ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 21/01/1997

מעמד האישה המוסלמית בבתי-הדין השרעיים; נישואי קטינות במיגזר הערבי

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 52

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי. י"ג בשבט התשנ"ז (21 בינואר 1997). שעה 12:00
נכחו
חברי הוועדה: סאלח טריף - היו"ר

רפי אלול
מוזמנים
חה"כ טלב אלסאנע

חה"כ עבד-אלמאלכ דהאמשה

חה"כ נואף מסאלחה

אליהו ליפשיץ - משרד הדתות

עו"ד עמי ברקוביץ - משרד המשפטים

ישראל אזר - משרד הפנים

דניאל סלומון - משרד הפנים

עו"ד תגריד גיהשאן - שדולת הנשים, ועד הפעולה לשוויון

אלבז חיר - מנהל מחלקת רווחה, מועצה מקומית

שגב-שלום, המיגזר הבדואי בנגב

מג'יד אלעטאונה - מנהל מחלקת רווחה, מועצה אזורית שוקת

עו"ד ענת בן-דור

ד"ר יצחק קדמן - יו"ר המועצה הלאומית לשלום הילד

עו"ד זידאן זידאן - חבר ועד הפעולה לשוויון מעמד האשה הערביה

ג'אבר עסאקלה - שתיל, וחבר ועד הפעולה לשוויון

חכמיה חליחל - עובדת סוציאלית, חברת ועד הפעולה לשוויון

עיידה סולימאן - עמותת נשים נגד אלימות, וחברת ועד הפעולה

אבתסאם סרוג'י - נעמ"ת

אנטיגונה אשקר - חוקרת, מכון ברוקדייל, ירושלים

הדס תגרי - האגודה לזכויות האזרח

אפרת דון-יחיא
מנהלת הוועדה
יפה שפירא

רשמה: אירית שלהבת
סדר היום
ו. מעמד האשה המוסלמית בבתי-הדין שרעיים.

2. נישואי קטינות במיגזר הערבי.



מעמד האשה המוסלמית בבתי-הדין השרעיים

נישואי קטינות במיגזר הערבי
היו"ר סאלח טריף
אני פותח את ישיבת הוועדה. הדיון היום מתקיים ביום חגה של הכנסת. אני

מניח שחלק מחברי הכנסת עדיין נוטע עצים אבל אני מקווה שהם יגלו התעניינות

וייגיעו. דווקא ביום חגה של הכנסת החלטנו לדון כשני נושאים חשוכים. אנחנו

נמשיד ונדון עד שתהיינה תוצאות. הנושא הראשון הוא מעמד האשה המוסלמית

בבתי-הדין השרעיים והנושא השני הוא נישואי הקטינות במיגזר הערבי. יש לנו גם

נתונים על זה.

אני מצר על כך, ואני מבקש שמנהלת הוועדה תטפל בזה, ששני הקאדים שביקשנו

שי יגיעו כדי להציג את עמדתם, את השקפתם ואת רחשי ליבם לא הגיעו לוועדה. אני

מבקש ששר הדתות יורה להם להתייצב בוועדה. אנחנו נקיים דיון נוסף על זה. אני

חושב שחשוכ לשמוע אותם. אי אפשר להתעלם מהנושא או לזלזל בו כי לא רוצים שזה

יעלה במקום כזה או אחר בכנסת. זה יעלה בכנסת.

אנחנו נתחיל את הדיון היום ונישמע את הצדדים. אני מציע שהחברים יציגו את

עצמם ואת מי הם מייצגים. הנושא בוודאי מוכר לרובכם. ביקרו אצלי נשים

מאגודות נשים שונות שמטפלות כזכויות הנשים והעלו בעיה מאוד מסוככת. הטענה

היא שלכתי-הדין השרעיים יש סמכויות רחבות מאוד, עד כדי כך שאשה מוסלמית,

וגם אשה נוצרית - היום יש הבדל בין מצב האשה הנוצרית או המוסלמית לבין מצב

האשה היהודיה או הדרוזית - שהן לא יכולות לפנות לבתי-דין אזרחיים בנושאים
חשוכים מאוד
בעניינים כמו מזונות, אפוטרופסות, החזקת ילדים, מזונות

לילדים. אלו נושאים שלא פעם מגיעים לבתי-משפט אזרחיים. היום גם קם בית-משפט

לעניין משפחה כדי לטפל באופן מיוחד בדיני משפחה כדי לפתור בעיות ולא

להחריפן. מצב זה בעיקר פוגע בנשים משום שהכללים, המסורת והדינים שקיימים

בדת בדרך כלל מחמירים לדאבוננו עם הנשים.

איננו באים כאן להגן רק על האשה אלא אנו כאים להגן על החברה. נראה לי

שהסמכויות האלה, שנקבעו עוד בתקופת השלטון העותומני ולאחריו בתקופת המנדט

הבריטי, מקומן לא יכירן בשנת 2,000 במדינה דמוקרטית. לפי תפיסת עולמי

העניין הזה חייב להשתנות, חייב להיות מתוקן. ועדת הפנים של הכנסת מופקדת על

ענייני המשרד לענייני דתות ולכן ראינו חובה לעצמנו לכנס את הישיבה הזאת,

לקיים דיון ובירור עקרוני בסוגיה הזאת, ולראות עם כל הגורמים איך ניתן לתקן

את המצב. אינני מקבל את הטענה שזה יכול לרוקן מתוכן את סמכויות בתי-הדין

השרעיים, כפי שאחדים אמרו לי. אני לא חושב שזה מרוקן מתוכן את כתי-הדין

הדתיים או את בתי-הדין השרעים הדרוזים, על אף שהיום המצב מאפשר לאשה יהודיה

או דרוזית לפנות לבית-דין אזרחי בנושאים מסויימים. למשל אצל הדרוזים יש

קאדי, דן יחיד בכל בתי-הדין ולכן כשיש בעיה היום ואין ערכאת ערעור אז הדרך

פתוחה בפניהם לבית-משפט עליון, לבתי-דין אזרחיים וזה דבר מאוד חשוב

ולגיטימי. יש מיקרים מיוחדים של קרובים של אותו קאדי שלא יכלו להגיע אליו

מטבע הדברים וטוב שהיתה אפשרות, שיש חלופה שמאפשרת לאשה או לכל מי שצריך

במשפחות להגיע לבתי-דין אזרחיים.
טלב אלסאנע
הדיון הזה מפוצל לשני נושאים, הנושא של מעמד האשה והסוגיה של נישואי

קטינות. בענין של נישואי קטינות אני חושב שגם חשוב לשמוע את המשטרה, לגבי

חקירות ודברים כאלה.
היו"ר סאלח טריף
הם הוזמנו לדיון והם יגיעו לקראת החלק השני.
טלב אלסאנע
הנושא הראשון, כפי שאני הבנתי, מתייחס לטיפול של בתי-הדין השיעיים

בעניין של האשה. אני חושב שאולי צריך להיות דיון משולב בנושא הזח ביחד עם

הוועדה לקידום מעמד האשה.
היו"ר סאלח טריף
ההבדל בינינו לבין הוועדה לקידום מעמד האשה הוא ששם דנים בענייני האשח.

פה אנחנו דנים בכל הנושאים, גם אם זה נושא שקשור בעיקר לנשים או שיש פגיעה

בעיקר בנשים. פה זו ועדה סטטוטורית וזאת ועדה שגם אמורה לתקן תקנות וחוקים

ולכן אנחנו העלינו את היוזמה הזאת כדי לתקן את המעוות, כפי שאנחנו רואים את

זה. טוב שגם חבר הכנסת דהאמשה הגיע, שייציג לנו את הדברים גם מחפן האחר.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
הייתי מבקש אולי לשמוע בקיצור מה הנושא של הדיון.
היו"ר סאלח טריף
אני אחזור ואגיד את הדברים בקיצור נמרץ. אחר-כך אנחנו נשמע את הצגת

הדברים מהארגונים השונים וניגש ישר לדיון. הדיון היום נחלק לשניים. החלק

הראשון דן בנושא מעמד האשה המוסלמית בבתי-הדין השרעיים. לא רק האשה

המוסלמית, גם האשה הנוצריה נפגעת היום.
טלב אלסאנע
הבעיה היא רק לגבי בתי-הדין השרעיים מאוזר ויש להם סמכות יחודית ולא

סמכות מקבילה.
היו"ר סאלח טריף
גם בבתי-הדין הכנסתיים יש בעיה דומה. יש הבדל בין יהודים ודרוזים, שהיום

בל בעיה משפחתית יכולה להגיע לבית-דין אזרחי, וזה לגיטימי לפי דעתי, לבין

בתי הדין השרעיים והכנסייתיים, ששם לא יכולים לדון בבתי-דין אזרחיים, לא

בבעיות של מזונות, לא במזונות לילדים, לא באפוטרופסות והחזקת ילדים, ואלו

בעיות יומיומיות שחברה מתקדמת כמו שלנו נתקלת בהם.

החלק השני של הדיון יהיה על נישואי קטינות בכל המיגזר הערבי, שזה דבר

חמור בפני עצמו.

לגבי הנושא הראשון, אני קודם כל מבקש ש-3-2 אנשים יציגו לנו את הבעיה,

את חריפותה ואת ההשקפה שלהם.
חכמיה חליחל
אנחנו מציעים לקבל חוק שי יאפשר פתיחת מסלול מקביל וחופש בחירה לאשה

המוסלמית, וחלק מהנושאים גם לגבי נשים נוצריות, לפנות לבתי-דין אזרחיים. זה

הנושא הראשון והעיקרי.
היו"ר סאלח טריף
אנחנו שואלים למה זה נחוץ? אולי זה לא נחוץ. מה הבעיה? למה אי אפשר

להסתפק בבתי-הדין השרעיים?
חכמיה חליחל
היום האשה המוסלמית לא יכולה לפנות לערכאות אזרחיות בנושאי דיני האישות



שלה, אין לה את חופש הבחירה. אנחנו לא מבקשים להוציא סמכויות מבתי-הדין

השרעיים. אנחנו מבקשים שיהיה פתוח מסלול מקביל, שהיא תוכל לבחור לא רק

בבתי-הדין השרעיים. יש הגבלות בכל מיני נושאים, למשל במזונות.
הי ו"ר סאלח טריף
האם התקבלו החלטות ופסקי-דין כאלה שפגעו במשפחה או באישה?
חכמיה חליהל
אחת הבעיות עליה הצביעו חברי המשפטנים היא שאין פירסום לפסקי-הדין בבתי
הדין השרעיים. בעניין החזקת קטינים
בתי-הדין השרעיים לא תמיד מקבלים את

ההמלצות של פקידי הסעד וזאת בעיה. העובדים הסוציאליים מצביעים על שיקולים

מקצועיים ואובייקטיביים למי הילד שייך. המצב של בתי-הדין השרעיים מבחינת

התנאים שלהם והאפשרויות שלהם לעבוד הוא קשה. כמו כן דו"ח מבקרת המדינה

הצביע על קשיים שעומדים בפני הפונים לבתי-הדין השרעיים במצבו הנוכחי.

הנושא העיקרי בשבילי הוא האפשרות של האשה לבחור. זאת זכות יסוד, שהיא

תוכל לבחור לאיזו ערכאה משפטית היא רוצה ללכת. יש אשה שתיבחר רק בבתי-הדין

השרעיים, וזאת זכותה, ויש אשה שתוכל לפנות לבתי-דין אזרחיים, וגם זאת הזכות

שלה. בבתי-דין אזרחיים למשל אין הגבלה כאשר האשה מבקשת מזונות של חובה

לציית להוראות הגבר. היום 99% מהנשים מבטלות את בקשת המזונות ונשארות בלי

הכנסה כי הן לא רוצות לפתור בעיה כזאת וללכת בכות. אלה חלק מהבעיות אבל

הנושא העיקרי זה הזכות לבחור, שהיא זכות אנושית בסיסית.
היו"ר סאלח טריף
מה המצב לגבי האשה הנוצריה? האם המצב דומה?
עי ידה סולימאן
בקשר לאשה הנוצריה הבעיה, לגבי אפשרות לבחור בין בתי-דין אזרחיים

לבתי-דין דתיים, היא קצת פחות חריפה מאחר שבנושא של מזונות ילדים והחזקת

ילדים יש לה אפשרות ללכת לבתי-דין אזרחיים. בנושא של מזונות האשה עצמה אין

לה כל אפשרות לגשת לבתי-דין אזרחיים, היא חייבת להתדיין בבית-דין כנסייתי.

חוץ מזה, כל הנושא הזה של המירוץ איפה להגיש את התביעה קודם. אם היא

הגישה את התביעה האזרחית והתברר שיום לפני כן בעלה הגיש את התביעה לבית-דין

כנסייתי אז היא חייבת לחזור להתדיין בבית-דין כנסייתי. המירוץ הזה, שהאשה

צריכה לעמוד בו, מאוד מקשה. גם אם המירוץ הזה קיים אצל היהודים זה לא אומר

שזה מצדיק שזה יהיה אצל הנוצרים. אני מצביעה על הבעייתיות של הדברים.

דבר נוסף, שעובר על נשים נוצריות ומוסלמיות כאחד, זה היחס בבתי-הדין.

היחס בא מנקודת התחלה של אי-שוויון כלפי האשה. לא מתייחסים אליה כשווה אלא

מלכתחילה יוצאים מהנחות שהן לא שוויוניות וזה מתבטא בדיונים. אנחנו מלוות

נשים לדיונים, גם בבתי-דין שרעיים וגם בבתי-דין כנסייתיים, ואנחנו נוכחות

בייחס הזה. בבתי-דין כנסייתיים למשל אין מי שי ידפיס את ההחלטות.
הי ו"ר סאלח טריף
האם ההחלטות ניתנות באוויר?
מג י יד אלעטאונה
לפעמים לוקח חודש וחצי עד שמוציאים את ההחלטה המודפסת באופן ראוי.

אנחנו מדברים על פתיחת ערוץ אחר של התדיינות גם בגלל שלמשל בעדות

מסויימות אין את כל הנושא של גירושין ובקשת גירושין מלכתחילה מעמידה את



האשה במעמד לא נוח בתוך העדה.
אליהו ליפשיץ
הבעל והאשה באותו מצב, שניחם לא יכולים להתגרש.
אנטגונה אשקר
אצל האורתודוכסים אין בכלל אפשרות להגיש בקשה לגירושין. אצל הקתולים או

אצל הלטינים בכלל אין גירושין ומי שרוצה להתגרש צריך כאילו לעשות הסבה

ולעבור מהכת הקתולית או הלטינית לכת האורתודוכסית כדי שיוכל להגיש בקשה

להתגרש. או שהוא צריך להמתין 7 שנים ולהגיש בקשה לוותיקן.
היו"ר סאלח טריף
מי שהתחתן שם זה מאסר עולם למעשה.
מג י יד אלעטאונה
הבעיה בבתי-הדין השרעיים היא חוסר בכלים. אם היו מספיק כלים על-פי

תפיסתי המקצועית אז הייתי מתפשר. בפני האשה היהודיה והדרוזית נפתחה הזכות

להגיש את תביעותיה השונות בפני בתי-דין החילונים ואילו האשה המוסלמית לא

יכולה. לדוגמא ניקח את בית-הדין השרעי בדרום. השופט מגיע לשם פעם בשבוע. לא

יושבת שם אף עובדת סוציאלית, הנשים מתביישות מאחר שהמזכיר הוא בעצמו גבר.

זה כמו סופרמרקט, כאשר מתקיימים שם 5 דיונים בעת ובעונה אחת. המתכונת

הקיימת לדעתי היא מאוד מכאיבה. אני לא מעוניין לפגוע בשום דת, אני נותן לכל

דת את הכבוד המגיע לה. אני 20 שנה במקצוע ואני הדרוזי הראשון שסיים לימודי

עבודה סוציאלית. לפעמים מגרשים את האשה והיא לא יודעת על מה היא חותמת. אני

שואל כאן איפה אנשי המשטרה? איך אוכפים את החוק? היום, אני לא יודע אם

לשמחתי או לצערי, יש תופעה שנוסעים לירדן, כל אחד נוסע לטיול וחוזר עם

חברה. הבדואים המציאו לזה פטנט, הם לא קוראים לה האשה השנייה אלא "ידועה

בציבור". "ידועה בציבור" זה בירדן מיסמך נישואין כך שאין שם בעיה משפטית עם

הדבר הזה. לדעתי יש הרבה מה לעשות. אני בעד מה שאמרו אלה שדיברו לפני,

שיהיה חופש בחירה. המצב הזה לא יכול להמשיך היום, כי אנחנו מדינה פתוחה.

לפני 10 שנים ניסיתי לתבוע אפשרות בחירה ואז החזירו את העניין בבג"ץ

המפורסם וקבעו שהאשה המוסלמית איננה יכולה. אנחנו תולים היום הרבה תקוות

בוועדת הפנים ובעומד בראשה שיוביל את הדבר הזה, שתהיה בחירה. מצד שני אם

מערכת בתי-הדין השרעיים תתייעל וייתווספו לה כלים, אנחנו נברך על כך. זאת

הדת שלנו, אנחנו לא נגד זה ואנחנו מחזקים אותם. ללא כלים אי אפשר לפעול.
היו"ר סאלח טריף
נשמע את חבר הכנסת דהאמשה. אני מבקש שתשכיל אותנו מהי ההתנגדות של הקאדי

אחמד נטור לבוא ולנמק ולהסביר. הוא הרי אדם נאור, הוא עורך-דין. לא הבאתי

משטרה לדיון היום כי הוא פחד מהקטע הזה, שאנחנו כאילו רוצים לערב את המשטרה

בבעיות במיגזר הערבי. לא, אנחנו רוצים לשמור על זכויות החלש-
עבד-אלמאלכ דהאמשה
לצערי התמונה שמצטיירת פה היא מעוותת. אני אתחיל מהסוף. אני מסכים

שבבתי-הדין השרעיים יש בעיות. אין שם קאדים ואין פקידים והם לא פועלים

כייאות ולא פועלים כפי שצריך בית-דין לפעול. את הבעיות האלה צריך לפתור.

הבעיות האלה הן בעיות יסודיות בתוך בתי-הדין השרעיים עצמם. אתם פה באים

לפגוע במהות בכדי לברוח בכלל מבתי-הדין השרעיים האלה ולהעביר את האשה על

מצוות דתה. זו ההתנגדות של של הקאדים. באיסלאם יש לנו מצוות דת. אשה

מוסלמית על-פי צו דתה חייבת קודם כל ללכת לבית-הדין השרעי בכל בעיותיה. היא

הולכת בחלק מהבעיות האלה לבית-משפט מחוזי מפני שחוק מדינת ישראל קבע כך, לא

מפני שחוק הדת שלה קובע כך. אתם כאילו באים עכשיו לבקש להרחיב את היריעה



ולצמצם את הדברים שבסמכות בית-הדין השרעי.
היו"ר סאלח טריף
למה לא? הרי אין לך מספיק כלים בבית-הדין השרעי.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
אמרתי מייד שיש בעיות בבתי-הדין השרעיים, והיה כבר דיון בוועדה לענייני

ביקורת המדינה בעניין הזה. את הבעיות צריך לפתור וצריך לתקן. אתם פה רוצים

לכפות על האשה המוסלמית לפעול בניגוד לחוקי דתה. יש פה עניין עקרוני. כל

חוסי דת האיסלאם חייבים ללכת לפי דת זאת. בית-הדין השרעי חייב ללכת לפי דת

האיסלאם. אני לא עמדתי לפני בתי-דין שרעי ים כי כעורך-דין אני שונא את

המתכונת שם, אני מודה בכך, אבל זה לא אומר שצריך להרוס אותם לגמרי. צריך

לתקן שם את העיוותים. אני יודע שהקאדי שם לא עושה צדק, אני מסכים שכל

הבעיות שהעליתם אכן קיימות.
הי ו"ר סאלח טריף
זו אימרה קשה מאוד, חבר הכנסת דהאמשה. זה רק מוכיח כמה אנחנו נחוצים.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
אנחנו חלוקים בדרכי הפיתרון. לגבי הבעיות אני מסכים, שהבעיות האלה

קיימות בחלקן הגדול. אני יודע מה זה בית-דין שרעי. אגב הכל הוא באשמת משרד

הדתות, באשמת האפלייה שבמיוחד העדה המוסלמית סובלת ממנה. אני רוצה לתת פה

דוגמא. יש הרבה ארצות נאורות, כולל את מצרים, ירדן, אנחנו יודעים מה הולך

שם. תעשה סטטיסטיקה ותיראה שהנשים שם לא מתגרשות כמו בישראל.
היו"ר סאלח טריף
במצרים עושים דברים שעשו אותם לפני 2,000 שנה, בחייך.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
לפגוע עוד יותר בסמכות של בתי-הדין השרעיים המוסלמים, או אפילו

בבתי-הדין הנוצרים
היו"ר סאלח טריף
אולי זה יביא אותם לשפר את המצב.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
זה לא ישפר. זה פשוט יוציא את הנשים האלה ממסגרת דתן וייעביר אותן

לסמכותו של שופט שהוא בכלל לא מוסלמי ולא דתי ואין לו שום הגבלה והן

תעבורנה על מצוות הדת. עכשיו אני מבין למה השופט נטור לא הגיע לכאן, כי הוא

לא יכול להצביע על דבר כזה. הפיתרון הוא בתיקון ולא בהריסה של בתי-הדין

השרעים. אם תצליחו להעביר את הסמכויות אולי בסוף בתי-הדין השרעיים יתנוונו

בצורה כלשהי. אבל זה גם לא יפתור את הבעיה כי חלק מהאנשים עדיין ייפנו רק

לבתי-הדין השרעיים. כמה נשים הולכות לבתי-משפט מחוזיים כאשר יש סמכות

מקבילה? חלק קטן ביותר. האשה המוסלמית תעדיף ללכת לבית-הדין השרעי.
אבתסאם סר ו ג'י
,

הכוונה היא לא לצמצם את הסמכויות של בית-הדין השרעי.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
מה שהעלתה כאן גברת עיידה סולימאן, שמי שהולך יום קודם מקבל, זו הבעיה

של הסמכות המקבילה של בית-דין אזרחי ובית-דין דתי, זו בעיה חוקית. כשיש

סמכות מקבילה מי שמקדים לוקח את הסמכות לבית-הדין שאליו הוא הלך.
היו"ר סאלח טריף
זאת לא בעיה. אבל אנחנו נקיים על זה דיון רחב.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
זה שבתי-הדין השרעים לא נותנים פסקי-דין מהירים וצודקים ונכונים,

בנסיבות בהן הם נמצאים, זאת בעיה של בתי-הדין עצמם, לא בעיה של סמכות

חוקית. את הבעיה הזאת צריך לפתור בתוך בתי-הדין וארעיים עצמם. צריך לעשות

שם רפורמה ולתת להם תקציבים ופקידים וצריך למנות קאדים נוספים. רק לפני

חודשיים דנו על כך בוועדה של הקאדים, אין שם תקן, אין שם שום סמכויות. רק

לפני חודשיים היה דיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה ושם העלו את הבעיות.

הפיתרון הוא לעשות רפורמה בבתי-הדין השרעיים ולתת לחם לתפקד כי אחרת

אנחנו אומרים שצריך לזרוק אותם והזריקה הזאת היא מנוגדת לדת האיסלאם.
אבתסאם סרוג'י
אנחנו לא באים פה לקחת מהסמכויות של בית-הדין השרעי, לחיפך. אנחנו

אומרים שהסמכויות ישארו שם אבל שצריך לתת אפשרות לאשה לבחור בין בית-דין

שרעי לבין בית-דין אזרחי. אני רוצה לתת דוגמא. היום פועל בנצרת בית-המשפט

לענייני משפחה. העומס בבית-המשפט הזה הוא אדיר, עד שהאשה מקבלת את ההזמנה

לדיון לוקח לה חודשיים. למה אתם רוצים שכל הזמן האשה הערביה, המוסלמית

והנוצרית, תמשיך להיות מטורטרת? למה הקאדים לא רוצים להסכים לדבר כזה? למה

היהודיה יכולה ללכת גם לבית-דין דתי וגם לבית-דין אזרחי ואנחנו לא?
עבד-אלמאלכ דהאמשה
בדברים מסויימים, בנושאי נישואין וגירושין, יש סמכות יהודית גם לבית-דין

רבני ובאותם נושאים האשה לא יכולה להתדיין בבית-משפט אזרחי.
עיידה סולימאן
כל הדיונים נסובים כאילו מסביב להצעת חוק שאנחנו מציעים. אני חושבת שיש

טעות מאוד חמורה בהבנת ההצעות שאנחנו מביאים הנה. אנחנו לא אומרים שיש

לפגוע בבתי-הדין השרעיים או בבתי-דין כנסייתיים, להיפך. אנחנו אומרים: תנו

לאדם שרוצה להתדיין לבחור בעצמו. אנחנו גם בעד רפורמה בבתי-הדין כי אנחנו

מאמינות שעדיין חלק גדול מהאוכלוסיה שלנו ירצה להמשיך להתדיין בבתי-דין

שרעיים וכנסייתיים. צריך לעשות בד בבד גם רפורמה וגם לתת אפשרות של נתיב

אחר, לבחור בבתי-דין אזרחיים.
אליהו ליפשיץ
אני אומנם לא מייצג את הקאדי אחמד נטור אבל אני חושב שצריכים מאוד מאוד

להיזהר כאשר מציעים דרך אלטנרטיבית שהיא למעשה פוגעת בסמכות הדתית של דת זו

או אחרת, כשבודקים ומחפשים את האיזון המתאים. אם תתחילי דבר כזה תגלי שלמשל

בעדה היהודית מירוץ הסמכויות אולי הועיל לזוג זה או אחר או לאשה זו או אחרת

אבל בסופו של דבר הוא בעייתי מהותית, הוא בוודאי פגע מבחינה דתית במצוות דת

מסויימות. אם אתם תעתיקו בדיוק את אותה בעיה לעדה המוסלמית אתם תיכרתו

למעשה את הענף שאתם יושבים עליו. אני חושב שקודם כל צריך לפנות למערכת

בתי-הדין השרעיים ולבדוק איך אפשר לתקן. אני מתאר לעצמי שיימצאו פתרונות

כאלה או אחרים. אבל לא יהיה נכון לבוא ומייד להציע הצעח גורפת, שבאה מבחוץ,



כי הרי היא לא באה מבפנים. אני אסביר למה אני מתכוון.
היו"ר סאלח טריף
אני רוצה להסב את תשומת ליבן לכך שמזונות זה הדבר הכי רגיש מבחינת שמירח

על ילדים במשפחה. הגיעה אלי דוגמא על קאדי דרוזי, דיין יחיד שישנו היום,

שנתן איזשהו פסק-דין מאוד מוזר, בגלל איזה בעיה מסויימת, פסיקה שלא תיתכן

לפי החוקים האזרחיים, להעביר את הילדים הקטנים לבעל, לא לאשה.- איך זה יכול

להיות? זו פגיעה ב-3 ילדים קטנים. למה שאתם לא תאפשרו לאזרחית או לאזרח, לא

משנה מהי דתו, לקבל יחס דומה, אפשרות מקבילה? לגבי בתי-הדין האזרחיים,

אפילו כשפנו בזמנו לבג"ץ, אני ראיתי שבג"ץ החזיר קודם כל את הדיון לשייח

אמין טריף, שעוד פעם יהרהר וייחשוב. אני זוכר שכאשר אני ביקשתי ממנו להרהר

הדוד שלי גירש אותי אבל כשבג"ץ ביקש ממנו לדון הוא שמע את זה פעם נוספת

ודנו בזה בהרכב רחב יותר. איך אתה יכול לשלול, אתה כנציג משרד הדתות, את

האפשרות החשובה הזאת?
אליהו ליפשיץ
קודם כל אני לא שולל כלום. מה שאני רוצה לומר זה שחבל לבוא ולהעתיק הסדר

שהוא לא טוב מהעדה היהודית ולא לחפש הסדרים טובים יותר. מירוץ סמכויות זה

לא טוב.
טלב אלסאנע
אדוני היושב-ראש, הדברים הם לא כל-כך חד וחלק כמו שאתה מנסה להציג אותם.

צריך לקחת בחשבון שהמערכת של בתי-הדין השרעיים היא מערכת משפטית שאמורה

לדון על-פי כל הכללים של מערכת שיפוטית, מבחינת היושר, להימנע מגרימת עוול,

מעיוותי דין וכל הדברים האלה. בעיה אחת שקיימת היא בעיה של היעילות

והתיפקוד של צוות בתי-הדין השרעיים, מבחינת התקנים, מבחינת תפקיד המזכיר,

מבחינת היישום של החוקים, מבחינת ההכשרה של הקאדים - שהיום הם לא מוכשרים,

לא מתאימים, וזה גורם עוול. לכן חבר הכנסת דהאמשה לא מופיע שם, כי זה איום

ונורא ומי שמכבד את עצמו לא הולך לשם. אז אנחנו לא רוצים ללכת לשם אבל

אנחנו נשלח את בני הזוג להתדיין שם? הרי אנחנו יודעים שמשם לא יוצא צדק.

ובכן הדבר הראשון הוא הבעיה של התיפקוד של מערכת בתי-הדין השרעיים, מכל

הבחינות, גם מבחינת ההכשרה של הקאדים, וגם מספר הקאדים. אני יודע שבבתי

הדין בחיפה ובבאר-שבע חסרים קאדים ולכן הקאדי מגיע פעם בחודש, יש עומס של

תיקים. אדם שמגיש בקשה להתגרש או תביעת מזונות מחכה שנה או שנתיים עד

שיוזמן לדיון. יש שם מזכיר שיכול להיות שהוא יתן פסקי-דין אז לא צריך

קאדים. התיפקוד של בתי-הדין השרעיים מוציא לדעתי דיבה רעה לשרעיה המוסלמית

ולכן אנשים לא רוצים ללכת לשם.

כשבאים ואומרים שרוצים את חופש הבחירה, אין משמעות הדבר שסוגרים את

הגולל על בתי-הדין השרעיים. נותרה אפשרות לכל אחד מבני הזוג שרוצה לפנות אל

בתי-הדין השרעיים. מה שרוצים כאן זה לתת אפשרות, במידה ורואים שיש עוול,

שתהיה אפשרות לפנות למקום אחר. לדעתי כל עוד שבתי-הדין השרעים לא מתייעלים

ולא רואים שיש שיפור בתיפקוד שלהם (ואין כוונה ליצור אלטרנטיבה שתישלול את

הסמכות של בתי-הדין השרעים) לדעתי אי אפשר לתת את זה באופן מיידי, כן או

לא, שחור או לבן, אבל צריך לשקול בחיוב אפשרות של סמכות מקבילה.

לבתי-הדין השרעיים יש סמכות יחודית, וזה לעומת בתי-הדין הרבניים

ובתי-הדין הדרוזיים והנוצרים.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
גם לרבנים יש סמכות יחודית.
טלב אלסאנע
לרבנים יש סמכות יחודית בנושאים של גירושין ונישואין, אבל בשאר התחומים

- מזונות, החזקת ילדים וכדומה - יש לחם סמכות מקבילה. אצל המוסלמים, מכיוון

שלפני 1948 אמרו שהמוסלמים זו לא עדה, זו אומה, יש
עבד-אלמאלכ דהאמשה
בבית-הדין השרעי יש לך סמכות יחודית רק בגירושין ונישואין ובמזונות.
הדס תגרי
יש להם את כל הסמכויות חוץ מירושה וחלוקת רכוש.
טלב אלסאנע
גם כשהולכים לבית-המשפט המחוזי נניח הוא יפסוק על-פי דין השרעיה

המוסלמי. הוא יפסוק על-פי הדין האישי של בני הזוג.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
בית-משפט מחוזי יפסוק בכל נושא לפי דין המדינה, הדין האזרחי.
היו"ר סאלח טריף
אתם תחזירו אותנו אלפיים שנה לאחור. אתה איש דת אבל אתה גם מחוקק עבשיו.

שמור על הדת אבל שמור עליה ברוח המאה הנוכחית.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
עושים את הניתוח והחולה מת.
טלב אלסאנע
האבסורד הוא שאסור להתחתן על-פי השרעיה המוסלמית אבל מותר להתחתן בתור

ידועה בציבור על-פי החוק הירדני שלא על-פי השרעיה המוסלמית.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
זו התוצאה של התיקונים שאתם מציעים.
טלב אלסאנע
אני חושב שחבר הכנסת דהאמשה מגן על דבר שאיננו נכון. הוא מגן על חוק

שהוא חושב שייפגע בשרעיה המוסלמית וזה לא המצב. מה שנתן את הסמכות של

בתי-הדין השרעיים זה דבר המלך במועצה, זה חוק אזרחי, זה חוק של המנדט

הבריטי. על זה אתה בא להגן? אתה לא מגן על השרעיה, אתה מגן על חוק מנדטורי.

החוק המנדטורי נתן סמכויות לשרעיה וכאן יש חלוקת סמכויות.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
זה חוק מנדטורי שהלך עם השרעיה. אתה רוצה להציע עכשיו חוק שי יהרוס את

השרעיה.
מג י יד אלעטאונה
לירדן יש יתרון על ישראל בדבר אחד. בשנת 1983 נחקק חוק אזרחי, שאם יש

הבדל של 20 שנה בין גבר לאשה לא מאשרים את הנישואין. אני מציע שחוק כזה

יתקבל גם בישראל.
אלבז חיר
אני רוצה להתחיל בתשובה לשאלתו של היושב-ראש, האם אצל הבדואים מתגרשים.

התשובה היא - לא, כי אין בית-דין שרעי שייגרש.

דיברתם על אבסורדים במתן פסקי-דין. אני ער לזה שהיו צווים שנתן בית-דין

שרעי בבאר-שבע, שהקאדי הגיע פעם בחודש, פעם בחודשיים, ואותה משפחה הלכה

לבית-דין שרעי ביפו וקיבלה פסק-דין שונה לחלוטין. פסק-דין הראשון קבע נניח

שהילדים הולכים לאמא ואילו פסק-הדין בבית-הדין השרעי ביפו קבע שהילדים

יילכו לאבא ובית-דין שרעי נניח בירושלים קבע שהילדים יילכו לשכנים, אני לא

יודע. אותה משפחה הולכת למספר בתי-דין שרעיים ומקבלת צווים שונים.

אני רוצה להחזיר אתכם לשאלה האם יש צורך בבתי-דין אזרחיים או לא. כעובד

סוציאלי אני רואה את האשה ואת הילדים כמוקד הבעיה. זה נכון במיוחד במיגזר

הבדואי ואני חושב שבכלל במיגזר הערבי. כאשר אשה מגיעה להחלטה להתגרש או

לתבוע את בעלה זה לאתר דרך יסורים ארוכה מאוד. כשהיא מגיעה להחלטה כזאת זה

לאחר הרבה מאוד שיכנועים והרבה מאוד סיכונים ועד שהיא מגיעה להחלטה כזאת

ומגיעה לבית-דין שרעי, לדעתי הטיפול צריך להיות מהיר כי אחרת יופעלו עליה

לחצים לשנות את דעתה וחיא לא תגיע בכלל. זה אחד הסיכונים. אשה יכולה לחטוף

מכות לפני שהיא מגיעה לבית-דין שרעי, וחברי פה מכירים את המציאות. היא

מגיעה כפיתרון אחרון, כפיתרון שבא מתוך יאוש וצריך לקחת את זה בחשבון.

חייבים לזכור שבמשפחות שמתדיינות בפני בית-דין שרעי יש גם ילדים. אני עד

למיקרים של ילדים שהיו באמצע סיכסוך בין הבעל והאשה המסוכסכים במשך 4-3

שנים וזה מצב הכי גרוע שיכול להיות. ילדים נמצאים חצי אצל האמא, חצי אצל

האבא כי בדרך כלל העמדה של בית-המשפט היא שהמצב ישאר איך שהוא עד שאלוהים

יעזור לנו ובינתיים המשפחה מתחלקת ל-3-2 חלקים. היו מיקרים שהמשפחה התחלקה

אפילו ליותר מ-3 חלקים, כאשר חלק מהילדים אצל הסבתא, חלק אצל הסבא, חלק אצל

האמא, חלק אצל האבא, והמצב נשאר כך במשך 4-3 שנים. כאשר בית-הדין השרעי

נותן צו בסופו של דבר, שהילדים יילכו לאמא או לאבא, אז צריך להוציא אותם

מאיפה שהם נמצאים ולהעביר אותם וזה גורם להם נזק בלתי הפיך. אם מדברים על

ילדים בסיכון אז זה שיא הסיכון שילד יכול להימצא בו.

רבותי, אני שומע את המשפט הזה שבתי-הדין השרעיים הם מושחתים ולא מתפקדים

מאז שאני נער. אני חושב שגם אבא שלי שמע את הסיפורים האלה. עד היום אנחנו

חוזרים על אותו משפט באותם מילים ושום דבר לא נעשה. היום זה פשע, קאדי

שמגיע יום אחד בחודש, שיושב ושותה קפה ולאחר כמה שעות הוא לא מרגיש טוב

והולך הביתה. לדעתי משם צריך להתחיל. אני עוד לא הגעתי אפילו לוויכוח בנושא

הזה של בתי-דין שרעים לעומת בתי-דין אזרחיים אלא פשוט צריך להתחיל לפתור את

הבעיה מהתחלה כי יש ילדים ויש נשים שסובלים היום.
ג'אבר עסאקלה
אני רוצה להתייחס להצעה לשינוי החוק, לתת סמכות מקבילה לבתי-דין שרעיים,

לא רק בגלל מצב בתי-הדין השרעיים של העדה המוסלמית או הכנסייתיים לגבי

הנוצרים, אלא לדעתי זו זכות יסוד של אשה, או של אדם בכלל. מי שרוצה ומאמין

בשרעיה המוסלמית, למרות שיש סמכות מקבילה לבתי-דין אזרחיים הוא לא יילך

לבתי-דין אזרחיים. אבל ברגע שאדם רוצה ללכת לבית-דין אזרחי, אנחנו לא כופים

עליו שום דבר, הוא יחליט, תהיה לו זכות הבחירה ללכת לבית-דין אזרחי. זו

ההצעה, מבלי לגרוע בשום דבר מסמכותו של בית-הדין השרעי בכלל.
אנטיגונה אשקר
אני רציתי קצת להרגיע את הבר הכנסת דהאמשה. אנחנו מדברים כאילו שתחיה

נהירה המונית, אם תתקבל הצעת החוק הזאת, של כל הנוצרים ושל כל המוסלמים שיש

ביניהם סכסוכים במשפחה לרוץ לבתי-דין אזרחיים. אני חושבת שזה לא נכון וזו

הגזמה לחשוב בצורר; כזאת. החברה הערבית, עם כל ההתקדמות שלה, היא חברה

מסורתית בסופו של דבר. מה שאנחנו מאפשרים כאן זה לאותו חלק באוכלוסיה שגם



ככה לא חי לפי עקרונות הדת לגשת במיקרים כאלי; לבתי-דין אזרחיים.

אני רוצח להוסיף על הדברים של מר אלבז חיר, שיש תמיכה חזקה מאוד במחקרים

פסיכולוגים לכך שהנזק הנפשי שניגרם לילדים שחיים במשפחות שבהן יש סיכסוכים

בין בני הזוג הוא הרבה יותר חמור מאשר אם הם חיים במשפחה חד-הורית. זח ברור

במחקרים חד-משמעית,
הדס תגרי
אני לא רוצה לחזור על דברים שנאמרו. זח ברור שאנחנו, באגודה לזכויות

האזרח, גם תומכים בהצעה הזאת. רציתי להתייחס לדברים שנאמרו לגבי הנושא של

מירוץ הערכאות והסמכות המקבילה. אני חושבת שזח ברור שהמודל של מה שקורה

בבתי-הדין הרבניים לא מוצג פה בתור איזשהו מודל אידיאלי. אף אחד מארגוני

הזכויות לא חושב שהיעדר חופש הבחירה שיש ליהודים וליהודיות לגבי הערכאה

שתדון בענייני אישות זה דבר טוב. אנחנו אומרים שצריך קודם כל לתת לפחות את

האופטימום שניתן לחברה היהודית.

הבעיה שקיימת במירוץ הערכאות כשיש סמכות מקבילה נוצרת אך ורק בגלל

שהסמכות המקבילה איננה מותנית בהסכמת שני הצדדים, שזה ההסדר שצריך להיות

לפי דעת כל הנוגעים בדבר גם לגבי יהודים. זאת אומרת שהסמכות של בית-הדין

הדתי תותנה בהסכמה של שני הצדדים ולא בשאלה מי רץ מהר יותר לבית-המשפט. זח

גם לא מוצדק ברמה העקרונית וגם ברמה המעשית כל עורך-דין שעוסק בדיני אישות

יודע שזה מחריף סכסוכים. אנשים מגישים תביעות גירושין לפעמים לפני שגמלת

בליבם ההחלטה רק כדי להבטיח את הערכאה הנכונה. אף אחד לא חושב שהמודל הזה

הוא מודל אידיאלי.

אני רוצה להגיד עוד משפט אחד לגבי חסכנה שהציג נציג משרד הדתות, על כך

שכביכול באים מבחוץ, נושא שנקשר לנושא של אוטונומיה דתית. אני חושבת שכל

האנשים שדיברו כאן, חוץ ממך וממני, לא באים מבחוץ, חם באים מתוך האוכלוסיה

הערבית. מה שאני אומרת נכון באותה מידה לגבי היהודים, הנוצרים והמוסלמים.

אני לא סבורה שהאוטונומיה הדתית היא אוטונומיה של המימסד הדתי. אוטונומיה

דתית היא של כל אדם להחליט האם הוא רוצה ללכת לבית-הדין הדתי או לבית-המשפט

האזרחי. אוטונומיה של כל אזרח ואזרח ולא של המימסד ביחס לאזרחים.
תגרי ד ג'השאן
אני לא רוצה לחזור על דברים שכבר נאמרו. כמובן ששדולת הנשים תומכת

בשינוי החוק הקיים, לרבות שינוי הדין המהותי החל בבתי-הדין השרעיים.
טלב אלסאנע
מה זאת אומרת שינוי הדין המהותי החל בבתי-הדין השרעיים?
תגריד ג'השאן
אני אגיע לזה בהמשך. משתקפת פה תמונה כאילו שאם בתי-הדין חשרעיים היו

מתפקדים כמו שצריך למעשה לא היינו באים עם הצעת החוק היום. אני רוצה להגיד

שזה לא מדוייק. אם אנחנו מתייחסים לדין המהותי, למשל בענייני אפוטרופסות,

אז האשה לפי השרעיה המוסלמית אף פעם לא יכולה לחיות אפוטרופסית, אלא

במיקרים מאוד מאוד חריגים.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
אז את באה לתקן את השרעיה המוסלמית עכשיו? זאת תהיה התוצאה. את רוצה

לשנות את הדין המהותי.
תגריד ג'השאן
חבר הכנסת דהאמשה, אתה מכניס בפינו מילים שאנחנו לא אמרנו. בתי-הדין

השרעים ימשיכו לתפקד כבעבר. השרעיה המוסלמית כבודה במקומה מונח, היא תמשיך

להיות כפי שהיא היום, גם כפי שהיתה בעבר, אבל רק למי שרוצה להיות בדיון לפי

השרעיה המוסלמית. כבוד לדת - כן, אבל כפיה דתית - לא. מי שרוצה להתדיין לפי

חוקי השרעיה המוסלמית אנחנו נעמוד לצידו. אנחנו עומדים על כך שגם בתי-הדין

השרעיים יתפקדו כמו שצריך. אבל מי שלא רוצה ללכת לפי השרעיה המוסלמית, תהיה

לו עכשיו אלטרנטיבה. זאת ההצעה שלנו. אנחו לא באים לפגוע בשרעיה המוסלמית

או בבתי-הדין המוסלמים או בבתי-הדין הכנסייתיים.
היו"ר סאלח טריף
נציג משרד המשפטים, אנחנו רוצים לשמוע את עמדתך.
עמי ברקוביץ
אין לי עמדה מגובשת בנושא. אני גם חשבתי שהנושא יהיה קצת אחר. אני אביא

את הדברים לידיעת הממונים עלי שייגבשו את העמדה של המשרד.
היו"ר סאלח טריף
מאוד חשוב לנו לשמוע את עמדת משרד המשפטים בסוגיה הזאת כי אני מניח

שמשרד הדתות ישמור בקנאות על חוקי הדת בכל מישור. אני מבין את זה.
הדס תגרי
אני רוצה לציין, לגבי הנושא של עמדת משרד המשפטים, שכאשר הנושא הזה עלה

לראשונה בוועדת חוקה חוק ומשפט, כשנדונה הצעת החוק להקמת בתי-דין למשפחה,

היתה הבטחה של שר המשפטים דאז, מר דוד ליבאי, לבקשת יושב-ראש הוועדה דאז,

חבר הכנסת דדי צוקר, שיוקם צוות במשרד המשפטים וי יגבשו ועדה. למיטב ידיעתנו

לא נעשה דבר. הנושא הזה הוא לא חדש.
עמי ברקוביץ
זה היה סמוך מאוד לפני הבחירות ולכן זה לא עלה.
הדס תגרי
בבג"ץ בנושא הסמכות היהודית לגבי אבהות היתה עמדה של משרד המשפטים שתמכה

בהשארת הסמכויות. באותו עניין הוחלט שכאשר מדובר באבהות של ילדים מוסלמים

שנולדו מחוץ לנישואין, בגלל שהם בעצם נפלו בין הכיסאות, היתה החלטה תקדימית

שבמיקרה כזה יש סמכות לבית-המשפט האזרחי. באותו עניין היתה תמיכה רחבה של

משרד המשפטים, שאמר שבמדינה דמוקרטית צריך להיות כמה שיותר שוויון וכמה

שי ותר זכות בחירה.
עמי ברקוביץ
למיטב ידיעתי פסק-הדין שאותו הזכרת גם העלה איזשהם הרהורים לגבי ההנחה

שנפסקה ושקבעה סמכות יהודית בנושא של מזונות.
אליהו ליפשיץ
אני רציתי להעיר בנושא המעמד האישי. היום המעמד האישי במדינת ישראל

ניקבע על-פי הדין הדתי, כאשר למשל בעדה היהודית היתה נסיגה בהרבה תחומים,

ולא אפרט בדיוק באילו תחומים. מה שפה רוצים להציע זה דבר די דומה, זאת

אומרת שתהיה נסיגה.
יצחק קדמן
נסיגה או התקדמות?
אליהו ליפשיץ
אפשר להחליט שענייני המעמד האישי יהיו על-פי רצון הצדדים בלבד ואז בסופו

של דבר זאת לא תהיה מדינה שיש בה חוקים דתיים אלא הדת תהיה רק אלטרנטיבה

על-פי רצון הצדדים. זאת אפשרות שבעצם ההצעה שלכם מובילה אליה. אני אומר

שחייבים לעשות את זה בצורה עדינה. בשבילי מערכת בתי-הדין השרעים הם

ה"מבפנים". מה שמבחוץ זה כל מי שלא שייך למערכת בתי-הדין, אז אני גם מבחוץ.

זה שאני אדם דתי וכדומה, זה לא שייך לעניין.
הדס תגרי
אם אני צרכן של המערכת הזאת אז אני לא מבחוץ.
אליהו ליפשיץ
אבל יש הבדל, אם את באה למשל למערכת בתי-הדין השרעים ותובעת שהם ישנו

ושהם יתקדמו
עי ידה סולימאן
אנחנו תובעים את זה מהמדינה, אנחנו לא תובעים מבתי-הדין השרעים.
אליהו ליפשיץ
כשאתם תובעים מהמדינה למעשה אתם מתעלמים מהשרעיה, מבתי-הדין השרעים.
היו"ר סאלח טריף
אתם לא מבינים שהחבר רוצה שה"נסיגה" שהיתה אצל היהודים תחזור לשוויון

למוסלמים? זאת עמדתו כאיש דתי ואני מבין את זה.
אליהו ליפשיץ
אני יכול לומר שאפשר למצוא אפילו דרך לפי הדין היהודי שבאמת יהיו שתי

אלטרנטיבות, כאלה שיינשאו בנישואין אזרחיים וכאלה שיינשאו לפי רצון הצדדים,

לפי הדין היהודי. גם הדת יכולה לאפשר את זה. אבל פה אנחנו חייבים גם להתחשב

בצרכים הדתיים. האלטרנטיבה הזאת לא קיימת והיא לא חוקית במדינת ישראל. אני

רק אומר, אם היו יושבים וחושבים היה אפשר למצוא דרך. אם מתעלמים לחלוטין אז

בסופו של דבר האנשים יפגעו בעצמם כי החברה המוסלמית היא חברה די מסורתית.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
בואו לא נלך ככה בעצבים ובמהירות, ניראה את הבעיה כפי שהיא. אני אמרתי

שאני מסכים שיש בעיות בבתי-הדין השרעים, על זה אין מחלוקת. יש דברים

כואבים, על זה אין מחלוקת. אני חולק עליכם בדבר אחד, הפיתרון שאתם מציעים

הוא לא הפיתרון הנכון. נצא מתוך הנחה שנקבל את הצעת החוק וחלק מהאנשים

יילכו לבית-משפט מחוזי וייתדיינו שם לפי חוקי המדינה, לא לפי דתם. בענייני

אישות השופט יפסוק לפי מה שהוא ימצא לנכון, לפי שיקול דעתו, למי לתת את

הילדים לפי טובת הילדים,
היו"ר סאלח טריף
חבר הכנסת דהאמשה הוא עורך-דין במקצועו, הוא בקיא בדברים האלה ולכן הוא

מתעלם מהם, זה ברור. אתה לוקח את זה כמובן מאליו ששופט לוקח בחשבון המלצה



של עובד סוציאלי, לוקח בחשבון את מצב האשה, מצב הגבר, הילדים, ושוקל. אנחנו

לא ממנים שופטים משוגעים.
עבד-אלמאלב דהאמשר;
השופט קודם כל שומע את הדברים, מתרשם וקובע לעצמו עמדה ואז והוא מוצא את

הנימוקים איך להוציא את זה. בלומר קודם בל הוא מחליט בליבו לתת את זה לאשה

או לגבר ואחר-כך הוא כותב פסק-דין מנומק. הרי אנחנו בני אדם,- בסך-הכל בשר

ודם. בהנחה שנקבל את ההצעה שלכם אז חלק מהנשים המוסלמיות ילכו לבית-דין

מחוזי, יתדיינו לפי חוק המדינה. אבל בכך לא פתרנו את הבעיה של כל הנשים

המוסלמיות הנוספות. לכן מה שאני מציע, אם ניפתור את הבעיה במהותה בבית-הדין

השרעי עצמו אנחנו ניפתור את הבעיה של כולם. חוץ מזה הפיתרון שאתם מציעים

נוגד את רוח הדת. אתם באים להציע לאנשים מוסלמים פיתרון בניגוד לדתם. בגלל

זה באתי לפה. הפיתרון המוצע נוגד את הדת ולא מביא את הצדק שאליו אנחנו

שואפים. הוא היה יבול אולי להביא חלק מהצדק לחלק קטן מאוד מהאנשים. הצדק

הנכון והכולל הוא שאנחנו נתקן את הליקויים החמורים בבתי-הדין השרעיים

שכולנו מודעים אליהם עשרות שנים.
היו"ר סאלח טריף
אני רוצה לשאול אותך, כאדם דתי וכעורך-דין, כאדם נאור וכמחוקק היום.

חוקי הדת נוצרו לפני אלפי שנים אבל הם לא בולם היום, לא בדת היהודית, לא

בדת המוסלמית,
טלב אלסאנע
אתה לא יכול לתקן חוקי דת.
היו"ר סאלח טריף
אנחנו רוצים לשמור עליהם אבל יש ויכוח עקרוני בין הילכות דתיות שנקבעו

לפני הרבה שנים לבין חוקי-יסוד שבאים לשמור על האזרח, על זכויות יסוד של

האזרח, על האשה בחברה, על ילדים. יש בעיה.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
חוקים מהותיים של הדת אנחנו לא רשאים ולא מסוגלים לתקן כי זו הדת עצמה.

חוקים אחרים שניתן לתקן אותם, כולנו נתקן. עניינים של פרוצדורה, לא של

מהות, תמיד אפשר לתקן ומתקנים. ברגע שנותנים פה סמכות מקבילה לבית-המשפט

המחוזי נוטלים את הסמכות מבית-הדין השרעי ופוגעים בסמכות המהותית. הרי הדין

הדתי אומר שבני דת מוסלמים יתדיינו בבית-דין מוסלמי. ברגע שנותנים דין דתי

אחר או דין חילוני אחר, בעצם פוגעים בדתם. זוהי ההשקפה העקרונית.
יצחק קדמן
אני אומנם באתי לגבי הנושא הבא אבל אנחנו מתקשרים גם לנושא הזה. אני

מוכרח לומר, וזו תופעה חדשה, בעיקר של השנה שנתיים האחרונות, אנחנו מקבלים

יותר ויותר תלונות, וזה נכון שרובן מגיע דווקא מנשים, תלונות על עוול גדול

מאוד שניגרם לילדים בהליכי גירושין כתוצאה מן העובדה שאין מספיק התרשמות,

לפעמים אין בכלל התרשמות של בית-הדין.
היו"ר סאלח טריף
יש ילד ששאלו אותו והוא אמר שהוא רוצה ללכת אל האמא והשופט קבע שהוא ילך

עם האבא. זה נורא. זה הובא לידיעתי וזה הבעיס אותי מאוד.
יצחק קדמן
יש דברים הרבה יותר חמורים. יש לעיתים עדויות ברורות של שירותי הרווחת

על חוסר מסוגלות מוחלטת של האבא, כולל ענייני עבריינות, ענייני בריאות נפש,

מידע שהובא על-ידי גורמים אובייקטיביים, שקבעו על האבא מה שקבעו, ובכל זאת

בבית-הדין התעלמו מכל העניין הזה. יש המון מיקרים כאלה שמגיעים אלינו

בתקופה האחרונה. צריך לזכור שחייבים להתחשב גם בטובתו של הילד.

אני אינני מומחה ולא מתיימר לדעת על הדת המוסלמית. בדברים של חבר הכנסת

דהאמשה אני שמעתי יותר מידי דימיון למימסד הדתי אצל היהודים. אני חושב

שצריך להבחין בין כבוד לדת לבין פחות מכבוד למימסד הדתי. לא בהכרח המימסד

הדתי והדת זה אותו דבר. אני חושב שאם תיפתח האופציה הנוספת יחול גם שיפור

בבית-הדין השרעי. זה קרה כך בבית-הדין הרבני. לפי הוקי הכלכלה כשיש מונופול

ואין שום ברירה אלא ללכת רק לשם אז למה להשתפר? ממילא כולם יבואו לשם.
נואף מסאלחה
אני הייתי 8 שנים חבר הוועדה למינוי קאדים ולא הייתי רחוק מהנושא הזה.

אני רוצה לומר לחברי הכנסת המוסלמים הנוכחים כאן שהצעת החוק לא נוגעת בנושא

של גירושין, שהוא הדבר הקדוש מבחינה דתית. אבל לי חורה מה שקורה במימסד

הדתי, ודייר קדמן אמר את זה. המימסד הדתי הוא גרוע. יש דבר שאף אחד ממכם לא

רוצה לדבר עליו, על כך שלכל קאדי יש או אח או בן-דוד שהוא "טוען שרעי", הוא

לא משפטן. חבר הכנסת דהאמשה, עוד נדבר לא בפורום הזה, אני אומר לך שיש

דברים מסמרי שיער. האנשים האלה הם שקובעים את המזונות וכשזה מגיע לבית-דין

לערעורים זה עוד יותר גרוע, אז אדם פוסל את עצמו כי אחיו כל הזמן שם אבל

הוא הולך וממנה מישהו אחר. יש לי הוכחות, השבוע התערב איזה קאדי אחד בגלל

שאחיו אחראי - כלומר הוא קיבל את ה-10,000 דולר מהצד השני. אתם לא יודעים

מה קורה שם. יש מישהו באמריקה שיוצא עם כל מיני נשים מול עיניה של אשתו

וזורקים את האשה ושנתיים אסור לך להוציא פסק-דין. לצערי הרב את חלק מהקאדים

האלה אני מיניתי. אני צם היום. זה שאתם לא תיסלחו לי - מילא, אבל אלוהים

ישים אותי בגיהנום כי מניתי חלק מהם. כשהם באים אלינו לכאן הם עושים את

עצמם הכי נקיים. ומי סובל? אתמול הייתי עם איזה טוען שרעי והוא אמר לי

שבאום אל-פאחם קבע בית-הדין נניח מזונות לאשה עם ילד. הבעל פנה לבית-הדין

לערעורים ובינתיים אמרו לאשה לשכור דירה והיא הלכה ושכרה דירה למשך שנתיים,

200 שקל לחודש. בחודש האחרון זה נדון בבית-הדין לערעורים. סמכותו של

בית-דין שרעי לקבוע פיצויים לא רטרואקטיבית, על כל הסבל שלה, אלא רק מאותו

יום שבו התקבלה ההחלטה. לפיכך נקבעו לה חודש פיצויים. יש המון דברים

אבסורדים כאלה. דייר קדמן אמר נכון שיש הבדל בין הדת לבין המימסד הדתי. לגבי

מזונות צריך להיות פתח לבית-משפט מחוזי או לבית-משפט לענייני משפחה להחליט,

סמכות מקבילה. לא על עצם הגירושין, עם כל הצער, אבל כן לגבי מזונות. הרבה

אנשים לא מעיזים לדבר, הרבה מעורכי-הדין מפחדים מהקאדי הזה ומהקאדי ההוא.

אנחנו חשבנו שב-8 השנים האחרונות תיקנו את המצב אבל המצב עכשיו יותר גרוע-
היו"ר סאלח טריף
אנחנו פתחנו פה אשנב לעניין הזה ומתגלה חלון גדול. אני רוצה לסכם.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
אני מסכים לכל מילה שאמר חבר הכנסת מסאלחה. אני הסכמתי גם לומר שהמצב

הוא נורא ואיום. לגבי זה אנחנו לא חלוקים, רבותי. אני חולק רק בדבר אחד.

אני חושב שהפיתרון הוא לתקן את המצב האיום והנורא הזה, תתקנו מכל הכיוונים

ומכל הצדדים. מה שאתם מציעים זה פיתרון מאוד חלקי שנוגד את הדת.
עי ידה סולימאן
אני מרגישה שכניראה כל אחד מתבצר בדיעה שלו- אני רוצה לנצל את ההזדמנות

שנציג משרד המשפטים נמצא איתנו להציג עוד בעיה בנושא של יעוץ משפטי ולשכות



סיוע משפטי. בשום ריכוז של אוכלוסיה ערכית אין לישכה כזאת שנותנת שירותי

יעוץ משפטי. אנחנו יודעים שמי שבמיוחד זקוק לשירותים האלה הן הנשים, שאין

להן כמעט שום אמצעי כלכלי להיעזר בו.
מג'יד אלעטאונה
דיברתי על כך שאין לבית-הדין השרעי כלים. כבית-המשפט המחוזי יש לעובד

הסוציאלי כלים. לעומת זה בבית-הדין השרעי הדו"ח של העובד הסוציאלי איננו

נלקח ברצינות, לצערי הרב. אם אנחנו חושבים על חברה נאורה בשנות האלפיים, על

קידום האשה והילד, צריך לתת את האפשרות הזו וחבר הכנסת טריף, אתה צריך

להוביל את זה.
חכמיה חליחל
אני מסכימה עם חבר הכנסת דהאמשה על הצורך בשיפורים בבתי-חדין השרעיים.

בהזדמנות אני רוצה לפנות לנציג משרד הדתות. בעיתונים בשפה הערבית בשבוע

שעבר קראנו שהתקציב של בתי-הדין השרעיים הוא 1.2
ג'אבר עסאקלה
זה לא התקציב של בתי-הדין השרעים אלא של כל שירותי הדת הלא יהודיים.
הי ו"ר סאלח טריף
זה לדיון אחר.
חכמיה חליחל
אני גם רוצה לפנות לחבר הכנסת דהאמשה,; שאני מכבדת את זכותו כאיש דתי

להיות בבית-דין שרעי. אנחנו ניתמוך בכל אשה מוסלמית שרוצה ללכת לשם, שיהיו

לה תנאים טובים להתדיין. אבל אנחנו גם רוצים את התמיכה בנו, שיהיה לנו את

המסלול האלטרנטיבי לבתי-הדין האזרחיים.
היו"ר סאלח טריף
אנחנו לא רוצים לקבוע כאן מסקנות חפוזות. אבל אני הולך להעביר מסר, גם

לקאדים, גם למר אחמד נטור שהיה צריך לבוא לכאן. יהיה דיון נוסף כאן עם סגני

השרים, שהם ממונים באחריות מיניסטריאלית על העניין הזה. אני מבקש שייחייבו

4-3 קאדים, שחברי הכנסת יצביעו עליהם, לבוא לכאן לוועדה ולענות על הטענות

הקשות האלה. אני מבקש לזמן לדיון הזה נציג בר סמכא ממשרד המשפטים שיוכל

להגיד את עמדתו בלי פחד ומורא, מה עמדתו לנוכח הדרישה הלגיטימית ליצור

סמכות מקבילה. הם אמורים להגן על זכויות היסוד של המשפט, מעמד בתי-המשפט,

זה חלק מהפיקוח על זה. אנחנו מבקשים להעביר את ההצעה הזאת להתייחסות משרד

המשפטים, משרד הדתות והקאדים, התייחסותם למתן מסלול מקביל באותם נושאים שלא

פוגעים בייסוד הדת, שייתנו אפשרות לאזרח שיש לו מכאוב מסויים ושהוא לא מקבל

תרופה לקבל הגנה בבית-משפט אזרחי. כמו אצל יהודים ודרוזים שכך יהיה גם לגבי

הנוצרים ולגבי המוסלמים. אני מבקש שנקיים את הדיון הזה לקראת סוף חודש

פברואר, תחילת חודש מרץ. אנחנו נזמין שוב את הפורום המכובד הזה. לפי דעתי

זו ההכנה שצריכה להיות כדי שנקבל החלטות בעניין.

החלק השני של הדיון יעשה בקיצור רב כי אנחנו נצטרך את המשטרה כאן. היום

המשטרה לא הגיעה, גם בגלל שהקאדי אחמד נטור ביקש, כדי לא להפוך את העניין

כאילו שאנחנו רוצים שהמשטרה תתקוף את הציבור הערבי. הנושא הוא נישואי

הקטינות. לפי הנתונים הקיימים, השנתון הסטטיסטי מצביע על מספר לידות אצל

מוסלמים למשל עד גיל 19: 572 - לידה שניה; 102 - לידה שלישית; 10 - לידה

רביעית. זאת אומרת שהאשה התחתנה בגיל 15 או 16. אצל הנוצרים, עד גיל 19 -

71 לידה ראשונה, 10 לידה שניה. אצל הדרוזים - 146 לידה ראשונה, 125 לידה

שניה, 16 לידה שלישית. המצב חמור מאוד.
אלבז חיר
גם האמא וגם התינוק מקבלים קי צבת ילדים מהמוסד לביטוח לאומי.
היו"ר סאלח טריף
זה דבר שהוא בניגוד לחוק הישראלי. אם מישהו, ולא משנה מי, באיזשהו משרד

ממשלתי לא מבצע את החוק זה לפי דעתי חמור. מטאטאים את הבעיה מתחת לשטיח.

נושא הקטינות הוא נושא חמור מאין כמוהו ואסור לנו להתייחס בשוויון נפש

לעניי ן הזה.
טלב אלסאנע
זה לא טעון תיקון על-ידי חוק כי החוק קיים. הבעיה היא עם אכיפת החוק.
היו"ר סאלח טריף
בעניין הזה ניראה לי שמישהו מזלזל, מישהו מקל ראש, מישהו לא רואה את זה

כבעל חשיבות עליונה. אני אתן לדייר קדמן להתבטא. דבר אחד שיהיה ברור, לא נקל

ראש ולא נזלזל. המשטרה, השר לביטחון פנים ומי שמופקד על זה, יצטרך לאכוף את

החוק. ולא, אנחנו ניתבע אותו והוא יצטרך לעמוד לדין, הוא עבריין שהוא לא

אוכף את החוק. אם היה טיפול נכון בעניין הזה לא היו מגיעים כל-כך הרבה

מיקרים חמורים של נישואי קטינות לשנתון סטטיסטי. לפי דעתי יש אפילו יותר

מיקרים. חייבים לעצור את זה. עכשיו עם פתיחת הגבולות זה רק ילך וייחמיר,

ואנחנו שומעים דברים. דייר קדמן, תגיד לנו מספר משפטים על העניין הזה. אנחנו

נדבר כעת בקצרה כי אנחנו רוצים לשמוע את המשטרה.
יצחק קדמן
אני קודם כל רוצה לשבח את היושב-ראש בכל פה, שהוא מעיז להעלות את הבעיה

הזאת, שמטאטאים אותה מתחת לשטיח, על השולחן. מדובר על תופעה חמורה ביותר של

אלפי ילדות שנישאות שלא כחוק, חלקן גם בניגוד לרצונן, גם אמ מן השפה החוצה

הן אומרות שזה מרצונן. אני רוצה שלא תפנו את האצבע המאשימה לבדואים דרומה

מקריית-גת, זה לא נכון. אני מדבר על הגליל, אני מדבר על מקומות מאוד

מרכזי ים במדי נת ישראל.

אני רוצה ברשותך לספר על מיקרה אחד שממחיש את הבעיה. לפני מספר שבועות

הגיעה לבית-חולים בצפון הארץ בחורה בת 16 אחרי ניסיון התאבדות רביעי.

הבחורה הזאת סיפרה שהיא ניסתה להתאבד מפני שבעלה מכה אותה. כשהתחילו קצת

בירורים התברר שיש לה כבר ילד בן שנה. היא התחתנה בגיל 14, ברחה לבית

ההורים שלה, כדי שלא לעשות בושות החזירו אותה חזרה. כקוריוז אני רוצה לומר

לבם שמשרד העבודה והרווחה סירב בהתחלה להתערב ולהפעיל לגביה את חוק הנוער,

למרות שהיא קטינה מוכה, בטענה שהיא נשואה. אני דיברתי עם העובד הסוציאלי

בכפר שבו היא חיה ואמרתי לו שלפי החשבון שלי היא התחתנה בגיל 14. שאלתי איך

זה יכול להיות? היא אגב קרובת משפחה של ראש המועצה, זה לא אנשים בשוליים.
אז הוא אמר לי
מה אתה רוצה, חצי מהכפר שלנו זה ילדות בנות 14 שנשואות כבר.

זה לא דרומית לבאר-שבע באיזה אוכלוסיה ניידת של בדואים שאין להם ישובי קבע.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
אי זה כפר זה?
יצחק קדמן
אני לא רוצה כרגע לומר. מי שרוצה את הפרטים אני אוכל למסור לו. זה מה

שאמר לי העובד הסוציאלי. אני יודע, ויש נתונים בביטוח הלאומי לפי גילאי

היולדות, שמדובר על תופעה של אלפי ילדות.



רק עוד משפט אחד, כדי שמישהו לא יחשוב שפה יש איזה רדיפה אחרי האוכלוסיה

הערבית.
היו"ר סאלח טריף
זאת רדיפה בריאה מאוד.
יצחק קדמן
בכל זאת אני רוצה "להרגיע" אותך לגבי הדברים הנכונים שאמרת על המשטרה.

ישנן עדות מטויימות בקרב האוכלוסיה היהודית שגם שם קיימת תופעה כזאת. אנחנו

פנינו למשטרה אחרי שהיו לנו ידיעות על אולמות שמחות ששם הולכת להינשא ילדה

בת 14, בת לעדה הגרוזינית. שמענו על אולם שמחות ברמת-גן שבו עומדת להינשא

בגלוי, לא במחתרת, נערה צעירה. פנינו למשטרה ואמרנו להם: הנין השמות, הולך

להשיא אותם רב שמשיא קטינות מחוץ לחוק, יש שם מטיבה גדולה, כולנו יכולים

ללכת לראות. באחד המיקרים אדם ממשרד הדתות, ראש מחלקת נישואין שם, היה נוכח

בטקס כזה. אבל המשטרה לא עושה שום דבר גם במיגזר היהודי, תנוח דעתכם, זה לא

רק במיגזר הערבי. יש גם בקרב האוכלוסיה היהודית עדות מטויימות שבהן נהוגים

נישואי קטינות. אני יודע שזה לא מנחם. פה מדובר על תופעה קשה מאוד שמקיפה

אלפי קטינות במיגזר הערבי. הגיע הזמן לשים את זה על השולחן. זכותן של

הילדות האלה לחיות כילדות וליהנות מהילדות שלהן וליהנות מחינוך וליהנות

מגדילה והתפתחות כמו כל ילד. צדק מי שהעיר, פה אין צורך לחוקק חוקים,

החוקים קיימים. השאלה היא רק אם אנחנו נחליט שיש אוכלוסיות שאפשר לפטור

אותן מהחוקים האלה ולאפשר להן לעשות מה שהן רוצות במדינה. אגב, מישהו גם

משיא את הילדות האלה, ההורים עוברים עבירה, לפעמים מי שעורך את הטקס עובר

עבירה. הדברים ידועים והם לא במחתרת. הגיע הזמן לעשות משהו בנושא הזה כדי

שנהיה חברה נאורה ושגם לילדות ערביות בחברה שלנו יהיה את מלוא הזכויות.
היו"ר סאלח טריף
אנחנו רוצים לקיים את הדיון הזה בנוכחות נציגים בכירים של המשטרה

והפרקליטות וגם משרד הפנים.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
אני מציע הצעה לסדר הדיון שיהיה. אנחנו רוצים לקבל פה נתונים. זה לא

בעיה למצוא. יש נתונים יותר מדוייקים מאלה שהצגת.
היו"ר סאלח טריף
דייר יצחק קדמן יביא לנו נתונים.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
אפשר לבדוק במירשם האוכלוסין, שם רושמים נישואין, למצוא בדיוק כמה

חתונות הי ו.
הדס תגרי
הם לא רשומים. מסתמכים על נתונים בנושא לידות כי הנישואין האלה לא

נירשמים, בגלל שזו עבירה לפי החוק. הדבר הראשון שצריך לעשות זה לאסוף את

הנתונים וזו עבודת שטח. אי אפשר להסתמך על רישומים כי הדברים האלה לא

רשומים.
יצחק קדמן
אני פניתי כבר למוסד לביטוח לאומי, הם הולכים להצליב אצלם קבצים במיוחד

לצורך העניין הזה. אנחנו נקבל את הנתונים.
היו"ר סאלח טריף
אנחנו נצמיד לך תחקירנית של הוועדה כדי להאיץ את הדברים בביטוח הלאומי.
הדס תגרי
גם במערכת בתי-הדין השרעים כשבאים לאשר את הנישואין האלה, כשמגיעים לגיל

19 ואז רואה הקאדי שמגיעה אליו נערה בת 19 עם 3 ילדים אז הוא מבין שהיא לא

ילדה אותם בשלישיה ונהוג לרשום הערות בתיקים. אנחנו יודעים שיש המון תיקים

במערכת בתי-הדין השרעיים עם הערות שאלה נישואין שהיו נישואי קטינות. זה גם

עוד מקור לנתונים.
עיידה סולימאן
חוץ מזה גם כדאי לציין שהתיקים האלה מובאים לפרקליטות והפרקליטות מוזזירה

אותם כניראה. מדבר על כך שב-5 שנים הגיעו רק 7 תיקים, אז איפה שאר התיקים?
עבד-אלמאלכ דהאמשה
אני רוצה שיהיו בפנינו פה הנתונים הכי מדוייקים שאפשר לאסוף. אני לא

רוצה להגזים אבל האמן לי שאני לא יודע על מיקרה אחד בכפר שלי שבו נישאה שם

קטינה. יכול להיות שזה קיים בכפרים אחרים או במיגזרים מסויימים.
מג י יד אלעטאונה
בנישואי קטינות מתווסף הנושא של חליפין, כאשר שני גברים מסכימים ביניהם

שכל אחד מהם יישא את אחותו של השני. על-פי העיסקה הזאת אין תשלום מוהר אך

אם אחד הזוגות ניפרד מחוייב גם הזוג השני להתגרש, כולל הילדים.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
הנושאים האלה אסורים באיסלאם.
מג'יד אלעטאונה
נקודה נוספת, לגבי מאגר מידע. הקטינה לא יולדת במידבר אלא היא מגיעה

לבית-החולים ובית-החולים צריך לדווח מי הקטינות שמגיעות אליו.
אלבז חיר
לגבי קטינות בפרט ונשים בכלל יש את החוק של ביטוח לאומי במדינת ישראל

ויש את החוק של ביטוח לאומי לבדואים. אלה שני חוקים שונים: לגבי ידועה

בציבור או קטינה שהיא נשואה לגבי בדואים יש חוק מיוחד. יש את האשה השניה,

השלישית והרביעית, שלא מוכרות כידועות בציבור. כשאנחנו פונים כעובדים

סוציאלים לביטוח הלאומי בבקשות להכיר בנערה כידועה בציבור או כאשה שניה או

שלישית התשובה היא חד משמעית - לא.

דבר שני, מאוד חשוב לדעתי, זה ההסכם. בדרך כלל נושאים את הקטינות כאישה

שניה או שלישית או רביעית. הנישואין עם קטינות הם בדרך כלל על-פי הסכם

שבעל-פה בין אביה של הנערה לבין האבא של הנער או עם הבעל בעצמו. ההסכם הוא

בעל-פה ואף אחד לא יודע שהוא קיים. אנשים חכמים אפילו עשו הקבלה בין זה

לבין חבר וחברה במיגזר היהודי. לנער או לגבר מותר שתהיה חברה ואפילו אם היא

בת 17 או בת 16 סוגרים עין לפעמים. אז ההסכמים במיגזר הבדואי הם לעיתים על

בסיס הסכם בעל-פה, אתה לא יכול להציג שום מיסמך בשום מקום. זו תופעה ידועה

שקיימת, התוצאה שלה זה הולדת ילדים, אבל אף פעם אתה לא תוכל לתפוס מיסמך

שמעיד על התופעה כתופעה.
עיידה סולימאן
במיקרה של בעיות האשה לא יודעת האם היא נשואה או לא. במיקרה של בעיות

היא לא יכולה אפילו להגיע לבית-הדין לבקש גט.
היו"ר סאלה טריף
פתחנו את הנושא, לא סיימנו אותו. אנוזנו נביא את הגורמים שדיברנו עליהם.

דייר יצחק קדמן, ננסה יהד להריץ את התחקירנית יחד איתכם בדי לקבל נתונים.

לדיון הבא אנחנו נביא את כל הגורמים שהזכרתם וננסה לעשות משהו.

אני מודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:35

קוד המקור של הנתונים