ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 19/02/1997

פרשת עזאם עזאם במצרים

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 65

מישיבת ועדת תפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי. י"ב באדר אי התשנ"ז (19 בפברואר 1997). שעה 10:45

נכחו: חברי הוועדה; סאלח טריף - היו"ר

רפאל אלול

זאב בוים

מיכה ג ולדמן

מוזמנים; חבר-הכנסת חגי מירום

איתן בן-צור - מנכ"ל משרד החוץ

אסעד עריידי - ראש מועצת מראר

סמי עזאם

קאסם ראנן פתראת מחמד

עזאם אדיב עזאם מסלח

ריאד איברהים עזאם נאג'י

עזאם איוב עזאם סלמאן

והבה והבה עזאם סלמן

עזאם ופא עבדל חיק סעיד

עזאם חליל עזאם עדנאן

עזאם יוסף חלבי פייסל

עזאם מאגד עזאם פנדי

עזאם מוניר

מ"מ מנהל הוועדה; יפה שפירא

קצרנית; מזל כהן

סדר-היום; פרשת עזאם עזאם במצרים.



פרשת עזאם עזאם במצרים

היו"ר סאלח טריף;

אני פותח את ישיבת הוועדה.

לדאבוננו אנחנו דנים היום בעניינו של עזאם עזאם העצור במצרים. קווינו

שלקראת עיד אל-פיטר הוא ישוחרר. היום אנחנו דנים כאן במהלכים לשחרורו ומה

המדינה שלנו עושה כדי לשחררו.

אני מודה למנכ"ל משרד החוץ שבא לישיבה היום. דיברתי אתמול עם שר ההוץ.

היום גם יתקיים דיון במליאת הכנסת בהשתתפות שר החוץ בענין הזה.

אנחנו זימנו את איתן בן-צור לוועדה כדי שיגיד לנו, בעקבות ההחלטה שהתקבלה

במצרים להגיש כתב אישום חמור מאין כמותו נגד עזאם עזאם על לא עוול בכפו, מה

מדינת ישראל עושה בענין הזה.

אני רוצה להקדים ולומר לאדוני מנכ"ל משרד החוץ, הרי עזאם עזאם הוא אזרח

ישראלי, חף מפשע. הוא מואשם במצרים על כך שריגל לטובת מדינת ישראל, דבר שכולנו

יודעים שלא היה ולא נברא. הוא מוחזק מעל 100 ימים בתת-תנאים אנושיים בכלא

שחיות אי-אפשר להחזיק שם. אנחנו כאן עדין מתנהגים כבימים ימימה.

הזמנתי לכאן את בני משפחת עזאם, את האבא, את האחים, את בני הדודים, את

ראש המועצה גם הנוכחי וגם הקודם, ואני חושב שכולנו כאיש אחד, בנוכחות חברי

הכנסת, צריכים להסביר להם מה אנחנו עושים בענין הזה. אני חושב, ואני אומר את

זה כהקדמה לענין, שאנחנו צריכים לעשות מעשים. אי-אפשר יותר להכריז הכרזות

ולהצהיר הצהרות ולא לנקוט בכמה פעולות מיידיות כדי שבמצרים יבינו שהענין יביא

לפגיעה ביחסים בינם לבין ישראל. אם יש סכנה לתיירים הישראלים במצרים, צריך

לעצור את התיירות למצרים. אחרי ששוחררו אסירות פלשתיניות, אחרי שנחתם הסכם

חברון, אחרי שנעשו כל המהלכים האלה, אין לנו כבוד עצמי להגן על האזרחים שלנו

במצרים? אדם עצור ומושלך שם בכלא בתת-תנאים אנושיים.

אני אומר את זה כאן לא רק כנציג של העדה הדרוזית בכנסת אלא, בכאב רב,

גם כאזרח מדינת ישראל וכיושב-ראש ועדת הפנים של הכנסת. איך יתכן שלא ננקטה

פעולה מיידית על ידי משרד ההוץ בהחזרת השגריר להתייעצויות בענין הזה? אני לא

רוצה להגיד לכם מה לעשות. איך יתכן דבר כזה? רק אתמול שמענו שקראתם לשגריר

בסיונ' לבירור.

אני חושש מאד מצעדים שהעדה כולה תנקוט כדי לעמוד מאחורי הבן שלה העצור.

אלו יהיו צעדים מאד לא נעימים למדינת ישראל ולממשלת ישראל, כי אנחנו לא נרשה

שבן שלנו יסבול בכלא מצרי על לא עוול בכפו.

אני מאד מבקש ממך למסור לנו מה הפעולות הננקטות בענין הזה. בבקשה, אדוני.
איתן בן-צור
אני מודה ליושב-ראש, שלום לחברי הוועדה ולאורחיה.

נקודת המוצא של פעולותינו עד כה היתה האמון המלא בחפותו האבסולוטי של

עזאם עזאם. נקודת המוצא והנחת העבודה היא שיש כאן אי-הבנה אומללה וטראגית מצד

אותם גורמים בקרב שלטונות מצרים שמאשימים את עזאם עזאם על לא עוול בכפיו.

יהד עם זאת, אנחנו מאד מקווים שמתקרב הרגע שבו הטעות הקשה הזאת אכן תתברר

והמימשל המצרי על שדרותיו ימצא את הדרך לתקן את זה ולהביא לשחרורו.



אינני חושב, ברשותך היושב-ראש, שיש מקום לדיון פומבי בצעדים שננקטים או

יינקטו. אני רק יכול להבטיחך שמהיום הראשון - ואני הייתי עד פיזית למאמצים

האלה, כי אני הייתי בוועידת קהיר בשיחה עם עמרו מוסא ועם מובארק ועם כל ראשי

משרד החוץ המצרי, אהר-כך לווינו את המאמץ היום-יומי של שגרירות ישראל במצרים,

את הפניות שלנו לשגריר בסיוני - משרד החוץ עשה, עושה ויעשה כל מאמץ כדי שעזאם

עזאם ישוב בהקדם חזרה הביתה. אין שיחה מדינית,וגם עם גורמים שלישיים, שאנחנו

לא העלינו את הנושא ולא עשינו את הכל ולא נעשה את הכל בכיוון זה.

יחד עם זאת, אני חוזר ואומר, אני מאד ממליץ שהטיפול יהיה נתון בידינו,

בידי ממשלת ישראל. אנחנו שוקלים שורה של פניות. השגריר בטיוני עומד לבוא

למשרד, אנחנו נשמע מה בפיו. אנחנו הנחינו את השגריר שלנו במצרים לפנות

לשלטונות. אתמול, איש השגרירות ביקר אצל עזאם עזאם במקום המעצר, ואנחנו עושים

כל שלאל ידינו כדי להביא את עזאם וזביתה.

מכאן פנייתי אליך. אני מבקש שתדעו, גם בני המשפחה וגם כל הנוכחים כאן,

שאנחנו לא חוסכים מאמץ, לא בחשיבה, לא ברעיון, לא במיצוי דרכי גישה והעברת

מסרים לשלטונות מצרים כדי להעמידם על הטעות החמורה ועל התהליך הלא נכון שמתנהל

נגד עזאם עזאם. אני מאד מאד רוצה להאמין ולקוות שאנחנו באמת מתקרבים לאותו רגע

שבו שלטונות מצרים ימצאו את הדרך להפסיק את המסע הזה ולשחרר אותו לאלתר.
היו"ר סאלח טריף
תודח. אסעד עריידי, ראש המועצה, בבקשה.

אסעד עריידי;

אדוני היושב-ראש, חברי הוועדה הנכבדים, אדוני המנכ"ל, נציגי משפחת עזאם.

אני רוצה לומר לכם שליוויתי את הפרשה מתחילתה ועד היום וכל הזמן האופטימיות

אפפה אותנו עד כדי אפילו בצורה מוגזמת מאד, כי האמנו בחפותו של עזאם.

אנהנו קיבלנו החלטות גם במישור המקומי. מליאת המועצה קיבלה החלטח לתמוך

במשפחה ולעשות ככל שניתן למען החזרתו של עזאם הביתה. קיימנו את הקשרים הדרושים

אפילו עם השגרירות המצרית ומשרדי הממשלה השונים, לשכת ראש הממשלה, לשכת נשיא

המדינה וחברי הכנסת הנכבדים. כנ"ל לגבי ועד ראשי הרשויות. כל ראשי הרשויות

הדרוזיות והצירקסיות עומדים ותומכים במאבק לשחרורו של עזאם עזאם. הבאתי את

דברם היום כדי להבהיר חד וחלק, מפני שהמאמץ הדיפלומטי השקט לא הניב פרי, אנחנו

נעשה כל מה שניתן, אפילו שהתקשורת תחגוג מהסיפור הזה, כי הם ביקשו מאתנו לפני

חודשי ים-שלושה לשמור על שקט. משפחת עזאם וכל החברים שלה ואפילו חברי הכנסת

שמרו על פרופיל מאד מאד נמוך בתקווה שהדיפלומטיה תצליח ותביא לשחרורו. הואיל

וזה לא הצליח, צריך לראות בעזאם כאזרח מדינת ישראל, כמו יתר בניה הוא יקר לנו

וצריך להחזיר אותו.

לדעתי, על ממשלת ישראל לנקוט בכל הצעדים האפשריים, כולל קריאת השגריר

שלנו במצרים להתייעצות. אני יודע שהשגריר החדש, הקונסול וכולם עשו ומשרד החוץ

עשה דברים מאלפים, אבל לדאבוננו לא הביא לתוצאה המיוחלת שקווינו לה לפחות

לקראת עיד אל-פיטר שיעשו מחווה של רצון טוב וישחררו אותו. לכן, אנחנו עומדים

מאחורי הענין ומבקשים לנקוט בכל הצעדים שיביאו לשחרורו של עזאם והחזרתו

למשפחתו.



היו"ר סאלח טריף;

תודה. חבר-הכנסת חגי מירום, בבקשה.

חגי מירום;

מזה שלושה חודשים שאני נמצא בקשר עם המשפחה, עם ראש המועצה, עם גורמים

במשרד הביטחון, משרד החוץ ומנסה בדרבים שקטות, ללא תקשורת, לסייע בענין של

עזאם עזאם.

אני רוצה להגיד כאן משהו שנראה לי חשוב ביותר. מעצרו של עזאם עזאם הוא לא

בעייתה של העדה הדרוזית בישראל, הוא בעייתה של כל מדינת ישראל, יהודים, דרוזים

ובל הגר במדינת ישראל. זה אזרח המדינה שלנו, ששלטונות מצרים שמו עליו את היד

על לא עוול בכפו.

אני מרשה לעצמי לומר כאן, אני הייתי יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון ואני

ביקשתי לבדוק אצל גורמים שונים שעוסקים בנושאי ביטחון, מה באמת היה שם מאחורי

הענין הזה. אליבא דשר הביטחון פה במדינת ישראל ועל-פי כל העדויות של ראשי
השירותים בישראל
לא היה, לא נברא ולא משל היה כל העלילה שמעלילים כאן על עזאם

עזאם.

לכן, אי-אפשר להתפשר בענין הזה. מדובר באזרח שלנו, שאנחנו חייבים לפעול

לחילוצו וחייבת כל החברה הישראלית לעמוד מאחורי הענין הזה, לא רק העדה הדרוזית

והצירקסית.

על כן אני נמצא כאן כדי לומר למשפחה ולכל החברים כאן, לומר ליושב-ראש

הוועדה אנחנו כולנו נהיה בסיפור הזה. בשבילנו עזאם הוא אזרח המדינה שמישהו שם

את ידו עליו, ככל הנראה בטעות או מתוך עלילה, ואי-אפשר שהמדינה תישאר אדישה

לכך. מתקרב שלב שבו נצטרך, ככל הנראה, לצאת מן המחתרת לפעולות חיצוניות,

לפעולות ציבוריות ולקריאה לקהילה העולמית להתערב בענין הזה, מפני שזה ענין

חמור ביותר.

אני רוצה להגיד כאן, משרד החוץ והשגרירות שלנו במצרים עשו עבודה בלתי

רגילה. מוכרחים להגיד את זה כאן, מפני שאסור לפגוע באלה שכל יום וכל שעה מנסים

לראות מה אפשר לעשות, לרוץ לבית הכלא וליצור קשר, לבדוק אצל התביעה במה מדובר

וכן הלאה וכן הלאה. אבל עד שעזאם לא נמצא פח, לא גמרנו את המשימה. ואנחנו כאן

גם כדי לומר את הדברים למר בן-צור, שהוא מנכ"ל משרד החוץ, וגם כדי לומר למשפחה

כאן: אתם לא לבד בסיפור הזה, אנחנו אתכם עד שעזאם בבית ועזאם יהיה בבית רק

נצטרך, ככל הנראה, לעשות עוד מאמצים גדולים גם בהיבט הציבורי, ואני רואה

בישיבה הזאת התחלה של המאמץ הציבורי.
היו"ר סאלח טריף
תודה רבה. חבר-הכנסת זאב בוים, בבקשה.
זאב בוים
אני חושב שזו בושה למדינת ישראל וזה סימן שאלה גדול למערכת היחסים שלנו

עם מצרים, כאשר גדולי האומה כבר פנו בענין הזה ברמה הכי גבוהה לשלטונות

במצרים. זה נשיא המדינה, זה ראש הממשלה, זה שר החוץ וכוי. מה עוד צריך לקרות

כדי שאזרח ישראלי, ששמו עליו את היד בלי יכולת להוכיח שהוא חף מפשע, ישוחרר.

P.

אני יכול לתאר לעצמי שאם המצב היה הפוך, איזו מהומה בינלאומית היתה עושה

מצרים. זה כמובן היפותטי, לא יכול להיות מצב הפוך. אבל אם היה מצב כזה, הכבוד



של מדינה באשר היא ובמייחד הכבוד של המצרים, הם יודעים טוב מאד לשמור על הכבוד

הלאומי שלהם.

אדוני המנכ"ל, אתה בטח יודע, יש מושג שנקרא דיפלומטיה של תותחים. אחת

הדוגמאות הבולטות ביותר בהיסטוריה היתה דווקא במצרים לפני כ-117 שנים. ב-1882

אניות תותחים של צרפת ואנגליה הפגיזו את אלכסנדריה, הכל בגלל שפגעו שם באזרחים

אירופאיים. זו אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לדיפלומטיה של תותחים.

נדמה לי שבעולם שלנו ובתקופה הזאת, מושג של דיפלומטיה של תותחים קיים,

אבל בכלים אחרים ובאמצעים אחרים. יכול להיות שהגיע הזמן לחשתמש בדיפלומטיה

כזו. נדמה לי שאפשר לאתר כלים שבאמצעותם אפשר יהיה להעביר למצרים ואולי לדבר

במושגים שהם מביניס ולהפעיל כלים דיפלומטיים כאלה שבדרך כלל ביחסים תקינים בין

מדינות לא מפעילים. לא צריך להרחיב יותר את הדיבור על זה, אבל יכול להיות שזה

הרגע,

אני מציע להעביר את הדברים האלה למי שקובע את המדיניות בכלל של מדינת

ישראל מול מצרים, לשר החוץ, לראש הממשלה. אני חושב שזוהי קריאה משותפת מחברי

הוועדה באמצעותך כדי לבחון דברים, אולי פעולות לא שגרתיות, כי עד עכשיו, כפי

שאמרנו, מנסים וניסו כבר דברים לא פשוטים. צריך לחשוב על משהו שהוא לא

קונבנציונלי כדי שבאמת אזרח ישראלי, שעל לא עוול בכפו יושב שם, תפוס שם ולא

משחררים אותו, יוחזר לכאן וישוחרר. זוחי הבקשה.

היו"ר סאלח טריף;

תודה רבה. חבר-הכנסת גודלמן, בבקשה.
מיכה גולדמן
אני חושב שמצרים הגיעה פה לשיא חדש. מה שקרה עם עזאם עזאם זאת אחת

הדוגמאות, בסיכום מצטבר, למה שקרה בכלל מאז הסכם השלום עם מצרים. אנחנו יודעים

שלא מעט ישראלים חושבים שלוש פעמים אם לצאת לביקור במצרים. אנחנו יודעים על

מקרים לא מעטים בהם נעצרו ישראלים שירדו לדהב ולשארם א-שייך ובגלל שהיו להם

דולרים בכיס או שאחד שכח בטעות מחסנית בטנדר שהוא נסע אתו לסיני. התוצאה היתה

מעצרים שארכו לפעמים שנה-שנתיים ויותר.

המקרה של עזאם עזאם הוא שונה, אבל זו הצטברות של התנהגות המצרים, על אף

שנאמר באופן ברור ובהיר על ידי גורמי הביטחון הישראלים, שאין שום בסיס לאשמה

שעזאם עזאם היה חלק משליחות ביטחונית של מדינת ישראל, כזאת או אחרת. אני חושב

שלבוא ולהאשים באשמה שאין לה שום בסיס, זח יכול להזכיר לעם היהודי את משפט

דרייפוס, משום שאני רואה בענין הזה נסיון להשתמש באזרח ישראלי להחלטה במצרים.

נכון אמרו חבריי כאן, עזאם עזאם הוא אזרח מדינת ישראל ולא משנה אם הוא

דרוזי או יהודי, הוא קודם כל אזרח מדינת ישראל. כמו שארצות-הברית או כל מדינה

אחרת נאבקת על כל אזרח שלה, ולא משנה מה הלאום שלו, היא נאבקת עליו כאזרח.

אותו דבר צריכה לעשות מדינת ישראל. אני חושב שמשרד החוץ צריך להמשיך להיות

כתובת מרכזית, הוא עשה את זה בחודשים האחרונים בצורה טובה, ואני בטוח שבמאמץ

נכון גם של משרד החוץ, גם של לשכת ראש הממשלה, אפשר יהיה להגיע לתוצאות ולראות

את עזאם חוזר הביתה.



אני חושב שבעצם כינוס הישיבה כאן בראשותי של סאלח טריף ובהשתתפותם של

מנכ"ל משרד החוץ, בני המשפחה, נציגי העדה וראש הרשות, יש נכונות להתייחס לנושא

הזה בצורה החמורה ביותר, החריפה ביותר. שמעתי את סאלח מתראיין הבוקר

בטלוויזיה. אני חושב שסאלח טריף אמר דבר נכון: אני קודם כל אזרח מדינת ישראל,

ואני כיושב-ראש ועדת הפנים אכנס את הישיבה היום יחד עם החברים כדי שנדע

להתמודד בצורה הנכונה. משום שהתקדים הזה הוא תקדים מצטבר, כפי שאמרתי, מסוכן

מאד להמשך היחסים בין ישראל למצרים.

היו"ר סאלח טריף;

תודה רבה. סמי עזאם, בבקשה. אתה חזרת עכשיו ממצרים, תגיד לנו את אשר על

לבך.
סמי עזאם
רק הבוקר חזרתי ממצרים. לצערי, הייתי רוצה שכל הפורום המכובד הזה, כמו

שחבר-הכנסת סאלח טריף ראה את עזאם בכלא, כך יבואו ויראו. ייקרע לכם הלב. כל

יום שעובר על עזאם שם הוא הולך ונחלש ומאבד כל סיכוי. הוא נחלש נפשית וגופנית.

הוא נמצא בתנאים שאי-אפשר לתאר אותם. אפילו לחיות לא נותנים תנאים כאלה. אני

יודע, כפי שכולם יודעים, שבמדינת ישראל יש כלבים וחתולים שחיים בבתים בתנאים

הרבה יותר טובים מאשר התנאים בהם נמצא עזאם.

במשך 110 ימים למעצרו של עזאם נהגנו כל הזמן כפי שנתבקשנו. אני חוזר

ואומר, משרד החוץ על כל מרכיביו עשו מה שהם יכולים. אתמול הם הרימו ידיים
למעלה עד השמיים ואמרו
זה מה שאנחנו יכולים לעשות. מי שצריך לעשות זו ממשלת

ישראל עם ראש הממשלה שלנו. זה מה שאפשר לעשות בשלב זה.

אנחנו כמשפחה חסרת אמצעים, ידינו קצרות. אנחנו אזרחים פשוטים. אנחנו לא

אנשי מוסד ואין לנו כלים חוץ מאשר לבוא ולצעוק שאנחנו אזרחי המדינה הזאת.

המשפחה שלנו ידעה לתרום למדינת ישראל את האח הבכור במלחמות ישראל. התשלום

השני, שהיה גם במזומן, האבא היה נכה צה"ל. התשלום השלישי זה אני, נפצעתי בצבא

וגם אני נכה צה"ל. אבל התשלום הרביעי הוא לא למען מדינת ישראל, סתם נטפלים

לעזאם, מעלילים עליו, אבל הם לא מעלילים עליו כי הם שונאים אותו, הם מעלילים

על מדינת ישראל, על ממשלתה, הם לא אוהבים את מי שיושב בראשה או שהם שונאים

אותנו. הם רואים בכל אזרח ישראלי שם כאיש מוסד. אותי מעכבים חמש ועשר שעות

בשדה התעופה כל פעם שאני נכנס לבקר את עזאם. אבל אני לא נרתע כי זה האח שלי

ואני חייב לבקרו. אם אני לא אבקר אותו שבועיים, בשבוע השלישי לא יהיה עזאם שם.

מה שמחזיק אותו אלה רק הביקורים שלנו. עיכבו אותי ארבע וחצי שעות בפעם האחרונה

ושש וחצי שעות לפני כן. אין לי ברירה, אני חייב לעבור דרך שדה התעופה של קהיר

ולעבור דרך הביטחון שלהם. שואלים אותי האם באתי לטייל. אמרתי: אני אחיו של

עזאם, באתי לבקרו. שמו אותי שש והצי שעות שם.

יש פה חברים, גם נציגי ציבור וגם אנשי הכפר, שליוו את הענין מתחילתו וראו

שנהגנו כפי שנדרשנו. אין לנו שום כוונה, ואנחנו מאד שונאים לצאת לרחוב ולהתעמת

עם השוטרים האחים שלנו. לי יש אח שוטר. הוא יבוא להפגין בפני השגרירות המצרית

ו ירביץ לשוטר? אני לא רוצה. אבל אם אתם תגררו אותנו בצוואר לצאת לרחוב, אנחנו

נצא. יעצרו עשרה, יהרגו עשרים, אנחנו נמשיך. לא נוותר על עזאם רק בגלל שאין

לנו מה לעשות.

ראש הממשלה קיבל אותי לפגישה ואמר לי: אני אישית אחזיר את עזאם הביתה רק

תן לי קצת זמן. זה היה לפני 90 יום. היום אנחנו נמצאים 110 ימים לאחר מעצרו של

עזאם. כל הזמן אמרו לנו להיות בשקט. כנראה שזו לא הדרך שמצרים מבינה אותה.

כנראה הטיפול היה נראה לנו נכון, להם הוא לא נראה נכון. נראה להם משהו אחר. הם

יכולים לעשות מה שהם רוצים.



אני רוצה להגיד לאדוני המנכ"ל, שיתעדכן אצל כבוד השגריר שם והקונסול שוקי

גבאי, שכל הכבוד לו, הוא עשה הרבה עד שקרה לו האסון הכבד ונפטרה אשתו. המהליף

של הקונסול והציר קובי ברוש, כל האנשים האלה עושים כל מה שהם יכולים, אבל

לצערי מזלזלים בשגרירות. עשרים אלף פעם מבקשים פגישה עם מישהו עד שנענים להם.

אנשים שקרנים, חשדנים שיודעים להגיד רק דבר אחד: איננו. השגריר מתקשר מאה

פעמים. אתמול הוא התקשר, נצמדתי אליו כל היום, בשביל לקבוע פגישה לראות מה

קרה. הזמינו אותנו לבית משפט ביום ראשון, ביום חמישי היינו שם, המשפט נדחה.

למתי? לא יודעים, נודיע לכם. באנו ביום ראשון, הביאו את עזאם לבית המשפט,

התביעה לא הופיעה ודחו אותנו למחרת יום שני. ביום שני חיכינו, הציר, מחליף

הקונסול ונציגי המשפחה, עד שעה אחת בצהריים. בינתיים התביעה מקיימת מסיבת

עתונאים במשרד לביטחון המדינה ומודיעה לעתונאים שהולכים להעביר את התיק של

עזאם למשרד לביטחון המדינה. זה הדרג הכי גבוה שיכול להיות. זה חבל תליה. אין

במצרים רחמנות. לא מבינים מה זה יחסי אנוש, לא יודעים שום דבר, הם יודעים רק

דבר אחד, זה שטעה ועצר את עזאם הוא לא ייצא מוטעה. לא יכול להיות שהוא יטעה כי

הוא יצטרך לשלם בראשו. שם אחד מחפה על השני. מדינת ישראל אמרה שהוא לא מרגל,

אז מה אם אמרו. אנחנו אומרים שהוא מרגל. כך אומרים שם. הוא מרגל גדול, הוא ראש

רשת ריגול.

יש לי בקשה קטנה מהממשלה שלנו ומחברי הוועדה. אם עזאם ריגל עדין לפני

שהתגייס למוסד, תסבירו לנו למי הוא ריגל. אם עזאם לא מרגל, כמו שאנחנו ואתם

יודעים, הם צריכים להבין זאת. הם לא מבינים בדרכי נועם ובשיחה של ראש הממשלה

ושר הביטחון בכל מיני מקומות. הם עושים הפוך. כל התוצאות הפוכות. המצב הולך

ומחמיר.

נכון שזו בעיה של המשפחה. נכון, שזו בעיה של העדה, כי אנהנו שייכים לה

בכבוד גדול, אבל זו גם בעיה של מדינת ישראל שאנחנו שייכים לה ורק לה. אין לנו

מדינה אחרת, אין לנו ראש ממשלה אחר ואין לנו ממשלה אחרת. אנחנו לא רוצים להיות

שייכים לאף אחד אחר בשביל לפתור לנו את הבעיה. אנחנו מבקשים מהממשלה שתעשה את

המקסימום.

משרד החוץ, עם כל הכבוד, כל מה שעשה עד היום לא הניב פרי. אומרים שראש

הממשלה דיבר. מה נאמר, מה היתה התשובה? אמרו לו שיהיה בסדר. אם הם אומרים

שיהיה בסדר, אנחנו מתחילים להיות מודאגים, כי העובדות בשטח הן שעזאם נרקב בכלא

110 ימים.

אני לא אומר את זה כדי לרכוש את האהדה והאמון שלכם. עזאם נהיה שם חצי.

אני מאד מצטער לומר את זה ליד המשפחה, לא כולם ביקרו אותו. הוא נהיה הצי בן-

אדם. עוד חודשיים לא יהיה עזאם בתנאים שהוא נמצא בהם. סוגרים אותו בחדר בגודל

של שירותים. פעם ב-24 שעות פותחים לו לשירותים. הקונסול יעיד מה שמע אתמול

מעזאם. מחליף הקונסול בכה.

היו"ר סאלח טריף;

הוא לא אוכל בגלל זה.
סמי עזאם
הוא לא אוכל בשביל לא להצטרך לשירותים. פעם ב-15 יום הוא מתקלח. לאן

נגיע? אנחנו נוותר על עזאם? אם זה כמו רמזי, אהיו הבכור שנפל במערכות, בבקשה.

הוא נפל בגבול, בכפר רופין בהיתקלות עם מחבלים. זה היתקלות עם מחבלים? אם

תגידו ככה, בסדר. אז עוד אחד.



כמו שכואב לנו על היהודים, כואב לנו על הדרוזים אחד לאחד. כשנפלו בתאונת

המסוקים חיילים יחודים, עוד לפני שהודיעו על החייל הדרוזי, בכיתי על היהודים

כמו שבכיתי על הדרוזי אהר-כך. אותו דבר, אין הבדל. אנחנו רוצים את רון ארד פה

כמו שאנהנו רוצים את עזאם פה, אבל לא לעשות כאילו זו בעיה של העדה הדרוזית.

אני מאד מבקש להבין אותנו. המצב הוא בלתי נסבל.

תודה לכס.
היו"ר סאלח טריף
תודה.

קאסם ראנן, בבקשה.
קאסם ראנן
קודם כל, בוקר טוב לכולם, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת. אני רוצה לחדד

ולהסכים לכל מה שאמר עמיתי ראש מועצת מראר בקשר לענין הזה. נכון שעזאם הוא בן

המדינה אבל הוא גם בן הכפר. כל תושבי הכפר מאוחדים בכאב. כואב לנו יותר

כשאנחנו שומעים בחדשות מה ששמענו בתקופה האחרונה.

רציתי לשאול שאלה. שמענו דרך התקשורת, אפילו מהנשיא מובראך: הם אומרים

שאתם ניפחתם את העסק הזה. הם מטילים את האשמה עלינו, על מדינת ישראל. מה

עשינו, אני לא יודע. האם ניפוח ענין הופך בן-אדם לחיות מרגל? אני לא יודע.

בקשר לעתיד, בממשלות ישראל לא חסרים אנשים שיש להם שיטות אחרות. צריך

לשנות את השיטה. עכשיו צריך לנפח את הענין, שהוא לא ישאר רק בגבולות מדינת

ישראל אלא יפורסם בכל העולם מה בקשר לעזאם עזאם. אם הם אומרים שמדינת ישראל

ניפחה את הענין, זה סימן שהוא לא אשם.

אני רוצה להודות ליושב-ראש הוועדה על כל היוזמות שלו, גם הביקור במצרים.

אני מבקש ממנו להמשיך בדרך הזו עד שעזאם יחזור הביתה.

תודה רבה.

היו"ר סאלח טריף;

תודה רבה.

חבר-הכנסת אלול, בבקשה.

רפאל אלול;

דיברתי עם המשפחה ואמרתי שזה חוב מוסרי שלנו כממשלה, גם ככנסת לטפל

בבעיה. אתמול שמעתי את שר הביטחון אומר שהוא נתן את דיברתו לנשיא מצרים שעזאם

לא מרגל. לכן החובה שלנו לעשות הכל על מנת להחזיר אותו, גם אם צריכה לצאת

פנייה מהוועדה, מעבר למה שעשתה הממשלה, לנשיא מצרים ולהגיד לו מה שנאמר כאן.

אולי הפנייה הזו יכולה לחדור ללבו הודות לזה שיש תמיכה במשפחה הזאת מכל הרבדים

ומכל הקשת הפוליטית.



היו"ר סאלח טריף;

תודה רבה.

רציתי להגיד לך, אדוני המנכ"ל, במקרה של אקילה לאורו וקלינגהופר, ארצות-

הברית התקיפה את לוב. זה כבוד של אזרה, זה הייו של אזרה, זה היי המדינה כולה.

אי-אפשר לעבור יותר לסדר-היום. הרי אנהנו ירדנו למדרון האחורי והאיש נמק בכלא

מעל 100 ימים. נשאלת השאלה מה עושים עכשיו. אנחנו מלאי הערכה והערצה גם לשוקי

גבאי, בהזדמנות זו אנהנו משתתפים בצערו ובאבלו הכבד על מות אשתו, הוא עשה

מאמצים בלתי רגילים. גם השגריר החדש. אבל הדיפלומטיה השקטה לא עוזרת יותר שם.

צריך לעשות משהו אהר. הרי קיימתם התייעצויות, מה אתה יכול להגיד לנו?
איתן בן-צור
כמובן שאדווח נאמנה את הדברים שנאמרו כאן כלשונם. אני מבקש להבטיהכם

שנתמיד במאמצים העליונים כדי להביא לשהרורו של עזאם עזאם.

גם ברגע הכואב והצורב ואולי אפילו הטראגי הזה אני מבקש: א. להביע את

אמונתי המלאה שנביא לשחרורו ובהקדם. ב. בל נשכח שהכל מתנהל, למרות הקשיים, עם

מדינה שיש בינינו לבינה הסכם שלום. אני יודע שלרבים זה לא אותו שלום שעונה על

אבני בוהן שהוא היה רוצה לראות אותם מתקיימים. יחד עם זאת, באותה מסגרת נעשה

מאמץ עליון, מאמץ אדירים כדי להביא לכך שעזאם עזאם ישוחרר.

אני לא יכול, ברשותך, אני מבקש גם לא לפרט כאן איזה מהלכים אנחנו שוקלים

לנקוט בהם כדי לקדם, להאיץ ולהגביר את המאמצים שלנו. די אם אומר לך שאנהנו כבר

בעיצומה של מסכת פניות למדינות שלישיות ואסתפק בכך.

אנחנו לא נשקוט עד שעזאם עזאם ישוב הביתה. הידברות תקיפה ביותר עם ממשלת

מצרים, אבל על רקע של הסכם שלום בינינו לבין מצרים. אנחנו חייבים לראות את

המכלול כולו. יחד עם זאת, אני חוזר ואומר, אנחנו לא ניתן לשיקול ולמכלול הזה

לרגע אהד להרתיע ולהניא אותנו מלמצות את כל האמצעים שעומדים לרשותנו כדי להחיש

את תהליך חזרתו הביתה.

אני רוצה שניפרד, לפחות מבחינתי, בתקווה ובאמונה שהמעמד הזה, גם כן יש בו

בהחלט כדי לתרום לחידוד מודעות הקהל הן בארץ והן בעולם כדי לסייע במאמצים

האלה.

היו"ר סאלח טריף;

אני מודה לך.

אני רוצה להודות לחברי הכנסת מיכה גולדמן, רפי אלול, זאב בוים, ובמיוחד

לחבר-הכנסת חגי מירום, שהקדיש זמן רב לענין הזה. הוא ביקר את המשפחה יותר מפעם

אחת והיה שותף לפעולה שלנו.

התייעצתי עם החברים וכולנו בדעה אחת בענין הזה. הוועדה תצטרף למאבק

לשחרורו של עזאם עזאם, שלא יהיה ספק, והיא דורשת מראש הממשלה ומשר החוץ לפנות

לנשיא מצרים מובראק בתביעה לשחרורו המיידי.

משלחת של הוועדה תפעל כדי להיפגש בדחיפות רבה עם ראש הממשלה ברוח הדברים

האלה. אנחנו נשתף את המשפחה בצעדים.



רפאל אלול;

תוציא מכתב לנשיא מצרים.
היו"ר סאלח טריף
אין לנו שום בעיה לפנות לנשיא מצרים. אני חושב שיש ממשלה שצריכה לפנות

אליו. ראש הממשלה צריך לדבר אתו אישית ולהבהיר לו. אין שום בושה, אדוני מנכ"ל

משרד החוץ, לבקש גם מהאמריקאים, כפי שהם לוחצים על ישראל לפעמים, ללחוץ על

מצרים, כי גם תהליך השלום יהיה בסכנה.

אני מאד חושש ממה שבני העדה יכולים לעשות, הפגנות שאי-אפשר אחר-כך לעצור

אותן. קחו את זה בחשבון. זה יצור אי-נעימות גדולה יותר ביחסים מאשר לעשות פה

דיפלומטיה שקטה. עד היום כל העדה שמרה על איפוק אדיר. ידענו מה קורה לבן שלנו

והתאפקנו, אבל יותר לא נוכל. -זה המסר שרצינו להעביר.

איתן בן-צור;

אם תרשה לי, שר החוץ הזמין את השגריר אינדיק לשיחי;. אני מעריך שלקראת

הצהריים השיחה הזאת תתקיים, מיד אחרי ההצעה לסדר-היום.
היו"ר סאלח טריף
אני מודה לכולם. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45

קוד המקור של הנתונים