) .)8(דוח מעצר.

משהובא העצור לתחנה והועבר לרשות הקצין הממונה, יערוך הקצין שביצע את

המעצר, בסמון ככל האפשר להבאת העצור לתחנה, דוח בכתב שבו יפרט את

נסיבות המעצר ויציין את מועד מסירת ההודעה על המעצר (להלן - מועד

המעצר). הדוח יימסר לקצין הממונה.

77(ח)(9). דוח הקצין הממונה על המעצר.

הקצין הממונה ידווח בהקדם האפשרי על המעצר לקצין המוסמך.

77(ח)(10).

(א) נעצר שוטר חובה בשל העילה הקבועה בסעיף 77(ח)(2)(1), יועבר ליחידתו

בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-24 שעות ממועד המעצר.

חנה קלר; זה אותו אדם שברח מהמחבוש.

מירי פרנקל-שור; יועבר בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-24 שעות

ממועד המעצר למתקן שנקבע לריצוי העונש.

(ב) נעצר שוטר חובה בשל העילה הקבועה בסעיף 77(ח)(2)(2), יועבר ליחידתו

בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ-24 שעות ממועד המעצר, לצורך ברור נסיבות

ההיעדרות והעמדתו לדין משמעתי תוך תקופת המעצר.

77(ח)(11). לא הסתיים הדיון המשמעתי בעניינו של שוטר החובה תוך 24 שעות

ממועד מעצרו, ומצא הקצין המוסמך כי מוסיפה להתקיים העילה הקבועה בסעיף

77(ח)(2)(2), רשאי הוא לבקש להאריך את המעצר.



77(ח)(12).

(א) בקשה להארכת מעצר תוגש לקצין שיפוט בכיו תוך 24 שעות ממועד המעצר

ויפורטו בה העילות העומדות ביסודה.

(ב) הדיון בבקשה להארכת מעצר יתקיים בנוכחות שוטר החובה ויתועד

בפרוטוקול.

77(ח)(13). סבר קצין שיפוט בכיר הדן בבקשה להארכת מעצר כי לא ניתן יהיה

לסיים את ההליכים המשמעתיים נגד שוטר החובה תוד תקופת המעצר, רשאי הוא

להאריד את המעצר לתקופה שלא תעלה על 72 שעות.

77(ח) (14). צו להארכת מעצר ייערד בכתב ויכללו בו הפרטים המנויים בסעיף

77(ח)(4).

77(ח)(15). היה לקצין משטרה יסוד סביר לחשש כי נגד שוטר חובה קיים צו

מעצר, רשאי הוא לעכבו כדי לברר את זהותו ומענו, לדרוש ממנו להתלוות

אליו לתחנת משטרה לשם קבלת הצו וביצוע מעצר על-פיו.

77(ח)(16).

(א) קצין משטרה מבצע עיכוב יזהה עצמו תחילה בפני שוטר החובה המעוכב

בציון שמו ודרגתו ויבהיר לו את סיבת העיכוב בהקדם האפשרי במהלן

ביצוע העיכוב.

(ב) סירב המעוכב לציית להוראות קצין המשטרה להזדהות או להתלוות אליו

לתחנת המשטרה, או הפריע לקצין המשטרה לעשות שימוש בסמכות העיכוב,

רשאי קצין המשטרה להשתמש בכוח לביצוע העיכוב, ובלבד שהשימוש בכוח

יהיה סביר ולא יהיה בו כדי לסכן חיי אדם.

(ג) קצין המשטרה יביא את המעוכב ללא דיחוי לתחנת המשטרה הקרובה ויעבירו

לרשות הקצין הממונה.

77(ח)(17). עוכב שוטר חובה, לא יעלה משך העיכוב מעל לזמן סביר הדרוש

בנסיבות המקרה לביצוע הפעולות שלשמן הוקנתה סמכות זו, ובלבד שמשן

העיכוב לא יעלה על 3 שעות.

77(ח)(18). עם תום העיכוב יערון קצין המשטרה דוח בכתב שבו יפרט שמו

ודרגתו של המעוכב, סיבת העיכוב ומשך העיכוב.

77(ח)(19). מצא הקצין הממונה כי נגד המעוכב ניתן צו מעצר, יבצע את

המעצר בדרן המפורטת בסעיף 77(ח)(5).

77(ח)(20).

(א) המבצע מעצר כדין רשאי להיכנס לכל בית ומקום, לכלי חדרי הכניסה וחדרי

המדרגות או כל חלק מהחדרים המוחזקים במשותף על-ידי מספר הדיירים

לשם ביצוע מעצר, לאחר שזיהה את עצמו בפני מי שנחזה להיות מחזיק

הבית או המקום והודיע לו את המטרה שלשמה מתבקשת הכניסה.

(ב) מחזיק הבית או המקום ירשה כניסה חופשית למבצע המעצר לפי דרישתו.



(ג) חובת ההזדהות ומתן הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לא תחול על מבצע
המעצר אם התקיים אחד מאלה
(1) נקבע בצו המעצר כי המבצע פטור מחובות אלה.

(2) יש במילוי חובות אלה כדי לסכן את ביטחונו של המבצע או של אדם

אחר.

(3) יש במילוי חובות אלה כדי לסכל את המעצר.

(ד) לא איפשר מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום את הכניסה, אף על פי

שנדרש לעשות כן, רשאי מבצע המעצר להשתמש בכוח כלפי האדם או כלפי

רכוש על-מנת לאפשר את הכניסה, לאחר שהזהיר את מי שנחזה להיות מחזיק

הבית או המקום, ובתנאי שהשימוש בכוח יהיה סביר בנסיבות המקרה לשם

כניסה.

ניסן סלומינסקי; הוא יכול להיכנס לכל בית שהוא רוצה? הוא

יחליט שהוא רוצה ללכת לרחוב שלם, הוא יתחיל

לעבור בית בית? השוטר הזה יכול להיכנט לכל בית?

לבנת משיח; לא. צו המעצר מופנה למקום מסוים. יודעים

היכו נמצא השוטר.

היו"ר סאלח טריף; בדרך כלל אצל הוריו.

ניסן סלומינסקי; לא מוזכר שלבית יש קשר. פה אין שום מגבלה.
לבנת משיח
לא. הסעיף הזה הוא כלי לביצוע צו המעצר. זה

ברור שאתה חייב להגיע לכתובת שקשורה.

ניסן סלומינסקי; בצו המעצר כתוב שצריכים לעצור את השוטר הזה.

יודעים שהוא גר בתל-אביב ועכשיו השוטר מחליט

שהוא רוצה לעשות חיפוש בכל רחוב דיזנגוף.
רינה קדמי
לא. כתוב כאן על מי שנחזה. זה לא סתם מקום.

אם למשל הוא חושב שהאיש מסתתר בחדר מדרגות

מסוים.
חנה קלר
אם אדם למשל ברח ואתה רואה אותו נכנס לבית

מסוים ויש לך חשד שהוא שם, אז יש לך את

הסמכות. אבל אתה לא יכול סתם לתפוס לך בית ולהגיד שאתה רוצה לדעת אולי

האיש הערטילאי הזה נמצא שם. צריכה להיות זיקה של סבירות. אתיז לא יכול

להחליט באופן ערטילאי. אם ראו אותו נכנס, או מישהו אמר לך שראה אותו

בבית הזה והזה.

לבנת משיח; סמכות המעצר מוגדרת במקורה על-פי החשד הסביר

שיש לשוטר שאדם שנמצא במקום מסוים וצריך

לעצור אותו כי הוא ביצע עבירה כזו או אחרת.



ניסן סלומינסקי; הסעיף הזה נותו מנדט מאוד מאוד רחב.

לבנת משיח; הסמכויות מופעלות על-ידי הפעלת שיקול סביר.

פה זה רק כלי להיכנס למקומות.

חנו? קלר; אפילו עצם הוצאת צו המעצר, אתה לא מוציא צו

אקראי, אלא אם יש לך סבירות כלשהי לחשד שהוא

באמת ערק ולא שארע לו משהו.

ניסו סלומינטקי; נניח שיש סבירות והוצא צו, אזי יכול להיות

שהוא באילת, אבל יש לי הזדמנות לעשות ביקור

בבית של סאלח נניח.

חנה קלר; אין לנו התנגדות לכתוב שזה במקום שיש יסוד

סביר שהוא נמצא שם, כי זו הכוונה.

היו"ר סאלח טריף; מה הבעיה עם העניין הזה?

ניסו סולומינסקי; הבעיה היא שזה נותן לאדם סמכות לעשות ביקור

בכל בית שהוא רוצה בעת החיפוש.

רינה קדמי; אתה יכול להרחיב את זה לכלל הסמכויות

והתפקידים של השוטרים, לאו דווקא למעצר.

היו"ר סאלח טריף; ואם תתקני ותגידי רק בביתו, ואם הוא יהיה

בבית של אחותו או של חברו?

ניסן סלומינסקי; לא בבית שלו. בבית שיש לך חשד סביר שהוא

נמצא שם.

חנה קלר; יכול להיות שאדם נכנס לבית שהוסדר לו במהלך

ההמלטות ואני רואה בעין שהאדם הזה נכנס לבית

הזה. החיפוש אינו אקראי. אין לנו התנגדות כי אנחנו חושבים שגם ללא

הסייג הזה הפעלת הסמכות מחייבת את הבדיקה. אנחנו נכניס את זה כאן.

ניסן סלומינסקי; מחר זה יתן לך אפשרות לעשות ביקורי בית בכל

מיני בתים.

חנה קלר; אם מישהו יעשה את זה, הוא עצמו ימצא עצמו

כנאשם. אנחנו נוסיף את זה.
מירי פרנקל-שור
לא איפשר מי שנחזה להיות מחזיק הבית או

המקום את הכניסה, אף על פי שנדרש לעשות כן,

רשאי מבצע המעצר להשתמש בכוח כלפי אדם או כלפי רכוש על-מנת לאפשר

את הכניסה, לאחר שהזהיר את מי שנחזה להיות מחזיק הבית או המקום על

כן, ובתנאי שהשימוש בכוח יהיה סביר בנסיבות המקרה לשם ביצוע

כניסה.



(ה) מי שמבצע מעצר כדין רשאי להשתמש בכוח כדי להתגבר על התנגדות או

הפרעה לביצוע מעצר, או על ניסיון לבריחה ממעצר, בתנאי שהשימוש בכוח

יהיה סביר ושלא יהיה בו כדי לסכן חיי אדם.

(ו) בטרם ייעשה שימוש בכוח כאמור בסעיף קטן (ה) על מבצע המעצר להזהיר

את מי שמתנגד או מפריע שהוא עומד לעשות כן, אלא אם כן מתן אזהרה

כזאת יסכל את אפשרות ביצוע הסמכויות האמורות או יהיה בו כדי לסכן

את חייו או של מבצע המעצר או של אדם אחר.

77(ח)(21),

(א) שוטר חובה שנעצר על-פי צו לפי סימן זה, רשאי להגיש ערער בפני קצין

משמר הגבול שהוסמן לכן על-ידי מפקד משמר הגבול, ובלבד שדרגתו גבוהה

מדרגת קצין שיפוט הבכיר שהורה בצו על המעצר.

יש לי שאלה. כדמה לי שלפי חוק השיפוט הצבאי, ערר צריך לדון בפני קצין

משפטן. זה נכון?
חנה קלר
לא. למה?

היו"ר סאלח טריף; לא. בפני מפקד בכיר יותר.
חנה קלר
לא משפטן, בוודאי שלא.

היו"ר סאלח טריף; זה יכול להיות מח"ט, זה יכול להיות טמח"ט.

מירי פרנקל-שור; (ב) הגשת הערר תהיה בדרן שתקבע לכן בתקנות.

77(ח)(22). הוגש ערר, יתקיים הדיון בו בנוכחות העורר ללא דיחוי, ולא

יאוחר מ-24 שעות ממועד הגשתו.

למה שלא יהיה פרוטוקול בדיון ערר?

לבנת משיח; צריך להיות פרוטוקול.
היו"ר סאלח טריף
בדרך כלל כותבים את ההחלטה על הטופט עצמו.
חנה קלר
אנחנו נקבע בתקנות שבין השאר יהיה צורך

בכתיבת פרוטוקול. אין לנו ויכוח עם זה.

ניסן סלומינסקי; מותר לו לקחת עורך-דין בתקופה הזאת?

היו"ר סאלח טריף; לא.
חנה קלר
בשיפוט המשמעתי בדן יחיד, מה שנקרא משפט

שדה, אין. אנחנו גם קובעים את זה עכשיו

חיובית בחוק החדש.
מירי פרנקל-שור
77(ח)(23). הקצין הדן בערר רשאי לעשות אחת

מאלה;



(1) לקבל את הערר.

(2) לדחות את הערר.

(3) לקצר את תקופת המעצר.

77(ח)(24). נעצר שוטר הובה לפי סימן זה, תנוכה תקופת מעצרו מעונש

המחבוש.

77(ח)(25). פה אמרנו שאנחנו מבקשים שיהיה תיקון, שלא הכל ייקבע בתקנות.

שלפחות יהיו פה איזה שהם ראשי פרקים.

לבנת משיח; אפשר לקבוע בחוק שהם יוחזקו בנפרד ואז

להשלים בחוק. אם אני קוראת את התנאים

הקבועים בחוק המעצרים החדש, נכון לומר, שלא כל דבר רלוונטי, כי חוק

המעצרים מתאים לאחזקה ארוכה. פה אנו מדברים על 24 שעות, על 48 שעות.

רינה קדמי; אולי נקבע את העקרונות בחקיקה ואחר-כך נעשה

את זה בפקודות המשטרה ולא נצטרך תקנות?

מירי פרנקל-שור; אני לא חושבת שזה מתאים לתקנות.

לבנת משיח; אפשר לעבור על הדברים ולראות מה הם הדברים

שאנחנו רוצים לקבוע בחוק. אני פשוט אקריא

לכם את הנושאים שנמצאים בחוק המעצרים ושהם קבועים בחוק, ונראה מה מתאים

מתוך הדברים האלה.

הנושא הראשון זה הפרדה בין עצורים לאסירים. פה הנושא של הפרדה בין

עצורים לאסירים לא כל כך רלוונטי, אבל מה שיכול להיות רלוונטי זה הפרדת

העצור הזה מהעצורים האחרים שמוחזקים בתחנת המשטרה.

מירי פרנקל-שור; המעצר פיזית יהיה בתוך תחנת המשטרה?

רינה קדמי; לדעתי זה מתבקש וזה חובה. בדרך כלל עוצרים

אותו שלא בתחום המג"ב ולכן מי שמביא אותו

מביא אותו לתחנת המשטרה.

היו"ר סאלח טריף; בעבר דיברנו על כך שיש כלא מסוים עבור

עצירים שהם עדיין לפני השיפוט.

רינה קדמי; זה אינטרס שלנו שתהיה הפרדה.

לבנת משיח; ואת זה יש לקבוע בחוק.

מיפה גולדמן; יש לי שאלה אחרת. כשעוצרים שוטר מג"ב, באיזה

בית מעצר שמים אותו?
חנה קלר
זו בדיוק הנקודה. מביאים אותו לתחנת המשטרה.

אנחנו נקבע שהוא לא יהיה יחד עם עצירים

פליליים רגילים.



מיכה גולדמן; יש מקומות שאתם תהיו ערוכים לזה, אבל מה

יקרה אס תפסתם אותו באיזור הגליל או באיזור

הנגב ושם אתם לא ערוכים כמו שאתם ערוכים במקום אחר? תעבירו אותו

מקריית-שמונה לאיזור תל-אביב?

חנה קלר; בסך הכול מדובר פה במעצר של 24 שעות שלאחריו

אתה צריך להביא אותו ליחידה שלו להישפט.

מיפה גולדמן; היחידה שלו מתאמנת בחורשת טל.

חנה קלר; אז העצור יובא לחורשת טל ושם הוא יישפט.

כשאתה מביא אותו, הוא נשפט במקום.

היו"ר סאלח טריף; אני לא רואה בעיה גדולה בעניין הזה.

מיפה גולדמן; שההפרדה תהיה כתובה.

חנה קלר; בהפרדה גם לנו יש ענייו.

לבנת משיח; יש גם אימרה כללית שאומרת שהעצור יוחזק

בתנאים הולמים, שלא יהיה בהם כדי לפגוע

בבריאותו. אין שום בעיה להוסיף את התנאי הזה לחוק.

היו"ר סאלח טריף; אבל שיהיה כתוב גם עניין ההפרדה.

לננת משיח; כן. אני אומרת שחוץ מההפרדה יש את העניין

התנאים שנקבעו בחוק המעצרים בחוק, ולא

בתקנות. זה מתאים להיות בחוק ואין שום בעיה בנושא הזה.

אנחנו מגיעים למה זכאי העצור ואנחנו צריכים לבחון אם כל הדברים האלה

מתאימים.

ניסן סלומינטקי; יש הבדל בין שוטרות לשוטרים?

חנה קלר; החוק חל על כולם. האמת היא שהטובות ביותר

מבין שוטרי החובה הן דווקא הבחורות.

ניסן סלומינסקי; שתהיה הפרדה יתרה במידה ומדובר בשוטרות.

חנה קלר; ודאי.

לבנת משיח; אני אומרת לכם את הדברים הקבועים.

עצור יהיה זכאי בין היתר לפל אלה;

(1) לתנאי תברואה הולמים, לתנאים שיאפשרו לו לשמור על ניקיונו האישי,

לטיפול רפואי הנדרש לשם שמירה על בריאותו, ולתנאי השגחה מתאימים

על-פי דרישת רופא.

(2) למיטה, מזרן, שמיפות לשימושו האישי, ולאחזקת חפצים אישיים פפי

שייקבע בתקנות.



(3) למזון בכמות ובהרכב המתאימים לשמירה על בריאותו.

(4) לתנאי תאורה ואיוורור הסבירים בתא.

(5) להליכה יומית באוויר הפתוח אם תנאי המקום מאפשרים זאת, בתנאים

ובמועדים שייקבעו בתקנות. זכות זו ניתנת להגבלה מטעמים של טובת

החקירה או שמירה על שלומו של העצור.

מירי פרנקל-שור; הוא יהיה עצור עד 72 שעות.

חנה קלר; חובה להביאו ליחידה ואז לשפוט אותו. בעצם אם

את צריכה להאריך את זה עד 72 שעות זה מתוך

הדיון עד המשך הדיון וזה לילה אחד בלבד. אז מתי יהיה כאן בעצם הזמן

לאותו טיול?

לבנת משיח; לקבלת מבקרים, לשליחת מכתבים ולקיום קשר

טלפוני.
היו"ר סאלח טריף
זה לא רלוונטי.

מירי פרנקל-שור; למה? לקיום קשר טלפוני להודיע שהוא עצור.

היו"ר סאלח טריף; בסדר.

לבנת משיח; עצור שטרם הוגש נגדו כתב אישום - זה לא

מתאים למקרה שלנו - יהיה זכאי לאלה רק אם

אישר הממונה על החקירה שאין בכן לפגוע בחקירה.

היו"ר סאלח טריף; אנחנו מדברים על היעדרות. גם זה לא מי יודע

מה. אתם רוצים להתווכח ביניכם ולהביא לנו את

זה מוכן? אנחנו נעצור כאן כדי שתכינו לקראת קריאה שנייה ושלישית.

ניסן סלומינסקי; אני יודע שפעמים רבות עוצרים מישהו וחמטרח

היא מעצר של ?24 שעות, לגרום לעצור להרגיש

משהו ואחר-כך משחררים אותו בלי שום דבר.

חנה קלר; לא, חלילה. החוק הזה בא כדי לאפשר בירור.

היו"ר סאלח טריף; אני מבקש שתדונו בסעיף ונביא את החוק כולו

לקריאה שנייה ושלישית במליאה.

הישיבה ננעלה בשעה 00;10

קוד המקור של הנתונים