ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 26/02/1997

נזקי השיטפונות בקלנסואה

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

שהתקיימה ביום ד', י"ט באדר א' התשנ"ז. 26.2.1997. בשעה 45;10

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר סאלח טריף

מיכה גולדמן

טופיק בטיב

נואף מסאלחה

ואליד חאג' יחיא צאדק

מוזמנים; יעקב אפרתי, מנכ"ל משרד הפנים

עדי הדר, סמנכ"ל משרד הבינוי והשיכון

יוסף תקרורי, יו"ר המועצה קלנסואה

ראובן יום-טוב, סמנכ"ל מע"צ

גדי אייזנבך, מנהל התקציבים, משרד הפנים

אברהים קאדי, סגן יו"ר המועצה המקומית קלנסואה

ועד עבדאללה, חבר המועצה המקומית קלנסואה

משה שמעוני, עוזר מנכ"ל משרד הפנים
בני ארגמן, עוזר שר החקלאות
דן רוזנצביג, מנהל אגף בכיר לשימור קרקע וניקוז,

נציבות המים, משרד החקלאות

נסים אלמון, רשות ניקוז, שרון

דניאל מורגנשטרן

יהודה חזן, משרד הפנים

אפרת דון-יחיא, משרד הפנים

משה כהן, קרן קיימת לישראל

עמאד פראג', מנהל נתיבי גליל

זמירו חמדאן, מ"מ יו"ר המועצה בקלנסואה

יוסי כהן, רפרנט פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר

מנהלת הוועדה; יפה שפירא
נרשם על-ידי
חבר המתרגמים בע"מ
סדר היום
נזקי השיטפונות בקלנסואה



נזקי השיטפונות בקלנסואה
היו"ר סאלח טריף
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים שדנה

בנושא קלנסואה. היו הצעות לסדר במליאת הכנסת

שעברו לוועדת הפנים, אבל לא חיכינו להצעות, אם כי אני מברך את חברי

הכנסת שהעלו את הנושא. זימנו את הדיון הזה כדי לבוא ולוודא שאכן כל מה

שצריך להיעשות אכן ייעשה בקלנסואה. הדיון שלנו עכשיו בא למצות את הדיון

בו התחלנו למעשה במקום עצמו, במועצה המקומית קלנסואה. קיבלתי גם פנייה

מראש העיר נהריה על נזקים שקרו שם, אבל כרגע אני מתחיל בדיון על

קלנסואה.

ביקשנו לזמן את החברים, חלקנו היינו ביחד במועצה המקומית קלנסואה, ואני

רוצה לשמוע מכם. בהתחלה אני רוצה לשמוע את ראש המועצה, ואחר-כך ארצה

לשמוע תגובה לגבי מה שאתם מתכוונים לעשות, מה שאתם מתכוונים להקצות כדי

שנוכל לפתור את הבעיה. פנינו לממשלה כדי להכריז על קלנסואה כאזור מוכה

אסון טבע, כדי שתישא בנזקים שקרו שם גם לתושבים וגם לתשתיות של המועצה

המקומית, ואני מאוד מקווה שבדיון היום נקדם את העניין. אני מאוד מאוד

מקווה שההבטחה של סגן ראש הממשלה ושר התיירות על הקצאת 15 מיליון - הוא

הודיע את זה ברדיו - אכן תמומש; ואני רוצה לשמוע אתכם איך מממשים את

זה. אם זה בגדר הבטחה באוויר, זה חמור; אבל אני מאוד מקווה שיש לכך

תרגום מעשי, ואני רוצה לשמוע איך זה מתממש.

לכן, אדוני ראש המועצה, הייתי רוצה שתספר לנו מה קורה ומה המצב עכשיו.
יוסף תקרורי
בוקר טוב. כבוד יו"ר ועדת הפנים, חברי הכנסת

הנכבדים, קלנסואה הוא כפר, שמבחינה

טופוגרפית נמצא במישור מאוד נמוך יחסית לאזור; וכל מי הגשמים, כל שנה

וכל עונה בחורף, מתנקזים לקלנסואה. וזה דבר טבעי שקלנסואה היא נמוכה

בכל האזור שלנו, והופכת לעוד כינרת, אבל בלי דגים. הין אצלנו שיטפונות

ואסון גם בשנת 1991 ועכשיו, בשנת 1997, וזה נבע - ואני אומר את זה כראש

מועצה - מרשלנות כל המוסדות הנוגעים בדבר להסדרת הנחלים. לאחרונה, כפי

ששמעתם ברדיו וראיתם בטלוויזיה, פינינו מעל 2,000 משפחות מבתיהן, חלק

גדול מאוד מהן עד עכשיו, עד שעה זו, לא חזרו לבתיהן מאחר שאי-אפשר

לחזור אליהם במצב בו הם נמצאים, בגלל ההצפות והבוץ שנכנס פנימה.

היו"ר סאלח טריף; אתה רצית להראות לנו איזה סרטון קצר

שהכנתם.
יוסף תקרויי
נכון.
היו"ר סאלח טריף
אני מציע שקודם נראה את הסרטון, ואחר-כך

תגיד לגבי הנושא של השיקום והתקציב, על-פי

התסקיר שיש לך.
יוסח תקרורי
הנזקים שקרו בקלנסואה זה 2,000 משפחות

שפונו, ברור שכל הריהוט וכל הציוד שלהם

הושחת והלך לאיבוד. יחד עם זאת, החקלאות ניזוקה קשה. בין 2,000 ל-3,000

דונם הלכו לאיבוד והמדובר בחקלאות ובחממות שקרסו. בנוסף לתשתיות שעשינו

רבות והתקדמנו די משמעותית בפיתוחן, מבחינת הביוב, כבישים, מדרכות



וכו', מצבנו היום עוד יותר קשה מאשר ביום השיטפונות בקלנסואה. עד שבת

מעל 90 אחוז מהבתים היו מחוברים לביוב המרכזי. מי הביוב זורם עכשיו

ברחובות ובבתים. חלק גדול מצנרת הביוב קרסה, וחלק נסתמה. הבתים מוצפים

במי ביוב, וכנ"ל לגבי רחובות קלנסואה.
אנחנו מבקשים בעזרתכם
(1) להכריז על קלנסואה כאזור מוכה אסון טבע, כדי שנוכל לפצות את

התושבים ואת החקלאים

(2) הסדרת הנחלים, נחל אלכסנדר ונחל צורן - אם נסדיר נחל אחד זה לא

יפתור את הבעיה, אלא צריך לטפל בשניים.

(3) אנחנו מבקשים מקדמה משמעותית כדי שנוכל לתקן בצורה מהירה את עניין

צנרת הביוב והכבישים, כדי שנוכל לחזור למסלול החיים כפי שהיה לפני

שבת שעברה.

(4) דבר חשוב ביותר הוא, אנו לא רוצים עוד עוצר שיהיה לנו בגלל

השיטפונות, כפי שהיה לנו בשבת וביום ראשון; ולכן אנחנו מבקשים

כניסה שנייה שתחבר אותנו בצד המערבי של הכפר עם היישובים לכיוון

צורן, כדי שנוכל לחזור לחיים הרגילים, והפועלים יוכלו להמשיך ולצאת

לעבודתם.

אני מודה לך אדוני היושב ראש ולחברי הכנסת על יזמתכם ועל הכינוס שאתם

יזמתם וכינסתם את הוועדה כדי למצוא פתרון לבעיית קלנסואה.

מוקרן סרטוו על קלנסואה. מלווה בהסבריו של ראש המועצה:

זאת הכניסה הראשית ליישוב. בשיטפונות שהיו לפני יומיים רחובות קלנסואח

היו מכוסים במים לחלוטין. גובה המים ברחובות הגיע מעל לשני מטרים.

אי-אפשר היה להיכנס ולצלם את הכול. אני צריך להודות לצה"ל שעזר לנו.

אנשי חיל הים הגיעו למקום. כאן אתם רואים את הביוב. לנו אין ביוב.

הרחובות היו מלאי מים, ולא יכלו להתנקז לביוב, ולכן הביוב זרם ברחובות.

כאן אנחנו רואים בית מוצף במים. מעל אלפיים בתים הוצפו במים, ומשפחות

רבות היו צריכות להתפנות מבתיהן.

היו"ר סאלח טריף; לאנשים יש ביטוח?
יוסף תקרורי
אין.

היו"ר סאלח טריף; התמונה מדברת בעד עצמה.

אפשר להפסיק את הסרט, כי התרשמנו די והותר.

גשם זה ברכה, אבל הפעם זה גם נזק.

יוסף תקרורי; אני מבקש שתעזרו לנו למצוא עוד כניסה נוספת

על הכניסה הקיימת לקלנסואה מצדו המערבי של

הכפר, כי אחרת אנחנו נישאר באותן הצרות ובאותו המצב.
היו"ר סאלח טריף
כדי שנהיה תכליתיים, נחלק את הדיון לשלושה
חלקים
(א) צריך החלטת ממשלה כדי שקלנסואה תוכר כמקום מוכה אסון טבע.

(ב) אנרונו צריכים לדבר על נושא של תיקון התשתיות.

(ג) אנרונו צריכים לדבר על הפתרונות לזרימת הנחלים באזור.

ביקשתי גם שנציג האוצר ומס רכוש יבואו לישיבה.
טופיק כטיב
על הצעתי במליאה אני לא חוזר, אלא אני אתמצת

אותה במספר משפטים. ביקרנו בקלנסואה. ביום

הראשון של השיטפון לא הצלחתי להגיע. החבריה שעמדו ליד תחנת הדלק אמרו

לי שצריך לקנות רכב אמפיבי כדי שאפשר יהיה לעבור. אחרי השיטפון אפשר

לראות רק את הנזקים ולא את המצב עצמו. אפשר להתרשם מסרט הווידאו, אבל

הסרט צילם את המצב רק בחלקו, כי הצלם לא הסכים להגיע למקומות, שם היו

המים בגובה שני מטרים. הוא לא רצה להסתכן, ולא הגיע לשם.

מה שקרה בקלנסואה היה אסון, ואני חושב שהממשלה צריכה לקחת אחריות

ולהכריז על המקום כאסון. אלפים מתושבי קלנסואה שמתגוררים בקומות קרקע

איבדו את כל הרכוש, את תכולת הרכוש בבתים; ועכשיו הם לא יכולים למצוא

תחליף. אין מי שיישא בנזק הזה. לכן, אם לא יוכרז המקום כאסון טבע, אין

מי שישלם. בנזקי חקלאות, חלקם ביטח וחלקם לא ביטח את החלקות שלהם,

במיוחד תות שדה ליצוא, חממות פרחים. דווקא בקלנסואה החקלאות מתקדמת

מאוד, אבל השנה היא כבר איננה. יותר מ-80 אחוז מהחקלאות קרסה.
בקלנסואה יש שתי בעיות
(א) הראשונה, נחל אלכסנדר, שהיום מדברים על מציאת פתרון לו. תמיד

הפתרון מגיע אחרי האסון, ואין מה לעשות, כי זה גם חלק מאופיה של

המדינה, וצריך להסתגל לזה. קורה אסון, ואז מחפשים פתרונות. אבל טוב

שמגיעים עכשיו לפתרון. אתמול שר החקלאות ואיכות הסביבה הכריז שבעוד

כמה ימים, כאשר יתייבש המקום, יתחילו בשלב ראשון לעבוד בנחל

אלכסנדר.

(ב) הבעיה השנייה היא מכיוון צורן. צורן היא כבר חצי עיר, שכל הניקוז

שלה נשפך על קלנסואה. קלנסואה ממילא במקום נמוך, ולא מספיקים כל

המים שמגיעים מאזור השומרון וטייבה אליה, וממילא נחל אכסנדר לא

יכול להכיל את כל המים האלה, עכשיו גם את המים של צורן היא

מקבלת.
יוסף תקרורי
אנחנו מקבלים גם את המים שלכם, אדוני ראש

המועצה לשעבר.
טופיק כטיב
לא. המים שמגיעים מכיוון שכם גבו מחיר גבוה,

11 קרבנות מכפר סיריס. שמונה גופות הוצאנו

ליד ג'לג'ול, ליד הכפר שלי, ושלוש גופות עדיין לא נמצאו. המים מגיעים

לירקון. זה נחל קנה. כל הנחלים כנראה צריכים טיפול.
בקלנסואה צריכים לטפל לטעמי בשלושה דברים
(א) צריך להכריז על האזור הזה כאזור מוכה אסון, כי אין להם מישהו שיכול

לפצות אותם.

(ב) יש מערכות שקרסו לגמרי, שכונות שעכשיו אין שם חשמל ואין מים. צריך

להעביר אליהם מענק מיידי, כדי שיטפלו בדברים המיידיים האלה.

(ג) כדי לסדר את כל הנזק שנגרם, אחרי שקלנסואה עברה שמונה שנות פיתוח

מסיבי, ואני הייתי גאה בקלנסואה עד יום שישי, צריך טיפול נקודתי

כפי שהיה בעוד כמה מקומות בארץ, זאת כדי להציל את המקום ולהחזיר

אותו למצב שהוא היה בו. הכפר היה מחובר לתשתיות, כפר טוב עם אנשים

ברמה טובה; ועכשיו הוא פשוט קורס.
ואליך חאג' יחיא צאדק
אני חושב שחברי טופיק כטיב סיכם את העניין,

אבל אני רוצה להדגיש נקודה אחת. אני מושיט

אצבע מאשימה למשרד השיכון, שבנה את צורן ללא כל תכנון, ללא כל ניקוז,

בצורה כזאת שהיא באמת שערורייה וגובלת בפשע. דבר כזה לא יכול להיות

במדינה מתוקנת.

אני רוצה להדגיש שאתמול שר החקלאות דיבר על התכניות שלו, אבל הוא לא

הצביע על דברים ממשיים, איך לפצות את התושבים, את האזרחים שהם היום

במצוקה כספית ופרנסתם מאוימת, וזה אמור במיוחד לגבי החקלאים. אני לא

רוצה לדבר על הנזק הגדול ביותר, ואתמול כיניתי את זה "בעיה טראומתית",

שפינו את התושבים. הפינוי היה מזעזע. אני הייתי שם וראיתי, ואני חושב

שעדיין הילדים לא ישנו בלילות, כי יחשבו על השיטפון הבא. השיטפון של

91' היה אות אזהרה, והיה צריך להדליק נורות אדומות גדולות,

פרוז'קטורים; ובכל-זאת התעלמו ממה שהיה. מ-91' ועד היום, לשמחתנו

המועצה המקומית, בראשות ראש המועצה, סגניו וחבריה, עשו רבות בתשתיות

בקלנסואה, אבל הכול ירד לטמיון. השאלה היא מה נעשה היום, איזה צעדים

פרקטיים אנחנו חייבים לעשות היום, אם זה מצד מס רכוש, אם זה מצד משרד

האוצר. הכול חייב להיפתר היום. אחרי שאנחנו יוצאים מהישיבה הזאת, צריך

להיות ברור איזה צעדים פרקטיים יינקטו.
היו"ר סאלח טריף
אני קודם כול רוצה לפנות לנציגי משרד האוצר,

מס רכוש ואגף התקציבים. מבחינת החוק, מה

קורה במקרה הנוכחי כשיש נזקים גם לתושבים וגם לתשתיות? אבל קודם כול,

מבחינת התושבים, אנשים שנפגעו עכשיו, מה קורה עכשיו?
יוסי כה;
לגבי הנזקים בתשתיות, יש כמה פזות. אנחנו

קודם כול מדברים על הפזה של התשתיות, לזה

יינתן מענה במסגרת התקציב הקיים של המדינה. שינו קצת סדרי עדיפויות,

אבל יינתן איזה שהוא מענה, והתשתיות ישוקמו. אני מדבר על הביוב, על כל

התשתית שנפגעה.

לגבי נזק שנגרם לציבור הרחב, הרי שיש אפשרות, בהתאם להתערבות ממשלתית

שנעשתה בעבר, במתן אשראי למשל לבנייה, אם נגרם נזק בתחום הזה, וגם

אשראי זה הוא בגובה מסוים.

לגבי נזק לרכוש פרטי בתוך הבתים, אובדן או משהו כזה, המדינה לא מפצה

ולא משפה בגין זה. המדינה היא לא חברת ביטוח.
היו"ר סאלח טריף
קרן מס רכוש, למה היא נועדהל לא למקרים כאלה

של אסונות טבעל
ואליד חאג' יחיא צאדק
אלה אזרחים של המדינה.
יוסי כה;
המדינה צריכה לדאוג לאזרחיה, אבל מצד שני

איו היא משמשת כחברת ביטוח דה-פקטו. יש מה

שנקרא ביטוח דיור; כלומר, אני ואתה הולכים ומבטחים את המכונית שלנו כדי

שבמקרה נזק אנחנו נקבל על זה פיצוי. במידה שלא ביטחת את רכבך, אם הוא

נגנב ונהרס תוך כדי שיטפון או כל אסון טבע אחר, אתה לא מקבל בגין זה

שיפוי או פיצוי. לכן אין שום סיבה שלרכוש פרטי יינתן פיצוי, אם אתה לא

ביטחת אותו.

ואליך חאג' יחיא צאדק; אנחנו שולחים לכל מיני מקומות קמח, סוכר

וכוי.
יוסי כהן
זה בגדר סיוע הומניטרי, וגם הוא יינתן, אם

צריך את זה. אני לא חושב שמישהו מנע את זה,

ואני חושב שגם הציעו את זה. זה דבר שהוצע על-ידי משרד הפנים, על-ידי

מל"ח. בקטע של סיוע הומניטרי, עד כמה שאני שמעתי לפחות מנציג פס"ח

במשרד הפנים, הוצע סיוע גם בפינוי למקומות, גם בסיוע במזרנים, בציוד;

אבל עד כמה שהבנתי תושבי קלנסואה הסתדרו בכוחות עצמם, בין המשפחות. אם

יש סיוע הדדי בין תושבי הרשות עצמה זה מבורך כשלעצמו. אבל זה סיוע

הומניטרי שאכן הוצע, וגם היה ניתן במידה והיה מתבקש, אם היה מתבקש

על-ידי תושבי הרשות. כשאנחנו מדברים על הביטוח של הרכוש הפרטי, לצערי,

המדינה לא משמשת כחברת ביטוח דה-פקטו. אחרת אין שום סיבה לאף תושב

במדינת ישראל ללכת ולבטח את רכושו. למה שאני אבטח את ביתי כנגד רעידת

אדמה? הרי לשיטתך אני אחכה לרעידת אדמה, כשיקרה האסון אני אבוא למדינת

ישראל, והיא תבנה לי בית חדש.
היו"ר סאלח טריף
יש ביטוח נגד רעידת אדמה?

יוסי כתן; ודאי. בכל ביטוח שאתה מבצע, אתה מקבל בגין

זה, אם אתה רוצה. אתה יכול להוסיף, אתה גם

יכול להוריד את זה, אם אתה חושב שהבית שלך הוא בסבירות מאוד נמוכה

לפגיעה ברעידת אדמה. אתה לוקח סיכון מסוים. מישהו שלוקח סיכון מסוים

צריך לדעת שהוא מסתכן במידה שיקרה לו מקרה שממנו הוא חשב שהוא יימנע.

לגבי עזרה, כשאנחנו מדברים על אשראי, אם אני אדבר על בתים שניזוקו,

ואכן תושבי הכפר לא יכולים לגור בהם, או שצריכים לשפץ אותם כדי להביא

אותם לרמה סבירה של מגורים, כנגד זה יינתן אשראי. אם מישהו ירצה לקחת

אשראי, הלוואות מסובסדות כמובן, הוא יוכל לעשות כך. אפשר יהיה לקבל

משכנתאות דרך משרד השיכון כפי שניתן.
היו"ר סאלח סייף
מה אתה יכול לעשות לנו בעניין הזה?
אברהם ארץ נדישה
יש קרן שנקראת קרן הפיצויים. קרן הפיצויים

מפצה על-פי חוק, במסגרת חוק מס רכוש, על

נזקי איבה, פיגועים וכדי, שהם ביטחוניים בעיקרם, ולא קשורים לנזקי טבע



ואחרים. כך שכמו שקרה בשורש, כאשר קרתה השרפה הגדולה עם כל הנזק שהית,

זה היה אותו סיפור. אנחנו יכולים אולי להציע את הניסיון הרב שיש לנו.

היו"ר סאלח טריף; אתם לא סייעתם במקרה של שורש?
אברהם ארץ נדישה
לא.
היו"ר סאלח טריף
אני זוכר שאז כולם נזעקו לשורש ולכל האזור,

גם ראש-הממשלה המנוח.
אברהם ארץ נדישה
גם אנחנו היינו שם למחרת השרפה, אבל אנחנו

לא יכולים מכספי הקרן לסייע בנושא של נזקים

מהסוג הזה, כי לקרן יש תקנון במפורש.

היו"ר סאלח טריף; גם החלטה ממשלתית לא יכולה לגרום לכך?

אבדתם אדץ נדישת; החלטה ממשלתית יכולה להיות במסגרת של תקציב

או מענק ולא במסגרת של הקרן. מעולם במסגרת

של הקרן לא הייתה החלטת ממשלה שתוציא מכספי הקרן שלא למטרות הקרן עצמה,

למטרות שלהן הקרן נועדה. הקרן יכולה אולי לעזור בניסיון הרב שיש לה

בנושא של הערכת נזקים, בנושא של ניהול, אם מישהו צריך את זה, אבל לא

בנושא של הפיצויים.

היו"ר סאלח טריף; כדי לסכם את הקטע הזה, אני רוצה לשאול אתכם

בכל-זאת, מה המסלול שצריך לעבור תושב שניזוק

וצריך לשפץ עכשיו את ביתו? מה הוא צריך לעשות?

?וסי כת1; לצורך העניין הזה, צריך לקבל החלטה מסוימת.

כמו שקרה בקריית-ענבים, הייתה ועדה שהלכה

ובדקה את העניין הזה, וקיבלו איזו שהיא החלטה, להעניק משכנתאות למשל

לתושבי קריית-ענבים ולכל היישובים מסביב שנפגעו. ניתנו משכנתאות בגובה

מסוים. פנו למשרד השיכון, וכנגד זה הועמדו להם משכנתאות, בהתאם לנהלים

הרגילים.

היו"ר סאלח טדיף; מי צריך לקבל את ההחלטה הזאת? הממשלה, משרד

מסוים?
יוסי כהן
או הממשלה או ועדת מנכ"לים לנושא הזה.
זמירי חמדאן
ידידי ממשרד האוצר שכח שכל העניין הזה קרה
מסיבה אחת ברורה
פיתוח האזור מסביב קלנסואה

ואי-דאגה לניקוז המים גרם לתוספת מים, לכמות המים הנכנסת לנחלים

שעוברים ליד קלנסואה, וזה מה שגרם לשיטפון.
היו"ר סאלח טריף
אנחנו שם אלף שנים, למה זה קרה עכשיו?
זמירי חמדאן
קלנסואה היא בת אלפיים שנה. זה לא היה.

הנקודה השנייה, וגם היא נקודה מאוד חשובה,

ומכאן נגזרת האחריות של ממשלת ישראל על אזרחיה שהם תושבי קלנסואה,

שבשנת 91' הייתה התראה. היה שיטפון. לרשות הניקוז לקח שנה-שנה וחצי עד



שהיא התארגנה והכינה תכניות. אנחנו יכולים לצייד אתכם כולכם בפניות

ובתשובות של המשרדים הממשלתיים הנוגעים בדבר, אבל היישום נסחב ונדחה

משנה לשנה.

משני הדברים האלה נגזר דבר אחד: האחריות הכללית היא אחריות ממשלת ישראל

לכיסוי כל הנזקים ולא להפנות את התושבים ללקיחת משכנתאות או לקבלת

נדבות. אתמול נימר חוסיין ביקש מכל המגזר הערבי לעזור לתושבי קלנסואה,

בגלל שהוא שמע את המשפט הזה.
היו"ר סאלח טריף
אני מציע לכם, אם יש איזה חוק, לפנות, לקחת

עורך-דין רציני. ראש-הממשלה לקח עורך-דין,

קחו עורך-דין כמו עורך הדין וינרוט שיפנה בתביעה לשלטון המקומי וכבר

תפנו לממשלה. ממשלה שלא תיטול אחריות צפויה לתביעת נזיקין, אבל אני לא

רוצה להיכנס לזה, אלא להמשיך בדיון ולהגיע לתוצאות.

אני רוצה לבקש מחברי ממשרד החקלאות לדבר בנושא ניקוז הנחלים, נושא

שדשנו בו כבר. אחרי ביקור השר קצב שמענו על 15 מיליון הקצבה לצורך

הפרויקט. האם הכסף הזה קיים?

דן רוזנצביג; השר קצב הוא לא השר שלי. השר שלי הוא רפול.

מה שהשר קצב הבטיח אני לא יודע.

היו"ר סאלח טריף; לא ייתכן שיבוא שר, יזרוק מספר, ועכשיו לא

יודעים אם יש כיסוי.
קריאת
השר ייצג שם את כל הממשלה.
דן רוזנצביג
עוד לפני השיטפונות, בתקופה שגדעון צור היה

נציב המים וקלעג'י היה מנכ"ל משרד הפנים,

ישבנו וסיכמנו על תכנית עבודה לפי תכנון שהיה קיים בזמנו, על 15 מיליון

שקל, לעשות פעולה במשך שלוש שנים, שבהן משרד החקלאות, נציבות המים,

משתתפים ב-5 מיליון, משרד הפנים 5 מיליון, וקרן קיימת, שהיא תבצע את

העבודה, ב-5 מיליון שלה. אלה ה-15 מיליון עליהם מדובר. כולכם יודעים

שאיו לנו תקציב תלת-שנתי, כך שכל שנה יקבלו את הנתח שלו. אבל בסיכומים,

גם עם אגף התקציבים באוצר, יודעים על ה-15 מיליון, שכל אחד נותן את ה-5

מיליון שלו. זה חלק ראשון.

ביום חמישי, ערב השיטפונות - לא ידענו שביום שבת יהיה שיטפון - הייתה

ישיבה. גדי אייזנבך היה אז חולה, אבל הוא היה קשור איתנו בטלפון, עם

אנשי קרן קיימת, והחלטנו לצאת לעבודה בסכום של 6 מיליון, ויש לנו

תכניות. המתכנן קיבל הנחיה להוציא תיקים למכרז. אולי רפול אמר שאפשר

לצאת לעבודה תוך שבועיים, אבל עד סוף החורף אי-אפשר יהיה לצאת לעבודה.

כלומר, יהיה אפשר לצאת לעבודה בסביבות אפריל. זה ה-6 מיליון שקיימים,

שיש התחייבויות לגביהם. מצדנו יש התחייבות חשבית. משרד הפנים יגיד איך

הוא עושה את זה. ה-6 מיליון נראים לי היקף עבודה סביר לשנה אחת.

היו"ר סאלח טריף; אתה אומר שכרגע יש 6 מיליון בקנה. נקודה. אם

זה סביר או לא סביר, אני יודע שאפשר גם לבצע

ב-20 מיליון במשך הקיץ. אפשר להתחיל לעבוד בסוף מרץ.
דן רוזנצניג
ברגע שאפשר יהיה להתחיל לעבוד, אנחנו נתחיל

לעבוד.
היו"ר סאלח טריף
לא. אתה קשור במכרז. אם לא הוציאו לך את

המכרז, אתה לא יכול לעבוד. אם לא תהיה לך

התחייבות חשבית, לא תוכל להוציא מכרז. בואו לא נמרח את העניין.

דן רוזנצביג; על 6 מיליון, יש לנו.
היו"ר סאלח טריף
אז למה אתם מחכים?
דן רוזנצניג
אי-אפשר לעבוד בחורף. זה צריך להתייבש.

היו"ר סאלח טריף; אני מבטיח לך שהחורף נגמר בשבוע הזה.

דן רוזנצביג; אני מבטיח לך שביום שיגמרו את המכרז ואפשר

יהיה להיכנס, לא נחכה שעה אחת. זה אני יכול

להבטיח לך. יש תכנית מפורטת, יש הכול. מכינים תיקים למכרז.
היו"ר סאלח טריף
אנחנו רושמים את ההתחייבות שלך שבגמר הגשמים

יפורסם מכרז.

דן רוזנצניג; לא, לפני גמר הגשמים. המכרז יפורסם כבר

עכשיו. בגמר הגשמים יתחילו לעבוד. ותיזהר

מההגדרה הזאת, כי יש גשמים גם עד יוני-יולי. אני אומר שבאפריל-מאי

יתחילו לעבוד. זאת התקופה שאנחנו עובדים בה.

יוסף תקרורי; למה למשוך את העבודה לשנתיים-שלוש?

דו ריזנצביג; שאלו אותי מה יש היום. זה מה שיש היום.

במקביל אנחנו פועלים מול האוצר, והלוואי

שקצב ייתן לנו עוד 15 מיליון, כי היום כנראה הפרויקט יגיע כמעט ל-17 או

20 מיליון. ההערכה הקודמת שהייתה לפני שנתיים על 15 מיליון היא קטנה.

אנחנו פועלים עם האוצר לתקצב אותנו כבר השנה, לתת לנו אפשרות לפעול כבר

השנה. כשיתחילו לעבוד, אף אחד לא יעצור את העבודה.

למה לא עשינו את זה קודם? כמו שכאן חבר הכנסת טופיק כטיב אמר, אצלנו רק

אחרי שקורה משהו עושים את הפעולה. תקציב הניקוז הוא קטן. לפני שנתיים

היה אירוע בפרדיס, עשינו את פרדיס. כל הכסף שהיה מיועד לניקוז הלך

לפרדיס. יש לנו תכניות להרבה מאוד נחלים בארץ, ואנחנו טיפלנו בזה.

גם לי יש הרבה מאוד התכתבויות בעבר עם משרד הפנים, בעיקר בקשר לוועדות

התכנון והבנייה. במקרה הנוכחי, צריך גם לזכור, שגם קלנסואה התפתחה,

ובאופן עקיף יש גם תרומה שלהם - כל הכבישים, המדרכות, הבנייה והכול.

זאת אומרת, לא צריך להאשים רק את הסביבה; גם קלנסואה עצמה התפתחה. יש

לי קצת נתונים, ואני רוצה להגיד שלמרות שאני חושב שמה שנעשה בצורן היה

אסור לעשות, בשיטפון הזה מצורן הגיעו מעט מאוד מים. אני אומר שחייבים

לטפל בקלנסואה, אבל בסופה הזאת מצורן הגיעו מעט מאוד מים. יש לנו היום

מדידות. 65 קוב הגיע מהמעלה, ו-3 קוב הגיעו מצורן בסופה הזאת, למרות



שזה לא אומר שאני פוטר את צורן. צריך לעשות את כל הפעילויות האלה,

ואנחנו נעשה את זה.
היו"ר סאלח טריף
אני מבקש לשמוע את הקרן הקיימת. הקרן הקיימת

יכולה להקצות, אס צריך, בשנת 97/ 5 מיליון

שקל לצורך הפרויקט הזה?
משה כהן
גם 10, ובלבד שזה יהיה שליש מהעבודה. אגב,

לגבי העבודות, המכרזים יוכנו. עד טוף מרץ

ניתן לפרטם את המכרז ולגמור את זה במהלך הקיץ, אם יוקצה כל הטכום, 20

מיליוו. אנהנו מעריכים שזה הטכום הדרוש. אנהנו מציעים שיהיה טיפול נופי

כמובן, שיהיה גינון וכו' לאורך התעלה.
דניאל מורגנשטרן
אנחנו שוכחים שאנחנו מפתחים את הארץ כל הזמן

בקצב עצום ואדיר, מכטים דונם אחרי דונם הן

בסקטור היהודי והן בטקטור הערבי - במבנים, בבניינים, בכבישים ובמדרכות

או בכל מיני דברים שמונעים את חלחול המים. קודם מי נגב היו חודרים

היישר אל שכבת האקוויפר, ועכשיו הם הופכים להיות מי שיטפונות. אנחנו

במו ידינו בכל הטקטורים ובכל היישובים, ולעתים בטקטור הערבי, שהפריטה

של צמודי הקרקע בו היא עוד יותר גדולה, שם זה נעשה בקצב מואץ. חברים

יקרים, בואו נדע מה המחיר של זה.
בני ארגמן
אני מבקש מראש המועצה, ממר תקרורי, שכאשר

ניכנט כבר לעבודות וניכנט לתוך המגרשים

הפרטיים של תושבי קלנטואה, תעזרו לנו בזה. אל תעצרו אותנו עם כניטות

לשטחים פרטיים.

יוסח תקרורי; אתה מכיר טוב מאוד את קלנטואה, ויש לך

ניטיון.
עדי ולדר
אנחנו יכולים בקטע של תיקון צנרת להיכנט מול

המועצה. כבר עשינו את מה שהגדיר כאן נציג

האוצר כשינוי טדרי עדיפויות, וזאת על-מנת שקלנטואה תהיה אצלנו גם בראש

סדר העדיפויות וגם בעדיפות תקציבית על-פני יישובים אחרים. הכפלנו את

הטיוע שלנו לקלנטואה השנה מתכנית לטייע בחצי מיליון שקל לתשתיות

הפנימיות, ואני מדבר לא על רשות הניקוז או על הדברים של נחל אלכטנדר,

אלא על התשתיות הפנימיות ברחובות, חיבור אל הנקזים הראשיים, תיקון

הנקזים הראשיים, הדברים שהם בתוך השכונה עצמה, בתוך היישוב עצמו.

הכפלנו את הטיוע הזה לטדר גודל של מיליון שקל, ואל תתפטו אותי על 50

אלף שקל לכאן או לכאן. טדר גודל של כמיליון שקל אנחנו נעביר ליישוב עד

כמה שאפשר יותר מהר, וזה יהיה פועל יוצא של בדיקת המהנדטים, מה באמת

קרה שם בתחום שדיברתי עליו.

אני מאמין שאם יידרש טכום גדול יותר ותהיה פנייה של הוועדה אל שר

השיכון, ניתן יהיה לעשות שינויים נוטפים בתכנית העבודה השנתית, במידה

ויוכח שאכן המדובר בתקציבים גדולים יותר.
היו"ר סאלח טריף
משרד התחבורה, מנכ"ל נתיבי הגליל, התחלנו

במועצה, ואני רוצה לשמוע עכשיו ממך מה הקטע

שלכם לתוספת. דובר גם על כניסה שנייה לקלנסואה.
עמאד פראג'
אנחנו ביצענו שם שני פרויקטים בכביש טבעת,

בכביש שמחבר את תל-מונד. נפגעו שם תשתיות,

ואנחנו נכונים לתקן היום את כל הנזק שנגרם.

לגבי כניסה שנייה עליה דובר, אנחנו מוכנים להשתתף בכך כבר בשנה הזאת,

שנת 97'. אני מבין מראש המועצה שיש כבר תכנון, ומצדנו אנחנו מוכנים

להיכנס כבר השנה הזאת לביצוע, כמובן אם לא יהיו בעיות סטטוטוריות.

בכניסה השנייה קיימת בעיית ניקוז. אם לא נסדיר את נחל צורן, בלתי אפשרי

יהיה ליצור שם כביש.
היו"ר סאלת טריף
אנחנו רושמים את ההתחייבות שלך גם בעניין

הזה. אנחנו מנסים למצוא פתרונות בכל המשרדים

לשאת במאמץ הזה כי הוא מאמץ גדול. נפגעו תשתיות וצריך לתת פתרונות.

כנ"ל גם לגבי נושא הניקוז. אם תיעשה עבודה גדולה, נוכל להגיע לתוצאות.

אני רוצה להגיע לידידי מנכ"ל משרד הפנים. בכל-זאת אתם בעלי הבתים,

ומשרד הפנים הוא הכתובת האמיתית של כל הרשויות.

יעקב אפרתי; ודאי שאנחנו כתובת. כמעט בכל תחום שהועלה פה

אנחנו צד ושותפים. אם אנחנו מדברים על

מונחים של ניקוז, כפי שהסבירו פה, ה-15 מיליון שקל - אנחנו מממנים

שליש. ואני מקווה שבסכומים היום, ימצאו קודם כל פתרון ואחר-כך יטפלו

בכל הטיפול הנופי וכוי, כך שחס וחלילה אירוע מהסוג הזה לא יישנה.

ההסדרה של נחל אלכסנדר היא שהוא ינקז ושהוא יהיה יפה. נעדיף קודם כול

שהוא ינקז, ואחר-כך נעשה גם את היפה. ואת היפה אפשר לעשות בשלב הבא,

בתקציבים הבאים. לכן הרב-שנתי פה הוא לא בהכרח אומר שבשנה הבאה יישנה

האירוע כפי שקרה עכשיו.

אנחנו נעמוד בקשר עם המועצה לטובת העניין. כאשר יתייבש קצת השטח וירד

מפלס המים, אז נצטרך להיכנס להערכה על מידת הנזק שנגרם; ונעשה זאת יחד

עם המועצה.
יוסף תקרורי
כבר יש הערכה של הנזק שנגרם. לגבי כבישים,

תאורה וכו' יש הערכה.

יעקב אפרתי; לטובת העניין משרד ויזל משה הירש יעמוד

לעזרת המועצה. דבר ראשון, ננפה את כל הבעיות

שיש לנו היום בתחומי התשתית השונים. זה מעבר לנושא שהועלה, נושא

התברואה - פחים שנעלמו יחד עם השיטפונות וכוי. נעריך את הדברים ואני

מקווה שאם הסכומים לא יהיו גדולים, נוכל בהחלט להשתתף בתקציבים שלנו,

כמו שכולם עושים איזה שהוא שינוי של סדרי עדיפויות. אם הסכומים יהיו

מאוד משמעותיים, נשמור לעצמנו את הזכות להתייעץ גם עם האוצר ולראות אם

הוא יכול לסייע בעניין.
היו"ר סאלח טריף
אם יצטרכו להוסיף עוד 3-2 מיליון שקלו
יעקב אפרתי
ב-2-3 מיליון שקל אנחנו לא מטרידים אוצר. גם

אנחנו בכל-זאת יודעים לעשות שינוי בסדרי

עדיפויות.
היו"ר סאלח טריף
אנחנו באמת רוצים לשמוע, שכאשר יהיה צורך,

הדברים יובאו בפניך ותיתן כתף לעניין הזה.
יעקב אפיתי
בוודאי. זה מה שאני מנסה כל הזמן להסביר.

אנחנו ננסה לעזור במידת הצורך.

היו"ר סאלח טריף; אני ביקרתי עם השר הקודם ביישוב לפני כשנה,

ומאוד נהנינו מהפיתוח שם. הם קיבלו עכשיו

מכה, ואנחנו לא יכולים להישאר אדישים.

יעקב אפיתי; חס וחלילה, אנחנו לא אדישים.
יוסף תקרורי
תעשה טובה, תן לנו להתאושש. הביוב היום זורם

ברחובות.

יעקב אפיתי; אנחנו נפתור את זה. אתה יודע לפתור את זה

כברי

יוסף תקיויי; אם תיתן לי כסף, אני אפתור את זה מחר.
היו"ר סאלח טריף
אם בכל המועצות בארץ היו בונים מועצה בכסף

שיוסף תקרורי בנה מועצה מפוארת, אז היינו

בלי גירעונות.

אני רוצה לשאול את המנכ"ל בעניין תקציב לפרויקט הזה. כשהיינו במועצה,

גדי אייזנבך דיבר על השתתפות של מיליון שקל.

גדי אייזנבד; הרשות המקומית תישא בחלק מהפרויקט בהשתתפות

שלה.

יעקב אפיתי; אנחנו מאשרים לה הלוואה. כלומר, הפרויקט

מתבצע.

זמירי חמדאן; במועצה אנחנו מחייבים את התושבים על טיפול

שהוא גלוי. אין לנו כביש ללא תיעול, ואתם

מבקשים מאיתנו כפל חיוב. אם יותר מאוחר אתם הופכים את ההלוואה למענק,

בבקשה. אבל תעזרו לנו בשלב הזה.

יוסי כהן; הלוואה היא הלוואה. מענק, אם היו רוצים שזה

יהיה מענק, היו אומרים שזה מענק.

יעקב אפיתי; אתם מבקשים ממני לתקצב פעמיים.



היו"ר סאלח טריף; מדובר בהלוואה מתוקצבת שנכנסת לתוך התקציב

בקטע של החזר מלוות, שזה חלק מהתקציב.
יעקב אפרתי
התקציב תמיד מחזיר את ההלוואה. אם יש יותר

החזר הלוואה, עושים פחות.
היו"ר סאלח טריף
יש הלוואה לצורך שעה, שזה מוטל על השוטף,

וזה מאוד קשה. אבל זה פרויקט מיוחד. אם זאת

הלוואה מתוקצבת, אז אין בעיה.

ואליד חאג' יחיא צאדק; אני קצת מבולבל. השר קצב הבטיח 15 מיליון

שקל. האם המספרים שמועלים כאן הם במסגרת

ההבטחה הזאת? פרויקט כזה, לא ניתן לעשות אותו בשנה אחת.
יעקב אפרתי
השר קצב, מה שאמר אמר בתיאום מלא איתנו. הוא

שר שייצג את הממשלה במקום, והוא דיבר בשם

הממשלה. מה שתיאר השר, זה בדיוק מה שדני תיאר. חד-משמעית, ה-15 מיליון

זה עלות הפרויקט המסוכם, המתוקצב מראש, לא בגלל האירוע, אלא לפני

האירוע. זאת עלות שאמורה להסדיר את נחל אלכסנדר, כדי שמקרים מהסוג הזה

לא יישנו.
ואליד חאג' יחיא צאדק
כלומר, האסון, כאילו הוא לא היה. אתה אומר

שזה תוקצב לפני האסון.

יעקב אפרתי; נכון. אז מה? הלוואי שהיינו מצליחים לעשות

את זה לפני האסון, והוא לא היה קורה.
אברהם ארץ נדישה
ה-15 מיליון האלה הוערכו לפי התכניות שהוכנו

לפני שנתיים.

עדיין, בתוך ה-15 מיליון האלה לא נמצא תקציב צורן. ותקציב צורן, נחל

צורן, התכניות לו מוכנות למכרז מלפני שלוש שנים. הן עברו שיפוץ, הכול

מוכן, ואין פה תקציב. בסך הכול קיים תקציב של 600 אלף שקל באגף

להתיישבות חקלאית. לי עדיין לא ברור מהיכן מגיע הכסף.
היו"ר סאלח טריף
אנחנו רושמים את התחייבות הממשלה כאן, כפי

שהובאה על-ידי השר קצב, ש-15 מיליון שקל

יהיו בשנת 97'. כל אחד יכול להרים גבה. אנחנו נתבע את זה. אני גם מקבל

את הפרשנות של מנכ"ל משרד הפנים, שאומר שהשר קצב דיבר בשם הממשלה. והיה

והתכניות יעלו לצורך העניין 20 מיליון שקל, אז נבין שיש חסר של 5

מיליון שקל, ואחר-כך יתפרסו על שנת 98', ואין עם זה בעיה. על ה-15

מיליון, שיהיה ברור, אנחנו מקבלים את זה כאן כהחלטת ועדה. אנחנו רושמים

לפנינו שהממשלה התחייבה לצורך העניין הזה בלבד; ואל תערבבו את הכספים

של התשתיות, של התחבורה, של הפנים ושל השיכון בקטע של הפרויקט של

הניקוז שבא לפתור את הבעיה הזאת. זאת התחייבות שלטונית בפני ועדה

פרלמנטרית שנקראת ועדת הפנים. שיהיה ברור, ושיהיה חד וחלק, ואני לא

חושב שיש כאן אחד מחברי הוועדה שמתנגד למה שאני אומר.



לכן אני מבקש להבהיר את זה הבהר היטב, כי כך צריך להיות. אם מתחילים

בעבודה, אדוני יושב ראש רשות הניקוז, צריך פשוט להמשיך בתתהייבות הזאת

תהת הסכום של ה-15 מיליון שקל בשנת 97י.
יעקב אפרתי
לזה אף אחד לא התחייב. אומרים פה שאנחנו

מתחייבים לפתור את בעיית נחל אלכסנדר. עלות

הפתרון היא 15 מיליון שקל. אנחנו אומרים שהסכומים האלה יוקצו בשלוש

שנים. אנחנו נשתדל שבשנה הראשונה יתבצעו כל העבודות שגורמות לכך שהנחל

לא מטופל עד תומו. כלומר, בעלויות האלה יש להסדרת פתרון כדי שהמים לא

יעמדו עוד פעם ולא יצאו; ואחרי שגמרת את הפרויקט, אתה מגנן אותו, אתה

מסדר אותו.
היו"ר סאלח טריף
אדוני המנכ"ל, אני לא רוצה שהעניין יימרח.

אני מאוד מעריך את מנכ"ל משרד הפנים, אני

אומר את זה באופן מפורש, ואת הכנות שלו, אבל שיהיה ברור: לא יזרקו כאן

מספרים באוויר. אני לא מקבל את זה שצריך שלוש שנים כדי לפתור את הבעיה.

מדינת ישראל תצטרך לפתור את הבעיה בשנת 97'. אני מניח, לפי מה שאני כבר

יודע, שהמכרז יעלה יותר מ-15 מיליון שקל, ועם הטיפול בנחל צורן, בוודאי

שיעלה יותר.

לכן דבר אחד שצריך להיות ברור הוא, שהשר התחייב על 15 מיליון. אני

הבנתי שאם מתחילים את העבודה, לא מפסיקים באמצע. לא אכפת לי שממשיכים

את העבודה, ואז התשלום יהיה בינואר או בפברואר 98', ובלבד שתבינו

שהוצאה של 15 מיליון לצורך הניקוז הזה צריכה להיות ברורה. אני לא יודע

מה יהיה, אבל כל עוד אני יושב ראש הוועדה הזאת, אני את העניין הזה

ארדוף עד הסוף, כדי שזה יבוצע כך.

בני ארגמן; רציתי להתייחס להערתו של חבר הכנסת ואליד

צאדק, שכאילו הנזק לא נגרם, השיטפון לא היה.

כן, השיטפון כן נגרם, והנזק כן היה; אבל אנחנו, רשות הניקוז לא עוסקים

בנזקים האלה. אנחנו נסדיר את הנחל.

נואף מסאלחה; אני מקבל את סיכום היושב ראש אבל אני רוצה

לומר לידידי מרשות הניקוז. למה אתה נעלב?

ראיתי אחד מכם בטלוויזיה ב"מבט", שאמר שהתכניות מוכנות כבר מלפני כמה

שנים. אני הייתי ב-91', ונכתב מאמר על הנחל ועל השיטפון, כך שזה לא

מהיום. אנחנו לא באים אליכם בטענות. בכל אופן יושב כאן מנכ"ל משרד

הפנים, אתמול ענה לנו השר רפול. אגב, רפאל איתן אמר שהעלות היא 20

מיליון שקל, ויש פרוטוקול של הכנסת.

הניקוז זה ניקוז. מישהו יכול להבטיח שבשנה הבאה לא יהיה שיטפון? אתם

יודעים שלפני שבועיים לא האמנו שיהיה שיטפון.

זה אסון לאומי. יושב מנכ"ל משרד הפנים וישנם שרים שהם ממונים. אנחנו לא

באים לנגח. כידוע לכם, קלנסואה הוא אחד הכפרים המפותחים במגזר הערבי,

כך שמבחינה חקלאית זה אסון. מבחינת התשתית זה אסון. מדובר ב-14 אלף

תושבים, שחלקם לא מבוטחים.
בני ארגמן
אדוני, במקרה אנחנו כולנו תושבי האזור.

אנחנו שכנים לקלנסואה. ראש המועצה יודע

בדיוק מה אני עשיתי בקלנסואה.
היו"ר סאלח טריף
אני רוצה לסכם את הדיון. אנחנו דשנו בנושא

העיקרי ופירטנו בזה, וחבל לחזור על הדברים

שנאמרו. אני חושב שהגענו להבנות באיזו שהיא צורה. אולי יש חילוקי דעות,

אבל הדברים ברורים. מחרתיים הממשלה תדון בנושא. אנחנו כבר פונים

לממשלה. אני מבקש ממנהלת הוועדה להעביר את הפרוטוקול לידיעת הממשלה.

אנחנו נעביר את הדברים לראש-הממשלה, למזכירות הממשלה, כדי שיבינו את

הנושא. שיהיה ברור שהתחייבות השרים נרשמה ושאין מנוס, צריך להקצות 15

מיליון שקל בשנת 97' לצורך ביצוע פרויקט הניקוז והסדרת הנחל. אנחנו

מבקשים שהסכום הזה יהיה בתקציב. הפעולות והמכרז יצאו מיד, כאשר העבודות

יבוצעו, מיד לאחר גמר הגשמים; ושיהיה ברור שלא יהיה שום עיכוב לא

בהוצאת המכרז ולא בעבודות.

מעבר לזה, נרשמו דברי נציגי המשרדים - גם השיכון, גם התחבורה, גם

הפנים - בעניין נשיאה בנטל של הפגיעה בתשתיות. מעבר לכך, נרשם גם דבר

נציג האוצר, יוסי כהן, שאמר שינהגו בתושבי קלנסואה כפי שנהגו בתקדים של

אלה שנפגעו בשרפה הגדולה בשורש, במקרה של מתן משכנתאות על-ידי משרד

השיכון לפי אותם נהלים, לפי המלצות, לפי הנזקים. אין מה לעשות, זה מה

שמאפשר החוק. אם יש לך בעיה נוספת, תוכל להגיש תביעה.

אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 50;11

קוד המקור של הנתונים