הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 51

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שני. י"ב בשבט התשנ"ז (20 בינואר 1997), טעה 10:00

חברי הווננדה: מיכה גולדמן - מ"מ היו"ר

שאול יהלום

דוד צוקר

בן אבי שלום - המזכיר הארצי, הסתדרות הפקידים

עו"ד דיינה ירום - הלשכה המשפטית, נזשרר האוצר

אליהו ליפשיץ - המשרד לעניני דתות

רות רוטנברג - היועצת המשפטית, המשדר לאיכות הסביבה

חוסם יונס - המשרד לאיכות הסביבה

אילת חזן - המשרד לאיכות הסביבה

רות ארנסון - החברה להגנת הטבע

אילת אלישר - היועצת המשפטית, משטרת ישראל

שולמית שמעון - מחלקת התנועה, משטרת ישראל

אריאב ראובן - המשרד לבטחון פנים

עו"ד מלי סיטון - משרד התתבורה

שלמה כץ - משרד התתבורה

עו"ד אלי אביר - משרד התחבורה

יהררה חזן - משרד הפנים

ישראל אזר - משרד הפנים

דניאל סלומון - נושה- הפנים

יוסף עאמר - משרד הפנים

אביטל שטרנברג - משרד המשפטים

ציפי רון - ארגון הגג "חיים וסביבה"

מרים פרנקל שור

יפה שפירא

סיגל גורדון

1. חוק לתיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין) (תיקון מס' 7)

(פטור למקווה טהרה), התשנ"ו 1996 .

2. הצעת חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, התשנ"ז -1997, חבר הכנסת דוד צוקר



הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירית ומסי תממשלה (פיטורין) (תיקון מס' 7)

(פטור למקווה טהרה), התשנ"ו - 1996

בוקר טוב לכולנו, אני פותת את ישיבת וגברת הפנים ואיכות הסביבה. הנושא הראשון, הצעת

התוק של וזבר הכנסת שאול יהלום ואני מבקש להציג את הענין.

ארוני היושב ראש, אנתנו נמצאים בין קריאה ראשונה לקריאה שניה ושלישית. הצעת התוק

אומרת, שיש לפתור מרמי אתונה מקווה טהרה. בישובים קונבנציונליים מדובר בסך הכל במקום

אתד, בישובים קצת יותר גדולים נח-ובר בשניים ורק בערים הגדולות נזדובר על כמה ברודים. באופן

עקרוני יש להבדיל בין שני סוגים, הסוג האתד מותזק על ידי המדינה, על ידי המועצות הדתיות וכל

תשלום בסופו של דבר יוצא מכיס אוור ונכנס לשני. האפשרות השנייה היא במקרים נועטים כאשר

עמותה פרטית מקימה מקווה. אנוזנו רוצים לעודד דברים כאלה מכיוון שזה תוסף הון תועפות

למדינה והעידוד הקטן הזה של תשלום דמי אתתה יכול להיות בהתלט הוגן והגון. בקריאה

הראשונה כל תברי הבית תמכו בעניין. למעשה, במידה מסויימת התוק הזה מצלם מצב כי בדרך כלל

לא משלמים את הארנונה תה נעשה בהסדרים שהתוק לא נותן אותם.

נזאתר ואין פה תילוקי דעות ואין תבר כנסת נוסף כדי לאפשר לו לרבר בעניין, אני רוצה,

שתהיה החלטה של ועדת הפנים, שאנוונו מאשרים ומעבירים זאת לקריאה שנייה ושלישית. אני מודה

לר ותררה רבה, אנתנו מאשרים זאת לקריאה שנייה ושלישית.



הצעת חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, התשנ"ז - 1997

דדי צוקה

סליווה, אני מבקש לבדוק מדוע לא קיבלתי הזמנה, אני לא מובן שייתנהלו כך הישיבות,

להריץ אותי באמצע מבלי שאני יודע במה מדובר. אני מבקש לקבל תשובה.

אנחנו עוברים לנושא הבא, חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, התשנ"ז - 1997, של חבר

הכנסת דדי צוקר. אני מבקש מהיועצת המשפטית של הוועדה, מאחר וחלק מהדיון התקיים תה המשך

דיון, אבקש לומר מספר מיליס כדי להזכיר למי שלא מכיר ולמי שהצטרף.

מונחת לפנינו הצעת חוק עוד מהכנסת השלוש עשרה, החלנו עליה דין רציפות. בישיבה

הקודמת אישרנו את סעיף 5א ונותר לנו לדון בסעיף 5ב, שמדבר על סמכויות לפקחים. שאר

הסנזכויות, שהצעת החוק הזו מעוניינת להעניק לפקחים לפי סעיפים 2, 3 - שזו סמכות רישום וגם

קבילות הרישומים בבית משפט היא להעניק למפקח סמכות לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה

הפלילית וזה היה מוסכם על כולם. השאלה התעוררה לגבי סעיף 3 ובנוסף לא סיכמנו את סעיפים

23 ו- 24א לפקודת סדר הדין הפלילי.

דבר נוסף אשר נותר לוועדה להחליט, באמ לתת גם עונש מאסר בנוסף על קנס.

כדי להסיר התנגדות שהתגלתה פה בישיבה הקודמת סביב סוגיית סמכויות המעצר אני

רוצה לומר, שמאחר ושוחחו עימי מחוץ לחדר הישיבה והתברר, שיש רבים שיש להם סמכויות רבות,

ביקשנו למצוא אלטרנטיבה לסמכויות מעצר. אני השתכנעתי, שאין אלטרנטיבה אחרת זולת

האלטרנטיבה שהוצעה על ידי הממשלה ובעניין הזה אני מסיר את התנגדות שהובעה בפעם הקודמת

ואני מציע ללכת על פי הגישה שמוצעת.

אלה לא סמכויות מעצר אלא סמכויות לפי פקודת סדר הדין הפלילי נזעצר וחיפוש.

יש לנו סעיף אחר שחיפוש דורש מעצר, אי אפשר לא לעשות חיפוש. האם אפשר היועצת

המשפטית של המשטרה?

אפשר בחיפוש לפי צו.

הנוסח הזה לפי דעתי הוא כמעט עשרה תוקים שיש לנו סמכויות, אין פה שום דבר יוצא

דופן.

דוד צוקה

אמרתי כי בנקודה זו השתכנעתי ואני מסיר את ההתנגדות. נשארה השאלה לגבי קבילות

ההודאה.

לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית אפשר לערוך חקירות ולחקור בעל פה, השאלה

היא לגבי קבילות ההודאה בבית משפט. לגבי זה התעוררה השאלה של חבר הכנסת דדי צוקה האס

פקח, שרושם הודאה, ההודאה צריכה להיות קבילה בבית משפט.

השאלה כפי שהציגה אותה הממשלה, האס יוגשו תביעות או לא יוגשו תביעות ואתם

מציעים שזה יעשה על ידי פקח וההודאה תהיה קבילה.

בנוסף למשטרה כמובן.

היו"ר מיכה גולדמן

בכל דיו הפעילות שלנו. אנחנו רוצים לחזק את כל הגורמים המתנדבים ואני אומר שפה

זאת הזדמנות לתת אפשרות לסמכות של גורם שבא לסייע ולשחרר חלק מעבודת השוטר.

בן-אבי שלום

כהסתדרות הפקידים אני מייצג גם את המצילים בחופי הרחצה ואני גם אדבר מצד ההיבט

הצרכני מכיוון שיושב ראש הצרכנות שלנו נמצא בוועדה נוספת. הציבור שמשתמש בחופים נמצא

ניזוק בתחום תחנת הרחצה מנסיעת רכבי-שטח מסוגים שונים לאורך החופים וכמובן שגם לנזצילים

דבר זה מפריע. אני חושב, שהמצילים הם אלה שצריכים להיות בעלי הסמכות בחופי הרחצה אשר

יכולים לתת מענה לתופעה הזו. בהסכם האחרון של הנזציליס בגלל הסיבה הזו כללנו, שהעיריה

בהסכם קיבוצי תמנה אדם, שיתאם את הנושאים האלה עם המצילים בין שתי תחנות רחצה. יש אדם,

שנקרא אחראי האזור וכדאי להטיל עליו את האחריות.

אין לנו בעיה, הם עובדי רשויות מקומיות.

יש פה בעיה אחרת, מצד אחד אנחנו רוצים להבטיח שהמציל צריך למלא את השליחות שלו

בהתאם להגדרת התפקיד של מציל ומצד שני מטילים על המציל לעשות תיאומים נוספים בנושא

טרקטרונים, למעשה פוגעים באופן תיפקודו.

יש למנות נזציל, שלא יושב בתחנת המציל אלא ממונה רק לתפקיד הזה. הגדרת התפקיד

שלו יותר רחבה, הוא נקרא מתאם בכל הבעיות הבטיחותיות בין שתי תחנות ההצלה ולא עוסק

בהצלה בים.

בזמן שהוא ממלא את התפקיד הזה הוא נמצא לנזעשה מחוץ לפעילות שלו במצילות ביס,

אבל אני חושש שכאן יהיה ניצול, אנחנו ידועים שיש לחצים על הרשויות המקומיות לצמצם בכוח

אדם ואז יגידו באותה הזדמנות ובאותם הטעות הוא יהיה גם מציל וגם אחראי על תיאונזים שונים

וזה יביא למשא ומתן נוסף עם המצילים לקבל תוספת מיוחדת עבור העבודה הזאת.

הוא לא מקבל תוספת שכר, הוא ממילא עושה את העבודה ומוציא את הסמכויות.

אין צורך לשנות נוסח ואין צורך במפורש לקבוע שמצילים יכולים למלא את התפקיד מכיוון

שברגע שהם עובדי רשות זה חל עליהם.

הוא טוען בסעיף 4א' ששר הפנים "רשאי להסמיך מפקחים לענין חוק זה מקרב עובדי משרדו

ומתוך רשימות פקחים ומפקחים שהגישו לו איגודי ערים ורשויות מקומיות". זאת אומרת, הם לא

בגדר פקחים ומפקחים ולפיכך מלכתחילה הם לא יוכלו לבצע את התפקיד.

אני חושבת שאנחנו נכנסים לסמטה שמסיתה אותנו מהעיקר, הרעיון היה לתגבר בעצם את

המשטרה, שזה בעצם התפקיד שלה. אנחנו אמתו, שגורמים שממילא נמצאים על החוף כמו רשויות

מקומיות, נזשרדי ממשלה, המשרד לאיכות הסביבה, נזשרד הפנים כמובן, אנשים שיש להם כישורים

להיות מפקחים, אותם הגופים אפשר יהיה להסמיך אותם גם לצורך החוק הזה. אני לא חושבת,

שאנחנו צריכים לעשות פה סידורים מיוחדים לסקטור כזה או אחר. אנחנו הבטחנו בזמנו למשרד

האוצר במהלך הטיפול בהצעת החוק, שלא תהיה תוספת תקנים ולא יהיו שינויים. במערכת היחסים

בין המצילים לבין הרשות המקומית אני מציעה, שלא נתערב. אם הרשות המקומית תתן להם

סמכויות של מפקחים לפי חוקים אחרים, אם שר הפנים יירצה הוא רשאי להסמיך אותם, אני לא

חושבת שצריך להזכיר אותם כי אחרת נצטרך להזכיר גם אחרים.

הוא מציע, כי מכיוון שיש גורם אחד שנמצא על החוף כל רח-מן, הגורם הזה מראש יכול

להיות פקח, אולי מראש הוא לא מוגדר כפקח.

אבל עכשיו צריך להזמין את נציג המעסיקים, את הרשויות המקומיות וכר.

אני חושב שקיבלנו הבהרה מהיועצת המשפטית של המשרד לאיכות הסביבה, אני חושב

שזה עונה על האידיאל. אין לנו התנגדות, שהרשות המקומית ברשימת הבקשות למפקחים תפעל, זה

לא נוגד את החוק.

מצד שני אנחמ נותנים סמכויות לפקחים בסעיף 5, אנחנו צריכים שהשר יחשוב האם הם

יכולים להתמודד ענן זה.

לכן אני שואל איך מציל מתמודד עם פקח?

חבר הכנסת צוקר שואל אם אותו משה, שהוא פקח בחוף נתניה, איך הוא מקבל נזענזד של

פקח בנוסף למציל? התשובה היא, שהרשות המקומית מגישה את שמו כדי לקבל מענה- של מפקח מה

עונה על הבעיה.

לגבי סעיף 6, האם הסנקציה תהיה רק קנס או גם מאסר?

אני בעד להשאיר רק קנס.

אותה עבירה או נהיגה בטרקטורון היא עבירה לפי פקודת התעבורה. לפי פקודת התעבורה,

זה שנתיים מאסר. לי זה נראה קצת מוגזם להשאיר רק קנס דווקא בחוק, שהוא ספציפית נועד

להרתיע. דיבתו כאן על הצי שנה וזה נראה לנו סביר בנסיבות העניו וזה גם סביר לפי צו העונשין.

אנחנו יודעים באיזה ציבור מדובר.

אנחנו מדברים גם על ציבור טל רוצחים, היו שני מקרים של הרג.

מה התיחסות בחופי ים לגבי סירות מירוץ, האם רק קנס או גם מאסרי

אם אתה מדבר על סיטואציה, שבה נגרם מוות זה ייכנס לענישה של וזוק העונשין.במעט

מאח- עבירות יש רק קנס.

לפי פקודת התעבורה יש סעיף של גרימת מוות. מבחינת השטתו של כלי שיט בשלב ראשון

מדובר בחוקי הים בשלילת הרשיון, בהשעייה, בפסילה עד להעמדה לדין, אבל במקרה של גרימת

מוות, אנחנו נכנסים למסגרת של חוק העונשין.

אם תהיה אפשרות מאסר ואפילו רק חודש, כל הגופים יתייחסו לזה ברצינות.

ברצוני להעיר כי אין בחוק מלבד חוק העונשין הוראות של עונש שלא כוללות מאסר. בחוק

הסדרת מקומות רחצה מי שמפר הוראות של מציל, העונש הצפוי לו בין היתר הוא מאסר חודש. אין

לשכוח, שהעונש הזה הוא עונש מקסימום, בית המשפט לא חייב לתת מאסר, הוא יכול לתת קנם.

ברגע, שהמסר הוא שהעונש הוא עונש כספי, זאת אומרת, שהמחוקק לא מתייחס לעבירה הזו

בחומרה. אני לא חושבת, שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו שלא לקבוע את הסף לשישה חודשים

לפחות.

זה משדר כי הכנסת מזלזלת בננבירות. חצי שנה זה המינימום.

לשאלתך לגבי נהיגה בכלי שיט, יש עבירה ספציפית בחוק העונשין המדברת על נהיגה

רשלנית בכלי שיט או נהיגה שמסכנת את הציבור, כאו מדובר על שלוש שנות מאסר.

בסדר, חזרתי בי, שכנעתם אותי.

הסיכום הוא שישה חודשים. עכשיו לגבי סכום הקנס.

נעגל לחמישים אלף שקל.

לי יש שתי שאלות: הראשתה, היות תו עכירה תעבורתית, האם הרבר יידון בבית משפט

שלום או בבית רין לעניני תעבורה?

אני תושבת שבבית משפט לעניני תעבורה.

ררר צוקה

אני תושב בבית משפט השלום.

אני מבקשת להעיר, זו לא רק עבירת תעבורה ומשום כך אנחנו, המשרד לאיכות הסביבה

נמצאים כאן, זו עבירה של השחתת ערכי טבע.

אני חוששת, שתהיה קצת בעיה מבחינת אכיפה ומימוש האכיפה מצד המשטרה אם זה יוגש

לבית משפט שלום רגיל מכיוון שזה יחייב הכנת כתב אישום. לעומת זאת בבית משפט לתעבורה, דוח

מהווה כונב אישום וזה רץ הרבה יותר חופשי.

דוד צוקה

במובן המהותי לא מדובר בעבירת תעבורה, מדובר בנושא לא משום שהיו תאתות על חופי

הים, לכן אם נלר לבית משפט לתעבורה זה מצנזצם מאח- את הענין.

אז נתליט על בית משפט השלום.

האם אפשרי מבחינה משפטית לחייב בחוק את משרד הפנים, שבכל תחילת עונת רחצה עליו

לפרסם את הנושאים הבטיחותיים באמצעי התקשורת מכיוון שהפרסום המוקדם מאוד עחר ומיידע.

הבעיה של הטרקטרונים היא לאורך כל השנה.

לא בכל השנה יש ציבור.

יש בעיה מסוימת, האם כל מפקח כולל רשות העתיקות, קרן קיימת לישראל, יכולים לרשום

דוח? אם קרן קיימת תיגש לבית משפט ותגיש את התביעה, זה יגרום למצב שתהיה אחידות מסויימת

בהצגת הקו.

אני רוצה להזכיר לך, שההצעה הזאת תואמה עם משרד הפנים, היא על רעת משרד הפנים.

אנחנו נתאם בין המשרדים, נעשה נוהל בין המשרדים.

לגבי הסמכת מפקחים, חבר הכנסת דדי צוקר העלה בדיוו קררם דאגה לגבי הכשרה של

מפקחים בגלל, שיש כאן סמכויות מעצר וחיפוש, "...לא יתמנה מפקח לפי סעיף זה אלא אם כן הוא

קיבל הכשרה מתאימה כפי שנקבעה על ידי המנהל הכללי של נושרד הפנים או מהנזשהו לאיכות

הסביבה לפי הענין..." אני מציעה לכלול את הסעיף הזה בסעיף 4 להצעת הוזוק.

אנחנו מאשרים זאת.

יש לנו הוראה דומה בוזוק גנים לאומיים ושמורות טבע לגבי צורך והדרכה של פקחים, ואני

השר והשר לאיכות הסביבה יחד עם שר המשטרה.

נושרד התחבורה, האם יש צורך לעשות תיקון עקיף לפקורת התעבורה?

אין צורך.

לגבי העונשין בסעיף 6 כתוב, "העובר על הוראה מהוראות חוק זה", אני נוציעה שיהיה

כתוב העובר על הוראת סעיף 2.

אנחנו מברכים על המוגמר ואני רוצה להודות לחבר הכנסת דדי צוקר. לכל אחד מאיתנו יש

את הנגיעה לנושא הזה ואני חושב, שצריך להתמרח- עם הבעיות האלה. אני יריע איזו חוויה אנחנו

עוברים גם עם הדיפים וגם עם הטרקטרתים בשדות, אני רואה את הבעיות הקשות שמתעוררות ולא

רק בחופי ים, זה גס בנגב וגם בגליל.

אני רוצה להח-ות ליועצים המשפטיים ולכל אלה שסייעו במשרדי הממשלה השונים. אני

מציע ש נצביע.

אפשר לבקש בהזדמנות זאת, שתלק גדול מהאכיפה של החוק הזה יהיה בפרסום, שתצא

קריאה מהכנסת.

אני פונה וקורא לנזשרדי הממשלה לדאוג לפרסום משום שיש חשיבות גדולה מאוד

לפרסום. נעבור להצבעה.



הצבעה

בעד -2

נגד -איו

הצעת חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, התשנ"ז - 1997 - אושרה.

אני מרדה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40.