ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 19/03/1997

החלטת שירותי הדת היהודיים (גמלאות לראש מועצה דתית וסגניו), התשנ"ז-1997; הצעה לשינוי החלטת הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו), התשנ"ו-1996; חריגות שכר ברשויות המקומיות

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 82

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי י' באדר ב' התשנ"ז (19 במרץ 1997). שעה 09:00

נכחו: חברי הוועדה; סאלח טריף - היו"ר

די אזולאי

אברהם שטרן

מוזמנים; ישראל שפיצר - משרד-הפנים

אברהם אמונה - " "

שרית דנה - " "

יחזקאל לביא - " יי

אהרון עוזיאלי - סגן הממונה על השכר, משרד האוצר

אמנון דה-הרטוך- משרד המשפטים

אביטל שטרנברג - " "

אליהו ליפשיץ - המשרד לענייני דתות

יגיל טבצ'ניק - " " "

גיורא רוזנטל - מנכ"ל מרכז השלטון המקומי

טלי רימון - יועצת משפטית, מרכז השלטון המקומי

ליאון בורוזובסקי-מזכ"ל הסתדרות הפקידים

דוד עמר - ראש מועצת נשר
י ועצת משפטית
מרים פרנקל-שור
מ"מ מנהל הוועדה
יפה שפירא
קצרנית
מזל כהן

סדר-היום; 1. החלטת שירותי הדת היהודיים (גימלאות לראש מועצה דתית וסגניו),

התשנ"ז-1997.

2. הצעה לשינוי החחלטת הרשויות המקומיות (גמלאות לראש הרשות

וסגניו), התשנ"ו-1996.

3. חריגות שכר ברשויות המקומיות.



החלטת שירותי הדת היהודיים (גימלאות לראש מועצה דתית וסגניו). התשנ"ז-1997
היו"ר סאלח טריף
אני פותח את ישיבת הוועדה.

הנושא הראשון שעל סדר-היום התקנה בנושא המועצות הדתיות. היתה השגה למשרדי

המשפטים והאוצר. אני מבקש לשמוע את דעת נציג האוצר לפני שאנחנו מחליטים בנושא

הגמלאות. בבקשה.
אהרו ן עוזיאלי
אנחנו מציעים לדון בהחלטה הזו אולי אחרי שיעשו את השינוי המקביל במה

שקורה לנבחרים ברשויות מקומיות. גם שם אנחנו מדברים על מעבר מ-4% ל-2% לשנה.
ה י ו"ר סאלח טריף
מה הקשר?
אהרו ן עוזיאלי
הקשר הוא שאם נכנסת איזושהי תקנה לתוקף, יכול להיות שבמעבר בין היום לבין

המועד שבו יכנסו לתוקף התקנות החדשות המתוקנות מ-4% ל-2%, יקרו דברים שאולי

אנחנו לא מודעים להם כרגע. לכן, יכול להיות שעדיף להשאיר את זה, וכשהתקנה שם

תהיה 2%, להצמיד גם את זה.

היו"ר סאלח טריף;

אנחנו ביקשנו מנציגי משרד הדתות להגיד לנו בכמה אנשים מדובר.

יגיל טבצ'ניק;

מדובר כרגע באדם ספציפי אחד, כאשר במערכת קיימים עוד שלושה מקרים נוספים

שעברו מהרשות המקומית לראשות המועצה הדתית או כסגנים, כאשר צריך לקחת בחשבון

שמדובר בארבעים שנה שקיימות המועצות הדתיות.

היו"ר סאלח טריף;

כל מה שכרוך בהחלטה העתידית, הרי זה כרוך בכל הקטע של הורדת אחוזי פנסיה.

זאת אומרת, זה לא צריך לשחק איזשהו תפקיד ואנחנו לא מוכנים להחיל את זה

רטרואקטיבית. כך שהקטע חזה הוא חלש מבחינתנו. בסופו של ענין, הוויכוח היה רק

אם לצרף את הסגנים היות שצריך לעשות הקבלה עם המצב שקיים לגבי ראשי רשויות. זה

הקטע שעליו אולי נשען עורך-דין אמנון הרטוך.
יגיל טבציניק
אני רק רוצה לציין שמעמדם ושכרם של ראשי המועצות הדתיות הוא מקביל בעצם

לשכרם ומעמדם של הסגנים ברשויות המקומיות. זה המצב כיום.

היו"ר סאלח טריף;

בחוק זה לא כתוב במפורש. אמרו שיבדקו את חוקיות הענין, שאצל ראשי רשויות

כתוב רק ראשי רשויות.



מרים פרנקל-שור;

בכמה אנשים מדובר?
יגיל טבצ'ניק
מדובר בסגן אחד ספציפי, כאשר במערכת קיימים עוד שלושה מקרים כאלה אבל זה

לא עכשיו.

אליהו ליפשיץ;

יכול להיות שהם יצברו זכויות בכל מקרה.
אהרון עוזיאלי
אני חושב שזה לא כל כך חשוב אם זה הרבה או מעט, אחר כך יהיה שינוי

רטרואקטיבי לתאריך, הדברים האלה הם יותר מדי עקרוניים. אני גם חושב שזה לא נאה

שמקרה מסוים הוא המקרה שמביא לתיקון.

היו"ר סאלח טריף;

לא ראיתי שעמדתם עמידה עקרונית מאוד לגבי הנבחרים לשעבר שקיבלו העלאה.
אהרון עוזיאלי
אנחנו נדבר על זה.
היו"ר סאלח טריף
אתם מדברים מאוחר מאוד. זה כבר אושר לגבי הח"כים לשעבר. זה לא בסדר. צריך

לגזור גזירה שווה לכולם.
אהרון עוזיאלי
יש לנו בעיה. אין לנו "סטנדינג" בקטע של ח"כים. גם בקטע הזה בעצם אנחנו

יותר ממליצים.

היו"ר סאלח טריף;

יש לכם "סטנדינג". אתם צריכים לבוא ולהשמיע את דבריכם.

אהרון עוזיאלי;

עלו על הבעיה של הקבלה, עד כמה היא קיימת, בין סגן לראש וראש לסגן. אני

מציע שהנושא הזה יתוקן בהתאמה. הסימטריה חייבת להישמר.

אנחנו חושבים שעל אף שכאילו מדובר בסימטריה, אני לא בטוח שההקבלה היא

מלאה בין נבחר שעובר מרשות מקומית למועצה דתית לבין המצב ההפוך, ששם הוא באמת

עוזב מקום עבודה והולך או לבחירות אישיות או באמצעות מפלגה.



דוד עמר;

גם סגן זה לא בבחירות.

היו"ר סאלח טריף;

סגן זה מינוי במועצה. זו לא בחירה כללית על ידי הציבור. הוא נבחר על ידי

מליאת המועצה.

אהרון עוזיאלי;

זה לא בדיוק אותו דבר. זו לא אותה סיטואציה.

דוד עמר;

לגבי ראש רשות אתה צודק. לגבי סגן לא. פה המפלגה ממנה ופה המפלגה ממנה.

אהרון עוזיאלי;

אנחנו חושבים שזה לא נכון ליצור מצב שבו אדם שכבר קיבל מענק יוכל בעצם

להחזיר אותו ולזכות, כתוצאה מהחזרת המענק, בפנסיה. משרד האוצר דוגל בזה שענין

הפנסיה התקציבית צריך להצטמצם ולהימחק במידת האפשר. אנחנו יודעים שהמעבר של

אנשים מפנסיה צוברת או מאי-זכויות בפנסיה ופנסיה תקציבית הוא מעבר קשה. אנחנו

יודעים שבמועצות הדתיות בפרט וברשויות המקומיות בכלל יש מצוקה תקציבית קשה. זו

אבן ריחיים קשה מאוד, שבעצם אין מי שיעריך את הנטל. המשמעות של זה, בסיכומו של

דבר, שכל הציבור משלם את זה.

לכן, אנחנו מתנגדים לענין הזה שאדם שעבר מרשות מקומית למועצה הדתית יוכל

להחזיר את המענק. הוא כבר קבע מעשה, כבר קיבל את הזכויות שלו בגין תקופת

השירות ועכשיו אנחנו מאפשרים לו בעצם לקבל את המענק ולהפוך לפנסיונר תקציבי.

אנחנו נגד המהלך הזה.
היו"ר סאלח טריף
אבל אתה לא ער לעובדה שיש סטטוס דומה לשני התפקידים האלו.
אהרון עוזיאלי
אני ער לעובדה ואני גם ער לעובדה שהציבור משלם את זה.
היו"ר סאלח טריף
הציבור משלם את הכל.

אהרון עוזיאלי;

בשם ההשוואות אנחנו הולכים ועושים מעשים שהם נגד טובת הציבור במובן הזה

שבסיכומו של דבר הציבור משלם אותם.

היו"ר סאלח טריף;

איך אתה יכול לשכנע אותי שאדם שעבר ממועצה דתית לראש מועצה כן יכול לצבור

ולהיפך לא?



אהרון עוזיאלי;

אני אומר שיש מצב נתון. אם המצב הנתון הזה לא השתנה עד עכשיו, אני לא

חושב שזה הזמן הנכון לשנות אותו. אני חושב שהמהלך בגדול צריך להיות, בסיכומו

של דבר, שכולם יעברו לפנסיה צוברת. לכן כל מהלך שמכרסם במגמה הזאת, אסור לנו

להשלים אתו.

מרים פרנקל-שור;

אתה מתכוון גם לראש מועצה דתית וגם לסגנים.
אהרון עוזיאלי
כן.

נקודה אחרונה, אני חושב שמי שנכנס ועשה מעשה, נכנס לתנאים נתונים והתנאים

הנתונים אומרים שהוא היה אמור לדעת מה מצבו המשפטי כשהוא עשה את השינוי. לכן -

יכול להיות שפה אני מתפרץ לדלת פתוחה - אנחנו נגד המהלך הרטרואקטיבי. אם להחיל

אותו אז לההיל אותו בשוטף ואילך ולא בשום תאריך שהוא 2 בנובמבר 1993 או כל

תאריך אחר.

אמנון דה-הרטוך;

אני מבקש לשאול את נציגי משרד הדתות. אם מקובל על אנשי משרד הדתות שיש

למחוק את הסעיף הרטרואקטיבי, הבנתי, אפשר שטעיתי, שהסעיף הזה הוכנס כדי לאפשר

לאותו מקרה לזכות באפשרות להחזיר מענק שכנראה הוא כבר קיבל ולזכות באותם אחוזי

פנסיה. כיוון שכך, אם נחיל את הסעיף הרטרואקטיבי, כל הסוגייה של הסגנות כאן

אינה רלבנטית.
דוד אזולאי
למה?
אמנון דה-הרטוך
מפני שאותו בן-אדם כנראה נבחר כראש מועצה דתית ב-2 בנובמבר 1993.

דוד אזולאי;

לא מדובר על אותו בן-אדם. אני לא יודע על מי אתה מדבר. מדובר פה על בעיה

שצריך לתת עליה את הדעת ולהביא לפתרונה.
אמנון דה-הרטוך
זו שאלה שאני לא מבין. אבל לגופו של ענין, אני חוזר ואומר, בהתחשב בכך

שבהחלטת הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות וסגניו) קבוע במפורש בסעיף 9(6)

שהתקופה של ראש הרשות או סגן ראש הרשות שתיחשב לו לענין פעולתו בעבר במועצה

הדתית היא כל תקופת כהונתו כראש מועצה דתית בשכר. במלים אחרות, אם הוא שימש

בעבר סגן ראש מועצה דתית, תקופה זו לא תיחשב. בהתחשב בכך, ואני מצטרף בענין זה

לדבריו של נציג משרד האוצר, לא סביר יהא להעניק לאנשים שהם ראשי מועצה דתית או

סגניהם זכות שתקופת היותם המקבילה לענייננו כסגני רשות מקומית תיחשב, מפני

שהבסיס קובע ראש מועצה דתית בהחלטה של הרשויות המקומיות. גם כאן צריך להיות

ראש רשות ולא סגן ראש רשות, מפני שאחרת מצבם של ראשי המועצות הדתיות וסגניהם

טוב יותר ממצבם של אנשי המועצות והרשויות המקומיות וזה לא סביר.
שרית דנה
יש פה טעות. בהחלטת גימלאות ברשויות המקומיות, כל מקום שנאמה ראש רשות זה

לרבות סגן ראש הרשות. זאת אומרת שאנחנו תמיד משווים את מעמדם של ראשי הרשויות

וסגני ראשי הרשויות. נכון שלענין צירוף התקופה אפשר לצרף רק את תקופת כהונתו

של אדם כראש מועצה דתית, אבל אפשר לצרף את זה גם לתקופת כהונתו כסגן ראש רשות

מקומית.
אמנון דה-הרטוך
עם כל הכבוד, אני חולק על זה. אני מבקש לקרוא מהחלטת הרשויות המקומיות

(גמלאות לראש רשות וסגניו). סעיף 1. בהחלטה זו, ראש רשות לשעבר, אדם שכיהן

כראש רשות מקומית או כסגנו בשכר וחדל לכהן. אנחנו מדברים למי לתת את הזכות

לגמלאות. מדובר למי שהוא ראש רשות מקומית או סגנו בשכר. ואז מגיע סעיף 9
שקובע
בקביעת זכות הקיצבה של ראש רשות לשעבר. לענין זה או ראש רשות מקומית או
סגן ראש רשות, באים ואומרים
תיחשב כל תקופת כהונתו כראש רשות. זאת אומרת, גם

כשהוא סגן ראש רשות מקומית. אחר-כך סעיף 3: כל השנים שכיהן כיושב-ראש מועצת

איגוד ערים וכו'. ואז סעיף 6 אומר: כל תקופת כהונתו כראש מועצה דתית בשכר.
שרית דנה
מקובל עלי.
היו"ר סאלח טריף
מדובר רק על ראש מועצה דתית ולא סגנים.
שרית דנה
עכשיו אתה מדבר על המצב ההפוך. עכשיו אינך מדבר על זכויותיהם של ראשי

המועצות הדתיות.
אליהו ליפשיץ
אני לא חושב שמן הראוי לדון על מקרה ספציפי ממש, מפני שיכול להיות שלגביו

זה כן יחול או לא יחול. באופן עקרוני אנחנו מדברים על השוואה, כאשר אנחנו

רואים שלאורך כל הדרך גם משרד הפנים ראה את ההקבלה בין שני המקרים. לכן חייבים

להקפיד על הניסוח. המקרה הזה בעצם עורר אותנו לגבי המצב. אין סיבה שלא להשוות

בין ראש לסגן בנושא הגמלאות.
אמנון דה-הרטוך
יש סיבה שהניסוח יהיה זהה.
היו"ר סאלח טריף
אנחנו מבקשים להקפיד על כך כדי לאשר לכם את הענין הזה.
אליהו ליפשיץ
אני אומר אפילו עוד יותר. גם לגבי הרשויות המקומיות, מכיוון שהם התעוררו

לענין רק לגבי ראש ולא לגבי סגן, יכול להיות שהם היו מנסחים באותה צורה לגבי

סגן. אחרי שדיברתי עם מר אמונה עוד ביום שני, הוסכם והיה ברור שגם במשרד הפנים

וגם במשרד הדתות בדרך כלל ראו את הדברים כזהים.
מרים פרנקל-שור
אני בדקתי את הנושא. גם בפנייה של משרד הפנים לוועדה מ-28 בפברואר 1994 וגם

בהחלטה שהתקבלה ב-9 במרץ 1994 הכוונה היתה לראש מועצה דתית בלבד ולא לסגנים.
אליהו ליפשיץ
השאלה היא האם הם דייקו בפירוש לראש ולא לסגן או שרק דיברו על ראש מכיוון שזה

מה שעמד בפניהם.

מרים פרנקל-שור;

חזקה על מי שישב פה שהבין מה הנושא. זה שלא הוכנס הסגן, זה לא בגלל שנעלם

מעיניהם הדבר. הכוונה היתה לצירוף תקופת כהונה כראש מועצה דתית.
אליהו ליפשיץ
אני חושב שמכיוון שבסעיף ההגדרה שניהם כלולים יחד, כתוב: ראש רשות - ראש רשות

או סגנו - - -
מרים פרנקל-שור
כשכתוב: ראש מועצה דתית, לו היתה הכוונה לסגן היו כותבים: ראש מועצה דתית וגם

סגן .
אליהו ליפשיץ
קודם כל גם בהחלטת המועצות הדתיות כתוב סגן.
מרים פרנקל-שור
מה כתוב בהחלטה?
אליהו ליפשיץ
"אדם שכיהן כראש מועצת דתית או כסגנו בשכר" - זו ההגדרה.
מרים פרנקל-שור
אם אנחנו מכניסים את סעיף הראי להחלטה וכותבים ראש רשות מקומית, השאלה אם

אנחנו לא כוללים את הסגן והכוונה היא רק לראש רשות מקומית. אם הכוונה היא לסגן,
צריך לעשות הגדרה
ראש רשות מקומית פלוס הסגן.
היו"ר סאלח טריף
כי אין רק סגן אחד, יש הרבה סגנים. אנחנו מאוד נזהרים פה מלהחיל עוד גורמים.
אליהו ליפשיץ
גם ברשות מקומית יש סגנים.
היו"ר סאלח טריף
היום מדברים על כך שיבטלו מועצות דתיות. יש הבדל בכל זאת בין רשות מקומית

למועצה דתית.
דוד אזולאי
כמה זמן אתה מכיר- את הסיפור הזה? בינתיים זה לא קורה.
היו"ר סאלה טריף
זה בזבוז אדיר. לכן, לא צריך להרחיב את היריעה,
אליהו ליפשיץ
אם אנחנו רוצים להקפיד, חייבים לנסח את אותו סעיף שאנחנו רוצים לתקן בדרך

הראויה, כמו שהבינו אותה בדרך כלל.
היו"ר סאלה טריף
אנחנו סבורים שבקטע הזה אנחנו מדברים בלשון החוק עכשיו, ראש מועצה דתית ולא

סגנים. אם אתם מסכימים לזה, אנהנו נצביע. היום אני לא רוצה להזור על אותו דיון כי

כבר מיצינו את כולו. לכן, אם אתם מדברים עכשיו בקטע הזה על השוואת מצבו של ראש

מועצה דתית, אנחנו מוכנים עכשיו להצביע ולגמור את זה. ואם סגן, אז אנחנו ניכנס

לעוד פרשנויות וזה לא ייגמר היום.
אליהו ליפשיץ
אני חושב שחייבים להיכנס לפרשנויות.

דוד אז ולאי ;

יש פה ויכוח לא מובן בין כל המשפטנים, האם בהגדרה של ראש רשות נכללת גם

ההגדרה של הסגן או לא. זאת הבעיה שעומדת כאן ולא שמעתי פה דעות ברורות. אני שומע

כאן מיגוון של דעות. אני שומע כאן יועצים משפטיים של משרד הדתות שאומרים אחרת,

והיועצים המשפטיים של משרד האוצר ומשרד המשפטים אומרים אחרת. כך משתמע מהדברים.
שרית דנה
מה שאני אמרתי הוא שיש פה אי-סבירות, מכיוון שלגבי כל אחת משתי ההחלטות דינו

של ראש כדינו של סגן. אם לכל דבר ועניו, לפי כל אחת מההחלטות, דינו של ראש כדינו

של סגן, אני לא מבינה מה ההגיון להבחין דווקא לענין ההוראה הזאת בין ראש לסגן,

כאשר לכל דבר וענין אחר הם זהים.

היו"ר סאלח טריף ;

לא הבנת את האבחנה שאנחנו רוצים לעשות? אנחנו אומרים זאת במפורש, אנחנו לא

מסתירים את דעתנו.

שרית דנה;

אתם רוצים לחסוך, בסדר. אין בעיה.
מרים פרנקל-שור
אנחנו רוצים ללכת בכל נושא גימלאות ברשויות השלטון על דרך הצמצום ואין סיבה

לפתוח.



דוד אזולאי;

למה כשמגיעים לנושא כזיז, דווקא פה רוצים להתחיל את הצמצום. יושבים פה

נציגי השלטון המקומי שמכירים את הבעיה, וכשמדברים על ראש רשות, ברור שזה הל על

הסגן.

מרים פרנקל-שור;

בהחלטת ראשי רשויות מקומיות, כשדיברו על ראש מועצה דתית שרוצה לצרף

תקופח, התכוונו רק לראש המועצה הדתית ולא לסגנים,
היו"ר סאלח טריף
זו היתה הבקשה המקורית שקיבלנו אותה. עכשיו רוצים להרחיב, זח לא מוצא חן

בעינינו.

דוד עמר;

אולי שכחו לעשות קו נטוי סגן.

אמנון דה-הרטוך;

השאלה היא אם רק שכחו או שבפועל עד כמה נבדק מבחינה חוקית, כאשר ראש

מועצה מקומית יוצא לגימלאות ורוצים להתחשב גם בתקופות קודמות של פעילותו

הציבורית, חאם היום על פי החוק, על פי ההחלטה של הרשויות המקומיות ניתן להתחשב

גם בהיותו בעבר סגן ראש מועצה דתית.
שרית דנה
התשובה היא בוודאי שלא. אנחנו לא חולקים על זה.
אמנון דה-הרטוך
כיוון שכך, לא סביר יהא להרחיב את הזכויות דווקא של מי שמכהן כראש מועצה

דתית, שיתחשבו בחיותו בעבר סגן ראש מועצה מקומית. אין מדובר כאן על דרך צמצום

או פגיעה בזכויותיהם של ראשי מועצות דתיות או סגניהם אלא יש כאן הקפדה שהם לא

יקבלו זכויות מעבר לזכויות שהמקבילים שלהם ברשויות המקומיות מקבלים.
יגיל טבצ'ניק
אבל אתיו שומע שראש רשות מקומית שרוצה לצרף תקופות בהיותו סגן ראש מועצה

דתית, לא יכול לבצע את זה בגלל שמעמדו ושכרו שונים. להיפך כן. ראש מועצה דתית

מקביל בשכר ובמעמד לסגן ברשויות המקומיות.
דוד אזולאי
אולי שהיועצים המשפטיים של משרד הדתות יאמרו לנו בכמה מדובר.
יגיל טבצ'ניק
כרגע יש מקרה בודד אחד, כאשר יש לנו במערכת כשלושה מקרים של אנשים שכיהנו

כראשי רשויות מקומיות או סגניהם וכרגע מכהנים כראשי מועצות דתיות.



דוד אזולאי;

חשבתי שמדובר על 300.
מרים פרנקל-שור
אחר-כך תבוא בקשה גם של השלטון המקומי לאזן את המצב.
היו"ר סאלח טריף
נציגי משרד הדתות, אם אתם עומדים על כך שהמגנים יהיו צמודים לראש רשות,

משמעות הדבר שאנחנו דוחים את ההחלטה.

אלי ליפשיץ;

אני מבקש לדחות את ההחלטה.



הצעה לשינוי החלטת הרשויות המקומיות

(גמלאות לראש רשות וסגניו), התשנ"ו-1996

היו"ר סאלח טריף;

אנחנו עוברים לנושא השני, שגם בו לא נקבל היום החלטה, יהיה על זה דיון
נוסף. הנושא הוא
הצעה לשינוי החלטת הרשויות המקומיות (גמלאות לראש רשות

וסגניו), התשנ"ו-1996.

בדיון הקודם היו לנו הרבה שאלות ותהיות. ביקשנו ממשרד הפנים לחזור ולעיין

בבקשה שהוא הגיש לנו.

אביטל שטרנברג;

אנחנו עיינו מחדש בכל מיני דברים שנאמרו כאן.

היו"ר סאלח טריף;

לכן זימנתי אתכם עוד פעם כדי שנדון בענין הזה בנוכחותם של סגן יו"ר

השלטון המקומי, מנכ"ל השלטון המקומי והיועצת המשפטית של השלטון המקומי.
טלי רימון
גם לנו היו תוספות. העליתי אותן על הכתב.
היו"ר סאלח טריף
אני רוצה לשמוע עוד פעם את הצדדים. אני רוצה לשמוע מהגב' שרית דנה אם

התגבשו עמדות או דעות בענין הזה.
שרית דנה
אני העברתי נוסח מתוקן. העקרונות של מה שכתוב פה אינם שונים מהעקרונות של

מה שהגשנו בפעם הקודמת. יש תיקון בהוראות המעבר על מנת להבהיר את הנושא, אני

יכולה להסביר כל סעיף מה היו כוונותינו ומטרותינו.
היו"ר סאלח טריף
האם רשאי שר הפנים להודיע על העלאת שכר בגובה 40% לראשי הרשויות המקומיות

מבלי לכרוך את זה במסקנות של ועדה ציבורית?
שרית דנה
סמכותו של שר הפנים לקבוע את שכרם של ראשי הרשויות המקומיות מעוגן בדין

ואיננו מותנה על פי הדין בגמלאות. לפיכך, רשאי שר הפנים בכל רגע להחליט מה

שהוא רוצה לענין השכר. יש כמובן שאלה אם ההחלטה סבירה או לא, אבל זה ענין אחר.

זאת אומרת, אם שר הפנים היה מבקש להעלות את שכרם של ראשי הרשויות ב-40% היום

או לפני שנה ולהותיר על כנו את ה-4% ולא לפנות אליכם בכלל, זו סמכותו.
היו"ר סאלח טריף
זה מה שקרה בפועל.
שרית דנה
זה לא מה שקרה בפועל. מה שקרה בפועל הוא ששר הפנים התנה את הסכמתו להעלות

את השכר. כמובן שאם הוועדה לא תאשר את השינוי ואת הפחתת הגימלאות, יצטרך שר

הפנים לשקול את עמדתו מחדש ואני לא יודעת מה תהיה החלטתו. אני בוודאי לא יכולה

לדבר בשמו. אבל יש פה שתי סמכויות נפרדות. בענין השכר, אין לוועדה הנכבדה הזאת

סמכויות, בענין הגימלאות, אין לשר הפנים סמכויות. לכן אנחנו עושים מה שעושים

מכוח סמכותנו וזכותכם להחליט כראות עיניכם בענין הגימלאות.

היו"ר סאלח טריף;

את מודעת לזה שלהחלטה בנושא הגימלאות יש השלכה על נושא השכר. אם ההחלטה

הזו תיפול כאן, החלטת השר תהיה בלתי סבירה לחלוטין.

שרית דנה;

השר היתנה את החלטתו בשינוי הגימלאות וכך הוא הבהיר לראשי הרשויות.
היו"ר סאלח טריף
מראש הוא קבע שהוועדה תהיה חותמת גומי להחלטתו.

שרית דנה;

לא, אדוני. הוא היתנה ואמר במפורש שאם לא, הוא יוחזר. הרי מה עומד היום

למבחן הוועדה? עומד למבחן הוועדה ההחלטה להפחית את הגימלאות לראשי רשויות,

לפגוע בזכויותיהם.

היו"ר סאלח טריף;

רטרואקטיבית.

שרית דנה;

מהיום, ממחר או מהקדנציה הבאה. אם תחליט הוועדה שלא להפחית אלא להותיר את

ראשי הרשויות כגורם היחיד במשק שצובר גימלאות בשיעור של יותר מ-2% יצטרך שר

הפנים לשקול את החלטתו.

היו"ר סאלח טריף;

אביטל שטרנברג, בבקשה.

אביטל שטרנברג;

אני רוצח להתייחס בעיקר לנקודת הזמן שההחלטה מתחילה לחול, להוראות

התחולה. מבחינה משפטית אין מניעה להחיל את המעבר ל-2% פנסיה כבר בקדנציה

הנוכחית ואין הכרח משפטי לקבוע הוראה שמאפשרת לנבחר להחליט אם הוא רוצה להישאר

ב-4% ולקבל משכורת מופחתת או לעבור ל-2% עם משכורת שעלתה ב-40%.

דוד אזולאי;

עד מתי אפשר להשאיר את המצב הזה?

אביטל שטרנברג;



לא, לא. אני אומרת שמצידי אפשר לשנות את המצב כבר ממחר בבוקר ולהגיד 2%.

-זאת אומרת, אין שום צורך ליצור הוראות מעבר, אין פה זכויות מוקנות שנפגעו, וגם

אם ישנן פה זכויות מוקנות, הן לא נפגעו. זאת אומרת, בסל הכלכלי הזה הנבחר לא

נפגע.

גיורא רוזנטל;

מי עשה את החשבון הזה? זה חשבון כלכלי או משפטית את חושבת שהוא לא נפגע.

תלוי במצבו האישי של כל אחד, בגיל שלו, מה הוא צבר.

אביטל שטרנברג;

גיורא, שים לב לטענה הראשונה. אני טענתי שאין פה גם זכויות מוקנות.
שרית דנה
זה סיפור אחר.
גיורא רוזנטל
אם יש זכויות מוקנות או אין, זו שאלה אחרת.
אביטל שטרנברג
את ההחלטה הזאת משפטית אפשר להחיל ממחר בבוקר. זו החלטה כלכלית של הוועדה

אם היא רוצה לקבוע הוראת מעבר. בכל מקרה, לענין סעיף 6(ג) בנוסח ששרית העבירה

הבוקר, אני חושבת שמן הראוי היה לציין משהו לענין השכר, משום שלכאורה אין פה

שום החנייה. זאת אומרת, מנכ"ל משרד הפנים רשאי לקבל את הבקשה של נבחר, אבל אין

פה שום הוראה שאומרת שמחזירים אותו לשכר פחות 40%.
שרית דנה
הדרך היחידה שיכולתי לעשות זה להסמיך את מנכ"ל משרד הפנים לקבוע את

התנאים, כאשר את התנאים כבר הודעתי. והרי לא יעלה על הדעת, מבחינה ציבורית,

שנקבע תנאים אחרים. אם צריך שמנכ"ל המשרד יתן תצהיר בפני עורך-דין שאלה התנאים

שהוא יקבע, אנחנו נגיש.
אביטל שטרנברג
מכתב של מנכ"ל משרד הפנים יכול לעזור.
שרית דנה
אם הצהרתי לפרוטוקול איננה מספיקה, אגיש לך מכתב של המנכ"ל. אם צריך

תצהיר בפני עורך-דין, אני אגיש גם אותו.
דוד עמר
אין שיתוף פעולה בין משרד המשפטים למשרד הפנים?
היו"ר סאלח טריף
יש חילוקי דעות.
דוד עמר
הנה התצהיר שלה כיועצת משפטית, כעורכת-דין. להביא עוד מכתב, עוד תצהיר,

שרית דנה;

אנחנו נגיש מכתב של המנכ"ל. זה ממש לא בעיה.

דוד עמר;

זה לא מכבד את המקום הזה.

אביטל שטרנברג;

שאלה נוספת שעלתה היתה לעניינם של אלה שכבר יצאו לגימלאות ומקבלים פנסיה

בשיעור של 4%, שמבחינתם המשכורת הקובעת היא משכורת כפי שהיא רצה היום. אנחנו

במשרד המשפטים חושבים שלא סביר שאותו אדם שמקבל 4% פנסיה, המשכורת הקובעת שלו

תעלה ב-40% מבלי שהוא יהיה חלק מאותה עיסקת חבילה. בוודאי שאי-אפשר להפחית לו

מ-4% ל-2%, כי את ה-4% הוא צבר כדין. אבל בנקודת הזמן הנוכחית, מן הראוי לקבוע

שכר קובע שונה למי שהעיסקה החדשה חלה עליו, ולמי שנהנה מההסדר הזה.
דוד עמר
מה אתה מציעה?

אביטל שטרנברג;

שתי הגדרות שונות למשכורת קובעת, לאלה שנמצאים כבר בגימלאות ולאלה שההסדר

החדש חל עליהם.
דוד אזולאי
נדמה לי שיש חוזר מנכ"ל בענין הזה, שמגדיר את הדברים בצורה ברורה. יתקנו

אותי אנשי משרד הפנים אם אני טועה, בחוזר נאמר שמי שבחר באופציה של 40%. הוא

יקבל רק 2%.
אביטל שטררנברג
אנחנו לא מדברים על זה.
היו"ר סאלח טריף
מדובר על אלה שסיימו. אנחנו לא מדברים על הנוכחיים ועל העתידיים.
אביטל שטרנברג
הערה נוספת היא, שצריכה להיות התאמה גם לענין המענק לפי סעיף 13 להחלטה

וגם לענין ההפרשה לביטוח מנהלים לפי סעיף 15 להחלטה. לא יתכן שנעלה את השכר ב-

40% ונשאיר את האחוזים האלה כפי שהם. צריכה להיות איזושהי התאמה.



הערה נוספת היא הערה טכנית ניסוחית. ברור לי שמי שהיום נהנה מצירוף תקופה

מלאה, מדובר ב-2% פנסיה ולא ב-4%.אבל הייתי רוצה בכל אופן שתהיה הבהרה

ניסוחית בגוף ההחלטה, שיהיה ברור שמי שמצרפים לו תקופה מלאה, זה עם 2% ולא עם

4%. זאת אומרת, שלא ינסו לתפוס את החבל משני קצותיו, גם לקבל תקופה מלאה וגם

4% פנסיה.
שרית זינה
אני מציעה שתעייני בסעיף 6(ג). יחילו עליו את סעיף 10(א) לפי תוקפו לפני

1 באוקטובר.
היו"ר סאלח טריף
נציגת השלטון המקומי, בבקשה.

טלי רימון;

לנו עוד לא היתה הזדמנות להגיד את דברינו על ההחלטה. אני רק רוצה להבהיר

שהתחלנו בקשר עם משרד הפנים בנסיון לגבש הצעה משותפת מקובלת. אנחנו לא מסכימים

על כל הדברים בשלב זה.

היו"ר סאלח טריף;

אני רק רוצה להזכיר לך שלגבי חברי הכנסת, היתה ועדה ציבורית בראשות שופט.

כך שגם שיתוף פעולה ביניכם לבין משרד הפנים הוא לא ראוי.

טלי רימון;

אנחנו לא מסכימים בינינו.

היו"ר סאלח טריף;

אני אומר את זה בכנות מבחינה ציבורית. מי שהביא את הכללים לגבי חברי

הכנסת היתה ועדה ציבורית בראשות שופט שישבה, דנה, שמעה והחליטה. חברי הכנסת

הצביעו ואישרו אותם.

לגבי השלטון המקומי, מקובל עלינו שמשרד הפנים הוא זה שמביא את ההצעה.

לכן, לגבי הכללים שלכם, שאתם גם שותפים לקביעה, מבחינה ציבורית זה לא יאה.

דוד עמר;

אני מקבל את ההערה שלך. אין לי שום בעיה שתקום מחר ועדה ציבורית בראשות

שופט שתקבע את התנאים של ראש עיר בכל, לא רק בפנסיה. אני מבין שיש חוק שמסמיך

את שר הפנים לקבוע את השכר.

היו"ר סאלח טריף;

על זה אין ערעור.



טלי רימון;

לני, קודם כל, יש השגה לענין סעיף 1 לתיקון לגבי העלאת הגיל מ-40 ל-45.

אני רק רוצה להזכיר שבכל הנוגע לשרים אין שום הגבלה של גיל. לגבי חברי הכנסת,

מצבם היה -זהה למצבם של ראשי הרשויות. כלומר, היה גיל מינימלי של 40. בתיקון

האחרון אמנם העלו את גיל הזכאות לתחילת הקבלה של הפנסיה לחברי הכנסת לגיל 45,

אבל אין מגבלה של גיל. כלומר, המגבלה שהיתה קודם בוטלה. העמדה שלנו היא שאין

מקום להגדיל ל-45 את גיל הפרישה. אם כבר, לפחות להשוות את ראשי הרשויות לחברי

הכנסת ולא לגרוע מראשי הרשויות מעבר למה שגרעו מחברי הכנסת.

דוד עמר;

נניח שהיום הוא בן 41 ומגיעים לו 20% פנסיה, הוא לא יקבל את הפנסיה אלא

ברגע שהוא יגיע לגיל 45.
טלי רימון
בעדיפות ראשונה זה שלא ישנו את הגיל.

סעיף 4 מתייחס להצעה המקורית, אבל אני מבינה שהוא בוטל.

לגבי סעיף 5 לתיקון, היו לנו שתי הערות. אחת, לאותו סעיף שמדבר על שאיריו

של ראש רשות שנפטר תוך כדי הכהונה. הערה אחת כבר נכללה בתיקון בנושא של ביטול

המענק.

הערה נוספת, אנחנו מבקשים שאותו עקרון שחל לגבי צבירת פנסיה לאותם שאירים

של ראש רשות שנפטר תוך כדי הכהונה, יחול גם לענין סעיף 15 להחלטה בענין צבירת

תגמולים.

נקודה נוספת, היא תוקנה. פשוט היה חוסר בהירות לגבי הוראות המעבר. ופה יש

לי גם הערות משפטיות.

דוד עמר;

אני באמת לא מרגיש טוב שאני צריך לבוא ולדבר על התנאים שלי. צריך ועדה

ציבורית שתבדוק. אני צריך להתווכח עכשיו על עוד 100 שקל פחות 100 שקל.

טלי רימון;

הערה כללית והיא הערה יותר משפטית, ובענין הזה אני גם מסכימה עם אביטל,

שפשוט צריך לחדד את הוראות המעבר כדי שלא יהיו ספקות. זאת אומרת, שמה שהיה עד

היום זה מה שיש, ומהיום והלאה. אבל אלה הערות יותר טכניות-משפטיות.

נושא נוסף שהוא בעצם נושא כללי, שאנחנו באים ואומרים, אם המגמה היתה

להפחית לכולם ולהשוות את התנאים של ראשי הרשויות לחברי הכנסת, אז יש כמה

נקודות שיש לחברי הכנסת, חלקם הוספו גם בתיקונים האחרונים, שאנחנו חושבים שמן

הראוי להחיל אותם גם על ראשי הרשויות, ובקצרה אסקור אותם.

מדובר במענק הסתגלות בן ארבע משכורות, שנקבע לחברי הכנסת בתיקון האחרון.

אנחנו מבקשים להחיל את זה גם על ראשי רשויות.



נושא של קיזוז כפל גימלאות. עד היום לשרים בגיל 65 אין מיגבלה של כפל

גימלאות. לראשי רשויות ולחברי כנסת עד היום לא היה דבר כזה. היום בתיקון

האחרון לסעיף 4 של חברי הכנסת צימצמו את הנושא של כפל גימלאות, כשחבר כנסת

מגיע לגיל 60, הסכום הקובע לקיזוז הוא המשכורת הקובעת ולא 70% מן המשכורת

הקובעת. אני בהחלט חושבת שזה תיקון מבורך ומן הראוי שהוא יחול גם על ראשי

הרשויות, בפרט שהוא הוחל בתיקון האחרון, זה לא משהו מההיסטוריה.

נקודה נוספת, זה דבר יותר טכני. בתיקונים הקודמים של חברי הכנסת לגבי

תקופות שניתן לצרף לתקופות הזכאות, יש שם סעיפים 14א ו-14ב להחלטה, זה נושא של

שירות בבריגדה היהודית ובצבא הבריטי. אלה תקופות שאפשר לצרף. יש את זה לחברי

הכנסת, אני לא רואה סיבה שלא יהיה גם לראשי הרשויות.
היו"ר סאלח טריף
יש עוד מישהו כזה?

טלי רימון;

מהחיים אני יודע שכשמתחילה בעיה אז מתחילים לחפש מהסבא ומהסבתא איפה אפשר

למצוא עוד משהו. אם יש מישהו כזה, שייהנה. כי אחרת מה היה הטעם להכניס את זה

לחברי הכנסת.

נקודה נוספת שהיא אולי יותר ענין של הבהרה. אני לא יודעת כמה זה מהותי,

אבל זה הוכנס גם בהחלטה של השרים וגם בהחלטה של חברי הכנסת לנושא של הגדרה של

בן-זוג. פה אין לנו עמדה חד-משמעית.
היו"ר סאלח טריף
זה נושא חדש. היה על זה בג"צים לגבי הצבא.

טלי רימון;

אני לא יודעת למה התעוררו והכניסו את זה גם לשרים וגם לחברי הכנסת.

מרים פרנקל-שור;

בשביל מה להיכנס לנושא הזה עכשיו? אלה נושאים כל כך רציניים, שנדונו

בוועדת הכנסת. שם הנושא עלה מכיוון שהיה מקרה מסוים.

טלי רימון;

אין לי פה עמדה כלכלית. בסדר, נשאיר את זה פתוח וכשזה יתעורר זה יגיע

לבית המשפט.

נקודה נוספת שאי-אפשר להפריד אותה, זה נושא התנאים הנלווים לשכר עצמו,

שחלקם משפיעים גם על התוצאה של הגימלאות.

היו"ר סאלח טריף;

מה עמדתכם בענין תנאי השכר הנלווים של ראשי הרשויות שהם מעבר למה שמקבלים

חברי הכנסת?



טלי רימון;

אנחנו לא מדברים על מעבר למה שמקבלים חברי הכנסת.

כמובן הערה כללית אבל היא משפטית, שפשוט צריך לנסח הוראות מעבר מדוייקות.

היו"ר סאלח טריף;

אהרון עוזיאלי, בבקשה.

אהרון עוזיאלי;

קודם כל לגבי זכויות מוקנות או לא מוקנות - לפי דעתי, בלי קשר לוויכוח

העקרוני אם בכלל מדובר בזכויות מוקנות בהתייחס לתקופת המעבר, אני חושב שאין

פגיעה באלה שיהיו פנסיונרים כתוצאה מהמעבר ל-40% גם אם הם יורדים בצבירה ל-2%.
דוד עמר
תלוי באיזה גיל?

אהרון עוזיאלי;

זה מהטעם הפשוט, שאם ניקח את המקרה הכי קיצוני, שבו אדם צבר זכויות אך

ורק מהקדנציה השוטפת, אילו לא היה קורה שום דבר, היה צובר 20% בפנסיה. אם קורה

השינוי, הוא צובר רק 15%, כי שנתיים וחצי או יותר יש לו עם הפנסיה הוותיקה ויש

לו עוד שנתיים וקצת עם הפנסיה החדשה. קרי, הפגיעה שלו בצבירה לפנסיה היא בין

15% ל20%, כלומר 33%. השכר שלו יעלה ב-40%.

שרית דנה;

השאלה תוכרע בנקודה בן כמה הפורש וכמה שנים הוא יהנה מהפרש האחוזים.

אהרון עוזיאלי;

הוא יהנה בכל מקרה.
היו"ר סאלח טריף
שרית, הוא אומר שההעלאה מאזנת את הפרש אחוזי הפנסיה.
אהרון עוזיאלי
בוודאי. לדעתי אין פה ענין לוויכוח. אבל אני שם את זה בצד.
מרים פרנקל-שור
אתה טוען שהירידה בגימלאות מתקזזת על ידי העלאת השכר. האם מישהו ייפגע?

אהרון עוזיאלי;

נניח במקרה הקיצוני, שאדם נבחר בקדנציה האחרונה. אילו הוא היה משלים את

הקדנציה בתנאים הרגילים, אני נותן שוב דוגמה של 15 אלף שקל, זו דוגמה נוחה לי,

הוא היה צובר 20% - חמש שנים, 4%, הוא חיה צובר 20%, הוא היה יוצא בשנת 1998

עם 3,000 שקל לחודש פנסיה.



15% מ-20 אלף - יש לו יותר מ-20 אלף כי השכר שלו עלה ב-40% - אבל אילו

היה רק 15% מ-20 אלף, זה אותם 3,000. סיכומו של דבר, בכל מקרה הפנסיה שלו תהיה

יותר גבוהה ממה שהיה צובר במצב הישן, מפני שבכל מקרה הוא יקבל יותר מ-3,000

שקלים.

שרית דנה;

המשכורת הקובעת בכל מקרה במועד הבחירות הקרובות יתעדכן לגבי כולם.

אהרון עוזיאלי;

שלוש הערות נוספות לגופו של ענין. א. אנחנו בדעה שהשינוי צריך להיות

במקביל למה שקרה לחברי הכנסת. כלומר, אם הפנסיה אצל חברי הכנסת ירדה ב-1

ביוני, אני חושב שגם פה צריך להול אוטומטית.
דוד אזולאי
1 ביוני התחילה הקדנציה אצל חברי הכנסת.

היו"ר סאלח טריף;

שינוי מקביל, תחילת הקדנציה ב-1998.

אביטל שטרנברג;

אבל גם העלאת המשכורת וגם הירידה באחוזי הפנסיה.

היו"ר סאלח טריף;

זה מה שהוא תובע.

אהרון עוזיאלי;

אנחנו שמרנו על זהות בתאריך ההעלאה, לא שמרנו על זהות בתאריך הגימלה.
שרית דנה
אתה טועה. אנחנו העלינו את השכר במועד שבו נדרשנו להוריד את הגימלה, לא

דקה אחת קודם.
אהרון עוזיאלי
השכר לחברי הכנסת עלה ב-1 באוקטובר והשכר לראשי המועצות עלה ב-1

באוקטובר. הירידה בפנסיה לחברי הכנסת חלה ב-1 ביוני, לגבי ראשי רשויות משרד

הפנים מציע ב-1 באוקטובר, ואני אומר לא. אני אומר שהזהות צריכה להישמר גם לגבי

ראשי מועצות אם עלה השכר ב-1 באוקטובר, צריך להקטין את הצבירה מ-4% ל-2% מ-1

ביוני. בדיוק באותה אנלוגיה.



מרים פרנקל-שיר;

אני רוצה לחדד את הדברים שלך. יזה לא סתם עלה ב-1 באוקטובר. ההחלטה של

ועדת רוזן-צבי בוועדת הכנסת היתה בכנסת ה-13 לדחות את העלאת השכר לכנסת ה-14.

אותו דבר היה צריך לעשות כאן, לדחות את זה ל-1998 ואז להוריד את הגימלה. מה

שקרה הוא מביאים לוועדת הפנים מצב נתון ואז אומרים: אתם פוגעים בזכויות

מוקנות. אם רוצים ללכת באופן מקביל וצמוד לחברי הכנסת, צריך לקבל החלטה

עקרונית להעלות את השכר בתחילת הקדנציה ואז ועדת הפנים תחליט להוריד את זה ל-

2% בתחילת הקדנציה.
שרית דנה
מה שעומד על שולחנה של ועדת הפנים זה לא ענין העלאת השכר.
מרים פרנקל-שור
אי-אפשר לבוא ולהגיד: אנחנו מעלים את השכר, עכשיו אתם פוגעים בזכויות

מוקנות.
היו"ר סאלח טריף
מה יקרה אם נחליט לא להוריד את אחוזי הפנסיה אלא רק בקדנציה הבאה, מה

תעשו?
שרית דנה
שר הפנים יצטרך לשקול מה הוא עושה עם שכרם של ראשי הרשויות.
היו"ר סאלח טריף
מה שעשיתם כאן זה לא בסדר. אתם באים בהתנייה: תורידו, כי אנחנו כבר

העלינו את השכר. זה לא תקין.
אהרון עוזיאלי
שתי נקודות מאוד מהותיות שאני חושב שהן גם עקרוניות לגבי מה שקרה אצל

חברי הכנסת, ואני מאוד מצטער שהנושא תזה בעצם לא התחדד או לא עלה עד היום

לדיון רציני בשום פורום.

נושא אחד זה נושא המענק, 18% בשנה, שבעצם לא אמור להשתנות. אנחנו מעלים

זאת לפחות כשאלה אם לא מעבר לזה. אני חושב שצריך לדון בזה בצורה הרצינית

ביותר. למה 18%? ישנה הצעה אחת שצריכה לדבר על התיקון המתבקש מגודל התיקון

למשכורת. לפי דעתי, אנחנו צריכים לשנות את זה לפי התקנות של מס-הכנסה. קרי, אם

יש אפשרות לעבור לצבירת זכויות בפנסיה צוברת, כשהנורמה המקובלת היא 13 ושליש,

קרי 8 ושליש זה פנסיה בצבירה, לפיצויים זה 5%, הצבירה של המעביד לטובת הפנסיה,

אני הייתי מעמיד את זה על 13 ושליש, ואז הייתי אומר שבעצם השלמנו את המהלך בכל

הסקטור הציבורי, לא רק לגבי ראשי מועצות. הייתי אומר שהשלמנו את המהלך שהוא

בעצם מעבר ל-2%. כי מה משמעות הצבירה של 13 ושליש? זה אומר שאני צובר לקופת

גמל לפי 2% לשנה.
טלי רימון
מה זה ה-18%?
אהרון עוזיאלי
אני חושב שזה בא לגלם את עלות המעביד והעובד גם יחד, זאת אומרת, לאור

המצב המיוחד של הנבחר, זה בעצם בא להגיד: אני נותן לך את כל עיסקת החבילה על

חשבוני.

דוד עמר;

גם כל הפנסיה התקציבית היא על חשבונך. אתה חושב שאלה שקבעו את זה לפני

עשר שנים הם היו טפשים, או אנחנו יותר חכמים? תהיה הוגן ותאמר: אני רוצה

להוריד את עלות ראשי העיריות ב-30%-20%. בלי כל הפלפולים האלה.
אהרון עוזיאלי
ה-18% היו במצב נתון, היום יש מצב חדש.
דוד עמר
המצב החדש שאתה עשית אותו, שהעלית את שכר הבכירים בצורה משמעותית עם

החוזים האישיים ויצרת דמורליזציה בכל הרשויות המקומיות. נוצר מצב ברשות מקומית

ש-20 איש שהם תחת ראש העיר, תחת סגן ראש העיר, מרוויחים 40% יותר מאשר ראש

העיר. לא חשבתי לרגע שאני זכאי או אני צריך לקבל עוד 40% שכר. אני לא רוצה את

זה. אף אחד לא לקח אקדח ושם לי על הרקה כדי שאגיש מועמדות וארצה להיות ראש

העיר. עשיתי את זה מתוך רצון להיות ראש עיר ואלו הם התנאים, ראה וקדש. אבל

עשיתם אי-סדר כזה. אני מבין שהנושא הזה יהיה בדיון השני.
אהרון עוזיאלי
בענין הפנסיה לפנסיונרים, פה הבעיה היא עוד יותר מורכבת. קרה פה מהלך,

ועוד פעם הוא מתחיל מחברי הכנסת, אני מודע לזה, אבל אני חושב שזה מהלך לא נכון

ציבורית ויש לנו עם זה בעיה קשה. קרה פה מהלך שבעקבות המלצות של ועדה ציבורית

קבעו שני דברים לחברי הכנסת. א. החליטו להוריד את הפנסיה מ-4% ל-2%. ב. החליטו

שהכנסת היא מקום עבודה היחיד של חבר הכנסת. זאת אומרת, נוצרה פה סיטואציה מאוד

ברורה, של נתינה מצד אחד ולקיחה מצד שני.

מה שקורה הוא שיש לנו במערכת הרבה מאוד פנסיונרים שבעצם פרשו לפי 4%

לשנה, ובזמנו יכלו לעבוד, עשו רווחים נוספים והשתכרויות נוספות, ובעצם לקחו את

זה כנתון, ששכרם צריך לעלות כמו השכר השוטף לאותם בעלי תפקידים. אני חושב

שהתפיסה הזו היא שגויה, היא לא נכונה. אנחנו צריכים בקטע הזה לבוא ולהגיד:

רבותי, הפנסיונרים הוותיקים, שצברו זכויות לפי שכר ישן, לפי תנאים ישנים, לפי

אחוזים ישנים, צריכים לשמור על אותה משכורת קובעת שהיתה להם בזמנו, שתמשיך

להתעדכן לפי אותם כללים. קרי, אם בזמנו היה עידכון רבעוני לפי השכר הממוצע

במשק, אני מציע שאותה מערכת תמשיך לנהוג לגביהם.
אביטל שטרנברג
זאת אומרת, שתי משכורות קובעות. אחת לפנסיונרים ותיקים ואחת לנוכחים.
אהרון עוזיאלי
נכון. אני מדבר- על חברי כנסת ועל כל מי ששייך לאותה החלטה.
גיורא רוזנטל
גם לשרים.
אהרון עוזיאלי
חברי מועצות דתיות, חברי רשויות מקומיות, מנכ"לים לשעבר, כל מי שבאותו

ענין.

אני אומר עוד פעם. ההחלטה, תקראו לזה הרגילה, המקובלת, שהשכר השוטף הוא

בעצם גם השכר הקובע לגבי הפנסיונרים, אני חושב שבמקרה הזה היא לא תקפה, חיא לא

צריכה להיות תקפה וצריך לשנות את כל ההחלטה, מפני שלדעתי אנשים נהנו בלי שום

סיבה, בלי שום תירוץ כלכלי כזה או אחר והנטל על הקופה הציבורית הוא בוודאי

עשרות אם לא מאות מליונים.

היו"ר סאלח טריף;

גיורא רוזנטל, בבקשה.

גיורא רוזנטל;

קודם כל הכוונה של הרשויות המקומיות היתה שהפנסיה תרד ל-2% לא היום אלא

מיד כשהיתה ההחלטה לגבי ההעלאה. זה שהנושא התגלגל הרבה זמן והוועדה לא החליטה,

זה חבל אבל זה לא באשמתנו.

מרים פרנקל-שור;

יש הצהרה של השלטון המקומי שכל ראשי הרשויות מוכנים להוריד את הפנסיה ל-

2%?

גיורא רוזנטל;

בוודאי, כל מי שעלה לו השכר.

היו"ר סאלח טריף;

אני רוצה לתקן דבר. ההחלטה לגבי חברי הכנסת לא נולדה אתמול, רק שבמשרד

הפנים לא פנו לוועדה מבעוד מועד כדי לקבל החלטה במקביל להברי הכנסת. הבקשה

הגיעה אלינו באיחור רב, אחרי שהיה משא ומתן אתכם והחליטו מה שהחליטו.

גיורא רוזנטל;

בכל אופן, מבחינת הרשויות המקומיות קיבלנו שזה מיד יורד ולא היה ויכוח על

זה. כך שאף אחד לא רוצה ליהנות מההפקר. גם האנשים חתמו והתחייבו שאם בכל זאת

מישהו יחליט להחזיר את הגלגל, גם הרשויות יחזירו את הגלגל. זה דבר אחד.

דבר שני, אני לא חושב שזה מקרי, שהגימלאות נקבעות פה והשכר אצל השר. יש

לזה סיבה. אין גם קשר ענייני. מנסים כל הזמן לקשור אחד בשני. אפילו ועדת רוזן-

צבי לא קשרה אחד בשני, היא קשרה את העלאת השכר עם הפסקת עבודה נוספת.
היו"ר- סאלח טריף
והורדת פנסיה וביטול כל הטבה.
גי ירא רוזנטל
הורדת הפנסיה נקבעה כנורמה לכל הסקטור הציבורי. השרים ירדו מ-7% ל-2%.

זאת נורמה שלא התייחסה לגובה השכר. השכר, לפי ועדת רוזן-צבי, עלה כנגד

ההתחייבות להפסיק כל עבודה נוספת. השכר אצל ראשי הרשויות עלה כדרישה שלנו, ללא

שום קשר לפנסיה, אלא בגלל הפערים שנוצרו בין ראשי הרשויות לעובדים. זאת היתה

דרישה שנדונה זמן רב. פה מנסים כל הזמן לקשור שכר עם פנסיה. אין לזה קשר

סיבתי. אנחנו דרשנו העלאת שכר הרבה לפני שהפנסיה ירדה.

היו"ר סאלח טריף;

בהיררכיה של הנבחרים, ראש רשות מקומית צריך לזכות בשכר יותר גבוה מחברי

הכנסת?

גיורא רוזנטל;

אני לא יודע. זה נושא ערכי. מי אני שאשפוט. קטונתי מלהגיד בענין זה מלה.

דוד עמר;

אני חושב שחבר כנסת צריך להרוויח יותר מראש עיר כדי לשמור על היררכיה

מסויימת במדינה הזאת. יש ממשלה, יש כנסת, יש ראשי ערים.

היו"ר סאלח טריף;

אתה צודק. אני חושב שגם שר צריך לקבל תנאים נוספים.

לגבי רשויות מקומיות, רצינו להביא אנשי מקצוע טובים. אתה לא יכול להביא

מהנדס לעיר תל-אביב בשכר זעום. רצינו להביא גזבר שהוא איש מקצוע. אסור לנו

להתקיף סתם.

דוד עמר;

כמה תל-אביב יש במדינת ישראל? שכרו של מזכיר עיריית נשר פתאום קפץ ב-

8,000 שקל לחודש, מה קרה? הוא עובד יותר מהר? תל-אביב, בסדר, חצי מליון

תושבים. ירושלים, חצי מליון תושבים. אבל נשר? רמת-ישי? כפר חסידים? מה קרה

כאן?

היו"ר סאלח טריף;

כפר תבור, שלושה-ארבעה בכירים? זה הסעיף הבא שנדון בו.

דוד עמר;

שלושה בכירים הכניסו אותי להוצאה נוספת של 600 אלף שקל בשנה.

הערה למר עוזיאלי לגבי ההתחשבנות. אני לוקח את דוד עמר. אני גומר שתי

קדנציות. אם הייתי נשאר על 4%, זה 40%. היות שהלכתי לשיטה החדשה יהיו לי 35%.

עד גיל 65 - עשר שנים, 120 משכורות. אם היום המשכורת היא 20 אלף שקל, 40% זה

8,000 שקל ו-35% זה 7,000 שקל. 120 משכורות, הפסדתי 120 אלף שקל.
אהרון עוזיאלי
לא,

דוד עמר;

למה לא? אם אני יוצא עם 40%. זה 8,000 שקל לחודש.

אהרון עוזיאלי;

לא, אתי; גס שינית וגם משאיה את האחוזים.

דוד עמר;

אני מדבר על אותה משכורת קובעת, 40% זה 8.000 שקל, 35% על משכורת הקובעת

- 7,000 שקל, 1,000 שקל הפסדתי, עשר שנים, עד גיל 65 - 120 משכורות, מה

הרווחתי? הרווחתי תוספת שכר של 20 משכורות, 20 כפול 8, זה 160 אלף שקל פרוס על

פני 20 משכורות, כאשר אני משלם על זה 50% מס, בפנסיה אני לא משלם 50% מס,

מרים פרנקל-שור;

אם היינו עושים שתי הגדרות למשכורת הקובעת אז לשיטתך היינו צודקים,
אהרון עוזיאלי
כשאנחנו מדברים כאילו על פגיעה בזכויות מוקנות, השאלה היא מה הוא חשב,

מרים פרנקל-שור;

הוא ידע שכל נושא הגימלאות מצוי בסמכותה של ועדת הפנים, הוא ידע שכרגע

שיעור הגימלה עומד על 4% לשנה, אבל הוא גם יידע שלוועדת הפנים הסמכות לשנות את

הגימלה,

גיורא רוזנטל;

אין שום בעיה,

מרים פרנקל-שור;

אני חוזרת על הדברים שלי, המצב הנתון בא לוועדה ואתם העמדתם את זה בפני

הוועדה; תורידו ל-2%, לא בא בצוותא חדא בין שר הפנים לבין יושב-ראש ועדת הפנים

להעלות את המשכורת ולהוריד את הגימלה,

דוד עמר;

הורדנו.

מרים פרנקל-שור;

זו לא הבקשה שנמצאת בפני ועדת הפנים,
דוד עמר
אני רוצה שתביני את התהליך. כאשר הוחלט על 40%, אמרו שהתנאי הוא נושא

הגימלה, ואז לכל ראש עיר היו שני מסלולים: לקבל את ה-40% ולרדת בפנסיה מ-4%,

2%, או להישאר עם ה-4% עד סוף הקדנציה במשכורת הנמוכה.
מרים פרנקל-שור
זה שאתה נשאר עם המשכורת הנמוכה ועם הגימלה, בסופו של דבר במשכורת הקובעת

אתה מקבל את המשכורת הגבוהה.
היו"ר סאלח טריף
בקרב ראשי הערים והמועצות, כמה נשארו בתנאים הקודמים?
גיורא רוזנטל
הצעירים, שאין להם הרבה פנסיה.
היו"ר סאלח טריף
אלה ייהנו משני העולמות.
אהרון עוזיאלי
בוודאי שהם נהנים משני העולמות. האמת היא שהיה צריך לשמור על האבחנה

הזאת, שפנסיונר ותיק בעצם היה צריך להישאר עם השכר הישן ואז הבעיה לא היתה

מתעוררת.

אני רוצה לחזור לנקודה שהעלה מר עמר. הוא כמובן צודק כשהוא בא ואומר הרי

בסוף כולם מתי ישרים על הגבוה. אני אומר שזה לא בסדר אבל זו עובדה. אבל אני

לוקח נקודת מוצא שונה,שכשהוא נכנס לקדנציה הוא ידע שהוא רץ עם משכורת של

15,000 שקל ו-4% לשנה.
גיורא רוזנטל
ודרישה להעלאת השכר כי יש בעיה.
שרית דנה
כללי החישוב של ראשי רשויות מקומיות מוצמדים לשרים. אם אתה רוצה לקחת את

כל הציפיות מראש, קח גם את הציפיה הזאת.
אהרון עוזיאלי
שרים ירדו מ-7% ל-2%.
שרית דנה
גם אנחנו הורדנו ל-2%.



אהרון עוזיאלי;

אני עוד פעם חוזר. א. לעומת הציפיות של ראש הרשות, לא קרה לו שום דבר,

מצבו בכל מקהה הוטב בפנסיה,

גיורא רוזנטל;

הוטב גם כשהוא ירד ל-2%?

אהרון עוזיאלי;

בוודאי. הוכחתי את זה קודם וזה לא השתנה. הוא נכנס עם תנאים ידועים.

במהלך התקופה הזאת, אילו לא היה קורה שום דבר, הוא היה יוצא עם פנסיה נתונה.

הוא יוצא עם פנסיה יותר גבוהה בכל מקרה, גם אחרי הירידה של 2%. זאת הנקודה,

אין נקודה אחרת.

לשיטתי היה צריך לחיות דבר אחר, או שכר גבוה עם 2%, או שכר ישן עם 4%.זה

היה צריך לעבוד כלפי כולם, פעילים וותיקים שהם כבר פנסיונרים. ואז לא חיה קורה

כלום בקטע של הפנסיונרים, שחיו נשארים עם שכר ישן, תנאים ישנים והכל חיה בסדר,

כי לגביחם לא חיה צריך לקרות שום שינוי. זו הנקודה שממנח צריך לחשוב עוד פעם

מחדש על כל חנושא.
חיו"ר סאלח טריף
אני לא רוצח שתטיל גם עלי את חעסק שמוטל על ועדח אחרת, חשובה מאוד בכנסת,

שבאמת החליטה החלטה מאוד גורפת בענין חזה. יש לכך משמעות רבה במשק. אני מתפלא

עליכם, אתם באוצר לא השמעתם שום קול, שום ציוץ. זה נטל כבד על תקציב הרשויות

המקומיות שיש להן גרעון אדיר. אתם באוצר לא נבחרים, אתם עובדים תקופה והולכים

למשחו אחר. יש פח נבחרים מכל הכיוונים שנתונים ללחצים. איפח העמידה שלכם בענין

חזה? למה אתם לא מבקשים שוב דיון לגבי אותם חברי כנסת שפרשו ויש להם את כל

חצבירה, יש כאלה שיש להם כמה צבירות ואלה רבים לא מעטים.
אהרון עוזיאל
אני חושב שהסמכות היא בידי הכנסת והכנסת היא זו שצריכה לקבל את ההחלטה.

היו"ר סאלח טריף;

השאלה היא אם הובא בפני הכנסת כל הענין הזה עם המשמעויות שלו.

אנחנו לא נסיים היום נושא כזה ולא נחליט. אני גם לא מתכוון להחליט לבד.

אם לא יהיו פה חברי הוועדה שיטלו חלק ואחריות בענין חזה, אני לא מתכונן

להחליט.

אנחנו רוצים להזמין את שר הפנים לענין הזה וגם את שר האוצר. אני חושב

שהענין חזה הוא חשוב. אנחנו נודיע מראש לחברי הוועדה על הדיון. אני לא מוכן

לקבל החלטח לבד. זח דיון שני שאני לבד פח. אם חיינו מביאים מצלמות לדיון, כולם

חיו רצים לפה.

יחזקאל לביא;

ייאמר לזכותו של חבר-הכנסת אזולאי שהוא היה פה עד לפני כמה זמן.

היו"ר סאלח טריף;

הוא מהפעילים והטובים. אני מודה לכם מאוד.



חריגות שכר ברשויות המקומיות

היו"ר סאלח טריף;
אנחנו עוברים לנושא הבא
חריגות שכר ברשויות המקומיות. הנושא הזה נדון

בכנסת בכמה ועדות והיו מימצאים חמורים וקשים. לנוכח כל זה, אני רוצה לשמוע מכם

מה אתם הולכים לעשות. אני באמת לא מבין איך רשות מקומית, בת אלפיים תושבים

ופחות, משלמת לארבעה-חמישה בכירים כל חודש מאות אלפי שקלים. זה המון כסף.
שרית דנה
זה באישורו של הממונה על השכר.
אהרון עוזיאלי
בקטע הזה אנחנו נערכים לפעילות יחד עם משרד הפנים. אנחנו רואים בו את

האבא או האמא של הרשויות המקומיות. קודם כל, לא כל שכר גבוה הוא בהכרח שכר

חריג. פה ציינו, ובצדק, על אף שכמובן ההחלטה היא בידי הרשות המקומית אם להנהיג

ומה להנהיג מבחינת חוזים אישיים - - -
היו"ר סאלח טריף
יש ספק שברגע שאתם נותנים גישה חופשית לענין, לא יתנו בכל רוחב הלב?
אהרון עוזיאלי
מדובר בעובדים סטטוטוריים, מדובר אך ורק בעובדים האלה מבחינת המהלך

המרכזי, מדובר באישור תקציבי שהעיריה צריכה למצוא ולעגן אותו באישור שאכן יש

לה מקור תקציבי לשכר חזה. מצד שני, בואו לא נשכח שאנחנו מדברים על עובד שהוא

לא קבוע אם הוא עובר לתנאים האלה.
היו"ר סאלח טריף
דרך אגב, כולם חיו קבועים. ברגע שהבאתם את הנושאים האלה, הם עברו להיות

לא קבועים.
אהרון עוזיאלי
הם לוקחים על עצמם סיכון.
היו"ר סאלח טריף
בטלתם את ההסכמים שהיו? אתם שוקלים לבטל אותם? היה פרסום של קוצ'יק על

ביטול הסכמים קיבוציים ברשויות המקומיות.
יחזקאל לביא
יש בעיה חוקית בנושא הזה.
טלי רימון
מבחינה משפטית הוא לא יכול לבטל. הוא צריך ללכת לבית משפט שיפסוק.



אהרון עוזיאל;

אני רוצה להדגיש עוד פעם, שעובדים חדשים שנכנסים לתנאים החדשים המאושרים,

הם נכנסים על פנסיה צוברת ולא על פנסיה תקציבית. לזה כמובן יש משמעות אדירה

מבחינת הנטל הכולל של אותו עובד, על אף שכרגע רואים את ההוצאה השוטפת, אבל

בסיכומו של דבר אנחנו יודעים שאנחנו חוסכים מהרשות הרבה מאוד כסף על חשבון

הדורות הבאים, כי הוא לא נכנס לכלל פנסיה תקציבית.

לגופו של ענין, אנחנו פועלים ברשויות המקומיות ואנחנו מבקשים לבטל

הסכמים. זה לא רק הסכמים, זה יכול להיות הסדרים, זה יכול להיות הודעות חד-

צדדיות של המעביד לגבי סכומים או תשלומים שאנחנו סוברים שהם בלתי חוקיים

ומנוגדים להוראות סעיף 29 לחוק יסודות התקציב. כרגע גם יש סכסוך בבית הדין

הארצי תלוי ועומד של עובדי הרשויות המקומיות לגבי מה צריכה להיות הדרך הנכונה

לבטל הסכמים כאלה,

היו"ר סאלח טריף;

הצו נגד מה, כנגד החלטה כן לבטל?
אהרון עוזיאלי
כן. אתן לך דוגמה. עיריית ראשון לציון, שהיתה בה מערכת שלמה של הסדרים

שאנחנו חשבנו שהם הסדרים לא חוקיים ולא נכונים, ביקשנו להגיע עם העובדים להסדר

חדש, שמכשיר חלק מהישן ומקצץ את ההוצאות השוטפות - העובדים, לצערי, לא הסכימו.

העירייה חשבה שכן נכון לבצע צעד כזה, היא ביקשה לבצע אותו, נתקלה בהתנגדות של

העובדים ולכן הנושא הגיע לבית הדין. דוגמאות כאלה יש הרבה, לא בהיקפים של

טיפול כולל ברשות אבל בהרבה מאוד קטעים נקודתיים יותר.

היו"ר סאלח טריף;

עובדי משרד הפנים לא מוגנים בוודאי על ידי אף אחד.
יחזקאל לביא
לא רק שהם לא מוגנים על ידי אף אחד, הם מופקרים לחלוטין על ידי הממונה על

השכר.
אהרון עוזיאלי
אני אתן דוגמה מאוד פשיטה של החזר הוצאות רכב למי שאין לו רכב. זה לא

קיים בהרבה מקומות, אבל ברשויות מקומיות זה קיים. כשאנחנו דורשים לבטל את זה,
באה הסתדרות הפקידים וטוענת
איך אתם מעיזים לפגוע בזה.
היו"ר סאלח טריף
זו לא עבירה על החוק?
אהרון עוזיאלי
בוודאי, זו עבירה על החוק.



גיורא רוזנטל;

נכון שזה קיים גם לחברי הכנסת?

היו"ר סאלח טריף;

לא.

דוד עמר;

אז הוא יקנה סוסיתא של אלף שקל, ישים אותה ליד הבית ויש לו רכב.

היו"ר סאלח טריף;

למי יש היום סוסיתא? היום יש לכל אחד מכונית אחת ושתיים.

דוד עמר;

אם יש רכב, אין בעיה.
אהרון עוזיאלי
גם במקרים כאלה, שהעובד חסר רכב והוא מקבל השתתפות, גם עליו ההסתדרות

דואגת להגן. יש פה בעיה איך לטפל בכל הקטעים האלה.

אנחנו מתכוונים להקים יחידת אכיפה שתטפל בביטול ההסכמים, אותה פרוצדורה

שבית המשפט ימצא לנכון שהיא הנחוצה. אנחנו מתכוונים לטפל בנושא בצורה של

עבירות משמעת,, להקים את בתי הדין למשמעת על פי חוק יסודות התקציב ולתבוע את

האנשים שאחראים להנהגת אותן עבירות בפני בתי חדין למשמעת. אנחנו מתכוונים

לנקוט בסנקציות תקציביות כך שתישללנה התמיכות והעברות מענקים. סכומים שמשולמים

שלא כדין ינוכו מההעברות הממשלתיות לאותם גופים.

כפי שאמרתי, בקטע של משרד הפנים אנחנו מתכוונים לעבוד בשיתוף פעולה מאוד

הדוק. אנחנו מתכוונים שיקום אגף או יחוזק אגף שירכז את כל הטיפול בנושאי כוח-

אדם במשרד, כולל טיפול בהסכמים, בדיקות של רואה חשבון תקופתיות ואד-הוק באותן

רשויות שנגיע למסקנה ששם יש מקום להיכנס לבדיקה יותר מעמיקה. אנחנו גם שוקלים

שינויי חוק, כרגע עדיין לא מאורגנים, אבל הרעיון הוא להקים איזושהי ועדה

משותפת לפנים, אוצר, משפטים, אותם גופים שיכולים להיות רלבנטיים, כדי לדון

בנושאים כמו מעמד הגזבר. אנחנו יודעים שזה מאוד מקפיץ את האנשים, אבל אנחנו

חושבים שיש מקום לפחות לחשוב על זח שהגזבר יהנה מאיזשהו מעמד מקצועי מיוחד כמו

חשב במשרד ממשלתי, שהוא בעצם בלתי כפוף לא למנכ"ל ולא לשר, הוא מקבל את

ההוראות מהחשב הכללי. הרעיון פה הוא אם אפשר להעתיק משהו כזה או דומה כלפי

הפונקציה המבצעת.

גיורא רוזנטל;

עם כל חחשבים זה לא הפריע לכם לגמור ב-15 מיליארד שקל גרעון בשנה שעברה.

כפול ממה שתיכננתם.

אהרון עוזיאלי;

זה לא קשור.



אהרון עוזיאלי;

סימן שזה לא הפתרון.
היו"ר סאלח טריף
ליאון בורוזובסקי, בבקשה.
ליאון בורוזובסקי
אני מבקש להבהיר כמה נקודות. שכר הבכירים ברשויות המקומיות עלה בהסכמת

מרכז השלטון המקומי, משרד האוצר ומשרד הפנים בניגוד לדעתנו לפני כחמש-שש שנים.
יחזקאל לביא
והממונה על השכר.
ליאון בורוזובסקי
זה היה בניגוד לדעתנו, ואני בהחלט מסכים עם מר דוד עמר, כאשר התנגדנו,

אבל היה אז לחץ כבד של אותם עובדים בכירים וסטוטוריים והפילו את ההסכם. כאשר

במקביל שכרם של עובדי הרשויות, במשך כל השנים, אף אחד לא קבע שכר אמיתי וריאלי

לעובדי הרשויות המקומיות.

צדקת שנתת דוגמה של מהנדס. אם נלך לפי רמת השכר שקבע הממונה על השכר

באוצר, מהנדס ברשות מקומית צריך להרוויח 2,500 שקל.

לא נקבעו רמות שכר לעובדי הרשויות המקומיות, ופה מר עוזיאלי בעצם התחמק

מפתרון הבעיה. יחידת אכיפה, יועצים וגזבר, שום דבר בנושא הזה לא יעזור. אני

מציע כבר כמה חודשים וכמה שנים לעשות מבנה שכר חדש לעובדי הרשויות המקומיות

ומשרד האוצר מתנגד לזה בכל תוקף, דבר שניסינו לעשות ב-1993 עם הממונה הקודם

וכמעט עשינו את זה. דרך אחרת לא יכולה להיות. יש כ-100 אלף עובדים ברשויות

המקומיות שאין להם הסכמי שכר. אבל הממונה על השכר באוצר שוכח שאותן תוספות

חריגות במרכאות או לא במרפאות, אושרו על ידי הממונה על השכר באוצר, לא יעזור

לאף אחד שום דבר. בהסכם השכר האחרון כתבו שתוספות שכר מקומיות תמשכנה להשתלם,

ואף אחד לא יוכל להתחמק מההחלטה הזו. לכן הנושא הזה נמצא בבית הדין ונמצא

בסכסוכים, וכל דרך לעשות על 100 אלף איש פעולה אדמיניסטרטיבית חוקית היא לא

תעזור, אלא אם כן ייבנה מבנה שכר חדש לעובדי השלטון המקומי. אני חושב ש-100

אלף עובדים זכאים למבנה שכר אמיתי. מעבר לזה, שום פתרון אחר לא יהיה. אני חושב

שצריכה ליפול באיזשהו גוף המלצה לבנות מבנה שכר כזה, מה שפעם קראו לזה דו"ח

ז וסמן. תקראו לזה כל שם אחר, צריך מבנה שכר אמיתי.
היו"ר סאלח טריף
כנ"ל לעובדי המדינה.



ליאון בורוזובסקי;

אני בהחלט מסכים אתך.
היו"ר סאלח טריף
זה נושא שעוד נדון בו חרבה. אני מקווה שמה שאתה אומר יתבצע. נראה אם זה

יעזור. זו שאלה לחלל האוויר.

אני מאוד מודה לכם, ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:50

קוד המקור של הנתונים