ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 28/01/1997

הצעת חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות) (תיקון - קביעת מועד בחירות), התשנ"ז-1996 (של חה"כ חגי מירום); מינוי חבר לקרן שמירת הנקיון; קביעת מועד בחירות ראשונות במועצה המקומית טל-עירון (קציר-חריש)

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסת לא מתוקן



פרוטוקול מס" 55

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי, כי בשבט התשנ"ז (28 בינואר 1997), שעה 10:00
נכחו
חברי הוועדה: סאלח טריף - היו"ר

דוד אזולאי

בנימין אלון

זאב בוים

מיכה גולדמן

אברהם פורז

אברהם שטרן
מוזמנים
חה"כ חגי מירום

אהוד שילת - משרד הפנים

איילת פישמן - משרד הפנים

אפרת דון-יהיא - משרד הפנים

יחזקאל לביא - משרד הפנים

ישראל אזר - משרד הפנים

יוסי מרגלית - ראש מועצת טל-עירון

בנימין כהן - יו"ר המועצות האיזוריות

סיגל כהן - משרד המשפטים
הי ועצת המשפטית
מירי פרנקל-שור
מנהלת הוועדה בפועל
יפה שפירא

רשמה: אירית שלהבת
סדר היום
1. מינוי חבר לקרן שמירת הנקיון.

2. קביעת מועד בחירות ראשונות במועצה המקומית טל-עירון (קציר-חריש).

3. חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות) (תיקון - קביעת

מועדי בחירות), התשנ"ז-996ו (של חה"כ חגי מירום)-



מינוי חבר לקרן שמירת הנקיון
היו"ר סאלח טריף
קיבלתי פניה מהשר לאיכות הסביבה, רפאל איתן, שמבקש שנאשר מינוי וזבר לקרן

שמירת הניקי רן.

"בתקנות שמירת הנקיון (קרן לשמירת הנקיון), התשמ"ו-1986, נקבע (בתקנה 2):

"הקרן תמונה על-ידי הנהלה אשר ימנה שר הפנים (להלן - ההנהלה) שתהיה בת

שבעה חברים, מרום שני נציגי ציבור שאינם עובדי מדינר; שימונו על-פי המלצת

ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, שני עובדי משרד האוצר ושלושה עובדי

משרד הפנים ובהם מנהל השירות לשמירת איכות הסביבה, והוא יהיה היושב-ראש"."
יחזקאל לביא
זה נושא מאוד ישן. זה כבר לא בתחום האחריות של משרד הפנים. זה בתחום

האחריות של השירות לשמירת איכות הסביבה, בסמכות השר לאיכות הסביבה.
היו"ר סאלח טריף
"סמכויות שר הפנים ומשרד הפנים הועברו בהתאמה לשר ולמשרד לאיכות הסביבה

וסמכויות מנחל השירות הועברו למנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה. אחד מנציגי

הציבור בקרן, מר תמיר שאבי ראש עיריית אור-יהודה, הגיש את התפטרותו מחברותו

בקרן משום שאינו יכול לעמוד בהתחייבותו כלפיה. אנו מבקשים למנות במקומו את

מר נפתלי שימחי, חבר מועצת עיריית ראש-העין. נודה לך אם תוכל להביא את

המינוי לאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת כדרישת התקנות."

האם אנחנו אמורים להציע את נציג הציבור?
מירי פרנקל-שור
אנחנו אמורים לאשר את זה. האם נוכח פה נציג המשרד לאיכות הסביבה? לא

מצאתי את המקור שמפנה את הסמכויות למשרד לאיכות הסביבה.
היו"ר סאלח טריף
אנחנו מאשרים את בקשת השר לאיכות הסביבה, למנות את מר נפתלי שימחי לחבר

בקרן לשמירת הניקיון. תודה רבה.



קביעת מועד בחירות ראשונות במועצה המקומית טל-עירון (קציר-חריש)
אהוד שילה
המועצה הזאת נמצאת מעל לוואדי ערה. יש שם היום בסביבות 3,000-2,000

נפשות. המועצה הוקמה ב-ו ביולי 1992. 4 שנים של המועצה הראשונה הממונה

הסתיימו לפני כחצי שנה.
היו"ר סאלח טריף
אני מבין שראש המועצה הממונה הוא מר יוסי מרגלית. בחרתם אדם עם ניסיון.
אהוד שילת
4 שנים הסתיימו ביוני 1996. אנחנו פנינו כבר בחודש מרץ למנכ"ל המשרד דאז

שייחליט מה לעשות. הבנו שיש שם בעיה עם האיכלוס. לפי נתוני משרד הבינוי

והשיכון באפריל 1996 גרו שם 2,200 נפשות אך אנשי משרד הבינוי העריכו שבפועל

חיו במקום 2,800 תושבים.
היו"ר סאלח טריף
לפי נתוני מירשם האוכלוסין יש שם 1,400 תושבים.
אהוד שילת
אנשים נכנסו לדירות ולא הזדרזו להעביר את כתובתם במירשם האוכלוסין. אני

הצעתי למנכ"ל לא לקיים את הבחירות האלה מייד. בהנחה שהנתונים של משרד

הבינוי והשיכון נכונים, ואני לא חולק עליהם, נוצרת בעיה מיידית, שאנשים לא

שינו את מענם ואם נעשה בחירות תוך כדי המחצית השניה של שנת 1996, שכבר

נגמרה, הם לא יוכלו לבחור.
היו"ר סאלח טריף
למה שלא יהיו בחירות ב-1998?
אהוד שילת
משום שאני לא יודע, וגם מנכ"ל משרד הפנים לא יודע, על שום סיבה מיוחדת

למה לעכב את הבחירות בשנתיים. מדובר על 2.5 שנים למעשה, מ-96 עד סוף 1998.

הבחירות הן בנובמבר 1998.
הי ו"ר סאלח טריף
הייתם אמורים ליפנות. אני לא מבין למה התעכבתם.
אהוד שילת
הפניה הראשונה שלי למנכ"ל היתה בחודש מרץ 1996 אבל אז הקדימו את הבחירות

לכנסת והתשובות של המנכ"ל התמהמהו כניראה עקב כך. נכון, היינו צריכים להיות

פה בערך בחודש מאי. אתה יודע כמוני, לא היה פה עם מי לדבר בחודש מאי.
היו"ר סאלח טריף
אחרי מאי היו כמה חודשים.
אהוד שילת
המכתב ששלח אליך מנכ"ל משרד הפנים הוא מאוגוסט 1996. שלחנו את זה בפאקס

מספר רב של פעמים. משהו נפל פה בין הכיסאות.

אני אמרתי למנכ"ל שאם רוצים לעשות את הבחירות במועד, נניח תוך שנח

מ-996ו, תיווצר בעיה מכיוון שלא כל הבוחרים נמצאים בפינקס. צריד להזכיר

שהפינקס הנוכחי שעומד בתוקף הוא הפינקס שלפיו נעשו הבחירות לכנסת, הוא מכיל

שינוי מענים למרץ 1996, ולפיו יתקיימו בחירות אם יכריזו היום על בחירות, או

בכל תאריך אחר שאחרי יולי 1996, מועד תום כהונת המועצה הזאת.
היו"ר סאלח טריף
אי אפשר לעשות את זה.
אהוד שילת
המלצתי למנכ"ל לדחות את הבחירות בגלל העניין הזה של הפינקס. אנחנו רואים

בבירור שגרים שם תושבים, אולי חיום גרים כבר יותר.
י וסי מרגלית
בפועל גרים פחות מ-2,800 תושבים.
אהוד שילת
הנתונים של משרד הבינוי והשיכון היו קצת מוגזמים. לכן הצעתי את התאריך

של ספטמבר, כי חודש לפני זה נכנס הפינקס החדש לתוקף וזה נותן הזדמנות לכל

אלה שגרים שם להיכנס לפינקס החדש ולפיו מותר לערוך בחירות. מעבר לשיקול הזה

לא חיו למנכ"ל שום שיקולים אחרים שבגינם כדאי או צריך או ראוי לדחות יותר

מזרן את הבחירות.
י וסי מרגלית
אומר מספר מילות פתיחה ורקע על קציר-חריש. אלה שני ישובים שמרוחקים בערך

18 קילומטר אחד מן השני כאשר ביניהם נמצאת ברטעה, חלקח ישראלי וחלקה בתחום

האוטונומיה. חריש אמורה להיות העיר המרכזית, שתיכלול סדר גודל של 10,000

יחידות דיור, וקציר אמורה להיות הישוב הפרברי שלה. האיחוד של שני הישובים

יחד הוא איחוד מינהלי של משרד הפנים לצורך הקמת רשות מקומית אחת ולא שתיים.

בכוונת משרד הבינוי והשיכון היה להתחיל בחריש כ-2,500 יחידות דיור עוד

ב-92. זה נעצר בזמנו לאחר שהוקמו רק 300 יחידות דיור. על מנת ליצור בחריש

מוקד רציני הוחלט שייכנס לשם "חבר", שזה הכלי הכלכלי של אנשי כוחות הבטחון,

שזה ימכר לאנשי "חבר" ולעולים חדשים. מה שקרה בפועל, מתוך 300 יחידות הדיור

- 75 יחידות נמכרו למשפחות עולים, רובם המכריע קווקאזים, אוכלוסיה קשה

ביותר, ו-200 יחידות נוספות נרכשו על-ידי "חבר" אבל הם לא באו לאכלס אותן.

אכלסו כ-40-30 משפחות, כ-150 יחידות עומדות ריקות והייתר הושכרו לחברים של

הקווקאזים למיניהם. המצב הסוציו-אקונומי שם הוא חמור מאוד. אני מעריך שזה

יקח עוד שנה, ואולי אפילו שנה וחצי, עד שאנשי קבע יכנסו. זח לגבי חריש.

קציר, שמרוחקת כ-18 קילומטר, נמצאת מעל ערערה, על קו התפר ממש, ממול לכפר

קנא. היא מבוססת על ישוב קהילתי "קציר", שהתחיל כישוב קהילתי סוכנותי. משרד

הבינוי והשיכון לקח שכונה ממנה והקים שם 388 יחידות דיור. כל 388 יחידות

הדיור הללו נמכרו לאוכלוסיח שמשלמת 50,000 דולר ליחידת דיור. מבחינה סוציו-

אקונומית המצב הוא של חצי עולים וחצי ישראלים או חוזרים לארץ, אוכלוסיה

שהיתה יכולה להרשות לעצמה לרכוש יחידות דיור בסדר גודל של 50,000 דולר.

אנחנו כמועצה הוקמנו ב-1992 אבל תחילת האיכלוס היתה למעשה בסוף 1995,

למעט החלק של הישוב הקהילתי שהולך ומתפתח. יש שם היום 3 קבוצות. החלק של

משרד הבינוי והשיכון מרוחק כ-2 קילומטר מהחלק הקהילתי וחריש מרוחקת משם 18



קילומטר. יתכן שהיה מקום להקים 3 מוקדים לישובים כפריים כמועצה איזורית,

אבל זח הוקם כמועצה מקומית. אנחנו הקמנו בית-ספר במקום. היום הוותיקים כבר

רוצים להתחיל לעזוב מפני שהרמה הכללית של בית-הספר יורדת בגלל האיכלוס

המסיבי במקום (מסיבי יחסית, היו 150-100 משפחות והיום יש כבר 250 משפחות).
יש היום 3 קבוצות
1} קבוצת הישוב הקהילתי. באנו למקום וייצרנו שם פיתוח, לא במעט בזכותי,

והיום מוביל לשם כביש לתפארת ויש שם בית-ספר ומועדון, שבהם נערכות פעילויות

שונות. הקבוצה הזאת אומרת שטוב לה ככה, שהרשות המקומית תמשיך להיות ממונה,

כי הרשות המקומית היום מורכבת מעובדי מדינה וראש רשות לא חייב לאוכלוסיה

ולא צריך למצוא חן בעיני קבוצה זו או קבוצה אחרת על מנת שייבטיחו לו לזכות

בבחירות וכדומה. מבחינה זו אנחנו משוחררים והמועצה מתנהלת רק על-פי נימוקים

מקצועיים.

2) הקבוצה החדשה, שהגיעה עכשיו. קמו שם מספר אנשים שמצפים שהרשות

המקומית תיצור להם מישרות. לא הסכמנו ליצור להם מישרות. כתוצאה מכך התחיל

כבר מעין רחש - "בואו נילחץ, אולי יהיו בחירות, אנחנו ניכנס פנימה".

3) הקבוצה של "חריש", הכל שם מפורר.

נדמה לי, ואני אומר את זה בגישה מקצועית, שקיום בחירות תוך כ-8 חודשים

בקציר-חריש יהיה שגיאה כי בקרוב צפוי להיות איכלוס גדול. משרד הבינוי

והשיכון עומד לשווק עוד 1,500 יחידות דיור. למה אומרים 2,700? משרד הבינוי

והשיכון תמיד מכפיל הכל ב-4. שם יש הרבה מאוד משפחות חד-הוריות ומשפחות של

בודדים, כאשר מבחינה זו המספרים הרבה יותר נמוכים. נדמה לי שתהיה שגיאה

מקצועית אם יחליטו היום למצות את הדמוקרטיה בקציר-חריש.
היו"ר סאלח טריף
המגמה עכשיו לגבי הבחירות הכלליות היא כמה שיותר לאחד רשויות. אני בעד

זה שאנחנו ניבחן את הדברים, היות ואלה בכל זאת שני ישובים בשלבי התהוות

ואיכלוס, שיש בהם בעיות. זו אמורה להיות מועצה בעייתית קצת. למה לא לאפשר

להם לבנות כעת? 8 חודשים זה אוטוטו, כלומר כבר עכשיו מתחילים לחשוב שם על

בחירות. אתה כבר נותן להם חומר למחשבה להתחיל להתארגן, במקום שי ישקיעו את

האנרגיה בארגון סביב הבניה של הישוב. לפי דעתי המועד הטוב ביותר לבחירות

יהיה 1998, יחד עם כל הרשויות המקומיות. גם מכיוון שזאת מגמה שאנחו תומכים

בה וגם בגלל שהישובים האלה עכשיו רק מתהווים.
אהוד שילה
אנחנו כבר עמדנו בפני הבעיות האלה, של ישובים מתהווים, ויש אכן בעיה.

הרעיון הוא לא לעשות את הבחירות מוקדם מידי, כשהאוכלוסיה שגרה כבר בישוב

היא רק חלק קטן יחסית ממה שאמור להיות, ואז יוצא שבוחרים מועצה, הישוב

ממשיך להתאכלס, ואחרי זה במשך 5 שנים שולטת מועצה שלרוב התושבים בכלל לא

היה ציאנס לבחור בה. אבל ברוב הישובים יש שלבים של התאכלסות. הרי לא בונים

את כל הישוב בבת-אחת, בדומה למודיעין, שם זה חריג שבונים ישוב של 100,000

בבת-אחת, זה לא קיים ברוב הישובים האחרים. יש שלבים, בשלב אי בונים איקס

יחידות דיור, 3-2 שנים אחרי זה משחררים עוד דירות לאיכלוס, ואז כשמגיעים

לסדר גודל סביר של איכלוס עושים בחירות. זה מה שעשו כל השנים במשרד הפנים.

עד שבגלל אותם הבג"צים, שדיברנו עליהם, קבעו את החוק של 4 שנים קדנציה. 4

שנים זה לא תמיד סביר, אנחנו רואים את הבעיות. השיקול הבלעדי שלנו היה מה

מצב האיכלוס לעומת מה שמתעתד להיות. בנתונים של משרד הבינוי והשיכון קיכלנו

מה הם מתעתדים להתחיל בבניה ב-1997, דירות שיהיו גמורות עוד כ-3 שנים, ומה

כבר יש היום שיכול להתאכלס. לפי הנתונים האלה של משרד הבינוי והשיכון גרים

שם 2,800 תושבים (ויש פה מכתב שמופנה אל יושב-ראש ועדת הפנים מוועד הגבעה

המרכזית ב"קציר" שמדברים על 3,000 תושבים) ובטווח שניראה לעין של 3-2 שנים

לא יתווספו בקצב הרבה תושבים. לכן אמרנו שאפשר ללכת איתם לבחירות. הדחיה



שביקשנו היא רק כדי לאפשר לכלול את אלו שנמצאים, את ה-2,800 האלה, בתוך

פינקס הכותרים ואיתם לעשות בחירות. שלא יבחרו רק חצי מהתושכים.
מירי פרנקל-שור
אבל למה מלכתחילה לא ללכת על 1998? מה כעצם אתם אומרים כסיפא של המכתב?

אתם מכקשים לדחות את זה ל-997ו כדי לעדכן את פינקס הבוחרים ואחר-כך כספטמכר

1997 לבוא לוועדה וניראה מה המצכ.
איילת פישמן
את טועה, ממש לא.
מירי פרנקל-שור
"אנו מבקשים את אישורכם ... לקראת מועד בחירות זה נכחן מחדש את האיכלוס

ואם יהיה צורך בכך נשוב ונבקש לאשר לקראת הבחירות לשנת 1998". יוצא מזה

שנידחה ל-1997, נעדכן את פינקס הבוחרים
היו"ר סאלח טריף
חבל על הזמן. אתם רוצים להמתין כדי שיהיו לנו עוד מכתכים מוועד הגכעה

המרכזית בקציר?
אהוד שילת
אני חושב שאף אחד לא צפה שמכתב מאוגוסט ידון בסוף ינואר. כלומר יש

נתונים חדשים היום. אפשר אולי לחדש את הישיבה הזאת בעוד שבוע או שבועיים

כדי שנאסוף נתונים ונבדוק מה קורה שם.
היו"ר סאלח טריף
אני מקבל את בקשתך. אבל אני ממליץ לבוא למנכ"ל משרד הפנים ולהציע לו, על

דעת הוועדה, שהבחירות יהיו ב-1998.
מירי פרנקל-שור
למה אתם מתנגדים ל-1998?
איילת פישמו
כדי להאריך את הקדנציה ל-6 שנים אני חושכת שצריך נימוקים ככדי משקל.
היו"ר סאלח טריף
אני חושב שיש נימוקים כבדי משקל מכיוון שאלו ישוכים חדשים. אני הייתי

ראש מועצה של ישובים שבהם התחילו כל מיני בחישות פנימיות. במקום לפתח

ולעשות מתחילים לעסוק בסידורי עכודח פנימיים. על כן זה חשוכ מאוד לתת

אפשרות, היות וגם אנחנו רוצים שהבחירות יהיו ביחד ב-98, אנחנו רוצים לאחד

כמה שיותר רשויות כדי שייצביעו בהן ב-98, אין לנו שום עניין אחר. צריך

לחשוב על זה מאוד מאוד ברצינות. אני מקבל את עצתך.
אהוד שילת
אני רוצה להסביר את עצמי. אני לא חי את השטח, אני לא יודע מה קורה כבל

מועצה מבחינת התקציבים, גביית המיסים, האיכלוס וכן הלאה. בטווח השיקולים של

המשרד, איפה לקיים בחירות ואיפה לדחות בחירות, אני תורם מעט מאוד, כי אין

לי ידע על מה שקורה בשטח, וברור לכולנו שזה תמיד צריך להיות השיקול העיקרי.



אני מייצג פה היום את משרד הפנים. נדמה לי שהיו צריכים להיות פה אנשים

מאגפים אחרים שמתמצאים יותר ממני. אם אדוני יראה מהמכתב של המנכ"ל, השיקול

היחידי לקביעת המועד הזה היה גודל האוכלוסיה והאם הם בפינקס, לא היו

שיקולים מעבר לזה.
היו"ר סאלח טריף
זו טעות?
אהוד שילת
זו לא טעות, אני הושב שזה חשוב. אם ישוב כבר מאוכלס בצורה סבירה אז אין

צורך לדחות בחירות לתקופה של יותר משנתיים, ופה מדובר על דחיה לשנתיים.
היו"ר סאלח טריף
ישוב שאין בו לפחות 3,000 תושבים לא נותנים לו מעמד של מועצה מקומית,

אלא במיקרים מיוחדים. אז פה מינו את מר יוסי מרגלית, שהוא בעל ניסיון רב

במשרד הבינוי והשיכון, כדי שייבנה וייעשה. אני מכיר אותו מתוך עבודתי

במועצה, אין לי שום אינטרס אחר. כיוון שכך, תנו לעסק הזה להמשיך. תנו למספר

תושבים רב ככל היותר להתאכלס. אנחנו שומעים שיש פחות היום, שיש במירשם

האוכלוסין 1,400, אני מניח שיש יותר, נניח 2,000, 2,500, בכל זאת זה מספר

קטן. בעוד פחות משנתיים יהיו בחירות ואז לדעתי כבר יהיה שם מצב טוב יותר.
יחזקאל לביא
אני רוצח לתקן אותך לגבי נתון סטטיסטי. 1,400 זה לא נתון נכון. מדובר על

2,600-2,500, זה יותר מדוייק.
היו"ר סאלח טריף
אני אמרתי שבמירשם האוכלוסין רשומים 1,400 אך זה נובע מכך שהרבה תושבים

לא רשומים עדיין.

האם אתם רוצים התייעצות?
אהוד שילת
אני לא רוצה לעשות התייעצות של 5 דקות. אני מבקש לקבוע ישיבה נוספת בעוד

שבוע או שבועיים. אנחנו נביא את הנתונים. כיוון שצריך לדעת עובדות בכדי

להתמודד עם כאלה דברים, ואני לא יודע את העובדות לאשורן, לכן קשח לי

להתמודד עם הצעות כאלה של היושב-ראש.
היו"ר סאלח טריף
אני מודה לך. אם כך המשך הדיון יהיה בעוד שבועיים. תודה רבה.



הצעת חוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות) (תיקון - קביעת מועד בחירות).

התשנ"ז-1996 (של חה"כ חגי מירום)
היו"ר סאלח טריף
אנחנו עכשיו דנים בהצעת חוק של חבר הכנסת חגי מירום. האם אתה רוצה להציג

לנו את ההצעה?
חגי מירום
אני אומר כמה מילים ואני אציע, אדוני היושב-ראש, שעורך-דין שילת יפרט

יותר. אנחנו בהכנה לקריאה שניה ושלישית של הצעת ההוק הזאת. סעיפים 1, 2 ו-3

הם אותם סעיפים כפי שהופיעו בהצעה כאשר היא נדונה בין הקריאה הטרומית

לקריאה הראשונה.
זאב בוים
האם לחבר הכנסת מגן לא היתה הצעה דומה?
חגי מירום
זה תיקון להצעת החוק של חבר הכנסת דוד מגן. הצעת ההוק הזאת מקבלת את

העיקרון שהופיע שם אבל היא מרחיקה את המודל ונותנת פריסה יותר רחבה כדי לא

לגרום למצב שיהיו להם חצאי קדנציות או קדנציות כפולות.

אם תסתכלו בטבלה, אנחנו מאגדים אותם ל-4 קבוצות-

הקבוצה הראשונה היא קבוצה חדשה, שלא הופיעה בטבלאות הקודמות. אלו מועצות

שלמעשה מסיימות כבר את הליכי הבהירות בתוכן; הקבוצה השניה כבר קיבלה התרעות

ראשונות על הקמת ועדת בחירות אבל עדיין לא נכנסה ממש להליך הבהירה; הקבוצה

השלישית מורחקת אפילו יותר.

לגבי הקבוצה השניה מדובר על העברה של בסך-הכל 10-9 הודשים. גם הם כבר

הולכים לבחירות. אלא שכל דחיה כזו של 10 חודשים מייצרת לנו היגיון יותר

משמעותי אחר-כך.
מיכה ג ולדמן
יש לזה גם תקדים.
דוד אזולאי
למה בעוד 10 חודשים?
חגי מירום
אתה צריך להבין שאם אני אצליח עכשיו לאחד אותם לקבוצות אז הקבוצה השניה

תקבלו 6 שנים קדימה. הקבוצה הראשונה כבר כמעט סיימה את הליכי הבהירה.
זאב בוים
מתי עוד פעם יהיו בחירות לקבוצה הראשונה?
חגי מירום
אלה יהיו ב-2002, אלה יהיו ב-2004. מינימום עוד 4 שנים, מקסימום עוד 6



שנים בקבוצה האחרונה.
מיכה גולדמן
זח גם הבחירות שב-2001 ושב-2007, כלומר יהיה לאנשים זמן להיערך לזה.
חגי מירום
אין ספק, עוד יבואו בחירות ב-2001, כמו שאתה אומר. אין פה אף אחד שהולך

עד 2007 במכה אחת.

אלה הם הדברים פחות או יותר. סעיף 4 עם הוראות המעבר הותאם לכך שיהיו

הוראות ברורות בחוק, מה קורה עם מועצות שהחלו ומה קורה עם מועצות שלא

הבשילו בהן התנאים לקיומן של בחירות.
דוד אזולאי
השאיפה צריכה להיות שבכל הארץ כל השלטון המקומי יערוך בחירות ביום אחד.
חגי מירום
משרד הפנים לא ערוך לתהליכים כאלה.
זאב בוים
עד 2007 הוא יכול להיות ערוך. הרעיון של חבר הכנסת מגן נבע ממצב שבו היו

בחירות לרשות המקומית (ב-1983) ואז באו כל הקיבוצים וכל המושבים, התנפלו על

קריית-גת, זה למפלגה הזאת, זה למפלגה אחרת, הם התערבו והפריעו לעבוד, בלי

קשר לבחירות המוניציפליות של קריית-גת.
היו"ר סאלח טריף
לא משנה מה הסיבה אבל ההצעה היא טובה.
חגי מירום
אנחנו הולכים בדרך שחבר הכנסת דוד מגן סלל, אנהנו רק מגיעים אליה

ב-2007. זה מימוש של הרעיון שלו וזה הולך להתבצע. באורח פלא כל המועצות

האיזוריות, פרט לפלג בעזתה, מקבלות את התהליך הזה ומברכות עליו. יש לי

מכתבים של ראשי המועצות. מר בנימין כהן, יושב-ראש המועצות האיזוריות, יספר

לכם שזה אושר בהנהלה, הכל מוסכם. אי אפשר להיות במצב שכל העולם כולו

בהסכמה, תמיד יכולה להיות קבוצה אופוזיציונית. אם זה רק מספר חברים מעזתה

זה מראה עד כמה יש היגיון בהצעת החוק הזאת. בכל מקרה אפשר גם להגיד להם

שמקסימום תוך 10 חודשים, אולי פחות, יהיו בחירות גם אצלם.

אני מבקש מחברי הוועדה לתמוך בהצעת החוק.
מיכה גולדמו
אני חושב שיש מן ההגיון בדברי חבר הכנסת בוים, שהעירו גם חברים נוספים.

אני חושב שאחרי שהחוק הזה יעבור בקריאה שניה ושלישית יש מקום שוועדת הפנים

תציע, מבלי לפגוע במסלול הזה כך שהעסק הזה יוכל להתחיל לרוץ קדימה,

שבבחירות המוניציפליות הבאות - הבחירות הבאות הן ב-98 והבחירות שלאחריהן

יהיו ב-2003 וב-2008 - יהיה יום בחירות אחיד לכל המערכת המוניציפלית.
חגי מירום
אז תבוא הוראת שער; מיוחדת שתאמר שהכל יהיה ביום אחד. אני לא אומר האם

אני מסכים לכך או לא, אני לא רוצה לעסוק בזה עכשיו.
בנימין אלון
אני מבקש להתייחס לסעיף 6, סעיף התחולה ("סעיף 5 יחול החל מהבחירות

שייערכו בתאריכים הנקובים בתוספת לחוק זה"). אני רוצה להוסיף שם סעיף קטן

שייאמר שהתחולה תהיה כמו במס הכנסה, כמו באגרת הטלוויזיה והרדיו, שהתחולה

תהיה גם ביהודה, שומרון ועזה. יש עוד הרבה מועצות איזוריות שייכנסו ל"pool"

הזה. יהיה תיאום עם עורך-דין שילת לגבי לוח הזמנים שלהם. אני יודע שכיום הם

מסתמכים על צו האלוף. הייתי רוצה, בחוק שבו יש רשימה של כל המועצות

האיזוריות, שמקומם לא ייפקד. אני לא רוצה שזה יהיה בצו צבאי.
אהוד שילת
יש פה כמה בעיות. אחת, שהחוק הישראלי לא חל ביהודה ושומרון, אלא אם זו

חקיקה פרסונלית.

הנקודה השניה מתקשרת לשאלה שעלתה פה לגבי איחוד מועדי הבחירות של מועצות

איזוריות עם מועצות מקומיות. אנחנו עוסקים פה בחקיקות שונות. אנחנו הולכים

לאחד את הבחירות של המועצות האיזוריות, ואולי גם של המועצות המקומיות ביום

אחד ביהודה ושומרון. בכל מקרה מועצות מקומיות ביום אחד ומועצות איזוריות

ביום אחד. יכול להיות שנצליח לאחד את שניהם. צריך לתקן את החוק כדי ליצור

סדרי עבודה ותיאומים בין לוחות הזמנים. אתה לא יכול לעשות בחירות ביום אחד

עם חוקים שלוי1ות הזמנים שלהם לא מתואמים, זה יגרום לבלגן אדיר בשטח.

יש הבדל בסיסי בין מועצה איזורית למועצה מקומית. במועצה איזורית הבחירות

הן לא רק למועצה ולראש מועצה אלא גם לוועדים והתהליך של הכנת פינקס הוא

שונה. במועצות האיזוריות בישראל היום בכלל לא חשוב איך אדם רשום במירשם

האוכלוסין, חשוב שהוא גר ביישוב מגורי קבע. זה שונה לגמרי מעיריות וממועצות

מקומיות, ששם לא חשוב איפה אתה גר אלא חשוב איך אתה רשום במירשם האוכלוסין.

זו היתה אחת הסיבות שאני התנגדתי לחוק של חבר הכנסת דוד מגן, שעבר בסופו של

עניין לפני שנתיים. אני הצלחתי לעכב אותו 6 שנים בכנסת כי לדעתי הוא היה

חוק רע. יש שוני בין מועצה מקומית ועיריה לבין מועצה איזורית בחוק, בצו

המועצות האיזוריות. השוני הוא בשני דברים. ראשית, שמועצה איזורית קבעה

מודד, כמה צירים כל ישוב ישלח למועצה ולכן היא יכלה לקבוע את הרכב המועצה

החדשה שתיבחר, כמה יהיו שם מהקיבוצים וכמה מהמושבים. כדי לחיות ביחד בשלום

הם רצו לדעת את יחסי הכוחות, כמה מהדתיים, כמה מהפועל המזרחי, כמה מהתק"ם

וכדומה. יכלו לקבוע את זה מראש בתהליך שנמשך לפעמים 3 חודשים של ישיבות

מועצה והתייעצויות. בעקבות קבלת הצעת החוק הזאת זה ייעלם.
בנימין אלון
האם זה רע שזה ייעלם? אתה רוצה להחזיר את הגלגל, שלא כל תושב יצביע?
אהוד שילת
בוודאי שאם זה ייעלם זה יהיה רע. קבעו כמה צירים למועצה תישלח כל רשות.

לפי זה ניקבע ההרכב "הסיעתי" של המועצה (זה לא סיעות, מייצגים פה תנועות

התיישבות, קיבוצים מול מושבים וכדומה).

הדבר השני זה פינקס בוחרים. בישוב כמו עפולה רשומים איקס אנשים בפינקס

מירשם האוכלוסין, חלק מהם גרים שם, חלק לא גרים, זה לא משנה את פעולת

המועצה. אבל במצפה בגליל שיש בו 20 משפחות, בקיבוץ או במושב, אם יירשמו שם

במירשם האוכלוסין עוד 20 משפחות, כדי להצביע בבחירות, כמו שזה ברשויות

המקומיות, לכל קול יש משקל הרבה יותר גדול. לכן מלכתחילה נקבע בצו המועצות



האיזוריות שבכלל לא חשוב איפה אתה רשום במירשם אבל אתה צריך לגור ביישוב.

זה היה טוב כשעשו בחירות בכל מועצה איזורית בזמנה והבחירות אף פעם לא היו

בדיוק ל-4 שנים, לפעמים חודש לפני זה, 3 חודשים אחרי זה, כי לא חנקנו אותם,

נתנו להם להתמודד עם המודד, נתנו להם להכין פינקס בוחרים.
מיכה גולדמן
כשמרכז משק היה מתחלף אז אוטומטית הוא גם היה מתחלף כנציג המועצה.
אהוד שילת
הצעת החוק של הבר הכנסת דוד מגן, שהבחירות יהיו ביום אחד, גומרת את

המשחקים. המודד יקבע מחר מאוד, לא תהיה להם אפשרות לשקול. פנקס הבוחרים

יהיה לפי המירשם ולדעתי זה לא טוב למיבנה של מועצה איזורית עם ישובים קטנים

אבל זה מה שהחוק הזה גרם.

החוק הנוכחי בא לתקן את מה שהיה בחוק המקורי, שנקבע תאריך, שהיה אמור

להיות במאי 97, לפיו מועצה היתה יכולה לכהן 7 חודשים וללכת שוב לבחירות. פה

עושים סדר. קיבצנו אותם לקבוצות. זה כמו דומינו. אתה יודע כמה אנשים היו

רוצים להצטרף לקבוצה האחרונה? אם תזיז אחד הכל יתערבל. הלחצים שהיו על חבר

הכנסת חגי מירום ועלי - לא מהיום, החוק הזה הוגש במקורו לפני שנתיים בערך -

היו בלתי פוסקים. כל הזמן ביקשו שנעביר ישובים מקבוצה לקבוצה. אסור לעשות

את זה.

בקבוצה החדשה שייצרנו, של מטה אשר, מבואות החרמון וכן הלאה, יהיו בחירות

עד טוף מרץ. במבואות החרמון הבחירות הן היום, ב-28.1. כל היתר יהיו עד סוף

מרץ. לגבי עזתה מהקבוצה השניה יש פה מכתב ש"הם כבר בהליכי בחירות מתקדמים"

אבל בפועל כל מה שהם עשו זה רק למנות ועדת בחירות. ביתר המועצות נדמה לי

שאפילו זה לא נעשה, כלומר הם ממש בשלבים הראשונים.
בנימין אלון
אז אתה גם לא פוחד מתושבי עזתה, שהם יגישו בג"ץ.
מירי פרנקל-שור
אני מבקשת שתירשם בפרוטוקול ההתייחסות לגבי הבקשות של תושבי עזתה.
בנימין אלון
יש כניראה קבוצת לחץ בעזתה, שפנתה אלי- אין לי שום קשר אליהם. הם טוענים

שהם ניזוקים מהאיחור בבחירות לפי החוק החדש.
זאב בוים
יש אנשים בעלי עניין שרוצים להתמודד עכשיו בבחירות. הם רוצים לעשות את

זה עכשיו ואין להם סבלנות לחכות 9 חודשים.
חגי מירום
גם עכשיו זה ביולי-אוגוסט במקרה הטוב. זו באמת אינה סיבה טובה לעכב את

הצעת החוק.
בנימין אלון
אני רוצה לומר מילה אחת ברמה העקרונית. מר שילת, אני שמח על הכנות שלך,

על כך שאמרת שלא אהבת את החוק הזה באופן כללי. אני חושב שבראיה לטווח רחוק

אתה תיראה שטעית, למרות שאתה בעל מקצוע ואתה בשטח. לדעתי התנועות הקיבוציות



והתנועות ההתיישבותיות עוברות מהפך חברתי אדיר. אנחנו נמצא את עצמנו במוקדם

או במאוחר שהמוקד הוא התושב ולא ההשתייכות התנועתית. יבואו גם מהמושבים וגם

מהקיבוצים בבקשה לנחלה פרטית. עד שהקבוצה האחרונה תגיע יהיה שינוי גדול

מאוד. אני הייתי חרבה שנים חבר במועצות איזוריות ולא הייתי בוחר בבלל כי זה

לא היה משנה, השאלה היתה מה החליטו בישוב, זה לא עניין אותי ברמה האישית.

מאז השתנו הדברים. לדעתי הכיוון הזה הוא הכרחי. הרבה אנשים יעברו לכיוון

הישובים הקהילתיים לדעתי. זה חוק מאוד אזרחי, מאוד דמוקרטי, ואני בעדו.
חגי מירום
גם מר שילת לא מערער על העיקרון. הוא רק רוצה לפרוס את זה.
דוד אזולאי
אני חושב שהשאיפה צריכה להיות לאיחוד של מועד הבחירות לכל המועצות

האיזוריות. בשלב השני צריך לאחד את מועד הבחירות עם המועצות המקומיות.

השאלה היא מתי זה יקרה. אני חושב שזה יהיה הדבר הכי טוב למדינת ישראל.
מיכה ג ולדמן
זה תלוי בנו. אנחנו יכולים להגיש הצעת חוק פרטית בשלב יותר מאוחר, אחרי

שנגמור את הקריאה השניה והשלישית של החוק הזה. נתארגן כמה חברי כנסת ונריץ

לקראת 2003 את השינוי, שמועד הבחירות לכל הרשויות המקומיות יהיה ביום אחד.
אברהם שטרן
אני מתנצל שלא הייתי בראשית הישיבה. אני מבין שדנתם בנושא של עזתה. אני

חושב שזה בהחלט לגיטימי שכל אזרח, או קבוצת אזרחים, תוכל לפנות לחברי ועדת

הפנים ולעשות שדולה אבל אני חושב שוועדת הפנים לא צריכה להיכנס למריבות.

אני לא רוצה להיכנס כאן לפרטים. אנחנו כבר חודשים מטפלים בעניין הזה. יש שם

איזה מאבק פנימי, כמו בהרבה מועצות איזוריות. אני אומר שבאופן כללי צריך

ללכת באופן נורמטיבי, מסודר.
מיכה גולדמן
אני מבקש שיירשם בפרוטוקול שחבר הכנסת בנימין אלון הגיש הסתייגות, כדי

שהוא יוכל להעלות את זה במליאה.
זאב בוים
אולי אפשר לשכנע את החברים. חבר הכנסת מירום, האם יש לך בעיה עם זה?
חגי מירום
אני חושב שיש מניעה חוקית לעשות את זה.
מירי פרנקל-שור
חקיקה של כנסת אנחנו לא מחילים על יהודה ושומרון. אם אנחנו מחילים את

החקיקה הזו ואנחנו קובעים שחוק זה יחול ביהודה ושומרון (היום אין חבל עזה)

בכך אנחנו מספחים את השטח למדינת ישראל. הריבון ביהודה ושומרון זה אלוף

פיקוד מרכז.
בנימין אלון
יש סעיף תחולה, שבמס הכנסה ובאגרות הכניסו בו את יהודה ושומרון.
מירי פרנקל-שור
יש עניינים של חקיקה פרסונלית, שאנחנו מחילים את זח על תושבי האיזור.

אבל אם אנחנו נכתוב כאן שאנחנו מחילים את חחקיקח על יהודח ושומרון זו תחיח

חקיקח טריטוריאלית, שחכנסת לא עוסקת בח. חדרך היא לחורות לאלוף להוציא צו

ליהודה ושומרון.
אהוד שילת
יש הסכמה על הכיוון הזה.
חגי מירום
כמי שהציע את הצעת החוק, ביקשתי מחבר הכנסת בנימין אלון שיי גיש הצעת חוק

בעניין הזה ושלא יעכב אותי באן.
בנימין אלון
אני מבקש מהיושב-ראש רשות לנסות לשכנע את החברים. יש לנו פה יועצת

משפטית גאון. היא לא צריכה להגיד שזה קשה, ברור שזה קשה, אבל צריך למצוא

דרך לעקוף את הקושי.
מירי פרנקל-שור
זה לא עניין של קושי. אין פה קושי לנסח. אבל זה עניין של החלטה עקרונית.
בנימין אלון
הניסוח חייב להיות כזה שהוא לא יהיה טריטוריאלי, כי אחרת זה יפסל בבג"ץ.

אנחנו לא יכולים לספח לפני שהמדינה מספחת את איזור ,Cוזה יהיה בקרוב.

בקרוב אני מקווה שיהיה גם סיפוח טריטוריאלי. בינתיים אני מציע שהניסוח יהיה

פרסונלי. גם פה מושא החוק הם הבוחרים והנבחרים ולא האדמה. יש שטח שיפוט

למועצה איזורית אבל החוק הזה לא מתייחס לשטח השיפוט. הוא מתייחס אל הבוחר

ואל הנבחר, כמו במירשם האוכלוסין, כמו בדברים כאלה.

אני אגיש הסתייגות במליאה. אבל אני מציע שנעביר את החוק הזה כאן קודם כל

ונעשה הצבעה.
זאב בוים
בלי חלילה לפגוע ביועצת המשפטית של הוועדה, הייתי מציע שתיבדוק את

הצעתך. אם תימצא דרך משפטית, שהסוגיה הזאת תיכלל במסגרת התייחסות לאנשים

ולא לטריטוריה (שמשמעותה סיפוח וזה בלתי אפשרי), אם תימצא הדרך אני מניח

שאז לחבר הכנסת מירום לא תהיה התנגדות.
חגי מירום
יש לי התנגדות מפני שזה סממני סיפוח. אתה, חבר הכנסת בוים, ישבת עכשיו

תקופה ארוכה בניסיון למצוא איזשהו מיסמך שיוביל להסכמים לגבי חברון,

והסכמתם על מעל 50% בפעימה השלישית.
זאב בוים
הרוב המכריע של הישובים היהודיים ישארו בריבונות ישראל. .
היו"ר סאלח טריף
חבר הכנסת בוים, אני לא מסכים למיסמך הזה ואתה מסכים לו? אני לא מוכן



בגלל הבקעה. אז אתה מדבר עכשיו?
זאב בוים
אתה חבר בשדולת ירושלים כבירת פלשתין.
היו"ר סאלח טריף
חס וחלילה, אתה טועה טעות קשה ומרה. אני חבר בשדולה למען ירושלים, שהשר

קהלני הוא יושב-ראש שלה.
זאב בוים
אם אני טועה אז אני כבר מתנצל.
חגי מירום
אני חושב שמדובר פה על נושא חדש. אני הלכתי לכל מה שנכלל ברשימת המועצות

האיזוריות (הרשימות שבמשרד הפנים) ולא הכנסתי שום דבר שלא נכלל ברשימות.
בנימין כהן
הם חברים במרכז המועצות האיזוריות אבל הבוזירות היו נפרדות.
חגי מירום
אני רואה בזה נושא חדש. אם חבר הכנסת בני אלון לא רוצה היום לתפוס טרמפ

על הצעת חוק ודרך העלאת העניין לסכן את החקיקה, אם הוא חושב שיש צורך בדבר

כזה, שייציע הצעת חוק נפרדת ושייאבק עליה בכנסת. כל העניין הזה עלול ליפול

בגלל הסיפוח. אנחנו לא נוכל לתמוך בהצעה כזאת. אני מודה שאני לא אוכל לתמוך

מכיוון שמדובר פה בעניין פוליטי מאוד ובהחלטה שיש לה משמעות מדינית.
אהוד שילה
בעצם מה אנחנו עושים? יש חוק של חבר הכנסת דוד מגן, שקבע את הבחירות

למועצות האיזוריות ליום אחד. החוק הזה נחקק כבר לפני 4 שנים. אנחנו עכשיו

רק מתקנים בו סעיף אחד, את הסעיף של הוראות המעבר. נאמר שהוראות המעבר

יחולו מהתאריכים האלה, שנקובים פה. אתה בא ואומר שנוסיף עוד מועצות, שאין

לגביהן תאריכים ושהן לא קיימות בחוק העיקרי. בסך הכל אנחנו לא מתקנים את

החוק העיקרי בבסיס שלו אלא רק את הוראות המעבר. בחוק העיקרי חבר הכנסת דוד

מגן כתב בהוראות המעבר שהבחירות יהיו לא אחרי 98 ולא לפני 97, כשכל מועצה

שהיו צריכות להיות בה בחירות עד 6 חודשים לפני המועד תידחה אותן למועד

הכללי. כל מי שהיו צריכות להיות לו בחירות 7 חודשים לפני המועד הכללי ...
בנימין אלון
אם אני אצליח לשכנע את את חברי הוועדה ובסך הכל יבקשו לשנות את סעיף

התחולה, כמה זמן ייקח לך לעשות את ההכנה המשפטית הזאת? במידה ויש אפשרות

להכניס סעיף תחולה כזה זה לא יעכב בצורה משמעותית.
היו"ר סאלח טריף
חבר הכנסת אלון, אבל למה לעכב? זאת בעיה נפרדת.
בנימין אלון
עד לבוא היום המיוחד של סיפוח השטחים הייתי רוצה לנסות להכניס בכמה

שיותר חוקים סיפוח פרסונלי, שקיים באגרה ובמס רכוש. אז בוא נעלה את זה



להצבעה. אם לא אצליח לשכנע את האנשים פה אז אני אגיש את זה כהסתייגות.
היו"ר סאלח טריף
אני מוכן לעשות הצבעה. אבל אני רוצה לשכנע אותך. מדובר פה על חוקים

חשובים ביותר בנושא המועצות האיזוריות, אין פה ויכוח פוליטי בינינו. אני

מבטיח לך דבר אחד, אם אתה תצליח להעביר את ההצעה שלך במליאה אנחנו נדון בה

כאן. תציע הצעת חוק, כמו שחבר הכנסת מירום הציע לך.
בנימין אלון
לא צריך הצעת חוק נפרדת. אני רוצה שכאשר רושמים את בל המועצות האיזוריות

שלא ישמיטו את המועצות ביהודה ובשומרון.
היו"ר סאלח טריף
אנחנו נצביע על הצעתו של חבר הכנסת בנימין אלון, לא להפלות בין המועצות

האיזוריות שנמצאות בשטחי יהודה ושומרון, להכניס אותן לרשימה של המועצות

האיזוריות שנמצאת באן בתוספת להצעת החוק של חבר הכנסת מירום.

הצבעה

בעד - 2

נגד - 6

הצעתו של חבר הכנסת בנימין אלון נדחתה.

הצבעה על הצעת החוק של חבר הכנסת חגי מירום

בעד -

נגד - אין

הצעת החוק נתקבלה.

אנחנו נעביר את זה לקריאה שניה ושלישית במליאה.
חגי מירום
תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10

קוד המקור של הנתונים