ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 11/03/1997

טיפול משרדי הממשלה השונים ביישובים מרגליות ומשגב עם שעל גבול הצפון

פרוטוקול

 
כנסת ארבע עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 76

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי, ב' באדר ב' התשנ"ז 11( במרץ 1997). שעה 11:00
נכחו
תברי הוועדה: סאלת טריף - היו"ר

דה- אזולאי

רפי אלול

בני אלון

מיכה גולדמן

טופיק כתיב
מוזמנים
בצלאל טרייבר - עתר שר הביטחון, משדד הביטחון

אלי כהן - עוזר שר הביטחון להתישבות, משח- הביטחון

אל"מ יודי סופרין- נזיגון פיקח- העורף, משרד הביטחון

יצחק קליין - החשב הכללי, משדד האוצר

אמיר ברקן - אגף התקציבים, משרד האוצר

שמעון ביטן - משרד הדתות

נמרוד שץ - משרד החקלאות

שבתאי שי - משרד התיירות

חזי בכור - הסוכנות היהודית

רפי לב-הרי - משת- ראש הממשלה

גבי גולן - משרד ראש הממשלה

יוסי רבעון - משרד הפנים

עדה- חביב - אגף הכבלים, משדר התקשורת

חיים אלון - גזבר מועצת גליל עליון

דרד ליבנה, אייל ינאי, בילהה גת - משגב עם

נחום - מזכיר המועצה האזורית מבואות חרמון

מבג אבי - יו"ר ועד מרגליות

זבולון כהן - מזכיר מושב מרגליות

דת- מורדי - חבר מושב מרגליות

שמש שושנה - חברת מושב מרגליות

צחור משה - חבר מושב מרגליות

יעקבי מאיר - חבר מושב מרגליות

מרדכי אסתר - חברת מושב מרגליות
מנהלת הוועדה
יפה שפירא
קצרנית
סיגל גורדון
סדר-היום
טיפול משרדי הממשלה השונים בישובים מרגליות ומשגב עם שעל גבול הצפון.



טיפול משרדי הממשלה השונים בישובים מרגליות ומשגב עם שעל גבול הצפון
היו"ר סאלח טריף
אני שמח לפתוח את ישיבת הוועדה ולארח את חברינו הטובים על גבול הצפון, אנשי משגב

עם, אנשי המועצה האזורית מבואות חרמון ואנשי גליל עליון.

אני רוצה להזכיר לחבריי שלא היו עימנו בעת סיור בקו הגבול, כי תוך כדי הסיור שנזענו

על בעיות הפוקדות את שני הישובים מרגליות ומשגב עם הסובלים קשות ממתקפות קטיושות

ומבעיות ביטחוניות. החלטנו לאמץ את שני הישובים מתוך כוונה לטפל בבעיותיהם באופן שוטף

ולהשתדל להגיע לפתרון.
רפי אלול
בזמנו כאשר היינו בביקור אצלכם, דיברנו על כך שאנחנו נאמץ את הישובים, אני זוכר את

התלונה שטענתם כי אין לכנסת מה לתת. אני רוצה בהזדמנות זאת לשבח את יושב ראש הוועדה

ולהודות לו על היוזמה שלו לאמץ את הישובים וזאת הכוונה, לשמוע את הבעיות ולנסות לעזור עד

כמה שאפשר. הכנסת לקחה על עצמה לטפל בשני ישובים והזמינה לכאן את כל נציגי משרדי

הממשלה ואני מניח שלסיכום נוכל להגיע לתוצאות ולתת תחושה לאזרח כי למרות שהוא נמצא

רחוק יש מענה לקריאותיו. אני מקווה שגם משרדי הממשלה ילמדו מכך ויישתדלו לגמור ככל

יכולתם.
היו"ר סאלח טריף
כשאמרנו שאנו רוצים לאנזץ את הישובים, התכוונו לסייע בכל בעיה קטנה וגדולה. אני אחד

האנשים ששהה בגבול כשנתיים, שלוש, וליבי עם התושבים. אני יודע כמה קשה לחיות שם, אומנם

המקום יפה אך לא פשוט לחיות שם. צריך לתת ולארגן חיים טובים לאנשים בגבול הצפוני ולכן

חובה מוסרית וגם אישית לשמוע את הבעיות ולנסות לפתור אותן.
בילהה גת
אני רוצה להודות מאוד לוועדת הפנים על היחמה שזיכתה אותנו להיות כאן ואנו מוכירים

לכם תודה. אני אתן סקירה קצרה על אופי הקיבוץ ומבנהו: קיבוץ משגב עם הוא הקיבוץ הצפתי

במדינת ישראל. הקיבוץ יושב על אצבע הגליל בגודל של 841 נוטר מעל פני הים, הוא נוסד ב- 2

בנובמבר 1945 עוד לפני קום המדינה. לפני שנה חגגנו את יובל החמישים, אבל בחגיגות אלו לא היו

מייסדי הקיבוץ מכיוון שאת הקיבוץ ייסד הפלמ"ח ומכל המייסדים כבר לא נשארו אנשים. במשך

חמש שנים אנשים עלו לקיבוץ ועזבו אותו ורק בתוזילת שנות החמישים התחילו אנשים להתיישב

במקום וגם להישאר במקום. מאותם מייסדים ראשונים יש לנו במשק כ- 10-15 אנשים שהגיעו בשנת

1956 לקיבוץ.

הקיבוץ מונה בסך הכל 105 חברים, כ- 40 משפחות. האוכלוסייה כיום מתה כ- 300 איש

המורכבת מחברים, ילדים, מתנדבים, סטרדנטים ובנים חיילים, בסך הכל קבוצה קטנה של אנשים

שחיה במקום הקטן משגב עם.
רפי אלול
אי אפשר להגדיל את הקיבוץ?
בילהה גת
אפשר להגדיל, אנחנו רוצים לקלוט עוד אנשים אבל לא כל כך רוצים לבוא אלינו.

יש לנו הרבה משפחות צעירות עם ילדים קטנים. האוכלוסייה עד גיל 60 בסך הכול כ- 9%,

ומעל גיל 60 כ- 3%. רוב אנשי הקיבוץ הם אנשים צעירים, אנשים עם כושר עבודה הרוצים לפתת את

המקום שרוצים להשקיע את מלוא מרצם במקום.



מוסדות הקהילה - הגיל הרך נמצא במשק ומקבל את החינוך במשק. יש לנו בית תינוקות,

פעוטון, גנון וגן ילדים המקבלים את החינוך במשק. אנחנו קולטים גם ילדים מבחוץ לבתי הילדים

שלנו.

בית ספר יסודי לומדים בכפר גלעדי בבית ספר משותף לשישה קיבוצים. בית ספר תיכון

ממוקם בקיבוץ דפנה.
מאפייני הקיבוץ בשלוש מילים
ספה הר וקר. ספר - ננד למלחמת "שלום הגליל" גדר

הקיבוץ שימשה כגדר הגבול של נזדינת ישראל. אפשר להבין זאת היסב כאשר נמצאים במקום

ורואים עד במה גדר הקיבוץ שלנו היתה גדר המערכת של מדינת ישראל. לא היתה בעיה לעבור את

הגדר ולהיכנס לתוך הקיבוץ ואנו זוכרים ארועים שארעו במקום ונכנסו בלי בעיה לבית ילדים.

רצועת הבטחון הרחיקה אותנו במעט מהמגע הישיר עם המפגעים אך עדיין הותירה אותנו במוקד

העימות. אנו חיים במעט יום יום ארועים ביטחוניים שיש להם השלכות רבות על אופי הקיבוץ

ותיפקררו.

אנו מעסיקים רכז ביטחון ומשמר אזרחי במשרות מלאות. השתתפות המדינה בשכרם זעומה.

חברי המשק שומרים בנוסף לימי מילואים עוד כארבע עשרה יום בשנה וזאת ללא השתתפות הנזדינה

בעלויות השמירה. יש אובדן ינזי עבודה בשל ארועים ביטחוניים ואין פיצוי על כך. כאשר יש מצב

ביטחתי לא יציב, יש השפעה על התיירות.

כולנו ירתנים את הריחוק הגאוגרפי אשר גורם לנו להיות מרוחקים נוכל מקום ומחייב אותנו

להגיע בקושי רב ליעד המבוקש.

בהעדר קרקעות בהה חלק גדול מענפי הנושק שלנו ננזצאים בעמק וחלק גדול מהשרותים

החיוניים לפעילות הכלכלית והקהילתית מחייבים אותנו לנסוע זמן רב. בית החולים הקרוב ביותר

אלינו הוא צפת והוא מרוחק כשעת נטיעה.

המבנה הטופוגרפי שלנו נחזייב אותנו בבניה צפופה ויקרה במיוחד, מכיוון שאנו צריכים

לבנות את הבתים קרובים וצמחיים מבחינה ביטחונית וזה כמובן כרוך בעלויות גבוהות יותר ממקום

אחה

המרחק ממרכזי התעסוקה יוצר קושי רב לבעלי מקצועות למצוא תעסוקה מתאימה באזור.

לא מעט אנשי מקצוע מעולים נטשו אותנו לטובת מקומות עבודה במרכז הארץ.
אייל ינאי
החברים במשגב עם חיים הרבה שנים במקום ומעתיינים להישאר, אבל התנאים להישארות

במקום עם אפשרות לגדול, הוא התנאי להתבסס מבחינה כלכלית ולקיים חיי קהילה נורמלים.
הנושאים התשובים מבחינתנו הם
העדפה ברכש ממפעלי תעשייה באזור. במשגב עם יש מפעל

שמייצר מוצרים רפואיים, מוצרי חבישה ומוצרי טקסטיל שמשמשים את משרדי הממשלה השונים,

בעיקר את צה"ל ואת תעשיות הביטחון. המפעל מעסיק בנוסף לחברים ממשגב עם, חברי נושק

ועובדים שכירים ממושבים סמוכים, כגון מושב מרגליות וכן קבוצה גדולה של עולים חדשים מברית

המועצות בעלי מקצוע בתוזום זה שהגיעו אלינו מקריית שמונה.

שוק היעד העיקרי של המפעל הוא שוק הייצוא. אבל עדיין יש מצב שמוצרים שאנו

מייצרים, יש בהם שימוש במשרדי הממשלה השתים או בתעשיות הביטחונית. סל המוצרים שנקנה

על ידי מוסדות אלה הוא בערך כ- 3 מליון ש"ח, מתוכם היקף המכירות של משגב עם הוא של כ- 200

אלף שקל. כידוע קיימת החלטה ממשלתית על העדפה מסוימת הניתנת לישובי אזורי פיתוח ברכש

של הגופים הממשלתיים בכפוף לפערי מחיר ועמידה בתקנים הנדרשים. במשך הזמן נוצר מצב של

הרחבת אזורי העדיפות, ולתוך רשימת הנזפעלים שזוכים להעדפה קיימים רבים הנמצאים באזורי

המרכז ולמעשה כמעט רוב מדינת ישראל הפכה לאזור פיתוח גדול. אנו מתחרים עם מפעלים

שמייצרים את אותם מוצרים בעפולה וכדומה.
מיכה גולדמן
למעשה חוק המכתים ביטל את העדיפות שהיתה, עם כל זה שהעדפת משרד הביטחדן היתה

לתת גם למכרזים יקרים ב-20%-10% עדיפות לישובים. כתוצאה מחוק המכתים יש פגיעה בעיקר

באזורי הפיתוח.
בצלאל טרייבר
שר הביטחוון מתעקש כי במכרזי משרד הביטחון תנתן עדיפות לישובים.
אייל ינאי
למרות המכתים יש עדיין מצבים של הסכמי מפעלים בגלל בעיות אזוריות כמו בית שאן.

מפעל בבית שאן מקבל עדיפות בגלל מצב האזור.

נושאימ נוספים הקשורים בתתום הוזקלאות: למשגב עם מכסת פטם שנתית של 620 טון.

לרוב ישובי ההר מכסות פטם של כאלף טון. כושר הייצור שלנו הוא כאלף טון ואנו מייצרים אלף

מון אך הבעיה היא, שכל ייצור מננבר למכסה אינו מוכה אותנו ברשת ביטתון ולא בסיוע של "חוק

הגליל". אין סיבה שתהיה הפליה בעניין הזה, יש כאן עיוות הסטורי שאנו מושכים אותו לאורך זמן

בחלוקת המכסה הבסיסית.
היו"ר סאלת טריף
ביחס למי?
נזיכה גולדמן
יש פער של כ- 400 טון בין המשק הקיבוצי לבין המשק המשפחתי, והם רוצים להתיישר

באותו קו בלי לפגוע במשק המשפחתי.
אייל ינאי
ידוע לנו שבכותת משרד התקלאות לרכוש מכסות פיטום מיצרנים במרכז הארץ ואותנו

מדאיגה המחשבה שאולי חלק מקניית המכסות מיועדת להעשות בכספים של "חוק הגליל". במקרה

זה משגב עם עלולה להיפגע פעמיים. צריך לזכור שאנו לא מתעקשים על ענף הפיטום כי יש שם

ביצי זהב, אנחנו מתעקשים עליו מכיוון שזה ענף המתאים לתנאים שלנו. משק שאין לו מכסות קרקע

ואין לו מכסות נדם ויש לו מצוקה בכוח אדם זה קריטי עבורו. אדם אוח- אצלנו מייצר ארבעה מליון

שקל לשנה הכנסות מענף הלול. הענף הזה מתאים לאזורינו ולכן אנו מבקשים לסייע לנו ככל

האפשר.

נושא נוסף הקשור בחקלאות הוא נושא הקצבות הנדם: הקצבות המים העונודות לרשות

משגב עם נמוכות מהנדרש לשם קיום ענפי החקלאות הקיימים. משגב עם שונה מרוב המשקים

האחרים.
מיכה גולדמן
מה המכסה השנתית?
אייל ינאי
המכסה השנתית שלנו היא כשני מליון קוב. המשק שלנו, בהעדר שטחים בהר קיבל בריכות

דגים. בשנים האחרונות משת- החקלאות עשה קיצוץ משמעותי בנושא הקצבות המים ובריכות הדגים

חה מהווה בעיה למשגב עם. מצד אחד יש לנו עניין לשמור על נושק המים הלאומי אך בגליל אין

אפשרות להשקות במי קולהין ולכן אנו משתמשים רק במים שפירים. רוב הנזים שאנו מנצלים כיום

חוזרים למאגר ונונוצלים בשנית.

משרד החקלאות מדבר באופן מואץ על העברת כל הענף לפעילות אינטנסיבית. משגב עם

השקיע בתתום זה כמליון וחצי שקל בשנה האחרונה, על מנת לגדל דגים באופן אינטנסיבי.

מקצועית, אין היום פתרון לבעיה, לקצץ ולא לתת מענקים בתחום הגידול האינטנסיבי משמעו

להמית את הענף. מבחינת נושגב עם זה הענף החקלאי העיקרי שלה. בשל החריגה בשימוש במים

אנו נדרשים לשלם קנסות גבוהים במיוודר שהופכים את הגידול לבלתי כדאי ומונעות מאיתנו פיתוח

נוסף של הענף.
היו"ר סאלח טריף
מהי החריגה באחוזים בהיקף המים?
אייל ינאי
החריגה שלנו היא 500,000 קוב בשנת 1995 שהיא ב- 20%, אשר עליהם אני נתבע לשלם

500,000 שקל.

נקירה נוספת היא סיוע במימון השקעות בנסיעת נטעי נשירים: ענף זה הוכה קשות על ידי

התרת יבוא תפווזים לארץ. בשנים האחתנות הפסיק משרד החקלאות במעט לחלוטין לסייע בווידוש

נטיעות, למרת הבטתה של שר החקלאות לפני כשלוש שנים שעדיין עומדת ומחכה לביצוע. התוצאה

היא הפסקת חידוש הנטיעות והזדקנות המטעים. אנו מאמינים שבענף זה אנו יכולים להתחרות

בכבוד, במידת ונוכל לחדש את המטעים. אנחנו מגדלים תפוחים ודובדבן מתוק.

אמצעי יצוא נוסף הוא ענף התיירות: הפוטנציאל התיירותי בגליל בלתי מוגבל ואנו

מאמינים שאם- יהיה שלום, הפוטנציאל הכלכלי אדיר בגליל ובנזשגב עם בפרט. משרד התיירות

תומך בנושא של הכשרת צימרים. קיבוץ שהיה בעיקר חקלאי וכעת משנה את פניו להיות משק

תיירותי, לא נזסוגל עם התשתיות שלו כמו כבישים, מדרכות להתפתח בתחום זה. היה מהלך להכרח

על חלק מהישובים כישובים תיירותים כמו שנעשה בנזרגליות גם לגבי התשתיות.
תקציבים
משגב עם נכללת ברשימת הישובים שזכו לסיוע בבניה בתוכנית ה "400, ו'' של

התנועה הקיבוצית. אנחנו מתוקצבים בנושא זה להרחבה על פי התקנים של משרד השיכון. איננו

מסוגלים לבנות בהיקף התקציב שניתן. היקף הסיוע שאושר למשגב עם עומד על סכום של

1,070,000 שקל. עלות הבניה, על פי הצעת הקבלן הזולה ביותר לבניה במשגב עם, היא 1,700,000

שקל. העלות הגבוהה נובעת מתנאים טופוגרפיים קשים, עלויות תשתית חריגות, התאמת המבנים

למבנים קיימים שנבנו בצורה מיוחדת על פי קונספציה שפיתח משרד השיכון בעבר באופן יחודי

למשגב עם, כגון שיכון מדורג וצפוף שנועד לתת פתרתות לתנאי מזג האויר ובעיות ביטחוניות.

מאחר ומצבה הכספי של משגב עם דחוק, הפסקנו את הבניה והעומס החברתי בנושא כבד

מאוד.
בילהה גת
נושא הרחבות הדירות הוא נושא מאח- משמעותי מבחינה חברתית ומבחינה מוראלית.

נזדובר במשפחות עם ארבעה ילדים הגרים בחדר ילדים אחד, בדירה בסדר גורל של 60 מטר מרובע.

הבטיחו כבר לפני שנתיים לעזור לנו בפרוייקט. התחילו בבניה ואי אפשר להמשיך מחוסר תקציב.
אייל ינאי
מבנים מוניציפליים: חלק המפעילויות המוניצפליות עלינו לקיים באופן ננצמאי בתוך הישוב

כדי לספק פתרונות למגבלות של ריחוק פחי, תנאי מזג אויר ומצב בלתי יציב. אנחנו מבקשים סיוע

בהשלמת מימון של הסבת כמה מבנים מוניצפליים בכדי שיוכלו לשרת את המטרות שלהם היום,

כולל מבני חינוך, מועדונים וספריה.

נושא בית העלמין הוא נושא כאוב. לצערנו לאחרונה נתקלנו בבעיה זו בעוצנזה. האנשים

שהגיעו למשגב עם כשהיו צעירים, לא תשבו על המתים. בית העלמין במשגב עם משמש לקבורת

מתינו ובהם ותיקי הישוב, חברים שאיבדנו בפעולות האיבה וחללי צה"ל. לצערנו, בית הקברות

התמלא ואין בו יותר מקום קבורה אחד נוסף. מוכרחים להרחיבו. המועצה תומכת באחזקה שוטפת

אך אין בתקציב זה די בכדי לבצע את הרחבת בית העלמין כנדרש.

הנושא האוזרון הוא בעניין ועדת החקירה לגבולות העיר קרית שמתה. מקובל עלינו שיש

להרחיב את קרית שמתה אך לא מקובל עלינו שנושא זה יהיה על חשבוננו כאשר מבטלים לנו את

הזכויות וחלק מוח גם בהפקעת שטחים. איננו רוצים למנוע את גידול קרית שמונה ואנו מוכנים

לשתף פעולה אך עם זאת אנו חושבים שיש לעשות כל מאמץ שההתרחבות תעשה בלא פגיעה בנו

והדבר אפשרי.
תיו"ר סאלח טריף
תרדה רבה וכעת אני מבקש את התיחסותם של משרדי הממשלה לנקודות ולבעיות שהועלו.
נמרוד שץ
לגבי מכסות פטם: איו מכסות, אפשר לגדל ש- 1,500 טוו וזופשי.
לגבי וזוק הגליל
אלה חוקי הכנסת, היתה החלטת ממשלה ספציפית לגבי שלושה מושבימ

שנושקים לקו הגבול בעקבות מבצע ''ענבי זעם" ואחד מהם נוושב מרגליות. אנחנו לא יכולים לשנות

את חוק הגליל.
מיכה גולדמן
גם לא ניתו לכם לשנות אותו, אם החוק היה תלוי בכם, הם היו צריכים לעזוב את המושבים

והקיבוצים וחמן.
נמרוד שץ
אני גר באזור הזה ארבעיס שנה ואני לא מתכווו לעזוב אותו. לגבי הקצבות מים למשרד
התשתיות
נציבות המים לא ברשותנו. יש בעיה גדולה של מים.
לגבי נטיעת מטעים
חוק עידוד השקעות הוו בחקלאות מדבר על גידולי יצוא ולא על גידולי

שוק מקומי. זה החוק ואיו בידינו לשנותו. פעלנו בנושא זה בעקבות מבצע "ענבי זעם" וכל מי שביקש

לעשות הכשרת קרקע למטעים בכל אזור קו הגבול, קיבל את רצונו בהשתתפות עצמית זעירה, זאת

אומרת 80% במימון המדינה, 20% השתתפות החקלאים.
אייל ינאי
15.000 שקל מתור הצעת של קח קימת לישראל זה שנזירה. לעומת זאת לקבלו שלי, על 50

דונם שילמתי 15,000 שקל.
נמרחו שץ
היום נעשה איגוד אחרון של תוכנית גרעיו של פריחה, המדברת על השקעה באזור בסך 700

מליוו שקל. חלק גדול מתוקצב על ידי קרו קימת לישראל בשלוש עד חנזש שנים, כאשר נושא חידוש

המטעים בהר הוא אחד הסעיפים המופיעים, מתוך כותה לנסות לחדש את מטעי הנשירים בהר שאיו

להם פתרון במסגרת חוק עידח- השקעות הוו.
היריד סאלח טריף
מתי אתה חושב שהם יוכלו להנות מכך?
נמרח- שץ
אינני יודע לענות על כך כי זה לא בידי.
מיכה גולדמו
בענייו הקצבות המים, דעתי היא כי יושב ראש ועדת הפנים צריך להוציא מכתב למאיר בן

נזאיר בענייו.
חיים אלוו
לגליל עליוו יש סכומים קטנים שהיא יכולה להשקיע במבני ציבור. ישנה החלטה עקרונית

שכל מבני הציבור מושקעים ראשית באיזורי קו העימות. משגב עם מקבלים יותר מאשר ישובים

אחרים.
רפי לב-הרי
ההשקעות הם ללא התערבות משרד הפנים, זאת הוזלטה של המועצה האזורית. לא לכל

דבר, אנחנו במשרדי ממשלה יודעים להוזליט לראש המועצה את סדר העדיפויות. כך גם לגבי תקציב

פיתוח. המועצה האזורית ובל ישובי קו העימות, יקבלו השנה הודעה מראש לגבי סכום תקציב

הפיתוח בבר במהלך החודש. אנחנו מקיימים ישיבת ועדת מנב"לים בנושא של ישובים על גבול

הצפון. נגיש תוכנית שבה כל מועצה ונדע מראש כמה כסף היא אמורה לקבל וכל מועצה אזורית

תחליט איפוא להשקיע את הכסף בתאום עם משח- הפנים. בזמנו, בחודש אוקטובר, משרד הפנימ

יצא עם הודעות לרשויות המקומיות לגבי תקציבי הפיתוח ורק אז התארגנו לגבי תוכניות, מכתימ

וכן הלאה. השנה לישובי קו העימות אנחנו עושים זאת מוקדם יותר. כבר בחודש מרץ נסיים עם

הנושא של התקציב. בהתאם להחלטה 838 בישיבת וננרת המנכ"לים הקרובה, יציגו משרדי המנזשלה

את התוכניות המפורטות לגבי כל ישובי קו העימות בצפון, כל רשות תדע מה היא מקבלת מכל

משרד נזמשלתי ולאחר מבן כל מועצה אזורית או ישוב יפעל לפי רמת הפעילות הפנימית שלו. בדרר

כלל שיטת העבח-ה שלנו היא לעבת- מול ראש המוננצה האזורית. ראש המועצה אחראי לאתר את

הבעיות. לדוגמה לנושא הבניה ולנושא ההפרש שאתנו טוענים כי קיים, אני שומע עליו בפעמ

הראשונה. אהרון ולנסי, ראש המועצה, מעולם לא הציג את הנושא כבעיה, אם היה נזציג את הנושא

היינו בודקים זאת עם משרד השיכון. לפני כשבועיים היה במשרדנו אהרון ולנסי אך הוא הציג שורה

של נושאים שבאו על טיפולם והוא קיבל על כל בעיה תשובות מפורטות.

אני לוקח על עצמי לבדוק את נושא ההפרש בבניה עם משרד השיכון. אנחנו לא ידענו על

הבעיה.
היו"ר סאלח טריף
אני מתנצל שאני נאלץ לעזוב, יש לי פגישה אצל נשיא המדינה, יחליף אותי חבר הכנסת

מיכה גולדמן.
גבי גולן
רפי לב-הרי מלווה את הנושא באופן אישי ולדעתי זה יסתדר. אנחנו מכירים את כל

הפרטים, לא בכדי אהרון ולנסי לא העלה את נושא הבניה התקציבית.

אני מברך את ועדת הפנים אשר אימצה שני ישובים אבל מה יגידו תושבי דובב, האם הם לא

מאומצים?
רפי לב-הרי
קיימות שתי ועדות בין משרדיות שעובדות באופן שוטף לגבי המושבים מרגליות ררובב, זאת

החלטה של ועדת מנכ"לים, יש לנו סמכות לפעול על פי החלטה של ועדת מנכ"לים.
גבי גולו
קו העימות הוא אזור מועדף גם בהחלטות ממשלה וגם בטיפול שלנו. מעבר לזאת צריר היה

לומר כבר בתחילתו של הדיון, לדעתי לא נצא מפה עס החלטה שמשגב עס תקבל יותר, אלא אם

הקריטריתים יראו אחרת. אני מבין היטב את הבעיות ואנו מטפלים בהם אבל כדאי לראות את

התמונה כולה של קו העימות.
שמעון ביטו
לעניין בתי העלמין, בשנת 1996 מולאו הבקשות לשיפוץ בתי העלמין קיימים. השנה הוגשו

בקשות בעיקר להקמת בתי עלמין חדשים. מונחת לפנינו השנה בקשה להקמת בית עלמין חדש בגליל

ננליון בסך מליון מאתיים ומבוישים אלף שקל. טיפוח בתי עלמין במבואות חרמון בסך רבע מליון

שקל.
מ"מ היו"ר מיכה גולדמן
אני מבקש שתרשום לך, שבמסגרת הדיון, אתם תסמנו את משגב עם כישוב צבוע ומסומן

וזאת החלטת ועדת הפנים. אני מבקש לקבל לוועדת הפנים עם העתק למשרד הפנים, העתק המכתב

שמורה למועצה אזורית גליל עליון במסגרת התקציב לבצע זאת למשגב עם.
בצלאל טרייבר
משרד הביטחון ממשיך בתוכנית שהיתה לו. יימשך נושא הסבת המקלטים במקלטים דו

תכליתיים ואני מקווה שלקראת תחילת 1998 הפרוייקט הזה יסתיים ובזה אנו משלימים תוכנית רב

שנתית במשגב עם.

לגבי חוק המכתים, שר הביטחון ממשיך לתת עדיפות לישובי קו העימות ונושא זה יועלה

על ידי שר הביטחון בישיבת ממשלה.

אנחנו מטפלים בפתרון בעיות מים באנזצעות נואגרי נוים מקונויים שאנו נזקימים יחד עם

הקרן הקיימת לישראל. יכול להיות שבאמצעות מאגרים מקונויים מאח- ספציפיים זולים יחסית,

אפשר לשפר או להקל בנושא המים.
היו"ר מיכה גולדמו
אין התערבות של נציבות חמים?
בצלאל טרייבר
זה בשיתוף עם נציבות המים.
אלי כהו
לגבי חוק המכתים, נושא ההעדפות לגבי אזורי פיתוח מסתיים בסוף מרץ, ויש משרדים

שלא רוצים להמשיך בזה.
היו"ר מיכה גולדמו
אני נוציע שבעניין זה תכינו לנו הצעת חוק, אני מוכן להגיש אותה כהצעת חוק פרטית, על

נזנת לתקן אותה ולתת לה הארכה כדי שלא תיפול למלכודת כמו הצעת החוק של חבר הכנסת

לשננבר וירשובסקי, שעשה מק לערי הפיתוח, הוא חיפש את קהל הבוחרים בכרמל ררפק את ערי

הפיתוח.
שבתאי שי
אני יכול לומר שההתיתסות שלנו לאוכלוסיה של קו העימות היא התיחסות של אזור ואנו

פועלים לפי החלטת הממשלה שבמסגרתה הוצעו ב- 1997, 13.5 מליון שקל לתשתיות לאזורי קו

העימות. בתקציבנו בוצע אפילו קצת יותר חה לנועט הצימרים ובתי הנולון.

להכריז על משגב עם ככפר תיירותי, המשמעות היא מליון וחצי שקל נוספים בתקציב משרד

התיירות ובתקציב 1997 אין לנו אפשרות לעשות זאת. לגבי 1998 אני עדיין לא יודע, אנחנו מוכנים

לבדוק זאת.
היר"ר נדכה גולדמן
חשוב שייצא מכתב של משח- ראש הממשלה, המלצה למשרד התיירות ולאגף התקציבים.
אייל ינאי
יש בעיה של מדיניות. בנושא הצימרים יש ויכות על המגבלות בצימרים ובכפרי תיירות.

המשמעות היא כספית. ייצטרכו להחליט שתי החלטות: האחת, האם יש כסף לצאת מהמגבלות

והשניה אם יוצאים למי יוצאים, להרים או לקיבוצים.
היו"ר מיכה גולדמן
למשרד התיירות יש אינטרס אחד, שמספר התיירים יהיה בקו עלייה. אם אנחנו רוצים

לנוצות את כל האפשרויות שיש בגליל ויש כמה צורות: הישוב הקיבוצי כמו הישוב המשפחתי,

הישוב המשפחתי העירוני וגם הכפרים הערבים והכפריס הדרוזים. בסופו של דבר זה רק מחזק את

מספר התיירים שמגיע לגליל.
וחי ברוש
בהמשך לדבריו של שבתאי שי בנושא כפרי תיירות וייעוץ תיירותי במשותף עמ הסתכנות

היהודית, זאת החלטה של ועדת מנכ"לימ שאפשר לשנותה. אנחנו הגשנו תוכנית בנושא זה ואיו

סיבה שלא יגישו בקשה לוועדת מנכ"לימ להרחיב את מעגל הישובימ כולל להכניס קיבוצימ

לפרוייקט.
חיימ אלוו
לא באנו הנה על מנת לשמוע מה מגיע לגליל כקו עימות. באנו לכאן עס שני ישובימ

ספציפיים שאיתמ אנו מתנהגימ אחרת לא על פי מה שמגיע להס על פי קו עימות. יש בעיה למשגב

עמ, תחליטו בווערת מנכ"לימ שמשגב עמ בגלל מצבו המיוחד וכן מרגליות יהיו כפר תיירות.
רפי לב-הרי
הישוב מרגליות עומד לפני תכנון ככפר תיירותי. היתה קבוצה ראשונה של ישובימ שהוגדרו

בכפרי תיירות תה היה על בסיס תקציבי מסויים לנושא זה. משת- התיירות עושה הערכה ומפיק

לקחים מהשלב הראשון שייכללו שני דברימ: א. להכין קבוצה שנייה של ישובים שיוגדרו ככפרי

תיירות ואז נצטרך למצוא מקורות תקציביימ לנושא אך מבחינת עבודה מקצועית אני לא מתערב

לאנשי משרד התיירות ולקבוע להמ את הישובים. יש להמ קריטריונים שעל פיהם הם פועלים. יכול

להיות שעל פי קריטריונים אכן יתברר שמשגב עם ראויה להיכנס, אנחנו לא שללנו זאת אך יש פה

שיקולים מקצועיים. אנחנו נלווה את העבודה המקצועית של משרד התיירות. משרד התיירות יכין

תוכנית מגובשת לגבי הקבוצה השנייה שהוכרו ככפרי תיירות.
היו"ר מיכה גולדמו
אנחנו עוברים לנושא מרגליות ואת הסיכום ניתן בסוף גם לגבי משגב עם וגם לגבי

מרגליות.
אבי סבג
אני מרדה לוועדת הפנים שאימצה אותנו והזמינה אותנו לוועדה. מושב מרגליות הוא מושב

שכן למשגב עם במרחק של חמש דקות נסיעה. מאפייניו של משגב עם כולל גם את מרגליות. קיבלנו

טיפול מכמה גופים, ממשרד ראש הממשלה, ממשרד הביטחון ושר הביטחון שמאמץ אותנו.

מושב מרגליות מונה 60 משפחות ותיקות המתפרנסות מלול ומטע. חצי מליון מכסה של

מטילות ו- 12 דונם מטע. יש לנו עשרה חברים צעירים שהשתחחרו מהצבא, מוכנים לגור במרגליות

אך מחכים לביסוס.

הממשלה הקח-מת אישרה לנו תקציב לחצי מליון ביצים וטרם יצא לפועל.

במושב יש תאוצה של חדרי ארוח ברנזה גבוהה מאוד ויש לכך ביקוש בגלל נחג האוויר

והנד-קום. יש בעיות ביטחונית שהתגברנו עליהן אך הבעיה העיקרית של מושב מרגליות היא הבעיה

הכלכלית. אם יהיה לנו בסיס כלכלי טוב ואיתן נוכל להתקדם ולפתור את הבעיות החברתיות

שנוצרו.

בשנת 1986 מושב מרגליות היה בזכות של נזליון וחצי שקל. מאז חוק גל, וווק המושבים

המצב שונה, לא מכירים בזכות זו. מצבנו לא מזהיר, התושבים חיים מהיד לפה, אנשים עברו את גיל

הפנסיה ואין להמ איך לחיות. אני מבקש שהכנסת תחוקק חוק שיבטל את החוק הנ"ל לגבי

מרגליות.
זבולון כהן
המשקם לא מניח לנו מבחינת עיקולימ. עד שהמצב יתבהר אנחנו מבקשים לעצור כל תהליך.

אשה המקבלת קיצבת ביטוח לאומי, חשבונה מעוקל וכך גם הקיצבה, עקב החוק הזה.
היו"ר מיכה גולדמן
הכנסת מעבירה תוק שאי אפשר יהיה לעקל קיצכת ביטוח לאומי וזה ייאמר לזכותה של

חברת הכנסת תמר גוז'נסקי.
אבי סבג
לנושא הגדלת נתלות למאה עשרים יחידות. הישוב מונה שישים ואחד משפחות ותיקות,

היתה החלטה להכפיל את הישוב למאה עשרים נחלות ולא מתיישבים.
נמרוד שץ
אושרה הגדלה. אך הגדלה חקלאית לא תהיה כי אין אפשרות, אין אמצעי ייצור, במדינת

ישראל לא יאכלו יותר ביציס.
היו"ר מיכה גולדמו
לנזדינת ישראל עדיף לשלמ באמצעות ביצים מסובסדות נואשר לשלם דמי אבטלה. לא

מעניין אותי שיש עודף ביצים. כל מי שיאמר דבר מה, שייתפטר מהמשרד הממשלתי ואין לו זכות

לשבת במשרד הממשלתי, לא כשר, לא כסגן שר, לא כמנכ"ל ולא כעובד. מרגע שהחלטנו שבאזור זה

גרים אנשים ואין להם אלטרנטיבה אחרת יש לסבסד ביצים.
רפי אלול
האם נבדקה אלטרנטיבה אחרת?
נמרוד שץ
אחת האפשרויות זה תיירות.
היו"ר מיכה גולדמו
זה תהליך של חמש נם- שבע שנים. כל זמן שאין לך זכות קיום כלכלי מענף אחר אל תהרוג

את הענף המפרנס.
רפי אלול
אני זוכר מביקור במרגליות, לתושבים מציקה העובדה שהם רוצים לגדול ואין להם

אפשרות. אני רוצה להזכיר לכולם שאין אלפי אנשים המוכנים לגור ליד הגבול. לעומת זאת

במרגליות אנשים רוצים להתפתח ולגדול ואנחנו בצורה שרירותית מונעים מהם זאת. שווה להשקיע

את הסיבסוד של הביצים ובתנאי שאנשים ייגדלו שם. אנחנו, בידינו, כורתים את הענף שאנחנו

יושבים עליו. התישבות היא מננל לכל, גם במחיר של סבסוד ביצים.
צחור משה
נשאלה השאלה למה דווקא ביצים. יש לכך שתי סיבות: ראשית, התשתית כבר קיימת.

שנית, אם לצעירים שהשתחררו או שעומדים להתשתחרר מצה"ל לא יהיה אמצעי ייצור הם לא

יחזרו למרגליות.
נמרוד שץ
מדגליות בניגוד לכל הישובים האחרים לאורך קו הגבול, קיבלו שלושים ושלוש מכסות וזוק

הגליל, דבר שאף ישוב אחר לא קיבל. חיה קשה מאח- לשכנע את ההורים לעזור לבנים.
זבולון כהן
במרגליות יש שישים בתי אב, זאת אומרת שצריכים להיות מאה עשרים נוזלות, משום מה יש

רק תשעים ושלוש נוזלות ואנו מבקשים שתתנו לנו את הזכות כ9י שנתתם לכל המושבים בנזדינת

ישראל להשלים מתשעים ושלוש למאה ועשרים. ברגע שרשות התכנון תכיר בא9שרות זאת. נדע

להמשיך לתכנן את וזיינו.
וחי ברוש
מרגליות ננזצאת בראש סולם העדיפויות בנושא של הטיפול במושבים, בכל התשתיות

הציבורית שהיה אפשר לפתח במסגרת התקציבית לא עצתו דבר.
היו"ר מיכה גולדמו
מה בניתם בשנתיים האחרונות במרגליות?
וחי בתש
הכשרנו שמתים, תיקצבנו נושא של ניקח בקווי נזים שעוכבו שנים. סייענו במסגרת קרן שלנו

להקמת צימרים. כאשר הבנקים לא התייוזסו למושבים, אנחנו הקמנו קרן אלטרנטיבית מסובסדת עם

ריבית נמוכה מאוד של 1.5%. כל הצימרים במרגליות: שהגישו בקשות - אושרו. בנוסף לזה הקמנו

פרוייקט משותף עס משרד התיירות לכפר תיירות.

בעניין המכסות אעלה את הנושא שוב ונבקש את ישראל שחר שיעלה זאת בפני רונית דולב

ואני מקווה כי זה יגיע לרשות לתכנון.
עררד חביב
משרד התקשורת השתתף בנזיוע למימון מגש"מ - מערכת כבלים מקומית בתוך הישוב. זה

נעשה במרגליות, דובב ובאביבים. המערכת הפנימית מאפשרת לקלוט את ערוצי ישראל: עריץ ו,

ערוץ 2 וערוץ 3.

רשות השידור עלתה לעמוס בתחילת מרץ. המערכת נבנתה לפני מרץ ובאותו לווין אפשר

היה לקלוט את שלושת הערוצים. צריך לפנות למאיר אלוני, סמנכ"ל לפיתוח ברשות השידור והוא

אמור להרכיב צלוזת בישוב.
היו"ר מיכה גולדמו
אני מבקש שאתה תבקש מושות השידור כל מה שצריך לעשות. אבי אלקלעי ממשרד

התקשורת אחראי על נושא כבלים והוא איש הקשר ביו משגב עם למרגליות לגבי טיפול נקודתי.
אבי סבג
הכבלים החלו בננבודתם אך נעצרו מחוסר תקציב. לא רק שאין כבלים, הנזצב הוא שהישוב

תפור ופתוח. ביום גשם אי אפשר להתהלך במושב.

לגבי המכסות שהוכרו למושב מרגליות, אני מבקש לסיים את הנושא הזה וליישם את

תקציב חצי מליון הביצים.

לגבי קרקעות - היה לנו סיכום עם שר החקלאות לשעבר, שהישוב יקבל 400 דונם קרקעות.

יש שטחים מתוכם שטח אחד הוחלף עם זרעית, שטח נוסף של שאשא שמאז ששנזעו שמרגליות

מעוניינים בשטח זה, שמו את ידם ואינם מעוניינימ להעביר אותו. שטח נוסף הוא שטח בעל 150 דונם

הכשרה שהסוכנות צריכה להפשיר.



לגבי תיירות, מושב מרגליות נכנס לקטגוריה של ישוב תיירותי ואנו מורינו למשרד התיירות

על כך. אני לא יודע איפוא התוכניות עומדות כרגע, אבל בפועל הכל נעצר. כל אדם שרוצה לבנות

צימר או עסק כלכלי במרגליות, הדבר הראשון שנבחן הוא תשתית הישוב ואיך הוא נראה. לא כל

אדס שמת להגיע למרגליות, אין לנו אטרקציות. לזכות הקיבוציס ייאמר שיש להמ את כל

האטרקציות האפשריות. אנתנו לא יכולים להתתרות עם- מושבים אתרים כי לכולם יש את כל

האטרקציות. אם לא נקבל גם אטרקציות מעין אלה לא תהיה תנופה במושב. אנתנו מוכנים לעשות

כל מה שצריך בכדי שיהיו אפשרויות נוספות במושב.

לנושא מיקלוט, יורי סופרין היה אצלנו במרגליות ובדק את נושא פיקוד העורף. היה תקדים

שקטיושה נפלה בסמור לאש- הבתים. הבתים לא בטיחותיים, בפגיעה ישירה הם מתמוטטים. ביקשנו

מקלטים כדי שתהיה לנו קורת גג בשעת הצורך.

הייתי מבקש שכל הנקררות הללו יקבלו תאוצה.
יורי סופריו
צריך לשים דברים על דיוקם. הבתים המ טרומיים שתוכננו במיוחד כבניה ביטחונית לפי

הקריטריתית.
היו"ר מיכה גולדמן
לסיכום, אני מבקש ממשרד הדתות לסמן את מושב מרגליות במועצה אזורית מבואות תרמון.

אני נובקש שתעלו לביקור בנוושב מרגליות, תראו מקרוב את הבעיות וועדת הפנים מבקשת לקבל

דיווח לגבי סיכום הביקור והבעיות הספציפיות המתייתסות למושב מרגליות. אנחנו נלווה את

הדברים, אנחנו לא מתכוונים לעשות ישיבה חד פעמית. בעוד שלושה חרושים נרצה לקבל לשמוע מה

נעשה בשלושה חורשים.

לגבי משח- החקלאות והסוכנות היהודית אני תוטב שהגיע הזמן שישוב כמו מרגליות יהיה

זכאי למבני ציבור. במועצה אזורית גליל עליון תכללו את משגב עם ובמועצה אזורית מבואות חרמון

תכללו את מרגליות. אני יודע שהסוכנות עשתה הרבה בטנים האחרונות בישובים האלו. בניתם לא

מעט מבנה ציבור, ספריות, מועדון נוער, מגרש ספורט ואולם ספורט. כדאי לקחת את שני הישובים

הללו ולראות אותם כמודל.
חזי בכור
אצבע הגליל זכו בוועדת מנכ"לים לבניה, במבנים הרבים ביותר. אנחנו שותפים אבל יש

כאן עניין של המועצה האזורית.
היו"ר מיכה גולדמו
אני אדבר עם מנכ"ל הסוכנות, שמשון שושני בעניין. יש לי ויכוח גם בתוך התנועה

המושבית. מרגליות יכולה להיות מושב גם של מאתיים משפחות אבל מרגליות צריכה להבין שלא

כל המשפחות יהיו מגדלי פטם וביצים. צריך לחשב זאת נכון, למשל מאה משפחות שעוסקות בפטם

וביצים ומאה נוספות יעסקו בתיירות ובדברים אחרים. אי אפשר בשנות האלפיים לדבר כפי שדיברו

בשנות השישימ. אני מראש נותריע על כך. גם בשנות השבעים אמרתי שקיבוץ או מושב שלא ירכיבו

שכתה קהילתית הם יגיעו למציאות שהגענו אליה הלום. זכות הקיום של מושב מרגליות במיקום

שלו, להקים שכתה קהילתית שאנשים טובים יירצו לגור שם.
יעקבי מאיר
ממה הם יחיו? אני כבר ארבעים שנה במדגליות, מעולם לא פחדנו מקטיושות ולא מפגזים,

פחדנו רק מפרנסה. תנו לנו אפשרות קיום כלכלית גם לנו וגם לילדינו, אנחנו לא רוצים לעזוב את

מרגליות. אנחנו רוצים ביסוס כלכלי לילדינו.
היו"ר מיכה גולדמן
אלו דברים שנאמרים מהלב ואני בטוח שהם נשמעים. היום קיימנו את הישיבה הראשונה

ושמענו את רוח הדברים ואת המציאות הכואבת והקשה. לא תמיד צריך להתייתם על פי הקריטריון

הרגיל, צריר לתת קריטריון פלוס. לכל אוח- יש.את היכולת במסגרת הקריטריונים-, לקבוע את

ההעדפות בצורה שאפשר להתמרח- עם הבעיות הכואבות והקשות. כאשר ליויתי את שלומי, החלטנו

לעשות טיפול שורש פעם אחת ולתמיד. היתה שם מצוקה של שנים על בעיה של גבולות שיפוט

ואמרתי שאם לא נעשה טיפול שורש חבל על הזמן. אני אומר זאת גם לגבי מרגליות ואני מצטער

שמשרד השיכון לא ננזצאים כאן.

יש כמה נושאים שהם ביכולתם של משררי המנושלה השותפים לישיבה היום, להביא לנו

דוח מסודר לקראת הפגישה הבאה. אנחנו נקבל ממשרדי הממשלה דוח, מה נעשה כתוצאה מהישיבה

של היום לגבי משגב עם ולגבי מרגליות בנושאים של משרד התיירות, דתות ותקשורת. אני יודע

שמשרד הביטחון עושה עבודה טובה. אני מבקש שהדברים ייעשו על הצד הטוב ביותר.

אני מבקש מהמועצות האזוריות לעדכן את ראשי המועצות. אני יודע שראש מועצה לא

אוהב שמתערבים לו ומכתיבים לו מראש ישוב צבוע, אבל יש כאן רגישות מיוחדת מצד אחד

במבואות חרמון למרגליות ונוצר שני לגליל עליון.

אני מבקש מכל השותפים שאם לא תהיה התייחסות עם העדפות, לא נמצא את עצמנו

מתקדמים. יש כאן בעיות לא קלות וזה לא קשור לבעיות תקציב. סדר עדיפות תמיד אפשר לקבוע.

אני מתה לאנשי משגב עם, לאנשי מרגליות ולכל מי שהשתתף בישיבה היום.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:50.

קוד המקור של הנתונים