ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 18/03/1997

הופעות אמנים ישראלים בחגיגות יום העצמאות

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 81

מישיבת ועדת תפנים ואיכות הסביבת

יום שלישי, ט' באדר ב' התשנ"ז (18 במרץ 1997), שעה 12:00
נפתו
חברי הוועדה: סאלח טריף - היו"ר

רפי אלול

בני אלון

מיכה גולדמן

מקסים לוי
מתמנים
גיורא רחנטל - מנכ"ל מרכז שלטון מקומי

חיליק גולדשטיין- דובר מרכז שלטון מקומי

יחזקאל לביא - משרד הפנים

מנתם זילברמן - וובר הועד המנהל, איגוד אמני ישראל

דני שלם - איגוד האמרגנים והמפיקים

יוסי קיוסו - מנהל אגף תרבות עיריית תל אביב

יעקב מנדל - מנהל מחלקת מופעים

דב עילם - אמרגנות הכוכב

בן שטרית מרים - אמרגנית

ליביה חכמון - איגוד השחקנים בהסתדרות
מנהלת הוועדה
יפה שפירא
קצתית
סיגל גורדון
סדר-היום
הופעות אמנים ישראלים בחגיגות יום העצמאות.



הופעות אמנים ישראלים בחגיגות יום העצמאות
היו"ר סאלח מריף
אני פותח את ישיבת הוועדה בנושא הופעות אמנים בחגיגות יום העצמאות. אנחנו מקיימים

את הדיון לאור פניות ופרסומים רבים על העלות הגבוהה של האמנים בהופעותיהם. לנושא היום יש

משמעות כפולה מכיוון שהבחירות לרשויות המקומיות נמצאות בפתח, וכן גם חגיגות 50 שנה

למדינת ישראל. אנחנו אוהבים את כל האמנים ללא הבדל אך הם עולים לנו ביוקר. צריך לבדוק איך

אפשר לתאם בין הרשויות המקומיות הסובלות מגרעונות כבדים, שלא להיכנע למחירים משקיעי

השחקים רק בכדי לבדר את התושבים. הדיון היום ביחמתו של חבר הכנסת מיכה גולדמן.
מיכה גולדמו
אני רוצה להררות ליושב ראש הוועדה שנענה לפנייתי לקיים דיון מיוחד זה בווננדת הפנים.

לאורך הרבה שנים עסקתי בנושאים אלה גם כיושב ראש רשות וגם כאחראי על תרבות. אני מכיר

את החשיבות הגדולה של הרשויות המקונזיות סביב יום העצמאות לרצות את כולם, אבל אני גם

יודע מה זה גורם לקופת הרשויות המקומיות יום לאחר יום העצמאות.

לצערי הרב, מרבית הרשויות שמזמינות את האמנים היקרים- ובעלי העלויות הגבוהות, אלו

לא הרשויות החזקות אלא בעיקר רשויות מקבלות המענק ולא נטולות המענק. לגבי רשות נטולת

מענק, קשה להתערב בענייניה אבל היא מכתיבה את הטון.

אני לא רוצה לפגוע בשמחת התושבים אבל יחד עם זאת אפשר לתת פתרון של פעילות

תרבותית לאורך כל השנה, אם ניצור מציאות, שבערב יום העצמאות יופיעו יותר להקות הפועלות

לאורך כל השנה עם במאים ואמנים שפרנסתם לא מהגבוהות בארץ.

אני לא נגד הופעת אמנים בעלי שם, אבל אני טוען שאפשר לעשות חגיגת יום העצמאות

לאו דווקא בערב יום העצמאות ששם ההוצאה גבוהה יותר, אפשר לעשות זאת ביום שלמחרת או

יומיים שלאחר מכן. אפשר לעשות את שמחת הישוב כפולה ולהביא את אותו אמן בחמישימ אחת

פחות ממה שהוא עולה בערב יום העצמאות, שבו יש לחץ על האמנים ובאופן טבעי האמרגנים

מנצלים את הימים האלה ומנסים לקבל הוצאה כספית גדולה.

לא יכול להיות שרשוית מקומיות הנמצאות בגרעונות כספיים גדולים המתקרבים למיליארד

שקל, מצד אחד באים לשולחן הוועדה, מבקשים את הסיוע והעזרה לצאת מהגרעון הגדול ונזצד שני,

נחמינים אמניס בעלי שם בעלות גבוהה מאוד. צריך לקבוע תקרה של תשלומים תוך הסכמה עם

השלטון המקומי. ברגע שתהיה תקרה, האמנים לא יצאו מופסדים, במאזן השנתי הם יצאו עם הכנסה

גבוהה יותר. אם האמנים לא ירכזו את היום המרכזי הזה, הם יבינו שעל ידי כך שייגבו מחיר נמוך

יותר, מספר ההופעות ברשויות יהיה גדול יותר. כך האמן ירגיש שהוא לא מבוסס רק על יום

העצמאות.

זה לא מאבק בין האמנים לבין ועדת הפנים או הרשויות המקומיות. אנחנו רוצים את הטובה

ההדדית, גם של התושבים ברשויות המקומיות לשמור על הקופה הדלילה של הרשויות המקומיות

וגם לשמור על זכותם של האמנים שההכנסה שלהם לא תהיה מבוססת על ערב אחד.
היו"ר סאלח טריף
בשם הוועדה, אני רוצה לאחל לשייקה לוי שנמצא בבית חולים הרבה בריאות. אני מבקש
לפנות לדני שלס מאיגוד האמנים
האם יש הצדקה לריטה וליהודה פוליקר לדרוש 160,000 שקל

עבור חצי שעה? דיויד ברחה - 70,000 שקל, גידי גוב 75,0000, דנה אינטתשיונל 45,000. המחירים

אסטרונומיים. מה אתם עושים בכדי לא לעשוק את הקופה הציבורית? לדעתי זה ניצול, ראשי

הרשויות נמצאים בלחץ של בחירות והם חייבים לרצות ולבדר את תושביהם. כל המרבה במחיר

מקבל את האמן המבוקש, ומצב זה גורם לתחרות בין רשויות מקומיות.
דני שלם
הריטואל של ישיבת ועדה של הכנסת לפני כל יום עצמאות הפך להיות מנהג קבוע. אותה

ישיבה בדיוק התקיימה בוועדת החינוך והתרבות של הכנסת בשנה שעברה. אותן הטענות שנשמעות

היום נשמעו גם אז, ואותן התשובות שאנחנו מתכוונים לתת היום, נתנו גם אז. דבר לא השתנה מכיוון

שלא אנחנו קובעים את השוק. האמרגנים והאמנים הם אנשים פרטיים, לא מסובסדים על ידי שום גוף

שבעולם. רוב האמנים שמופיעים ביום העצמאות הם לא שחקני התאטרון הקאמרי, הבימה, או מוסד

אחר מסובסד המקבל משכורת קבועה. האמנים הם אנשים שתמפרנסים כל השנה בעיקר בחגים. זה

שוק חופשי ומי שיוצר בסופו של דבר את הלחץ על המחירים זאת התחרות.

בעקבות אסונות כפי שהיו בשנה שננברה, בפורים, בפסח וביום העצמאות, נמנענו מלתבוע

את הרשויות המקומיות על ביטול הופעות ונאלצנו לספוג את כל הנזקים במשך כל השנה.

כאשר אנו באים לבקש סיוע אף אחד לא עחר לנו. אי אפשר לבוא אלינו בטענות, מה שיוצר

את המחירים הללו הוא בסופו של דבר הלחץ על האמנים. רצוי שנדע, מדובר כאן בשלושה, ארבעה,

חמישה אמנים לכל היתר, שבאופן טבעי הם לא יכולים להופיע ביום העצמאות בכל מדינת ישראל

ויש עליהם תחרות. מקומות שאין הצדקה שיוציאו סכומים מעין אלו מנסים להביא את האמן אליהם

ומוכנים לשלם כל סכום וכך הם יוצרים את התחרות ואת רמת המחירים.

אנחנו לא מעוניינים בתחרות ולא בהעלאת המחירים. היינו מעוניינים יותר, לחזור למצב

שהיה בעבר אשר בבמות הבידור של יום העצמאות נעשו דברים יותר עממיים, פשוטים יותר ועניינים

יותר, ואנו הופענו עם האמנים שלנו באולמות מסודרים. קהל שקנה כרטיסים, ראה את ההופעה, איש

לא היה צריך לסבסד זאת ואנחנו יצאנו הרבה יותר נשכרים מהעניין.

צריך לזכור שאמן כמו יהררה פוליקר המופיע בפני קהל של 10,0000-15,000 איש, הוא

"שורף" במידה מסויימת את הקהל הזה. אם לוקחים בחשבון אפילו רק חצי ממחיר הכרטיס הטבעי

ומכפילים אותו בכמות הקהל, בסופו של דבר יוצא שגם במחירים המופתים המנותקים מהמציאות,

הוא מקבל הרבה פחות.
מיכה גולדמן
בסיום מבצע "ענבי זעם", טיפלתי בנסיון להביא את יהודה פוליקר לקריית שמונה, הסכום

שהוא דרש לערב היה 50,000$ ואפשר לקרוא לזה סחיטה.
דני שלם
גם בקריית שמונה יש קהל ההולך ליהודה פוליקר ועובדה שבהצגות שעשה בקריית שמונה

או בקיבוץ איילת השחר, האולם תמיד מלא במחירים שלא מקובלים אפילו באזורים אחרים. אף

אחד לא לוקח בחשבון את העובדה שפוליקר או כל אמן אחר יכול לא לעבה- במשך שנתיים או

שלוש בכדי להכין את התוכנית החדשה שלו, מי משלם לו עבור התקופה הזאת? מגזימים כאן

בסכומים מבלי לדעת את העובדות האמיתיות. ואם כבר מדברים על יהררה פוליקר, השנה, יהררה

פוליקר מופיע ביום העצמאות בהיכל התרבות בתל-אביב והקהל קונה בכסף כרטיסים כדי לראות

אותו.

אני חושב שחבר הכנסת גולדמן הצביע על הדברים הנכונים ועל הפתרונות הנכונים. מקובל

עליי שרשות מקומית מציבה תיקרה למחירים בהתאם ליכולתה הכספית, אך אני מסתייג מהתאגדות

של רשויות מקומיות. זה אסור על האזרחים מבחינת החוק, זה נקרא הגבל עסקי וראוי לרשויות

המקומיות להיזהר מלעשות מעשים אלו.
מיכה גולדמן
אין כאן הגבל עסקי, זה לא קשור להגבלים עסקיים.
גיורא רחנטל
אני רוצה להררות ליושב ראש הווננדה ולחבר הכנסת מיכה גולדמן על הבאת הנושא לדיון

ציבורי.



ראשית, אני רוצה לומר שאין לנו דבר נגד האמנים, אין לנו מאבק נגדם וגם לא נגד

האמרגנים, אבל יש נקודה מסויימת שבה עוברים את הגבול. אנחנו יודעים שבחגים האמנים גובים

מחירים גבוהים יותר חה גם מתקבל על הדעת, אך השאלה היא עד כמה, 50%,100%,150%,200%

יותר זה עדיין מניח את הדעת אך כאשר מדברים על מאות אחתים יותר ח-רישות מוגזמות ובלתי

סבירות, משמעו שמנצלים את העובדה שראשי ערים לא רוצים שלא להראות טוב כלפי תושביהם

ובאים עם מחירים הלא ניתנים למשא ומתן ואז אין ברירה לראש העיר, הוא לא יכול להרשות

לעצמו שבעיר הגדולה או בעיר לידו ראש עיר אחר כן נכנע והזמין את האמן, ואחר כך הוא צפוי

לביקורת מצד התושבים שלו, שעלולים להתנגד לשלם מימים חה מביא את ראשי הערים להיכנע.

ניסינו להידבר עם האמרגנים ולהגיע להבנה כלשהי אך נענינו בשלילה ובחחק יד. לאחר

התגובה הנוקשה וחוסר ההבנה אמתו כי אנו נפעל בדרכים האחרות הפחות נעימות. הרשויות

המקומיות לא יסכימו לשלם מחירים מופקעים. נכון שהתחיל משא ומתן אך הוא לא הסתיים. אם

נראה שלא יוצאת בשורה מצד האמרגנים ומצד האמנים והם לא מבינים שצריך למתן את הדרישות

ולנסות להיות מותאמים למצב העכשרי, הרשויות הנוקומיות לא ייכנעו.
מרים בן שטרית
נוצר קרטל לא חוקי.
גיורא רחנטל
אני נמצא הרבה זמן ברשות המקדמית, כיהנתי כמנהל כספים בנזשך עשרים ושלוש שנים,

ועמדתי בנזצבים כאלו. האמרגנים צריכים להתאים את עצמם למצב שישנו היום. הציבור לא יכול

לעמה- במחירים אלו.
דני שלם
אל תשלמו, זה הפתרון. כשיש מוצר שהוא יקר נדרי אל תשלם ננבורו.
מקסים לוי
אני יכול להצביע באצבע מאשימה כלפי השלטון המקומי, בושה וחרפה לשלטון המקומי

שנוצטייר היום כחברה שצריכה לתת מתקציבים גרעונים לקראת דברים מעין אלו. הבושה היא

שהשלטון המקומי נוצד אחד נלחם תאבק על תקציבים לחינוך ורווחה ומצד שני יכול לאפשר

ולהוציא עבור ערב אחד מאות אלפי שקלים. ערב כזה יכול להיות באמצעות המתנס"ים. אני חושב

שמשרד הפנים לא עושה כלום בעניין. עיירה קטנה כמו אופקים או שדרות שנלחמת על חייה יכולה

להרשות לעצמה להביא אמנים במאתיים אלף שקל. אני מתקומם נגד השלטון המקומי, נגד משרד

הפנים וכנגד התופעה.

עם כל הכבה- לשלטון המקומי, אם הוא יוצר מערכת של בקשות וגרעתות, הוא היה צריך

להצהיר שהוא לא יעמוד בסחיטה של האמנים. אני לא יוצא נגד האמנים או האמרגנים, הם עוסקים

בתחרות והם צריכים להתקיים אך רשות נזקומית שיש לה גרעון, אין לה זכות לארח אמנים

בסכומים גדולים אלא אם זאת רשות שאין לה גרעתות והיא עשירה.

הגשתי הצעה לסדר היום במליאה ואני אלחם בנושא זה. בושה וחרפה גם למשרד הפנים.

לשר הפנים יש את כל הסמכות לו1בוע, לקבוע כללים, ולהגביל רשויות. צריכים להיות אמיצים ולא

להתבייש לתקוף את כל ראשי הרשויות אשר באים לוועדות "לבכות" ולהילחם בגין תקציבים ומצד

שני מגדילים את הגרעתות.
דב עילם
במשך כמה שנים אני מנהל מאבק קשה מאוד כנגד משח- הפנים ומרכז שלטון מקתזי. ניהלתי

תכתובת ענפה מאוד עם מרכז שלטון מקומי, עם שר הפנים, שר האוצר, יושב ראש ועדת הכספים

ולאף אחד מהגופים הללו לא היה איכפת ולא טמן ידו בעניין.
היו"ר סאלח טריף
אני רואה שרובי נגר, הממונה על יחידות הפיקוח מברך אותך ומוסך לך שהוא רוצה למסד

נושא פרוץ זה.
דב עילם
קיבלתי ברכות מכולם אך דבר לא נעשה. לגבי ריטה ופוליקר , הם לא הבעיה, אפשר לעשות

יום עצמאות בלעדיהם, אין הפרשים גדולים במחירים שלהם בהשוואה לימי חול. הבעיה מתחילה

באמנים שמבקשים פי חמש ופי שש ביום העצמאות. לדוגמא: גידי גוב מתקשה לקבל הופעות ביום

יום, הוא לא אמן קופה וביום העצמאות הוא מבקש 75,000 שקל. כנ"ל דנה אינטרנשיונל שמבקשים

עבורה פי שש.

עד לפני חמש שנים היתה תחרות בענף האמרגנות ביום העצמאות. עשרים ותשע שנים אני

עוסק בעניין, התחתו והובלנו. מה שקרה בחמש שנים האחרתות, שלושה ארבעה אמרגנים מובילים,

אספו סביבם עוד עשרה אמרגנים שקנו את כל הסחורה שלהם במחיר שרצו ואז נעלמה התחרות.

לא צריך לבוא בטענות למשרד הפנים, הוא לא צריך לפקח. מי שמתרשל בתפקידו זה מר

גיורא רוזנטל בשם מרכז שלטון מקומי. שנים אני כותב מכתבים ולבסוף קיבלתי טלפון משרון, איש

הביטחון של מרכז שלטון מקומי, עליו הוטל לטפל בכל הנושא.

ערכתי רשימה והעברתי אותה גם ליושב ראש ועדת הפנים, רשימה של מאה אמנים

במחירים של אלף שקל והיקר ביניהם עשרת אלפים שקל. קיבלתי תגובות טובות על כך ויש רשויות

שהזמינו את האמנים מתוך הרשימה.

בשנה שננברה המועצה להגבלים עסקיים שלחה חוקרים לחקור את ה"קרטל" אשר ניצל את

חולשתו של מרכז שלטון מקומי. מרכז שלטון מקומי יכול היה להטיל את מרותו ולנסות להוביל

מהלך. אם מנכ"ל מרכז שלטון מקומי היה נכנס לעובי הקורה, היו תוצאות חיוביות.
ליביה חכמוו
אני תומכת בדבריו של דני שלם. לצערי, יש כאן נציגות גבוהה של אמרגנים ולא של אמנים.

בכתבה בעתון לא מופיעים אמרגנים, בחרו אך ורק אמנים עם מחירים גבוהים. לא לקחו בחשבון

שחמישים אחח נזם יורד מהסכום, שצריך לשלם לנגנים, לתאותים, למוסקאים. נראה כאילו

שהאמנים תמיד יכולים להרוויח מחירים כאלו אך האמנים נמצאים בדרך כלל במצב קשה של פרנסה

למרות שיש להם עתות. לא נעים לשמוע את הלהט כנגד האמנים שהופכים להיות חמסנים. האמנים

במדינת ישראל הם הראשוניס שמתנדבים לכל פעילות, בבתי סוהר, בבתי חולים, ימי זכרון וכדומה.

אתם מדברים על גרעתות כספיים של הרשויות ועל הצורך של נבחרי ציבור שעונת-ים בראש

מועצה מקומית להתפאר ולהתהדר באמן גדול שהם מביאים. הבעיה בעצם היא של נבחר הציבור,

האמנים לא אשמים, השוק חופשי. אתם לא יררעים כמה ביטולי הופעות יש לאמנים בכל פעם

שקורה אסון, אף אחד לא מפצה אותם. אני מייצגת את כבודם של האמנים, אמ"י - ארגון אמני

ישראל מנהל גם מאבק אחרי רשויות נוקומיות שצריך לרדוף אחריהן בכדי שישלמו את השכר לאחר

חמישה, שישה חרושים. אף אמן לא יבוא ויחשוף את עצמו לקשיים בהם הוא ננוצא אך לכם נוח

להוציא דברים מגמתיים.
היו"ר סאלח טריף
נשאלת השאלה האם זה נכון והאם המתירים אכן גבוהים?
ליביה חכמוו
אני לא בדקתי את המחירים אבל זה שוק חופשי חכותם של האמנים להרוויח את לחמם

בצורה חופשית.
היו"ר סאלח טריף
אם זה שוק חופשי, רשויות מקומיות יכולות להתארגן ולקבוע מחירים שלא יהיו נוחים

לאמנים.
יוסי קיוסו
האמנים הנו לא עיקר הבעיה. בערב יום העצמאות עולה פי כמה בל נושא במות, תאורה

והגברה למרות המבתימ השנתיים והרב שנתיים. אפשר להביא את האמן הטוב ביותר אך אם אין

הגברה מתאימה, הכל לטמיון. אני לא רוצה להתקיף את האמנים כי כל קצב החיים של תל אביב

סביב האמנים. אין לי בעיה עם הופעות של אמנים ועם מחיריהם אבל אני יודע על פניות של אמנים

שאין להם כסף לטיפול שיניים והם פונים אלינו בעניין גמילות חסדים. אולי זאת ההזדמנות להקים

קרן עזרה ההדית לאמנים במצוקה.
גיורא רוזנטל
זה לא הבידור הקל שעליו אנו נזדברים, אלו אמנים מסוג אחר.
ליביה חכמוו
לא לעולם חוסן, פעם למעלה ופעם למטה.
יוסי קיוסו
לנו אין בעיה של אמנים, לנו יש בעיה של הבמות למרות המכתים, או הבעיה להעסיק

במות בבמות שאנו צריכים בעיר גדולה כמו תל-אביב.

היות והאמנים מופיעים בתל אביב כל השנה, באופן טבעי המתירים הם אוזרת. למרות זאת

המדיניות שנקבעה אצלנו היא שעיקר המופעים הם של כלים מקומיים. חגיגות בעלות אופי מיוחד

כמו זמר ננברי, האמנימ עולים בזול. אנחנו נזשתמשים בכלים משלנו ולוקחים את האמן כצימוק.

העיר הגדולה לא גוררת את המחירים, התחרות יכולה להיות בין תל-אביב וירושלים ולא בין תל-

אביב לשדרות ואופקים ששם נוצרת הבעיה. ראשי רשויות קטנות מחליטים החלטות תפחות

ומחתימים אותם על כך.

לאחר יום העצמאות אני מבקש שהוועדה הנדון בנושא לעונוק. יש גופים ששייכים לוועדה

המקשים עלינו ולפעמים שוטר לערב אחד עולה יותר מפרופסור.
מרים בן שטרית
אני רוצה לשאול, מדוע נתפסים לריטה ולפוליקר? מדוע לא מדברים על אמנים אחרים

שהקרטל לוקח מהם 80%. יש דברים חמורים שאני לא רוצה לומר אותם כרגע, יש איומים על חיי

ועל אמרגנים נוספים. אני מדברת על אמנים שהקרטל לוקח אותם לרשותו ומשלש את המחיר עבורם.

אמן שלא נמצא ברשימתם, מוחרם.
היו"ר סאלח טריף
אני רוצה לדעת מה משרד הפנים עושה בעניין, אתם מסכימים לכך? האם יש בעיה?
יחזקאל לביא
מדיניות משרד הפנים היתה לאורך כל השנים לאפשר לרשויות הנוקומיות אוטתומיה בנושא

זה. זאת אומרת לא מכתיבים לרשויות המקומיות אלא את המסגרת התקציבית הכוללת שלהם ובתוך

המסגרת התקציבית שיעשו מה שרוצים, איזה תוכניות אמנות שרוצים.

לגבי חריגה תקציבית שבוצעה בנושאים הללו, היו העברות תקציביות, היו העברות

לסעיפים והיו דרכים לפתור את הבעיה. אנחנו ערב יום העצמאות וחגיגות החמישים. לא מכבר

חיברתי חתר מנכ"ל בנושא של חגיגות החמישים, מכיוון שבאותה שנה של חגיגות החמישים נעמוד

בערב הבחירות לרשויות המקומיות ולכן מנכ"ל משרד הפנים הביא לידיעת הרשויות את העובדה

שישנם במסגרת חוק יסודות התקציב מגבלות החלות על הרשויות המקומיות. חתר המנכ"ל יצא לפני

כשלושה חודשים.
היו"ר סאלח טריף
אתם מגבילים את הרשויות בהקצאה תקציבית לעניין זה?
יחזקאל לביא
לא הגבלנו אבל אמתו שכל הוצאה מותנית בהכנסה. אנו הוועדה לחגיגות שנות החמישים

תקבע שבכרמיאל יעשו ארוע כלשהו, אז ייצטרכו למצוא תקציבים לכסות את הארוע.
היו"ר סאלח טריף
אתה מנותק מהמציאות, משרד החינוך קיצץ בדברים קבועים כמו פסטיבל עכו. אין הקצבה.
יחזקאל לביא
כמי שחבר בוועדה לחגיגות שנות החמישים אני מודיע שהוועדה הזאת תתקצב ותסייע

לרשויות מקומיות לגבי ההוצאות שלהן על פי ההסכם. לגבי יום העצמאות הקרוב: לכל רשות

מקומית יש מסגרת תקציבית מאושרת וסעיף תקציבי מיוחד בתקציב הרשות המקומית לצורך הוצאה

זאת.
גיורא רוזנטל
תקציב הרשויות הנזקומיות לשנת 1997 עדיין לא אושר ועד שהוא יאושר יקח עת- הרבה

זמן. הסעיף התקציבי יאושר אחרי שהחגיגות ייגמרו.
מנחם זילברמן
אני מייצג את שייקה לוי שהיה אמור להגיע, אבל הוא חולה. העמדה שלנו אומרת, שזה לא

נושא שצריך לבוא אליו בטענות לאמנים. זה שוק חופשי וכל אחד קונה את מה שהוא יכול. היצע

וביקוש. לאמנים יכול להיות יום של חג מיוחד ולעומת זאת במשך כל השנה אין הכנסות. צריך לזכור

שההצלחה של אמן היא לא ביטוח חיים. קורה שאמן מנהל קריירה של ארבעים שנה ומתוך זה יש לו

שנתיים של קופה שמנה יותר, וההצלחה שלו צריכה להתחלק על פני כל השנים. זאת תעודת עניות

שאמן כמו מתי כספי צריך לעזוב את הארץ ולברוח בגלל בעיות כספיות וכולנו מופסדים מכך. יש

לנו בעיה עממית של כל העם כולו, אנחנו לא עם מפרגן. אנחנו צריכים להתגבר על הנטייה לא

לפרגן וכאשר רואים מישהו מצליח לשמוח איתו ביחד.

מנקודת מבט שלטונית, השלטון תפקידו להנהיג ולקבוע נורמות ואני חושב שנורמה ציבורית

מכובדת היא להוציא מכת כמו שעושה עיריית תל-אביב, ויפה יעשו הרשויות אם ילמדו מעיריית תל

אביב, להוציא מכת שנתי לסל תרבות שנתי שכולל גם את יום העצמאות. התושבים יהנו מתרבות

במשך כל השנה. לכל רשות מקומית יש את הקהל שלה ולכן צריך להקים וננדה הכוללת אנשי

תרבות מקומיים ואנשי כלכלה, לעשות מכת, והקהל המקומי יהנה מתרבות לאורך כל השנה.
היו"ר סאלח טריף
אני חושב שמרכז שלטון מקומי צריך הפעם לנקוט פעולה שלא נקט בשנים קררמות והיא

לשקול מכרז ארצי. אנחנו נקיים דיון נפרד איך אפשר לא לחרוג ממסגרת תקציבית מסויימת ומשח-

הפנים צריך לדאוג לא לחרוג ממנו. אי אפשר לתבוע כיסוי גרעתות כאשר רשויות מקומיות גרעוניות

עונודות בתחרות.
רפי אלול
שלושתנו היינו ראשי רשויות וחווינו את החוויות. התחרות היא קשה ואני מצאתי פתרון.

את החגיגות ערכתי במוצאי החג ובאופן אוטומטי המחירים יתו בצורה דרסטית. אני מציע למרכז

שלטון מקומי לעגן זאת במכתים. לפני שנתיים קיימנו ישיבה דומה ולא היו שום סיכומים. אי אפשר

לפגוע באמנים זאת יצירתם. במגזר שמנחם זילברמן מייצג לא כל האמנים מוכרים, יש 1,800 אמנים

ומתוכם רק 100 מוכרים.

אני מציע שמרכז שלטון מקומי ואיגוד אמני ישראל בשיתוף פעולה יקימו ועדת תאום

וייקבעו סדר של קבוצות אמנים ותקרה של מחירים. הבעיות הן בעיקר של הרשויות הקטנות. אני

מציע לקיים דיון פעם נוספת בע.דד כשבועיים.
היו"ר סאלח טריף
אם לא יצאו הנתיות מ???ר מנכ"ל כל רשות תעשה ככל העולה על רוחה.
יחזקאל לביא
לאורך כל השנים תמיד הקפדנו ואנו ממשיכים להקפיד שההוצאה תהיה סבירה. אנחנו לא

נזכתיבים לרשויות המקומיות בנושא זה.
בני אלון
צריכה להיות מדיניות ברורה של משרד הפנים עם גג המותר בסעיף חגיגות. אנחנו עומדים

לפני בחירות, ראשי רשויות יחגגו חה יבוא על חשבון האזרח הפשוט. אני מציע שוועדת הפנים

תקרא למשרד הפנים לתת הנחיות בפרופורציה לגודל הישוב, לתקציב שלו מה הגג המותר בסעיף

ארועים וחגיגות.
מרים בו שטרית
אני לא יררעת מה מרכז שלטון נזקומי יעשה בעניין הקרטל, אבל אני מודיעה לכם שרוב

הערים סיכמו עם הקרטל הזה. האמרגנים הללו מציבים להם אולטימטום. הקרטל הזה מייקר את

מחירי האמנים. אני נזציעה שכל רם- תרבות ברשות מקומית יפנה למשרד המייצג את אותו אמן.
גיורא רוזנטל
אני חושב שיש גבול עד כמה מרכז שלטון מקומי יכול להיכנס לתוך הנשמה של הרשות

המקומית. המשרד נוקט במדיניות לתת לרשות המקומית עצמאות חאת מדיניות מבורכת. ראשי

הערים הם אנשים אחראים, הם מגלגלים תקציב של 24 נוליארד ש"ח בשנה. פקיד משת- הפנים לא

יכול להעביר הנחיה להגביל אותם אבל יש מצבים שראשי ערים נסחטים חה יוצא משליטתם. ישנו

מועד מסויים של פעמ בשנה שהם נסחטים ולזה צריך לעשות סוף ולשים לכך קץ.
דני שלם
בעקבות דבריו של חבר הכנסת רפי אלול בעניין הצעתו לתאום בין האמנים, האמרגנים

והשלטון המקומי, אני רוצה להזכיר שלפני ארבע שנים ניסינו להקים ועדת תרבות משותפת של מרכז

שלטון מקומי עם האגוד שלנו ועם אמ"י. במסגרת אותה וגברה, הגענו לידי הסכמה שיקום מוסד

משותף שייתאם את הארועים הללו לאורך כל השנה, יבטיח את מוסר התשלומים של השלטון

המקומי. הופננו לחברה הכלכלית של מרכז שלטון מקומי, הגשנו הצעות בשלות ומגובשות והיינו

צריכים לדון בהם אך זה לא יצא לפועל מכיוון שראשי הרשויות המקומיות לא רוצים להפקיע

מידיהם את אופצית בחירת האמנים וזה שורש הבעיה.
היו"ר סאלח טריף
אני רוצה להודות לכל האורחים שהגיעו לדיון היום. הדיון הזה הוא דיון ציבורי חשוב

ביותר, יש לנו מצב גרעתי קשה ברשויות המקומיות. ועדת הפנים לא תאפשר למשרד הפנים לנהוג

ביד קלה. ועדת הפנים של הכנסת תובעת ממשרד הפנים לפרסם נהלים ברורים לרשויות המקומיות

ולהקפיד הקפדה יתרה לגבי כל מי שחורג מתקציב מאושר. אם משרד הפנים יטיל סנקציות, ולא

יעביר מענקים לרשויות שחורגות הנזצב יהיה שונה, משרד הפנים לא יכול לנהוג באחלת יד

מתמשכת. זאת תביעתנו המוסרית והחוקית ממשרד הפנים לאכוף את החוק.
דב עילם
זה לא מעשי מכיוון שרשויות מקומיות משלמות לנו מסעיפים שונים כגון רווחה, חינוך,

אפסנאות וכדומה, לכן צריך לקבוע גג לאמן ליום העצמאות.
היו"ר סאלח טריף
אני פונה למרכז שלמון מקומי ואני אומר שהאחריות היא גם שלו ולכן צריך להתכנס

בדחיפות לדון ולהחליט החלטות. לפי דעתי מכרז ארצי או כמה מכתים יקדמו את העניין. לא צריך

לשים מכשול בפני עיוור. אם משח- הפנים יטיל סנקציות על מרכז שלטון מקומי, אזי תאלצו לקבוע

נהלים.
בני אלון
הוועדה צריכה לחדד את ההוזלטה שעל משח- הפנים להוציא תוך שבוע הודעה לראשי

הרשויות בענין סעיף ארועים וחגיגות, ולבקר את הרשויות שלא להוציא תקציבים משום סעיף אחר.
היו"ר סאלח טריף
אני פונה לאמנים באמצעות האמרגנים לגלות התחשבות ולהטיל על עצמם ריסון.
מנחם זילברמן
האמנים הם לא מנהיגים ולא מתפקידם לקבוע סטנדרטים. המטרה היא לחלק את התקציבים

על פני כל השנה. הדרך לפנות למשרד הפנים ולבקש לשים אזיקים על הרשויות המקומיות לא עושה

טוב לאף אוזד ובוודאי לא לאמנים. צריך למצוא את הטכניקה לחלק את התקציבים לאורך כל

השנה.
היו"ר סאלח טריף
מיד לאחר יום העצמאות ולקראת הבוזירות, ועדת הפנים תפרסם רשימה של ראשי ערים

ומועצות אשר יבצעו חריגות מפליגות ותביא זאת לידיעת הציבור. אנחנו כבר היום נודיע ונתריע

כדי שהתושבים ידעו שראש הרשות שאותו הולכים לבחור,ביזבז את כספי הציבור ליום אחד. אנחנו

יודעים לאיזה רשויות יש גרעונות גדולים.

תרדה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה בשעה 12:30.

קוד המקור של הנתונים