ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 30/06/1997

דיווח השר לביטחון פנים על מבצע אכיפה 700, על טיפול המשטרה בפשיעה הבינלאומית, על מעצרו של גרגורי לרנר ועל רצח סוחרי הקרקעות

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 103

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שני. כ"ה בסיון התשנ"ז (30 ביוני 1997). שעה 11:00
נכחו
חברי הוועדה; סאלה טריף - היו "ר

דוד אזולאי

רפי אלול

בני אלון

מיכה ג ולדמן

מיכאל נודלמן

סאלח סלים

ניסן סלומיאנסקי
מוזמנים
אביגדור קהלני - השר לביטחון פנים

גבי לסט - סגן המפכ"ל, המשרד לביטחון פנים

ניצב סנדו מזור - ראש אגף החקירות במשטרה, המשרד לביטחון פנים

ניצב יעקב גנות - ראש מטה לוחמה בטרור ותנועה

יוסי לוי - ראש המטה המבצעי של השר, המשרד לביטחון פנים

ניצב יאיר יצחקי- מפקד מחוז ירושלים, המשרד לביטחון פנים

תנ"צ ברטי אוחיון-ראש מינהל תנועה, המשרד לביטחון פנים

תנ"צ משה מזרחי - ראש היחידה לחקירות פשעים, המשרד לביטחון פנים

עפרה מתיתיהו - עוזרת הדובר למשרד לביטחון פנים

יועצת משפטית; מירי פרנקל-שור

מנהלת הוועדה; יפה שפירא

קצרנית; סיגל גורדון

סדר-היום;

דיווח השר לביטחון פנים על מבצע אכיפה 700, על טיפול המשטרה

בפשיעה הבינלאומית, על מעצרו של גריגורי לרנר ועל רצח סוחרי הקרקעות.



דיווח השר לביטחון פנים על מבצע אכיפה 700, על טיפול המשטרה

בפשיעה הבינלאומית, על מעצרו של גריגורי לרנר ועל רצח סוחרי הקרקעות.

היו"ר סאלח טריף;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה, אני שמח לארח את השר לביטחון פנים, אביגדור

קהלני, ואנו שמחים להתכבד בנוכחותם של קציני משטרה בכירים.

בראשית הישיבה אני רוצה לומר מילה טובה למשטרת ישראל על אופן ניהול החקירה

הרגישה ביותר שהיתה בתולדות המשטרה, חקירת פרשת בראון. יישר כוח, זאת היתה חקירה

קשה ביותר, לא פשוטה שהציבור היה קשוב לה יום יום. כולנו מגבים את המשטרה על יושר

והגינות, והציבור עומד מאחורי המסקנות וההחלטות של המשטרה. ראינו שמשטרת ישראל

פועלת ללא השפעה וללא משוא פנים.

אנו מקיימים את הדיון כדי לדון במספר נושאים כמו פרוייקט 700, טיפול המשטרה

בנושא הפשע המאורגן הבינלאומי ורצח סוחרי הקרקע. ובינתיים התחדש מקרה נוסף, כמי

כרוז הנאצה, כרוז החזיר, שאנחנו כאיש אחד מגנים אותו. אני מקווה ששר המשטרה

ישכילנו ויאמר לנו שהבחורה שנעצרה לא משתייכת לגורמים פוליטיים. שמעתי שהבחורה

היי™ לבושה בחולצה של "כך" ולכן אני מבקש לדעת מה המשטרה עושה עם תנועות קיצוניות

והאם היא נוקטת בצעדים כלשהם. גם ראש הממשלה הוקיע את המעשה, אני יודע שזאת פעולה

של אנשים בודדים וכרוזי הסתה מעין אלו יכולים להבעיר את השטח.

יש לי מספר שאלות לגבי פרוייקט 700. לדאבוני ישנו רושם שהפרוייקט נכשל, רק

בשבוע האחרון היו אחד עשר הרוגים והמגיפה הזאת ממשיכה להשתולל. מדי שבוע, בכנסת,

מקריאים את שמות ההרוגים וכאילו שאנו משאירים פלסטר על פצע מדמם. המגיפה של

תאונות הדרכים היא מכה קשה ביותר ואנו רוצים לשמוע את הפתרונות שהמשטרה מציעה.

שמעתי שהמשטרה יוצאת בפרוייקט עירוני חדש, ילפי הכתיב בעתין, אלה מקומות שהתאונות

בהם מעטות. לא הרגשנו בנוכחות המשטרתית הגדולה בכבישים שסומנו כאדומים ואני
שואל
1. האם היתח היערכות מיוחדת לענין כדי שהפרוייקט יצליח?

2.מה אחוז ההצלחה של הפרוייקט?

3. האם יש פתרונות למשטרה בענין?

בנושא הפשע המאורגן בפרשת לרנר - בן-ארי: הייתי רוצה לשמוע סקירה שלכם מתוך

החקירה ולאחר מכן נשאל שאלות מכיוון שהנושא הוא באמת רגיש.

בענין סוחרי הקרקעות, אני יודע שמתנהלת חקירה, היינו רוצים לשמוע בסקירה שלכם

מה קורה עם אותם סוחרי הקרקעות שנחטפו, מה קורה עם סוחרי הקרקעות שאנו נותנים להם

הגנה כדי שלא יאונה להם כל רע. אני מבקש מהשר לביטחון פנים שישכילנו.
השר לביטחון פנים אביגדור קהלני
אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת ואנשי המשטרה, נתחיל בפרוייקט 700: הנושא

קשה מאוד. ניצב יעקב גנות מיועד להיות ראש אגף התנועה ותנ"צ ברטי אוחיון, ראש

מינהל התנועה אמור להיות סגנו, הם יציגו את הנושא.

פרוייקט 700 הוא פרוייקט שמתפרס על 700 קילומטר כביש במדינת ישראל. הגענו

למסקנה שהגורס לתאונות הדרכים הם לא הכבישים, לא המכוניות ולא האקלים של הנהג

הישראלי, אלא תרבות הנהיגה של הנהגים במדינת ישראל והתנהגות הנהג. פרוייקט 700

הוא כיוון נכון של עשייה וחייבים להתמיד בזה. מי שעוסק בחינוך, מבין איך חינוך

משפיע בתהליך של זמן ויודע שחינוך הוא השקעה לטווח רחוק.

אל נצפה לראות נתונים טובים בחודשים הקרובים כי -זה תהליך של זמן עד שתרבות

הנהיגה תשתנה והחינוך יחיה שונה. בנושא הנתונים אני מתרגש מהכאב, מכל הרוג ופצוע,

אבל אינני מתרגש מכך שלא רואים מהפך תוך חודש. אני לא צופה ששינוי בחינוך יעשה

תוך חודש.

הכיוון שאליו אנחנו הולכים הוא מבצע נוסף של אכיפה מוגברת בתוך הערים. מרבית

התאונות במדינת ישראל הם דווקא בערים, בשטח עירוני. שליש מההרוגים במדינת ישראל

הם הולכי רגל. אם נצליח להקטין את כמות הולכי הרגל שנפגעים על ידי חינוך נכון, על

ידי משמרות זה"ב שאנחנו הולכים להקים על ידי משמרות מבוגרים בתוך הערים, נצליח

לעשות מהפיכה לא רק בכבישים הראשיים שכולנו מתרשמים מהם, כמו למשל, כביש תל-אביב

ירושלים - ששם יש נוכחות של ניידות משטרה.

אגף התנועה שנבנה כרגע יתן פתרונות מדעיים לא רק בהתקפה לתקופה קצרה, אינני

מאמין בהתקפות, אני מאמין ברפואה שמרפאים אותה בצורה שיטתית, אבחון מקום הכאב

ונקודות התורפה. לכן, אגף התנועה יתן פתרונות בדיוק בנקודות התורפה שקיימות

במדינת ישראל.

יעקב גנות;

פרוייקט 700 החל לפני שלושה חודשים. יש כאן שילוב בין הפעילות המבצעית לבין

הפעילות התקשורתית. הדגש עד עכשיו הוא על הפעילות התקשורתית שזה פועל יוצא למסקנה

שהגענו אליה, שתרבות הנהיגה היא אחת הפתרונות למניעת תאונות דרכים.

למרות כל החששות והערות של גורמים שונים, נכון להיום יש ירידה של 30% בכל

סוגי תאונות הדרכים בתחום פעילות פרוייקט 700. נכון שיש עלייה מסוימת ברמה ארצית

ומאחר שהעלייה בסך הכל מתונה לעומת תחילת השנה, מזה חודש אנחנו מתכננים כניסה

לתחום העירוני ששם מתרחשות כ-80% מכמות תאונות הדרכים במדינת ישראל. לאחר שקיבלנו

את אישור השר, וכן קיבלנו את אישור שר התחבורה לכך ואת המימון, נכון לאתמול,

הוחלט להיכנס לחמש ערים בארץ, חיפה, נתניה, ראשון לציון, אשדוד ואשקלון. אותן

הערים נבחרו בגלל ריבוי תאונות הדרכים הקטלניות. בחיפה יש עליה של 90% בתאונות

דרכים לעומת שנים קודמות. בנתניה כנ"ל, זאת עיר עם ריבוי גבוה מאוד של תאונות

דרכים. באשקלון היתה ירידה של 8% לעומת שנה קודמת אבל במספרים, כמות התאונות

הקטלניות גדולה יותר יחסית ליתר המקומות. יש שתי ערים נוספות שכמות התאונות שם

גדולה ולא כללנו אותן בפרוייקט והן באר-שבע ורחובות.

אפשר להצביע על נתונים אבסולוטיים, יש ירידה של 30% בכמות תאונות הדרכים אך

ההשפעה היא השפעה מתמשכת שאנחנו צופים את תוצאותיה בהמשך לסיום פרוייקט 700, או

באמצע הפרוייקט אך לא עם תחילת הפרוייקט. אנחנו משוכנעים שהשילוב בין התקשורת,

האכיפה הממוקדת, תיגבור כוח אדם באמצעים ושיפור התשתית, השילוב הזה ישפיע על

נסיגה בכמות תאונות הדרכים.



ברטי אוחיון;

פרוייקט 700 התחיל ב- 7.4.97 וימשך עד אפריל 1998. -זאת אומרת כשנה. הפרוייקט

עצמו מתמקד ב-700 קילומטר בכבישים הבין עירוניים המהווים כ-20% מכלל הכבישים הבין

עירוניים אבל בתוכם כלולים כ-%60 מכלל התאונות. הוגדרו 180 קטעים של כבישים בין

עירוניים, לקחנו את 60 הקטעים ממספר אחד עד שישים, מיפינו אותם והגענו ל- 700

קילומטר. 700 קילומטר הוא מודל שפותח ביחד עם הטכניון. בפרויקט עצמו אנחנו

מפעילים 70 ניידות. הטכניון מלווה את הפרוייקט.

בתקופה הזאת של שלושת חודשי הפרוייקט עלינו באכיפה בכ-20%.

בהרבה מקרים מציגים את הנתונים הכלל ארציים מתחילת השנה, מינואר ועד היום,

מצביעים על מגמת עלייה ואומרים הפרוייקט נכשל, כאשר הפרוייקט רק התחיל בחודש

אפריל, ולכן יש כאן הטעייה. הנתונים מחודש אפריל. בכל ל:בישי הפרוייקט יש ירידה

של %30

במספר ההרוגים, במספר התאונות ובמספר הנפגעים הכללי. גם בכבישים הבין עירוניים

האחרים שלא כלולים בכבישי הפרוייקט יש ירידה של 18% במספר ההרוגים.

בהיבט הארצי הכללי שהשפיע גם על התחום העירוני, בחודש יוני - 38 הרוגים לעומת

58 ביוני אשתקד, -זאת אומרת ירידה של 35% במספר ההרוגים. הנתון בשלושת החודשים

שלפני הפעלת הפרוייקט, חודשים ינואר עד מרץ היו 165 הרוגים לעומת 132, קרי, עלייה

של 25% במספר ההרוגים בשלושת החודשים לפני שהתחיל הפרוייקט. בשלושת החודשים שבהם

אנו מפעילים את הפרוייקט יש ירידה של 10%.

הפעילות של הפרוייקט - בחודשים אפריל עד יוני, בכלל ארצי, כולל העירוני יש

ירידה של 10%. בתחום הבין עירוני הירידה במספר ההרוגים 18%. בכבישי הפרוייקט

הירידה היא כ- 28%. גם בתוך פרוייקט 700 הגדרנו סדר עדיפות אלף אלף בתוך אכיפה, שם

הירידה במספר ההרוגים 46%. הנתונים שציינתי עד עכשיו הם נתוני ביניים ואנחנו

מקווים שהמגמה תמשך גם בתקופת הקיץ הידועה כתקופה קשה, כחודשים קשים.
מיכאל נודלמן
אני מבקש לדעת לאיזה אמנה בינלאומית אנחנו מתקשרים בתנועה, למה באירופה סימני

התנועה שונים מאשר בארץ?

יוסי לוי;

סימני התנועה זהים בכל העולם.

מיכה גולדמן;

אני מברך על הקמת היחידה המשותפת של כל המערכות, אני חושב שיש ריכוז מאמץ של

כל המשרדים וזה ודאי לתועלת הענין.

לדעתי למשטרה יש תפקיד חשוב מאוד כמו לכל אזרח בישראל וודאי למשטרה כתוצאה

מכד שהיא אחראית. אני שם לב שבהרבה כניסות לצמתים, בכל נושא הסטיות שמאלה או

ימינה אין שוליים וזה גורם לתאונות קשות. לדוגמה, בגן שמואל ישנו גשר בכיוון חד

מסלולי לכיוון דרום, שנוסע לכיוון כביש החוף. בכביש המקביל שבא מכביש החוף לכיוון

ואדי ערה, העמידו תאורה לפני שנה. התאורה מתחילה לפעול מעמוד מספר 9. נכנסים

למשפך חשוך שגורם לתאונות. אני ער לתופעה מספר פעמים. צלצלתי למנכ"ל מע"צ,

ואמרתי שאנחנו יכולים לצמצם לא מעט תאונות, אפשר לצמצם את תאונות הדרכים כתוצאה

מכך שיטפלו בתשתיות שיש להם הוצאות קטנות ביותר.



יעקב גנות;

לפני כחודש ימים נפגשה כל צמרת התנועה במשטרה עם מנכ"ל מע"צ וסוכם להקים

ועדות מחוזיות בראשות מהנדס מע"צ המחוזי, מנהל מע"צ המחוזי וראש ענף התנועה של

המחוז הנוגע בדבר. פרט לטיפול השוטף, מדי חודשיים יבדקו בעיות מעין אלו על פי

בקשות והמלצות אנשי התנועה שהם המומחים הרואים את כל הכבישים במשך 24 שעות ביממה.
ברטי אוחיון
ביוזמתנו העברנו למע"צ רשימה כלל ארצית לסדרי עדיפויות של כל המפגעים שצריכים

להיות מטופלים על ידי מע"צ, כולל סימונים.

השר לביטחון פנים אביגדור קהלני;

לנושא האמנה הבינלאומית המדברת על מבני כבישים, אני מניח שאוכל לתת לך פרטים

מדויקים יותר, אני לא יודע לומר לך כרגע, אני אבדוק את הדברים ואשלח לך אותם. אני

מבקש מאגף התנועה לבדוק זאת ולתת לי תשובה בענין.

לענין זיופי רשיונות נהיגה בצפון - אני חושב שזה היה מבצע אדיר של משטרת

ישראל, אשר הצליחה לגלות את מתן הרשיונות ללא בחינה, שגרמה לכמות תאונות גדולה

יותר. המחוז הצפוני שלנו מוביל בכמות התאונות, בכמות ההרוגים ואין לי ספק שזאת

השפעה ישירה של צורת מתן הרשיונות. אני חייב לשבח את מחוז המשטרה במקום כי להגיע

למצב שבו מזהים את האנשים, תופסים אותם ומגישים נגדם כתבי אישום, זה הישג יפה

מאוד של המשטרה. אני מקווה שנפליל את כל האשמים.

ניסן סלומינסקי;

ישנם עוד אנשים שקיבלו רישיון בדרך הזאת ועדיין ממשיכים לנסוע בכבישים?
השר לביטחון פנים אביגדור קהלני
בזה עוסק משרד התחבורה.

אני רוצה לעבור לנושא השני, סוחרי הקרקעות, יציג את הנושא מפקד מחוז ירושלים.

יאיר יצחקי;

אנחנו מדברים על שלושה ארועים, שני מעשה רצח וחטיפה אחת שעשויה היתה להסתיים

ברצח. הראשון הוא סוחר קרקעות בשם בשיטי, השני, עלי גיבור, והשלישי אדם בשם

רג'בי שנחטף. אני רוצה לציין שכל המקרים, כולל שניים שלא טיפלנו בהם, טופלו

במחוז ירושלים בעקבות פניה שלי למפכ"ל לטפל בזה, למרות שהרציחות בוצעו במקום אחר,

בגלל חשיבות הענין, על מנת לתת תחושה טובה לאותן משפחות האנשים שנחטפו.

היו"ר סאלח טריף ;

הרציחות בוצעו בשטחים שבשליטתנו?



יאיר יצחקי;

כנראה בשטחים של הרשות הפלסטינית. שתי הגופות נמצאו בשטח צהוב, האנשים נחטפו

מאזור ירושלים, נרצחו כנראה באזור הרשות והגופות נמצאו באזור B. דנו בשני מקרי

רצח נוספים שאחד מהם קשור לענין דרך הרצח השני. יש זהות בין הנשק שבוצע בו הרצח

הזה לבין רצח נוסף שהיה באזור רמאללה. מקרה רצח נוסף הוא רצח של סוחר קרקעות שלא

טופל על ידי מחוז ירושלים אלא על ידי מחוז ש"י. במקרים הללו היו לנו שישה עשר

עצורים, רובם ככולם בהעמדה לדין עם כתבי אישום נגדם, מהם עשרה שייכים לרשות

הפלסטינית ונושאי תפקידים ברשות הפלסטינית. הוחלט על ידי השר, לצאת לתקשורת בענין

משום שמשטרת ירושלים או צוות החקירה המיוחד במפלג המיעוטים הגיע בחקירתו עד לשלב

שבו היה צריך ללכת הלאה ולגעת בראש המודיעין המסכל. הענין הזה עלה לרמת השר ולרמת

ראש הממשלה שקיבל את כל האינפורמציה הנוגעת לענין הזה . בסופו של דבר, התקבלה

החלטה לא למקד צו מעצר נגד הקולונל טיראוי. כל היתר מבחינה חקירתית, התמונה

לגביהם ברורה, כולל ראיות נגד הקולונל טיראוי בחשד למעורבות בחטיפה ולתכנון

הפעולות הללו. אני יכול לומר שההערכה היא שהענין כמובן לא נגמר ברמה הזאת.
כעת אנחנו פועלים בשני מישורים
מישור אחד, מישור אבטחתם של סוחרי הקרקעות

ואחרים שמוצאים את עצמם מאוימים או פוטנציאל לפגיעה מצד גורמים כאלה ואחרים. נעשו

פעולות אבטחה לא מעטות על ידנו יחד עם שרות הביטחון הכללי שהוזכר כאן, כדי לאבטח

את אותם אנשים. חלק מהדברים לא הושלמו עדיין מטעמי תקציב, זה נמצא בטיפול. יחד עם

זאת, אני יכול לומר שלדעתי בתחום ה-זה ישנה עצירה בפעילות של הרשות הפלסטינית.

לדעתי הו7ד הבינלאומי על הארועים האלה והלחץ על הרשות הפלסטינית הביא לכך שנכון

לרגע זה, אין לנו מעשי חטיפה נוספים ולא מעשי רצח נוספים ואני מעריך שזה בעקבות

הנחיה מלמעלה.

כל הטיפול היה בידינו פרט לחלק של הקולונל טיראווי. זאת. היתה עבודה מקצועית

טובה מאוד שהתחילה מאפס, עם שיתוף פעולה מוגבל של הרשות הפלסטינית, כמו מי ביצע.

אני שמח שהתוצאה היתה כמו שהיא, אני שמח לומר לכם שמבחינת הרוחות ברחוב במזרח

ירושלים יש שביעות רצון גדולה ותחושה שהמשטרה הישראלית עשתה את עבודתה בעיקר בחלק

של סיכול חטיפתו של רג'אבי שהיה בדרך לרמאללה וכזכור נעצר על ידי אנשי המיעוטים

בדרך לרמאללה זמן קצר לפני שהוכנס לשם. אני יכול לומר שגורלו היה יכול להיות

כגורל האחרים אם היה מגיע לשם משום שהוא נחשד בדברים דומים מאוד למה שנחשדו

האחרים.

השר לביטחון פנים אביגדור קהלני;

הרשות הפלסטינית החליטה לאמץ את החוק הירדני. החוק הירדני מאפשר רציחת אנשים

שמוכרים קרקעות ליהודים, ויזה נתן להערכתי דחיפה נוספת לאנשים לקחת את היוזמה

לידיהם. תקפנו את הרשות בענין והפננו אצבע מאשימה לעבר יושב ראש הרשות. פניתי

לערפאת מעל בימת הכנסת וגם בתקשורת לעצור את עצימת העין שלו ומתן הרשות לעסוק

בזה, אחרת הרציחות יגדלו וכל אחד יקח לעצמו את הדין לידיים.

גם הביקורת הקשה שהיתה מצידנו ומהעולם כולו, הדבר ה-זה שינה את -זווית הראיה

כלפי האנשים. אני חושב שמלבד הפעולות של מציאת האנשים ועליה על העקבות של אלה

שפגעו ורצחו, ההתקפה שלנו היתה צעד חשוב מאוד ואני זוקף זאת לזכותנו. להשלמת

הפעולה צריך לראות גם את ההיבט הלאומי והבינלאומי.



ניסן סלומינסקי;
יש לי כמה שאלות לכבוד השר
ראיתי הצעה שעלתה לדיון ברשות הפלסטינית לקראת הרולטה בנושא הזה. בהצעה נאמר

שפלסטיני שמוכר קרקע לזר, לאדם שהוא לא פלסטיני, גזר דינו מוות. ויש הגדרות

נוספות שמשמעותן כי מי שמוכר קרקע ליהודי דינו מוות. יהודי שמוכר קרקע גם ליהודי,

דינו מאסר עולם עם עבודת פרך. זאת הצעה שהתחילו לדון בה ברשות הפלסטינית. אני

רואה זאת כדבר חמור מעין כמוהו. גם הירדנים ביטלו כבר את החוק הזה, מדוע

הפלסטינים עדיין מסתמכים עליו?

אם אניונו יודעים מי הוביל את נושא רצח סוחרי הקרקעות, מדוע לא מיצו את הדין

עם אותו אחד. מדוע אנחנו נותנים לו את התחושה שהוא מעל החוק והוא יכול לעשות

העולה על רוחו.

אנחנו שומעים את אנשי הרשות הפלסטינית מתבטאים בנושא חופשי, ומזהירים

ומאיימים על כל ערבי שאם יעשה זאת, דינו מוות. מדוע אנחנו לא מתיחסים לאיומים

הללו? אנחנו מתיחסים למי שרצח בפועל. מדוע אנו לא מטפלים בנושא של אנשי הרשות

שקוראים לציבור קריאות שונות.

ידוע לי כי באזור שלנו כאשר מוכתר או אנשים מכובדים לא הולכים בדרך שהרשות

רוצה, חוטפים אותם ליריחו, מענים אותם ומחזירים אותם לאחר כמה ימים, רצוצים

ושבורים ואז מתי ישרים לפי קו הרשות.

במזרח ירושלים יש תחושה ברחוב הערבי כי מי ששולט שם הם אנשיו של ג'בריל

רג'וב. בחלקו, נוח לנו עם המצב מכיוון שהם עושים סדר בסכסוכים בינם לבין עצמם,

אבל התחושה בקרב תושבי ישראל הערביים שגרים במזרח ירושלים שמי ששולט שם הם אנשיו

של ג 'בריל רג'וב.

היו"ר סאלח טריף;

היתה הידברות בענין עם גורמי הביטחון של הרשות הפלסטינית? אני -זוכר את הפניה

שלד בתקשורת ומעל דוכן הכנסת, אך מדוע לא יוצרים תקשורת ישירה?
סאלח סלים
אני מגנה כל רצח, זכותו של כל אדם לסחור בכל דבר שהוא רוצה, אבל לסחור

במולדת? -זה לא רכוש פרטי של מישהו. אם הכוונה מתוכננת מראש לסחור במולדת אני לא

מתנגד שיעשו ממנו כל העולה על רוחם.
יאיר יצחקי
לגבי מזרח ירושלים, יש בעיה של הפעילות הפלסטינית במ-זרח ירושלים. לא הייתי

רוצה להכנס להיקפים אבל אני יכול לומר שאני מודאג, ובוודאי מחומרת הארועים. כאשר

יש החלטה של מישהו בעל מעמד ברשות הפלסטינית לרצוח אדם בלי לשפוט אותו, זה חמור

מאוד. יש בעיה משפטית לגבי הסמכות שלנו. נכון להיום כאשר שוטר פלסטיני מסתובב

בירושלים הוא לא עובר עבירה. יש בעיה לעצור שוטרים פלסטינים. אגב, שוטרים

פלסטינים רבים הם תושבי מזרח ירושלים. הענין מבוסס על הפרת הסכמי אוסלו, בהסכמי
אוסלו נאמר
הרשות הפלסטינית לא תעבוד בתחומי ירושלים, אנחנו לא יכולים לאכוף

זאת, דבר זה צריך לעבור תיקון כדי שיהיו לנו השיניים לטפל בכך.
היו"ר סאלח טריף
בפועל, שוטרים ברשות הפלסטינית יכולים להיות שוטרים גם כאשר הם תושבי מזרח

ירושלים?
יאיר יצחקי
בוודאי.

דוד אזולאי;

השוטרים הפלסטינים מסתובבים עם מדים בירושלים?

יאיר יצחקי;

לא.
דוד אזולאי
אבל הם מציגים תעודת שוטר, הם יכולים לקהת אדם ולעצור אותו בתוך ירושלים?

יאיר יצחקי;

יש מקרים בודדים מאוד, אבל לכך לא צריך מדים. במקרה של חטיפת עלי ג'בור הגיעו

שישה שוטרים פלסטינים אליו הביתה, אמרו לו: אנחנו מהמשטרה הפלסטינית, בוא איתנו

לרמאללה וכך לקחו אותו מביתו לרמאללה. הגישה חוקית אך זאת בעיה שצריכה לעבור

פתרון בצד המשפטי של הענין.

לטעמי, תושבי מזרח ירושלים רוצים את השלטון הישראלי. אני אומר זאת באחריות

רבה. נוח להם מטעמים כלכליים להיות תחת שלטון מדינת ישראל. מדינת ישראל צריכה

לעשות הכל כדי לשמר את המצב ובוודאי משטרת ישראל. משטרת ישראל אחראית רק על חלק

ממה שקורה במזרח ירושלים, חלק אחד הוא החלק האכיפתי שבו נוכל לטפל כפי שטיפלנו

בסוחרי הקרקעות באותם עבירות ששוטרים פלסטינים עוסקים בהם בתחומי מדינת ישראל

והרשות המוניציפאלית של ירושלים. החלק השני, שבעיני לא פחות חשוב, איזה שירותי

משטרה אנחנו נותנים לתושבי מזרח העיר. חלק גדול מפעילות הרשות היא פעילות ברמה של

השיטור הקלאסי, לפעמים גניבות מתוך רכב, עניני סמים, סכסוכים בין אדם לחברו,

עבירות מין ודברים מעין אלה שאנחנו, המשטרה הישראלית יודעת לטפל בזה טוב מאוד.

לאחר הדיון היום, יתקיים דיון אצל השר לגבי החלטה של ראש הממשלה לתגבר את

משטרת ישראל למזרח ירושלים בעוד 400 שוטרים כדי לעשות את הטיפול במזרח העיר בצורה

יעילה יותר כנגד אותה אופזיציה שיש מצד הפלסטינים במזרח העיר.
השר לביטחון פנים אביגדור קהלני
אנחנו מודעים לבעיה שיש סכנה שיפגעו באנשים שמכרו קרקעות ובתים. אנחנו מודעים

לנושא וכמדינה ניתן להם את ההגנה ונעשה הכל כפי שעשתה משטרת ירושלים, היא מנעה

רצח נוסף על ידי פעולה חכמה ועירנית ברגע הנכון.

לא ניתן לשוטרים פלסטינים לפעול בתוך ירושלים. הם יכולים להסתובב בתוך

ירושלים, חלק מהם גרים במזרח ירושלים, אך לא ניתן לפעול בתוך ירושלים. מי שאומר

שאנשי ג'בריל רג'וב פועלים בתוך מזרח ירושלים ומנסים להפנות אצבע מאשימה כלפי

משטרת ישראל שאנחנו מאשרים זאת או סוגרים עיניים, לא נכון הדבר. חלק מהדברים

שנגענו בהם חסויים ולכן אינני רוצה להיכנס אליהם. לשאלה של היושב ראש, האם היתה

התנדבות, המסרים הועברו לרשות בצורה ברורה מאוד גם בתקשורת, גם בפניות שלנו.



היו"ר סאלח טריף;

מדוע אין מגעים קבועים בין המשטרה הפלסטינית לבין המשטרה הישראלית?

השר לביטחון פנים אביגדור קהלני;

יש מגעים, רק לאחרונה אישרתי למפכ"ל לנסוע לעזה והוא בקרוב יסע לשם.

גבי לסט;

ב-29 לחודש אנחנו נבקר בעזה.

השר לביטחון פנים אביגדור קהלני;

המגעים ממשיכים, משטרת ישראל ממשיכה לעבוד מול הרשות ואני מעודד את הענין.

באשר לשאלה האם הוא סוכן או סוחר, אני חושב שאדם באשר הוא אדם, רשאי למכור את

רכושו ורשאי לקנות רכוש אחר ולא משנה למי הוא מוכר, אלה הם כללי השוק. אני לא

מכיר מצב של מכירת מולדת, מי שמוכר את ביתו איננו מוכר מולדת. המסר שמנסים להעביר

לאדם שימכור את ביתו במזרח ירושלים לזר, יביא לרציחות נוספות, אני חושב שזאת

שכנות גרועה ביותר אם היא תתפתח בצורה זאת. אם נרשה כיוון מסויים, כל איש יקח את

הנשק וילחץ על ההדק על גניבת אופנים, מכירת מכונית וכדומה. אני מציע לכולנו שננסה

לחיות באווירה המתאימה ולהיות מאופקים.

ניסן סלומינסקי;

1. מדוע זה שהפעיל את הרצח יוצא נקי והוא מעל החוק?

2. מה המשטרה מתכוונת לעשות כנגד קבלת ההחלטה החמורה בענין רצח הסוחרים ולא רק

סוחרים אלא כל מי שמוכר נדל"ן, בין אם הוא ערבי ובין אם הוא יהודי.

השר לביטחון פנים אביגדור קהלני;

כיוון שסיפקת לנו כרגע נייר, תרשה לי לקרוא אותו וללמוד אותו. באשר

לטיראווי, אינני רוצה להרחיב את הדברים כרגע, ישנן החלטות מסויימות שאנחנו פועלים

בשטח, המסרים הועברו, מטבע הדברים בסוגייה זאת עוסק השב"כ. שוב אני אומר אינני

רוצה להרחיב בענין.

דוד אזולאי;

אני מבקש לשאול את שר המשטרה, מה עושה המשטרה כדי למנוע פעילות של המשטרה

הפלסטינאית בתוך ירושלים? אני נדהם לשמוע את הדברים היום מפי מפקד מחוז ירושלים.

הדברים חמורים ביותר, המשטרה פועלת אמנם ללא מדים, אך פה ושם יכול להיות שהם בעלי

מדים, זה אמנם חריג מאוד, אבל אני חושב שאסור שיתכן מצב של חריג. האם המשטרה

פועלת בענין?

שנית, האם רוצחי סוחרי הקרקעות כבר נתפסו, או לפחות ידועים למשטרה, והאם

מנסים לנקוט כנגדם באמצעים?
יאיר יצחקי
כל תמונת המצב בקשר לסוחרי הקרקעות ברורה לגמרי, פל מי שהיה מעורב בכך עצור,

פרט לקולונל טיראווי שהיזכרתי קודם. שנית, כדי לא לטעות, אין פעילות של אנשי מדים

בירושלים, כדי לדייק, היה מקרה אחד שבו נעצר שוטר פלסטיני במדים עם רכב גנוב

בירושלים. בעקרון אין שוטרים פלסטינים במדים בירושלים, יחד עם זה שוטרים רבים

מהמשטרה הפלסטינית גרים במזרח ירושלים ונוסעים יום יום לעבודתם וחוזרים חיזרה.

דיברתי על ענין החוק, הוא צריך להיות מטופל כדי לתת שיניים טובות יותר במלחמה

הזאת נגד אותם אנשים. רוב הפעילות במזרח ירושלים היא פעילות של מנגנוני המודיעין

של הרשות הפלשתינית, המודיעין הכללי, המודיעין הצבאי, המודיעין המסכל ואחרים,

ואלה מטבע הדברים לא לובשים מדים.
השר לביטחון פנים אביגדור קהלני
נסקור עד כמה שאפשר את נושא הפשיעה המאורגנת. נתמקד בפרשת בן-ארי, ועל כך

ביקשתי מראש אגף החקירות, סנדו מזור, שייפתח בדברים ולאחר מכן ניצב מזרחי ישלים

את הנושא בפרשה עצמה.

סנדו מזור;

הנושא המדוייק לישיבה שאליו הוזמנו, לסקור את היערכות המשטרה בפשיעה

הבינלאומית ולדווח דיווח ראשוני על מעצרו של צבי לרנר, כך הוגדר. אני מתכוון

להיות צמוד לכותרת.

לגבי היערכות המשטרה, על מנת להצליח להתמודד עם הפשיעה הבינלאומית: כידוע

לכם, מזה מספר חודשים משטרת ישראל עוסקת בקרב סגל הפיקוד הבכיר ובתתי צוותים

שפרוסים עד אחרון הקצינים על מנת לאתר ולקדם מספר נושאים שיש בהם כדי להוביל

קדימה את משטרת ישראל. ליתר דיוק, יש בהם כדי להצביע על העשייה שאליה המשטרה

צריכה לכוון את מעשיה בעתיד הקרוב, בוודאי בעתיד הרחוק. אותרו שנים עשר נושאים

לדיון, אחד הנושאים, היערכות המשטרה בהתמודדות הפשיעה הבינלאומית, או פשיעה

מחמירה, או אם תרצו, פשיעה מאורגנת.

האיתור של הנושא הזה חייב אותנו לנסות להגדיר במה אנחנו עוסקים. דילגנו על

הפשיעה הטכנולוגית שיש לה פנים חדשניות מאוד. דילגנו על עבריינות העובדים הזרים,

עבריינות שבהחלט מעניינת את משטרת ישראל, כמובן עבריינות הסמים ולבסוף פשיעה

מאורגנת. הגדרנו לעצמנו את הפשיעה המאורגנת כפשיעה שחוצה גבולות פנימיים, גבולות

בינלאומיים, כפשיעה שמנצלת כל הזדמנות במידה שתינתן לה, על מנת לצבור רווחים, תוך

כדי איום על ההיבטים הכלכליים, החברתיים וחלילה וחס, אבל בהחלט אפשרי, איום

פוליטי. הדבר מצא ביטוי לא אחת.

היו"ר סאלח טריף;

יש פוליטיקאים בממשלה, בכנסת שמאוימים?

סנדו מזור;

לא ידוע לי.
היו"ר סאלח טריף
חברי כנסת מכל הסיעות נחקרים בפרשה הזאת והם עוברים להוקירה בימים אלו. זה

באמת ענין חמור מאוד שצריך להדאיג את כולנו.



סנדו מזור;

שאלתך קונקרטית מאוד ועל כן קשה לי מאוד להשיב. אם אני מבין את שאלתך נכון,

אתה מתכוון, אולי לאיום על פי חוקי העונשין, לא ידוע לי על איום כזה על אף אחד

מחברי הכנסת וכמובן לא ידוע לי על איום כזה, על ידי מי שאולי אתה מייחס לו חברות

בארגון פשיעה מאורגנת. ידועים לי מקרים של איומים על אזרחים, כי גם חברי הכנסת הם

אזרחים, לא אנקוב בשמות, לא אפרט, אבל אלו איומים בינו לבינו בחיי החברה. אני

מקווה שאינך מתכוון שחברי הכנסת מאויימים על ידי חקירת המשטרה, כי לא כך הם פני

הדברים. אני אפילו אנצל את ההזדמנות ואדגיש שאותם דוברי כנסת שהוזמנו למשרדי ראש

היחידה הארצית לחקירת פשעים, הוזמנו ככל אזרח, על מנת לסייע בידינו להבהיר נקודות

מאוד מסויימות שלפי מיטב הבנתנו יש ביכולתם להביא אותם. כל זה בענין החקירה שאינה

מכוונת כלפיהם אלא כלפי צבי בן-ארי.

בהזדמנות זאת אדבר על המאפיה הרוסית. משטרת ישראל מואשמת לעיתים קרובות

בתקופה האחרונה על עשיית שימוש במינוח מאפיה רוסית והטלת סטיגמות, לטעמי הדבר

לחלוטין שלא בצדק. בכל הזדמנות שהיתה לי הדגשתי ואני מבקש לנצל את הזדמנות הזאת,

לחזור ולהדגיש, פשיעה בנוסח המאפיה הרוסית קיימת ברוסיה. בסיור של ראש היחידה

הארצית לחקירת פשעים ואנוכי, בקרב העמיתים ברוסיה, לא רק ברוסיה אך גם ברוסיה,

נוכחנו לדעת שקיימת מאפיה רוסית אבל איננו מבינים מדוע מייחסים לנו למשטרת ישראל

הטלת סטיגמה על ציבור שעלה לארץ בין 1990 ל-1996 . בקרב העליה ה-זאת, בהחלט יש גם

עבריינים, אבל מי שבוחן את כמות העצורים מקרב העליה בברית המועצות ומשווה את כמות

העצורים לכמות האדירה של העולים, למעלה משבע מאות אלף עולים, יווכח בחשבון מתמטי

פשוט שאנחנו מדברים על אחוזים בודדים, ולכן בוודאי שאיננו מדביקים סטיגמות כאלה.

אני לא רוצה לומר מי אחראי להדבקת הסטיגמות הללו, אבל בוודאי לא משטרת ישראל. יחד

עם זאת אי אפשר להסתיר את העובדה הפשוטה שחברים מסויימים במאפיה הרוסית שפועלת

ברוסיה ובחוץ לארץ, חלקם מצאו את דרכם גם למדינת ישראל. מצאו את דרכם כאן, חלקם

עדיין נמצאים כאן, חלקם נמצאים מחוץ לגבולות ישראל ולא פועלים כנגד אינטרסים כאלה

או אחרים של מדינת ישראל, פועלים למען השגת רווחים. אנחנו מטפלים בכל האוכלוסיות,

לרבות האוכלוסיות הללו. אבל מכאן ועד לשימוש יום יומי במונח המאפיה הרוסית, המרחק

הוא רב ביותר ובוודאי השימוש במונח הזה, לא צריך להיות מודבק למשטרת ישראל.

לענין הפשיעה הבינלאומית, בעקבות הדיונים, הגענו למסקנה שיש להיערך אחרת

ומשטרת ישראל עומדת בקרוב לשנות את תחומי האחריות של היחידה הארצית לחקירת פשעים.

היחידה שעד כה עסקה בחקירות בלבד, על בסיס המבנה הארגוני כפי שהוא היום, בקרוב

מאוד תשנה את פניה ללא שינויים תקניים, אין תקציבים כדי לאפשר שינויים תקניים

שאולי היו מתבקשים. במסגרת אותו תקן, היחידה תסבול מעין פיצול אישיות. חלקה,

כרבע, יעסוק בחקירות שעניינם בעיקר במודיעין שייחשף כתוצאה מפעילות שלושת רבעי

האחר של היחידה. על בסיס הפעילות הזה, יתווספו חיקורי דין בינלאומיים שגורמים אל

מדינת ישראל והענין שבהם יחייב אותנו לשמור אותם לטיפול במסגרת היחידה שתת ניצב

משה מזרחי ממונה עליה ולא להעביר אותה לטיפול היחידות הטריטוריאליות.

הייתי רוצה לסיים את התיחסותי על ידי שימת דגש על שלוש נקודות:

1. אין בהתארגנות של היחידה הארצית לחקירת פשעים, כדי לפסול את ההתארגנות ברמה

הטריטוריאלית המחוזית. גם במחוזות יפעלו כוחות משטרתיים, בעיקר תחת היחידות

המרכזיות כדי לתת מענה לוקאלי לבעיות שעוצמתן אינה מחייבת להשאיר אותם בידי

היחידה הארצית לחקירת פשעים.

2. אנחנו משתפים פעולה במסגרת הפשיעה הבינלאומית עם מספר משרדי ממשלה, משרד

המשפטים, משרד הפנים, משרד האוצר ומספר גופי מודיעין שלא אפרט עליהם.

3. כריתת הסכמים ושיתופי פעולה. אני מניח שכולכם זוכרים את ההסכם האחרון שנחתם

בין השר לביטחון פנים שלנו לבין שר הפנים הרוסי, הסכם שי יאפשר למשטרת ישראל

לשתף פעולה טוב יותר עם משטרת רוסיה.



לגבי צבי לרנר, תת ניצב משה מזרחי יפרט יותר אבל הוא לא יגלוש מעבר למיגבלות.

החקירה של לרנר התחילה מספר חודשים לפני מעצרו. תלונות מסוימות אפילו הוגשו טרם

ביצוע מעצרו. המעצר הוא פועל יוצא של אילוץ ושיקול דעת של ראש היחידה ואנוכי.

סביר להניח שהמעצר המוקדם גורם בין היתר להתארכות החקירה. יחד עם זאת, עמדתנו

המקצועית היא שאין למהר ויש לאפשר לנו למצות את החקירה עד תום, על מנת לא להיקלע

לסיטואציה של הגשת כתב אישום חלקי, דבר שיחייב למסור על פי דין חומר חקירה.

מסירתו בטרם עת של חומר חקירה עלול לשבש את אותו חלק החקירה שטרם הושלם. אני שמח

שהיועץ המשפטי לממשלה מכוון את הסבריו של ראש היחידה הארצית לחקירת פשעים ומאפשר

לנו על פי סמכותו בחוק לפנות לבית המשפט ולבקש מעת לעת את הארכת מעצרו.

משה מזרחי;

כמה מילים על האיש כדי לעשות סדר ולהגיע ממנו לרגע שבו החלטנו להכנס לפעולה.

האיש היה ידוע בשמו הקודם כגריגורי לרנר, יליד 1951. גדל במוסקווה, ושם היתה

מרכז פעילותו לקראת סוף שנות השמונים, פעילות של הונאת חברות כלכליות כאלה ואחרות

שטופלו על ידי המשטרה הרוסית.

בשנת 1989 האיש היה מבוקש להוקירה סביב סיפור הונאה של הוצאת 35 מליון רובל,

בשלב זה הוא נמלט מרוסיה, הגיע בדרך כזאת. או אחרת לארץ בשנת 1990 . בשנת 1990 קיבל

את אזרחותו הישראלית ושינה את שמו לצבי בן-ארי.

האיש שהגיע הנה, כביכול, חסר כל. לקראת 1992. 1993. החל לשגשג כלכלית. הקים

מספר חברות בשוויץ, בשל היותו בעל המניות, התאפשר לו להשתכן שם. בשנת 1992.

בהיותו בשוויץ, הוגשה על ידי הרוסים, בקשת הסגרה. הוא הוסגר לרוסיה, נחקר שם

ושוחרר בתנאים מיוחדים ושוב נטש את רוסיה והגיע לארץ.

בנובמבר 1993. השלטונות הרוסיים פנו בבקשה פורמאלית להסגרתו של צבי בן-ארי,

ובהעדר הסכם הסגרה ביננו לבין רוסיה, נדחתה בקשת ההסגרה של לרנר. בהמשך, האיש

פיתח פעילות כלכלית בארץ, ניסה להשיג רשיון בנק בטכניקות כאלה ואחרות שלא אפרט

אותן. בשלב מסויים הוא הקים חברה פיננסית רוסית ישראלית ראשונה, שלגביה קיבל היתר

מבנק ישראל לקיים פעילות במט"ח לבעלי פטור ולתושבי חוץ, שמיועדת להשקעה בניירות

ערך. האיש ניהל פעילות כלכלית רחבה מאוד. לקראת סוף 1996. לאור מספר חיקורי דין

פורמליים שהגיעו מרוסיה, אשר נגעו להונאות בנקים לאחר ששהה כאן בארץ, זיהינו את

האיש כיעד שצריך לטפל בו. היו לנו גם חיקורי דין, גם תלונה של בנק ישראל שהיתה

קודמת למעצרו של האיש. זיהינו שהאיש מתכוון לעזוב את הארץ למקום אחר, הוא סגר את

מרבית עניניו כאן והוא התכוון שלא לח-זור לתקופה ארוכה. לכן, קיבלנו את ההחלטה ב-

12.5.97 , ערב יום העצמאות, לבצע את מעצר האיש. לטעמנו, זה היה שלב מקדמי, אבל

נכנסו לרוקירה שהיא מורכבת מאוד, מסובכת מאוד גם מבחינת משטרת ישראל, היא חקירה

תקדימית ואנחנו אמורים לעסוק כאן בסוגי עבירות בלתי מוכרות, עם עשרות אלפי מסמכים

שנתפסו ומהם היינו צריכים ללמוד את שיטת הפעולה והטכניקה של האיש, שהולכת ומתבהרת

במהירות רבה מאוד.

אני רק אזכיר את רשימת העבירות, החשדות, לקבלת א-זרחותו תוך מתן הצהרה כוזבת.
מיכה גולדמן
את א-זרחותו הוא קיבל עוד בטיפול שנעשה באמצעות הנציגות שלנו במוסקבה או שקיבל

אותה כאן?

משה מזרחי;

הוא קיבל את האזרחות כאן.
מיכה גולדמן
זאת אומרת שהטיפול לא ניתן במוסקבה באמצעית לשכת הקשר.

משה מזרחי;

אני לא רוצה להכנס לפרטים.

סביב הסיפור של החברה הפיננסית הישראלית הראשונה, הוא הציג מצגי שווא בפני

בנק ישראל, קבלת דבר במירמה, עבירות על רווק הבנקאות, עבירות על חוק הפיקוח על

המטבע, עבירות רבות של זיוף כדי להציג תמונה אחרת. יש לנו מירמה כלפי בנקים

רוסיים, כלפי שני בנקים רוסיים שמהם באמצעות חוזים כלכליים פיקטיביים כאלה ואחרים

הוצאו מאות אלפי דולרים שהתפזרו כאן. זיופי מסמכים, זיופי מאזנים כלכליים. נמצאו

אצלו חותמות מיוזפות כדי לייצר סוג כזה או אחר של מסמך כדי להשיג אשראי כזה או

אחר. תיקי שוחד מול עובדי בנק, גניבות כספים מחשבונות של לקוחות וניסיון להצעת

שוחד, ושוחד לאנשים כאלה ואחרים בעלי מעמד. מיותר להזכיר עבירות מס.

היו"ר סאלח טריף;

אני מוטרד מאוד, מדובר ב-5 מיליארד דולר שהוזרמו לישראל על ידי פשע מאורגן.

אני שואל האם זה לא מטריד במיוחד את המשטרה, זה לא צבי בן-ארי אחד, אלה רבים

אחרים. היכן הכספים הללו נמצאים? הסכומים הם סכומים גדולים, סכומי עתק שיכולים

להשפיע על חיינו.

עוד מטריד אותנו, שחברי כנסת נחקרים ונשאלת השאלה האם יש כיווני חקירה

שמצביעים על כך שהכנסת שלנו מגואלת בכספים של מאפיה, האם יש כאן מפלגות או סיעות

שנמצאים כאן על בסיס כספי מאפיה? -זה מטריד את הציבור. האם יש שרים שמנהלים את

הממשלה ויש להם קשר ישיר לאותם אנשי פשע מאורגן? הדברים קשים והייתי מעונין לשמוע

תשובות בענין, ואולי להרגיע אותנו ולומר לנו שאין פשע מאורגן. איך המשטרה מתארגנת

כדי לעמוד מול דברים שלא ידענו אותם בעבר.

ניסן סלומינסקי;

1. אנחנו יודעים שישנה הזרמה אדירה של דולרים שבמידה ויצאו כפי שנכנסו, המשק

יכול להתמוטט והתחושה הכוללת שיש יד מכוונת, האם אתם חוקרים את הנושא?

2. בנושא הספציפי של בן-ארי סביב העבירות הכלכליות הבנתי שיש גם עבירות פליליות,

האם אתם מטפלים בהם?

3. האם יש שיתוף פעולה בינלאומי ביננו לבין שאר הארצות לגבי נושא המאפיה? עכשיו

מתברר שהמאפיה חובקת -זרועות עולם.

4. אנחנו שומעים על רציחות בתוך עם ישראל, חיסול חשבונות, מאפיה. האם יש לנו

מעין מאפיה מקומית באזורים מסוימים?

מיכה גולדמן;

סנדו מזור נתן רקע על סדר העדיפויות של אגף החקירות במשטרה. ראיתי ששני

נושאים שיש להם חשיבות גדולה מאוד, אנחנו עוברים עליהם מבלי לראות את הסכנה

הגדולה, שלפי דעתי יש בה סכנה הרבה יותר רחבה מבחינת הנזק הציבורי שיכול להשפיע

על אזרחי מדינת ישראל, הנושא של עבריינות עובדים זרים והנושא השני, מלחמה בסמים.

אלו שני נושאים שלדעתי יש בהם התפשטות סרטנית הרבה יותר מסוכנת מאשר פעולות

נקודתיות של פשע מאורגן כזה או אחר, בוודאי כאשר אנחנו מדברים על ההתיחסות הדומה

עם לרנר.



לגבי לרנר, האם לרנר כתוצאה שהוא נערך לעזיבת הארץ, חיסל את עסקיו בארץ

והרכוש שנמצא כאן, זהו רכוש שבפועל הוא לא שלו. האם יש גם השקעות בתעשיות

ובמפעלים?

מיכאל נודלמן;

איפה בוצעו הפשעים של לרנר, האם ברוסיה? שמעתי שיש הסכם, אבל גם שמעתי

שהשלטונות הרוסיים לא רוצים לשתף פעולה. אם הם לא רוצים לשתף פעולה, נראה כאילו

שאנחנו צריכים לעשות עבודה שחורה לרוסים.

סנדו מזור;

לגבי נושא הזרמת הכספים, אנחנו אכן יודעים ממידע מסויים, מחקירות מסויימות,

ומשיחות עם הפקידות הרלוונטית, שיש הזרמת של כספים. באשר לסכום המדוייק אני מבקש

לא להפנות אליגו את השאלה הזאת ואני מתכוון לאותה אמירה שלד, אדוני היושב ראש,

מדובר במספר מיליארדים. צריך להפנות את השאלה לבנק ישראל. ראוי לומר שהמשטרה אכן

מודאגת מהזרמת הכספים הללו וזאת הסיבה שהיא משתפת פעולה עם מחלקת החקיקה במשרד

המשפטים על מנת לקדם כתזכיר של הצעת החוק, איסור הלבנת הון. לעת עתה, מבחינת

הפעילות המשטרתית, פעילות שמתבצעת על ידי הקצין הכפוף לראש היחידה הארצית לחקירות

פשעים, האיש מנהל מגעים להשלמת ההיערכות שלנו עם המערכת הבנקאית שבוודאי צריכה

לשמש בכל הקשור לר1קיקה ואני מקווה שבעזרתם תעבור. בנתיים אנחנו מדברים אך ורק על

תזכיר של הצעת חוק.

באשר לשיתוף פעולה בינלאומי, אנחנו זוכים לשיתוף פעולה רב ואנחנו משתפים

פעולה עם מי שמבקש את סיוענו. שיתוף הפעולה נעשה בבסיס ספציפי, נקודתי ונעשה

במסגרת פורמאלית של כריתת הסכמים ביננו לבין מדינות אחרות.

באשר למאפיה מקומית, אני נזהר מלהשתמש בביטויים כאלה. אכן ישנה פשיעה ענפית,

כשאני אומר פשיעה ענפית אני מתכוון לפשיעת רכוש, מוסר, סחיטת דמי חסות, פשיעת

מירמה וכדומה. היא מתבצעת לעיתים לא קרובות במסגרת התארגנות. בין זה לבין מאפיה

המרחק הוא רב. ידוע לי שהשר והמפכ"ל עומדים להקים יחידה שתיתן מענה להתמודדות

הזאת.

לשאלת העובדים הזרים, למלחמה בסמים, הזכרתי בראשית דבריי שדנו בפשיעה מחמירה,

טיפלנו בכמה סוגיות, סמים, פשיעה טכנולוגית ופשיעה בינלאומית. התמקדתי כי לשם כך

הוזמנו, לדון בפשיעה בינלאומית.

לגבי חיסול עסקיו של לרנר, הייתי מבקש מראש היחידה להתייחס במידת האפשר.
משה מזרחי
לא היתה לו בעיה לחסל את עסקיו, הוא פשוט לוקח את שתי מזוודותיו, את כל עסקיו

עלי אדמות וזז ימינה ושמאלה. אין לו עסק שהוא צריך לסגור כאן.

מיכה גולדמן;

גם הבתים שבאשקלון הם לא על שמו?

משה מזרחי;

מרביתם לא.
מיכאל נודלמן
שאלתי, האם כל העבירות החמורות בוצעו ברוסיה, איזה שיתוף פעולה יש לנו עם

רוסיה?

השר לביטחון פנים אביגדור קהלני;

נאמר כאן על ידי סנדו מזור שיש שיתוף פעולה. היה לנו מפגש עם שר הפנים הרוסי,

המפגש היה מצויין, יש שיתוף פעולה מלא איתם, יש החלפת מידע ואנחנו נמצאים בקשר

יום יומי.

דבר אחד ברור, לא ניתן לאיש להביא לכאן הון שחור, לקנות לנו חייט במדינה. לא

ניתן לפעול מכאן כהפעלת רשת שלמה בפשיעה עולמית, לא ניתן לאיש לקנות שלטון. דרך

הכסף הזה ניתן לקנות שלטון. אנחנו נעשה הכל כדי למנוע זאת. שר הפנים של רוסיה

הביע התפעלות מעבודת המשטרה כאן. הוא אמר שאנחנו מטפלים בצורה רצינית בנושא והם

עצמם לא מטפלים בענין בצורה רצינית.

היו"ר סאלח טריף;

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.

קוד המקור של הנתונים