ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 25/12/1996

יחס המשטרה לעובדים במאבקים מקצועיים

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 43

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי, ט"ו בטבת התשנ"ז(25.12.1996) שעה 8:15

נכחו: חברי הוועדה: סאלח טריף - היו"ר

רפאל אלול
מוזמנים
ח"כ עמיר פרץ - יו"ר ההסתדרות

מישל אלמליח - מנהל חדר מצב, ההסתדרות

ברוך זלץ - יו"ר ההסתדרות, מרחב חיפה

עפיף חליאלה - ועד הפועלים, עמק הכרמים

עו"ד טליה לבני - יועצת משפטים, ההסתדרות

ראסן מוקלשי - חבר הנהגת ההסתדרות

עפר מתנה - יו"ר ועד מטמור

חיים צוויג - יו"ר ועדת התעשיה הצבאית

דוד רביב - יו"ר ועד כימיקלים לישראל, חיפה

שי שני - מנהל האגף לאיגוד מקצועי

תנ"צ דדון יצחק סגן מפקד המחוז הצפוני, משטרת

ישראל

תנ"צ אמירה שבתאי יועצת משפטית למשטרת ישראל

תנ"צ איתן שטיין - מפקד מרחב חיפה, משטרת ישראת

נצ"מ ראובן אריאב ראש מח' סיור ומבצעים, משטרת

ישראל

נצ"מ יצחק גיסיס מפקד משטרת זבולון, משטרת ישראל

דדי אבנר מנכ"ל חטיבה, חיפה כימיקלים
מנהלת הוועדה
יפה שפירא
קצרנית
אסתר מימון
סדר היום
יחס המשטרה לעובדים במאבקים מקצועיים.



יחס המשטרה לעובדים במאבקים מקצועיים
היו"ר סאלח טריף
אני רוצה לפתוח את ישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה. אני רוצה להתנצל

בפניכם על כך שחברי הכנסת טרם הגיעו. הסיבה לכך: הדיון בתקציב שנמשך כל

הלילה. אני עצמי נשארתי עד 5:00 לפנות בוקר בכנסת.

היום אנחנו דנים ביחס המשטרה לעובדים במאבקים מקצועיים. העניין הזה

עולה א) בעקבות בקשה של יו"ר ההסתדרות, חבר הכנסת עמיר פרץ. ב) לאור

התרחשויות שהיו במאבק העובדים של חיפה כימיקלים עם ההנהלה. עקב כך היו

גילויי אלימות, היתה התערבות של המשטרה, ובשלב מסויים היה איזה שהוא עימות

עם העובדים. כך הבנתי וכך התקבל הרושם.

אני מניח שאנחנו נכנסים לתקופה שיהיו בה שוב מאבקי פועלים, מאבקים

מקצועיים על רקע סכנה של איבוד פרנסה בתקופה כלכלית קשה, שאני מקווה שלא

תבוא. לכן נשאלת השאלה, מה יחסה של המשטרה כלפי פועלים בשעת מאבק, הפגנה,

כזו או אחרת? איפה עובר הגבול הדק בין שמירה על החוק מצד אחד, לבין הבנה

לצעדי העובדים, שמנסים לשמור על מקור פרנסתם מצד שני? לפעמים באמת עוברים

איזה שהוא גבול, חוצים אותו. הרישום הפלילי במשטרה בעקבות מאבק כזה או אחר

יכול לפעמים להפריע לעובד לקבל עבודה אחרת, זה גם יכול להפריע לו בעצם

מאבקו שהוא מנהל, כמובן, באופן לגיטימי.

יש כאן סוגיה רצינית מאוד וחשובה מאוד. אני מניח שהנציגים שנמצאים

כאן ואלה שיבואו יציגו אותה באופן המקצועי והטוב ביותר. אני מציע שנתחיל

בשמיעת דוברי ההסתדרות.
ראסן מוקלשי
בפתח הדברים - אם מתייחסים לנושא של המשטרה - אני רוצה לציין קודם

כל, שברוב המקרים משטרת ישראל מודעת לעובדה שבסכסוכי עבודה אין מקום

להתערבות המשטרה בסכסוך בין עובדים לבין מעסיק. אני לא מתייחס לפן המשפטי.

לפן המשפטי תתייחס עו"ד לבני. אני מדבר על מספר חריגים, ולוועדה הבאנו את

אותם מקרים.

נתקלנו בהבדל מהותי בין התנהגות המשטרה בצפון, במאבק בחיפה כימיקלים,

לבין התנהגות המשטרה בדרום, באיזור באר-שבע. היו מקרים חריגים נוספים,

לדוגמה מפעל "מטמור". שם הגיעו הדברים לידי כך ששוטר פגע בעובד ושבר לו את

הכתף. העובד הזה מושבת עד היום מעבודה כתוצאה מאותו אירוע. מקרה דומה היה

גם בתעשייה הצבאית. היו שם אירועים חריפים של התעמתות עם שוטרים בהם נפצעו

עובדים. לפני שנרד לפרטים אני רוצה לומר שברוב המקרים המשטרה מסייעת לנו

בשמירה על הסדר, מסייעת לנו בארגון הפגנות, ובסך הכל יש שיתוף פעולה מלא.

אני חושב שצריך ללמוד מאותם חריגים. אני מציע שנשמע את הפרטים.
מישל אלמליח
אני חבר הנהגת ההסתדרות, הייתי יושב ראש הוועד במספנות ישראל. מבחינת

החוק, אין ספק, משטרת ישראל מופקדת על שמירת החוק והסדר. על זה אין ויכוח.

יחד עם זאת, אני חושב שהמשטרה צריכה לעשות את ההבחנה בין מאבקי עובדים

לבין כל דבר אחר שהיא עוסקת בו ביום-יום. בדרך-כלל במאבקי עובדים, כידוע

לך, אדוני היושב ראש, אתה היית גם במספנות ישראל וגם בחיפה כימיקלים,

העובדים נאבקים על מקום העבודה שלהם.



אני הייתי מצפה מהמשטרה לרגישות יתר. למה כוונתי? - בשנת 1986 ניהלנו

את אחד המאבקים, בלשון המשטרתית, האלימים ביותר שהיו במדינת ישראל. יתד עם

זאת ידענו מהם הגבולות, ועבדנו כוועד עובדים בשיתוף פעולה עם המשטרה. עלי

לציין, שקצין המשטרה בורובטקי ידע לעשות בדיוק את ההבחנה הזאת. לראיה,

כשסיימנו את המאבק שיבחנו והיללנו את המשטרה במרחב חיפה, כי אותו קצין לא

"לחץ על ההדק". כלומר, הוא לא נתן את ההוראה כפי שראינו בחיפה כימיקלים.

נכנטנו לתמונה ונפגשנו עם מפקדי משטרת קרית-חיים. ראינו את השינוי

לאחר שאמרנו שאנחנו לא רואים, חס וחלילה, במשטרה אוייב. ביום ראשון - כפי

שידידי שי, מנכי'ל האגף לאיגוד מקצועי, סיפר על אותה הפעולה שעשינו בדרום -

ונאמנו עם המשטרה. אני ביוזמתי הרמתי טלפון לקצין המודיעין המשטרתי בקרית-

חיים ופרטתי באוזניו את כל המסלול של המסע שלנו למתקן בדרום.
היו"ר סאלח טריף
מישל, מה אתה היית מציע למשטרה לעשות כאשר פועלים סוגרים כביש בין-

עירוני?
חיים צוויג
לא קרה שום אסון.
מישל אלמליח
המשטרה צריכה להפעיל שיקול דעת, לתת לעובדים להוציא את הקיטור ואת

הלחץ ולכוון את התנועה לצירים חלופיים. אנחנו עשינו את זה. אנחנו היינו

בצומת מרכזי בכביש 58. פעם יעקב חביב, שהיה מפקד המרחב, אמר "חבריה אני

מאשר לכם לחסום את הכביש ל-20 דקות". כעבור 19 דקות 1,200 עובדים פינו את

הצומת. כך התנהל שיתוף הפעולה. אני הייתי מצפה מהמשטרה לא לקיים נוהלים

שמייד כשנעצר עובד פותחים נגדו תיק פלילי. העובד לא ביצע פשע לשמו. נגדי,

באופן אישי, נפתחו שבעה תיקים פליליים. אני לא מצטער על כך, נאבקתי במאבק

של עובדים ויחד עם העובדים. לא רק נגדי נפתחו תיקים פליליים במסגרת המאבק

של מספנות ישראל. בעניין התיקים הפליליים האלה קיבלנו, קבוצת עובדים,

חנינה מהנשיא.
היו"ר סאלח טריף
אתה מציג שתי סוגיות. האחת, שהמשטרה צריכה לגלות איפוק כאשר יש הפגנה

או מאבק של עובדים. השנייה, שהמשטרה לא צריכה למהר לפתוח תיקים. מה קורה

בפועל בתקופה האחרונה בינכם לבין המשטרה בעניין הזה, לאור מה שקרה בחיפה

כימיקלים?

מישל אלמליח;

בתקופה האחרונה, לאחר שנכנסו לתהליך של הידברות עם הקצינים, היתה לי

שיחה עם מפקד תחנת "זבולון", ואני בהחלט רואה שינוי אצל מפקדי השטח שלו.

ביום ראשון אנחנו מתכוונים לקיים הפגנת המונים של הזדהות עם חיפה

כימיקלים. דבר ראשון הלכתי לקצין המודיעין ויידעתי אותו בכל הפרטים. אנחנו

רוצים בנושא הזה את הסיוע של המשטרה כדי לפתוח את הצירים לכל הבאים לקחת

חלק בהפגנה. אני מברך על שיתוף הפעולה עם המשטרה. מצד שני, אני יכול

להצביע על מספר מקומות שבהם ראיתי התנהגות אלימה של המשטרה. באתי אל אחד

הקצינים ואמרתי לו "תתייחס אל העובדים כמתנהלים". משטרת ישראל צריכה

להבין שזה מאבק של עובדים, ואם נעצר עובד, והעובד הזה לא עבר עבירה שעוברת

את כל הקווים האדומים, לא לפתוח נגדו תיק פלילי.
היו"ר סאלח טריף
אני רוצה לשמוע באופן קונספטואלי מה המשטרה עושה בעניין הזה.
תנ"צ אמירה שבתאי
אני אפתח במישור המשפטי, במדיניות הכללית. למרבית הפלא אני אפילו

מסכימה עם כמה דברים שנאמרו כאן ועם העקרון שהועלה כאן. משטרת ישראל פועלת

אך ורק על פי הסמכויות שהוענקו לה בתוקף חוק. בנושא של מאבקים מקצועיים

וסכסוכי עבודה משטרת ישראל איננה צד. אני חייבת להדגיש את זה, כי יש רבים

בציבור, לרבות עורכי דין או מייצגים מאבקים מקצועיים, שחושבים שהמשטרה כן

צד בעניין. כשבעל מפעל מתלונן נגד העובדים אנחנו לא מתערבים. היו מקרים

רבים בהם פנו אליי, גם טלפונית, וביקשו להפעיל יחידות משטרה בסכסוכים
מקצועיים
במאבקים, בשביתות, בהפגנות. בעקרון אנחנו לא מתערבים. אנחנו

מפנים את הצדדים לבתי הדין לעבודה או לבתי משפט או להסתדרות או למו"מ בין

הצדדים.

רק בשתי אפשרויות אנחנו מתערבים. הראשונה, כאשר ישנו צו מבית משפט או

מבית דין לעבודה המורה מפורשות על התערבות משטרתית זו או אחרת. אנחנו

מתערבים ופועלים על פי הצו. השנייה, כאשר המאבקים או הסכסוכים גולשים ויש

חשש לשלום הציבור. כשיש סכנה לשלום ציבור, לפגיעה בשלום הציבור ולביצוע

עבירות פליליות, אנחנו מתערבים.
היו"ר סאלח טריף
דחיפה של מאבטח זו עבירה פלילית?
תנ"צ אמירה שבתאי
גם כאשר אנחנו מחליטים להתערב ההתערבות נעשית רק במידה הראויה, רק

כשאין אפשרות אחרת ואחרי הפעלת שיקול דעת. שיקול הדעת נעשה ע"י המפקד

במקום, המחליט אם להתערב, מתי ובאיזה אופן. לא הצדדים יכתיבו לגבי

ההתערבות, אלא המצב בשטח. לכן יכול להיות מצב כמו שהועלה כאן, שמפקד יאשר

פעולה במסגרת מסויימת, ובמקרים אחרים יכולה להיות התערבות פעילה יותר

ואגרסיבית יותר כאשר המפקד במקום רואה לנגד עיניו את כל הסיכונים הקיימים

היכולים להתרחש במקום ומחליט להתערב. ההתערבות של המשטרה באה לידי ביטוי

החל משמירת הסדר, המשך במעצרים, אם צריך והמשך בפתיחת תיקים בעבירות

פליליות, אם צריך. הכל תוך הפעלת שיקול דעת. צריך לזכור את העקרון שהמשטרה

איננה צד לסכסוכי עבודה. וגם כשצד זה או אחר רוצה, בכוח, להכניס לסכסוך

את המשטרה- המשטרה נשארת כמשקיפה מהצד ולא מתערבת, אלא רק כאשר קיים צורך

והכרח לעניין.
היו"ר סאלח טריף
גבירתי, האם את מודעת לעובדה שתמיד מנסים להכניס את המשטרה לעניין?
תנ"צ אמירה שבתאי
זה תמיד קורה, לאו דווקא בחיפה כימיקלים. בחיפה כימיקלים יש גם

מעורבות של המשרד לאיכות הסביבה בשל הימצאות חומרים מסוכנים במקום, אבל זה

לא רלבנטי לעקרון שהמשטרה לא מתערבת.
טליה לבני
המשטרה בדרך-כלל מתבקשת להתערב על-ידי המעבידים ולא על-ידי העובדים.



תנ"צ אמירה שבתאי;

אנחנו משקיפים מהצד על הדברים וגם אם אחד מהצדדים יבקש מאיתנו להתערב

- אנחנו נתערב רק לפי שיקול דעתנו.
היו"ר סאלח טריף
מה המדיניות בנושא פתיחת תיקים?
תנ"צ אמירה שבתאי
המדיניות בעניין פתיחת תיקים היא כמו המדיניות בעניין פתיחת תיקים

בכלל. אין כלל המתייחס רק למאבקים מקצועיים. תלונה מתקבלת, ואחייב מחליטים

במקום אם פותחים תיק או לא ולפעמים אחייכ מחליטים לגנוז את התיק. הכל בהתאם

לשיקולי המשטרה. ויש בעניין מספר קריטריונים.
היו"ר סאלח טריף
האם מה שגבירתי אומרת מגיע עד לרמת השטח, לאותו קצין סיור, האם הוא

מודע לשיקולים כיצד עליו להתייחס?
נצ"מ יצחק גיסיס
אני לא מדבר על חסימת כבישים ולא על הבערת צמיגים, את זה אני יכול

לספוג. יש לנו תקשורת עם הוועד, ולכל אורך הדרך מתקיימים ישיבות ודיונים

אצלי במשרד. אבל הפועלים בשלב מסויים העלו את הרף וביצעו עבירות שלא

מקובלות בסכסוכי עבודה, כמו גניבות כלי רכב, שזה פשע. גנבו למנהלים מהבתים

שישה כלי רכב וחתכו צמיגים. אלה לא עבירות רגילות. יש לי קלטת שבהן נראים

עובדים מחזיקים ביד צנצנות עם חומצה זרחתית. יש שוטרים שנפגעו בעיניים.

צריך להבין על מה מדברים. יש עבירות רגילות, שמקובלות בסכסוכי עבודה, ויש

עבירות קשות יותר. אי אפשר לסתום את הגולל בנושא הזה. יש חקירה, יש תיקים,

ואחרי זה נראה מה יהיה.
היו"ר סאלח טריף
למה הגיעו למצב כזה? עכשיו אני רוצה שנתייחס ספציפית לעניין של חיפה

כימיקלים.
נציימ ראובו אריאב
קודם כל דובר כאן על גבולות, וכל צד רוצה גבול אחר. צריך להבין

שהמשטרה צריכה למצוא את הגבול שהיא מוצאת לנכון. כלומר, לא הגבול שחושבים

העובדים, ובאותה מידה לא הגבול שחושבים המעסקים. דובר כאן על המקרה של

שבירת כתף. צריך להבדיל בין מדיניות לבין מקרים חריגים. אנחנו יודעים שכמו

שיש חריגים מצד העובדים וכמו שיש חריגים מצד המעסיקים, יש, לצערי הרב,

חריגים גם אצלנו. צריך להבדיל בין מדיניות לבין מקרה חריג.
חי ים צוויג
בחיפה כימיקלים, בתעשייה הצבאית, בתעשייה האווירית ובכל מקום עבודה

קיים אותו עקרון. סכסוף פורץ קודם כל בגלל שניים. ואני אומר זאת מהנסיון

שלי, והובלתי מאבקים של אלפי עובדים ברחובות: מול בניין ראש הממשלה, מול

המטכ"ל, בחיפה ובמקומות אחרים.



היו"ר סאלח טריף;

הפגנות תע"ש היו שלכם?

חיים צוויג;

כן.אני הובלתי אותם. מה לעשות?! אם לא הייתי מוביל - אותם עובדי

התעשייה הצבאית היו נמחקים. הובלתי אותם ולכן אנחנו קיימים והיום גם

מרוויחים. היה מנכייל בתע"ש שפיטר 10 אלפים עובדים. אנחנו צרנו על הלשכה

שלו. לא פגענו בו פיסית, הוא גם התייחס אלינו כבני אדם. שרפנו את הכיסא

שלו, שברנו לו כמה ואזות במשרד. הוא אף פעם לא קרא למשטרה, וכיבדנו אותו

על כך. הוא לא נפגע פיסית. ידענו שהוא מכבד אותנו.
דדי אבנר
איימתם על הילד שלו?
חיים צוויג
היו הפגנות שבהן סגרנו את כביש גהה ל-4 שעות. כביש גהה היה סגור

לחלוטין. התנועה לא זרמה בכלל. ובגלל שמפקד המחוז היה מספיק נאור וחכם

הגענו איתו לסיכום שאחרי 4 שעות אנחנו מפזרים את ההפגנה. אז מה קרה אם

עובדי תע"ש סגרו את הכביש ל-4 שעות? - קרה משהו למדינת ישראל? הרי בכל

משחק כדורגל סוגרים את הכבישים, או כשרמזור מתקלקל בצומת רעננה, הכביש

נסגר עקב כך. לסגור כביש בגלל משחק כדורגל או תקלב ברמזור זה בסדר, אבל

כשהעובד רוצה להגן על הפרנסה שלו אחרי 30 שנות עבודה, זה לא בסדר?

הגענו לאבסורדים וזה קשור לא פעם בהתנהגות הפיקוד המקומי. אני אתן לך
דוגמה
החליט מפקד בדרג נמוך להכניס סוסים להפגנה ליד משרד ראש הממשלה,

עקב כך נגרם נזק ל-20 מכוניות כי העובדים טיפסו על המכוניות להתגונן מפני

הסוסים. בא מפקד המחוז באותה עת ואמר "תוציאו את הסוסים". העניין שכך. באף

הפגנה, מעולם, לא נפגע שוטר.
היו"ר סאלח טריף
לא צריך להגזים.
חיים צוויג
בהפגנות שאני ארגנתי אף שוטר לא נפגע. אמרה פה הקצינה של משטרת ישראל

שמשטרת ישראל אינה צד, אבל יש גורמים שמשתדלים לעשות בה שימוש במאבקים.

ממשרד ראש הממשלה הגיעה הוראה למשטרת ישראל לעצור למחרת ההפגנה את חיים

צוויג, ובשעה 6:00 בבוקר ברדיו פרסמו בכל כלי התקשורת במדינת ישראל

שעוצרים אותי לחקירה כדי להרתיע אותי ממאבק מקצועי. זה שימוש ציני שמשרד

ראש הממשלה עשה במשטרת ישראל. אני 30 שנה עובד בתעשייה הצבאית ומכיר סודות

רגישים מאוד, לא מעטים, של מדינת ישראל. כתבו לי רישום פלילי, על מה רישום

פלילי? מה קרה? מה עשיתי? מה גנבתי? - אני דאגתי שלילדים של העובדים יהיה

מה לאכול. על זה עושים רישום פלילי?! ביקשתי ממפקד במחוז תל-אביב להיפגש
ולדבר. הוא אמר לי
"מי אתה שאני אדבר איתך?" איזו מן שיטה זו? איזו מן

גישה זו? הוא לא מקבל כסף ממדינת ישראל גם בשביל להיפגש עם מי שמייצג

ציבור של 4 אלפים, 5 אלפים ו-10 אלפים עובדים?
היו"ר סאלח טריף
מר צוויג, במה הואשמת?
חיים צוויג
הואשמתי בחבלות, הואשמתי בפגיעה ברכוש ציבורי. לא דובים ולא יער.

בחקירה שואלת אותי החוקרת "איפה היית כל ההפגנה?" אמרתי לה "צמוד למפקד

המחוז". לא זזתי ממנו, ואני יכול להביא קלטות, וחבל שלא יכולתי הבוקר מפאת

השעה המוקדמת להגיע למפעל, הייתי מראה לכם. אבל לא רציתי, כי הילדים של

העובדים שלי משרתים במשטרת ישראל, והשכנים שלי משרתים בה.

יש בעיה שהמחוקק לא נתן את דעתו עליה, שצריך לקבוע במקרה של סכסוכי

עבודה נורמות שונות ממה שנהוג במעשים פליליים אחרים או בחריגות אחרות. כך

נהוג בכל העולם. אנחנו עדיין לא התנסינו בהפגנות כמו בקוריאה, בצרפת או

בבריסל. אני ראיתי מה עושים שם ומה קורה. לא ראיתי שמאשימים באישומים

פליליים עובדים או נציגי עובדים או ראשי ועדים. כאשר ראיתי עובד שלי שובר

פנס של מכונית אני עצמי נתתי לו סטירת לחי שהוא כל החיים יזכור אותה. אבל

כאשר יו"ר ועד עובדים, מזכיר מועצת פועלים והאיגוד המקצועי יוצאים למאבק

מקצועי - לעצור בשביל להרתיע, ולכתוב רישום פלילי? על מה? - המחוקק צריך

לתת את דעתו על העניין הזה. חייב להיות הבדל. חייבים להיות קודים ברורים,

אסור להשאיר את הכל רק לשכל הישר של מפקד כזה או אחר, כי כל מפקד יפעיל

שיקול דעת שונה.
היו"ר סאלח טריף
סגן מפקד המחוז הצפוני, תנ"צ דדון יצחק, בבקשה.
תנ"צ דדון יצחק
אני לא רוצה להיכנס לשום סכסוך באופן אישי, כי יש לי מספיק נסיון,

אולי כפול מכל אחד היושב כאן סביב השולחן. אני מכיר את כל ההפגנות. אני
קודם כל מכריז ומצהיר
משטרת ישראל רגישה לציבור העובדים באשר הוא, אנחנו

רגישים לסכסוכים האלה.

מהתמונה שהצגתם כאן אני יכול להבין שלטובת ההצגה אתם קצת מקצינים.

המציאות בשטח היא שונה לגמרי. אנחנו לא ממהרים לעצור עובדים. במקומות

שעצרנו - שיחרננו בהמשך, אלא אם היתה שם עבירה פלילית משמעותית וברורה.

יש פער עצום, וכדאי שתודו באמת - בין הסיכומים עם הוועדים לבין

התנהגות המפגינים. אתה מקיים שיחה לפני הפגנה עם הוועדים ואתה מסכם דברים

אבל הפועלים - מה לעשות? - יש בינהם חריגים, ויש המון חריגים. אני רק

מציין עובדות. עדיין לא אמרתי את דעתי לכאן או לכאן.

בנושא של איפוק. משטרת ישראל מאופקת בהנחיותיה. לא תראה אותנו מניפים

אלה על עובד ולא משתמשים בגז, חוץ מבהפגנה של תע"ש שהתקיימה לפני משרד ראש

הממשלה, אתם זוכרים, אותם 10 אלפים שאיימו להוריד את הגדרות של המשטרה.

לגבי רישום פלילי, יש נוהלים למשטרת ישראל לפי החוק. דרך אגב, אולי

הגיע הזמן - ואני עושה הפרדה בין הטיעונים הכלליים לבין הרצון שבעצם אליו

הגיעו - שייקבעו תקנות ברורות באשר לטיפול בהפגנות של עובדים. אבל כל עוד

שיש תסריט כפי שאנחנו מכירים - יש כללים, כפי שאמרה היועצת המשפטית,

הנתונים לשיקול דעתו של המפקד בשטח, ואנחנו נמשיך לפעול באותו קו.

אנחנו לא נשאב את עצמנו לשום סכסוך. בחיפה כימיקלים יש שאיפה משני

הצדדים לשאוב אותנו לתוך הסכסוך. אנחנו מאוד נזהרים. לא ניכנס לסכסוך. על

אף שאנחנו טיפלנו, ובהמשך נצ"מ גיסיס יזכיר כמה דברים בעניין זה, יש

להבדיל בין עבירות שמבצעים מפגינים כמפגינים לבין עבירות . חריגות שדיברו

עליהן כאן. לדוגמה, מה שקרה בחיפה כימיקלים - לא בתוך המפעל, אותי זה לא



מעניין - מחוץ למפעל, איומים, פגיעות וכדי - לדעתי זה דבר חמור.

מישל אוחיון;

סליחה, אדוני, מה זה איומים?
תנ"צ יצחק דדון
במובן הזה משטרת ישראל כופה על עצמה ונזהרת לא להתערב, אבל כשיש

חריגה מהמקובל זה בלתי אפשרי. אני מדבר על עובדים אשר חורגים מתחום

ההפגנה. אני לא מדבר על ההפגנה עצמה. אני יכול לתת לך בלי סוף דוגמאות.

למשל "אומן". באו אלינו מקרית-גת, ואני איפשרתי להם לסגור צומת ואיפשרתי

להם לשרוף צמיגים ואיפשרתי להם להצטלם. זה משחק שיש לו כללים משלו, כללים

לא כתובים, אבל כללים מקובלים. אנחנו נותנים לוועדי עובדים על בסיס הסכמה

ואמון הדדי, לעשות דברים מסויימים במקום נתון ובזמן נתון. אבל כאשר יש

חריגה ברורה, מוחלטת מהכללים - משטרת ישראל לא יכולה לשמור על איפוק.

דבר אחרון. אני יכול להבין את הגישה של חיים צוויג לגבי סגירת

כבישים. אבל מה לעשות, כל יום ארגון אחר רוצה לסגור כביש. יום אחד נהגי

המשאיות, מחר המובילים, מחרתיים - השד יודע מי. אנחנו לא יכולים במדינת

ישראל לאפשר לכל הגחמות האישיות האלה להתבצע. גם כך הכבישים סתומים, ולא

נוכל לאפשר את זה, ודאי לא בעורקים ראשיים. חיים צוויג, אתה יודע איזה פקק

תנועה יש כל בוקר רק באיזור התעשייה מ-7:00 עד 9:00, כאשר אפשר לנסוע 20

קמ"ש בלבד.

חיים צוויג;

אנחנו סגרנו את הכביש בצהריים כדי שיוכלו להגיע לעבודה.
תנ"צ חיים דדון
אלה היו ההערות שלי בתחום הפרקטי, ויש דוגמאות נוספות.
היו"ר סאלח טריף
אני מודה לך. מר ראסן מוקלשי, בבקשה.
ראסו מוקלשי
אני רוצה לחזור ולהזכיר שמדובר כאן במאבקי עובדים, והעובדים האלה

נאבקים על מטה לחמם. לא דיברו כאן בכלל על התופעה שהמעסיק שוכר מאבטחים.

מאבטחים אלה מיומנים בתורות לחימת. לחימה נגד מי? מה אנחנו, פושעים?

המעסיק שוכר מאבטחים להכות את העובדים. מדובר במאבטחים בעלי עבר פלילי.

אני רוצה לציין כאן עובדה. עובד בן 44, בעל ותק של 22 שנה כמפעיל במתקן

ייצור, סיפר על בנו, שהוא חייל בסיירת, שסרב אתמול לחזור לבסיסו לאחר שראה

כיצד המאבטחים מכים את אביו. מה המשטרה עושה בעניינים כאלה? - אני לא

יודע. למעסיק יש כסף לשכור מאבטחים שיכו עובדים, לעשות מה שהוא רוצה עם

העובדים, והמשטרה עומדת מן הצד ומסתכלת על העובדים כפושעים המפרים את

החוק. זאת תופעה מסוכנת מאוד למעסיק יש היכולת לשכור כמה מאבטחים

בינוניים, בעלי עבר פלילי, שיכולים לעשות מה שהם רוצים לעובדים. המשטרה

צריכה להתייחס לתופעה הזאת בחומרה רבה.
היו"ר סאלח טריף
דדי אבנר, בבקשה.
דדי אבנר
אני מנכ"ל אחת החטיבות בחיפה כימיקלים. הצטרפתי לחבריו לפני שלושה

חודשים. לדעתי, מרבית האנשים סביב השולחן לא מכירים את העובדות במאבק הזה,

כולל אנשי ההסתדרות. לצערי, שי שני קרא לי קודם פושע.
שי שני
לא לך.
דדי אבנר
הילד שלי בן 6. הוא נוסע לבית הספר עם מאבטח. על פני השטח אולי זה

נראה לכם מאבק מקצועי. לדעתי, חיפה כימיקלים במאבק הזה גרמה לכם נזק אדיר.
מישל אלמליח
זו הסתה פרועה.
היו"ר סאלח טריף
רבותיי, סליחה, אתם נציגי עובדים, אבל גם להנהלה יש מה לומר לפעמים.

וכאן אנשים ישמעו את דבריו.
דדי אבנר
מאחר והצטרפתי לחברה הזאת לפני שלושה חודשים אי אפשר להאשים אותי

בנגיעה כלשהי ל"בישול" של הסכסוך הזה. אני נכנסתי לתמונה, כי שאבו אותי

לתוכה בגלל האלימות. ובצר לנו - ויש לי הרבה טענות נגד המשטרה - פנינו

לתקשורת.

מתחת לפני המאבק המקצועי יש אלימות קשה וונדליזם לשמו. זה התחיל

מפגיעות בציוד במפעל (יש לי סדרה של תמונות ואשמח אם תסתכלו בהן) - נחתכו

צמיגים, נשברו חלונות במכוניות, הפכו מכוניות על הגג. וההמשך - "דין

רודף" שהוציאו על אחד המהנדסים. אח"כ לינץ' שעשו באחד ממנהלי החברה -

בסמנכ"ל לוגיסטיקה שהגיע למפעל בצו בית משפט - "הכניסו" לו מכות. אחד

העובדים התקשר וסיפר שסכין היתה מאוד לא רחוקה מלהיכנס בו ועובד אחר,

שפוי, דחף אותה הצידה ומנע פגיעה. ניידת שניסתה לפנות אותו משם, צמיגיה

נחתכו וכמעט והפכו אותה. לפי מה ששמעתי, אני לא הייתי שם, זה הגיע עד

לאיומים ברצח. הלילה לא ישנתי, כי כל כמה דקות קיבלתי שיחת טלפון ואיומים

ברצח. העובדים איימו שהם ישפכו חומצה על המאבטחים, והם עשו זאת. כל דבר

שהעובדים איימו שיעשו - הם אכן הוציאו לפועל. עכשיו הם מאיימים ברצח. על

כולנו יש אבטחה. לי יש שני מאבטחים וכל המשפחה שלי מאובטחת.
היו"ר סאלח טריף
אם היה צו של בית דין לעבודה, והמשטרה אמונה על אכיפת החוק - למה אתם

צריכים מאבטחים?
דדי שני
בעניין הובלת המכליות לנגב - ואני לא אגיד מה דעתי על זה, אם היינו

צריכים לעשות את זה או לא, זה לא שייך לעניין - היה צו של בית משפט להוריד

מכליות לנגב. בתיאום עם המשטרה הובאו המכליות לשם עם מאבטחים. מי ששכר את

המאבטחים לא יודע בדיוק אם יש למאבטח עבר פלילי או לא ושמא הוא בריון. הוא



שוכר את המאבטח מחברת אבטחה. אני הגעתי למשרדי ההנהלה כשהתחיל המאבק ואני

אישית הייתי מוערב, מפקד המרחב יודע, ונתתי הוראה למנהל להכניס את

המאבטחים לתוך הגדר, כי אם הם לא היו נכנסים לתוך הגדר הם היו הורגים אחד

את השני, העובדים את המאבטחים ולהיפך.

היו"ר סאלח טריף;

דדי, אני הייתי עד למאבק של פועלי "ציקלון" וראיתי פועלים שחוששים

לפרנסתם. הם סגרו את המפעל. שם היתה הידברות. למה אתם לא יכולים להידבר?

בכל זאת אלה פועלים שעובדים 20 שנה ויותר והם חוששים לפרנסתם. אם אתה ואני

היינו חוששים לפרנסתנו - אני לא יודע איך היינו מגיבים. למה אין נסיון של

הידברות אמיתית? יש תחושה של עובדים, שדיברתי איתם, שרוצים לשבור אותם.

למה צריך להגיע לתחושה הזאת?
דדי שני
ההנהלה, לפני זמני, לא הצליחה להידבר עם העובדים. אני יודע שזה

ששלושה חודשים לפני סוף השנה - מכוח החוק או מכוח ההסכם - הודיעו על ביטול

ההסכם, זה "מקל" מעל ראש העובדים.
טליה לבני
זה לא מכוח חוק. זה משהו מאוד לא שכיח, שבעת האחרונה הופך להיות

שכיח, ומסכן את כל המרקם העדין של יחסי עבודה.
דדי שני
אבל בין זה לבין גילויי אלימות המרחק הוא גדול מאוד. אתמול נפגשנו עם

הוועד תחת כיסוי של מצלמת טלביזיה ודיברנו. היו גם קטעים ארוכים של דיבור.

והוועד הביע חרטה על מעשי האלימות, הם מבינים שזה פעל נגדם. והעובדים

הודיעו חד משמעית שזה ייפסק. חזרתי הביתה וקיבלתי שיחת טלפון בה אמרו לי

"הוועד לא יעזור לך, אנחנו הולכים להרוג אותך".
מישל אלמליח
פנית למשטרה?
דדי שני
למשטרה הוגשו כבר 23 תלונות. התלונה הראשונה שהגשתי היא תלונה על

איום ברצח, אירוע 72 במשטרה. יש לעובדים מה שנקרא "כוח 17", כי הסיפור

התחיל מ-17 בריונים.
מישל אלמליח
בכנסת ישראל, שהיא הבית של הדמוקרטיה, אי אפשר לשמוע את השטויות

האלה. מה שתם אומרים זאת דמגוגיה, זאת הסתה נגד העובדים, זה סיפור מצוץ

מהאצבע.
היו"ר סאלח טריף
אם אני אביא לכם את הפרוטוקול של ישיבת מליאת הכנסת מאתמול ותקראו מה

אומרים חברי הכנסת אחד לשני, תקבלו את הדברים שנאמרים כאן ברוח טובה. אני,

למשל, אמרתי אתמול דברים מאוד קשים על הממשלה. הכל התקבל ברוח טובה. קבלו

את דבריו בהבנה. יש לפעמים תיאורים דרמטיים. אנחנו, בבית הזה, מבינים את



זה. יש כאן מאבק אמיתי ולכן יש התפרצות של יצרים.

מישל אלמליח;

אדוני היושב ראש, אני חי עם העובדים, אני נמצא עם העובדים יום-יום

יותר שעות ממה שאני נמצא בבית שלי עם הילדים שלי. הדבר הזה כואב לי. אלה

"סיפורים". תבדקו את עצמכם בהנהלה.

דדי אבנר;

כל יום שהמפעל הזה עומד זה נזק אדיר.
שי שני
גם לעובדים זה נזק אדיר.
דדי אבנר
זה הנשק שיש בידי העובדים, נשק השביתה. מי שסומן בקלטות שביצע עבירה

לא יחזור לעבוד במפעל חיפה כימיקלים. אנחנו מבקשים מהמשטרה שתטפל, והגשנו

סדרה ארוכה של תלונות שלא טופלו.

עוד נקודה אחת. היו שלושה מקרים שאני יודע עליהם של אלימות כלפי

שוטרים. אני ראיתי זאת במו עיניי.
היו"ר סאלח טריף
שמעתי גם את תלונות העובדים על המשטרה, ואני רוצה שגם מר דדי אבנר

ישמע את זה. המשטרה שחררה את המאבטחים המכים למחרת. היא התערבה מהר מדי

בסכסוך העבודה לטעמם של העובדים. מצד שני, ההנהלה אומרת שפתחו תיקים ולא

טיפלו בהם. נצ"מ גיסיס, האם תוכל לומר לנו מה המשטרה עשתה בעניין?
נצ"מ יצחק גיסיס
אנחנו פתחנו, נכון לעכשיו, 23 תיקים. יש 55 חשודים, מתוכם נחקרו 33

ו-22 מוזמנים לחקירה. בין החשודים יש גם עובדים וגם 9 מאבטחים, שמתוכם 6

נחקרו. מי שמבצע את העבירות הם העובדים. היה פעם אחת עימות קשה ביותר,

ואני כעת לא נכנס אליו. המפעל הזה הוא לא "כיתן דימונה" ולא "אתא", המפעל

הזה מטפל בחומרי נפץ. יש בו ריכוזי אמוניה וחומצות. אם יהיה איזה פנציר שם

יכול להיגרם אסון אקולוגי לחיפה ופגיעה במפעלים מסביב.

בנושא של המסוף המפורסם עם המכליות מהלילה - בית משפט הוציא צו

שמורה לעובדים לאפשר הוצאת מיכלית עם אמוניה כל 4 שעות. אם יש פנצ'ר

במכלית, אם מישהו פותח שם איזה ברז או איזה מגופה תתרחש קטסטרופה. ולכן

האירוע הזה התפתח כמו שהתפתח. השוטרים קיבלו מכות, שפכו עליהם חומצה. פה

היינו חייבים להתערב, אי אפשר היה לעמוד מן הצד. מכל התלונות בסה"כ נעצרו

ארבעה עובדים שכבר שוחררו.

יש נושא של זכויות הפרט. הסתיימה החקירה, האדם מסר את גירסתו, לי אין

סיבה להחזיק אותו. יכולים לשחרר אותו ויהיה לו תיק פלילי. אין איפה ואיפה

בנושא המעצרים. יש אצלי שוטרים שיש להם הורים במפעל. בעניין הסכסוך

בי'רפא"ל" שנמצא כמה קילומטרים מהמפעל הזה, אני טיפלתי ואין אף תלונה

למשטרה, כי שם נשמרה הנורמה המקובלת בסכסוכי עבודה. כאן, כמו שאמרתי קודם,

היתה קפיצת מדרגה.
היו"ר סאלח טריף
מר זלץ, אני הייתי שותף בהפגנות לא קלות של דרוזים לפני משרד ראש

הממשלה. היו דחיפות והיו סוסים. בסוף ההפגנה הלכנו למשטרה, הלכנו להתנצל

ולהודות לה על האיפוק. מה קרה בסכסוך הזה?
ברוד זלץ
שנתיים וחצי אני בתפקיד. עברתי בתקופה הזאת מאבקים קשים מאוד -

"מספנות ישראל", "תע"ש", "רפא"ל", "דשנים". עשרות הפגנות, שחלקן היו לא

פחות אלימות ממה שקורה בחיפה כימיקלים. אני מודה ומתוודה שמעולם לא היתה

לי טרוניה קטנה ביותר כלפי משטרת ישראל. להיפך, כל אירוע היה מתואם מראש.

בשיחת טלפון היה מגיע איש המשטרה הבכיר של המרחב, קודמו, כולל תנ"צ איתן

שטיין, ובקריצת עין הכל היה נסגר. חלילה, לא צריך להבין מכך שנעשו דברים

לא חוקיים. עצם נוכחות המשטרה בכל האירועים הרתיעה וגרמה לשני הצדדים

לשמור על איפוק מרבי. אני מוזמן להרמת כוסית פעמיים בשנה במשטרת המרחב.

ובכל הזדמנות אני אומר שאני מסיר את הכובע בפני האיפוק של המשטרה.

הסכסוך של חיפה כימיקלים חרג מהגבולות הרגילים. ראשית, אני מוקיע את

האיומים ואני משוכנע שדדי לא מספר "סיפורים". אני בטוח שאנשים מקרב הציבור

פורקים עול ומאיימים, ואני חושש מאוד שמישהו עוד יקח את האיומים האלה

ברצינות מאחר וחלק מהאנשים לא מבינים שהאיומים באו כדי להוציא קיטור. אני

אומר זאת במפורש, ואמרתי את זה למנכ"ל, אמרתי לסמנכ"ל, ואני אומר גם לך,

דדי. אני מבין שאתם הולכים עם אנשי אבטחה. אני חושב שאתם נוהגים נכון מאחר

ואי אפשר לשלוט על 550 איש. אנחנו צריכים להבין שלא מדובר שם באנשים שהם

פרופסורים בטכניון או באוניברסיטה, אלא באנשים קשי יום, אנשים שעובדים קשה

מאוד, בתנאים לא תנאים, וחוששים חשש אמיתי למקום פרנסתם.

התרגיל הזה שהתכוון להכניס אותנו לפינה, ואתה אמרת את זה יפה. עשיתם

תרגיל של ביטול הסכם עבודה קיבוצי כדי להכניס אותנו לפינה יחד עם העובדים.

למה אתם מצפים - אנחנו עומדים עכשיו לפני חג המולד - שניתן את הלחי

השנייה? ובעוד שבוע האנשים האלה מוצאים את עצמם מפוטרים. אין לנו צל של

ספק, אנחנו יודעים שזאת התכנית. ואנחנו נשבש אותה בכל דרך שנוכל, בצורה

חוקית. אבל אנחנו דנים כאן בטיפול המשטרה. נגנבו מספר כלי רכב של בכירים

ואני חושב שזה חמור מאוד. אבל אני חושב שהגדרה "נגנבו" היא לא נכונה. כלי

הרכב של הבכירים שייכים למפעל, אז הם הוזזו ממקום אחד לשני. זאת סיבה

לעצור עובד? השופט נותן מנדט לקצין המשטרה, שבמידה והוא מסיים את החקירה

יותר מוקדם מהתקופה שהוא קבע כתקופת המעצר הוא מאפשר לו לשחרר אותו, אבל

מחזיקים אותו כמעט עד היום האחרון. מאידך גיסא, אני שואל שאלה מאוד פשוטה.

כאשר בריונים בשטח הציבורי לחלוטין - אם זה בתוך שטח המפעל או בחניון, כפי

שאני מבין - מכים עובדים וקצין המשטרה ואנשי המשטרה רואים שמאשפזים אותם -

זאת לא הצגה.
היו"ר סאלח טריף
נצ"מ גיסיס, היו תלונות כאלה, נחקרו דברים כאלה?

נצ"מ יצחק גיסיס;

בוודאי.
ברוך זלץ
במקום לעצור את הפורעים מאשימים אותי שאני משבש את עבודת המשטרה. אני

אמרתי לעובדים "אל תתפנו עד שלא..."
נצ"מ יצחק גיסיס
יש עת לעצור ויש ועת לטפל. היה שם אירוע טעון. הייתי צריך לבצע הפרדת

כוחות. כל זיהוי בשטח היה גורם לפיצוץ. היו שם שוטרים שנפצעו, פועלים

שנפצעו ומאבטחים שנפצעו. יש דרך לטפל במאבטחים לא בשטח. יש לי פה קלטת בה

רואים מאבטחים מכים. הם יזוהו, יזומנו למשטרה ויישפטו. אבל את זה לא עושים

בשטח.

ברוך זלץ;

מדוע אחרי שעתיים הם שוחררו? מדוע הפעילו עליך לחץ לשחרר את הפורעים

האלה?
תנ"צ איתן שטיין
ברוך, הדברים שאתה מעלה כאן הם לא מדוייקים. אתה הרי היית איתי כל

הלילה בשטח.
ברוד זלץ
אני הלכתי ב-1:30 בלילה. לא רציתי להפריע לעבודת המשטרה. עוד היו

עוצרים אותי על הפרעה.

את מה שאני מוסר אני לא מוסר מעדות ראיה שלא תהיינה אי הבנות, אלא על

סמך שיחה שניהלתי עם סמנכ"ל חיפה כימיקלים, שאמר "נכון, אני ישבתי עד השעה

4:00 לפנות בוקר במשטרה ודאגנו לשחרר את המאבטחים שלנו". יכול להיות

שהשיקול של נצ"מ גיסיס היה נכון, אבל אני חושב שעצם נוכחות של מעסיק -

ששלח בריונים במקרה הזה, והבריונים שהיכו אמרו "משלמים לנו כדי להרביץ" -

עצם נוכחות הסמנכ"ל בתחנת המשטרה כדי לשחרר אותם השאיר עליי רושם לא טוב.
נצ"מ יצחק גיסיס
יושב ראש הוועד ישב אצלי במשרד וביקש לשחרר
ברוד זלץ
יושב ראש הוועד ישב אצלך במשרד וביקש לשחרר?! - הוא בא כאשר לא

שוחררו.
נצ"מ יצחק גיטיס
מי אמר לך?
ברוד זלץ
החבריה שהאשמתם אותם בגניבת המכוניות.
נצ"מ יצחק גיסיס
בנושא הזה יש קצת פרופוגנדה. במשרד שלי יש דלת פתוחה לכולם. בא יושב

ראש הוועד והסגנים שלו והסמנכ"ל אליי למשרד. כאשר החקירה מסתיימת אין סיבה

להמשיך להחזיק את הנחקר במעצר.
ברוד זלץ
למה החזקת את החבירה שהזיזו את הרכבים? למה הם היו עצורים 4 ימים?
נצ"מ יצחק ג יטיס
קודם כל, שופט אישר לי להחזיק אותם ארבעה-חמישה ימים. והם שוחררו יום

לפני זה, בשבת.
ברוד זלא
אם השופט נתן לך שיקול דעת, למה לא שוחררו האנשים שלושה ימים קודם.

אני רוצה לציין שבכל המאבקים הקודמים שהיו באזור שלך, נצ"מ גיסיס, ופיקדת

עליהם, לא היתה לי שום טרוניה כלפי המשטרה. בנושא של חיפה כימיקלים יש

מעורבות יותר מדיי רגשית של כוחות המשטרה בעניין.
היו"ר סאלח טריף
גבירתי, היועצת המשפטית של משרד המשטרה, אני רוצה לשאול אותך מאבטחים

מכים, האם זו לא תופעה חמורה? האנשים האלה פועלים לפי רשיון. לא יכולים

לפעול אנשים כמאבטחים בחברת שמירה בלי כללים מסויימים. זאת אומרת, יש כאן

כבר עבירה חמורה. האם זה לא מחייב תגובה מיידית?
תנ"צ יצחק דדון
רגע, לפני התשובה של היועצת המשפטית צריך לחלק את הנושא לשניים. עצם

הכנסת מאבטחים למפעלים זאת סוגיה אחרת. בצד הטיפולי המשטרתי...
היו"ר סאלח טריף
מאבטח שפועל בחברת שמירה שיש לה רשיון, כאשר הוא מכה, זאת בעיה. גם

המשטרה לא צריכה להכות ללא הצדקה.
תנ"צ אמירה שבתאי
סוגיית המאבטחים זאת סוגיה אחרת. מותר להשתמש במאבטחים. כל אדם יכול

לקחת מאבטחים, ובהמשך נתייחס לזה.
היו"ר סאלח טריף
אין זכות לאדם להכות מישהו אחר.
תנ"צ אמירה שבתאי
בוודאי שלא. על זה קיבלת הסבר ממר גיסיס. מאבטח שמכה דינו כדין אזרח

שמכה.
היו"ר סאלח טריף
האם נשלל רשיונו עקב כך?
תנ"צ אמירה שבתאי
אני לא מכירה את הפרטים הספציפיים, בוודאי לא שמות ולא את עברם

הפלילי, אם יש בכלל עבר פלילי לאותם מאבטחים. הנושא בוודאי יכול להיבדק.



האם זו חברת שמירה ואנשים נכנסו לשם כדין? האם הרישוי שלהם בסדר או לא? זה

נושא נפרד בפני עצמו. לדעתי, הוא לא שייך לנושא המהותי של הסכסוך בחיפה

כימיקלים. כל מאבטח שמכה הוא עבריין, דינו כדין כל אזרח שמכה וניתן לשלול

את רשיונו. ונצ"מ גיסיס הסביר שהמאבטחים נעצרו, נחקרו ויועמדו לדין בבוא

הזמן, הכל לפי ההליכים. אני לא רואה בעניין של המאבטחים, בצד שלנו, בעיה

מיוחדת שצריך לדון בה. יש כאן סטייה מהעניין העיקרי.
היו"ר סאלח טריף
אנחנו לא סוטים, אבל הבעיה הזאת עלתה מתוך הדברים. ולכן אני רוצה את

תשומת ליבך לעניין כדי שייבדק. הנהלות לא צריכות למהר להשתמש באנשים

שיילכו ויכו ויהרגו. הרי למאבטחים אין זכויות יתר, יש להם חובות יתר,

לדעתי, ברגע שמישהו היכה המשטרה צריכה מייד להשעות את עבודתו כמאבטח.
תנ"צ אמירה שבתאי
רק על פי חוק.

תנ"צ יצחק דדון;

אני רוצה להסביר את הנושא של חברות האבטחה. אנחנו עובדים איתם הרבה

בכנסים, כאשר יש איומים שונים ומשונים. כשאנחנו עובדים איתם אנחנו מתדרכים

אותם באופן אישי באשר לסמכות החוקית המוגבלת שלהם.
היו"ר סאלח טריף
מה אתם עושים כאשר הם עוברים על החוק?
תנ"צ יצחק דדו ו
כאשר הם עוברים על החוק דינם כדין כל אזרח במדינת ישראל שעבר על

החוק. יש חוק החל על חברות אבטחה לגבי מי שהם רשאים להעסיק בתוכם.
היו"ר סאלח טריף
אני מעלה את הנושא הזה לא סתם, אלא כיוון שהעניין הזה פרוץ. בחברות

שמירה יש רבים שמועסקים ונושאים אקדחים כאשר אינם מורשים לכך. אני מכיר

מקרה אחד של אדם שהיה לו תיק מרשים, שבא אליי וביקש ממני להתערב במשטרה

כדי שיתנו לו אקדח ברשיון באותה חברת שמירה. אסור שייווצרו תקדימים קשים.
רפאל אלול
מה דינו של מאבטח ששולח במקומו כלב? הוא לא רוצה להסתבך עם החוק, הוא

רוצה שהכלב יעשה במקומו את העבודה.
נצ"מ ראובו אריאב
יש אחריות על הכלב. קודם כל צריך להפריד בין מאבטחים לבין כלבים. אני

היום לוקח 10 פועלים ואני אומר להם "תשמרו על המפעל מטעם ההנהלה, הם לא

מועסקים ע"י חברת שמירה והם מכים. דינם כדין כל אזרח. אם שוכרים את

שירותיה של חברת שמירה, שעיסוקה ומוגדר והיא מקבלת על פי חוק רישוי עסקים

אישור להיות חברת שמירה, שמות המועסקים על-ידה ידועים למשטרת ישראל,

המשטרה יכולה לפסול אנשים שאינם עומדים בקריטריונים מלעבוד בחברת שמירה.
תנ"צ דדון יצחק
יש למשטרה יכולת להתערב בפסילה.
נצ"מ ראובו אריאב
במידה וזו חברה שמאושרת על ידי המשטרה. אבל אם אני לוקח היום 10

בריונים זה סיפור אחר. לגבי נשק יש נוהל ויש כללים באשר לרישוי נשיאת נשק,

ואדם שיש לו תיק על עבירת אלימות אישור כזה לא יינתן לו.
היו"ר סאלח טריף
כאשר המשטרה בודקת ומגלה שחברת שמירה מעסיקה מישהו בניגוד לתקנות,

האם מטילים עונשים?
נצ"מ ראובן אריאב
בוודאי. זאת עבירה על החוק. אם חברת שמירה מעסיקה מאבטח שמשטרת ישראל

לא אישרה את העסקתו היא חורגת מסמכותה.

לגבי כלבים. אנחנו יודעים היום שכאשר כלב של אזרח תוקף אזרח (אני לא

מדבר על מאבטחים. מי עומד לדין? - הכלב הרי לא יכול לעמוד לדין) עומד לדין

האזרח בעל הכלב. ולכן כאשר כלב תוקף, יעמוד על כך לדין המאבטח שהשתמש בכלב

או האזרח, בעל הכלב.
תנ"צ איתן שטיין
ברוך זלץ, בעניין שיקול הדעת בנושא חיפה כימיקלים. הסכסוך בחיפה

כימיקלים כבר מתנהל כחודשיים-שלושה במצבים עולים ויורדים. אנחנו התערבנו

כבר לפני חודשיים-שלושה, ואנחנו מקיימים כל הזמן הידברות עם הוועד. אתה

יכול לבדוק אצל הנציגים שלך מהחטיבה הכימית ולדעת שבאו אל נצ"מ גיסיס

ואליי כשעובדים היו עצורים בתחנת זבולון לפני חודש וביקשו שחרורים. הלכנו

לקראתם בכל מיני נושאים כאשר העבירות נעברו כבר לפני חודש וחודשיים, לא רק

בתקריות האחרונות. לא נאה להציג את הדברים בצורה שהצגתם.

מול הטענות שלכם יש טענות גם לצד השני, צודקות או לא צודקות, זה לא

משנה. אתם לא יכולים לטעון שהמשטרה הגישה אפילו תלונה אחת נגדכם, למעט

אותו לילה סוער שבו הותקפו העובדים. מדובר שם גם בגניבות ונזק וגם בדברים

אחרים. לגבי המעצרים על אותן גניבות כלי רכב עם הפרשנויות המיוחדות. נניח

שטעינו אבל בית המשפט עבר על החומר ואישר אותו, אז איך אתם באים ואמרים

לנו "טעיתם"? הרי אנחנו עוברים תהליך של בקרה בנושאים האלה. הדבר החמור

כאן הוא שהנהגה של עובדים אומרת לגבי נושא האיומים ולגבי דברים אחרים

"אנחנו לא שולטים בקצוות". ואת זה אנחנו ראינו בלילה המפורסם של שינוע

מכליות האמוניה. הוועד הבין מהם לחימה או מאבק על פי החוק, והוועד ניסה

יחד עם נצ"מ גיסיס לשכנע את העובדים, אולם והוועד הרים ידיים. כאשר מאבדים

שליטה - מתעוררת בעיה. אני מציע למנהיגי העובדים לנהל מאבק, אבל להיות גם

גורם ממתן. זה גם מה שנצ"מ גיסיס ביקש.
מישל אלמליח
אדוני, תנ"צ איתן שטיין, לדעתי יש שליטה, ומי שאומר שאין שליטה על

העובדים - אני לא יודע על מה הוא מדבר. יש לי ההערכה ויש לי כבוד כלפי

משטרת ישראל, ומשטרת ישראל עושה גם פעולות שאני מצדיע לה על כך. יחד עם

זאת, בנושא הרכבים, כאשר ניתנה הוראה להזיז את הרכבים 7 דקות מאותו מקום

שבו הן חנו, פירוש הדבר, שלמשטרת ישראל הגיע הידיעה איפה נמצאות המכוניות.



ואני רוצה לומר לנצ"מ גיסיס בעניין זה. אני נורא מתפלא על משטרת ישראל שלא

הבינה את התרגיל הזה שהיה כל כך שקוף. בתום המאבק יתגלה לכם מה היתה הסיבה

להזזת המכוניות. לא היתה כאן גניבת מכוניות.
נצ"מ יצחק גיסיס
גניבת מסמכים.

מישל אלמליח;

לא. הנסיון הזה של המשטרה, כביכול, לחקור עובדים ולעצור אותם - האם

חשבתם שבדרך זו מישהו ישבר? רבותיי, אתם הגברתם את המוטיבציה של העובדים

במהלך הזה. משטרת ישראל מיהרה לעצור אנשים ולחקור אותם.
נצ"מ יצחק גיסיס
כאשר התלוננו שעובדים לקחו רכבים מתוך המפעל ונסעו החוצה לא טיפלנו

בזה. ברגע שלוקחים רכבים לאנשים מהבית, מנתניה, מהרצליה, מחיפה, זו כבר

"אופרה" אחרת. איפה הגבול? איפה זה נגמר?
היו"ר סאלח טריף
אני רוצה להגן על המשטרה במקרה הזה. אתם, העובדים, צריכים להבדיל בין

מאבק פועלים בתוך שטח המפעל, שזה לגיטימי ולפעמים מלווה גם בהתלהטות

יצרים, לבין פועל שלוקח את החוק לידיים, הולך למנהל מפעל ולוקח את הרכב

מליד ביתו. מי נתן לו זכות וסמכות? זה כבר לא לגיטימי. אתם כנציגי עובדים,

אסור לכם לתת יד ורגל לפעולות כאלה, אסור לכם לעודד ולא להסכים לדבר כזה.

זה מצריך טיפול, ושלא יהיה לכם ספק בעניין הזה. חבל שאתם תקלקלו מאבקים

ותיצרו אווירה קשה. התלהטות יצרים, אולי תגובה קשה של פועל, אני יכול

להבין בתוך השטח כאשר זה קורה בזמן העימות, וגם המשטרה תבין את זה, וצריכה

להבין את זה, לדעתי, אבל לא מהסוג שהזכרנו כאן.
ברוד זלץ
יש לי רושם שמציירים פה תמונה ולא מציינים את כל העובדות, אלא רק חלק

מהן. בתחילת האירוע באותו לילה מר היו במקום כ-10 עובדים ליד השער של

החניון. ניידת משטרה, שנסע בה מתנדב ושוטר, ליוותה קבוצה של מאבטחים.
נצ"מ יצחק גיסיס
לא נכון.
ברוך זלץ
נמצא אצלי שמם של השוטר ושל המתנדב.
נצ"מ יצחק גיסיס
הניידת נקראה לשם ללוות מכלית שיוצאת בצו בית משפט, לא כדי ללוות

מאבטחים.

ברוד זלץ

אתה יודע מה? - אני חוזר בי. אני יודע על איש המשטרה ועל המתנדב, ואם

יבקשו ממני אמסור את השמות של שניהם. שניהם הגיעו יחד עם המאבטחים, ייתכן,



כמו שאתה אומר, כדי ללוות את המכלית.
נצ"מ יצחק גיסיס
אל תכרוך אותי יחד עם המאבטחים.
ברוך זלץ
הם הגיעו יחד איתם. זאת עובדה.

מספר המאבטחים היה 50. הקרב היה בין 10 פועלים לבין ה-50 מאבטחים.

תאמין לי, גם אם הייתי בריון, והייתי רואה מולי 50 מאבטחים כשאני כועס על

ההנהלה וכועס על המאבטחים וכועס על כל העולם - הייתי מתקפל ולא נכנס

לעימות. מייד אחרי זה הגיעו קבוצות גדולות של עובדים מהבית, שהוזעקו על

ידי החברים שהוכו. פה אני אומר לך, נצ"מ גיסיס, עם כל הכאב, יש לי הרגשה

לא טובה על שיקול הדעת שלכם. לגבי העובדה שביקשתם מכולם ללכת הביתה. אני

אמרתי להם "רבותיי, אני מבקש מכם עד שאנחנו לא רואים שעוצרים את שלושת

הפורעים אנחנו לא הולכים הביתה", מאחר וידעתי מה שיקרה, דבר שאתה לא ידעת,

שיחכו להם בהזדמנות אוזרת.

תנ"צ אמירה שבתאי;

באיזו זכות אתה לוקח את החוק לידיים?

ברוך זלץ;

יש לנו שליטה על העובדים, אבל קשה לשלט בהם כאשר הס רואים שהחברים

שלהם מובלים באמבולנסים לבית החולים. אני גם לא יכול, לגבי אנשים שבשוליים

- כאשר מישהו מרים טלפון באישון לילה ומאיים על דדי - אני לא יכול לשלוט

עליהם.
היו"ר סאלח טריף
ברוך זלץ, אני מציע שתשב עם המשטרה, לא כאן בוועדה, שבו אח"כ, תלבנו

את הדברים יותר לעומק ותנסו להגיע להבנות. הנושא הזה הוא לא בינך לבין

נצ"מ גיסיס או מפקד מרחב חיפה, זה נושא שצריך לברר אותו. למשטרה יש השגות,

לך יש טענות וצריך, לברר את הדברים.
תנ"צ דדון יצחק
יש לי הערה אחת. אני מאוד מבקש ומזהיר: יש לסלק את כל המרעין בישין

שיש בכניסה למפעל, כל מה שריכזו של העובדים, כל הדברים שמסכנים חיי אדם

ושיש אפשרות לעשות בהם שימוש נגד מישהו - אבנים, חומצה וברזלים.
עפר מתנה
אני קודם כל מייצג את "מטמור". ברמה של ההפגנות או השביתות "מטמור"

קטנה ליד חיפה כימיקלים, שיהיה ברור. וב"מטמור", חוץ ממקרה אחד נדיר,

שמישהו ספיציפי איים על המנכ"ל, לא נעשו חבלות ולא היתה אלימות מצד

העובדים, רק הבעירו צמיגים. יש הבדל ביכולת הדרגים במשטרה. וייאמר לזכותו

של דדון, הוא התערב במשך 10 דקות, אח"כ המשטרה הלכה, ולא היו בעיות במשך

10 ימים. ראו איזה פלא, לא היו שום בעיות. אבל בהמשך, במשך יום שלם,

המשטרה בדרגים הנמוכים, ליוותה משאיות לתוך המפעל. היא הפכה משטרה פרטית

של המנכ"ל שלנו, היא נכנסה למשאיות, היכתה נהג מחוף אשדוד שנכנס למפעל

כשהוא בסך-הכל רק רצה להזדהות עם העובדים. בכל מקרה יש לנו פגוע בכתף שעד



היום, שנה וחצי עברה מאז, הוא לא עובד ומקבל משכורת של 1,800 שקל מביטוח

לאומי. כלומר, לפעמים בדרגים הנמוכים, ואני לא רוצה להזכיר שמות, המשטרה

עושה שיקול דעת מוטעה ובדרגים הגבוהים מצליחה לפתור את הבעיה.
היו"ר סאלח טריף
עו"ד טליה לבני, בבקשה.
טליה לבני
אנחנו היינו עדים למאבק בין שמירה על חופש השביתה וזכות השביתה, לבין

השמירה על שלום הציבור ושמירה על חוק העונשין. הגנה על זכות השביתה לא

נקבעה בחוק, אלא רק בפטיקה. בחוק העונשין, הדבר היחיד שחוקק זה נושא

המשמרות. ולכן כל ההגנה על חופש השביתה נראה כאילו בוטלה או ניתן לידי

המשטרה להחליט על פי שיקול דעתה מה מותר ומה אטור, מה הגבול, לגבי התנהגות

עובדים בעת מאבק מקצועי. יכול להיות שעד היום המשטרה שמרה על תפקידה

ומילאה אותו, אבל משהו קרה במערכת האיזון העדין ביחטי העבודה במשק.

כל תהליך ההפרטה,והעובדה שהיום פחות ופחות תעשיות נמצאות בבעלות

המדינה או בידי גופים ציבוריים, כנראה גורם לטון שונה במערכת האיזון העדין

ומחריפה את המאבקים המקצועיים. תגובות כמו בכימיקלים לישראל לא ראינו לפני

שנים. הודעה חד צדדית על סיום הסכמי עבודה לא היתה דבר שבשגרה במשק. הנוהג

היה שההטכמים הקיבוציים אינם מתבטלים. משא ומתן על הטכם חדש מנוהל על בטיט

הטכם קיים. לא פוגעים בזכויות עובדים, ומקובל היה שהטכמי הבראה מתקבלים

בהטכמה. אבל התנהגות חד צדדית של מעבידים מטיבעה מקצינה את המאבק. ויכול

להיות שהיום יש מקום להיכנט יותר לעובי הקורה, לתקן את חוק העונשין,

להגדיר במפורש מהי התנהגות מותרת או אטורה במטגרת טכטוכי עבודה.
היו"ר סאלח טריף
אבל איך אפשר לעשות את זה, גבירתי, כאשר כל העניין כאן נתון לשיקול

דעת של הגוף האוכף, המשטרה?
טליה לבני
לכן היום קשה. כל עוד היתה איזה שהיא הבנה - היה קונצנזוט כללי לגבי

מה מותר ומה אטור, כפי שצויין כבר. ואם עובדים צרו על חדרו של מנכ"ל רפאל

ועל חדרו של מנכ"ל תע"ש, גם אם הוא הזמין את המשטרה הוא ביקש שהיא תעמוד

בחוץ, ולא נפתחו תיקים. זאת היתה הבנה מסוג אחד. אני לא חושבת שבכימיקלים

יכול להיות מצב כזה. כי אם יצורו העובדים - מייד המשטרה תתבקש להתחיל

בחקירה ולפתוח תיקים.

הבקשות היום של המעבידים מן המשטרה קשות יותר, ואני לא מאשימה אותם.

הם עומדים היום במצב יותר לחוץ, כי שיקול הדעת שהם הפעילו עד היום לכאורה

לא תואם לקונצנזוט. לכן יכול להיות שאנחנו ניזום בקשות לשינויי חקיקה בחוק

העונשין. ניטינו להציע חקיקת חוק זכויות חברתיות, שהיה בוודאי מכיר בזכות

השביתה כזכות יטוד. ובעקבות כך היו מתבקשות גם הגבלות שונות ואחרות במידת

האפשר.
היו"ר טאלח טריף
זכות השביתה - אין טפק! אבל לא אלימות. על כך לא תהיה לך הגנה בשום

תקנה.
טליה לבני
נכון. ההסתדרות אינה רוצה להגן על אלימות, ומעולם לא הגנו על אלימות.

אנחנו לא חושבים שעובדים שמגינים על מקום עבודתם ונקלעים למאבק מקצועי הם

עבריינים.
היו"ר סאלח טריף
היו מאבקים קורעי לב, אבל לא אלימים שיצרו אפקט גדול מאוד.
טליה לבני
אני ניסיתי לבקש ולפתור בעיה שהיא כואבת מאוד לעובדים. היא קלה מאוד

לפתרון מאחר והפתרון יכול לבוא בצורה של תקנות, לפטור עוונות על שלוש שנים

שאירעו תוך כדי מאבק מקצועי על ידי עובדים, לפטור אותם מרישום פלילי. סעיף

25(1) לחוק מתיר לשר המשפטים ולשר הפנים להתקין תקנות, לפטור עוונות

ממירשם פלילי.

המרשם הפלילי ככלל נערך לגבי עוונות ופשעים שאדם מורשע בגינן. את

המידע מן המרשם הפלילי רשאים לקבל רשימה שלמה של מעבידים: נשיא המדינה,

נציב שירות המדינה וכל המנהלים האחרים של משרדי הממשלה. מידע על הרשעות לא

רק לגבי עובדי מדינה, אלא גם לגבי עובדי קבלנים שיעשו הסכם. זה כולל

אוכלוסיה גדולה מאוד, מקומות עבודה שאליהם יכולים להתקבל עובדים. לעומת

זאת סעיף 11(ב) המדבר על תיקים סגורים מגביל מאוד את הרשאים לקבל

אינפורמציה מהמרשם הפלילי.

ברוב המקרים, כאשר מדובר בעוונות תוך כדי מאבק מקצועי, שיקול הדעת של

המשטרה או של היועץ המשפטי של הממשלה או של הפרקליטות הוא לסגור את

התיקים. כך שהעבירות עוברות לאוכלוסיה של תיקים סגורים. ואז אין לנו בעיה

כי מי שרשאי לקבל מידע מהמרשם הפלילי אלה רק גופים אחרים. יש לנו בעיה קשה

מאוד בתפר, לגבי משפטים וחקירות תלויים ועומדים. מידע עליהם רשאי לקבל כל

אחד מהגופים שהזכרתי. ומצב של סגירת התיקים או תהליך החקירה לוקח זמן

כיוון שהמשטרה והפרקליטות עמוסות. אין טענות, אבל זה המצב. באותה תקופה

המאבק המקצועי היה תוך כדי מאבק על מקום העבודה, סגירת מקום עבודה,

פיטורין ממקום עבודה. בחודשים שלאחר מכן העובד צריך לחפש מקום עבודה,

ובדיוק אז תלוי מעליו תיק חקירה שלא נסתיימה. המרשם הפלילי חי על ההוראות

האלה והנזק שנגרם לעובד בשלב הזה הוא קריטי. אני לא מבקשת בשלב זה לפטור

מעבירה, ולא לומר שזאת אינה עבירה, האדם יעמוד על כך לדין. רק שיהיה

פטור...
היו"ר סאלח טריף
איזה תיק פתוח נגד עובד שהפגין, ואולי השתמש באלימות במאבק פועלים,

מהווה לו בעיה להתקבל למקום עבודה אחר?
נצ"מ ראובן אריאב
הוא צריך תעודת יושר ויש לו בעיה.
טליה לבני
המידע הזה נמסר. יכול להיות שחצי שנה לאחר מכן לא תהיה לו בעיה, אבל

בתקופה הקריטית הנזק הוא בלתי הפיך.

אנחנו היינו מבקשים ששר המשפטים ושר הפנים יתקינו תקנות שפשוט יפטרו



ממרשם פלילי סוג מסויים של עבירות שהם עוונות (עוונות השגת גבול ותיגרה

תוך כדי הפגנה שהתחילה כהפגנה כשרה ומאושרת).

היו"ר סאלח טריף;

האם יש מדיניות ברורה לגבי הנושא של פתיחת תיקים תוך כדי מאבק?
תנ"צ אמירה שבתאי
השיקולים בסוגים האלה של העבירות היא במסגרת כלל השיקולים של פתיחת

תיקים לפי הקריטריונים הקיימים. ובין שאר השיקולים מתייחסים לסוג העבירה,

חומרת העבירה, נסיבות העניין, עברו של האדם, והסיכוי להסדר בצורה של שלום.

לגבי התיקים שלנו כאן לחלק מהאנשים נפתחו תיקים ולחלק לא נפתחו. זאת

אומרת, המדיניות בהתאם לנסיבות של אותו עניין. אם המקרה קל, התיק נסגר או

שהוא לא נפתח כלל.

היו"ר סאלח טריף;

ניקח, למשל, ברשותך את חיפה כימיקלים. יש הבדל, לדעתי, בין זה שגנב

את הרכב מאותו מנהל עבודה ובין זה שבמאבק עם המאבטחים היתה לו איזה שהיא

בעיה.
תנ"צ אמירה שבתאי
טרם הוחלט לגבי כל התיקים. אני יכולה להניח שעבירה שהיתה, והיא חמורה

מפציעה, תובא לבית משפט. ושאר התיקים, במקרים שהיו יותר קלים, ולא יחזרו

על עצמם, אני מניחה שייסגרו, עם תיק או בלי תיק. ואם אין תיק - גם אין

מרשם פלילי. אני חושבת שבנושא הספציפי של התיקים אי אפשר לדון בהם כאן, כי

הם נחקרים כרגע.
היו"ר סאלח טריף
האם תיק שנסגר מחוסר עניין לציבור נשאר במרשם הפלילי?
תנ"צ אמירה שבתאי
תיק שנסגר - כן.
היו"ר סאלח טריף
זה מהווה מקור להרבה גופים.
תנ"צ אמירה שבתאי
יש הרבה הבחנות בעניין של מרשם פלילי. יש רישומים משטרתיים אחרים.

תיק שנסגר איננו נכנס כפרט רישום לחוק המרשם הפלילי, אבל אני לא חושבת שזה

הדיון עכשיו. הוא נמסר לגופים מסויימים. עו"ד טליה לבני העלתה פה את הנושא

של תיקים פתוחים. אני לראשונה שומעת היום את הבעיה הספציפית של המקרים

האלה. הנושא הזה הוא גם כן לדיון בפני עצמו.
היו"ר סאלח טריף
אנחנו ראינו חשיבות רבה שביום הזה אנחנו מנסים לקיים דיונים בוועדות

הכנסת בנושא מאבקי עובדים, בנושא זכויות עובדים, בנושא הסתדרות בכלל -

אנחנו רואים בכך חשיבות רבה. לכל אחד מאיתנו יש אח, יש בן, יש אבא, שעובד



כפועל ושהוא בעל עניין, ואני מניח שכל העם במדינה הזאת רוצה שאכן יתקיימו

יחסים תקינים בין עובדים למעסיקים.

נמצאים כאן נציגי המשטרה, נציגי העובדים, גם נציגי מעסיקים. אנחנו

נמצאים בתקופה לא קלה. על פי המדיניות המוצהרת, שלא כל כך הצליחה בעבר

בנושא הפרטת החברות הממשלתיות אנחנו עלולים להיות עדים למאבקים לא פשוטים,

ואני אומר את זה עם חשש כבד בלב, שקבוצות ינסו ליטול את החוק לידיים. יש

הבדל בין מאבק שהוא לגיטימי להשגת תנאים ו לדאגה לפרנסה עתידית וחשש כבד של

קבוצת עובדים מזה שי יאבדו את מקום פרנסתם כתוצאה מזה שהממשלה מסירה מעצמה

את הבעלות על אותם מפעלים, לבין מאבקים שלפעמים יש בהם גילויי אלימות או

נסיון להשפיע על מדיניות ממשלתית או פרטית, גם בסקטור הפרטי.

גם בעליו של המפעל, ומר גנגר שנמצא היום בבעיה עם העובדים שלו במפעל

חיפה כימיקלים, גם הוא ניזוק מהמאבק הזה. אני מניח שהנזק הוא לשני הצדדים.

ולכן היה חשוב מאוד להגיע להידברות. אי אפשר לפתור סכסוכים לא באלימות, לא

בכוח, לא בהפגנות. ואל ינסה צד אחד לכופף את הידיים לצד השני. עד כמה שלי

ידוע המפעלים הכי מוצלחים במדינה הם במקום שיש בו הבנות ויחסים טובים

ואינטרס משותף של עובדים ושל הנהלה בהצלחת המפעל. שני הצדדים נהנים.

ואנחנו יודעים גם על מפעלים שמתחלקים ברווחים עם העובדים.

אנחנו נמצאים בימים של דיון על חוק ההסדרים במשק המדינה ועל חוק

התקציב, ומטבע הדברים יש כאן חברי כנסת שמחכים שעות ארוכות שיגיע תורם

לדבר, וכבר שני לילות שאנחנו כאן, ולכן אין נוכחות גדולה של חברי הוועדה.

אבל בכל זאת אני רוצה שנגיע לסיכום הדברים.

עמיר פרץ, כחבר כנסת וכיושב ראש ההסתדרות, לפני שאנחנו מגיעים לסיכום

הדברים, אשמח אם תביע את דעתך.
עמיר פרץ
לצערי הרב, במהלך השנתיים שאני נמצא בהנהגת ההסתדרות היו כמה

גילויים קשים של שימוש בכוח נגד עובדים. אני חושב שהגורמים השונים צריכים

לגלות הבנה כלפי עובדים שנמצאים בעת משבר ולהבין שהמצוקה שלהם היא מצוקה

קיומית. ההבנה צריכה לבוא לידי ביטוי גם בעת האירועים הקשים. אני מוכרח

לציין שהיו הרבה מאוד מקרים שבהם המשטרה וגורמים אחרים היו גורמים ממתנים

מאוד, מרגיעים ומאזנים. אבל היו מקרים, לצערי הרב, בהם המשטרה פעלה ביד

קשה. למשל, בפרשת "מטמור", שבה היה לנו עימות קשה מאוד, כאשר שוטרים עלו

על משאיות וליוו את הנהגים בכניסה כדי לבצע פעולה שלא מקובלת עלינו.

שוטרים לא יכולים לעלות על משאית עם נהג כדי לבצע פעולה שהיא מבחינת שבירת

שביתה. פרט למקרה הזה בסך הכל אני חושב שהמשטרה משתדלת להיות גורם מרגיע,

זה לא פשוט כשהעניינים מתחממים.

התופעה החדשה של שימוש בחברות כח-אדם, אני לא יודע עד כמה היא חוקית,

שכל אחד מחזיק "בלי משחית" מסוג זה או אחר, גם אם זה דוקרן צעצוע וגם אם

זו סכין קטנה. גם אנחנו, כמו המעסיקים, קיבלנו החלטה.גם אנחנו נתחיל

להביא מצלמות וידאו לכל אירוע כדי לתעד את המצב. כי אחרת אנחנו נמצאים

במצב שלמעסיק יש תמונות להוכיח שהעובדים הם פרובוקטיביים. אני לא מבין את

העניין הזה, מעסיק שמעסיק את העובדים שלו 20 שנה - 30 שנה פתאום, בין

לילה, הם הופכים פושעים. הגישה הזאת מדהימה. 20-30 שנה הם היו חלק מהמשפחה

שלך - ביקרת אותם בחתונות. מעסיקים אומרים לי "אני מכיר את הילדים של

העובדים שלי מגיל שלוש" - שעה אחרי שנוצר משבר, הפכת אותו לפושע הכי קשה

שאתה יכול לצייר.

אני גם מוכרח לציין שפעמים רבות גם הצלחנו להגיע להבנה עם המשטרה

כיצד להגיע לפשרה לפני שהופכים את העובדים לעבריינים. כי באמת, כאשר אדם



שעבד 30-20 שנה במפעל קשה לו כאשר הוא מוצא את עצמו בשיא האירוע כמי שיש

לו תיק פלילי לכל החיים. במקום אחר, ב"מטמור", עצרו עובד ומשפחתו לא יכלה

לבקר אותו, ורק אני הייתי מגיע כל בוקר בכדי להיכנס עם האשה לבית המעצר

לראות את אותו חבר ועד העובדים.

אני לא מקל ראש בתפקידה של המשטרה. יש לה תפקיד מאוד מסובך. אני לא

מקנא בשוטר שצריך לעמוד מול העובדים. ואנחנו צריכים לבדוק את העניין הזה

של מחאות עובדים, איך קובעים את המגבלות ואיפה תוחמים את הקו שבו עדיין

שומרים על איזונים. אני ראיתי את המשטרה בפעילות שלה נגד הפגנות של גורמים

אחרים. ראיתי את פעילות המשטרה בהפגנות של מתנחלים או בתופעות אחרות מאוד

קשות. ראיתי את מידת הסבלנות שלפעמים היתה. הייתי אומר, צריך להצדיע

לשוטרים על הסבלנות הרבה שהם מגלים ועל החבל שהם נותנים למתוח כדי לשמור

על זכות האנשים לקיים את חלקם בפעילות הדמוקרטית הלגיטימית.

אני בהחלט איני רוצה בשום פנים ואופן, שתתקבל תמונה שיש איזה עימות

בין העובדים למשטרה. אנחנו בהחלט משתדלים תמיד להיות מתואמים. יש רגעים של

התפרצויות יצרים ואנחנו מקווים להתגבר על כך, אנחנו מקווים שלא יישארו

עובדים מוכתמים אחר-כך עם תיקים פליליים. במה פשע העובד? - הוא בעל משפחה,

מסודר, ילדים, חיילים, בנים באוניברסיטה, פתאום הוא מוצא את עצמו עבריין

פלילי עם תיק שהוא נושא איתו לכל מקום.

הדבר החמור ביותר, כמובן, ואני באמת לא יודע איך מתמודדים עם זה,

לדאוג שחברת שמירה תהיה חברת שמירה, ולא חלילה בריונים במסווה של חברת

שמירה. אני לא יכול להגיד איך מתמודדים עם זה, צריך לבדוק את הרשיונות

וכו'
תנ"צ אמירה שבתאי
אם זו חברת שמירה - הכל נבדק, הכל חוקי.

עמיר פרץ;

את רוצה להגיד לי שכל חברת שמירה תחלק אקדחים לכל מי שיש לו רשיון?
נצ"מ ראובן אריאב
היא אינה מוסמכת לתת אקדח אם המשטרה לא אישרה.

עמיר פרץ;

אני לא יודע מי מוסמך או לא מוסמך לתת אקדחים. אני רוצה להגיד לך,

שאני פעם, ואני לא יודע מהו תהליך קבלת הנשק מחברות שמירה, אני פעם ראיתי

מישהו שאני מכיר, חולה נפש, עומד עם אקדח, והזדעזעתי. אני לא יודע איך

מפקחים על חברות שמירה ואיך מחלקים נשק.

תנ"צ אמירה שבתאי;

עניין של חולי נפש הוא בהשגחת משרד הבריאות.

עמיר פרא;

אני חושב, עם כל הכבוד, חברות שמירה, אפילו אם יש להן רשיון להחזיק

אקדחים, לא יכולות להיכנס עם כלי נשק לתוך המפעל, כי זה מיומם את האווירה.

לא צריכים לקבוע כלל על פי מקרים יוצאים מן הכלל. ברוב האירועים



אנחנו בהחלט מודים למשטרה על הדרך שבה היא מטפלת. הרבה פעמים המשטרה הופכת

לגורם מתווך ומביאה למשא ומתן. היא מביאה את המעסיק ואת העובדים למשא

ומתן. את זה צריך להגיד לזכותה. ויש גם מקרים יוצאים מן הכלל שהמעסיקים,

ואני מכיר מעסיקים כאלה ששכרו את עורכי הדין הטובים ביותר בארץ ופשוט

"ניהלו מרדף" אחרי שוטרים, ושוטר שלא עשה כלום מצא פתאום תלונה כנגדו אצל

המפכ"ל; השקיעו הון עתק כדי להפעיל לחץ מסיבי, נקודתי, על המשטרה בצורה

מדהימה. בסך הכל אני מאוד מעריך את עבודת המשטרה.
היו"ר סאלח טריף
לסיכום. קיימנו כאן דיון מקיף על כלל הבעיה של מאבקים מקצועיים ויחסי

משטרה, הנהלה ועובדים. על פי מה ששמענו ממה שקרה בחיפה כימיקלים אנחנו

מגיעים לסיכום הזה.

1) ועדת הפנים שמעה את טענות נציגי העובדים וההנהלה של חיפה כימיקלים

וגם את נציגי המשטרה ורשמה את הדברים לפניה.

2) ועדת הפנים קוראת להנהלה ולנציגי העובדים בחיפה כימיקלים לגשת

להידברות ולהימנע מאלימות ומשימוש בכוח. שמענו גם את נציגי המשטרה, משטרת

"זבולון", מרחב חיפה. רשמנו לפנינו את נסיונות המשטרה לאכוף את החוק

ולעשות הכל, בלי שום מעורבות לצד זה או אחר, במאבק המקצועי המתקיים שם.

3) ועדת הפנים קוראת למשטרה לגלות איפוק והבנה במאבקי פועלים. ועדת

הפנים מביעה דאגה מהנסיון להכניס חברות אבטחה ושמירה לתוך מפעלים ולתוך

מאבקים של פועלים, דבר שיכול לחמם את האווירה. ועדת הפנים של הכנסת פונה

למשטרה כי תפעיל שיקול דעת רציני בפתיחת תיקים פליליים לעובדים שנמצאים

במאבק מקצועי, הכל בגבולות החוק. ועדת הפנים רואה חשיבות רבה בתפקידה של

ההסתדרות כאיגוד מקצועי ושמירה על זכויות העובדים וקוראת למנהיגיה לנהוג

באיפוק, ללא אלימות, במאבקים מקצועיים תוך כדי שיתוף פעולה והבנה גם עם

המשטרה וגם עם המעסיקים.

אלו הדברים שאנחנו רוצים להעביר כמסר לכולם. אני מאוד מקווה שמהדיון

שהיה לנו היום עם נציגי כל הצדדים הבנו שגם למשטרה לא קל לפעול בין שני

הצדדים, וגם פועלים וגם ההנהלה צריכים לחפש דרך להידבר. לגבי כל מה שטליה

לבני אמרה ביחס לתקנות, אנחנו פתוחים לקבל מכם כל הצעה שתראה.
טליה לבני
אנחנו הגשנו.
היו"ר סאלח טריף
מנהלת הוועדה יושבת כאן. כל הצעה שתובא לכאן אנחנו נביא לדיון מיקדמי

עם המשטרה ועם כל הגורמים כדי לנסות ולהתקדם. נראה לי שבמאבקים כאלה שיקול

הדעת הוא מרכיב חשוב ביותר גם בהתנהגות המשטרה וגם ליתר הצדדים. אם יש

משהו ספציפי - תמסרו לנו, ואני מבטיח לכם שנדון בכך. אני מודה לכולכם

שבאתם ואני מקווה שמהדיון הזה ייצא משהו טוב. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:15

קוד המקור של הנתונים