ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 01/04/1997

ביטול מעמד עדיפות לאומית לישובים דרוזים

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 86

ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי. כ"ג באדר בי התשנ"ז (1 באפריל 1997). שעה 10:10
נגחו: חברי הוועדה
סאלח טריף - יו"ר

בנימין אלון

דוד אזולאי
מוזמנים
אסעד אסעד - משרד ראש הממשלה, יועץ רוה"מ לענייני ערבים

יאיר מעיין - " " " , ראש אגף תאום ובקרה

יוסי כהן - משרד האוצר

דייר אלכס לונטל - משרד הבריאות, ראש שירותי בריאות הציבור

עוזי קרן - " " , אגף תקציבים

יצחק שמילוביץ' - " " , אגף תקציבים

דוד ששון - " " , יועץ לסגן השר

משה שגיא - משרד החינוך והתרבות, סמנכ"ל לתקציבים

פרחאת עטא - משרד המסהר והתעשיה, יועץ לשר

נגייב מועדי - משרד העבודה והרווחה, יועץ השר לנושא המגזר

יעקב אפרתי - משרד הפנים, מנכ"ל

גדי אייזנרייר - " " , מתאם תכנון ותקצוב בענייני פיתוח

וילי קרפ - משרד השיכון, מנהל מחוז חיפה

הלא יהודי

ירון ארגז - משרד התיירות, אגף תכנון ופיתוח

אהרון איינשטיין - משרד התשתיות הלאומיות, סמנכ"ל לפיתוח

סמיר והבי - " " ", יועץ השר לענייני

ערבים

מירי יוגב - נציבות שירות המדינה, מרכזת בכירה

מאירה עזר - " " " , מנהלת אגף אי

עימאד פארג' - מע"צ, מבכ"ל נתיבי הגליל

ד"ר זיאד דאהר - ראש מועצת סאגיור

עלי הזימה - ראש מועצת אבו סנאן

פהמי חלבי - ראש מועצת דליית אל כרמל

מופלח מולא - ראש מועצת ירכא

אשמ1ז נלצייק - ראש מ1עצת כמא

מופיד עמר - ראש מועצת חורפיש

סלים שמא - ראש מועצת גית ינוח

זאכי עאמר - מרכז שלטון מקומי
מנהלת הוועדה
יפה שפירא
קצרנית
אסתר מימון

0דר היום: ביטול מעמד עדיפות לאומית לישובים דרוזים



ביטול מעמד עדיפות לאומית לישובים דרוזים
היו"ר סאלח טריף
בוקר טוב לכולם. אנחנו דנים היום בנושא הישובים הדרוזים. אני רוצה לתקן את כותרת

הדיון "ביטול עדיפות לאומית", ולקרוא לו "מעמד ומצב הישובים הדרוזים והמועצות המקומיות

הדרוזיות". זימנו לכאן את נציגי כל המשרדים הממשלתיים, כיוון שבוועדת הפנים אפשר לרדת

לפרטים ולרא1ת מה המצב. ציפיתי שמנכ"ל משרד ראש הממשלה, אביגדור ליברמן, שתאמנו

את הדיון הזה איתו לפני כחודש, יגיע, אולם הוא לא הגיע.

ביקשתי לזמן את הדיון הזה מזמן, מכמה טעמים. אני רוצה להזכיר לכולם, שבשנת 1995

היה משבר קשה מאוד בין העדה הדרוזית בכלל לבין המדינה. זו לא היתה רק תחושה של

קיפוח, היה קיפוח ממשי ששרר במשך שנים רבות. הייתי אז חבר הקואליציה בממשלתו של

יצחק רבין ז"ל ועמדתי במצב קשה מאוד, והחלטתי החלטה פשוטה וברורה לחלוטין: שגם אם

צריך להפיל ממשלה אני אעמוד לימין העדה שלי. אני גאה להיות כאן עכשיו פעם נוספת כדי

להזכיר נשכחות.

בעניין הזה רואים בעדה הדרוזית נושא מרכזי, נושא שלא נוכל להתעלם ממנו. המגזר

הדרוזי צריך לקבל במשך תקופה מסויימת העדפה מתקנת בכל התחומים, בכל המשרדים, בכל

עניין ועניין, כדי להביא לסגירת הפער ולהביא להשוואת מצבו עם מצב הישובים היהודיים.

ואמנם נחתמה עסקה בי1 הממשלה לעדה, ואחרי שנים רבות גם יש לעיסקה הזאת גיבוי

תקציבי. זאת אומרת, היה פירוט תקציבי במשרדי הממשלה על פי תכנית אב שהונחה וסוכמה

ואוגדה ונדושה ונדונה - ואז מר פהמי חלבי היה בעניינים, מר מופיד עמר לא היה אז - בכל

סעיף, בכל פרט ולפי כל צורך. זאת אומרת, זה לא היה סתם תקציב שסומן כדי לרצ1ת מישהו

ולמצוא חן בעיני מישהו, אלא נקבע לפי צרכים ממשיים.

סימנו במגזר הדרוזי את כל הצרכים. אם דיברו על 50 כיתות לימוד - זה כתוצאה

ממחסור ב-50 כיתות לימוד על פי בדיקה של משרד החינוך, ומשרד החינוך אישר והלך לפי

פרוגרמה מתוכננת. ועל פי זר, הוגש תקציב. ואם דיברו על בניית כבישים ותשתיות, היה זה

כתוצאה מבדיקת נושא הכבישים ונושא התשתיות בישובים הדרוזים. ואם דיברו על שכונות

חיילים נהגו בנושא הזה באותה צורה. סימנו 1איתרו את הצרכים, ומול הצרכים סימנו גם את

התקציב שצריך, ואני רוצה להדגיש שסעיפים מסויימים נרשמו כחלקן של המועצות המקומיות

בתקציב ואחרים הוטלו על התושבים, א1תם הסעיפים שהם צריכים להשתתף בהם. הדבר סוכם

והוחלט, והתכנית יצאה לפועל.

שאף אחד לא יציג את התכנית הזאת כט1בה שעושים למישהו. התכנית באה לתקן ולסגור

פער, היא באה לעשות תיקון של עוול היסטורי שנעשה לדרוזים ולצ'רכסים, ואני לא רוצה

לחזור ולומר כל פעם מחדש מה זה עושה למדינת ישראל. יש חלק שלא מבינים, לכן אנחנו

חוזרים ומשננים את זח פעם אחר פעם. 1אוי ואבוי אם יש פקיד ממשלתי אחד שלא מבין מה

החשיבות בכך שאזרח דרוזי במדינת ישראל ירגיש טוב.

אמרתי זאת אתמול לראש הממשלה בשיחה בינינו, ובעניין הזה אין לי שום כוונה

פוליטית. עניין העדה הדרוזית היה תמיד בהסכמה מלאה בכנסת בכל עניין ועניין, ההסכמה

היתה מקיר אל קיר, והיתה לכך הסכמה בכל המפלגות. כאשר באה הממשלה החדשה היא מייד

תיקנה טע1ת, שהיתה לדעתה לגבי ישובי יש"ע, ומייד הכניסה אותם לעדיפות לאומית.

אז, כשסיכמנו את התכנית הרב שנתית אמרנו, שהישובים הדרוזים בהדרגה יוכנסו

לאזורי עדיפות לאומית, ועל כך היו החלטות בכמה תחומים. למשל, דליית אל כרמל ועוספיה

שלא היו בתכנית, משרד החינוך קבע לגביהם עדיפות לא1מית בנושא החינוך והמוחזקות

בצורה מלאה. במספר ישובים, שהוחלט עליהם, הממשלה הביאה לוועדת הכספים הצעה

להכניסם לתכנית לעידוד השקעות הון, והם הוכנסו. זה היה בהתחלה. 1יחד עם גזית, עין דור,

מפעלי העמק ודברת היו בהצעה ירקא וכיסרא-סמיע. ולאחר מכן, בישיבה נוספת של ועדת

הכספים, הכניסו את יתר הישובים שלא היו ברמה א'. כל הישובים הדרוזים הוכנסו לתכנית

לעידוד השקעות הון.

אני קיוויתי שבהדרגה גם הנושא של אזורי עדיפות לאומית יחול בצורה מלאה על

הישובים הדרוזים לפי מצבם הסוציואקונומי. נעשה מחקר, והמחקר הזה הצביע על מסקנות



קשות. הסתבר, אדוני מנכ"ל משרד הפנים, ש-75% מהישובים הדרוזים נמצאים בתחתית

הסולם מבחינת המצב הסוציואקונומי, החברתי והכלכלי במדינת ישראל. בששת העשירונים

העליונים - אין אף ישוב דרוזי אחד.
יאיר מעיין
חורפיש.
חלבי פהמי
חורפיש בחמישי.
היו"ר סאלח טריף
אני חושב שהעניין הזה נתבע מהממשלה מבחינה מוסרית, ולא רק בגלל החלטה

פוליטית, אלא מבחינה עניינית, עקרונית וכלכלית על הממשלה להחליט שהישובים הדרוזים

"כנ0ו לאזור עדיפות לאומית, אפילו בהדרגה, ואנחנו מוכנים לקבל זאת, ולפי המצב הקשה

יותר כל שנה להכניס שני ישובים.

ולא רק שלא הכניסו את כל הישובים לאזורי עדיפות, אלא שקיבלנו מכה נוספת. פורסם

דו"ח מבקרת המדינה שאומר שהנשירה בבתי הספר אצלנו היא פי 4 מהמגזר היהודי. מה עושה

משרד החינוך? - מבטל 50% מהתקצוב להסעות. והמשמעות של זה היא, שתהיה נשירה יותר

גדולה. והתוצאה לבסוף היא שהזכאים לתעודות הבגרות מספרם כחצי מהממוצע של הזכאים

לתעודות בגרות במגזר היהודי.

ולאחר זאת משרד החינוך מבטל את המוחזק1י1ת. הביט1ל של מוחזקויות משמעותו ביטול

גני ילדים, הורדת הרמה בבתי ספר העל יסודיים, זאת מכה קשה ביותר. זה לא "אמן. כאשר

משרד הפנים 1גם משרד הא1צר עשו תכנית קיצוצים, הם פסחו על הישוב הדר1זי, כי אמר1 שהם

עושים שם העדפה מתקנת. אות1 הדבר צריך להי1ת גם לגבי משרד החינוך.

אני אומר לנציג הא1צר שיש כאן מגמה של העדפה מתקנת למשך שנים רב1ת, זה כתוב

בהסכם, בהחלטת ממשלה, בהחלטות ועדת הכספים. אבל מה עושה משרד החינוך? - מכה

בבטן הרכה של החינוך. דבר זה הוציא את תושבי הישובים מדעתם, 1בצדק.

אנחנו מביאים את כל הנת1נים האלה, כדי שלא רק נדון כאן ונצא בהחלטות. אני אומר

שהממשלה הזאת תעשה מעשה ותתקן את מה שקרה. מה שחסר לישובים זה תיקון מצב

החינוך, והמשמעות היא ביטול של כל הקיצוצים שנעשו. יש לתת העדפה לאומית לאותם

ישובים החלשים יותר במגזר.
פהמי חלבי
צריך לתת העדפה לכולם, לכל המגזר.
היו"ר סאלח טריף
אני מדבר על כך שצריך להכניס את הישובים בהדרגתיות.
פהמי חלבי
צריך להתייחס לכל המגזר הדרוזי כמיקשה אחת ולא לחלק אותו.
היו"ר סאלח טריף
אם החליטו להחזיר במכה אחת את יש"ע - - -
יאיר מעיין
לא יש חלקים. חלק א', חלק ב' וחלק ג'.
היו"ר סאלח טריף
בסדר. תעשו אותו דבר לגבי המגזר הדרוזי.
פהמי חלבי
חלק גי זה אפס, זח כלום.
יאיר מעיין
הישובים הרחוקים יותר קיבלו רמה אי, הקרובים קיבלו רמה בי, והיתר לא קיבלו כלום.
היו"ר סאלח טריף
אבקש מנציגי המועצות הדרוזיות לומר את דבריהם.
חלבי פהמ'
אני מודה לך, אדוני יושב ראש ועדת הפנים, שזימנת את הפגישה הזאת. אני רוצה

להזכיר שבשנת 1994 היה מאבק של העדה הדרוזית, מאבק רציני, שנמשך חודש שלם, 1אז

נעשה 0קר צרכים. הסקר נעשה באופן מתוכנן ומעמיק, ובדקו גם בכל ישוב מהם הצרכים

האמיתיים של1 כדי שיגיע לרמה סבירה ושיוויון עם הישובים היהודיים. נחתם הסכם, לדעתי

היה הסכם טוב, והתחלנו להתקדם. היום, לצערנו הרב, כשאני מסתכל אחורה - התכנית

התחילה בשנת 1995 - ונראה שאנחנו מיישמים רק 50% מההסכם. יש פער גדול מאוד בין

ההסכם לבין המצב בשטח, מה שנקבע בתקציב המדינה ושאושר בממשלה. יש פער לא הגיוני.
יאיר מעיין
לשנת 1996 עומדים היום על 95% ביצוע, כאשר למעט ביוב ותשתיות כבישים - - -
חלבי פחמי
אפשר לקחת את הנתונים ולהראות.
יאיר מעיין
לשנת 1996 יצא דו"ח. 230 מליון שקל
חלבי פחמי
אנחנו נמצאים בחודש מרץ 1997, ואנחנו עובדים היום על הרשאות של שנת 1996. לגב'

שנת 1997 אנחנו עדיין לא יודעים מה קורה. את ההרשאות לשנת 1996 קיבלנו רק באוקטובר

1996, בסוף השנה, וכולנו יודעים מה אפשר לעשות בחודשיים.
יאיר מעיין
הכסף ע1בר איתכם הלאה.
חלבי פהמ'
אם הכוונה - ואני מאמין שיש כוונה אמיתית של ממשלת ישראל להביא לכך שהישובים

הדרוזים סוף כל סוף יגיעו למצב טוב במדינת ישראל - אם זו המגמה האמיתית, צריך לפעול

למען המטרה הזאת. כדי לפעול למען המטרה הזאת צריך להוציא את ההרשאות בתחילת

השנה, לעזור לישובים לבצע את התקציבים. כל חבריי יסכימו, שאם נמשיך בקצב הזה יעברו

חמש שנים, ובקושי נשתמש ב-50% מהתקציב, ואז הפער יילך ויתרחב ויהיה עמוק יותר.

קראנו אתמול דו"ח על החינוך בעיתון "הארץ". הפער בחינוך עדיין נשמר, ואפילו

התרחב. אם לא יהיו צעדים מידיים - אנחנו לא נתקדם.
יעקב אפרתי
לאיזו שנה הדו"ח?
חלבי פהמי
היה דו"ח כלל ארצי על הפערים בחינוך בחברה הישראלית בעקבות העזרה לשכבות

החלשות.

אני רוצה לבקש מיושב ראש הו1עדה ובמיוחד ממנכ"ל משרד הפנים ומכל הי1שבים כאן.

פעם אתת צריך לקחת את העדה הדרוזית כמיקשה אחת. המחקר הסוציואקונומי הוכיח

שהדרוזים במצב דומה בכל הישובים מבחינת החינוך בעיקר ומבחינת עדיפות לאומית.

הממשלה צריכה לעשות מה שעשתה לגבי הישובים מעבר לקו הירוק, לקחת את העדה הדרוזית

כמיקשה אחת, לתת להם למספר שנים עדיפות לאומית בכל התחומים ולהשקיע השקעה

אינטנסיבית, מעמיקה, אמיתית וכנה. להביא לכך שהמגזר הזה סוף סוף, אחרי 50 שנה, יגיע

למצב, שאני כדרוזי, והבן שלי כדרוזי, נרגיש אזרחים של המדינה הזאת, בלי כל התסכולים

ורגשות הקיפוח והאפליה.

תיקח ישוב כמ1 דליית אל כרמל, הישוב הדר1זי הגדול ביותר במדינת ישראל, ותעשה

סיור אמיתי, לא כהצהרות או משהו כזה. אם תעשה סיור בתוך הישוב תמצא שהבעיות הן

קשות ביותר בכל תחומי החיים. ואם הדבר הזה לא יתקדם באופן מיידי אנחנו בצרה. ההרגשה

בין כל ראשי הרשויות היא הרגשה לא סובה. אנחנו יושבים וחושבים מה לעשות, ומתעורר עוד

פעם הצורך לצאת למאבק. אנחנו לא צריכים פעם נוספת לשבת באוהל בירושלים. בואו, ניקח

את העניין ברצינות ונפתור את הבעי1ת.
משה שגיא
לגבי ההרשאות של הבנייה אנחנו מאשרים לפי קצב השחרור שהאוצר מאפשר לנו. הוא

מתקצב אותנו בהרשאות מסויימות, ולפי זה אנחנו משחררים לרשות. אני מעריך שזה מה

שעיכב בסוף שנת 1996 את ההרשאות, וזה מה שמנע את מתן ההרשאות לפני סוף השנה.
היו"ר סאלח טריף
מה קורה עם נושא המוחזקות?
משה שגיא
נושא המוחזקות נובע מהחלטת הממשלה וקביעת סדרי עדיפויות של הממשלה לגבי

תקציב שנת 1997. בהחלטת הממשלה נקבע שהישובים המוחזקים יהיו רק ישובים שנמצאים

באזור של עדיפות לא1מית אי. לכל הישובים שלא נמצאים באותה הגדרה ירדה התמיכה של

המשרד בנושא בתי הספר העל יסודיים המקיפים ובנושא של הסעות תלמידים מבחינת העדפה

ותמיכה. כיום מתנהל די1 ודברים עם האוצר בנסיון לפתור את העניין, ומתגבש איזה שהוא

פתרון חלקי לגבי שנה זאת בלבד. אני מקווה שעוד השבוע אנחנו נפרסם את א1תו פתרון

שמתגבש, והוא יתן איזה שהוא מענה, אולי לא מלא, אבל יתן איזה שהוא מענה, בעיקר

בתחום של בתי הספר המקיפים. במגזר הדרוזי, אני לא חושב שישנם הרבה ישובים שירדו

יחסית למגזר הכללי היהודי.
זיאד דאהר
50%.
מופלח מולא
50%.
היו"ר סאלח טריף
משה שגיא, אתם לא יכולתם לשאת על גבכם את העניין הזה? דליית אל כרמל ועוספיה

לא היו בעדיפות לאומית, אבל לפני שנתיים המשרד נשא על גבו את דליית אל כרמל ועוספיה.

מה קרה?
משה שגיא
דליית אל כרמל ועוספיה נוספו בעקבות החלטת הממשלה, שיהיו בטיפול נקודתי בנושא

דיור. המשרד לא יכול להעדיף ישובים שלא נמצאים במסגרת העדיפות הלאומית, מפני שיש

הרבה קריטריונים, וזה יכול ליצור תקדימים שיובילו לבג"ץ של ישובים אחרים.
היו"ר סאלח טריף
אתם קיצצתם במגזר הדתי?
משה שגיא
כן, ב1ודאי.
יאיר מעיין
אפילו בש"0.
היו"ר סאלח טריף
קיצצו, אבל הוסיפו להם דרך משרד הדתות עוד למעלה מ-200 מליון שקל, זאת לא בעיה.
מופלח מולא
משרד ראש הממשלה אומר שמשרד החינוך אחראי, משרד החינוך אומר שמשרד ראש

הממשלה אחראי. אנחנ1 רוצים לדעת, האם משרד החינוך קבע את הקריטריונים האלה או

משרד ראש הממשלה?
משה שגיא
בהחלטת הממשלה קוצצו 50 מלי1ן ש"ח להסעות תלמידים לבתי הספר המקיפים. התקציב

הזה ירד מתקציב המשרד.
אסעד אסעד
אני מחזיק את החלטת הממשלה מה-27 בינואר 1997, היא לא הורידה אף ישוב דרוזי.

הטילו על משרד החינוך לקצץ 50%. משרד החינוך מהשיקולים שלו החליט להוריד 6 ישובים

דרוזים. ואם אתם זוכרים, ישבנו עם שר החינוך אצלו במשרד, ואני אמרתי לו את הדברים

האלה, והוא כעס, כי אני ידעתי את האמת. שם לא היו לי המסמכים, אבל עכשיו הבאתי גם את

המסמכים. שר החינוך החליט להוריד את הישובים. ושר החינוך לפני כל ראשי הרשויות אמר:

"מחר אבי אעלה את זה לפני שר האוצר", ואמר יותר מכך: "אני הולך להעלות את זה בישיבת

הממשלה, תנ1 לי רק שבועיים". משרד החינוך יכ1ל לספוג שישה ישובים דרוזים בלי לעשות

מזה יותר מדי רעש.
היו"ר סאלח טריף
אני רוצה לשאול את הסמנכ"ל לתקציבים כמה עלה לכם הקמת האגף החדש לחינוך ערכי,

להגברת לימודי היהדות?
משה שגיא
האגף החדש הוא התארגנות שונה של המשרד, זה לא עלה בשום הוספת תקציבית.

החלטת הממשלה לגבי הקיצוצים נעשתה בחודש יולי, ובפירוש נקבעה ההגדרה של הישובים

שמופיעים באזור עדיפות א'.
א0עד א0עד
לא כתוב.
משה שגיא
אבל זה נובע מהההלטה שנפלה.
יאיר מעיין
זו החלטה אחרת, ישנן שתי החלטות שונות.
משה שגיא
אנחנו לא יכולים לכלול את ששת הישובים הדרוזים במסגרת הזאת, כיוון שזה נוגד את

הקריטריונים שנקבעו בהחלטת הממשלה.
אסעד אסעד
אבל זה לא על דעת השר שלך. השר שלך אמר ההיפך.
משה שגיא
לכן אנחנו דנים עכשיו עם האוצר. אנחנו נאפשר איזה שהוא פתרון לגבי כל הישובים

שירדו.
היו"ר סאלח טריף
זה לא מספק אותנו, ובוודאי לא לשנה אחת, ובוודאי לא לגבי הישובים הדרוזים, שאסור

לפגוע בהם.
דוד אזולאי
ישוב' הדרוזים ניהלו מאבק ארוך ומתמשך בקדנציה הקודמת, ולשמחתי הרבה, אכן,

הגיעו לתוצאה כמעט רצויה לישובים הדרוזים. בסך הכל יצאו כולם שבעי רצון מאותה החלטה.

מה שקורה כרגע, שרק עכשיו הישובים הדרוזים התחילו להגיע לנקודה טובה, שממנה בעצם

יוכלו להמשיך ולהתפתח. לדעתי, החלטה כזאת היא פגיעה קשה בכל ישובי הדרוזים. וצר לי

להגיד, אני חושב שהפגיעה היא בראש וראשונה בחלשים שבתוך האוכלוסיה הדרוזית.

אני לוקח כדוגמה את העיר עכו, שהיא עיר מעורבת ועיר עם נתונים קשים מאוד, וגם

שם, לצערי הרב, הופסקו ההסעות לחינוך, וגם שם הופסקה המ1חזק1ת. אני אומר זאת לחברים

הדרוזים, כדי שלא ייווצר כאן הרושם שהפגיעה היא רק בישובים הדרוזים. ישנם ישובים

נוספים, ואני הבאתי כדוגמה את עירי עכ1, שגם שם הפגיעה מאוד מא1ד קשה, 1היתה השבתה

של מערכת החינוך, ואני יודע שאנחנו לא נעבור לסדר היום בנושא הזה. אני חושב שמשרד

ראש הממשלה פשוט החליט החלטה מאוד מאוד גורפת. ויש לי רושם שלא היתה כאן מספיק

חשיבה לעומק בכל מה שקשור למוחזקות ולהפסקת ההסעות.

בהזדמנות הזאת אני רוצה להציע לנציג משרד ראש הממשלה, ידידי יאיר מעיין, שאני

מעריך ומוקיר מאוד את עבודתו. אני חושב שכדאי מאוד להביא בפני הנוגעים בדבר, ואני

הוצאתי גם מכתב לראש הממשלה בעניין הזה. אני מציע לעשות חשיבה מחדש על כל המפה

של עדיפות לאומית אי, ולא לפגוע באותם ישובים שבנו על זה שיש להם מוחזקות וה0ע1ת,

ואני כבר לא רוצה לדבר עכשיו על כך שזה נעשה באמצע שנת הלימ1דים, כאשר ראש מועצה

וראש עיר כבר יצאו למכרז, ויש להם התחייבות עד סוף שנת הלימודים להסיע את התלמידים,



ופתאום באמצע הם מקבלים הודעה שבינואר מפסיקים את ההסעות. שום ראש עיר לא יכול

להתמודד עם מצב כזה. אני חושב שנעשה כאן דבר בלי מחשבה. אני מציע לבדוק קודם כל את

העניין הזה, ולאפשר להמשיך את מערכת ההסעים והמוחזקות עד לסוף שנת הלימודים, זה

דבר ראשון.

דבר שני, בשנת הלימודים הבאה, מן הראוי הוא שמשרד ראש הממשלה יחשוב מחדש

ויבדוק האם בהחלטה הזאת לא פגע בישובים שהם בלאו הכי ישובים שיש להם בעיות קשות.

אני אומר לכם, ישנם ישובים שלמערכת החינ1ר שלהם זאת מכת מחת.
מופיד עמר
לגבי ההסכם אני חושב שההסכם היה במקום והיה ב1 צורך. אני חושב שעד עכשיו

ההסכם הופעל בסדר. צריך לשבת ולבד1ק איפה הפערים והעברות וכ1י. לגבי משרד החינוך, לא

יכול להיות שיוריד את המוחזקות וההסעות. צריך לבדוק איך אפשר לשלם את זה, אולי מתוך

המסגרת הכוללת של הדרוזים.
היו"ר סאלח טריף
משרד החינוך עשה תכניות מיוחדות לשכבות החלשות. הוא לא הכניס את היש1בים

הדרוזים, אלא רק בקושי את בית ג'אן. הוא חייב לנ1, הוא לא יכול לקצץ. זאת פשוט חוצפה

ועזות מצח.
מופיד עמר
יש בעיה לכל הישובים הדרוזים. החינוך במגזר הדרוזי במצב מאוד מאוד לא טוב,

וחייבים לדון בכך. לגבי ההסכם, אפשר לעשות השוואות ולראות. לגבי ההרשאות, אני לא אומר

שלא מקבלים. יש לנו הרשאות משנת 1996 שקיבלנו, בוצעה עבודה על ידי קבלן, אבל לא

משחררים כסף. יש לי קרוב למליון וחצי במשרד הפנים הרשאות של שנת 1996, ולא קיבלנו

כסף. אלה הרשא1ת של שנת 1996 שבוצעו ושוחררו, ופשוט לא משלמים את הכסף. הדבר

הזה לוחץ אותנו מאוד. לגבי שנת 1997, אנחנו עדיין לא יודעים מה אנחנו מקבלים. לגבי

חינוך אנחנו י1דעים מה קיבלנו - תוספת חדרים בישוב' קו עימות, יש לנ1 הרשאות, זה בסדר.

אבל תכלס בשטח, אנחנו עדיין לא יודעים מה אנחנו מקבלים. צריך לעשות חושבים, יש בעיות

בנושא הזה.
עלי הזימה
יושב ראש ועדת הפנים, אני מ1דה לך. מדברים על החינוך הדר1זי. אנחנ1 50 שנה

במדינה הזאת. החינוך הדרוזי הוא בתחתית הסולם, וזה מדבר בעד עצמו. היום באים לקצץ.

ישבנו אצל ראש הממשלה לפני כמה חודשים והוא אמר: "אנחנו לא ניגע בישובים הדרוזים,

הישובים הדרוזים יישארו במעמד של ישובי עדיפות לאומית בחינוך ובחלק גם בדברים

האחרים, ואני אכניס את הישובים הדרוזים בעדיפ1ת לאומית אי כפי שאני אעשה מעבר לקו

הירוק". אנחנו רואים שזה הולך בכלל בכיוון הפוך. וזאת בעיה. באבו סנאן, בירכא ובישובים

אחרים, שליש מהתקציב הרגיל יורד לנו. מתוך 12 מליון שקל שהוא התקציב הרגיל, 4 מליון

שקל הולך לנו. איך נוכל להתפתח? איך נוכל לשלם משכורות? איך נוכל לתת שירותים

לתלמידים? - אני לא יודע. המצב הזה הוא מצב קשה.

בישיבה שלנו נתנו לממשלה עד ה-1 לחודש, שר החינ1ך אמר: "אין בעיה, יש כסף זה

אצל ראש הממשלה". ראש הממשלה אומר שהכסף אצל שר החינוך. אנחנו נופלים בין הכסאות.

אני מבטיח לכם, שתוך שבוע ימים אם לא נקבל, אנחנו נעמוד לפני ראש הממשלה ולפני שר

החינוך, כל הילדים של בית הספר. אנחנו לא יכולים להמשיך כך.

בבעיית התקציבים, בחלק מההרשאות לא קיבלנו עד היום את התעודות של שנת 1997.

איך יכולים כך לבצע עבודה אני לא יודע. המשרדים היחידים שפועלים כמו שצריך הם משרד

הפנים ומשרד השיכון. אני מבקש מוועדת הפנים שחלק גדול מהתקציבים יעבור אלינו דרך

משרד הפנים, כי זה המשרד היחיד האמין. משרד הפנים עד היום עומד בכל ההתחייבויות שלו.

ולכן אני מבקש שכל החברים ישימו לב לעניין הזה. אי אפשר להמשיך בצורה כזאת.
מוסלח מולא
ההרגשה גרועה מאוד. הפקידים הזוטרים מתעללים בנו קשות. בירכא יש לי בניין רב

תכליתי שעובדים עליו 4 שנים, והוא עדיין לא נפתה. התווכהו שם על תקרה של 90 מטר,

התווכחו אתי על 30 מטר של מה0ן חירום.

משרד התשתיות בשנה שעברה אישר לי 1.9 מליון שקל לגמור את הדיור. התקשרתי

ליהודה בר, אמר! לי שהוא עזב. יש פשוט התעלמות.

בוועדת תכנון ובנייה עושים לנו את המוות. יש לי שכונה עם 21 בנים, ואני 4 שנים מנ0ה

להביא את תכנית המתאר, ומחזיקים אותי בגרון ולא נותנים לי שום דבר. אמרתי לשופט לפני

שבוע שיש לי צעיר בן 24, ואין לו מטר אחד לבנות. זה דבר איום ונורא.
זיאד דהאר
הרי היה הסכם לפני 3 שנים, הממשלה האמינה שזה מה שמגיע לנו מתוך כוונה להשוות

את המגזר הדרוזי במדינה הזאת. המימסד לא רוצה להאמין שאנחנו צריכים להיות אזרחים

שווים. חצי מההסכם הזה לא מומש. הוא לא מומש, ויש כל מיני תכסיסים לשם כך: נותנים

הרשאות בסוף השנה. למשל, בכפר כמא, שאין לו אזור תעשיה, נותנים 5 מליון שקל. ואיפה

ה-5 מליון שקל? - מושקעים במקום אחר. כלומר, ממציאים כל מיני תכסיסים לא לקיים את

ההסכם, מתוך כך שלא רוצים לקיים את ההסכם הזה.

אני מבקש שנהיה מעורבים בחלוקת התקציב הזה, כי אנחנו יודעים מה סדר העדיפויות.

בסוף באים בתלונה שאנחנו לא מממשים או לא מבצעים את מה שנותנים לנו. נ1תנים לנו

דברים שאי אפשר לבצע אותם. נותנים, למשל, לדוגמה, בסאגיור 5 מליון שקל לבריאות, כאשר

אני לא צריך גרוש אחד. ולך תתווכח שאתה לא צריך בריאות. בסוף השנה מורידים לך, כי זה

לא מגיע לך, וכך מקצצים מההסכם הזה. ויש עוד אלף תכסיסים לעשות זאת.

אם רוצים לממש את ההסכם, אנחנו צריכים להיות שותפים בהחלטות למימוש ההסכם

הזה. כל עוד אנחנו לא שותפים בחלוקה ובמימוש ההסכם הזה, יעברו גם 5 שנים ולא נצליח

להגיע למטרה.
היו"ר סאלח טריף
תמיד היה נהוג שהמועצות מסכמות ביניהן את חלוקת התקציב.
זיאד דאהר
זה לא נכון.
סמיר והבי
אדוני היושב ראש, אני מדבר כאן בשני כובעים.

אחד כדרוזי. אני באמת מזוהה עם ראשי המועצות במאבק על החינוך. הבסיס הוא

החינוך. חשוב מאוד לתת את הדעת על נושא החינוך. לא יכול להיות מצב שלא יתקצבו את

הישובים הדרוזים. הרי כל ההחלטה באה כדי לסגור פערים. מה הועילו חכמים אם באים עכשיו

ומקצצים? וראש הממשלה 1כל הגורמים צריכים לתת את הדין ואת הדעת לדבר.

והכובע השני הוא המשרד לתשתיות לאומיות. אני, אישית, זימנתי פגישה ב-4 באוגוסט

עם ראשי המועצות הדרוזיות. החלטת הממשלה התחילה בשנת 1995. אני מצטער להגיד לכם

שבשנת 1995 לא ניצלתם את התקציב
מוסלח מולא
אני לא יכול לנצל את הכסף מבחינה בירוקרטית. תחזור בך.
סמיר והבי
אני לא חוזר בי.
מוסלח מולא
אני לא יכול להוציא את האישורים, לכן אני לא יכול לה1ציא את הכסף.
0מיר והבי
יש לי הוכחות חותכות.
היו"ר סאלח טריף
יש כאן טענה עקר1נית, עניינית, שאם ההרשאה מועברת ב10ף השנה יש בעיה. מו0לח

מולא אומר שאתם העברתם את ההרשאה מאוחר, אז אל תיטען טענה כזאת.
יאיר מעיין
ההרשאה לשימוש עוברת גם לשנה שאחריה, היא עוברת משנה לשבה.
0מיר והבי
לגבי שנת 1996 אנחנו ניצלנו תקציב של 14 מליון שקל מתוך 20 מליון שקל. התקציב

הזה יועבר במשך הקיץ הזה.

לגבי שנת 1997, התוצר 24 מליון שקל.

אני רוצה לומר לראשי הרשויות. אומרים שאנחנו לא מתייעצים איתכם. ישבנו אני,

הסמנכ"ל ומהנדסי המחוזות עם הנציגות שלכם, ואני לא רוצה בפורום הזה להגיד לכם מה

שהיה שם. אז אל תתקפו.
מוסלח מולא
אף אחד שם לא מייצג אותי.
סמיר והבי
מצד אחד אתם דורשים ייצוג, ומצד שני אף אחד לא מייצג אותך.

לגבי פרוייקט הביוב. אנחנו מתקצבים את המגזר הדר1זי בשנת 1997. דבר נוסף, לגבי

מינויים, השר שרון מינה דרוזים לארבעה תפקידים בכירים. הוא מינה עוזר ראש מינהל

מקרקעי ישראל, מינה מנהל אגף בטיחות הגז, מינה אחראי על מל"ח בחברת החשמל בצפון

ומינה לו עוזר, הממונה על תפוצות או על הקשרים עם ארצות ערב בנושא האנרגיה.
יאיר מעיין
כמה דברים כלליים בתחילה. במשרד ראש הממשלה יש שתי 1עדות מנכ"לים מרכזיות

ביותר. הראשונה, של קו העימות; השניה, של הדרוזים. לכל ועדה כזאת מוקצה אדם מיוחד

שמטפל רק בנושא הזה. שתי הוועדות האלה זוכות ליחס מצויין. למרות שקיצצו 7 מליון שקל

מתקציב המדינה, וברובם תקציבי פיתוח, בתקציבים של שתי הוועדות האלה לא נגעו. זאת

אומרת, התכנית המקורית, כמו שהיא, ממשיכה גם בשנת 1997 במלואה. התכנית של 250

מליון שקל ממשיכה גם בשנת 1997.

בקשר להרשאה אתם צריכים להבין, כיוון שהבעיה הזאת חוזרת שוב ושוב. ברגע

שמוציאים הרשאה, מבחינתנו זה כאילו שהכסף עבר אליכם. בפועל יכול להיות שעוד לא יצא

מכרז, יכול להיות שעדיין לא כל הכסף חזר, אבל הסיכום של הדו"ח השנתי - וביום ראשון

תתקיים ועדת מנכ"לים במשרד ראש הממשלה של הדרוזים - ויש דו"ח שנתי, ואפשר לראות בו

שמתוך 250 מליון שקל שתוכננו לשנת 1996 230 מליון שקל הועברו למועצות.



אני שוב אומר, יכול להיות שעדיין לא כל הכסף מומש בפועל, אבל הכסף הזה עובר

לשנת 1997, הכ0ף הזה לא הולך. מי שאמר שהכל יילך ובסוף ירד 50% זה לא נכון. הכסף

עובר משנה לשנה. דרך אגב, המימוש בכל משרדי הממשלה- למעט שני משרדים, ביוב ומע"צ

ששם העבודה יותר איטית, ולכן רוב הכסף לא מומש בשנת 1996, אלא ימומש בשנת 1997 -

בכל שאר משרדי הממשלה, הביצוע בשנת 1996 הוא 105%, כלומר, נתנו יותר מאשר תיכננו.

אני ביקרתי ברוב ישובי הדרוזים, אני הושב שיש שם תנופת פיתוח אדירה. יש את

הורפיש, יש את בניין המועצה בירכא, שדווקא הזכירו אות1 לרעה, 1אני רוצה להזכיר את זה

לטובה. היתה שם בעיה קשה מאוד של מבנה גדול מאוד שהיינו צריכים לפתור בו כל מיני

בעי1ת, איך אנחנו מחברים את הכל ובונים מבנה של 5 ק1מות. הי1 תקציבים ענקיים, והבעיה

פחות או יותר היתה גם תכנונית וגם הנדסית, שכל הפונקציות יהיו שם כולל יחידת המתנ"סים,

שיהיה מתאים לכולם, והנושא פחות או יותר יוצא לדרך.

לגבי הנושא של אזורי עדיפות לאומית. ההחלטה הראשונה של הממשלה שהתקבלה

בחודש יולי, מייד אחרי שהתכנסה ממשלה חדשה, היתה להוריד את המוחזקות בכל מדינת

ישראל, חוץ מאזורי עדיפות אי. לא התייחסו באופן ספציפי למי נמצא באיזה מקום. וירדו 30-

40 ישובים, כולל אותם שישה ישובי דרוזים. זו אותה החלטת ממשלה. החלטת הממשלה

השנייה היתה הכנסת יש"ע לאזורי עדיפות לאומית. הכניסו את יש"ע לאזורי עדיפות לאומית,

ולא הורידו בגלל זה אף ישוב אחר. את יש"ע לא הכניסו כמיקשה אחת לאזור אי, אלא נתנו

לישובים בעומק השטח - אי, ישובים אחרים יותר קרובים - בי, וביש1בים הסמ1כים מאוד לקו

היר1ק - גי, הם לא קיבלו כלום. גם במגזר הדרוזי החלוקה די דומה. זאת א1מרת, הישובים

הצפוניים ביותר - המפה של עדיפות לאומית בצפון היא מפה חלקה, הק1 הצפוני ביותר צבוע

בכחול - אזור אי - - -
היו"ר סאלח טריף
לא לכולם המפה חלקה.

בחורפיש, כן. אבל נלצי'ק יגיד לך שכפר ורדים לידו נמצא באזור עדיפות לאומית אי

וינוח-ג'ת - לא. אתה דורך לנו על יבלות.
יאיר מעיין
אין נק1דות של אז1רי א' ליד אזור ב'. הגבול עובר בדיוק שם.
סלים שמא
בין ינוח לכפר ורדים יש כביש, 1המצב בכפר ורדים הרבה יותר טוב. יתרה מזו, באזור

התעשייה של תפן יש בית ספר אחד, זה האזור הכי מפואר שיש בארץ. אז הוא מוכר כאזור

עדיפות אי בנושא חינוך, ואני בכלל לא מוכר. הוא נמצא רחוק יותר מהקטיושות. על איזה

קריטריון בכלל מדברים כאן?
יאיר מעיין
אם יש בעיה נקודתית, אנחנו נטפל בה באופן נק1דתי.
היו"ר סאלח טריף
זה לא נקודתי, זה עקרוני.
יאיר מעיין
לגבי כפר ורדים, אנחנו הולכים לעש1ת שינוי כללי במפה של סדרי עדיפויות, שהממשלה

עדיין לא עשתה. בשינוי הזה, דרך אגב, אחת ההצעות המרכזיות היא שכל הישובים, אפילו אם

הם באזור עדיפות אי, אם הם בסולם הסוציואקונומי מאשכול 8 ומעלה, לא יקבלו שום הטבה.

כמו כפר ורדים, שהוא באשכול 9, ולתת לישוב הזה הטבות, זה באמת אבסורד. זאת אחת

הכוונות.



לגבי ההסבות שניתנות לאזורי עדיפות. מה זה אומר? - בחינוך זה אומר מוחזקות.

בשיכון, למשל, זה אומר סיוע ותשתיות. המשמעות, שחיילים משוחררים מקבלים 100%

תשתיות, מה שלא קיים באף מקום אחר בארץ. ההסבות שנובעות מאזור עדיפות אי, צריך

להבין מהן. בשיכון, למשל, מה שנתנו לשכונת חיילים משוחררים של הדרוזים זה הרבה יותר

מזה. לגבי מוסדות ציבור באזור עדיפות אי, יש השתתפות של 50% עד 55%. במגזר הדרוזי

כולו משתתפים ב ,100%-בונים את הכל, כמו שאמר יושב ראש הוועדה, עושים העדפה מתקנת

כדי לתקן את העיוות הקיים ולבנות מה שחסר שם.

משרד ראש הממשלה אומר, 1יש פה נציגי משרדים, והם יודעים את זה, שכל משרד

שמערים ק1שי קטן ומעכב - - -
היו"ר סאלח טריף
יאיר מעיין, האם יש כוונה - ואני שואל אותך וגם את חברי, אסעד אסעד - להביא גם

ליישור קו בנושא העדיפות הלאומית לדרוזים לאור התוצאות, שרוב הישובים במצב

סוציואקונומי קשה?
יאיר מעיין
הנושא הבעייתי ביותר זה נושא החינוך. ראש הממשלה קיבל לפני שבוע את מכתב ראשי

המועצות, ה1א ידבר בנושא עם שר החינוך עוד השבוע. ואנחנו מקווים שעד יום ראשון, לישיבת

ועדת המנכ"לים, ניתן כבר תשובה סופית בעניין הנושא של המוחזקות של אותם ישובים.

המוחזקות, במלים אחרות, זה אז1ר אי בחינוך, וזאת הבעיה העיקרית במגזר.
היו"ר סאלח טריף
לא הבעיה העיקרית, אבל אחת הבעיות העיקריות.
היו"ר סאלח טריף
לגבי השירות הצבורי, 1יש פה נציגה של נציבות שירות המדינה. חשוב גם להגיד,

בעקבות הקיצוצים שנעשו היתה הנחיה להקפיא את כל
היו"ר סאלח טריף
אמנם חברי סמיר התגאה בנושא המינויים של הגז והבטיחות וכ1', אבל אנחנו רצינו

תפקידים ממש.
יאיר מעיין
למרות שיש הנחיה כללית - בכל שרותי המדינה יש הקפאה של קליטת עובדים חדשים

כבר חצי שנה - למרות זאת ראש הממשלה נתן הנחיה, לפני כחודש וחצי, לשחרר את התכנית

של קליטת 40 המשרות למגזר הדרוזי והערבי, ובמאי עומד לצאת המכרז הראשון של קליטת

10 עד 15 עובדים.
מופיד עמר
סמיר כבר הזכיר, אבל אני חושב שבתפקידים האלה, אם כל משרד ימנה עוד 4 תפקידים

כאלה - יבורך.
אשמוז נלצ'יק
קודם כל אנחנו שמחים להגיע לכאן, אבל כראשי מועצות אנחנו לא צריכים להגיע לכאן

כל שבועיים כדי להתחנן לוועדות שונות ולהגיד שאנחנו, הדרוזים והצירכסים, נאמנים למדינה,

ואנחנו עושים את הכל.

רבותיי, לפני כמה זמן ישבנו מול משרד ראש הממשלה וצעקנו ,S.O.Sוכל המדינה שמעה

את זה, ונחתם הסכם. בהסכם כתוב במפורש: "השוואת הישובים הדרוזים והצירכסים לישובים



היהודיים". רבותיי, אנחנו לא צריכים לחזור אחורה. במקום לתת לנו מה שמגיע לנו מקצצים

לנו בתקציב. ידידי, מעיין, אתה מדבר - - -
יאיר מעיין
במה קיצצו?
אשמוז נלצ'יק
אתה דיברת כרגע על כפר ורדים וינוח- גית, זה אותו כביש, אותם מקומות. לינוח-ג'ת לא

נותנים עדיפות א' ומקצצים להם בחינוך, לעומת זאת בכפר ורדים, שיש שם אנשים שיכולים

לשלם, ומבחינה סוציואוקונומית מצבם טוב ויש להם כל דבר, נותנים להם שם עדיפות אי, גם

בחינוך נותנים להם את הכל. לכפר כמא ולינוח-ג'ת, יחד עם עוד 5-4 ישובים, מקצצים ב-50%

בהסעות, מקצצים לנו ב-50% במוחזקות. אני נמצא בכפר כמא, גליל תחתון לידי, שר1נה

ושדמות דבורה מעליי ומימיני, שם לא מקצצים.
יאיר מעיין
קיצצו במוחזק1ת.
אשמוז נלצ'יק
אדוני, לא מקצצים להם בחינוך. נתנו להם טיפול נקודתי. אנחנ1 לא צריכים כל הזמן

לב1א לכאן 1להתחנן. פעם אחת כבר ישבנו מ1ל משרד ראש הממשלה.
יאיר מעיין
התכנית ע1בדת.
אשמוז נלצ'יק
לא יעלה על הדעת, לא ייתכן שאנחנו נבוא לכאן כל שבועיים ונתחנן. רבותיי, בהסכם עם

הממשלה כתוב במפורש, בשורה התחתונה, "השוואת הישובים הדרוזים והצירכסים לישובים

היהודיים". כל הזמן אתם מקצצים לנו. לי אין בית ספר תיכון, כל התלמידים בכפר כמא לומדים

ב-4 שפות. באף ישוב, לא במגזר הדתי, ולא במגזר החילוני לא ל1מדים ב-4 שפות. וההורים

של התלמידים שלנו משקיעים הרבה כספים, זה לא קיים באף יש1ב.

אומרים לי, נלצייק, מורידים 50% בהסע1ת, 50% במוחזקות. לי אין בית ספר תיכון.

50% מהצ'רכסים לומדים בבית ספר כדורי, בעפולה, בעין דור וביפעת. ויש לי הסעות. אני

חתמתי הסכם עם כל הקבלנים, ואני התחלתי לשלם. אתה ב-1 באפריל אומר לי, נלצייק, מה-1

בינואר 1997 מקצצים, ויחד איתי יש 5 ישובים דרוזים. רבות", אתם רוצים לשגע אותנו. בלי

חינוך אנחנו לא שווים. אנחנו צריכים להתפטר ולהגיד לכסף "בואו תנהלו את העניינים שלנו".

הדברים האלה כואבים, ואתם לא חיים איתנו. ואתם אומרים: "תשמע, יש לכם את כל

הדברים". אל תתנו לנו שום דבר אם לא מגיע לנו. אני לא רוצה לא "וולוו", לא חוץ לארץ, ואל

תית1 לי שום משכורת. תן לקהילה הדרוזית והצ'רכסית מה שמגיע לה.

ישבנו במשרד ראש הממשלה יחד עם ראש הממשלה, עם יאיר מעיין ועם אסעד אסעד,
וראש הממשלה אמר
"למגזר הדרוזי אני לא אקצץ שום דבר, להיפך אני אעז1ר להם". רבותיי,

אתם באתם וקיצצתם. תמיד תמצאו כל מיני דברים. אם אנחנו מדברים על תקציבי פיתוח.

אנחנו עשינו בדק בית בשנת 1995. מגיע לנו - יאיר מעיין, תקשיב טוב - 68 מליון שקל מגיע

לנו על חשבון שנת 1995. על שנת 1996 מגיע 168 מליון שקל לסקטור הדרוזי והצירכסי, לאן

נעלמו הכספים האלו? אנחנו יושבים מול המשרדים, מול ועדת המנכ"לים, תמיד אתם מורחים
אותנו. אתם אומרים
זה מע"צ, וזה משרד החינוך. תמיד סיפורים.

תכלס בשטח, אין מי שיותר מראשי מועצות שיושבים בישובים רואה. אני לא אומר שאין

התקדמות, אני אומר שיש התקדמות, אבל, רבותיי, זה לא ההסכם שאנחנו חתמנו. רבות", זה

לא זה. יש בסך הכל 6 ישובים, ואנחנו במצב סוציואקונומי מ-3 עד 5, וכולם מקבלים אותו

דבר. כמו שאתם לוקחים את יהודה ושומרון תיקחו את הישובים הדרוזים והצירכסים - 12

ישובים דרוזים, ישוב צירכסי יחיד. 13 ישובים, שמתוכם 6 תכניסו לאזור עדיפות אי.



אדוני, מנכ"ל משרד הפנים, אנחנו קולטים עלייה. מאז הסכם השלום עם ירדן התחלנו גם

לחתן את בנינו עם בניהם. אנחנו מיעוט קטן בת1ר מיעוט גדול. אי אפשר להתחתן בין שני

כפרים, כי זה מביא הרבה מחלות. לכן אני נפגשתי עם רפי כהן וביקשתי ממנו לפתור את

הבעיות האלה, מבחינת תושבי קבע, שיתנו לי את האישורים.
א0עד אסעד
קודם כל אני רוצה לפתוח ולומר ליושב ראש הוועדה, 0אלח טריף, אנחנו חלוקים בהרבה

דברים, אבל בדבר אחד אנחנו שותפים מלאים, ולא משנה איזו ממשלה תשב בשלטון, בנושא

האינטרסים של העדה הדרוזית, ונביא לסיום העוולות האלה שקיימות מאז הקמת המדינה, ולכן

צריו להיאבק.

קודם כל, כל הסיפ1ר של מפת עדיפ1ת נולד בחטא, אמנם לא בממשלה הזאת, אבל גם

הממשלה הזאת אימצה א1תה. המפה נולדה בחטא, כי היא מפלה בין ישוב לישוב, כי הישוב

הזה דרוזי והישוב הזה בדואי והישוב הזה ערבי והישוב הזה יהודי. אתן לדוגמה ישוב קטן,

ששמו עין אל אסד, אני זוכר אותו וראיתי את זה פעמים רבות בכנסת הקודמת, שהוא נמצא

קרוב לקבוץ פרוד. אני מניח שקיבוץ פרוד במצב ס1צי(אקונומי לא פחות טוב מעין אל אסד,

אבל קיבוץ פרוד הוא בעדיפות לאומית ועין אל אסד לא בעדיפות לאומית. אני שואל: למה? -

ואומרים לי, כי קיבוץ פר1ד לפי הכללים קרוב יותר לגבול. אני מותח קו ומתברר שעין אל אסד

יותר קרוב לגבול מפרוד. כך גם לגבי ינוח-ג'ת.

אם תיקח את כפר ינוח-גית שהיה "דפוק" במשך 20 שנה בגלל המצב בדרום הגליל,

וכב1דו, סטף ורטהיים, עשה אימפריה כלכלית ואזור תעשייה שם, שהקים אותה על אדמות של

דרוזים. והדרוזים מאוד התנגדו. ומצד שני ישוב כמו כפר 1רדים, ואני מניח שמי שמגיע לגור

שם לא חסרים לו דולרים בכיס, והוא מגיע כי שם יש איכות חיים. הוא בעדיפות לאומית, אבל

ינוח-גית - לא. יש כאן עוולות. את העוולות האלה מישהו צריך לתקן, ואני אמרתי את זה גם

לראש הממשלה, ולא פעם אחת, פעמים רבות.
היו"ר סאלח טריף
יש לנ1 נסיון, זה לא תמיד עוזר.
אסעד אסעד
אני לא מדבר כאן על פוליטיקה. אנחנו צריכים להביא למצב שזה יתוקן, ויתוקן בהקדם,

ולעלות על דרך חדשה. מאידך, נאמר גם את האמת. עם הקמת הממשלה נפגשתי יחד איתכם

עם ראש הממשלה, 1אני מחזיק מסמך, אני מניח שהוא מטעם מנכ"ל משרד הפנים, ואבי מציין

את משרד הפנים לטובה. משרד הפנים בתקציב של שנת 1996, ההוצאות לישובים הדרוזים הם

106%, זאת אומרת, עברתם את ה-100%. יש משרדים אחרים שהם לא בסדר.

ישבתי עם ראש הממשלה ועם ראשי המועצות, ואני מחזיק את המסמך של תקציב שנת

1997. הממשלה הזאת החליטה לאמץ את ההחלטה הקודמת, והיא מציעה 220 מליון שקל

בשנת 1997. אנחנו גם הלכנו יחד עם ראשי המועצות לשר האוצר, ובישיבה שהיתה איתו
בדל"ת אל כרמל הוא אמר
"פוגעים בכ1לם, אבל לא בדרוזים ובצירכסים". זאת החלטה, אמנם

דקלרטיבית, אבל היא קיימת, 1זה מופיע בספר התקציב. ואמר שר האוצר, ואת זה אני אומר
לכם כחברים, הוא אמר
"אם עד סוף מרץ אתם לא מקבלים את ההרשאות - כי אתם טענתם

שם, ובצדק, שנותנים לכם את הכסף בדצמבר ואחר כך טוענים שלא ניצלתם אותו - "אם אתם

לא מקבלים את הכסף עד סוף מרץ, תיידעו אותי".
סלים שמא
לא קיבלנו עד היום שום דבר.
אסעד אסעד
אף אחד לא יושב בבית ומקבל טיסה חינם ליוון, צריך לעבוד. אז צריך להודיע שלא

קיבלתם. ושר האוצר התחייב בפני כולם, ואני לא בא בטענות לאף אחד, אני מניח שאתם

עושים זאת ועוקבים אחרי הדברים. צריך להפציץ אותו כל י1ם ב-10 מברקים. לכן אנחנו

צריכים לעמוד על המשמר, שאת מה שהבטיח - יקיים.



יש משרדים ארורים, שלוקחים גם את ההחלטה הקודמת של הממשלה לגבי העדיפות

הלאומית ומתחילים להוריד. שר החינוך, אדוני, התחייב בפני ראשי הרשוי1ת, לפני של1שה
שבועות, ואמר
"לא מקובל עליי שיורידו לישובים דרוזיים", ואמר: "אני הולך מחר לשר האוצר

בשעה 10:00 בבוקר לשבת אית1, ואני אעלה את הנושא איתן ואעלה את העניין בישיבת

הממשלה". אני חושב שיש חשיבות גם למילה שאומרים. צריך לקיים את המילה שאומרים.

חברים, אנחנו חייבים - וביום ראשון תהיה לי תשובה מוועדת ההיגוי - להגיע לכך

שהנושא של עדיפות לאומית או שיחול על כולם או שלא יחול על אף אחד. ובעיקר, שלא יקופחו

החלשים. לצערי הרב, הישובים הדרוזיים 1הצ'רכ0יים הם חלשים. לא יכול להיות שזה לא יחול

על כפר כמא, כפר קטן, זו בושה למדינת ישראל. אני אומר את זה כאזרח פש1ט. לא יכול

להיות, שהוא בלב ישובים יהודיים שמקבלים והוא לא יקבל. כפר תבור בעדיפות לאומית,

שרונה בעדיפ1ת לא1מית, והוא לא.
יאיר מעיין
לא נכ1ן, הם בי כמ1ה1.
א0עד אסעד
אסור למדינת ישראל, מדינת העם היהודי, לקחת ישוב "דפוק" כמו כפר כמא ולהקיף אותו

בישובים בעלי עדיפ1ת לאומית ושהוא לא יכלל.
יאיר מעיין
אתה י1דע שהשנה במבני ציבור - אנחנו בונים לו בריכה.
אשמוז נלצ'יק
בכפר תב1ר אין? בשרונה אין? על מה אתה מדבר? אל תיתן לי כלום.
יאיר מעיין
תקציב הפיתוח מתבצע במלואו, ויש כרגע בעיה במוחזקות, אי אפשר להגיד שהכל לא

בסדר.
היו"ר סאלח טריף
פרחאת עטא, תגיד לי, האם נותנים עדיפות לדרוזים? האם נותנים מפעלים מאושרים

לדרוזים? זה אחד המאבקים שלי.
פרחאת עטא
קודם כל, אדוני היושב ראש, אני רוצה להתייחס לתקציב. לדרוזים ולצירכסים יש תקציב

מוגדר לפי ההסכם עם הממשלה, שנעשה בעבר. יש לי מנדט להשתמש בתקציב הזה רק באזור

עדיפות לאומית. זאת אומרת, בישובי הדרוזים בכרמל - שישכחו מזה, הם לא קיימים במפה.

אני באתי עם פרוייקטים למשרד התעשייה והמסחר, ואני מנסה לדחוף אותם ובולמים
אותי ואומרים לי
"תשמע, תפנה לאוצר". באוצר, כמובן, בגלל שזה לא אזור עדיפות אי1 לי
מנדט להשתמש בזה. אומרים לי
"ממבקר המדינה ישחטו אותנו". אין למישהו ביצים לבוא
ולומר
"אנחנו עושים שם פרוייקט". זה דבר אחד.

הנ1שא השני הוא אזור עדיפות לאומית לדליית אל כרמל וע1ספיה. לצערי, ועדת שבס,

שפעלה בזמן הממשלה הקודמת החליטה שמורידים שני ישובים דרוזים מאזור עדיפות לאומית

ב' ומעבירים א1תם ל-ג', אני לא למה, ובמקביל נותנים ליוקנעם אזור עדיפות לאומית א'. זאת

בעיה. יש שם 93 דונם אזור תעשיה מפותח, שמשרד התעשייה והמסחר פיתח בזמנו. לא

מכרתי שם דונם אחד, כי אין יזמים שבאים. המינהל מבקש מחירים בשמיים.
היו"ר סאלח טריף
כמה קיבלו וכבר מאושר, יזמים דרוזים במשך השנה האחרונה?
פרחאת עטא
לצערי, ממשלת ישראל ובמיוחד גם משרד התעשייה והמ0חר, ואני מאשים גם את עצמי

כמובן, אני איש פוליטי, אני לא עובד משרד. מתייחסים עדיין למגזר הדרוזי והצ'רכסי כמו

למגזר היהודי. לא יודעים שם שיש אפס תעשייה, יש אפס חינוך ויש אפס כלכלה. הם

מתייחסים אלינו כמו אל תל אביב, כמו לסביון, כמו לגן ורדים וכמו לתפן. ולא יודעים שאין לנו

תעשייה בכלל.

היינו השבוע בירכא. בא מפעל מדרגות ירכא אל מנהלת מרכז ההשקעות, ששותפים בו

גם מנהל מרכז ההשקעות של משרד התעשייה והמסחר וגם נציג האוצר. המפעל הזה לא אושר,

כי הוא לא מייצא, לכן הוא לא עומד בקריטריונים. תראה לי מפעל אחד במגזר הדרוזי שמייצא.

מי בכלל מייצא אצל הדרוזים? - אין.
היו"ר סאלח טריף
בלי שינוי הקריטריונים האלה לא יהיה שום דבר.
פרחאת עטא
האוצר מתעקש שהמפעל לא עומד בקריטריונים. הם מפחדים מבג"צים. כל הזמן התשובה

שלהם: בג"צים. נמאס לי לשמוע את המילים האלו. זה בנושא חוק עידוד השקעות הון.

הנושא האחרון נ1גע קצת למשרד הפנים, וזאת באמת בעיה ביורוקרטית. אדוני המנכ"ל,

עומדים עכשיו על הפרק שלושה אזורי תעשייה בצנרת של ועדות מחוזיות וארציות. אזור אחד

הוא בכפר כמא, שיש לי תקציב ואני לא יכול לעבוד בגלל שאין לי אישור להפקיד את התכנית.

האזור השני הוא בחורפיש, והשלישי הוא פקיעין - כיסרא-סמיע, שזה גם שינוי לתמ"מ 2,

בוועדה הארצית שלושתם תקועים בגלל שאני לא יכול להשתמש בתקציב, בגלל שאין לי

אישורים להפקיד את התכניות האל1.
יעקב אפרתי
מתי התחילו את התכניות האלו?
פרחאת עטא
מזמן. פקיעין - כיסרא-סמיע, כבר 5 שנים נאבק על חיי1.
היו"ר סאלח טריף
המון זמן, זה נכון.
פרחאת עטא
אני לא יכול להתחיל לפתח את השטח כל זמן שאין אישור מהוועדות המחוזיות והארציות

להתחיל לעבוד.
סלים שמא
אם הייתי מקבל 50 מליון שקל לא היתה לי בעיה לנצל אותם, כי הצרכים בשטח מחייבים

את זה. צריך פיתוח, אם זה בכבישים, בתשתיות, בביוב, במבני ציבור, אין שום ישוב שיש לו

50% ממה שצריך. כל תקציב או הרשאה שנקבל בזמן אנחנו נוכל לנצל. הבעיה שלא מקבלים

בזמן. ולא רק זה. גם כשמנצלים ועובדים, אז לא משתחררים כספים. משרד הפנים החליטו על

מליון שקל, אבל אחר כך יעשו לי עקולים על הכספים של המועצה, ואני לא אוכל לעשות שום

דבר. זאת בעיה מאוד כואבת.



אני לא ר1צה לחזור לנושא של אזור עדיפות לאומית אי. אני לא יודע מה השיטה? - או

לחזור להפגנות ולהשבתות או לבג"צים, אני כבר לא יודע מה לעשות. אם ראש הממשלה, שר

החינוך וכל השרים מבטיחים ולא יוצא מזה שום דבר.
זאכי עאמר
רציתי לדבר על כמה נקודות. לדעתי, רוב הדיב1רים אם הם גולשים מעבר למה שצריך,

הם מאבדים את המהות שלהם. לכן אני אומר, יש שני דברים: ההסכם, שראשי המועצות חתמו

עם הממשלה. אם הממשלה עושה ה0כם, זה כמו פסק דין. שני הצדדים חייבים לבצע את

ההסכם. לכן אני אפילו עומד להציע לחבר", ראשי המועצות, להגיש בג"ץ נגד הפקידות של

משרדי הממשלה, ובמיוחד נגד משרד החינוך, עקב דו"ח מבקרת המדינה, שמצביע על אוזלת

היד של משרד החינוך. אבחנו כעדה חייבים להגיש בג"ץ נגד כל פקיד ממשלה שלא מבצע

החלטות ממשלה לגבי המגזר שלנו.

מר סאלח טריף, נמאס לנו. כל פעם באים לכאן יושבים, מדברים, מתווכחים, ולא יוצא

מזה שום דבר. אני חושב שאנחנו צריכים להיכנס להילוך בכדי להשיג את הזכויות שלנ1. נמאס

לנו לומר שאנחנו משרתים בצבא, אנחנו מתביישים כבר להגיד.

תחליטו מה אתם רוצים מהעדה הדרוזית. יש החלטות ממשלה שנבחרה כדת וכדין -

תבצעו אותן. אתם לא הריבון של המדינה הזאת. יש ממשלה והיא החליטה, ועליכם כולכם

לבצע את החלטות הממשלה. אנחנו לא באים לבקש כאן נדב1ת ולא טובות מאף אחד. תבינו,

חברים, אנחנו הגענו למצב שאנחנו ע1מדים להתפוצץ. אנחנו נחזור לעמוד מול משרד ראש

הממשלה. שתדעו לכם, שההפגנה של הדרוזים תהיה אחרת, ולא כדאי. לא חסרים אוייבים

למדינת ישראל. אל תהפכו אותנו לאו"בים שלכם.
קריאות של דרוזים
לא.
זאכי עאמר
חברים, אני משנת 1974 מלווה את הבעיה של העדה הדר1זית. כשאנחנו באים הביתה
הבנים שלנו שואלים אותנו
"מה נתנו? האם מיישמים את ההסכמים או שעושים מכם צחוק?".
יוסי כהן
לצורך העניין, יאיר מעיין נגע, פחות או יותר, בכל הנושא הזה. קיימת ועדת מנכ"לים

לנושא הדרוזי, ואני קצת תמה למה הנושאים הללו עולים כאן ולא עולים שם.
היו"ר סאלח טריף
אני תמה למה הם לא עולים שם מספיק. כנראה שאדוני לא מבין את תפקיד הפרלמנט

בעניין. תפקידנו לפקח על פעילות הממשלה, בין היתר גם על ועדת מנכ"לים. זה שאתה לא

רואה כאן את מנכ"ל משרד ראש הממשלה, זה "נון" של מנכ"ל משרד ראש הממשלה. ואתה

נדרש לתת הסברים, למה אתה לא עומד בהחלטות גם מול הכנסת, זה תפקידנו.
יוסי כהו
לצורך העניין, הבעיה התקציבית שכ1לם מנופפים בה צריכה לעלות במסגרת ועדת

המנכ"לים. התקציבים של הדרוזים נקבעים בעיקר בתחומים ובתקנות ספציפיות. אני הכנתי

בעצמי רשימה של התקנות של הדרוזים בכל המשרדים, וזה נמצא אצל יאיר ונמצא אצלנו. יש

ריכוז של כל הסכומים שמוענקים ומועברים למגזר הדרוזי, ומיישמים את ההחלטה הזאת.
היו"ר סאלח טריף
יוסי כהן, למה בחלק מהמשרדים ההרשאות מועברות בסוף השנה?
יוסי כהן
לצורך העניין, הסכומים האלה קיימים כבר עכשיו בתקנות. לגבי הביצוע יש גם הליכים

ביורוקרטיים. אי אפשר לעקוף את כל התקנות, את כל החוקים, אך ורק כדי ליישם איזה שהוא

מהלך, כפי שנציג משרד התעשייה והמסחר אמר: "צריך ביצים". יש גם חוקים במדינה הזאת.

ומה לעשות, כולנו מוגבלים. אנחנו פקידי ממשלה, ואתה לא מצפה מאיתנו שנעבור על

החוקים.

גם במסגרת התקציבים של היהודים לא כולם מצליחים לנצל. זה דבר שהוא בולט במיוחד

בתקציבי פיתוח. לא כ1לם מנצלים, כי יש הליכים ביורוקרטיים. אבל בקשר לתקציבים

הדרוזיים, אני בעצמי העברתי עודפים משנת 1995 לשנת 1996, ולפעמים ברגע האחרון, כדי

שזה יוכל לעמוד בשנת 1996 וכדי שיוכל לעבור הלאה. לכן אני לא מבין על מה הצעקה ועל מה

הזעקה כאן. התקציבים עומדים, ואם התחלת, אתה יכול להמשיך את זה בשנה שלאחר מכן, כי

התקציבים הועברו בעודפים. וזה משהו שהקפדנו עליו.

אולי אתם צריכים לעבוד יותר קשה, אולי אתם צריכים להציג את התכניות תוך זמן קצר

יותר, אבל כדאי שגם תעשו בדק בית אצלכם, כיצד זה שאתם לא מצליחים לבצע או להגיע

לביצוע די מלא של התקציבים. לא ייתכן שאתם תב1או ותשליכו את יהבכם על פקידי הממשלה.

אני לצ1רך העניין גם פקיד ממשלה, וגם מנכ"ל משרד הפנים, למרות שהוא בכיר מאיתנו בכמה

דרגות, הוא פקיד. אז אנא מכם.
פרחאת עטא
אדוני היושב ראש, החלטת הממשלה מתייחסת להחלטת משרד התעשייה והמסחר

להעביר 8 מליון שקל למגזר הדרוזי. לא אמרו איפה. למה אני לא יכול לקחת את התקציב הזה

ולהשתמש בו בישובי הדרוזים בכרמל? זאת השאלה שנשאלת.
היו"ר סאלח טריף
אני רוצה לומר ליוסי כהן שאני מכיר דבר אחד כחבר לשעבר בוועדת הכספים. הייתי שם

5 שנים. אני זוכר מקרים של הגמשת קריטריונים לישובים מיוחדים. פעם קראו לזה "תיקון

נקודתי", פעם קראו לזה "מפעלי בית שמש" ופעם קראו לזה בצורה אחרת. אני זוכר שנתנו

לתעשיינים, שלא מגיע להם לפי הקריטריונים, מפעלים, כי הם הלכו לבית שאן ואופקים. אני

רוצה להזכיר לך את "אינטל". יוסי כהן, על מה אתה מדבר? אתה בא ללמד אותנו כאן? יש לנו

קצת נסיון. אל תיקח את זה אישית. אבל אני אומר לך: "היו דברים מעולם". אלה ישובים

במצב קשה. 1הם זקוקים להעדפה מתקנת של המדינה. המדינה הכירה בזה. ולצורך זה גם

הנושא הביורוקרטי נופל כאן.
יוסי כהן
גם הנושאים הביורוקרטיים הוגמשו, אבל השאלה אם יש איזה מינימום שצריך לעמוד בו.

לצורך העניין התקציבים קיימים. אני עדיין לא מבין למה הביצוע שלכם הוא נמוך.
היו"ר סאלח טריף
אומרים לך שמקבלים באוקטובר הרשאה לעשות מבנה למועצה, לצורך הדוגמה. אתה בא

בסוף השנה ואומר ששהתקציב לא נוצל. הי1 חודשיים לבנות בניין מועצה. אתה מעלה על

דעתך שיבנו בניין מועצה בחודשיים? אני מכיר את זה, הייתי 10 שנים ראש מועצה. ואחר כך

אתם באים בטענות שלא ניצלו את התקציב.

הוועדה תפנה למנכ"ל משרד ראש הממשלה לבקש דיווח - אנחנו נמצאים היום ב-1

באפריל - ונדרוש הסברים מכל המשרדים שעדיין לא העבירו הרשא1ת לישובים הדרוזיים. יש

תקציב צבוע ומסומן, למה אתם מעכבים? השלבים הביורוקרטיים יהיו בשחרור, כאשר בודקים

שיש ביצוע, שמהנדס חותם, שרואים שזה נעשה, אז משחררים.
יוסי כהן
הכסף קיים.
היו"ר סאלח טריף
אני מבקש מנציגות נציבות שירות המדינה שידווחו לנו מה מתוכנן מבחינת תפקידים

שינתנו לדרוזים במסגרת התכנית של הכנסת יותר עובדים דרוזיים למנגנון הממלכתי.
מאירה עזר
מאז שנת 1994 אנחנו מפרסמים מכרזים במסגרת העדפה מתקנת לערבים ולדרוזים.

מפרסמים מכרזים שהם רק לאוכלוסיות האלה, בניגוד לחוק שיוויון הזדמנויות בתעסוקה

שאומר "לא יופלה", וכאן האפליה היא הפוכה. המצאנו משרות רק לערבים ולדרוזים בחלוקה

שקבעה ועדת השרים לענייני מינהל באישור משרד ראש הממשלה. 1/4 מהן היו משרות

לדרוזים ו-3/4 - משרות לערבים.

בסיבוב האחרון, שהתפרסם בתחילת מאי, החליטה הממשלה להקצות מחצית מהמשרות

לדרוזים.
היו"ר סאלח טריף
הן יתפרסמו במאי הקר1ב?
מאירה עזר
בתחילת מאי, אני לא בט1חה שזה יהיה ב-1.

מחצית מהמשרות תהיינה לערבים ומחצית מהמשרות תהיינה לדרוזים.

רמת המשרות - במהלך 3 השנים האחרונות למדנו קצת מה קורה בסקטור הזה או במגזר

הזה, ושינינו דברים בהסכמה של הייצוג של הדרוזים והערבים. על פי הבקשות הלכנו על

משרות יותר בכירות. והיו המון מועמדים, הי1 900 מועמדים לכ-40 משרות. היו משרות ברמת

ביניים ומשרות גבוהות.
היו"ר סאלח טריף
האם את יכולה לתת לנו דוגמאות של משרות?
מאירה עזר
אין לי כאן את הפירוט לגבי ההיסטוריה.
ויל' קרפ
אני אציין מה היה בהיסטוריה. לי יש סגן מנהל מחוז שהוא דרוזי. בשנת 1996 הוא זכה

במכרז.
היו"ר סאלח טריף
גם זה בלחץ פוליטי.
מוסלח מולא
למה לעשות אותו אחראי לסקטור הערבי, למה לא כללי?
מאירה עזר
בהתחלה היו משרות ברמה היותר גבוהה, ואני יכולה להצביע על תופעות. היו 900

מועמדים, היו 40 משרות. 860 הלכו הביתה מאוכזבים מאוד. בסיבוב הבא היה חצי ממספר

המועמדים, כי האכזבה היתה גדולה, אנשים הלכו הביתה ואמרו "זה תפור, זה מכור, זה

פוליטי", כשהכל היה באמת נקי. היו בחינות, היו ועדות מכרזים, נבחרו האנשים היותר טובים

מתוך המועמדים. 860 המאוכזבים עשו שירות רע למבצע. בסיבוב השלישי הגענו ל-200



מועמדים על כ-40 משרות. זה דבר חמור מאוד. יותר מועמדים מהסקטור הדרוזי ופחות

מועמדים מהסקטור הערבי ככל שהמבצע המשיך. המהלך הזה הופסק לשנה.

מה למדנו ע1ד? - למדנו שהאנשים מהמקצועות החופשיים - ר1פאים, עורכי דין - לא

מחפשים עב1דה. היו משרות של עורכי דין ואף אחד לא ניגש. היו משרות של רופאים, אבל

רופאים כבר משובצים. מי שיש לו השכלה של רופא - יש לו עבודה, הוא לא מחכה למכרזים.

מה גילינו? - דווקא אנשים צעירים בוגרי אוניברסיטאות, שמחפשים עבודה בתחומי

ההשכלה של מדעי החברה ומדעי הרוח, וכמובן מדעי הטבע והמדעים המדוייקים, הם מחפשים

עבודה. לאנשים האלה אין נ0יון עבודה, לא בגלל שלא ניתנה להם הזדמנות, אלא בגלל שהם

רק יצאו מבית החרושת של ההשכלה. ויש כאלה גם בסקטור הדרוזי וגם בסקטור הערבי. הם

מחפשים עבודה. מתוקף העניינים אנחנו לא יכולים לקבל אדם בלי נסיון, אנחנו גם לא

מאפשרים זאת בסקטור היהודי.
היו"ר סאלח טריף
גבירתי, האם נכון שחלק מהמשרות שנתתם, שהיו אמורים להיכנס אליהן עובדים חדשים,

היו קידום של עובדים מתוך המערכת?
מאירה עזר
חלק מהמשרות, לא כולן. אבל המשרות האלה, קודם כל, עברו ממעמד זמני למעמד

בתקן, וגם זו הזדמנות. אבל א1ת1 משר1ת שהוצעו לא א1יישו אחר כך על ידי נציב1ת שיר1ת

המדינה. אם התפנתה משרה אצל אדם שכבר יושב בתוך המערכת השארנו משרה לסיבוב הבא,

שתקל1ט ע1ד בן מיעוטים, זאת אומרת, דרוזי א1 ערבי.

למדנ1 שאנשים צעירים חסרי נסיון ר1צים להתקבל לעבודה, לכן הורדנו את רמת

המשר1ת, כי אנשים לא יכולים לבוא ללא נסיון תעסוקתי בכלל ולקפוץ לרמ1ת הגבוהות. זאת

הכשלה של האנשים. אנחנו הינחנו שאם אנשים רוצים להמשיך הם יגדלו עם המשרה.
מוסלח מולא
הדברים האלה מקוממים אותי.
מאירה עזר
אבל זה מה שהאוכלוסייה ביקשה.
היו"ר סאלח טריף
הי1 תא"לים, מפקדי אוגדות עם השכלה אקדמאית, הם יכולים להיות בתפקיד סגן ממונה

על מחוז הצפון? חברים, אני רוצה לומר לכם, סגן הממונה של חיפה מונה כאשר אני הייתי סגן

שר, ואם לא הייתי מציב תנאים הוא לא היה סגן ממונה. אני הייתי סגן שר הפנים, ואז אמרתי:

"פה יהיה סגן".
מאירה עזר
הרי המשרדים מקצים לנו את המשרות.
הין"ר סאלח טריף
אני לא בא בכל הטענות אלייך.
מאירה עזר
בסיבוב הקרוב תתפרסמנה 21 משרות לסקטור הדרוזי. אני מוכרחה להדגיש, שאין

משרות מסגרת תקציבית ולא משרות תקן. אנחנו מאוד מקווים שבמשך הזמן המשר!ת האלה

תיכנסה בתקן למשרד, זה קרה בסיבובים הקודמים. זאת הבטחה של הממשלה ומשרד האוצר.



המשרה הבכירה ביותר שמיועדת לדרוזים היא מנהל אגף בטיחות 1רישוי משק הגז במשרד

התשתיות.
0מיר והבי
זאת דרגה 42.
היו"ר סאלח טריף
אנחנו מכבדים את הכל, אבל תדעו לכם שאנחנו מיואשים. יושב לידי יאיר מעיין, שאני

מא1ד אוהב א1ת1 באופן אישי, אבל אף לא 0רן אחד דרוזי, שהוא דוקטור "0ופר-דופר" לא היה

נכנ0 למשרד ראש הממשלה.
יאיר מעיין
שלח אליי אחד, יש לי משרה אחת פנ1יה.
היו"ר סאלח טריף
אף לא אחד לא ייכנס לתפקיד בעל משמעות כמו ראש אגף תיאום ובקרה. הוא ייכנס

לתפקיד של י1עץ לענייני דרוזים, יועץ לענייני צ'רכסים.
מאירה עזר
לא.
היו"ר סאלח טריף
בנושא זה כל המפלגות נ1הגות באותה צורה. אם לא הייתי במשרד הפנים, האם היו

מתמנים שני מנהלי משרדים דרוזיים? הם מהטובים. שניהם מנהלי משרדים של משרד הפנים

של מדינת ישראל, לא לערבים, לא לדרוזים, לא לצ'רכסים.
מאירה עזר
ההנחיה של נציבות שירות המדינה למשרדים לאורך כל השנים האלה, משכת 1994,

היתה להקצות משרות לא ייחודיות לסקטור הערבי או הדרוזי, אלא משרות כלליות. אנחנו

פסלנו הצעות של משרדים - - -
היו"ר סאלח טריף
ולכן אולי תגידי לנו מה המשרות המתוכננות?
מאירה עזר
יש לנו במשרד החקלאות הצעה ל-3 משרות: מפקח/מבקר, אלה אנשים שמסתובבים

בשטח ועוסקים בפיקוח חקלאי; ראש ענף פיקוח ביקורת יצוא צפון; ומתכנן במשרד החקלאות,

כל1מר, מתכנן חקלאי. איפה הוא יעבוד? - אולי לו יהיה יותר נוח לעבוד בסקטור הערבי, אני

לא יודעת, אבל העבודה היא עבודה כללית. יש משרות כאלה גם בסקט1ר היהודי, גם בסקטור

הערבי. לא צריך להיות דרוזי בשביל להיות מפקח ולא צריך להיות יהודי כדי להיות מתכנן.

שירותים וטרינריים - אנחנו מחפשים רופא וטרינר.

משרד הבטחון מבקש לגייס, לא באמצעות מכרז, ראש צוות רווחה. הם יגיעו אליכם

באמצעים שלהם.

משרד התעשייה והמסחר - מרכז בכיר קידום תעשייה. פה מחפשים במגזר הדרוזי, לא

בכללי.



מי שנכנס לעבודה במשרד כזה, במשך הזמן, אם הוא טוב - הכל פתוח לפניו. אץ הוא

יתחיל בסקטור הדרוזי, יתחיל ברמה אי, ואם הוא בסדר הוא יתקדם. ואני יכולה להעיד מנסיון

פרטי של היחידה שבה אני עובדת, שנקלטה בה בחורה מהסקטור הערבי, 1היא רצה קדימה.
היו"ר סאלח טריף
אני זוכר מנהלי אגפים מאוד חשובים, כמו מרכז ההשקעות, שהוצנחו מבלי שהיו עובדי

המשרד, 1הם עבד1 יפה מאוד.
מאירה עזר
אני באה להגן על שיטת המכרזים ולא על שיטת ההצנחות.

מנהל ענף בטיחות מל"ח ושעת חירום - 3 משרות במשרד החינוך בירושלים, בצפון

ובחיפה.

חינוך - מפקחים על מקצוע חקלא1ת ואיכות הסביבה.

מפקח מוסדות להכשרת עובדי הוראה.

טלוויזיה חינוכית - מפקח תכניות טלוויזיה.

מרכז הסברה - רכז בכיר.

תקשורת - ממונה מעבדות חוץ, איש טכני.

שירות מטאורולוגי - רכז בכיר לתצפיות, 2 משרות.

משרד הבריאות - ראש צו1ת מחשוב ביו רפואי.

משרד הבריאות - עובד סוציאלי. אני יודעת שיש בעיה לגייס עובדים סוציאלים מהמגזר

הדר1זי, אבל נדמה לי שיש כבר.

משרד הבריאות - מחנך לבריאות לשכת צפון, נפת עפולה.

משרד העבודה והרווחה - קצין מבחן למבוגרים.

לסיום, אני ר1צה להצביע על תופעה נ1ספת, 1אני מבקשת את שית1ף הפע1לה של ראשי

הרשויות. אנחנו שולחים את חוברות המכרזים האלה וכרגיל גם את החוברות הרגילות. קודם

כל, כל חוברת רגילה שמתפרסמת מיועדת גם לסקטור הערבי והדרוזי. אני בטוחה שגם

מ1עמדים דרוזים וערבים יגישו מועמדות למשר1ת שמתפרסמות.
מופיד עמר
למה לדרוזים וערבים, למה לא לדרוזים בלבד?
מאירה עזר
בממשלה דיברו על המשרות האלה ביחד. אנחנו פועלים לפי ההחלטות.

אני מבקשת מראשי המועצות להקפיד שהחוברת תגיע באמת לעיון של כל האוכלוסייה.
היו"ר סאלח טריף
יש פרסום, דרך אגב, בעיתונות הערבית.
אשמח נלצ'יק
ישבנו עם משרד ראש הממשלה, עדים לכך ראשי המועצות שנמצאים כאן, ואמרתי לראש
הממשלה
"אין לנו נציג של הצ'רכסים במשרד ראש הממשלה מאז קום המדינה". והוא אמר לי:

"נלצייק, תמליץ על קצין בכיר בי1תר ואני רושם את זה", והוא רשם בפרוטוקול. ואני פניתי

ליאיר מעיין, ופניתי לאחד בשם נאש מימד נצ"מ, מפקד מיהודה ושומרון של מג"ב. הוא תיפקד

ב-4 תפקידים: מפקד מרהב יו"ש; מפקד מרחב עזה; מפקד מרחב הצפון; ומפקד מרחב המרכז,

והוא לא יכול לקבל תפקיד של חצי משרה כיועץ לענייני בדואים. פניתי ליאיר מעיין, יאיר מעיין
אמר לי
"נלצייק, אתה איש מפלגת העבודה, ואנחנו לא צריכים אותך, אחיך איש מפלגת

העבודה", הוא ראה את אחי שעדיין לא השתחרר מהמשטרה. אני בוכה על כל הדברים האלה.

פוליטיקה, יאיר מעיין, אתם לא תכניסו כאן.
יאיר מעיין
היו שלושה מועמדים, ז1 משרת אמ11, בלשכת שר.
אשמוז נלצייק
אם הוא יגיד לי: יינלצייק, זה פוליטי" - אני ארים את הידיים, אבל את נאש אי אפשר

להעניש על כך.
נג'יב מועדי
אני שמעתי את כ1לם, ור1ב הטענות היו במקומן. אבל לא הבנתי למה נציגי המשרדים

מגינים על המשרדים שלהם, מאחר ויש החלטת ממשלה וחתמו על הסכם. נציג משרד הא1צר,

אתם מגינים יותר מדי על המשרדים שלכם, ויש הסכם ממשלה עם ראשי הרשויות הדרוזים. אני

ח1שב שזאת בושה שלא נשמר ההסכם בין ראשי הרשויות הדרוזים לבין הממשלה. כמה פעמים

הייתי בהפגנה עוד בזמנו של עמל נאסר א-דין. כולם אמרו שאנחנו צודקים, כולם אמרו שמגיע

לנו, אבל כשבאים לקחת - לא רוצים לתת.
יוסי כהן
הכסף קיים. אני לא יכול לסטות מהתקנות של המשרדים, המשרדים צריכים לשחרר את

זה. עובדה שמשרד הפנים משחרר.
נגייב מועדי
כמו שאמר זאכי עאמר, או שנותנים לנו ומממשים את ההסכם או שראשי הרשויות צריכים

ללכת להפגין. מדוע משרד החינוך, כשחינוך זה דבר כל כך רגיש, שעליו בנויה טובת כל

המדינה בלי יוצא מן הכלל, מקצץ במקום כזה? לו היו דוחים עניין של פיתוח הייתי מוכן לקבל.
היו"ר סאלח טריף
האם למשרד הבריאות יש מה לומר?
ד"ר לוונטל
אנחנו מקיימים כל החלטת ממשלה. ראש מועצה אחד אמר שאנחנו משקיעים בבריא1ת

יותר מדי.
היו"ר סאלח טריף
לא. זאת היתה רק דוגמה.
אלכס לוונטל
שני דברים בנושאים שקשורים במשרד הבריא1ת. ישנן השקעות, כפי שאתם רואים, לפי

התכנית, והרופאים והאחיות שישנם נקלטים לא בגלל שהם דרוזים, אלא בגלל שהם משכילים.



ראש מועצת כפר כמא אמר שאם לא יהיו נישואי קרובים זה ישפר מאוד מאוד את מצב

הבריאות במגזר הדרוזי והצירכ0י.
אשמוז נלצ'יק
תגיד למנכ"ל משרד הפנים שיתן לנו את האישורים, אנחנו מביאים את הכלות מר01יה

וקווקז - - -
היו"ר סאלח טריף
יש לי 0יכום עם השר 0וי0ה, שלדרוזים ולצירכ0ים יש אישור של אחוז אחד בעלייה.
אלכס לוונטל
המנהל שלנו במחוז הצפון, 0א"ל נאזם, נבחר לא בגלל שהוא דרוזי, זאת לא משרה של

דרוזי, הוא נבחר כיוון שהוא היה המועמד הכי טוב.
יעקב אפרתי
קודם כל אני מוכרח לחזור להתחלה, ואני חושב שכדאי לחזור להתחלה. מה שאמר יושב

ראש הוועדה בעניין של הדרוזים חד משמעית מקובל עלינו ואנחנו עושים. אני מוכרח להגיד

לכם שיש החלטות ממשלה מסוגים שונים, חלקן אנחנו אוהבים יותר וחלקן אנחנו אוהבים

פחות, ואנחנו כפקידים מיישמים את כולן. אני מוכרח להגיד לכם שאחת ההחלטות שאנחנו

אוהבים למלא זאת ההחלטה להש1ות את המגזר הדרוזי והצ'רכסי עם המגזר היה1די. אנחנו

מבצעים את זה, ואני מקווה שכך נפעיל את זה במשך כל הזמן.

במשך הפעלה של תכניות קורות, פעמים רבות, תקלות מכל מיני סוגים. תקלות של

זמינות כפי שהגדירו כאן, יכולת ביצוע או אי יכולת ביצוע. תקלות קורות לפעמים. אז כולנו

ביחד צריכים לראות איך מקדמים את הביצוע ולבצע. כי אין לנו שום עניין לקחת תקציבים,

לעצור תקציבים ולא לבצע את ההחלט1ת. אם יש בעיות מכל 0וג שהוא אני בהחלט זמין לשמוע

אותן.

אני שומע כאן בפעם הראשונה כמה בעיות מה10ג של תקציבי פיתוח. דיבר1 על ביצוע

שלא משתחרר. אני לוקח על עצמי לתת לכם תשובה תוך שבוע. אני מאוד מצטער שעוד לא

הצלחנו לשחרר את ההקצאות לשנת 1997, למרות שרוב ההקצאות הן פעולות המשכיות למה

שהחלטנו, ולא מפסיקים אותן. אבל למרות הכל אנחנו צריכים לצאת בהקצאה של תקציב

ביצוע. אני מקווה שלא יאוחר מה-15 באפריל נצא עם כל הקצאות הביצוע, עם כל ההקצאות

של תקציבי הפיתוח לשנת 1997.

עלה כאן ב1שא אזורי התעשייה בשל1שה אזורים. אני מוכרח להגיד שאני לא מכיר את זה.

אני מוכן ללמוד את העניין. תנו לי את מספרי הטאב1 ואני אראה איר לקדם את זה. לנו,

כמשרד הפנים, חשוב מאוד שכל הרשויות הדרוזיות תתפתחנה לא רק בתחום של תשתיות,

שזה דבר חשוב, אלא שיהיה להן גם בסיס כלכלי איתן כדי שיוכלו להחזיק את עצמן. אנחנו

חושבים שפיתוח כלכלי שהולך יחד עם פיתוח מוניציפאלי זה דבר מאוד חשוב. זה טוב לרשויות

עצמן, זה ט1ב גם למשרד הפנים. ואדם שיודע לכלכל את מעשיו בתוך הישוב שלו, למצוא

פרנסה מצד אחד לתושבים ומצד שני מקורות הכנסה למימון התקציב, זה בהחלט דבר שאנחנו

מעודדים, דוחפים, רוצים לעזור, ואנחנו נעזור. אני מקווה שהבעיות הן בעי1ת פתירות ונדחף

לפתר1ן.

לגבי הנושא של עולים צ'רכסים אני רוצה ללמוד את הבעיה.
אשמוז נלצ'יק
ישבתי עם רפי כהן - - -
יעקב אפרתי
בסדר. אנחנו נלמד את הבעיה. אני מבטיח שניתן לך תשובה, משום שאם יש צורך,

והצורך מוכר, אנחנו צריכים למצוא את הפתרונות.



לפעמים אולי הבעיה אצלכם ולפעמים הבעיה אצלנו, 1לא משנה איפה הבעיה. צריך ללמוד

ולראות איך מוצאים את הפתרןן, איך מקדמים אות1 הכי מהר. ולגבי דבר אחד שנתקלתי בו

באופן אישי כבעיה בכל תקציבי הפיתוח אצלנו. זה הנושא של "יד לבנים". יש שם איזו שהיא

בעיה, ואני לא י1דע ממה נבעה הבעיה, שהמיקום של המבנים לא נעשה במקום הנכון, 1אז

למעשה נתקעה הבנייה. הציעו גם פתרונות.
וילי קרפ
היתה בעיה של מקלוט.
יעקב אפרתי
על כל פנים, אלו בעיות שמציעים להן פתרונות וצריך להזדרז. זאת תקלה וצריך לפתור

אותה. צריך לרוץ מהר עם הביצוע, כי אף אחד לא רוצה שמה שאפשר לבצע היום ומה שאפשר

לבצע מחר, יעשו מחרתיים. אנחנו רוצים לבצע מה שיותר מהר. זאת הכוונה. הכוונה להגיע

לשיוויון. הכ1ונה להביא את מימ1ש כל התקציבים שיש היום לתהליכים של ביצוע.
היו"ר סאלח טריף
אני מודה לך, מנכ"ל משרד הפנים.

לזכותו של ראש הממשלה והממשלה, החלטות שהוועדה הזאת החליטה, לא רק

שהתקבלו, אלא מומש1, וקיבלנו על זה גם פידבק מיידי, ואפילו מכתב אישי מראש הממשלה

בעניין קלנסואנה. ואני אומר את זה לטובה. גם כאיש אופוזיציה, אינני בא להסתיר דברים,

ולכן אני אומר את הדברים. אני מאד מקווה שנציג משרד ראש הממשלה, יאיר מעיין, יגיד ל1

שצריך לבצע את הדברים.
החלטות הוועדה לסיכום הדיון
א. 1עדת הפנים תדרוש מכל משרדי הממשלה להעביר את פירוט ההרשאות שצריכות

להינתן למגזר הדרוזי והצ'רכסי על פי תכנית החומש, לכל המאוחר עד סוף אפריל. אנחנו

נתבע את זה, יפה שפירא, במכתבים שיופנו לכל שרי הממשלה בעניין הזה.

ב. ועדת הפנים רשמה לפניה את הודעת נציגי משרד ראש הממשלה על: 1) התחייבותו

של ראש הממשלה כי בכל מקרה לא יהיו קיצוצים לדרוזים ולצירכסים. 2) הישובים הדרוזים

ייכנסו לתכנית העדיפות הלאומית בהתאם למצבם הכלכלי והחברתי.

ג. מכאן אני רוצה להתייחס לשני היבטים נוספים. האחד בנושא החינוך. ועדת החינוך

כבר קיבלה החלטות בעניין הזה, וראיתי העתק שנשלח לשר החינוך.

נמצא כאן סמנ"כל לתקציבים של משרד החינוך. ועדת הפנים מבקשת משר החינוך לתת

פתרון, ודיברתי אתמול עם המנכ"ל, לעניין המוחזקות וההסעות, שלא יהיה שום קיצוץ, כי

הנושא בנפשנו, ואני אומר זאת על יסוד מצב החינוך הקשה - לפי דו"ח מבקרת המדינה, לא

לפי סתם טענות - שיש בישובים הדרוזים והצירכסים.

ד. משרד התעשייה והמסחר, עטא, אנחנו נפנה למשרד התעשייה והמסחר, אנחנו כבר

קיימנו איתו כאן ישיבה פעם אחת, ואנחנו נבקש ממנו, בגלל האבטלה הלא קלה, לחלק

מהישובים הדרוזים לתת עדיפות לאומית. דרך אגב, הממשלה הקודמת, יאיר מעיין, החליטה,

למשל, על מעיאר, שהיא מבין העיירות הגדולות של הדרוזים, להעניק לה אזור עדיפות

לאומית, לא בגלל מיקומה, אלא בגלל מצבה הסוציואקונ1מי הקשה. וזאת החלטה נכונה, גם

צדק כלכלי וגם חברתי. ולכן צריך ללמוד מהדוגמה הזאת ולעשות שיפורים נוספים לישובים

הדרוזים. וזה מה שאנחנו מציעים.

משרד התעשייה והמסחר צריך לעודד יזמ1ת מקומית דרוזית בישובים הדרוזים, ועל כך

אנחנו ניתן לך גיבוי, עטא, גם לומר זאת לשר התעשייה והמסחר. צריכה להיות החלטה

מיניסטריאלית, לא של פקידים, שאם צריך להגמיש קריטריונים, בסמכותו של השר לעשות

זאת, ואף אחד לא יתבע אותו לדין על כך שה1א נותן עדיפות מתקנת לישובים הדרוזים. זאת

גם חובתו המוסרית. ואם הוא עושה זאת עם העולים, שיעשה זאת גם איתנו.



אני מאוד מודה לכולכם שבאתם, ואני מאוד מקווה שלא נצטרך מאבק, כי המאבק לא

יהיה קל. ואני מאוד מקווה שלקראת החגים שבאים עלינו לטובה יהיו ההלטות חשובות נוספות

בממשלה.

ת1דה רבה לכם. השיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:10

קוד המקור של הנתונים