ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 14/07/1997

חגיגות ה-50 למדינת ישראל

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסדו לא מתוקן



פרוטוקול מס' 111

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שני. ט' בתמוז התשנ"ז (4ו ביולי 1997). שעה 10:30
נוכוזים
חברי הוועדה: סאלח טריף - היו"ר

רפאל אלול

זאב בוים

מיכאל נודלמן
מוזמנים
קי- התיירות משה קצב

חה"כ אפי אושעיה

חה"כ סלב אלסאנע

מסה גורל - יועץ שר התיירות

מלטי שילה - משרד התיירות

מסה מזרחי - ראש אגף ארועים, משרד ראש הממשלה

מואפק הורי - מנהל המהלקה לתרבות ערבית, משרד החינוך והתרבות

ח רונן - מנהל אגף לתרבות ואמנות, משרד החינוך והתרבות

יוסי פלד - יו"ר העמותה להגיגות ה-50 למדינת ישראל

חיים סלוצקי - מנכ"ל העמותה לחגיגות ה-50 למדינת ישראל

יעקב גיל - יו"ר המועצה לתרבות ואמנות בשכונות ובעיירות הפיתוח

אלברט מרציאנו - מנכ"ל המועצה לתרבות ואמנות בשכונות ובעיירות הפיתוה

אלברט ג'ינו - חבר המועצה לתרבות ואמנות בשכונות ובעיירות הפיתוח

ד"ר חיים אילוז - חבר המועצה לתרבות ואמנות בשכונות ובעייתת הפיתוח

רינה הוד-נעמן - יועצת תקשורת, המועצה לתרבות ואמנות בשכונות ובעיירות

ברוך מאירי - כתב "מעריב", המועצה לתרבות ואמנות בשכונות ובעיירות

ירון מרגולין - רקדן, כוריאוגרף ויושב-ראש מדור מחול, המועצה לתרבות

ואמנות בשכונות ובעיירות

סעדיה מרציאנו - מטה השכונות

יהודה כהן - מנכ"ל עמותת זמר ים תיכוני (עזי"ת)

אביגדור בן-משה - חבר עמותת זמר ים תיכוני (עזי"ת)

מאיר ראובני - חבר עמותת זמר ים תיכוני (עזי"ת)

אביהו מדינה - זמר ומלחין

דוד קריבושי - אומן, יושב-ראש מכון למוסיקה

אשר ראובני - אמרגן

יוני רועה - מלחין, פזמונאי, מפיק מוזיקלי

זאב רווח - שחקן

טמיר שוקרי - זמר

אבי פרחי - מפיק ארועים

נגה בוטנטקי - ההסתדרות

חנן ארז - מ"מ יושב-ראש ההסתדרות

רמי כהן

איה לנגסמן

אמנון דניאל

היועצת המשפטית; מירי פרנקל-שור

מנוזלת הוועדה; יפה שפירא

רשמה; אירית שלהבת

סדר היום; ו. חגיגות ה-50 למדינת ישראל.



חגיגות ה-50 למדינת ישראל

היו"ר סאלח טריף;

אני פותח את ישיבת חוועדה בנושא חגיגות ה-50 למדינת ישראל. אני מבקש, מכיוון שיש פח חברים

שאנחנו לא רואים כל יום, שהאנשים יציגו את עצמם. אני שמח חיום לארח את סגן ראש חממשלח ושר

התיירות מר משה קצב, את אלוף במילואים מר יוסי פלד, שהוא יושב-ראש המועצה הציבורית לאיתעי שנת

ה-50 למדינת ישראל, ואת החברים היקרים האחרים.
הצגת הנוכחים
- יעקב גיל - (חבר כנסת לשעבר), יו"ר חמועצה לתרבות ואמנות בשכונות ובעייתת הפיתוח

- אלברט מרציאנו - ממונה ארצי לקידום תרבות ואמנות במשרד החינוך והתרבות

- ירון מרגולין - ראש מדור מחול במועצה לתרבות ואמנות בשכונות

- סעדיה מרציאנו - מטה השכונות

- יוני רועה - מלחין, פזמונאי, מפיק מוזיקלי

- נגה בוטנסקי - ראש לשכת חקשר של חחסתדרות בכנסת

- אבי פרחי - מפיק אירועים

- אביגדור בן-משה - עמותת עזי"ת (עמותת זמר ים-תיכוני)

- מאיר ראובני - יו"ר עמותת עזי"ת

- יהודה כהן - מנכ"ל עמותת עזי"ת

- דן רונן - מנהל אגף לתרבות ואמנות, משרד החינוך והתרבות

- דוד קריבושי - יושב'ראש מכון למוסיקה

- חיים אילוז - חבר במועצה לתרבות ואמנות בשכונות

- ברוך מאירי

- מואפק חורי - מנהל המחלקה לתרבות ואמנות במיגזר הערבי, משרד החינוך והתרבות
היו"ר סאלח טריף
אנחנו היום דנים בחגיגות ה-50 למדינת ישראל לאור סערה שקמה ולאור טענות שהועלו. אני סברתי

שהנושא הזה הוא נושא יחודי, שמחייב דיון ובדיקה. אני מוכרח לציין שזה לא בדיוק התחום הברור של ועדת

הפנים של הכנסת. חשבתי מכיוון שאין איזשהי ועדה שהיא מומחית לעניין הזה, מכיוון שמדובר בחגיגות

שמקיפות את כולנו ואירועים שונים ומשונים, במועצות מקומיות, נראה לי שהנושא הזה נמצא בקו התפר בין

הוועדות השונות של הכנסת. חשוב שנקיים את הדיון. אני שמח ומודה לשר על כך שהוא הגיע, וגם למר יוסי

פלד ולחברים היקרים כאן.

חגיגות ה-50 למדינת ישראל לפי דעתי היו צריכות להביע אחדות ושותפות של כל העם בישראל, על כל

עדותיו ומרכיביו, בהווייה אחת משותפת ובחגיגה גדולח אחת לכבוד שנת ה-50 למדינת ישראל. חשוב, מתוך

ההיבט הזה, שאכן תהיה רגישות רבה לכל המרכיבים של החברה, בחגיגותובאירועים השונים, ושלא ייפקד

ייצוגו של מיגזר אחד, כזה או אחר, מאיזשחו אירוע. ניראה לי שזה צריך להיות הקטע החשוב, אולי מהחשובים

ביותר, לצד כל הדברים האחרים שצריכים להיות באירועי שנת ה-50 למדינת ישראל.

מאוחר יותר אני אבקש משר התיירות לומר את דבריו ולחסביר ואחר-כך נתחיל בדיון.

אני מוכרח לומר כבר בפתיחה שחסרים לי כאן כמה דברים.

קו1ם כל נתחיל מהמועצח הציבורית שהוקמח. חמועצה הציבורית הזאת כוללת 70 אנשים. חסר לי בח

יצוג של מיעוטים. בכל זאת יש קרוב ל-20%-18% בני מיעוטים. בולט מאוד שבמועצה יש בסך הכל 3 בני

מיעוטים ושלושתם הם חברי מרכז הליכוד. חסר שם גם יצוג של נשים.
שר התיירות משה קצב
אם אתה מתחיל לדבר על פוליטיקה אז אני יכול לענות לך. איפה פה אנשי הליכוד? אתה רוצה שחדיון

יהיה בסגנון כזה? בוא תהיה ממלכתי, אתה יושב-ראש ועדת הפנים. זה לא נושא ששייך לוועדת הפנים ואף על



פי כן, מתוך יחס של כבוד אליך, הסכמתי שהנושא הזה ידון פה, בוועדת הפנים. זה לא נוגע לרשויות מקומיות,

זה לא תפקידך. אז בוא תנתב את הדיון להיות דיון ענייני. אם אתה תצה לעשות פה עימות פוליטי, אני מוכן

גם לזה. אני מציע לך לא ללכת בכיוון הזה.

היו"ר סאלח טריף;

השר קצב, היה טמוך ובטוח שאין לי כאן שום עניין פוליטי. אם אני אמרתי לא-אמת אז תתקן אותי.

שר התיירות משה קצב;

התחלת לא טוב. אני חושב שזה לא מתאים לך וזח לא עניינה של הוועדה פה. אם אתה רוצה, אני מוכן

להתנצח איתך, אין לי בעיה. אם אתה רוצה דיון פוליטי, אני מוכן לזה.
היו"ר סאלח טריף
אני לא רוצה דיון פוליטי. אני לא בדקתי את רשימת המוזמנים, לא התעסקתי בזה. אם אני טועה

באיזשהו נושא תגידו לי ואני אתנצל מייד. השר קצב, אתת יודע שאני לא מתנגח איתך.
רפאל אלול
אני מבקש לתקן משהו קטן. לזכותו של שר התיירות ייאמר, שכאשר הועלתה טענה על אפליה התגובה

של השר היתה פתיחות מ-א' עד ת/ אני הודתי לו על זה. לזכותו יאמר שהוא בעניין הזה אמר שאם יש צעקה

הוא מוכן להיות פתוח, לבדוק, לפתוח את העטק ולטפל בעניין.

חיו"ר סאלח טריף.

אני פניתי לשר התיירות משה קצב באופן אישי בעבר ונעניתי ברצון. אני אומר את זה כיוון שאנחנו

מדברים כאן כדי לתקן מה שאפשר לתקן. עלתה צעקה שלא נותנים מספיק יצוג לשכונות ושאין מספיק יצוג

לנשים. אתה תגיד שאף פעם אין מספיק יצוג לכולם. אנחנו רוצים לדעת איך הרכיבו את הרשימה הזאת. אני

שואל אותך בעדינות רבה, למה ברשימה הזאת בולט הנושא המפלגתי? לפי דעתי לא כך צריך להיות.

אני אומר את זה משום שחשוב מאוד שכולנו נשתתף בחגיגות האלה וחשוב עוד יותר שנדגיש את

הממלכתיות בעניין הזה. חשוב שנדע שחלקנו לא פחות מחלקם של אחרים בשמחה לחגיגות 50 שנה למדינה.

בין התוכניות ראיתי כמה אירועים שאליהם מגיעים אומנים מחוץ-לארץ. אני שואל את השר ואת

חברנו מר יוסי פלד, למה צריך לייבא אומנים מחוץ-לארץ? האם אין לנו מספיק אומנים בארץ? זו שאלה

באמת עקרונית ועניינית.

כשחוגגים כל מיני נושאים כמו "ישובי הארץ מארחים את יחידות צה''ל השונות" האם כללו בזה גם

ישובים של דרוזים, צ'רקסים ובדואים? בזמר העברי מסביב לכינרת אני תמה למה לא יהיה שם זמר ים תיכוני,

משהו אוריינטלי, שאנחנו נוכל גם להשתלב בו באיזשהי צורה. הסתכלתי גם בנושא של "מאכלי עדות". האם

אין לנו מאכלים?

שר התיירות משה 7?צב;

אני מודיע לך, יושב-ראש הוועדה, אם לא יהיה יחס של כבוד לכל המשתתפים ודיון ענייני, אני לא

אשאר כאן. אם תירצו להפוך את זה למשהו בלתי מכובד, ידי לא תהיה בזה.
היו"ר סאלח טריף
חט וחלילה. אני מבקש סליחה אם היתה פה הערח לא לעניין ואני מבקש מייד לחזור מהדברים האלה.

אין שום כוונה לפגוע.
סעדיה מרציאנו
יש פה קרטלים.
היו"ר סאלח טריף
מר מרציאנו, אני מבקש ממך, כאן יתקיים דיון מכובד וענייני.
שר התיירות משה קצב
מר מרציאנו, אנחנו מכירים לא מאתמול. אם אתה רוצה שאני אשמע ושאני אוכל להתייחס - יכול

להיות שיש צדק בדברים שלך - אתה צריך לאפשר לי לשמוע אותך. אם אתה נכנס בקטעי דברים, הדיון פה

יתלהט ואנחנו נחטיא את המטרה. יש פה יושב-ראש, הוא מנהל את הישיבה. הוא יתן לך רשות דיבור ואז

תאמר את מה שיש לך.
היו"ר טאלח טריף
אדוני השר, אני מודה לך על העזרה. רבותי, אלה הם הדברים. בוודאי אתם תעלו עוד נושאים. הייתי

מבקש מכבוד הסר לפתוח ולומר לנו מטפר דברים. אחרי זה נאפשר רשות דיבור לנוכחים וננהל דיון ענייני.
שר התיירות משה קצב
אני שוב תוזר ואומר, אני באתי לפה מתוך יחט של כבוד לוועדה ולעומד בראשה. אדוני היושב-ראש,

אני לא קיימתי שום התייעצות אם זה מתפקיד ועדת הפנים לדון בנושא הזה. התבקשתי על-ידך לבוא ואני בא

בשמחה כי אין פד מה להטתיר ולהיפך, יש לי עניין לקיים את הדיון. אני רוצה לשמוע מה יש לנוכחים לומר.

אלי סוב חוזר על מה שאמרתי בדברי הפתיחה. אני מזהיר שלא לכוון את הדיון לאיזשהו כיוון של

התנצחות אי ניסיון לניגוח פוליטי. אם יהיה ניגוח פוליטי, אתה פוליטיקאי, אני פוליטיקאי, שבינו יודעים איך

זה יגמר. אז בואו נקיים פה דיון ענייני.

נושא. אירועי היובל הוא נושא יסודי מאוד. אחרי 50 שנים רוצים לחגוג את אירועי היובל בצורה

המכובדת וההולמת ביותר.

אנחנו קבענו לעצמנו 4 הנחיות שצריכות לאפיין את אירועי היובל במדינת ישראל בשנת היובל.

ל) שזה אירוע של כל אזרחי מדינת ישראל. זו חגיגה שצריכים להיות שותפים בה באופן פעיל, בלי שום

הבדל של דת, מעמד ועדה, כל אזרחי ישראל, על כל גווניהם. אני מצפה שכולם יהיו שותפים לאירועי היובל.

נ) זאת חגיגה לעם היהודי. אני רוצה שהעם היהודי כולו, גם בתפוצות, יהיה שותף לחגיגות היובל

למדינת ישראל. אחרי 2,000 שנה תודה לאל זכינו, קמה מדינה עצמאית בריבונות יהודית. היו לנו מלחמות

קשות. אנחנו רוצים שבשנת היובל העם היהודי כולו יראה בכך הישג היטטורי לאומי מהמדרגה הראשונה. מה

גם שיש תופעה של התרופפות הזיקה של העם היהודי למדינת ישראל. אנחנו רוצים לנצל את אירועי היובל

כדי להדק את הזיקה הזו של העם היהודי בתפוצות למדינת ישראל.

3) מאוד היה חשוב לנו שלא ניתפט בהיטטוריה כעם שחוגג 50 שנות קיום. העם היהודי חי 4,000 שנה.

חיי העם היהודי בארץ ישראל לא התחילו בשנת 1948. היתה רציפות של התיישבות בארץ ישראל וחיים

יהודיים גם במשך 2,000 שנות גלות. עלו מגלויות שונות במשך אלפי שנות גלות טיפין טיפין. כל הזמן היתה

זרימה של התיישבות. לכן חשוב שלא יתפרש בעולם כאילו העם היהודי התחיל את חייו לפני 50 שנה והיום

הוא חוגג יובל.

4) המאה הנוכחית היתה מאה רצופת אטונות ואירועים דרמטיים. יש גם הישגים לקהיליה הבינלאומית

במאה הנוכחית, חרף כל רעידות האדמה שהיו במאה הזו. אחד ההישגים של הקהיליה הבינלאומית זה הקמת

מדינת ישראל. איך שרדנו במשך 50 שנה, איך הצלחנו עם כל המלחמות מול ארצות ערב, מול העולם הערבי.

יש מאיתנו שייגידו שהיו פה גם ניסים, אחרים יגידו שזה הודות לעמידתו של צה"ל, הודות לעלייה לישראל.

העובדה היא שהקהיליה הבינלאומית נתנה גיבוי להקמת מדינת ישראל, זה אחד ההישגים שלה. לפי דעתי זה

ההישג הבולט ביותר של הקהיליה הבינלאומית, שקמה מדינה ומקבצת אנשים מעשרות גלויות, משנה שפה,

מגבשת חברה ויוצרת מדינה דמוקרטית.

אני אחזור בקצרה על ארבע ההנחיות שניתנו לעמותה לתכנון ולביצוע אירועי היובל.



1) חשוב שהתגיגות והאירועים יבליטו את אחדותה של החברה בישראל. אנחנו ידענו במשך 50 שנות

קיומה של המדינה הרבה קרעים, הרבה שסעים בחברה הישראלית. היו עליות, היו ירידות. הקרע הגדול ביותר

בתולדוח המדינה היה ברצח ברוטלי ושפל שהתרחש לא מזמן. אני חושב שנכון לנצל את אירועי היובל כדי

להגביר את האחדות בתוך החברה הישראלית על כל חלקיה. זו חגיגה לכל אזרחי ישראל, ללא שום הבדל דתי

או מעמדי. אני מקווה שנצליח להפוך את אירועי היובל לכלי שייגביר את האחדות בחברה.

2) להבטיח שאירועי היובל יבליטו את רציפות הישוב היהודי בארץ ישראל. העם היהודי לא התחיל את

חייו לפני 50 שנה. גם במשך 2,000 שנות גלות היתה עליה למדינת ישראל והתיישבות יהודית בארץ ישראל.

3) אנחנו רוצים לנצל את אירועי היובל כדי להגביר את הזיקה של העם היהודי למדינת ישראל. זה לא

אירוע בלבדי של מדינת ישראל אלא גם של העם היהודי כולו.

4) זו חגיגה לכל הקהילה הבינלאומית. גם מנהיגים של מדינות חופשיות שסייעו במשך שנות קיום

המדינח בבניית מדינת ישראל, פיתוחה ושגשוגה, צריכים להיות שותפים.

התהליך של תכנון האירועים, ארגון האירועים וביצועם מתחיל מוועדת היגוי, שבראשה עומד מנכ"ל

משרד ראש הממשלה, בשיתוף עם מנכ"לי משרדי ממשלה. ועדת ההיגוי ממונה על מנכ"ל איתעי היובל, מר

חיים סלוצקי. לצידו של מר לזלוצקי פועלת עמותה בראשות האלוף מר יוסי פלד. כל רעיון, כל תוכנית, מגיעים

למנכ"ל, נערך סינון ראשוני, דיון ראשוני באותם רעיונות, תוכניות והצעות וזה עובר לעמותה. מכנסים את

העמותה, היא דנה בתוכניות ואם היא מאשרת אותן התוכניות עוברות וזזרח לוועדת ההיגוי בראשות מנכ''ל

משרד ראש הממשלה ומשם לוועדת שרים.

אנחנו התחלנו בתהליכים כאשר בעצם על-ידי הממשלה הקודמת לא נעשו שום פעולה ושום מאמץ כדי

להכין את האירועים ולתכנן אותם.
רפאל אלול
חשבנו שזה יהיה בעת שלטוננו. לא ידענו שזה לא יהיה בטיפולנו. את חילופי השלטון אנחנו לא תכננו.
שר התיירות משה קצב
היינו צריכים להתחיל בתכנון וארגון האירועים ממש מנקודת אפס, מהתחלה. היינו צריכים לבנות את

כל המערכת מחדש. משום כך גם מונתח מועצה ציבורית, בראשותו של הנשיא לשעבר, מר חיים הרצוג דיל.

אני לא יודע מדוע מצא יושב-ראש הוועדה להתמקד בכמה שמות, אבל אני אמנה לכם את שמות חברי

המועצה הציבורית לשנת היובל שהם לא אנשי הליכוד.

- ריר עארף אבו רביע

- מר אביהו בן-נון

- מר אביהו מדינה

- מר שלמה אבינרי

' מר אבא אבן

- מר אריה אבנרי

- מר אריה לובה אליאב

- מר אברהם בלדב

- פרופ' ברכה ברוך

- מר אהרון גימאני

- מר יוסף הדס, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ

- מר אופיר העברי

- מר שמואל זעפרני

- מר אפרים חירם (פיחוטקה)

- גברת רעיה יגלום

- פרופ' יצחק יוחאי

- מר חיים ישראלי

- פרופ' חיים לבנון

- גברת שרה לזרוביץ

- מר ניסן לימור



- מר נתן יונתן

- מר אורי סלונים

- מר עודד פינגרש

- מר דב פלישמן

- מר דן פרופר

- מר צבי כהן

- מר אביגדור קפלן

- מר ארנון צדוק

- פרופ' אלעזר שבייד

- פרופ' אליס שלוי

- מר עזריהו מעוז

- ועוד.

כרגע, תוך עיון רופף ברשימה נקבתי לפחות ב-30 שמות שהם בולטים בכך שהם לא מזוהים עם הליכוד.

בוודאי שיש כאלה מתוכם שהם לא בולטים ואני אפילו לא יודע על קיומם.

התוכנית שאישרה ועדת השרים, כפי שהוגשה לנו על-ידי העמותה, היא תוכנית חלקית. התלבטנו אם

להמתין ולקבל תוכנית מושלמת ומלאה ולאשר אותה בוועדת הכטפים אבל השתכנעתי על-ידי העמותה שטוב

לאשר אפילו תוכנית חלקית כדי שיוכלו להמשיך ולהניע את הגלגלים, כדי שיוכלו להריץ, לתכנן ולתפעל. אין

הלגיון להשאיר את התוכניות כטיוטה כשהן בלתי מאושרות, כשיש וזוטר ודאות לגבי אישורן. העמותה לא

יכולה להיות משותקת בשל כך. לכן העדפתי להביא תוכנית חלקית. התוכנית שאושרה היא לא מלאה.

העמותה עדיין דנה באישור תוכניות נוטפות. עולים כל מיני רעיונות. העמותה בוודאי תגיש רשימה נוטפת של

תוכניות שאושרו, שנמצאים בהליכים, כפי שציינתי קודם, וייציגו את זה בפני ועדת שרים, וועדת שרים תאשר

תוכנית משלימה. אני מקווה שזה יהיה בשבועות הקרובים.
היו"ר טאלח טריף
אדוני השר, אני מודה לך. אני מייד אתן את רשות הדיבור לחבר הכנטת רפאל אלול. אני רוצה להציג

בפני השר שני נושאים שאני מבקש שאולי הוא יתייחט אליהם. כל התוכניות שהוצגו מקובלות עלי. אני שואל

מדוע בין הייעדים שקבעתם נושא השלום לא מופיע. זה בכל זאת נושא מרכזי, אחרי 50 שנה הגענו לשלום עם

שתי ארצות ועם העם הפלשתינאי התחיל תהליך. למה הוא לא מוזכר? אל תיראה בזה עניין פוליטי עכשיו.
שר התיירות משה קצב
רבותי, אני חושב שצריך בייעדים להוטיף את עשרת הדיברות: "לא תרצח, לא תגנוב", תאהב שלום,

תרדוף שלום ותעשה שלום. הניטיון לחלק את אזרחי ישראל, חלילה וחט, כאילו שיש מישהו שאיננו חפץ

בשלום, הוא לא רציני. במשך 50 שנות המחנה לא היה מנהיג פוליטי ולא היתה מפלגה ולא היתה ממשלה

שבשבילם השלום לא היה הדבר הכי חשוב, הייעד הכי מרכזי לפעולה. זה דבר מובן מאליו. ממש כפי שאני לא

צריך לבוא ולהטביר למה צריך לצאת דרך הדלת ולא צריך לצאת דרך החלון, כך אני גם לא חושב שבדברים

שהם מובנים מאליהם אנחנו צריכים פה להתנצח.

קבענו הנחיות ברורות. השלום הוא בוודאי יעד מרכזי, בזה אין שום טפק. האם זאת תהיה הטיטמא

של אירועי היובל? אנחנו דנים על כך וטרם החלטנו על הטיטמא. יכול להיות שזה יהיה השלום, יכול להיות

שזה יהיה נושא אחר.
היו"ר טאלח טריף
אני רוצה לתת את רשות הדיבור לחברי הכנטת ולמוזמנים. אני חוזר ואומר רק דבר אחד, קטעת אותי

כשדיברתי על הייעד של השלום. לפי דעתי בין הייעדים המרכזיים צריך לקבוע את נושא הדו-קיום. זה נושא

חשוב ומרכזי, וזה עניין של כולנו.
שר התיירות משה קצב
אני ציינתי 4 יעדים מרכזיים, הנחיות, שניתנו לעמותה. אחד הייעדים הוא אחדות החברה הישראלית

וזה כולל גם יהודים וגם לא-יהודים. החברה הישראלית מורכבת גם מלא-יהודים.



סעדיה מרציאנו;

מר אביהו מדינה הוא חבר במועצה הציבורית לשנת היובל. אני מציע שתיתן את רשות הדיבור לאנשים

שהם לא הברים במועצה ושרוצים למהות.
רפאל אלול
קודם כל, אני מודה שאני הערכתי את הפתיחות של כבוד השר. אני סבור שטוב שנבדוק היום את כל

מה שנאמר כאן אם התוצאה של הדיון היום תתורגם מהר בבוקר למעשים ולשינוי בתוכניות. זה מה שהשלב.

אני חושב שלכל אחד מאיתנו יש לא מעט הערות בנושא. אני מקווה מאוד, כבוד השר, שאחרי ההערות שלנו

יתקיים דיון ויהיה תיקון כזה או אחר.

אני חש, מתוך קריאת התוכניות, שלא עורבו כל המיגזרים ולא כל היישובים, כמו ערי הפיתוח,

מיעוטים, קיבוצים ועולים, שלא היו שותפים לתוכניות מהסוג הזה.

עיתון "מעריב" פירסם את התוכניות ואני רואה שרוב האירועים יהיו בתל-אביב, בירושלים או

בקיסריה. הדבר היחיד שנותנים לפריפריה זה "פסטיבל מאכלי עדות". אני חושב שהפריפריה שווה קצת יותר

מפסטיבל מאכלי עדות. כבוד השר, דווקא אתה כמי שייצא מעיירת פיתוח יודע

שר התיירות משה קצב;

עוד לא יצאתי משם.

רפאל אלול;

כבוד השר, תיראה את התוכניות, הכל זה בקיסריה, ירושלים ותל-אביב, ומה שנשאר לפריפריה זה רק

פסטיבל מאכלי עדות. אני אומר לך, כבוד השר, אני בטוח שלא ראית את זה לעומק. תאמין לי, הפריפריה,

הקיבוצים, העולים, עיירות הפיתוח, יכולים לעשות קצת יותר ממאכלי עדות. לכן אני בא ואומר, אדוני השר,

אני מאוד מעריך את הפתיחות שלך. אני מקווה מאוד שכל זה יתוקן.

חלק גדול מהאירועים הם אירועים גדולים שמיועדים לעולם ולארץ. אני מקווה מאוד שנלקח בחשבון

שלאירועים האלה יהיה נופך של הגיגה עממית, שכל אזרח ירגיש שהוא שותף ושבאירועים לא ישתתפו רק

חברי כנסת וכל מיני ידועי-שם שייבואו וייצטלמו בזמן שהתושבים, האדם הקטן, לא ירגישו שזו החגיגח

שלהם. זאת אומרת, אני צריך להרגיש מה זה נותן לאזרח הקטן, שהוא שותף באירוע ולא רק רואה אותו

בטלווייזה מהצד. הוא צריך להרגיש שהוא שותף לאירוע הזה, שזה חלק מדמו ומעצמו ושהוא מרגיש שהוא

חלק מהחגיגה, שהיא למעשה החגיגה שלו.

דבר נוסף, אני מרגיש שלגבי חלק מהדברים לא עירבו את הרשויות המקומיות. אולי בגלל שהרשויות

המקומיות נמצאות בגרעונות והן צריכות לטפל בנושא הרווחה ואין להן כסף, אני לא יודע. אבל מישהו צריך

לדעת האם יש כוונה לערב את הרשויות המקומיות, מה החלק שלהן, והאם הן מסוגלות "להרים" אירוע במצבן

הכלכלי הקשה.

אני רוצח להגיד לך, כבוד השר. יש דוגמא של פסטיבל ישראל, שהוא נהדר, הוא מפורסם, אתה מתיש

שהוא כאילו החגיגה של עם ישראל. אבל כולנו יודעים שחלק גדול מהאוכלוסיה לא מסוגלת לשלם כרטיס

במחיר 350 שקל להשתתף באירועי הפסטיבל.

ירוז מרגוליז;

הם גם פונים רק מערבה ולא מתייהסים לאומנות הקלאסית שבאה מהמזרח.

רפאל אלול;

אני רוצה להרגיש, שכל אדם מכל מקום בארץ ירגיש שהוא יכול להיכנס לכל אירוע ולהיות שותף בו.

אתה יכול לבוא להרבה ישובים, ואתה מכיר את זה, הרי עברת את הארץ לאורכה ולרוחבה, יש לא מעט

ישובים שיש להם להקות מחול וחבורות זמר. אתח אומר להם; בואו תארגנו אירוע לצורך חגיגות ה-50. אתה

יודע מה זה בשביל אדם לדעת שהוא ייציג בחגיגות היובל של המדינה? זו התרגשות עצומה בשביל איזה ילד

קטן מקריית-מלאכי או מדימונה או מקריית-שמונה, שייגידו לו שהוא שותף לחגיגות 50 שנח.



אני אתן דוגמא קטנה. מישהו, לא ממרכז הארץ אלא מהצפון הרהוק, התקשר אלי ואמר שהוא מופיע

היום במכביה. כל המשפחה נסערת, איזה תכונה, הם משיגים כרטילזים, מבקשים את כולם לבוא לראות את

הבן שלהם מופיע במכביה. אין לך מושג מה זה גורם לאדם כשהוא יודע שהוא שותף במשהו כזה גדול. רבותי,

לא חסרות רשויות מקומיות. אני מציע שתיקה ראשי רשויות מקומיות ותגיד להם שייבואו להיות שותפים.

נודע לי אתמול שלהקת מחול כמו להקת ''ענבל", למשל, לא כלולה בעניין הזה. כל מיני בקשות של

המועצה לתרבות ואמנות בשכונות ובעיירות הפיתוח לא נענו. אני אמרתי קודם למר חיים סלוצקי שאתם

צריכים להראות פתיחות. הבקשות שלנו הן לא בקשות פוליטיות. אני מעריך את הגישה הממלכתית של השר

בעניין הזה. אם תהיה פתיחות אפשר יהיה להפוך את זה לחגיגה של כל עם ישראל. אולי צריך להשקיע פחות

באירועים לתפוצות, על אף שזה חשוב לתפוצות, כי אני יודע שחלק גדול מהתקציב יוצא לתפוצות. האזרח

הקטן שגר בארץ הזו לא רואה מה קורה בוושינגטון ולכן צריך לבחון מה ניתן לעשות עם הכסף הזה כדי

שמירב האזרחים במדינת ישראל ייהנו מאירוע שהוא אירוע שמיועד להם, שהם מרגישים שהם שותפים בו.

דבר נוסף, אני יודע איך הדברים נחתכים. המועצה היא דבר גדול והיא בעצם כיסוי אבל כולנו יודעים

שהדברים נחתכים באותו צוות קטן של 8-7 אנשים שבאים אליהם עם הצעות והם מחליטים.

אני לא מסתיר שאני נולדתי במרוקו. עוד כתלמיד בבית-הספר היתה לי תחושה שבנושא של ההעפלה

יש התעלמות מהעליה מצפון אפריקה, שלא הוזכרה גם בספרי הלימוד. אני חייתי מדריך ב"נוער העובד" וכל

פעם שעשו פעולות על ההעפלה כולם הוזכרו, חוץ מההעפלה ממרוקו. שאלתי בדרך אגב האם הטלוויזיה

מארגנת משהו על נושא ההעפלה ונאמר לי שלא מכיוון שאין להם כטף. לכן פנינו למשרד החינוך והתרבות וגם

פנינו אליכם, לנטות לסייע לטלוויזיה לארגן סרט על שנות ה-50. הטלוויזיה אכן הסכימה להעמיד תקציב אבל

זה היה מותנה בכך שאנחנו, קבוצת אנשים, נשיג כטף למימון הסרט.

לסיכום, אדוני השר, אם אנחנו נצא מכאן היום תוך החלטה ברורה שזה צריך להשתנות, שהפריפריה

צריכה להיות מיוצגת, שהקיבוצים, המיעוטים והעולים יהיו מיוצגים, ולא שהכל יהיה בתל-אביב ובירושלים

ובקיסריה ובוושינגטון, אז תהיה תחושה לאותו אדם שגר בבאר-שבע, לאדם שגר באופקים ולאדם שגר

בדימונה או בקריית שמונה, שהוא שותף באירועי 50 שנה למדינת ישראל. זה עוד לא מאוחר. אפשר לעשות

עוד הרבה דברים. אנשים משוועים שייגיע הטלפון המושיע וייקרא להם ושמר סלוצקי יגיד להם: רבותי, בואו

תהיו שותפים.

שר התיירות משה קצב;

כשקריית-מלאכי הוכרזה מועצה מקומית הייתי בכיתה הי. בא שר הפנים ואימי הלבישה אותי חולצה

לבנה יפה ומכנסי חאקי והייתי צריך להופיע בפני שר הפנים במקהלה של בית-ספר. עשינו חזרות, גייסתי את

כל המשפחה, כמו שאתה אומר. באו לראות אותי מופיע במקהלה מול שר הפנים בטקט ההכרזה של קריית-

מלאכי למועצה מקומית. שעה לפני האירוע עשינו חזרה גנרלית אחרונה, המנצח מר יעקב כנעני עבר מאחד
לאחד, הגיע אלי ואמר לי
זה אתה שמזייף, צא החוצה.
רפאל אלול
כשאני הייתי בבית-ספר יסודי שר האוצר אז היה מר פנחס ספיר. אני הופעתי בפניו ושרתי איזשהו שיר

כחבר במקהלה של בית-הספר. זו היתה הפעם הראשונה בחיים שלי שנסעתי לירושלים, כאשר שר האוצר דאז,

מר פנחס ספיר, הזמין אותי לירושלים למשרד שלו. יש לי עדיין תמונה ואיזה מגן קטן ממנו. זו המעורבות

הפוליטית הראשונה שלי.
אביהו מדינה
בתגובה להערה של מר סעדיה מרציאנו, אם זה היה נכון מה שהוא אומר אז לא הייתי פה היום. זה נכון

שעל הנייר אני חבר המועצה אבל אני רק מקבל ניירות לגבי מה שהחליטו חאנשים ואני לא יודע מי החליט

בכלל. פניתי אל השר ואמרתי לו שאני מוותר על הזכות שלי להיות שותף בחגיגות כאומן אבל שאני תצה

להיות באותה ועדה שתיקבע מה יהיה בחגיגות ה-50 כדי שהן תהיינה חגיגות לכל המדינה. זו הזדמנות פז

בשביל כל המדינה הזאת לעשות קצת שלום, קצת אחווה, להכניס קצת רוח טובה בעם.

אני מנצל את המקום הזה כדי לנענע את מי שצריך לנענע, כדי שלא ישכחו אף אחד. שלכל אחד תהית

הרגשה של בית, שכל אחד יחשוב שהמדינה שייכת גם לו. כמו שאדם מתקדם בהרבה דברים, כמו שהוא משרת

בצבא, כמו שהוא משלם מיסים, כמו שהוא מקיז את דמו, כמו שהוא שייך למשפחות השכולות, כמו שהוא

שייך למשפחות הפצועים, הוא צריך להרגיש בשנת ה-50 שותף מלא. אוי ואבוי לנו אם בחגיגות לקראת שנת



ה-50 למדינה חלקינו מהעם הזה ירגישו ששוב פעבו הם מקופחים. לכן אני מוותר על אותם חרווחים שכאילו

הייתי מרוויח כאומן. אני רוצה להיות חבר באותה ועדה כדי לשמור שאף אחד לא יפגע.

מה יצא מכל זה? שאני מקבל ניירות ובהם נכתב מה החליטו. זה התיז אותי מאוד. כבר בישיבה
הראשונה של המועצה אמרתי
אם אתם חושבים שאתם הזמנתם לפה 70 אנשים כדי שנהווה חותמת גומי לכל

ההחלטות שאתם מקבלים בחדרי חדרים ושאנחנו לא נדע שום דבר, אני לא מסכים לזה, אני אתפטר מייד

מהמועצה. אמרו לי שאין זה כך ושעלי להגיש הצעות. הגשתי הצעות ואז אמרו לי שיידברו איתי בעוד

שבועיים. עברו שבועיים ועוד שבועיים. יש להם רצון טוב אבל משום מה הדברים נעשים אחרת לגמרי.

כשהעבירו לי את הנייר הזה מייד ראיתי את העיוותים השונים.

אני רוצה להציג לכם דוגמא לטוג ההחלטות שקיבלו, וזה רק בדף הראשון שפתחתי. ''פטטיבל

האומנויות - הצדעה לישראל", נערך בוושינגטון: "פסטיבל אומנויות שמוקדש כולו לאומנות הישראלית על

היבטיה השונים יתקיים במרכז קנדי בוושינגטון. ישתתפו בו, בין השאר, תיאטרון גשר (תיאטרון תטי בן

שנתיים בארץ), להקת בת-שבע, חן צימבליטטה, אחינועם ניני, קבוצת זיק מיתשלים, להקת המחול הקיבוצית,

אנטמבל עיתים - רינה ירושלמי, ואחרים."

אנחנו נכללים ב''ואחרים". כשהערתי את ההערות שלי אמרתי שאם שולחים תיאטראות אז אני חושב

ש"ענבל" תרמה יותר לתרבות הישראלית מתיאטרון "גשרי. לא שאני אומר שתיאטרון "גשר" לא צריך

להשתתף, אבל למה לא חשבתם על "ענבל", למשל? אני מציג את זה כדוגמא, למה שלחתם את אחינועם ניני

כזמרת?
שר התיירות משה קצב
מתי פניתם בעניין "ענבל"?
רפאל אלול
אני מודה, פנינו בעניין "ענבל" אחרי שעשינו את הרעש הגדול. הם לא פנו כי הם לא ידעו על זה.
אביהו מדינה
למה לשלוח את אחינועם ניני? הרי אחינועם ניני בסך הכל מקרוב באה לפה, היא אמריקאית שגדלה

באמריקה. למה שולחים אומנים אמריקאים לאמריקה? צריך לשלוח זמר ישראלי שמקובע פה בהווי של הארץ

הזאת 50-30 שנים. מישהו כמו שלמה ארצי, ריטה, בועז שרעבי, הרבה יותר מתאימים מבחינתי לייצג את

ישראל מאשר אחינועם ניני. אבל מישהו קיבל את ההחלטה. מי קיבל את חהחלטה? עם מי התייעצו? איך

הגיעו להחלטה הזאת? איך הגיעו לשמות האלה? מזה אני הייתי מנותק לגמרי. אין לי שום חלק בזה. אני מקבל

את הנייר הזה בדיוק כמוכם כאן, אני רק חותמת גומי, ולזה אני לא מוכן.

אני הגשתי הצעות למר יוטי פלד. הוא דיבר איתי, אנחנו חברים טובים. אבל נדמה לי שמר יוטי פלד

לא מחליט פה. נדמה לי שלמר יוסי פלד אין השפעה. כי עובדה שהוא קובע איתי, אנחנו יושבים ומדברים, אני

מגיש לו הצעות, הוא אומר לי שההצעות נפלאות, אך שום דבר לא קורה. חזמן חולף והכל מתמטמט. טוב

שהאנשים האלה באו וצעקו, כדי שאולי יהיה אפשר להציל חלק מהמצב, שהוא בלאו הכי לא טוב עכשיו.
יעקב גיל
אנחנו מתכנטים פה בעקבות החלטת המועצה הציבורית, שאני עומד בראשה, למחות על התוכנית

שהוגשה לציבור באמצעות העיתון ואנחנו לא ידענו כלל על קיומה ולא נדרשנו להביע דעתנו מה ניתן לעשות.

אתם ראיתם שיש כאן מגוון של חברים. אני אומנם לא יודע מה השקפתו הפוליטית של כל אחד אבל אני

יודע מה יכולתו המקצועית של כל אחד, שהוא פרץ והגיע לעמדות השפעה מוכחות בתחום המוטיקה

והתרבות בישראל במשך הרבה שנים.

אדוני השר, מאחר ופתחנו את הישיבה קצת בסערה אני חייב לציין את העובדה שכאשר מר זאב רווח

פנה אליך בעקבות החלטת המועצה אתה הפנית אותנו למר יולזי פלד. אנחנו קבענו איתו פגישח עניינית על

התוכניות ביום חמישי כדי לברר מה המועצה יכולה לתרום בנסיונה, ביידע שצברה וביכולת שלה לתפקד כלפי

אותן אוכלוטיות שלא היו שותפות במשך שנים, עד שקמה המועצה.

במשך 40 שנים, עד שקמה המועצה לתרבות ואומנות בשכונות, מדינת ישראל לא השכילה לפתח זיקה

אל האוכלוטיות האלה. והנה מאז הקמתה של המועצה לתרבות ואומנות בשכונות ובערי הפיתוח ה"יש" חוא



גדול. אני אשלח לסגן ראש הממשלה ושר התיירות את החוברת, מה היו ההישגים עד השנה ואיך השנה היתה

עליה בצורה אריתמטית גבוהה, עלינו לפהות 4 מדרגות.

כבוד השר דיבר על כך שחשוב שלא ישתמע כאילו אלו חגיגות ל-50 שנה לעם היהודי. אני יכול לספר

לך שלפני חודשיים המועצה בשיתוף עם אוניברסיטת בר-אילן עשתה יום לימוד על כלי מוסיקה עתיקים מכל

תפוצות ישראל. מר דוד קריבושי הוא האיש אשר פיקח ועשה את הופעת "שורשים" בפסטיבל ישראל. יושב

כאן ידידי, ד"ר דן רונן. אנחנו מנסים להתדפק על דלתותיו כבר שנים ורק בשנה שעברה היתה הופעת

"שורשים" אחת, שמר דוד קריבושי הפיק אותה. כתוצאה מההצלחה האדירה, גם בביקורת, של המופע הצלחנו

לקבל השנה הופעה נוספת, שהיתה הופעה נדירה. אני מקווה שעם ישראל יראה אותה באמצעות הטלוויזיה. זו

תוכנית בפסטיבל ישראל שבאה לתת ביטוי גם לעומק של התרבות.

אני רוצה להגיד לן", אדוני השר, אנחנו באנו כמועצה ציבורית ולא עדתית. התקשורת נתנה לזה

סיסמאות עדתיות. אנחנו מעוניינים שכל עם ישראל יהיה מעורב, לא רק כצופה אלא גם כיוצר. היציתת

שנובעות מהשכונות ומערי הפיתוח הן אדירות. צריך לתת להם מלזלול כדי שזה יבוא לידי ביטוי. אני בטוח

שכאשר ניפגש עם אלוף במילואים מר פלד ועם מר סלוצקי, שבהתחלה "התכסחנו" בינינו אבל אחר-כך הוא

הציע שנרד מה"כסאחיזם" התקשורתי ונשב לדבר לעניין. אני בטוח, אדוני היושב-ראש, ואני אומר לך, אתני

סגן ראש הממשלה, שכאשר האנשים המופקדים על ההגיגות ייראו את ההיצע שאנחנו נוכל להציע להם הם

יקנו את זה ביד רמה.

יושב כאן דייר אילוז, שמופקד על רשת עמל. הוא העלה רעיון למשל לקחת את עם ישראל על פזורותיו

ולתת לכל אחד ממוסדות עמל ללמוד על אותה עליה. הם יתנו ביטוי במופע שלהם, כמזדהים עם התוכנית וגם

כאנשים שיכולים לתת ביטוי ליצירה הרבגונית - ולא רק למאכלים, כמו שכאן העירו. יש לנו הזדמנות בכסף

מועט לעשות דברים הרבה. בתי-הספר האלה מפוזרים בכל הארץ.

טלב אלסאנע;

כבוד השר, יושב-ראש הוועדה. אני רוצה לומר שאילו היה מוצג הנייר הזה בשנות ה-60 הייתי מתייחס

לזה בכבוד ומקבל את זה. אבל כשנאחנו מדברים על שנות ה-2,000, כשהעולם משתנה, כשהאיזור משתנה,

כשהמדיניות משתנה, ואנחנו חוזרים על אותה גישה, לדעתי בכך אנחנו מפספסים את העיקר ומחטיאים את

המטרה. יש כאן לדעתי הזדמנות היסטורית לבוא ולהגיד שפניה של מדינת ישראל הם כלפי העתיד. לא באים

בעיקר למצוא הזדמנות להרביץ ציונות בעם אלא מחפשים הזדמנות כדי להטיף לסובלנות, לשלום ולדו-קיום.

אני קורא את כל הדף - לגבי היעדים: הדגשת נושא הבטחון, הישגי המדינה בכל התחומים, קיום העם היהודי,

היהדות בתפוצות - ואני לא רואה פה מילה אחת על השלום. היא כלל לא מוזכרת. דבר שני, הייעד של דו-קיום

אינו מוזכר כלל.
שר התיירות משה קצב
אני לא אחראי למה שכתוב בעיתון.

היו"ר סאלח טריף;
בץ הייעדים כתוב
"להדגיש את נושא הבטחון בעידן התקווה לשלום". זה כמו סיסמא ולא כייעד

מרכזי. לדעתי השלום הוא הרבה יותר חשוב והוא צריך להיות כמו הביטחון.
שר התיירות משה קצב
האם יש מי שלא רוצה שלום? יש מי שלא מאמין בשלום?
היו"ר סאלח טריף
אנחנו לא אומרים שאתם לא רוצים שלום, אלא שהוא לא מודגש כייעד.
טלב אלסאנע
אם היום רוצים לומר שמדובר בחגיגות 50 שנה לעם היהודי, אז אפשר להגיד שכל בני הלאום הערבי

צריכים להיות מחוץ לתמונה לחלוטין, שאסור להם להיות מעורבים, שכל האירוע הזה לא מדבר אליהם. אז

צריך לבוא ולומר את זה בצורה הגלוייה ביותר. אבל אם מדברים על חגיגות 50 שנה למדינה, ואנחנו רואים את

עצמנו כחלק אינטגרלי מהמדינה הזו, כי אנחנו שייכים לה, אי אפשר שיהיה ניכור והתעלמות מוחלטת מקיומם



של בני הלאום הערבי בתוך האירועים האלה. אסור לדעתי לחזור ולהדגיש אך ורק את ההיבט הציוני. הדגשת

ההיבט הציוני היא לא פטולה, אבל בימים שבהם מדברים על קיום המדינה, על עידן חדש, צריך לנצל את זה

ולהעביר מסר, הן כלפי פנים והן כלפי חוץ.

כלפי פנים צריך להדגיש את הדו-קיום ולטפח אותו. כלפי חוץ צריך להעביר מסר של שלום ולהדגיש

שפניה של מדינת ישראל לשלום. אסור לדעתי להמשיך בגישה שתמיד יש יצוג של אחד מהמיגזר הבדואי ואחד

מהמיגזר הדרוזי, כמו קישוט. אנחנו מרגישים שצוחקים עלינו, כאילו שאנחנו טיפשים. יש כאן אנשים עם

תרבות, יש כאן לאום שיש לו תרבות. יש לחקות ואומנים. מר מואפק חורי ידידי נמצא כאן והוא יוכל לפרט

על זה.
היו"ר סאלח טריף
יש זמרת ערביה ישראלית שאפילו היתה בלהקה צבאית, חיח טמיר.
טלב אלסאנע
כאן מדובר באירוע שצריך לדבר לכלל אזרחי המדינה, הן כלפי חוץ וחן כלפי פנים. צריך גם להדגיש

במקום מרכזי מאוד את עניין השלום, ובמקום לא פחות חשוב את העניין של הדו-קיום. אחרת אין לנו מקום

בעניין הזח ואני לא חושב שנוכל להשתתף או שזה ידבר אלינו בכלל.

אני מקווה שהדברים האלה יתוקנו ושייקחו בחשבון את הנציגים, שהם יכולים באמת להיות שותפים,

הן במסגרת קביעת הייעדים והן בהעברת המסרים.
היו"ר סאלח טריף
אני מאוד שמח שהבר הכנסת טלב אלסאנע רוצה להיות שותף. אני מקווה שהשר קצב ירים את

הכפפה.
סעדיה מרציאנו
בנושא כזה הייתי רוצה לדבר הרבה מאוד אבל אני לא אדבר הרבה. יש לי מיטען גדול ביותר בנושא.
היו"ר סאלח טריף
אז זרוק את המיטען מהר וקצר.
סעדיה מרציאנו
העוני, תפער החברתי, הפער העדתי והפער המעמדי יצרו בעיות קשות מאוד במדינה. הם יצרו פילוגים,

עימותים וויכוחים לאורך שנים. הצד השני של המטבע בנושא הזה הוא הפער התרבותי, הוא האפלייה

התרבותית או חוסר הבנה תרבותית, אנשים בכו במדינה הזאת במשך 50 שנים, אנשים מכל הסוגים, בדואים,

ערבים ישראלים, מזרחים, כולם בכו. מגיעח איזשהי תקופה, שהקימו משהו ואחרי 50 שנה אנחנו רוצים לחגוג

חגיגה. לצערי המצב של המדינה הוא שהחגיגה תלווה בעצב, זה הגורל של המדינה הזאת. אז ב"כאילר חזה

עושים טעות חמורה. אני לא מאשים את שר התיירות משה קצב, להיפך, הוא לדעתי אחד השרים המשכילים,

החכמים והרגישים.

בשנת ה-50 למדינה, בכאילו שמחה, עשו טעות חמורה. לקחו קבוצה, בגלל חוסר הבנה של הממשלה

בנושא התרבותי, לא בגלל רשעות. אמרו: מי הם האמרגנים הגדולים שיודעים לארגן ומחזיקים את הארגון

התרבותי בארץ? מר סלוצקי, מר קוטלר, ואחרים. אלה לדעתי קרטלים גדולים, שאוכלים את רוב תקציבי

התרבות במשך רוב שנות חמדינה, בכל החגיגות ובכל ההזדמנויות, ונתנו להם. חם לקחו למועצה משיקולים

שלהם אנשים נחמדים, כמו מר אבא אבן, מר לובה אליאב, אני מכיר אותם אישית. מר אבא אבן הוא "גדול"

במדיניות חוץ ובשפות ובהרבה דברים, ומר לובה אליאב הוא "גדול'' בכל מיני נושאים אחרים, אבל בנושא

תרבות, עם כל חכבוד, הם קטנו מעמותת זמר ים-תיכוני (עזי"ת), ממר אלברט מרציאנו, ממר יעקב גיל, ממר

אביהו מדינה, ממר זאב רווח ומחרבה אחרים. הם לא מבינים בתרבות. ואז הקרטלים האלה מנסים לגבש להם

תוכניות איך המשרדים שלהם והאומנים שלהם יופיעו בחגיגות ה-50 למדינה.

יש בידי מכתב שמבטא את האטימות המטומטמת שקיימת שם. אנשי העמותח לחגיגות ה-50 למחנה

עונים על מכתב שנשלח על-ידי עמותת זמר ים-תיכוני, אלה שמארגנים את רוב חזמר המזרחי. אנשי עזי"ת



אמרו שהם רוצים להשתלב בחגיגות. התשובה שהם קיבלו היתה: "באירוע זה נוכל אולי לשלב אתכם", אולי.

הם עושים להם טובה, כאילו זו איזשהי ירושה שמר סלוצקי או מישהו קיבל.

הרי אלה הגיגות ה-50 למדינה, וכל האזרהים שותפים. פה יש אוכלוסיות במגוון תרבותי, פסיפס אדיר.

לא יכול להיות שייקחו איזשהי קבוצה קטנה, יחליטו וייסדרו את העניינים איך שהם רוצים.
היו"ר סאלח טריף
תן בבקשה לשר את המכתב הזה.

סעדיה מרציאנו;

יושב פה קצין צבא בכיר ונחמד. אני לא מכיר אותו אישית אבל בגלל שבמלחמות ישראל הוא הוביל

אנשים ממגוון אוכלוסיות אני מאמין שהוא יותר רגיש ממר סלוצקי ומאחרים לעניין השותפות המלאה של כל

האוכלוסיה. מר אביהו מדינה ביטא את זה, שבעת צרה כולם שותפים, אבל אנחנו צריכים להיות שותפים גם

בעת שמחה. נהיה שותפים לא משניים ולא קטנים אלא שייפתחו את הדלתות לשילוב יוצרים מהטובים בארץ.

אני אסיים את דברי בסיפור אחד. יש תזמורת אנדלוסית, יצירת מופת של נגנים, שלקחו את המוסיקה

של התרבויות העתיקות שמהן הגענו ושילבו גם 20 נגנים רוסיים, שמנגנים מוסיקה מזרחית, פרי לקלוט את

העולים. התזמורת האנדלוסית הזאת מופלית לרעה בצורה חמורה לעומת תזמורות, כמו הפילהרמונית

ואחרות. היא מקופחת ועומדים לסגור אותה. אני פניתי לכל מיני אנשים כת להילחם את המלחמה של

התזמורת הזאת. זה לדעתי מבטא את האטימות. אני מקווה שלא תחזת לימים שאמרו לנו "תרדו מהדשא",

"אתם לא נחמדים" או "אני מזועזעת", כשלא הבינו על מה אנחנו מדברים. צריך לשלב אותם מייד ולתת ביטוי

לכל התרבויות ואז המחאה התרבותית הזאת תיצור משהו אדיר.

היה ולא -אני חייב להגיד, כי אני גם איש מחאח - היה ולא, החגיגות האלה ילוו במחאה אדירה, כי

בנושא התרבותי הבנו שמי שלא נילחם על התרבות שלו, על המוסיקה שלו, על ההיסטוריה שלו, אין לו קיום.
היו"ר סאלח טריף
שר התיירות משה קצב לא רוצה לראות אותך מוחה. הוא רושם את הדברים כל הזמן.

לפני שמר זאב רווח ידבר אני רוצה להעיר שתי הערות. אני רוצה להגיד לכם שאני כל שנה ביום

העצמאות מסתכל מי בציבור הערבי משתתף בחגיגות. לדאבוננו הממשלה, כל הממשלות, מזמינות את ראשי

המועצות, את הנכבדים שבמילא יבואו לאיזה אירוע בנצרת, ובזה נגמר העניין. זו תהיה טעות טראגית אם

בחגיגות האלה לא נשלב את כל מרכיבי האוכלולזיה הערבית, כל בני המיעוטים בישראל. זו תהיה טעות

טראגית שאנחנו נגיד שיש חגיגה אחת בחורפיש, שאני מאוד שמח עליה, אדוני השר, שזה ישוב קו עימות

דרוזי, אבל מעבר לזה בכל התוכניות על האומנות הישראלית אתה יכול לשלב את בני המיעוטים הישראלים:

מהמאכלים, דרך הזמר, דרך הפיסול והציור. זה אינטרט של המדינה. צריך להראות שהמדינה הזאת חוגגת על

כל תושביה, כולל בני המיעוטים שבה. אולי צריך לשים דגש יותר חזק על בני המיעוטים במדינת ישראל בעידן

של שלום.

אני רוצה להגיד לכם שאנחנו שותפים. אני מייצג את הדרוזים ואנחנו שותפים מלאים. אני לא מבין

למה אנחנו לא מוזכרים באירועים שונים, עם העם היהודי, עם כל העמים וכל העדות כאן. למה צריך משהו

נפרד? אני רוצה לראות את עצמנו משולבים בכל החגיגות. תאמינו לי, אם תביאו זמר מזרח-תיכוני לכינרת,

ליד הזמר העברי, תיראו לאן עם ישראל ינהר.
יהודה כהן
קח את שריף, קח את טמיר אבו-פארס, את דודו.

היו"ר סאלח טריף;

יש לנו מכל גווני הקשת. יש כאלה שהשתלבו בזמר העברי יפה מאוד ומזמרים גם לציבור היהודי. הזמר

הכי טוב אצל העירקים הוא דרוזי מעוספיה. אדוני השר, אתה אולי לא יודע את זה. אני רוצה שזה יבוא לידי

ביטוי, כמו שאנחנו משולבים, ואמר את זה מר סעדיה מרציאנו נכון.
זאב רווח
אין לי הרבה מה להוסיף על מה שחבר הכנסת רפאל אלול ומר יעקב גיל דיברו. אני רק מצטער

שהישיבה הזאת מתקיימת עכשיו במקום להתקיים, בפני הוועדה ובפני השר, לפנל שנה. אם היו באמת מטים

אוזן למגוון כל-כך גדול של דיעות, של אנשים שמייצגים את כל עדות המדינה, אז כל הישיבה הזאת לא היתה

מתקיימת.
יעקב גיל
אז מה היה עושה היושב-ראש?
זאב רוויו
מר סלוצקי, אנחנו חברי המועצה לתרבות ואמנות בשכונות ובעיירות הפיתוח פנינו לשר קצב

ראשונים, ברגע ששמענו על חגיגות ה-50. הגשנו את ההצעה הזאת ואז מר סלוצקי התמנה. אני לא רוצה

לעסוק בהכפשות עכשיו אבל חבל שהתבטאת, ולא בחוכמה, בעיתונות ושמאתר שזה כביכול דבר אישי. אם

היית קורא באמת את התוכנית היית רואה שזה בכלל לא דבר אישי.

חיים סלוצקי;

קראתי טוב.
זאב רווח
אני שמח שסוף סוף מטים אוזן. אני אשמח מאוד להיפגש עם מי שעוסק בזה.
יוסי פלד
חבל על הזמן שלכם, שמעתם את מה שאמר מר אביהו מדינה, שאני לא קובע. אז בשביל מה לכם

לבזבז את הזמן שלכם? אותי תעזבו בשקט. אני מתייחס אליכם ברצינות. עכשיו תורי להתרגז. אם אני לא

משפיע, אז תעזבו אותי, תדברו עם מר סלוצקי, הניחו לי לנפשי בבקשה.
זאב רווח
אנחנו באנו לכאן כדי לדבר ברוח חיובית ולעשות דברים ולהתקדם קדימה. לכן אני מדבר ככה. תאמין

לי, יש לי מיטען הרבה יותר כבד אך אני לא רוצה להגיד את זה עכשיו. אם יש לי משהו להגיד, אני אגיד לך

בארבע עיניים, כי יש באמת הרבה מה להגיד. בואו נעשה את זה חיובי ונתקדם הלאה באמת לשמחת כל עם

ישראל, אמן.

לפני שאשיב על דברים שהועלו כאן, רציתי להעיר 3 הערות לנושא של חג. אני חושב שחנושאים הם

עמוקים יותר מאשר הדברים שעולים כאן.

חג הוא ביטוי של הרבה מאוד דברים, של ערכים, של עמדות. המשורר חיים נחמן ביאליק תיאר חג

כהר, וחג הוא השיא של ההר, שמתחתיו יש רבדים שונים, של היסטוריה, של קבוצות שונות, של תרומות

שונות. יש מתארים חג כדברים שאנחנו לא עושים אותם בחיי היום יום, זה מה שמבדיל חג מיום יום. ויש

האומרים שחג זה בעצם סמלים וטקסים שחוזרים על עצמם ואנחנו נותנים להם משמעות.

אולי בדיון כזה אפשר היה להציע דגשים שהם קצת שונים מהדגשים שישנם כאן, או שנוספים עליהם.

ו) זהו חג של העם. המטרה העיקרית היא לא רק לתת ביטוי לעם אלא גם להפעיל את העם. יש מדינות

שבהן החגים הם חגים של העם. כולם מסתכלים על הקרנבל בברזיל ואומרים - איך זה? יש הסברים

סוציולוגיים למה זה מצליח בברזיל ולא מצליח כל-כך במדינות אחרות. יש פסטיבלים בארץ שבהם הצלחנו

ליצור הפעלה של העם. למשל, מי שהיה לפני יומיים בכרמיאל ראה עשרות אלפי אנשים רוקדים. הייתי מציע

שהתפיסה תהיה של "חג של העם" ולהפעיל את העם בפעולות שונות של תרבות ואומנות. אגב, יש הצלחות

בנושא הזה גם במיגזר הדרוזי וגם במיגזר הערבי. לושב פה מר מואפק חורי והוא לכול לספר לכם. יש לנו חודש



התרבות הערבית, שמפעיל עשרות אלפי אנשים. יש פסטיבל הזית, שהוא פסטיבל בכפרים הדרוזים בגליל,

שמפעיל אלפי אנשים.

2) המטרה השניה של החג, שלפי דעתי צריך להדגיש אותה, זה הג לתרבות ולאומנות. אחת היציתת

הגדולות של מדינת ישראל זה התרבות והאומנות שלה. לא במיקרה מרכז קנדי תצה לעשות מיפגן של

התרבות והאומנות הישראלית.

אגב, אלה שביקרו את הבחירה של מרכז קנדי, עליכם לדעת שמרכז קנדי בוחר את המופעים.
יעקב גיל
השאלה היא מי מציג לו את האפשרויות.
רפאל אלול
למה אי אפשר להביא אותם? זאת השמחה שלנו אז שייבואו משם אלינו ולא להיפך.
ח רונז
אנחנו הבאנו אותם לכל מיני אירועים, הראינו להם גם את "ענבל", אבל הם בחח את הלהקות. יכול

לחיות שהם בחרו טוב, יכול להיות שבחרו לא טוב. אנחנו יכולים להגיד שאנחנו לא רוצים להשתתף אלא אם

כן אנחנו נבחר את המופעים. אני לא מגן על מרכז קנדי. אני מסביר לכם מה קרה.

אני חושב שהמטרה של החג צריכה לחיות קידום האומנים והמוסדות של התרבות והאומנות בישראל,

ויש לנו מוסדות נפלאים שהם דוגמא בעולם בהתקדמות שלהם ובתרומה שלהם לחברה.

3) הדבר השלישי, כמטרה של החג הזה, זה "מן המרכז אל הפריפריה". היתה פעם מטרה במדינת ישראל

של פיזור האוכלוסיה. המטרה הזאת קצת נשכחה וצריך לחדש אותה. מן המרכז אל הקצוות, אל הגליל ואל

הנגב, זו צריכה להיות המטרה השלישית.

לאור זה אני חושב שבכל אלה יש כרי לחזק ולתרום לתרבות ולאומנות בישראל.

הערה אחרונה, מבקרים פה את הפעולות שנעשות בארץ בתחום התרבות מידי פעם. ברוב חפעולות

המועצה לתרבות ואומנות מעורבת וגם האגף לתרבות. בפסטיבל ישראל זה לא הפעם הראשונה שהיה מופע

"שורשים". היה גם מופע "שורשים" דומה שהתקיים לפני זה. להקת "ענבל" משתקמת עכשיו. זו לחקה שעברח

משבר קשה מאוד והיא עכשיו צומחת. אגב, השילוב הזה, שאנחנו מאוד תומכים בו, של "ענבל" ו"הברירה

הטבעית", אני חושב שיכול להפוך מרכז לביטוי של תרבויות מסויימות. הייתי בונה את זה סביב ההשפעה של

העדות השונות על התרבות הישראלית, ועל זה לבנות קדימה. צריך ללכת עם "ענבל", עם "הברירה הטבעיות",

עם לאה אברהם ועם התזמורת האנדלוסית, שכולם מקבלים את העזרה שלנו.
יהודה כהן
עמותת עזי"ת כבר מוכרת בין כותלי הכנסת, הן מדיונים קודמים בוועדת החינוך והתרבות, בוועדה

לענייני ביקורת המדינה ובוועדות השונות, והן מסיורים שערכנו לוועדת החינוך והתרבות. הדיון האחרון שהיה

פה צולם ותועד ואני חושב שחלק גדול מהנושאים שעליהם דיבתו היום, על קיום העם היהודי, על סובלנות,

אחווה וכל שאר הדברים, באו לידי ביטוי גם בדיון אז. לצערנו החברה הישראלית אטומה משום מה וממשיכה

גם הלאה ליצור מצב של אטימות והתנערות מחלק גדול מהעם. לשמחתנו התרבות הישראלית הים-תיכונית

מכה שורשים זה שנים רבות בחברה הישראלית, ועובדה שהיא נצרכת בכמויות גדולות. לאחרונה אף היו שתי

תוכניות טלוויזיה, "זמרת הארץ", שהיתה לה צפייה גדולה וזה חיה ביטוי חיובי לתרבות הישראלית הים-

תיכונית.

מכתב התשובה שנשלח מחעמותח לחגיגות ה-50 לעזי"ת, שהצגנו בפני כבוד השר, מעיד על תהליך

מתמשך של גישה מאוד דוחה, לא רק בתוכניות לקראת 50 שנה למדינה אלא גם במשרד החינוך והתרבות,

במינהל לתרבות, שבראשו עומד מר דן רונן. אנחנו ישבנו אצל מר יוסי פרוסט, קודמו בתפקיד.
שר התיירות משה קצב
איזה גישה צריכה להיות? האם כל פניה של עזי"ת העמותה צריכה לאשר אוטומטית?
יהודה כהן
לא. אבל כבר שנים רבות בכלל אין תקציב עבור התרבות הים-תיכוני וגם פה, גם בחגיגות ה-50, תמיד

אנחנו לא קיימים. התרבות הישראלית הים-תיכונית לא קיימת. שוכחים את התרומה של יזהר כהן, גלי עטרי

ועופרה חזה, את כל מה שעשו האומנים בזמר הישראלי ים-תיכוני לתרבות הישראלית.

חנן ארז;

אדוני השר,ידידי יושב-ראש הוועדה, חברי הוועדה. כממלא מקום יושב-ראש ההסתדרות ובשם

ההסתדרות אני קודם כל רוצה לברך על הדיון ובהחלט לתמוך בתביעה שהוצגה פה על-ידי החברים, לתת

ביטוי לתרבות ולזמר המזרחי. אני חושב שהדברים שאמרו פה הם בהחלט מחייבים התייחסות מלאה ושילוב

מלא. אני חושב שגם ההערות שעלו פה בדבר השיתוף של ערביי ישראל כחלק מן הביטוי התרבותי ומהריקמה

הישראלית צריך לבוא על תיקונו.

ההסתדרות עד עכשיו לא הוזמנה לקחת חלק ואני רואה בדאגה רבה מאוד שכל הנושא של ערך העבודה

וציבור העובדים לא בא לידי ביטוי באף אחת ממטרות החג. קשה לי לתאר איד שנושא העבודה, שבכל זאת

הקים את המדינה הזאת והביא אותה לאן שהיא הגיעה, וזה מבטא את רוב רובו של הציבור, לא בא לידי

ביטוי. זה דגי שצריץ לתקן אותו.
יוני רועה
אני לא התכוונתי לדבר אבל שמעתי פה משהו שמחייב אותי להגיב. אני רואה פה את כל הצביעות מעל

השולחן. דיבורים והצהרות על תוכניות. כל זה לא מעניין אותנו כאשר יושב פה אדם כמו מר אביהו מדינה

ומצהיר שהוא חותמת גומי, שלא מתייחסים אליו כשמקבלים החלטות. כבוד השר, אני חושב שזה צריך להיות

מספיק בשבילך כדי להגיד להם ללכת כולם הביתה, הביתה מייד. זה מחדל, זו צביעות לא רגילה. יושב פה אדם

בוועדה. שהיא חבר במועצת אירועי היובל, שאומר שלא מזמינים אותו, שמחליטים בלעדיו, שהוא חותמת

גומי. אדוני העור, בשבילך זה צריך להיות הכל.
ירון מרגולין
אני רוצה לענות גם למר דן רונן ולהראות עד כמה הדברים חריפים. בפניכם יש תוכנית שאנחנו חפקנו,

"פנטזיה איסלמית", שבו הופיעו גדולות הרקדניות של ריקודי הבטן בישראל, רקדניות שהופיעו בכל תוכניות

הטלוויזיה, וגדולי המלחינים של הזמר המזרחי הקלאסי. החבריה האלה, שאין להם כלים לתן בכלל בתרבות

המזרחית הקלאסית, פסלו את זה בהינף יד, במכתב שמופיעה בו שורה אחת ומר דן רונן אישית חתום עליו.

אני כבר שבועיים דורש את הפרוטוקול של הישיבה. אני אישית יודע מי ישבו שם. ישבו שם אנשים שלא

יכולים לדון בתוכניות האלה. ישנה אפלייה חמורה בוועדות המקצועיות כביכול כלפי חצי מהתרבות של העם.

יושבים שם אנשים שאין להם פשוט כלים לדון בזה.
אלברט מרציאנו
אדוני השר, אני קודם כל מודה לך מאוד על הטבלנות ועל התפיסה הכללית שלך כלפי התרבות. אני

יושב פה בשני כובעים. אני ממונח ארצי לקידום תרבות ואמנות בשכונות. עד שנכנסתי למשרד החינוך

והתרבות לפני 8 שנים בכלל לא התייחסו - מה שכונות? איפה שכונות? - והיום זאת אימפריה. יושבת פה

מועצה פלורליסטית. איפה שמתחילה האומנות נגמרת אצלנו הפוליטיקה. כל אחד הוא אומן בפני עצמו.

מועצה כזאת שיש בה מאגר עצום של ידע יכולה לתת תשובות לאותם מפיקים ולאותם אנשים שיושבים

בוועדה. אני מציע שתשבו איתנו כי אנחנו אנשי מקצוע. לא אותן ועדות שמורכבות מעובד מדינה כזה או

אחר. יש פה ועדה מקצועית, שיש בח אנשים מכל התחומים - מהתקשורת, מהספרות, וכדומה. אלה ועדות של

אומנות פר אקסלנס.

אדוני השר, אנחנו חיים בחברה פתוחה. אני יודע שאת המנגנון הזה אפשר להפוך לפרודוקטיבי, לייעיל,

ואנחנו נוכל לעזור לכם. תבואו ותגידו לנו להציג תוכניות, תשמעו את מה שיש לנו להציע. יש פה אנשי

מקצוע, זה לא סתם אנשים שצועקים.

חיים אילוז;

יש לי את הכבוד להיות חבר במועצה אבל אני מייצג יותר את הפן של החינוך.



אדוני השר, הייתי באירוע של "שורשים", שהוזכר פה. לשמוע את מר יאיר טלאל עם התזמורת שהוא

הקים ולראות את מה שהכין מר דוד קריבושה עם מר יוני תעה על "שירת הים", זה היה דבר שגרם לשערות

לסמור. עבורנו הצעירים, שבאנו לארץ די קטנים ולא מכירים, והדחיקו בנו את כל התרבות הזאת, זו היתה

פריהה מדהימה. להציג את זה, אתרי מאבקים עזים, בפסטיבל ישראל, זה היה הישג שנתן לנו כבוד גדול מאוד.

אני בא ואומר, שזה דבר שיש לתת עליו את הדעת וצריכה להיות הקשבה אמלתית. הנקודה שאני מליצג

במועצה זה כל הנושא הזה של חינוך ונוער, בעיקר בפריפריות. אני אומר כאן בצורה גלויה, שזה כמעט ולא

קיים. כל הנושא הזה של נוער, של קיבוץ גלויות בבתי-הטפר מהצפון ועד הדרום, כמעט ולא קילם. בתחום הזה

הכנו כמה תוכניות ואני אשמה להעביר אותן אליכם.
יוני רועה
בפסטיבל ישראל זה הצליח כי בוועדה היה מיגוון רחב, היו הרבה דיעות והתחשבו בכולם ולא היינו

חותמת גומי.
מואפק חורי
אני קודם כל מודה לכבוד השר וליושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסבלבה על המיפגש הזה. זו פעם

ראשונה שאני יושב בנושא הזה ושומע על מה שיהיה בשנת ה-50 למדינת ישראל.

כבוד השר, ידוע שיש הישגים למיגזר הערבי בתחומים שונים. אחרי 50 שנה צריך באמת לוזזק את

התחושה בכיוון השלום והדרך לשוויון. יש התפתחות בשנים האחתנות בתחומי התרבות והאומנות. אני לא

רוצה לפרט את זה אבל בעזרתו של משרד החינוך והתרבות ומינהל התרבות בתקופה האחרונה ניתנו לי

הכלים לקדם את הנושאים האלה. אנחנו באמת מתגאים בזה, גם בפני שכנינו מהעולם הערבי. לש אומנים

ישראלים שהולכים להופיע בקטאר, בירדן, בתוניס ובמקומות אוזרים (אנחנו לא רוצים לפרסם את זה

בתקשורת).

צריך להדגיש את השייכות של המיגזר הערבי למדינה, אין בזה שום ספק. אבל יש הרבה דברלם בחגיגות

האלה, לא רק בתחומי התרבות והאומנות, שצריך גם כן לאפיין את המיגזר, את ההתקדמות שהיתה במשך 50

שנה, למרות המריבה הפוליטית והלאומית שהיתה בלן שנל העמלם. אחת 50 שנה לש בתוך מדלנת לשראל מגוון

של דיעות ודתות. צריך לאחד את המגוון הזה. אנחנו צריכים גם להראות שמבחינה חברתית ומבחינה כלכלית,

מבחינה חינוכית ומבחינה תרבותית, לש התקדמות גדולה במדינה,

אני מתפלא שהמיגזר הערבי כולו מיוצג במועצה רק על-ידי שני אנשים, אחד מהמיגזר הדרוזי ואחד

מהמיגזר הבדואי. אנחנו נעשה את העבודה שלנו במשרד החינוך והתרבות, את הפעילות שלנו בשנת 1998, על-

פי התקציבים שיש לנו, אנחנו נמשיך לפעול ונלך לפי סיסמא מסויימת, לכיוון מסוללם, לכבוד החגלגות למדלנה.

אנחנו לא רוצים להיות גוף חיצוני. יש מועצה ציבורית לתרבות ואומנות למיגזר הערבי, שמורכבת מאנשים

מכובדים מאוד. אני מעוניין מאוד לשלב את כל העבודה ביחד. אני מכיר את הרגישות שלך, שמעתי מה שאתה

עושה עכשיו בנצרת. אני מקווה מאוד שהנושא הזה יתקדם. יש היום הרבה תזמורות ברמה גבוהה במיגזר

הערבי. אני חושב שחשוב שיהיה תקציב לאירוע הזה במלגזר הערבי. אני חושב שצריך להסתכל על כל הנושא

הזה כעניין לאומי ישראלי ולשלב ערבים ויהודים.
אשר ראובני
הייתי רוצה שחגיגות ה-50 לא ידמו לפסטיבל ערד, שהוא גם כן פסטיבל ממלכתי וציבורי אבל הוא

מייצג 6-5 זמרים - אביב גפן, שלמה ארצי, מתי כספי, רמי קליינשטיין - רוב הפוקוס עליהם. כל יתר המופעלם

לא זוכים להשיפה. לגבי זמר ים-תיכוני בפסטיבל ערד הייתי צריך להתחנן, עד שצעקתל עללהם שהם גזענלם,

ויום לפני שסגרו את הרשימה הודיעו לי שקלבלתל הפקה, שעלי להסתפק ב-3,000 דולר להפקה של 5ו איש.
אביהו מדינה
בהשוואה למתי כספי שמקבל 85,000 דולר להופעה בפססלבל ערד.
אשר ראובני
כשאתה פותח את העיתונים ובמשך שבועיים אתה רואה עמודים שעולים עשרות אלפל דולרלם, 6-5

זמרים מקבלים כבר חודש ימים את כל הפירסום שבעולם. אז אני רוצה שחגיגות ה-50 לא ידמו לפסטיבל ערד,

שניפתח מהר. זה פסטיבל של זמרי רוק, שקרובים לצלחת, ואני לא רוצה להתבטא במילה "אשכנזים",



שמציגים תרבות אמריקאית. אני אגיד לכם איזה תוכניות של זמר ים-תיכוני קיבלנו בפסטיבל עתי: שרה'לה

שרון חיפשה גימיק, היא לקחה 3 זמרים - אלי לוזון, נתי לוי ו..., ו כן הופעה של זהבה בן שהתחברה למופע

ארור באיזשהו מקום - והם יופיעו בפסטיבל ערד. אנחנו קיבלנו ממש "פירורים" וגם את זה בקושי נתנו.

בחגיגות ה-50 צריך להתייחס לנושא הזה אחרת ולא לעשות שוב פסטיבל של שלמה ארצי, מתי כספי

ואביב גפן (שיושב בניכר ומשמיץ אותנו).
אפי אושעיה
אדוני היושב-ראש, אני יושב כאן ומרגיש די מבוזה ומושפל כחבר כנסת מעדות המזרח. זה בלתי

אפשרי. תיראה מה קרה פה, מר זאב רווח, מר יוני רועה, מר אביהו מדינה, באמת אומנים מהשורה הראשונה

של מדינת ישראל, יושבים כאן ומתחננים לקבל נתח תרבותי במחנה שלהם, שהם תרמו בה לא פחות

מאחרים. אני מתפלא על מר סעדיה מרציאנו. מה פתאום אתה מסכן כזה ומתבכיין פה? בשנות ה-50 החורים

שלי הלכו למנהל המעברה, אני בשנות ה-80 הלכתי למנהל פרוייקט השכונות, ועכשיו יושבים פה ובוכים שלא

נותנים לנו.

אני מכיר את מר יוסי פלד ואני מכיר את שר התיירות מר משה קצב. אני לא רוצה לדבר איתם, לא על

ההיסטוריה ולא על מה שאנחנו רוצים. אנחנו תובעים כי מגיע לנו, זה שלנו, פשוס מאוד. אני בטוח שמר יוסי

פלד הפנים, שמע, וגם יממש, ובוודאי ובוודאי שכך יעשה גם השר. יש לי איתו מחלוקת פוליטית אבל לא

בעניינים האלה. בנושאים התרבותיים-חברתיים בוודאי שאין לנו מחלוקת.

מר יוסי פלד, אני אומר שיושבים פה אנשים שמגיע להם. הם לא מבקשים, הם לא מתחננים, ולא

מאיימים. זה פשוט שלנו, זה חלק מאיתנו, ואנחנו נהיה בזה. זה דבר אחד.

דבר שני ליושב-ראש הוועדה. אנחנו למדים, גם מהמיפגש הזה, שיש לנו בעיה חברתית קשה מאוד. יש

כאן עם אחד אבל עם הרבה חברות, עם ערבים, עם יהודים, עם ספרדים ואשכנזים, וזו בעיה שבאה לידי ביטוי

בנושא של חגיגות שנת ה-50 למדינה. יש עכשיו הזדמנות גדולה למדינת ישראל.
היו"ר סאלח טריף
זו דווקא לא בעיה אלא זאת ברכה שצריך לממש אותה.
אפי אושעיה
יש הזדמנות גדולה מאוד למדינת ישראל בשנת ה-50 שלה לעבור את חבלי הילדות וללכת לדרך חדשה.

דווקא בהזדמנות הזאת צריך לשים את מלוא כובד המשקל, את כל המשאבים הכספיים, הרוחניים, הנפשיים,

הניסיון של האנשים האלה, לעשות עם אחד. זה אפשרי. עם תרבויות שונות, עם איכויות שונות. אני לא רוצה

שיהיה כור היתוך כמו בשנות ה-50. עשינו כבר טעות אחת, לא צריך כור היתוך. שכל אחד ילך עם המסורת

שלו אבל שלכולם יהיה ביטוי. אני בטוח שהאנשים האלה יכולים לעשות את זה. אני רוצה להאמין שמי שטעה

עד עכשיו מבין שהוא טעה.
יוסי פלד
אני מבקש לעמוד, כדי שאוכל לראות את האנשים. יש לי בקשה אליכם. אל תסכימו עם מה שאני

אומר, רק תקשיבו ואל תפריעו לי, בבקשה.

אני לא איש שמדבר במליצות. מי שחושב שאני שווה או לא שווה, כל אחד ישאר בדעתו. אבל במה

שעשיתי בחיי, לא השתמשתי במליצות. זו הסיבה שהחיילים אהבו אותי יותר מאשר הקצונה הבכירה, כל אני

לא מדבר במליצות. אלתכם אני אדבר היום קצת במליצות. אני אומר לכם, כאזרח ישראלי, כיהודי - אחים

אנחנו, אם תירצו או לא תירצו. אם אני ארצה או לא ארצה ' אחים אנחנו. כל מה שאמרתם, דברי אלוהים

חיים.

אביהו מדינה;

אנחנו רוצים להיות אחים גם בטוב, לא רק ברע. ברע אני יודע שאנחנו אחים.



יוסי פלד;

אם אתם רוצים להפריע לי אני אלך. אני ישבתי פה שעתיים והקשבתי לכולם ווזוץ מפעם אחת,

כשהעלבת אותי, אני לא הגבתי. מר אביהו מדינה, אם מישהו אומר שיוסי פלד לא משפיע, אז אל תיפגש איתר,

חבל על הזמן.

אני מבקש שלא תפריעו לי, כי אני מדבר איתכם מהלב. אני אומר לכם, מה שאמרתי - התכוונתי לזח.

כל אחד בא עם התרבות שלו ועם הסבל והשורשים שמלווים בסבל. גם אני, חברים, באתי מהתרבות שלי

ולמרות זה אני אומר.- אחים אנחנו. אם מישהו יכול לומר שפה הולכים לקפח מישהו בידיעה, אני אומר לכם

שאני באופן אישי ניפגע מזה.

בגלל שאני יהודי, את כל משפחתי, את אבי ואת אמי, את הסבים והסבתות, אני לא זכיתי לראות אף

פעם כי הם נשרדפו בגלל שהם יהודים. 7 שנים גדלתי כנוצרי וברוך ה' מישהו הציל אותי והחזיר אותי ליהדות.

ליהדות - התימנית, העירקית, הפולנית או השד יודע מה. כך אני מרגיש את עצמי.

כשאני קורא בעיתון שהחגיגות, שאני יושב-ראש העמותה שמכינה אותן, ואם תירצו או לא, תאמינו לי,

יש לי קצת השפעה. זו פעם ראשונה בחיים שמישהו אמר לי שאני לא משפיע, שאני פודל. אני אומר לכם שאני

באופן אישי נפגעתי. אני חושב שצריך להקשיב לכולם. אני אומר לכם, בלי להגיד עכשיו אם הטענות צודקות

או לא - ואל תכעסו עלי שאני לא אומר שהן צודקות - אם חן צודקות או לא, בעובדה שהן מושמעות - צריך

לטפל בהן. עצם העובדה שאנשים מרגישים ככה, צריך לטפל בזה. אני אביא דוגמא מעולם אחר. כשבא אלי
קצין בצבא ואמר לי
אדוני האלוף, אתה לא סובל אותי, אתח לא רוצה לקדם אותי, אתה לא מעריך אותי, כך

אני מרגיש, אז אני אומר לו קודם כל שזה לא נכון אבל אם הוא מרגיש ככה אז זו בעיה שלי ואני צריך לספל

בזה. זו פילוסופיית החיים שלי. אם ככה מרגישים - צריך לספל בזה.

כיהודי, כישראלי, אני ניפגע מהכותרות בעיתונים, שאני לא חושב שאתם אחראים עליהן, כי אני מכיר

גם קצת את העיתונאים. כשהם כותבים.- "חגיגות אשכנזיות", אז אני אומר לעצמי - זה לא יוסי פלד, אני לא

מוכן לעשות את זה. אני נתתי למדינה הזאת לא יותר ממכם, כל אחד נתן בתחומו. מר זאב רווח, שאני מוקיר

אותו ורואה אותו, ומר אביהו מדינה, שעם הדיסק שלו אני מתעורר בבוקר ולא עם הדיסק של שלמה ארצי,

ועם גליקריה אני מתעורר ולא עם אף אחד אחר, כי זו המוסיקה שאני אוהב. אז מה?

אנחנו מדינה כל-כך קרועה ושסועה. במקום שנשב ונדבר אז מייד יש אצלנו מלחמות. מר אביהו מדינה

פנה אלי וניפגשתי איתו ונכון שרק ביום חמישי הזה מתקיימת הפגישה. אני מצטער, חברים, אני לא רובוטריק.

אי אפשר ללחוץ לי פה ובבוקר תצא מפה תוצאה, אי אפשר. יש עוד דברים שאני עוסק בהם. לצערי חרב,

באמת לצערי, מינו אותי ליושב-ראש של העמותה הזאת. אני לא עובד מדינה, אמרו שיישלמו לי משהו, שאני

אקדיש לזה שעה בשבוע. בפועל פחות או יותר אני שעה בשבוע לא מקדיש לזה. אני מוצא את עצמי בכנסת,

אצל השר משה קצב, אצל ראש הממשלה, אצל מר אביהו מדינה, זה מה שאני עושה כל היום. אבל לקחתי את

זה על עצמי ונעשה את זה.

היו"ר סאלח טריף;

אתה עוד לא יודע מה מחכה לך.

זאב רווח;

המועצה לתרבות ואמנות בשכונות ובעיירות הפיתוח ניסתה להתקשר למר סלוצקי והוא לא החזיר

טלפונים. תשאל את המזכירה שלו. הוא לא טרח להחזיר טלפון.

חיים סלוצקי;

זה שקר.

זאב רווח;

אתה שקרן! תשאל את המזכירה שלך. אתה משמיץ את האנשים בעיתונים ואתה מדבר עכשיו. תתבייש

לך. "שקרן" אתה אומר.
יוסי פלד
(קם ממקומו ואומר: } אני לא מוכן לעשות את זה.

היו"ר סאלת טריף;

זה קורה לפעמים, אני מבקש ממך לחזור. קשה לפעמים לשלוט בדיון כזה עד הסוף. אז יש התוזממות

אבל בוא תסיים את הדברים שלך.
יוסי פלד
אני אומר לכם שאני באמת עומד קרוע בפניכם. אנחנו כולנו אזרחי אותה מדינה ותיראו על מה אנחנו

מתקוטטים, כמעט הולכים להרוג אחד את השני. בשביל מה? האם אפשר להגיע למשהו אחר? אני מאוד אוהב

את המוסיקה של מר יוני רועה.

יוני רועה;

לכבוד הוא לי.
יוסי פלד
יש מועצה ציבורית של 74 אנשים, שזה הסגל המורחב. אני לא בחרתי אותה, אני לא חבר בה, אני לא

אחראי עליה, ואת מר אביהו מדינה שמו במועצה הזאת. אם אתם חושבים שמועצה ציבורית של 74 אנשים זה

גוף אופרטיבי שייבצע תוכניות, אני לא חושב שזה אפילו פרקטי. עזבו את המועצה הזאת, אני לא אחראי

עליה. מצד שני יש את העמותה. אני לא רוצה כרגע להיכנס לזה.

תיראו, צריך להיפגש, צריך לשמוע. אבל תבינו שהעסק איננו כל-כך פשוט. אני קיבלתל השבוע נזיפה

גדולה מיוצאי הפלמ"ח, שהכריזו מלחמה עלי. למה? כי מה שהם קיבלו לדעתם מקפח אותם ולא מציג אותם

בפרופורציה הנדרשת לדעתם. אני לא אוכל לספק את כולם. התזמורת הפילהרמונית היתה אצלי עם חבר

הכנסת יוסי שריד, שלא ידעתי בכלל שהוא איש המועצה הציבורית של התזמורת הפילהרמונית. הם עשו ממני

עפר ואפר, הפכתי להיות כאילו שונא התזמורת הפילהרמונית. אז יכול להיות שיישללו ממני את האזרחות

הישראלית בעקבות החגיגות האלה.

מה שאני רוצה להגיד לכם, אני רוצה לומר שראשית אנחנו שומעים וצריך לנסות לתקן.
רפאל אלול
השאלה היא עד כמה עוד אפשר לתקן?
יוסי פלד
אני אגזול את זמנכם כי אני ישבתי פה שעתיים והקשבתי. אם יש לי אחריות על העניין אז צריך גם

שתהיה לי זכות לדבר 10 דקות בלי הפרעות. זה לא יכול להיות אחרת. זה הצו המצפוני שלי, האישי, הציוני,

היהודי, באמת ובתמים.

אני אומר שאלו חגיגות של כל אזרחי מדינת ישראל. אנחנו עם שמורכב מהרבה מאוד תרבויות. זה לא

רק תרבות מזרחית ותרבות מערבית. גם כשקוראים לזה מוסיקה ים-תיכונית בתוך זה יש כל מיני זרמים, בצדק

יש בתוך זה כל מיני זרמים.

אני יכול לעבור פה על רשימה של אירועים. אף אחד לא יגיד לי שיום הזיכרון לחללי צה"ל הוא לא

משהו של כולנו.
אביהו מדינה
אף אחד לא דיבר על זה.
יוסי פלד
אנל מבקש שלא תפריע לי, תחכה עוד 2 דקות. אני וזושב שאם עושים "שיר סובב כינרת'', תבדקו על

פני כמה ימים זה ישתרע ומי משתתף בזה, זה באמת של כולנו.

היו"ר סאלח טריף;

אבל "שיר סובב כינרת" מתייחס לזמר העיברי. גם הזמר הערבי הארץ-ישראלי יכול להשתלב בזה.
יוסי פלד
טוב שהזכרתם לי את זה, כי האירוע שקבענו בוזורפיש, למשל, שבו אמורים להיות כמה ימים של

פולקלור
היו"ר סאלח טריף
אז אני רוצה את מר אביהו מדינה בחורפיש ואת מר סמיר שוקרי ואת מר זאב רווח, שזה לא יהיה רק

של אומנים דרוזים.
אביהו מדינה
זה מתוכנן ככה.
יוסי פלד
אני מבקש שתיתנו לי לדבר שתי דקות בשקט.

יש פה מערכת שלמה של אירועים. העניין עלה ואני חושב שצריך לשמוע ולנסות לפתור. אני רוצה

להגיד לכם דבר מאוד גס. אל תצפו, כי זה בלתי אפשרי, אל תצפו שכל בקשה נוכל למלא. אני כבר אומר לכם,

יותר בקשות לא נוכל למלא מאשר בקשות שכן נמלא.

אני אשתף אתכם בדבר אחד ובזה נגמור את העניין. לפני כחצי שנה, כשפנו אלינו לקחת את חגיגות

ה-50 - ודרך אגב, אני מתעקש לקרוא לזה אירועי החמישים ולא חגיגות, אני לא חושב שזה רק חגיגות. יהיו גם

חגיגות אבל אירועי ה-50 זו הגדרה יותר נכונה. אני למשל רוצה להביא הנה 5,000 חסידי אומות העולם. העם

היהודי יביא הנה 5,000 גויים שסיכנו את ילדיהם, את משפחותיהם, והצילו יהודים. המדינה הזאת חייבת

להגיד להם פעם אחת ולתמיד תודה.
אשר ראובנל
אבל תביאו גם חסידי אומות העולם מעירק.
יוסי פלד
בסדר. אני קורא לזה אירועי החמישים.
זאב רווח
הייתי קורא לזה "שימחת שנת ה-50" ולא אירועים ולא חגיגות. למילה אירוע יש קונוטציה לא טובה.
יוסי פלד
עזבו, זו הערה צדדית.

אני חושב שאפשר לשבת ביחד ולשמוע.

יש כמה בעיות, אפילו תקציביות. ממשלת ישראל תיקצבה בהתחלה ב-250 מיליון שקל, היא ירדה ב-50

מיליון ונשאר 200 מיליון, אבל מזה צריך להחזיר 40 מיליון למע"מ ונשארנו עם 160 מיליון. בהזדמנות זו גם יש

דברים שהממשלה, בצדק, אומרת שהם צריכים להתקיים. כלומר, יש גם בעיות תקציביות.



יש קשר עם המועצות המקומיות, תאמינו לי. עם הרבה מועצות מקומיות כבר נפגשנו ודיברנו. לקחת

את פסטיבל ערד ולהוציא אותו ליישובי העימות - זרעית, שתולה, מרגליות - אני תושב שזה דבר מצויין,

להביא את האירוע הזה ליישובים הקטנים, לחורפיש, לג'וליס, לכל היישובים האלה, והם הסכימו, ואנחנו

נעמוד על זה שכך יהיה.

ירזד עם זה, אני אומר לכם, בואו נעשה את זה בשקט. אם אתם רוצים לעשות מחאות, זו זכותכם. מה

שמר סעדיה מרציאנו אמר, זאת האמת האישית שלי, באיזה תפקיד שלא אהיה, בוועדת פלד לתקשורת

שעשתה בלגן או בוועדת אירועי ה-50 שעכשיו עושה בלגן, זו האמת שלי. אני חייתי 30 שנה בחברה שבה

לכולם היה דם אדום, אף אחד לא הסתכל מאיפה האחר בא, הלכנו ביחד ורצנו ביחד. הצלקות פה ופה ופה, אף

אחד לא בדק מאיפה באנו, היינו ביחד, ואנחנו עושים את הביוזד הזה. אני עושה את זה, אני חלק מהעניין.

אני אומר לכם, אני באופן אישי מאוד מאוד נפגעתי מהכותרות שהיו בעיתונים. אני יודע, זה לא אתם.

זה פשוט טירוף, העם מטורף, האנשים מטורפים. אם לא היו פה אנשים היתה פה מדינה פנטסטית. מה שהורס

את המדינה זה האנשים פשוט... ולבסוף אני אומר לכם, ברצינות, אל תצפו שאת כל מה שתגידו אנחנו נקבל.

אין סיכוי כזה.

היו"ר סאלח טריף;

תודה רבה למר יוסי פלד. רשות הדיבור לן-, אדוני השר.

שר התיירות משה קצב;

אני באמת שמח על הדיון פה, לא על כל חלקיו. הדיון היה חשוב מאוד והוא היה נחוץ. אני לא חושב

שחברי הוועדה וחברי המועצה והציבור מכירים את התוכניות. ראשית, התוכניות עדיין לא מלאות. אני גם

מתפלא, נדמה לי שחברי הוועדה אפילו לא ביקשו לראות את התוכניות. איר אפשר להתייחס לתן על

האירועים מבלי שראיתם את התוכניות.

הערה;

הם לא רצו לפגוש אותנו.

שר התיירות משה קצב;

תסלח לי, אני דיברתי אל חברי ועדת הכנסת, לא אל חברי המועצה. אני מדבר אל עמיתי, ברוח טובה

ובצורה חברית. אפשר להתייחס לנושא אם מקבלים את התוכניות ודנים בהן. אני התרשמתי מתגובות אחדות

ששמענו שהחברים לא קראו ולא מכירים את התוכניות. אני חוזר ואומר, רבותי, התוכניות הן חלקיות. שום

דבר לא מקודש, שום דבר לא סופי, התוכניות לא מושלמות. אני שמח על הדיון מכיוון שאתם בדיון עזרתם

כדי לנווט את האירועים לאפיק יותר חיובי. זו התועלת שבדיון פה.

יש גם תקלות, תקלות נשלטות ותקלות בלתי נשלטות. אני מודה שהיתה תקלה במועצה הציבורית,

תקלה רצינית. מותו של מר חיים הרצוג ז"ל שיבש את הפעילות הבולמת והנאותה של המועצה הציבורית. אני

מקווה שכבר בשבוע הבא נוכל לבשר על מינוי של יושב-ראש חרש. המועמד יצא לחוץ לארץ וביקש לא להודיע

על שמו לפני שהיא חוזר. ואז המועצה תיכנס לפעילות שוטפת. אבל האם בגלל מותו של מר חיים הרצוג ז"ל

ובגלל זה שהמועצה לא התכנסה יכלתי לעכב את אישורי התוכניות? לא. לקחתי על עצמי אחריות לא כל-כך

אסתטית, בלי שיתוף מלא, כפי שאני רציתי שיהיה, של המועצה הציבורית, לא לעכב את אישורי התוכניות. אז

כינסתי את ועדת השרים וכינסנו את המועצה הציבורית לישיבה אחת, שגם היא לא היתה מספקת.

מר אביהו מדינה, עצם הכניסה שלך למועצה הציבורית נועדה בדיוק להשיג את המטרות שנגדן אתם

מתרעמים פה. אני רוצה שתהיה שותף בעיצוב התוכניות לאירועי היובל, וכולנו רוצים שתהיה שותף. לא רק

אתה, גם רבים נוספים. אני אומר, כל רעיון טוב וכל תוכנית תתקבל בברכה ותיבדק. שום דבר לא מקודש לפני

השלב הסופי. אני הדגשתי בתחילת דברי, התוכניות שאושרו בוועדת שרים הן חלקיות. חבל שלא פתחנו את

הדיון בהצגת כל התוכניות שנידונו ואושרו. יש גם הרבה מאוד תוכניות ש"רצות'' ו"ירוצו" במנותק מהעמותה.

ערוצי הטלוויזיה מכינים תוכניות. אני לא יודע מה ימשוך יותר קהל, מה יפעיל יותר את 5 מיליון אזרחי מזיינת

ישראל, ערוצי הטלוויזיה או האירועים שהעמותה תארגן.

אנחנו מדברים על פתיחת החגיגות בהדלקת נר ראשון של חנוכה כאירוע ישראלי בנוכחות בינלאומית

של מנהיגי העולם. אנחנו מדברים על אירוע מרכזי אחד גדול בחגיגות חעצמאות תשנ"ח, שזו תהיה חגיגה



נוסח פתיחת האולימפיאדות, שתהיה משותפת לכל אזרחי ישראל. אנחנו מדברינו על תערוכת הישגי המדינה.

אני קבעתי את ארבע ההנחיות שניתנו לוועדה, ואני לא רוצה לחזור עליהן.

יש אלינו מאות פניות. יש איזשהי טכניקה לסינון התוכניות והרעיונות. לפעמים גם מפספסים, זה גם

קורה, אבל שום דבר לא נעשה בזדון או עם כוונה רעה. אין פה מגמות או כוונות שליליות. להיפך. ברגע

שאמת לי שמר זאב רווח מתלונן, בלי להיכנס לשאלה האם הוא צודק או לא צודק, ההתבטאות שלי היתה שזו

טענה המורח ואסור לעבור לסדר היום.
זאב רווח
תדע לך שאני לא אמרתי את חמילה "אשכנזים".
שר התיירות משה קצב
לא חשוב. מה שאמרת, בלי "אשכנזים", בעיני זה חמור. זו טענה חמורה וצריך לשמוע אתכם, צריך

לראות נזה יש לכם להגיד. יכול להיות שאתה צודק. יכול להיות שאתה לא צודק. ובאמת, כמו שאמר מר יוסי

פלד, אל תצפי עוכל פניה וכל תוכנית שתוגש לוועדה תאושר אוטומטית. היתה פנייה של עזי"ת בחודש מרץ

והיא לא נענתר בדחייה. אז מה הבהלה? בחודש מרץ עוד לא היה תקציב, עוד לא היו מסגתת פעולה, בחודש

מרץ אפילו לא התחלנו בגיבוש תוכניות. אני מודה שהתחלנו באיחור. קיבלתי את האחריות לאירועי היובל

בשלב מאוחר והתחלתי מנקודת אפס. לא היתה שום תשתית ושום שלד לפעולה.
זאב רווח
התוכנית של המועצה לתרבות ואומנות בשכונות ובעיירות הפיתוח נדחתה.
שר התיירות משה קצב
אתם נפגשים ביום חמישי הזה ואז תדונו בזה. רבותי, הקשר בינינו לא מתנתק. אני לא ממריא לחוץ-

לארץ וגב מר יוסי פלד ומר חיים סלוצקי לא. אנחנו פה ואם תירצו נקיים דיונים נוספים. אני מתייחס פח

למכתב מחודש מרץ, שהפכתם אותו לאיזשהי עילה לעוול שנעשה. בסך הכל אין פה דחייה של היוזמה. הוא

אמר שהנושא ידחה. כשתיפגשו תדונו ותאשרו.
יהודה כהן
אם יורשה לי רק להסביר לך, שזו מדיניות קבועה.
שר התיירות משה קצב
אין פה מדיניות, תאמין לי.

נכון, רוב האירועים הם במרכזים העירוניים הגדולים. הייתי רוצה שבירושלים יהיו יותר איתעים,

הייתי רוצה שהאירועים המרכזיים, תערוכת היובל והאירוע המרכזי, יהיו בירושלים. מסיבות טכניות אי אפשר

לקיים את זה בירושלים. הלוואי ויכולנו. זה טיבעי שהכרכים הגדולים מרמים בתוכם את האירועים הגדולים.

נשתדל כמובן לפזר את האירועים כמה שיותר לאיזורי הארץ השונים.

הרשויות המקומיות לא יקבלו תקציבים למימון אירועים. אם תהיה לרשות מקומית איזשהי תוכנית,

איזשהו רעיון עם אופי ממלכתי, שיש לו השפעה כלל ארצית על היובל למדינת ישראל, היוזמה הזאת תתקבל

בברכה. אבל לא נוכל, מה גם שזאת שנת בחירות בשלטון המוניציפלי, להתחיל לחלק כסף לרשויות מקומיות

שייממנו את אירועי היובל. לא נוכל לעשות את זה וגם אל תצפו לכך.

אני אתייחס בכמה נקודות לדברים שנאמרו פה.

האירועים בתפוצות בסופו של דבר לא יהיו ממומנים מכספי משלם המיסים הישראלי. אני מחייב את

האירועים בתפוצות, אני רואה חשיבות גדולה לאירוע בוושינגטון ולאירוע במרכז קנדי. רשתות טלוויזיה

שמכסות את חעולם כולו מקיימות אירועים מיוחדים לכבוד יובל למדינת ישראל ומגישות תוכניות מיוחדות.

המימון בעיקרו יהיה לא מכספי משלם המיסים הישראלי. האם אני אדחה יוזמה להאדיר את שמה של מדינת

ישראל בתחום האומנותי במרכז קנדי? למה? במיוחד כשאני לא צריך לממן את זה.



מר יוסי פלד דיבר פה על התקציב של 160 מיליון ש"ח או 200 מיליון ש"ח. יש לי רושם שזה יעלה פוזות

למשלם המיסים הישראלי, לא בגלל שנוציא פוזות אלא משום שנוכל להגדיל את ההכנסות ולכסות וזלק

מהעלויות על-ידי הכנסות, שכרגע הן בלתי נצפות.

זו לא תהיה הגיגה או שמחה ליהודי מדינת ישראל. זו תהיה וזגיגה ליהודי העולם, וזו תהיה הגיגה

לאזרהי ישראל כולם, על כל חלקי החברה הישראלית, יהודים ולא-יהודים. אמרתי שיש 4 קווים מנהים

לאירועי היובל, אחד מהם זה להבטיח את שיתוף כל חלקי החברה הישראלית.
זאב רווח
רציתי להעיר לגבי יהדות צרפת, שהיא יהדות ענקית, ואין לה הרבה ביטוי.
שר התיירות משה קצב
היהדות המובילה באירועי היובל היא יהדות אמריקה, זה נכון, אבל הם יושבי-ראש אירועי היובל

בתפוצות כולן, לא רק ביהדות אמריקה, והם צריכים לשתף גם את יהודי צרפת. אם יהודי צרפת לא יהיו

שותפים אני אראה בזה כישלון שלי. יהודי צרפת חייבים להיות שותפים.

ההסתדרות תהיה שותפה והיא הוזמנה לפגישה כבר בימים הקרובים, כך מתוחים לי.

מוסיקה מזרחית ים-תיכונית נמצאת ב"סובב כינרת". זה 3 ימים של הצדעה לשירים מ-50 שנות קיומה

של המדינה.

התזמורת האנדלוסית - נמצאת בדיון. כבר נפגשו לגביה.

להקת "ענבלי - מדווחים לי שהתוכניות הוגשו רק לפני 5 ימים ונקבעה איתם פגישה לשבוע הבא.

לגבי להקות מחול, כמו בת-שבע וכדומה, מה שיש בתוכניות שלנו זה רק ההופעות בארצות-הברית

ובגרמניה. הם בחרו להופיע שם וזה על חשבונם.

באירועים בוושינגטון משתתפים גם שושנה דמרי, גם יהורם גאון וגם הברירה הטיבעית.
חיים אילוז
בנושא חינוך ונוער לא נתת תשובה.

שר התיירות משה קצב;

רבותי, הרי הדיון פה הוא דיון גנרלי, פה זה לא דיון מקצועי, זה לא עבודת מטה שאנחנו מקיימים. לא

שמעתם גם את מר חיים סלוצקי. בוודאי יש לו הרבה מה להגיד.
יעקב גיל
בעיקר שיהיה למר סלוצקי מה לשמוע.

שר התיירות משה קצב;

הוא שמע אתכם כבר יותר משעתיים. אף אחד ממכם לא קם להגן כאשר מר מרציאנו התבטא כלפיו

בצורה גסה.

סעדיה מרציאנו;

למה גסה, אדוני השר? אני דיברתי בעדינות. מר סלוצקי הוא מאפיונר מקולומביה, גנב וגם גזען.

היו"ר סאלה טריף;

אני מבקש ממך לצאת.



סעדיה מרציאנו;

אני לא אצא. אתה תחזור בך. אני דיברתי בעדינות.

היו"ר סאלח טריף;

אני מבקש ממך, מר סעדיה מרציאנו, תירגע.

שר התיירות משה קצב;

אני מבקש את שיתוף הפעולה של כולכם כדי שהאירועים יהיו אירועים משמוזים, מקיפים, שחם יהיו

אירועים שמבטיחים את אחדות החברה הישראלית על כל חלקיה ועל כל גווניה, איתעים שייזכרו למשך

עשרות שנים, גם בקרב הדור הצעיר, שייתרשמו מהאירועים האלה. אני בהחלט מצפה שכולנו נירתם

להצלחתם.

שום דבר עדיין לא מאוחר. אנחנו נישמע את כל ההערות. לא בטוח שנוכל להיענות לכל דרישה אבל

למה שנוכל להיענות ניענה בחפץ לב, מתוך אחריות לאומית וממלכתית.

היו"ר סאלח טריף;

אני רוצה להודות לך, אדוני השר. אני חושב שטוב שהדיון התקיים. אני תאה בזה זכות גדולה כאזרח

לא-יהודי של המתנה. לא פחות מכולנו, מכל העם היהודי, אני רוצה לראות שהחגיגות האלה שייכות לי ואני

חלק מהן. אני שמח שהתבררו דברים. אני מאוד מקווה שמה שנשמע כאן אכן יבוא לידי ביטוי באירועים,

בהבנה מלאה, בהתחשב בצרכים של כל הצדדים.

אני מודה לכל האומנים, לחברי הכנסת, לנציגי משרדי הממשלה ולכל חאנשים שהשתתפו בדיון. אנחנו

נמשיך ללוות אתכם, יחד עם ועדת החינוך והתרבות, כדי לראות שהעניין הזה באמת יבוא על פיתחנו. אני

מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 12:35

קוד המקור של הנתונים