ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 18/12/1996

הצעת חוק איכות הסביבה (דרכי ענישה) (תיקוני חקיקה), התשנ"ו-1996

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 42

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי. הי בטבת התשנ"ז (18 בדצמבר 1996). שעה 09:00

נכחו; חברי הוועדה; סאלח טריף - היו"ר

דוד אזולאי

בנימין אלון

מיכאל נודלמן

אברהם פורז

מוזמנים; רות רוטנברג -יועצת משפטית - המשרד לאיכות הסביבה

בינה בר-און - המשרד לאיכות הסביבה

דליה איש-שלום - משרד המשפטים

אלי אביר - משרד התחבורה

דניאל מורגנשטרן-מרכז השלטון המקומי

עו"ד צילי דרור-גבריאלי- "אדם טבע ודין" - אגודה

ישראלית להגנת הסביבה

שמואל חן - " " "

גדעון נתיב - הוועדה לאנרגיה אטומית
יועצת משפטית
נורים פרנקל-שור
מ"מ מנהל הוועדה
יפה שפירא
קצרנית
מזל כהן
סדר-היום
הצעת חוק איכות הסביבה (דרכי ענישה) (תיקוני חקיקה), התשנ"ו-1996.



הצעת חוק איכות הסביבה (דרכי ענישה) (תיקוני חקיקה). התשנ"ו-1996

היו"ר סאלח טריף;

אני פותח את הישיבה.

אנחנו דנים בחוק איכות הסביבה (דרכי ענישה) (תיקוני חקיקה), התשנ"ו-1996.

זאת הצעת חוק ממשלתית. הזמנו לכאן את נציגי המשרד לאיכות הסביבה, משרד

המשפטים, ביטחון פנים ושלטון מקימי. רות, הציגי לנו את החוק. אני מבקש שתתמקדי

יותר בתיקוני החקיקה שעשיתם.
רות רוטנברג
ברשותך כמה דברי הסבר כלליים בשביל הפתיח. אנחנו שמים דגש גדול מאד במשרד

לאיכות הסביבה, בעצם מאז הקמתו, על נושא הביצוע והאכיפה של החוקים. עם הקמת

המשרד הוקנו לנו סמכויות לפי הרבה חוקים, בשורה ארוכה של חוקים בנושאים של

זיהום אוויר, מים, ים, פסולת מסוכנת ונושאים אחרים. רוב הסמכויות ורוב החוקים

היו קיימים כאשר הוקם המשרד. אלה חוקים ישנים עם גישות לא מודרניות, עם נקודות

מוצא שהיום אנחנו מבינים שהן לא תמיד נכונות.

ההצעה הזאת באה לתת לנו, בנוסף למשאבים וכוח האדם המקצועי, בנוסף לתשתית

החוקית, את הכלים כדי ליישם את החוקים. אנחנו מדברים למעשה על חמישה חוקים

קיימים שיש צורך לשפר אותם.

הייתי רוצה, ברשותך, שגבי בר-און תציג קצת מה אנחנו עושים באכיפה כדי

שיהיה בריר שאנחנו לא מבקשים סתם עוד עונשים ועוד סמכויות, אלא כדי להראות

ולהבהיר שאנחנו מדברים על מערכת קיימת, פועלת שאנחנו רוצים לחזק אותה.
בינה בר-און
בחוקי איכות הסביבה, ואנחנו נדבר על כל החוקים, למעט חוקי זיהום הים וחיק

המים שתיקן לאחרונה, הענישה המקסימלית עד לפני זמן לא רב היתה 7,000 שקל. זאת

אימרת, על משאית של פסילת בנין שמישהי זורק בוואדי, על ביובים שמרוקנים על

מקור מים, על חומרים מסוכנים שזורקים, על זיהים אוויר, הענישה המכסימלית היתה

7,000 שקל. להערכתנו, האנשים שעושים את זה לא קמים בבוקר ואומרים: היום אני

אזהם את המדינה. הם עישים את זה או מחוסר תשומת לב או בגלל שאין תמריץ כלכלי

לעשות את זה כמו שצריך. יותר זיל ויותר מהר לזרוק את זה בוואדי מאשר לנסוע

למזבלה הראייה אי במתקן הביוב וכך הלאה.

לנו יש סיירת לאיכות סביבה. יש לנו 13 פקחים בכל הארץ עם הסמכות של שר

המשטרה. הם עישים חקירית, הם פיתחים תיקי חקירה ואנחנו מגישים תביעות באמצעות

משרדי עורכי-דין שהוסמכו לכך על ידי היועץ המשפטי לממשלה.

יש החמרה רבה בענישה בבתי המשפט, אבל מה שקורה הוא שאנחנו מגיעים לבית

משפט שלום, שופט בבית משפט שלום דן באיתי יום בעבירית מאד חמירית, כלכליות
יאהרית, יאז היא אומר
מה אתם רוצים, 500 שקל, 300 שקל, 400 שקל, באמת יותר

כדאי היום ללכלך את הארץ.



אנחנו מבקשים בחוק הזה להביא לשינוי נורמח של התנהגות. היום אנחנו עומדים

בקצה הצינור, מנסים לעצור את השטף, אנחנו רוצים ללכת לראשית לצינור, למקום

היווצרות והבעיה ולהעביר מסר מאד ברור מהמחוקק שההתנהגות הזאת לא מקובלת. לקראת

50 שנה למדינה אנחנו רוצים מדינה נקיה. אין שום סיבה שהדבר הזה לא יהיה.

ככל שאנחנו מתאמצים, זוהי עבודה מאד סיזיפית, עדין מאד כדאי לעשות את הדבר

הזה.

היו"ר סאלח טריף;

אתמול דיברנו על הענין הזה, על קלות העונשים שניתנים בבתי המשפט. לכן

אמרתי שצריך לחשוב למה לא עושים עונשי מינימום.

אברהם פורז;

עונשי מינימום זו בעיה. אם תכריח את השופט לתת עונש מינימום אז הוא יזכה.
היו"ר סאלח טריף
אם שופט יזכה מישהו שזרק שק אשפה מהרכב, "סחתן" על בתי המשפט.

אברהם פורז

אם פה נעלה את תקרת העונשים ואם הם יראו שהעונשים קלים, יכולים לערער.

אני חושב שבהטלכת פסולת לרשות הרבים באופן מסחרי, צריך להטיל גם שלילת רשיון

או הרכב או הנהיגה או שניהם ביחד.
בינה בר-און
יש לנו פסק דין כזה באילת.

דניאל מורגנשטרן;

אני רוצה לחזק את דברי היושב-ראש. בעוונותי אני גם כלכלן סביבתי ואני

רוצה לחזק את דבריו של חבר-הכנסת פורז ולומר שהענין של שפיכת פסולת ברשות

הרבים על ידי קבלנים, אנחנו לא מדברים על אותו נער או אותו צעיר או קשיש או

זקן שזרק סיגריה, אנחנו מדברים על עבירות שחן ."ECONOMICLY BASED"האיש יעשה

שלוש נגלות ביום בעוד שהוא עושה היום חמש נגלות ביום ועל כל נגלה תהיה לו

הכנסה של מאות או אלפי שקלים. זאת אומרת, זה מחושב, זה מתוכנת ומתוכנן

והרשויות המקומיות לא יודעות איך לצאת מהענין הזה. כאן תהיה דרושה פעילות, לא

רק חקיקה.

נקודה אחרונה היא שיש הלימה מלאה בין התנהגות נורמטיבית במיגזר אחד,

במקטע אחד ובכל שאר המקטעים. זאת אומרת, כשיודעים שבמקטע אחד של איכות הסביבה

אין ברירה כי אחרת נשלם 109 אלף שקלים, יהיו לזה השלכות גם על שאר המקטעים של

איכות הסביבה וגם במקטעים אחרים או במיגזרים אחרים של החיים, כי אתה לא אוהב

לשמור חוק אבל אתה שומר חוק כי אין ברירה, כי יכו אותך בכיסך ואז אתה תהפוך

להיות אזרח יותר טוב גם בכל שאר מיגזרי החיים כולל בתשלום מסים.



דליה איש-שלום;

הבעיה של התחמקות מעונשי המקסימום, קולת עונשים, היא כללית לא רק בנושא

איכות הסביבה. לפני שבועיים, מינה שר המשפטים ועדה לבדוק את כל נושא שיקול

הדעת השיפוטי בתוך תקופה של עשרה הודשים. כך שרוצים לגבש איזושהי מדיניות

כללית על מנת לא ליצור באופן ספורדי עונשי מינימום בכל מיני תחומים.

אברהם פורז;

זה תלוי במדיניות של התביעה. כשיש עונשים קלים תערערו.

בינה בר-און;

כדי לא לסתום את בתי המשפט, השארנו לעצמנו בהצעת החוק אפשרות לעשות

ברירות קנס על עבירות טכניות ועבירות שהן ראויות לברירות קנס.
אברהם פורז
זריקת סיגריה ברחוב יכולה להיות ברירת קנס.

בינה בר-און;

קנסות על עבירות לפי חוק שמירת הנקיון הולכים לקרן שמירת הנקיו ן שמוקמת

כבר היום בחוק והיא מפעילה את מערך האכיפה.

החוק בנוי פרקים פרקים. אנחנו נתעכב יותר על חוק שמירת הנקיון ואחר-כך זה

ירוץ יותר מהר כי זה יחזור על עצמו.

הפרק הראשון מתקן את חוק שמירת הנקיון. היום, בחוק שמירת הנקיון, כל רשות

מקומית צריכה לייחד אתרים לפסולת בנין ולגרוטות רכב. אנחנו רוצים להוסיף שיהיה

אתר לגזם ולצמיגים, כי אנחנו חושבים שהמדינה הולכת לקראת מיחזור, בוודאי לקראת

מיחזור של חומרים שכדאי למחזר אותם. אנחנו רוצים כבר עכשיו להכניס את החובה של

רשות מקומית לייחד אתר כזה.
היום כתוב בחוק
"רשות מקומית תקבע, בכפוף לכל דין, אתרים לסילוק פסולת

בנין וגרוטות רכב, בין בתחומה ובין מחוצה לה, בתיאום עם הרשות המקומית הנוגעת

בדבר". אנחנו רוצים להוסיף לענין הזה גם אתרים לסילוק או לריכוז וטיפול של גזם

או צמיגים.
אברהם פורז
למה דווקא אלה?
בינה בר-און
כי אלה הם סוגי הפסולת שתופסים הרבה נפח והם סותמים את האתרים הקיימים.

הם ניתנים למיחזור וניתנים לטיפול.
אברהם פורז
ואז פירושו של דבר שאם לי יש נניח מוסך של צמיגים, אני הייב לפנות בעצמי

למקום הזה. אני לא מחכה שהעיריה תפנה אלא אני הולך עם זה לשם.



רות רוטנברג;

אלא אם כן העיריה אוספת.

בינה בר-און;

זה יהיה בתנאים לרשיון העסק של אותו מוסך. אבל אם אין אתר שאליו אני

יכולה להפנות אותו, אני לא יכול לתת לו תנאים ברשיון עסק.

אברהם פורז;

למשל לגבי גזם, אתם לא מתכוונים שהאזרה עצמו צריך לפנות את הגזם.

בינה בר-און;

העיריה תוכל לפנות את הגזם ואני אוכל לדרוש מהעיריה לקצץ את הגזם שלה

ולרפד בו כל מיני דברים, להשתמש בו בצורה מושכלת. זה מתחבר לסעיף קטן (ד) שהיא
החובה על האזרח
לא יפנה אדם פסולת מאחד הסוגים המפורטים בסעיף קטן (א) אלא

לאתר שנקבע לכך או למפעל טיפול באשפה או למפעל מיחזור או למישרפה, שזה פני

העתיד בטיפול באשפה. אנחנו רוצים כבר עכשיו להכין את התשתית.

אברהם פורז;

אבל לפי זה יוצא שאם יש לי גזם בנין, אסור לי לפנות אותו לאחר האתרים.

רות רוטנברג;

לא. זה כבר כתוב בחוק, אנחנו רק מוסיפים.

אברהם פורז;

כשאת אומרת; לא יפנה אדם פסולת מאחד הסוגים המפורטים, לרבות גזם, לדוגמה,

כל אזרח חייב לפנות את הגזם בגינה שלו לאחד האתרים.

בינה בר-און;

גם היום, לפי חוקי העזר של העיריה, אומרים לך מה לעשות עם גזם, מה לעשות

עם פסולת כזאת. אתה לא סתם זורק לפח אשפה.

אברהם פורז;

אבל לפי הניסוח הזה אני חייב לפנות אותו רק לאתר. אין אפילו שיקול דעת.

אולי תכניסו סעיף; אלא אם כן קבעה הרשות המקומית הסדר אחר.

מרים פרנקל-שור;

זה מופיע בסעיף 7(ד).

אברהם פורז;

אני שואל שאלה פשוטה. פסולת גינה, מותר לאדם להניח ברחוב? לפי זה לא.
רות רוטנברג
כתוב: אתר שנקבע לכך.
אברהם פורז
יש רשות מקומית, למשל בתל-אביב, יומיים בשבוע מותר לשים גזם בכניסה,

עוברת משאית שעוסקת רק בגזם ואוספת. לפי זה, אסור לי לעשות את הפעולה הזאת,

אני חייב לעשות את זה רק באתר. אם הרשות המקומית עושה הסדר של פינוי צמיגים,
צריך להוסיף סעיף
אלא אם כן קבעה הרשות המקומית הסדר אחר.
היו"ר סלח טריף
זה פתח לא טוב. אם אתה מאפשר זאת לרשות מקומית כמו תל-אביב, אני חושב שלא

תהיה בעיה. אבל ברשות מקומית כמו ג'וליס, משמעות הדבר שבלחץ פוליטי אותו ראש
רשות יתן אפשרות ויגיד
הוא פינה, הוא שם, הוא תיאם וזה ישכב שם.
אברהם פורז
לא איכפת לי שיהיה כתוב: "אלא אם כן קבעה הרשות המקומית, על דעת השר

לאיכות הסביבה, הסדר אחר".
רות רוטנברג
כתוב: לאתר שנקבע לכך. הרשות תקבע שאתר ביניים הוא ליד הבית.
בינה בר-און
העיריה קובעת שביום שני היא אוספת את כל הגזם מהמדרכות לאתר אשפה.
דניאל מורגנשטרן
הרשות שאני גר בה הוציאה הודעה לציבור שבימי שני ורביעי אוספים את הגזם

והיא מבקשת מהתושבים להוציא את הגזם מהחצרות שלהם אל המדרכה רק בימים האלה.
מרים פרנקל-שור
חבר-הכנסת פורז אומר שמקום ליד הבית לא יכול להיחשב בגדר אתר.
רות רוטנברג
אתר זה מקום.
אברהם פורז
לא זאת הכוונה. הכוונה היא אתר מיוחד.
רות רוטנברג
לא.



אברהם פורז;

אחרת אתם מרוקנים את המלה "אתר" ממשמעותו.
היו"ר סאלח טריף
אם על הטלת אשפה קונסים ב-500 שקל, מי ששם ברחוב כדי שהעיריה תאסוף את

זה, יטילו עליו קנס?
אברהם פורז
אני לא רוצה לעשות עבירה.

היו"ר סאלח טריף;

מותר לך לנסוע 90 קמ"ש בכביש החוף, אתה נוסע 100 קמ"ש. אתה עושה עבירה.

אברהם פורז;

זו לא שיטת חקיקת כשאתה אומר; הרשות המקומית לא תגיש דו"ח למרות שזו

עבירה. אני מציע לומר פה; לא יפנה אלא אם כן הרשות המקומית קבעה הסדר אחר.

רות רוטנברג;

זה פתה לצרות. הרשויות המקומיות הן הבעייתיות ביותר בתהום הזה.
אברהם פורז
תעשו סעיף נפרד לגזם.

רות רוטנברג;

זה לא רק גזם.

אברהם פורז;

גזם זה דבר שגרתי למי שיש גינה. צריך לעשות הסדר מיוחד, כי לפי הסעיף הזה

אתה חייב לפנות את הגזם רק לאתר, אתה לא יכול להשאיר אותו על יד הבית. לגבי

גזם תנסו למצוא פתרון אחר.

רות רוטנברג
גזם מוסדר בחוקי עזר. נכתוב
למקום שקבעה העיריה או לאתר שנקבע לכך?

אברהם פורז;

לא. לפי הנוסח של הסעיף יוצא שאסור לי לשים בשום פנים ואופן גזם על יד

הבית.

רות רוטנברג;

למה? אם העיריה קבעה.
אברהם פורז
את מסכימה שאני אשים צמיגים על יד הבית אם העירית אוספת אותם משם? אתה לא

מסכימה.

רות רוטנברג;

אבל יהיה לך צידוק. אם העיריה אמרה שמותר לחבר-הכנסת פורז לשים צמיגים על

יד הבית, אני לא אופל להעמיד אותך לדין.

בינה בר-און;

המצב בתל-אביב הוא אולי אחר. אבל אנחנו נתקלים בהרבה מאד רשויות מקומיות

יותר קטנות, יהודיות וערביות, שמבטלות דו"חות כי זה חבר של החבר.
אברהם פורז
אני מבקש מכם את הדבר הבא: תפרידו את גזם מהיתר ותכתבו לגבי גזם סעיף

מיוחד, שצריך לפנות אותו זולת אם קבעה העיריה הסדר אחר לאיסוף הגזם. כי גזם זה

כמו אשפה ביתית כמעט.

תרשמי לך את זח, שיהיה לנו הסדר לגבי גזם.
בי נה בר-און
סעיף 11 הוא סעיף שדן בהיטל לשמירת הנקיון. יש לנו בחוק שמירת הנקיון

משנת 1984 קרן לשמירת הנקיון שיש לה שני מקורות הכנסה. אהד, זה היטל לשמירת

הנקיון, שבו אנשים שמייצרים או מייבאים מיכלים חד-פעמיים למשקאות, משלמים

היטל, כי זה יוצר הרבה לכלוך. זה הרעיון. כמו כן נכנסים לקרן קנסות.

אנחנו מבקשים לתקן את החוק, שאין בתשלום קנס לפי סעיף 13(ב)(4) כדי לפטור

מתשלום ההיטל. זאת אומרת, אחת העבירות שאנחנו הוספנו באופן ספציפי היא אי-

תשלום היטל. מי שלא משלם היטל, אין לו סנקציה. אני רוצה שזה יהיה גם קנס אבל

גם שהוא ישלם את ההיטל. זו משמעות התיקון הזה.

הסעיף הבא הוא הסעיף העיקרי, סעיף העונשין. סעיף העונשין הוא סעיף שנחקק

בשנת 1984 ובו נאמר: "העובר על הוראות חוק זה דינו קנס". היום המגמה היא לפרט

בדיוק מהן העבירות.

"העושה אחד מאלה, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין". היום

הקנס לפי סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין הוא 19,300 שקל. השלכת פסולת בניגוד

להוראות סעיף 2, זאת אומרת לכלוך ברשות הרבים; אי קיום חובת שילוט ברכב בניגוד

להוראות סעיף 6. היום לפי החוק, כל נהג אחראי לכל מה שנזרק מרכבו. באו אלינו

בזמנו הנהגים של רכב ציבורי כמו מוניות ואוטובוסים ואמרו: אני לא יכול להיות

אחראי. לכן יש חובה בחוק לעשות שלט ירוק שכתוב בו: מרכב זה אסור להשליך פסולת.

אנחנו יודעים שלא תמיד עושים את זה. גם זו עבירח.

אברהם פורז

אפשר להעניש מי שזורק פסולת ממונית.



רות רוטנברג;

מענישים את הנהג.

אברהם פורז;

אם הוא אומר לך שהנוסע פתח את החלון וזרק את הסיגריה.

רות רוטנברג;

אם הוא מוכיח לי שזה לא הוא, לפי העדות זה הנוסע ליד הנהג.

בי נה בר-און;

ההרשעה היא של בתי המשפט.

עבירה שלישית בסעיף הזה היא אי-קיום חובת סימון מכלים למשקה. לפי החוק יש

סימון במכל של איש קטן שזורק את הפסולת לפח ולפעמים לא עושים את זה. או לכלוך

ברשות הרבים באופן אחר. כל פעם ממציאים לנו דברים שלא חשבנו עליהם. לכן הסעיף

הזה. זו רמת הענישה הקטנה לפי החוק הזה.
אברהם פורז
חובת סימון מכלים למשקה, מה זה בדיוק?

בי נה בר-און;

יצרנים חייבים לסמן כל מכל משקה שצריך לזרוק אותו לפח.

סאלח טריף;

שמתם לב לסימון הזה פעם?
רות רוטנברג
יש תקנות שמחייבות.

בי נה בר-און;

וזקנות לפי חוק שמירת הנקיון.
אברהם פורז
אדוני היושב-ראש, למה לא להטיל שישה חודשי מאסר על עבירות כאלה? זה איתות מצד

המחוקק שאנחנו לוקחים את זה יותר ברצינות.
דליה איש-שלום
אנחנו רוצים לקבוע פה אחריות קפידה. אדם יכול לסתור את החזקה שהוא פעל

ברשלנות, במחשבה פלילית. אבל בכל אופן יש חזקה שהוא היה רשלן. זה די קשה לסתור

אווזה. זאת אומרת, זה הפוך מהכלל הרגיל שהתביעה צריכה להוכיח את הרשלנות או את

האשמה הפלילית בענין. כאן הנאשם צריך להוכיח שהוא לא היה רשלן, שהוא לא נהג

במרושבה פלילית והוא שהוא עשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה, וזו מטלה קשה. עם

זאת, אין לשלוח אותו למאסר אם לא הוכחה הרשלנות באופן פוזטיבי על ידי התביעה.



אברהם פורז;

לא ישלחו למאסר. לא שולחים למאסר כל כך מיגר גם על עבירות יותר חמורות.

רות רוטנברג;

הייתי רוצה להציע, ברשותך, אדוני היושב-ראש, שנעבור על הכל, כי אחר-כך אנחנו

מגיעים לעבירות האמיתיות, הרציניות. נראה את המכלול.
היו"ר סאלח טריף
חבר-הכנסת פורז כבר בשלב הזה חושב על הרתעה אפקטיבית.
רות רוטנברג
הפרופורציות הן אחרות כשרואים את הכל.

אברהם פורז;

אני גם לא בטוח שאתם צריכים להסתפק בקנס של 19 אלף שקל. לא יטילו קנס של 19

אלף שקל, אבל התובע שלכם יוכל ללכת לבית המשפט ולומר: הכנסת, לאחרונה, החמירה

בעונשים. במקום קנס של 200 שקלים הוא יתן 1,000 שקלים.
בנימין אלון
השאלה היא מי עובר העבירה ואת מי אני רוצה להרתיע. אם אני מדבר על מפעל גדול,

ברור שקנס כספי כזה הוא חלק מהתחשיב. אדם פרטי שעבר עבירה, אני חושב שקנס כספי

של 19 אלף שקל הוא גבוה.
סאלח טריף
הם לא מטילים.
אברהם פורז
המגמה צריכה להיות בכיוון החמרה על מנת שבמקום שיטילו 200 שקלים יטילו 800

שקלים.
בינה בר-און
רמת הענישה השניה בסעיף (ב) היא היום 800 , 49 שקלים, כמעט 50,000 אלף שקל.

"(1) משליך פסולת בנין או פסולת גושית, גרוטאות או גרוטות רכב בניגוד לסעיף

2; (2) משליך פסולת מכלי שיט בניגוד לסעיף 2; (3) מלכלך את רשות הרבים באופן

המפורט בסעיף 5א(א)". סעיף 5א(א) מדבר על לכלוך רשות הרבים במודעות, בגרפיטי,

בחריטות. אנחנו נלחמים בזה ממש בחריקת שיניים. פה אנחנו צריכים הרבה עזרה.
בנימין אלון
זה חוץ מהשחתת מקרקעין.
רות רוטנברג
זו עבירה נפרדת בחוק שמירת הנקיון.



בינה בר-און;

קבלנו קנסות יפים בתביעות שהגשנו ועדין יותר- כדאי לשים מודעות כי זה עסק

כלכלי משתלם מאד.
שמואל חן
אני רוצה להתייחס לנושא של פסולת מכלי שיט. הבעיה שהזכרתם בכנרת, היא באמת

בעיה, במיוחד ספינות האירועים שזורקות שפכים. ההגדרה של פסולת בהוק לא כוללת

שפכים.

רות רוטנברג;

זה חוק המים. היום יש לנו 260 וכמה אלף שקלים לזיהום הכנרת. פה יש לנו חזקת

אחריות לגבי בעל כלי השיט.

בי נה בר-און;

הסעיף הרביעי בקטגוריה הזאת היא אי-תשלום היטל נקיון. יש לנו תיקון הנוסח של

הסעיף הזה שאומר אותו דבר אבל בנוסח אחר על פי בקשת משרד המשפטים שהאיר את עינינו
ואז יהיה כתוב
"אינו מקיים חובת תשלום היטל לשמירת הנקיון לפי הוראות סעיף 11 או

לפי תקנות שהותקנו לפיו או שאינו מקיים חובת דיווח לענין ההיטל על פי תקנות

כאמור." היום גם לא מדווחים לנו אז אנחנו לא יכולים לתפוס. לכן אנחנו רוצים

להכניס את זה פנימה.

האחרון הוא חידוש. "איננו מבצע צו ניקוי לפי סעיף 13ב." הוספנו, עוד מעט נראה

את זה בהמשך, סמכות לשר לאיכות הסביבה להוציא צו ניקוי.
היו"ר סאלח טריף
מה זה צו ניקוי?
בי נה בר-און
בעמוד הבא למטה הוספנו סמכות לשר לאיכות הסביבה שלא קיימת היום. "נוכח השר

לאיכות הסביבה או מי שהוא הסמיך לענין זה כי הושלכה פסולת או פסולת בנין ברשות

הרבים או לוכלכה רשות הרבים, וטרם הוגש כתב אישום, רשאי הוא לצוות על מי שהשליך

את הפסולת או לכלך את רשות הרבים, או על בעל הנכס שבו הושלכה הפסולת, או על הרשות

המקומית שבתחומה הושלכה הפסולת, לסלק את הפסולת למקום, באופן ובמועד שיורה בצו

ולנקות את שלוכלך, ורשאי הוא לדרוש במידת האפשר ובהתאם לנסיבות להחזיר את המצב

לקדמותו."
בנימין אלון
מה מערך היחסים בין מערכת חוקי העזר העירונית שדואגת לדברים האלה, לבין

המערכת הזאת?

היו"ר סאלח טריף;

אני רוצה להביא לך דוגמה. ראש מועצה שכן לרשות המקומית שלי לא טיפל באנשים

שזיהמו כי אלה היו קרובים שלו. פניתי לשר שריד כי ראש המועצה השכן ביקש ממני שהשר

יצווה עליו. אלה נושאים שטוב שמתערבים בהם.



בינה בר-און;

בתשובה לשאלה של אדוני. יש ברשויות המקומיות חוק שנקרא: חוק עידוד סילוקם של

בניינים בעליי חזות מוזנחת, יש חוק רשויות מקומיות (שימוש ארעי במגרשים ריקים), יש

חוק ניקוי מגרשים. זה הולך בירח". היום העומס הכלכלי הכי גדול על הנקי ון נמצא

ברשויות המקומיות. הרשויות המקומיות מוציאות מכיסן סכומים אדירים לניקוי וזה לא

מוביל לשום דבר. אנחנו רוצים שתהיה גם אפשרות לשר לאיכות הסביבה, בנוסף לאפשרותו

להגיש כתב אישום, להוציא צו ניקוי כזה. לכן העבירה שהוספנו היא שאי-קיום ביצוע

הצו הוא עבירה של 50 אלף שקל.

רות רוטנברג;

חוק שמירת הנקיון כמו שהוא היום הוא חוק עם גישה, עם אוריינטציה עונשית. זאת

אומרת, אנחנו למעשה יושבים וממתינים, מי שמלכלך יקבל עונש כשהתביעה תוגש, כשבית

המשפט יטיל עונש. בתיקון הזה, גם בחוק שמירת הנקיון וגם בחוקים אחרים, אנחנו

רוצים לחזק את הסמכויות ואת האמצעים של המשרד ושל הרשויות כדי גם למנוע זיהום

הסביבה וגם לתקן אותה, לא לחכות עד שיהיה עונש. עונש יעשיר את הקופה של הקרן או

של האוצר, אבל לא יתקן את הסביבה, וזה חלק מהאמצעים האלה.
בינה בר-און
הדרגה החמורה ביותר של הענישה לפי החוק הזה: (ג) העושה אחד מאלה, דינו - קנס

כאמור בסעיף 61(א) (4) לחוק העונשין - שהיום משמעותו 150 אלף שקל.

(1) משליך פסולת המכילה חומר מסוכן או אריזה של חומר מסוכן כהגדרתו בחוק

החמרים המסוכנים, התשנ"ג-1993, בניגוד להוראות סעיף 2. זאת אומרת, מלכלך את רשות

הרבים בחומר מסוכן או באריזות של חומר מסוכן. זאת עבירה בדרגה החמורה ביותר.

(2) - זו עבירה שמופנית לרשות המקומית שאיננה קובעת אתרים.
אברהם פורז
את מי מעמידים לדין פה, את ראש הרשות המקומית?
בי נה בר-און
כן, בוודאי. אנחנו מעמידים לדין, אס תראה בלוח הזה, הרבה מאד ראשי רשויות

מקומיות וקיבלנו פסיקה מאד יפה גם בבתי משפט שלום וגם בבתי משפט מחוזיים. האחרון

היה בכפר ירכא. בכפר ירכא היה לנו אתר פסולת שנמצא 150 מטר מבתים של חיילים

משוחררים. השופט קנס את ראש המועצה באופן אישי 6,000 שקל ואת המועצה ב-20,000 שקל
והוא אמר
ראש המועצה לא יכול רק לקבל כיבודים הוא צריך שתהיה לו גם אחריות.

אותו דבר גם נגד ראש עירית דימונה שהורשע אישית. אותו דבר נגד ראש מועצה

מקומית מטה יהודה שהורשע אישית. יש לנו שורה ארוכה, זה מפורט פה בפסקי הדין.
דניאל מורגנשטרן
יש לי כאן שאלה. זו בעצם חובה סטטוטורית על ראש הרשות. הרשות, כפי שאנחנו

יודעים, היא איננה הגוף המוסמך בעצמו אם אנחנו מתייחסים לנושא התכנון בהרשאה,

משום שעצם ההרשאה להגדרת אתר מסוים כאתר לשפיכת פסולת או כאתר לסילוק או כאחד

מאלה, היא בסמכותם - - -
רות רוטנברג
השר הוא שקובע בהתאם לכל דין, כפוף לחוק התכנון והבניה, כפוף לחוק רישוי

עסקים. אם הוא לא עושה את זה, ורבים לא עושים את זה, זאת צריכה להיות עבירה

לדעתנו, ואני מקווה גם לדעתכם.



אברהם פורז;

אם הוא יוכיח שהוא פנה והציע הצעה ולא אישרו לו, הוא ייצא זכאי.
רות רוטנברג
ודאי.

בינה בר-און;

רק לסבר את האוזן, קביעת האתרים האלה נעשתה בשנת 1984 בהוק ואז נאמר, כשההוק

התקבל ב-1984: קביעת אוזר כאמור בסעיף 7 תיעשה לא יאוחר מתום שנה מיום פרסום החוק.

זאת אומרת, בשנת 1985. במרבית הרשויות לא נקבעו אוזרים.

שמואל חן;

הייתי רוצה להעלות כאן נקודה קטנה, נושא של הומר מסוכן כפי שהוגדר בהוק

הומרים מסוכנים. אהת הבעיות הקשות כיום בחקלאות אלה אריזות ריקות של הומרי הדברה.

יכול להיות שיהיה כדאי להפחית מבחינת רשימת חומרים.

רות רוטנברג;

אנחנו נגיע לחוק חומרים מסוכנים אז נדבר על זה.

בינה בר-און;

הדבר האחרון בקטגוריה הזאת היא עבירות שחשבנו שהן קלות ערך והיו בקטגוריה

הראשונה או השניה, אבל הן נעשו באופן שהוא חמור. ואז הגדרנו את זה כך:

"(3) עובר עבירה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) באופן או בנסיבות שכתוצאה מהן

נגרם או עלול להיגרם זיהום ממשי של הסביבה, ויש חשש שלא ניתן יהיה להחזיר את המצב

לקדמותו." על רקע זה חשבנו שזה ראוי לקטגוריה יותר חמורה.

הדבר הבא שעשינו, חוץ מלחלק את העונשים לקטגוריות שונות, הוא סעיף (ד).

"נעברה עבירה מן העבירות המנויות בסעיפים קטנים (א), (ב), (ג) ו-ג(3) בידי תאגיד,

דינו - כפל הקנס הקבוע לאותן עבירות." תאגידים, מן הראוי שישלמו כפול כי להם יש

תמריץ כלכלי הכי גדול ללכלך.

אברהם פורז;

האם יש חזקה שגם מנהל התאגיד, יראו אותו אחראי.

רות רוטנברג;

כן. נגיע לזה מיד.

בי נה בר-און;

"(ה) היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של

חמישה אחוזים משיעור הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה, לאחר

שנמסר למי שעבר את העבירה צו ניקוי לפי סעיף 13ב, ובהתאם למועד שנקבע בצו." אותו

צו שדיברנו עליו קודם.

זאת אומרת, נעברה העבירה, השר הוציא צו, האדון לא עושה מה שהוא צריך לעשות,

בנוסף לכל הצרות יש לו קנס יומי של חמישה אחוזים. אנחנו רוצים שזה באמת יהיה כואב

בכיס.



"(ו) הורשע אדם, בתוך שנתיים, פעם נוספת בעבירה לפי סעיף זה, דינו - כפל הקנס

שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו בשל העבירה שבה הורשע." אנחנו מוצאים את עצמנו

שוב ושוב עם אותם נאשמים בבית המשפט. הם לא לומדים לקה.

בנימין אלון;

מה זה נקרא לא לומדים לקה? מי האנשים האלה?

בי נה בר-און;

נהגי משאיות ששופכים פסולת בנין. פסולת בניו נהיתה אחת המכות הקשות ביותר,

בעיקר באזורים מתפתחים כמו אזור המרכז, אזור תל-אביב ואזור ירושלים. אנחנו תופסים

אותו, לוקחים אותו לבית משפט, הוא מקבל 1,000 שקל קנס. יותר כדאי לו ללכת עוד פעם

לבית משפט מאשר לנסוע לאתר פסולת. רשויות מקומיות ממשיכות לזהם. אנשים צריכים

לדעת שבפעם השנייה זה יהיה יותר כואב.
דניאל מורגנשטרן
האם אין פה אפשרות של מאסר? בסעיף הזה בדיוק, על עבירות חוזרות, עבירות

שנעשות מהנימוקים הכלכליים על ידי תאגיד הייתי מציע אפילו מאסר. אם אתה מדבר על

תאגיד וכל עוד אתה רק מדבר על כסף, אין בזה הרתעה. אבל אם אתה מדבר על תאגיד ויש

כאן אפשרות להכניס את האנשים האחראים בתאגיד למאסר, אני חושב שזו הרתעה הרבה יותר

מהותית וממשית.

היו"ר סאלח טריף;

צריך לחשוב על זה.
בי נה בר-און
רק בשביל לסבר את האוזן, צילמתי פה קטע מעתון שמציע מאסר עולם למזהם את

הסביבה.
היו"ר סאלה טריף
לא צריך להגזים.

בי נה בר-און;

לא צריך להגזים, אבל להראות לכם שאנחנו מוכנים לכל. אנחנו פתוחים לכל הצעה

בכיוון זה.

הסעיף הבא הוא סעיף שהכנסנו שוב בתוך החוקים, אבל הוא לא כמו שהוא כתוב כאן

אלא יש בו תיקון ואנחנו נקרא אותו.

"(ז) עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה." עבירות של אחריות

קפידה תסביר חברתי ממשרד המשפטים.
דליה איש-שלום
אחריות קפידה היא צורה חדשה של אחריות מחמירה שנקבעה בסעיף 22 לחוק העונשין

בתיקון האחרון, תיקון מס' 39 . עד אז צורת אחריות מחמירה היתה אחריות מוחלטת.

אחריות מוחלטת, פירושה היה כי כשאדם ביצע את ההתנהגות האסורה הוא נושא באחריות

לביצוע העבירה, אפילו אם לא התקיים בו יסוד ממשי. כלומר, לא היתה לו לא מחשבה

פלילית ולא רשלנות.



אברהם פורז

גדיסי היה יוצא היום זכאי לפי החוק הזה?

דליה איש-שלום;

בהחלט.

רות רוטנברג;

ידועה אחריותו של אדם שתפס אותו שוטר עם אור בלם מקולקל. הלך אותו אדם

למוסך תיקן, יצא החוצה, ולרוע מזלו עוד פעם תפס אותו שוטר. הוא הגיע עד בית

המשפט העליון ונקבעה הלכה בנושא הזה של עבירה מוחלטת, שלא משנה מה הוא עשה,

עצם העובדה שלא היה לו אור בלם הוא אשם.

בנושא של זיהום ים, העבירה היא עבירה מוחלטת ואמר השופט באילת: לא איכפת

אם ברצון או בכוונה, בלי כוונה, עצם העובדה שהים מזוהם זאת העבירה.

דליה איש-שלום;

היום אותו גדיטי היה צריך להוכיח שלושה דברים כדי שייצא זכאי, שהוא לא

נהג במחשבה פלילית, לא ברשלנות והוא עשה כל שניתן כדי למנוע את העבירה.
אברהם פורז
זאת אומרת הנטל עובר אליו.

דליה איש-שלום;

אבל בשביל לשלוח אותו למאסר התביעה צריכה להוכיח או רשלנות או מחשבה

פלילית. כלומר, אם הוא עומד בטענה המשולשת הזאת הוא יוצא זכאי. אם הוא עומד בה

חלקית, עדין, בשביל לשלוח אותו למאסר צריך מעבר לחזקה.
בינה בר-און
הסעיף האחרון הוא סעיף שקיים גם היום בחוק. הכנסנו אותו מכיוון שביטלנו

את כל סעיף העונשין ועשינו סעיף חדש אז רצינו שהוא יחזור.

"(ח) קנס שהוטל בשל עבירה לפי חוק זה ישולם לקרן לשמירת הנקיון. ואולם אם

הוטל הקנס בבית משפט לענינים מקומיים, ישולם הקנס לקופת הרשות המקומית שבתחומה

נעברה העבירה, למעט קנס שהוטל על הרשות המקומית."

מרים פרנקל-שור;

מה זה קרן לשמירת הנקיון?
בינה בר-און
היא קיימת בסעיף 10. היא הוקמה בשנת 1984.



היו"ר סאלח טריף;

יש בה כסף?
בינה בר-און
יש בה כסף. יש בה בערך 2 מליון שקלים. חלק בא מההיטל, חלק בא מהקנסות. זה

מפעיל את מערכת האכיפה.
אברהם פורז
לפי זה, התובע שלכם חייב להגיש תביעה לבית משפט שלום כדי שהקנס יגיע

אליכם.
בינה-בר-און
בוודאי.
אברהם פורז
למה זה צריך להיות כך? לדעתי זה לא צריך להיות שייך לבית המשפט. צריך

לומר שהקנס ישולם לקופת הקרן. לפי מי שיזם את ההליך. אם היוזמה של ההליך היתה

מטעם המשרד לאיכות הסביבה, הקנס ישולם לקרן. אתם יוצרים פה איזו סיטואציה

שהקנס הולך לפי סוג בית המשפט, מה שלא הגיוני. צריך להיות שזה ישולם לזה וזה

זולת אם קבע בית המשפט אחרת, ואז התובע של הרשות המקומית יבקש מבית המשפט

להעביר את הקנס לקופה של הרשות המקומית.
בי נה בר-און
לפי דעתי זה יעורר את התנגדות השלטון המקומי כי זה הוכנס לפי בקשתם ואין

שום סיבה להוציא את זה.

היו"ר סאלח טריף;

תשאירו את זה.

אברהם פורז

אתם פונים תמיד לבית משפט שלום?
בינה בר-און
כן.

הסעיף הבא הוא סעיף של שיעורי קנסות. הוא בא להקים ולהגביר את מערכת

ברירות הקנס. היום יש בחוק שמירת הנקיון ברירות קנס. אנחנו רוצים להגדיל אותם

ולהרחיב אותם על עבירות נוספות.

13א. על אף האמור בסעיף 221(ב) לוקו סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) - שהוא

הסעיף שעוסק בשיעורי קנסות ומגביל אותם בגודל מסוים - רשאי שר המשפטים בהסכמת

השר לאיכות הסביבה לקבוע שיעור קנס העולה על שיעור הקנס הקבוע בסעיף האמור

לעבירות קנס לפי חוק זה וכן לעבירת קנס חוזרת, נמשכת או נוספת שעבר אותו אדם,

בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות ביצועה, ובלבד ששיעור הקנס לא יעלה על עשרה

אחוזים משיעור הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה.



בדרך כלל, לפי חוק סדר הדין הפלילי, רשאי שר המשפטים לקבוע עבירות קנס

בצורה קבועה. אנחנו איפשרנו לעשות עבירות קנס שונות בהסכמת שר המשפטים והשר

לאיכות הסביבה לפי סוג העבירה, האם זו עבירה חוזרת, האם זו עבירה נמשכת, האם

זו עבירה נוספת, להתחשב בכל מיני פקטורים בכדי להגביר את אי-הכדאיות של השלכת

הפסולת ובכדי להוריד את העול מבתי המשפט ולגמור דברים בהליך חוץ-משפטי.

ה י ו "ר סאלח טריף;

מה שיעורי הקנסות שאתם מציעים?

בינה בר-און;

שיעור הקנס היום על השלכת סיגריה ממכונית או קופסת קוקה קולה הוא 122

שקל. ברירת הקנס המירבי על השלכת פסולת בנין ממשאית זה 480 שקל.
היו"ר סאלח טריף
מה זה יהיה?
רות רוטנברג
זה יהיה אחוז משיעור הקנס המרבי. אם זאת תהיה עבירה מהעבירות החמורות,

שהקנס המרבי עליה לפי המוצע זה 50 אלף או 100 אלף, נלך על ברירת קנס של 5,000,

10,000 שקל.
אברהם פורז
כשיש קנס ולא משלמים את הקנס, מה קורה?

רות רוטנברג;

השופט קובע תמיד מאסר וקנס תמורתו.
אברהם פורז
למשל קנס של 50,000 שקל, כמה השופט יכול לקבוע תמורתו?

רות רוטנברג;

יש רשימה. על 1,000 שקל עשרה ימים. יום אחד בבית סוהר אצלנו לא שווה

10,000 שקלים, היית רץ לשלם.

בינה בר-און;

הסעיף הבא הוא צו ניקוי. "13ב. (א) נוכח השר לאיכות הסביבה או מי שהוא

הסמיך לענין זה כי הושלכה פסולת או פסולת בנין ברשות הרבים או לוכלכה רשות

הרבים וטרם הוגש כתב אישום, רשאי הוא לצוות על מי שהשליך את הפסולת או לכלך את

רשות הרבים, או על בעל הנכס שבו הושלכה הפסולת, או על הרשות המקומית שבתחומה

הושלכה הפסולת, לסלק את הפסולת למקום, באופן ובמועד שיורה בצו ולנקות את

שלוכלך, ורשאי הוא לדרוש במידת האפשר ובהתאם לנסיבות להחזיר את המצב לקדמותו.



(ב) מי שלא קיים הוראות צו שניתן לפי סעיף קטן (א), רשאי השר לאיכות

הסביבה או מי שהוא הסמיך לענין זה, לבצע את הנדרש לפי הצו; משעשה כן, יהיה מי

שנצטווה, אך לא מילא אהר הוראות הצו, חייב בתשלום כפל התוצאות שהוצאו לקרן

לשמירת הנקיון; על גבייתן של הוצאות לפי סעיף זה תהול פקודת המסים (גביה)."

אנחנו רוצים להפעיל את הסעיף הזה בהרבה דברים. אני רק רוצה לסבר את

האוזן, היום אם בעל מפעל לחומרים מסוכנים פושט את הרגל ונוסע לאוסטרליה ומשאיר

חצר עם חומרים מסוכנים, מי מטפל בזה? זה סעיף שגם מאפשר להורות לטפל, לענוש על

אי-הטיפול וגם לאפשר לשר לאיכות הסביבה לטפל בזה.

בנימין אלון;

אני מנסה לרדת לשטח ואני רואה מולי אתר בניה ובאמת משאית לא שופכת באתר

השפיכה המוכר. אני מכיר את הקומנדו שיש לעיריה. יש לה פקחים, יש מוקד עירוני

לתלונות וזה עובד. אנחנו נותנים סמכויות לשר. יש לו משטרה? איך זה עובד?

רות רוטנברג;

יש פקחים של המשרד לאיכות הסביבה.
היו"ר סאלח טריף
יש סמכויות מקבילות לפקחי העיריות והמועצות?
בי נה בר-און
יש סמכויות מקבילות. יש כמה מסלולים. אחד, יש פיקוח של הרשויות המקומיות.

שניים, לשר לאיכות הסביבה, במסגרת המשרד לאיכות הסביבה, יש סיירת ארצית לאיכות

סביבה. יש 13 פקחים שמסתובבים בכל הארץ, שזה מספר מועט מאד אבל זה מה שיש לנו.

הם מקבלים סמכויות חקירה של קצין משטרה משר המשטרה ומשר המשפטים. מדי שנה

מחדשים להם את זה. בצד השני של מערכת האכיפה, בכדי לא להעמיס על הפרקליטויות,

קיבלנו אישור לעבוד עם מספר משרדי עורכי-דין פרטיים בכל הארץ, שכל אחד מחם

קיבל הסמכה של היועץ המשפטי לממשלה לחיות תובע מטעמו בתיקים האלה.

רות רוטנברג;

בחוק שמירת הנקיון יש לשר סמכות למנות מפקחים ונאמני נקיון. במשרד לאיכות

הסביבה יש שישה מחוזות, בכל אחד מהמחוזות יש אנשי מקצוע שכל אחד מכיר את השטח

שלו ויש לו סמכויות של מפקח. חוץ מהסיירת, אם מנהל מחוז או ראש ענף פסולת או

ראש ענף חומרים מסוכנים יוצא לשטח יש לו סמכויות. גם לי יש סמכות של מפקח ואני

לא מתביישת, כשאני רואה משאית כזאת, לרשום דו"ח. מעבר לכך, יש לנו בערך 200

אלף אולי קצת יותר נאמני נקיון בכל הארץ, שחלק מהם מאד פעילים ומגישים דו"חות.

כמובן, אליהם אנחנו מתייחסים ביתר זהירות.

בנימין אלון;

מבהינת מערכת הצדק והחוק, אם ייתפס נחג משאית כזאת על ידי פקח עירוני,

הוא יובא לבית משפט לעניינים מקומיים. אם הוא ייתפס על ידי נאמן נקיון, הוא

יובא לבית משפט שלום?
רות רוטנברג
אותו בית משפט, רק פעם קוראים לו כך ופעם קוראים לו כך.



בנימין אלין;

שניהם ייתבעו על ידי אותת מעריכת חקיקה?

רות רוטנבויג;

כן. אם אנחנו מגישים תלונה ואנחנו מקבלים תגובה על ידי העיריה אז אני

סוגרת את התיק. הבעיה היא שלא עושים מספיק, אבל המערכת היא אותה מערכת. יכול

להיות, למשל, אם זו משאית לא מכוסה, ששוטר יתפוס לפי תקנות התעבורה, כי זו

עבירה.

בנימין אלון;

התובע העירוני ישתמש בחוקי העזר או ישתמש בחוקים האלה.

רות רוטנברג;

גם וגם.

בינה בר-און;

לפעמים חוקי העזר יותר חמורים מהחוקים האלה.

רות רוטנברג;

ברוב המקרים, חוץ מהעיריות הגדולות כמו תל-אביב וירושלים שיש להן מערכת

גביה, הרשויות המקומיות פונות אלינו. מנהל מהלקת התברואה כותב דו"ח, מעביר

אלינו ואנחנו מגישים את התביעה.

בנימין אלון;

בשטח יש שיתוף פעולה בין המערכות?

בינה בר-און;

לפעמים כן ולפעמים לא. יש מקומות שהלכלוך הוא מטעם הרשות המקומית.

רות רוטנברג;

אבל מועברות תלונות, בעיקר מהמיגזר הערבי, ששם אין להם מערכות. שם יש

בעיות אחרות כי הרבה פעמים מגישים תלונה ואחר-כך אומרים: לא, טעיתי, לבטל

אותה. אנחנו מתמודדים עם זה. אבל חלק גדול מהתלונות של הרשות המקומית מגיעות

אלינו.

בינה בר-און;

"(ב) מי שלא קיים הוראות צו שניתן לפי סעיף קטן (א), רשאי השר לאיכות

הסביבה או מי שהוא הסמיך לענין זה, לבצע את הנדרש לפי הצו; משעשה כן, יהיה מי

שנצטווה, אך לא מילא אחר הוראות הצו, חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו לקרן

לשמירת הנקיון; על גבייתן של הוצאות לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה)."



הקרן תהיה כיס הביניים לממן את אותן פעולות נקיון, אבל אנחנו דורשים פח

החזרת כפל ההוצאות בגלל שכבר למדנו בדרך הקשה. יש קרן למניעת זיהום ים שצריכה

לעשות את אותם דברים ושם לא כתוב כפל ההוצאות והם מחזירים לנו את ההוצאות אחרי

בתי משפט וטרטורים במשך חמש שנים, מה שעושה את זה מאד שמח לכולם.

"(ג) מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיך לענין ביצוע הצו כאמור בסעיף קטן (ב),

רשאי להיכנס לכל מקום לשם ביצוע הצו, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא

על פי צו של בית משפט." זאת סמכות כניסה מאד נרחבת, למעט מקום שמשמשמש למגורים

ששם צריך התייחסות של בית משפט.

בנימין אלון;

זה רק הפקחים שלכם, לא נאמני הנקיון.

בינה בר-און;

נכון, רק הפקחים שהוסמכו על ידי השר באופן מיוחד לענין הזה.

התיישנות - היום תקופת ההתיישנות על חוק שמירת הנקיון היא שנה. בהרבה

מקרים אנחנו מתקשים לאתר בתוך שנה את הנאשם. יש לנו באיכות הסביבה בעיה של זה

שזורק באמצע הלילה, אי-אפשר לתפוס אותו ואנחנו עומדים עם ערימת הפסולת. זה

לוקח לנו לפעמים הרבה זמן לתפוס אותו. שנה לא מספיקה לנו. אנחנו מבקשים להאריך

את תקופת ההתיישנות לשנתיים.
לכן הסעיף אומר
"13ג. תקופת ההתיישנות על עבירות לפי חוק זה, למעט על

עבירה לפי סעיף 5א - שנתיים." עבירה לפי סעיף 5א היא עבירה של לכלוך רשות

הרבים ומודעות.

אברהם פורז;

זה עוון רגיל. למה שהתיישנות לא תהיה חמש שנים כמו בכל עוון?
רות רוטנברג
בוא נתפשר על שנתיים.
אברהם פורז
למה על עוול רגיל זה חמש שנים התיישנות ועל העוון הזה שנה או שנתיים?
דליה איש-שלום
אפשר לבדוק את זה.
בינה בר-און
הוספנו סמכויות לבית המשפט. היום בית המשפט יכול לומר את דברו רק אחרי

שיש הרשעה ובמסגרת גזר הדין הוא יכול להטיל חובות נוספות. רצינו לתת לבית

המשפט גם פה וגם בחוקים הבאים סמכות להתערב לאחר שהוגש כתב אישום אבל טרם ניתן

פסק-דין.



"14א. הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט ליתן צו עשה,

צו אל תעשה, וכל צו אהר ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, לרבות ביצוע צו לפי

סעיף 13ב, והבל כדי למנוע, לצמצם או להפסיק את לכלוך רשות הרבים."

היום אנחנו צריכים לחכות לסוף ההליך. זה לא יעיל. אנחנו משתמשים בכלי הזה

בחוק המים. אנחנו מוציאים צווים רבים. למשל צו מניעת לכלוך לשכונה שאין לה

ביוב מאד יעיל הצו הזה. ואנחנו רוצים לתת אפשרות לבית המשפט לפעול באופן הזה.

יש לני תיקון. יש לנו בחוק שמירת הנקיון היום, בסעיף 15, אחריות נושא

משרה בתאגיד. בשאר מחיקים שאותם נרצה לתקן, אין לנו אחריות נושא משרה בתאגיד

והכנסנו סעיף מודרני. לכן אנחנו מחליפים את הסעיף בחוק שמירת הנקיון שיהיח גם

היא בלשון המודרנית. יזה נמצא בעמוד הראשון בדף התיקון למטה ואז ייאמר כך:

"15. (א) נישא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות

כאמור בסעיף 13 בידי ר.תאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו קנס

כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977; לענין סעיף זה "נושא משרה" -

מנהל פעיל בתאגיד. שיתף - למעט שותף מוגבל - ופקיד שתפקידו מטעם התאגיד הוא

לפעול לקיום חובות התאגיד לפי חוק זה.

(ב) נעברה עבירה כאמור בסעיף 13 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה

היא כי נושא משרה הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל

שניתן כדי למלא את חובתו."

היום אנחנו נתקלים, לדאבון הלב, בהרבה מאד מנהלי מחלקות ברשויות מקומיות

או בראשי רשויות מקומיות או מנהלי מפעלים שאומרים: אני לא ידעתי. ואז אנחנו

לוקחים את אותי אדון נכבד בג'יפ של הסיירת ומראים לו איך נראית העיר שלו מאחור

והוא מאד מופתע כי זו פעם ראשונה שהוא היה שם. ה"אני לא ידעתי" אנחנו לא רוצים

שיישמע יותר.

זה מה שכתוב היום בחוק, אבל זה הניסוח המודרני שלו, שהוא יופיע גם בשאר

חמשת הפרקים ולכן רצינו להכניס את זה, כדי שתהיה אחידות ולא יגידו: למה כאן

כתוב כך וכאן כתוב כך ונמצא את עצמנו עם תלי תלים של פרשנויות.
אברהם פורז
אם הוא מטיל עליכם את החובה להוכיח שהוא פעיל, איך תוכיחו? למה שלא

תאמרו מנהל בתאגיד? העובדה שהוא רשום אצל רשם החברות תשמש ראיה. אתם צריכים

להוכיח שהוא פעיל או לא? הוא יגיד: אני לא פעיל. מה תעשו?
בינה בר-און
זה כתוב היום בחוק, אין שום בעיה להוכיח.
רות רוטנברג
בינה משתמשת במונח נוסח מודרני. נוסח מודרני זה בעצם נוסח עכשווי שהתאים

את עצמו לתיקון 39 לחוק העונשין. הוא לא מודרני ביופיו, הוא הולם את הוראות

חוק העונשין, תיקון 39.
בינה בר-און
היום, השר לאיכות הסביבה יכול להתקין תקנות אחרי שנזרקה הפסולת, הוא לא

יכול להתקין תקנות למניעת זריקת פסולת ואנחנו רצינו לתקן את הענין הזה.



"16. השר לאיכות הסביבה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין, באישור

ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות - למניעת

לכלוך רשות הרבים." זה חלק שמאד חסר לנו היום.

רות רוטנברג;

אני רוצה לתת דוגמה. למשל, הרבה שנים ניסינו להידבר עם הבנקים. אתם

מכירים את התופעה של הכספומטים, שיש כספומט ומסביבו אשפה. חובה להתקין פח זבל

מוסדר, לא כזה שאי-אפשר להכניס בו ושעולה על גדותיו. הסתבר שלא היתה לנו

סמכות. זה אמור לתת לנו סמכות.

אברהם פורז;

אנחנו רוצים, לפחות לדעתי, להרחיק לכת הרבה יותר ממה שאתם הרחקתם, משום

שאנחנו רוצים לתת לכם לא רק שיניים אלא גם מלתעות. עד עכשיו, העבירות האלה היו

עבירות משתלמות ולא היתה הרתעה מספקת.

לדעתי אנחנו צריכים לעשות קלסיפיקציה מחודשת של סוגי העבירות. למשל, אם

מישהו זורק חפיסת סיגריות לאגם הכנרת, בעיניי הוא דומה למי שזרק חפיסת סיגריות

ממכונית. לעומת זאת, כל הסיפור של זריקת פסולת בנין, זה דבר שאנחנו צריכים

להדביר אותו. בענין הזה צריך ללכת עד הסוף כולל, לדעתי, עונשי מאסר בפועל,

כולל מאגר של הרשעות קודמות, שאתם צריכים להפעיל יחד עם השלטון המקומי. לא

איכפת לי לחייב את בית המשפט. המזכיר הראשי של כל בית משפט שהרשיע אדם בעבירות

לפי חוק שמירת הנקיון חייב לדווח למאגר שאתם תעשו, כך שכשתגיעו בעתיד לבית

המשפט, יהיו לכם הרשעות קודמות כמו בעבירות תעבורה, כדי שהשופט יידע שזו לא

פעם ראשונה שהוא השליך פסולת. מעבר לזה, גם עונשי מאסר וגם שלילת רשיונות, גם

רשיון הרכב וגם רשיון הנהיגה. לדעתי, העבירות האלה הן עבירות כלכליות משתלמות.

הדרך היחידה להילחם בהן היא להפוך אותן לבלתי משתלמות כלכלית. בענין הזה צריך

להבדיל בין הפרט שמתנהג בהפקרות, שפה צריך להגדיל את הקנסות, לבין הגופים

המסחריים שמבצעים את זה כעבירה כלכלית. בענין הזה צריך לדעתי ללכת עד הסוף

וצריך להרחיק לכת יותר ממה שאתם עשיתם. בענין הזה אין שום סיבה לרחמים. אלה גם

לא עבירות שנעשו בשוגג, אלה עבירות עם כוונה פלילית, אין סיבה להקל בהן. מעבר

לזה, אם הכסף יגיע אליכם וכתוצאה מהקנסות תוכלו להגדיל את הקרן ויהיו לכם יותר

מפקחים, יותר תובעים ויותר הליכים, בסופו של דבר המערכת גם תממן את עצמה, לא

תצטרכו לבוא לאוצר ולבקש ממנו כסף.

ברוח זאת אני חושב שצריך ללכת הלאה בהמשך החקיקה הזאת. אני הושב שצריך

להרחיק לכת מעבר להצעה שלכם שבעיני היא מתונה מדי.

בינה בר-און;

מי שמשליך שקית ניילון במפרץ אילת ושקית הניילון הזאת מתלבשת על שונית

אלמוגים, שונית האלמוגים הולכת לעזעזל. זה לא הגודל. זה חמור וגם זה חמור.
דניאל מורגנשטרן
חבר-הכנסת פורז, אני רוצה להפנות את תשומת לבך לאותו אזרח פשוט שבסך הכל

השליך סיגריה. אם הוא השליך את הסיגריה ברחוב יפו בירושלים, לא קרה דבר. אבל

אם הוא נסע בכביש מסמיה והוא השליך את הסיגריה לשולי הכביש והיה יום קיץ חם,

או שהוא השליך בקבוק שהתנפץ ויצר שם שברים ויש שם קוצים וביום קיץ חם פרצה

שריפה והיא הופכת להיות שריפת חורש או שריפת שדות, אתה יודע בדיוק מה הנזק.
אברהם פורז
אני התכוונתי לדבר- ארור.

דניאל מורגנשטרן;

אבל הוא עשה לכאורה מעשה תמים.

אברהם פורז;

אני הערתי רק לדבר אחד. אני יודע שקופסת סיגריות בכנרת זה מעצבן, אבל היא

גם מעצבנת בכביש ובדיזנגוף. צריך להבחין בין אדם שזרק קופסת סיגריות לכנרת

לבין אדם שזרק טונה אשפה. צריך לעשות קלסיפיקציה שונה. פה זה באותה קטגוריה.
דליה איש-שלום
בכל זאת שי שיקול דעת לשופט.

אברהם פורז

אם מותר לעשות קלסיפיקציה אני אומר כך, אנחנו צריכים לקהת את העבירות של

האזרח הקטן ואת העבירות התעשייתיות או המסחריות. זאת הקלסיפיקציה. צריך להתחיל

ללכת, מעבר לקנסות, גם לעונשי מאסר. למה השובים עונשי מאסר? אולי בשלב הראשון

לא יטילו מאסר על ההרשעה הראשונה, אבל זה איתות לכל התובעים לבוא ולומר: הכנסת

החמירה לאהרונה. גם היושב-ראש יסביר במליאה שאנחנו רואים מעשים אלה בחומרה רבה

והגיע הזמן שבתי המשפט יחמירו. הוא יגיד אפילו ששקלנו להטיל עונשי מינימום אבל

אנחנו נותנים לבתי המשפט צ'אנס נוסף כדי לנסות את כל הדברים האלה. אם זה לא

יועיל, נצטרך אולי לשקול עונשי מינימום על מנת להביא למצב שהתופעות האלה

ייפסקו.

לגבי כל הצווים הזמניים, אני בהחלט מסכים אתכם, זה כמו בעבירות בניה.

כשמתחילים עם היסודות, אפילו עם החפירה, אתה כבר מתעסק עם זה.
שמואל חן
אני רוצה להעיר הערה עם תום קריאת הפרק הראשון. אנהנו חושבים שהצעת החוק

היא מצויינת, אלא שאנחנו רוצים לסייע לממשלה לאכוף ולבצע את החוק. אנחנו גם

מציעים להרחיב את מוסד הקובלנה, מוסד שדרך אגב כבר קיים בכמה וכמה חוקים

סביבתיים. אולי אתן לעו"ד צהלי להסביר את הענין המשפטי. אנחנו חושבים שכאן

נוכל לעזור לממשלה.

רות רוטנברג;

גם פה זה קיים, אבל אני מבינה שאתם רוצים לשנות את זה. קיימת היום אפשרות

להגיש קובלנה.
צהלי דרור-גבריאלי
קובלנה פלילית למעשה היא האופציה במקור לאזרח פרטי להחליף את מוסדות

התביעה הרגילים של המדינה, לנהל בעצמו הליך פלילי. דברי ההסבר של חוק סדר הדין

הפלילי שעיגן בתוכו בהתהלה במקור את המוסד הזה, דיברו על מקרים בהם ראוי להניח

לפרט לתבוע את עלבונו. כמובן שהענין הזה משרת את הענין החברתי שראוי להגנה

באותם חוקים. מאז חוק סדר הדין הפלילי, הקובלנות מצאו את מקומן גם בחוקים

אחרים בצורה ספציפית.



ישנם מספר חוקים סביבתיים שבהם ישנה אפשרות להגיש קובלנה פלילית פהטית,

ביניהם חוק מניעת מפגעים, שכלול בתוך הצעת החוק הזאת, גם חוק שמירת הנקי ון

וחוקים אחרים.

ספציפית לגבי חוק שמירת הנקיון, הענין הוא שבו מתאפשר לאדם להגיש קובלנה

כשהפסולת הושלכה לרשות היחיד שלו וכאשר הוא ספג את הנזק. ההצעה של ""אדם טבע

ודין" מדברת על אפשרות של גופים ציבוריים, כדוגמת "אדם טבע ודין", שהיא עמותה

שמורכבת ממדענים ומשפטנים ושזו ההתכוונות שלה, זאת אומרת זו המקצועיות שלה,

להתערב בצורה של הליך פלילי גם במקרים שלא היא באופן פרטי ספגה את הנזק אלא

היא עדה למפגע סביבתי סיכול להיות שיש לו הרבה ניזוקים. היתרון של גופים

ציבוריים במקרים כאלה זה המקצועיות, הנסיון, הוותק והעובדה שהנושאים האלה

נמצאים אצלנו בראש סולם העדיפויות.

לאור דבריו של חבר-הכנסת פורז, אנחנו מרגישים שהכלי הזה של קובלנה פלילית

הוא כלי משלים נחוץ למערכת המשפט. אנחנו נוכחים בזה דרך הפרקטיקה של העבודה

היום-יומית שלנו. אם אנחנו מחפשים אכיפה שהיא יותר אפקטיבית, הרתעה אמיתית,

שבעצם זו המטרה שלנו, כדי למנוע בזבוז זמן לכולם, לתובעים, לנתבעים

הפוטנציאליים. עומס על בתי המשפט שהוזכר כאן, דווקא היכולת הזו שלנו להשתמש

בכלי שהוא פלילי ושכבר מוציא את שיקולי הכדאיות הכלכליים כשהרשעה פלילית עומדת

על הפרק, הכלי הזה הוכיה את עצמו כאפקטיבי, במיוחד בעבודה שלנו, שוב, כשאנחנו

מדברים פה על ערכים שהם כל כך ראויים להגנה, כשחוקים סביבתיים מדברים על פגיעה

בבריאות, מעבר לפגיעה בנופים היפים וכו'. מצד שני, אני יודעת שיש טענות נגד

הכלי הזה של ניהול הליך פלילי בידיים שהם לא של המדינה. הקובלנות האלה מדברות

על חשש לשימוש מתוך שיקולים זרים בהליך הפלילי, הטרדה של הנתבע וכו', וכאן אני

רוצה לערוך הבחנה בין קובלים פרטיים לבין הגופים הציבוריים.
אברהם פורז
היועץ המשפטי לממשלה יכול לעכב הליכים.

צהרי דרור-גבריאלי;

נכון. גם חוק העונשין עצמו מטיל חובת זהירות מוגברת על הקובל בכך שהוא

מאפשר להטיל עליו, לא רק את הוצאות הנתבע אלא גם לפצות אותו ברגע שהסתבר

שהקובלנה היתה לא מבוססת. הרבה פעמים ההליך הזה מאפשר לגופים, כמו המשרד

לאיכות הסביבה, אולי להתגבר על הקשיים היותר ביורוקרטיים שלו. ישנה דוגמה מאד

מובהקת לשימוש שלנו בקובלנה פלילית שמעוגנת בחוק המים, אחרי שביחס לאזור מפרץ

חיפה ונחל הקישון היה מחקר שערכו מדענים דניים שהצביע על זיהום קשה ביותר שעמד

להפוך למצב בלתי הפיך. "אדם טבע ודין" השתמשה בכוח שלה לנהל קובלנה פלילית

פרטית נגד אחד המזהמים הפרטיים הגדולים בארץ, חיפה כימיקלים. המצב הזה הופסק.

הפעולה שלנו היתה בשיתוף פעולה עם המשרד לאיכות הסביבה ועכשיו הקישון לאט לאט

במשך הזמן יתנקה בזכות הפעולה הזאת. זאת אומרת, הכלי הזה הופך את עצמו ככלי

אפקטיבי מצד אחד, ומרוסן מצד שני. זאת אומרת, לא מסתובבים כמו שריפים ומאיימים

על כל אחד בתביעה פלילית.
היו"ר סאלח טריף
אני מבין שאין התנגדות לענין הזה.

רות רוטנברג;

לא, להיפך.
דליה איש-שלום
יש ועדה בראשות השופט מצא. בעוד שבועיים היא מסכמת את כל הנושא של תביעות

פליליות פרטיות. אם אפשר בנושא הזה לחכות שבועיים.

אברהם פורז;

אנחנו נחכה שבועיים בכל מקרה.

היו"ר סאלח טריף;

אני כבר אומר שעד סוף ינואר אני רוצה להביא את הענין הזה לחקיקה.

רות רוטנברג;

דרך אגב, הופענו, גם "אדם טבע ודין" וגם המשרד, בפני הוועדה הזאת וביקשנו

את ההמשך של זה. אני מאמינה שכן נצליח לעגן את הבקשה הזאת. יש לנו דוגמה היום

בחוק מניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים, כאשר יש שורה של גורמים שיכולים להגיש

קובלנה, אדם פרטי לגבי רשות היחיד שלו, והגופים שמנויים לפי חוק התכנון

והבניה, בתנאי אחד שמודיעים קודם לרשות, כי לא כל הגורמים הפרטיים הם רציניים

כמו "אדם טבע ודין". ואז מה שקורה, יכול אדם מסיבות שלו, קנטרניות או רציניות,

להגיש קובלנה וזה מעשה בדין - - -

היו"ר סאלח טריף;

לאיזו רשות הוא צריך להודיע?

רות רוטנברג;

לשר לאיכות הסביבה. הוא צריך להודיע שבדעתו להגיש תלונה. אם השר אומר לו

שהוא לא מתכוון להגיש תביעה אז הוא יכול. כי יכול להיות שאין לו את האמצעים

לנהל תיק טוב, אז הנאשם האמיתי יזוכה וחבל על תביעה כזאת. זאת אומרת, לאפשר

קודם כל לרשות המוסמכת, שזה המשרד לאיכות הסביבה.

היו"ר סאלח טריף;

זה קיים היום?

רות רוטנברג;

זה קיים היום בחוק המים, בחוק תביעות אזרחיות ובחוק מניעת זיהום הים.

מאד נשמח לעשות נוסח כזה.

היו"ר סאלח טריף;

בסדר. מה נשאר לנו?
בינה בר-און
גמרנו את הפרק הראשון שהוא חוק הנקיון.



אברהם פורז;

אדוני היושב-ראש, אני מציע שלקראת הישיבה הבאה, לגבי הפרק הראשון יעשו

לנו קלסיפיקציה מחודשת בין עבירות היהלד, עבירות שהפרט עושה, לבין עבירות

מסחריות. לחלק את זה שונה, גם לגבי זיהום מים.

דבר שני, אני מציע שעל העבירות הקלות יהיו שישה חודשי מאסר ועל העבירות

החמורות שנתיים מאסר. תראו לענין הזה דיווח על ההרשעות, לחייב להעביר דיווחים

על הרשעות כדי שתעשו מאגר של הרשעות קודמות.

תבדקו את ענין שלילת רשיון נהיגה ושלילת רשיון רכב. אולי תתייעצו עם

משרד המשפטים, כי אני לא יודע אם משרד המשפטים יאהב את זה.
דליה אי-שלום
צריך לראות אם זה עומד בחוק היסוד.

היו"ר סאלח טריף;

על פני ו זה עומד.

אלי אביר;

יש פקודה האומרת שאם נעברה עבירה עם כלי הרכב, אפשר לעשות את זה.
אברהם פורז
אני מציע לעגן את זה באופן חד משמעי פה. בית המשפט, בנוסף לכל עונש אחר,

יכול להטיל נניח שלילת רשיון רכב עד חצי שנה ושלילת רשיון נהיגה עד שנה. אם

אדם יצטרך להעמיד את המשאית שלו שלושה חודשים, נראה אותו זורק פסולת בפעם

הבאה.

בינה בר-און;

אני יכולה להגיד שנתקלנו בדבר דומה בעבירות של גניבת חול, שלא יכולנו

להתמודד עם הענין הזה והצלחנו להביא לחילוט של שתי משאיות שהיו צריכות לעמוד

חצי שנה בחצר של המשטרה. זה היה עונש מקסים.
אלי אביר
ישנה הצעת חוק כזו שנוגעת לעומס יתר והדברים בדיון. יש כל מיני בעיות עם

זה. למשטרה גם אין כל כך הרבה מקום להעמיד משאיות.
אברהם פורז
לא צריך, חם יטפלו בזה.
אלי אביר
מה עם חוק היסוד.
אברהם פורז
אין זכות יסוד לבן-אדם להשתמש בכלי רכב לעבירות פליליות.

היו"ר סאלח טריף;

נשמעו הערות ואני מבקש את תשובתכם בישיבה הבאה לענין הפרק הראשון. נמשיך

בפרק השני.

בינה בר-און;

תיקון רווק מניעת מפגעים - חוק מניעת מפגעים זה חוק כנוביץ הידוע בזמנו

לשמצה ועכשיו הוא ידוע, אני מקווה, יותר לטובה. הוא הוק משנת 1961.
אברהם פורז
זה הוק נהדר. יש בג"ץ מאד מפורסם שחייב את השרים להתקין תקנות. הם לא

רצו, החוק לא הופעל.
בינה בר-און
החוק בזמנו לא הופעל כי הוא היה תחת אחריות של שני שרים.
אברהם פורז
הם היו צריכים להתקין תקנות, שנים לא התקינו תקנות עד שהיתה עתירה לבג"ץ

ובג"ץ חייב אותם להתקין תקנות. החוק מאד חיובי בעיניי. כנוביץ היה גם דוקטור.
בינה בר-און
הוק מניעת מפגעים עוסק בשלושה סוגי נפגעים: זיהום אוויר, זיהום ריח ורעש.

בהזדמנות שאנחנו מתקנים את החוק הזה, עשינו גם תיקונים טכניים. החוק הועבר

בזמנו למשרד לאיכות הסביבה וטרם שונה שם השר. בסעיף 1, במקום ההגדרה "השרים"

יבוא: "השר - השר לאיכות הסביבה". זה רק תיקון טכני, אנחנו לא חוטפים פה שום

סמכות.
רות רוטנברג
השרים היו שר הפנים ושר הבריאות. בשנות ה-80 ההטיפול בחוק הועבר ממשרד

הבריאות לשר הפנים, הוא היה השר היחיד, וכשהוקם המשרד הוא הועבר למשרד לאיכות

הסביבה.
בינה בר-און
כך גם הסעיף הבא, הוא סעיף טכני. בסעיף 5 במקום "השרים יתקינו" יבוא "השר

יתקין" ובמקום "רשאים הם" יבוא "רשאי הוא". כך גם בסעיפים (3),(4) ו-(5).

סעיף (6) גם הוא תיקון טכני. בחוק מניעת מפגעים כתוב בסעיף 9: "כל רשיון

לפי פקודת המלאכות והתעשיות או רשיון אחר הנדרש על פי חיקוק, יראו אותו כאילו

הוא מותנה בקיום הוראות חוק זה." פקודת המלאכות והתעשיות כבר לא קיימת, יש

במקומה חוק רישוי עסקים ואנחנו רוצים לתקן את זה.



הדבר הבא שאנחנו רוצים לעשות והוא מהותי, זה מינוי מפקחים לפי החוק. היום

אין מפקחים לפי החוק. אנחנו חושבים שזה חוק שדורש פיקוח, זה חסר, זה קיים
בחוקים אחרים וכך אנחנו מבקשים
"9א. (א) השר רשאי למנות מפקחים מבין עובדי

משרדו לענין ביצוע חוק זה. (ב) לא יתמנה מפקח אלא אם כן התקיימו בו שניים

אלה: (1 משטרת ישראל לא הודיעה כי היא מתנגדת למינויו מטעמים של ביטחון

הציבור." כל מפקח שאנחנו רוצים למנות היום, משטרת ישראל בודקת את הרישום

הפלילי שלו. "(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה כפי שקבעו המנהל הכללי של המשרד

לאיכות הסביבה והמפקח הכללי של משטרת ישראל." היום המפקחים שלנו מקבלים הדרכות

והשתלמויות יחד עם המשטרה בכדי שיידעו להתנהג בדרך הנקוטה במשטרה.

"סמכויות מפקחים - 9ב. (א) לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, רשאי

מפקח לחיכנס, בכל עת סבירה, למקום ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא

על פי צו של בית משפט." בדומה למה שהיה בחוק שמירת הנקיון.

"(ב) לשם גילוי עבירה לפי חוק זה יהיו למפקח סמכויות החקירה המסורות

לקצין משטרה לפי סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), וכן סמכותו של

שוטר לבקש מבית משפט צו חיפוש ולבצעו לפי סעיפים 23 ו-24(א)(1} לפקודת סדר

הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), התשכ"ט-1969, והוראות חיקוקים אלה

יחולו על חקירה, חיפוש ותפיסת חפצים כאילו נערכו בידי קצין משטרה או- שוטר, לפי

הענין."
דליה איש-שלום
יש שינוי קטן בדף הלבן. "חקירה, חיפוש ותפיסת חפצים כאמור, כאילו נערכו

בידי קצין משטרה או שוטר, לפי הענין, ובשינויים המחוייבים." משום שההוראות שם

מתייחסות לשוטר. למשל נאמר שם שתפיסת החפצים צריכה להיות בפני שני עדים שאינם

שוטרים.
אברהם פורז
כשקיבלתם את תזכיר הצעת החוק ולפני שזה הגיע לוועדת השרים, לא הערתם את

כל ההערות האלה כדי שייכנסו?
דליה איש-שלום
זה עבר כמה ידי ים.
מירי פרנקל-שור
חוץ מזה, הקריאה הראשונה היתה בחודש מרץ לפני שהכנסת התפזרה.
אברהם פורז
אסור שזה יגיע לחוברת כזאת. הרי זה חייב לעבור את משרד המשפטים ואת ועדת

שרים לענייני חקיקה.
רות רוטנברג
אנחנו עובדים על זה יחד שנתיים וחצי וכולנו רק בני אדם.
בינה בר-און
הדבר הבא הוא סמכויות בית משפט. כפי שנתנו בחוק שמירת הנקיון סמכויות

לבית משפט איורי הגשת כתב אישום ובטרם מתן גזר הדין, אנחנו חוזרים כאן על אותו

רעיון.

"10א. (א) הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית משפט ליתן צו

עשה, צו אל תעשה, וכל סעד אחר ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, לרבות לביצוע

צו לסילוק מפגע לפי סעיף 11ב, והכל כדי למנוע, להפסיק או לצמצם מפגעי רעש, ריח

או זיהום אויר חזקים או בלתי סבירים."

אברהם פורז;

אני רוצה לשאול את משרד המשפטים, האם התובע יכול לפנות לבית משפט לקבל צו

אקס-פרטה לפי הסעיף הזה? אתם לא חושבים שאם יש חשד שהולכים לעשות איזושהי

פעולה, הרי האיש יכול להתחמק מקבלה וממסירה ובינתיים כל העסק לא יזוז. הייתי

מציע לכם לחשוב על ניסוח, שאם הענין דחוף ינתן צו ל-48 שעות עד לדיון במעמד

הצדדים.

רות רוטנברג;

אני חושבת שהוא יכול. אנחנו עושים את זה כל הזמן. אנחנו מוציאים צו

סגירה.
אברהם פורז
אני מציע שתבדקו את השאלה אם אתם חושבים שמותר לכם לתת צווי אקס-פרטה.

לדעתי צריכה להיות לכם סמכות כזאת. זה כמו צו מניעה.
רות רוטנברג
אנחנו עושים את זה במקום שיש לנו סמכויות מבית משפט.
אברהם פורז
השאלה היא אם בית המשפט לא יגיד לכם: טוב, אני לא יכול לתת צו במעמד צד

אחד. תבדקו את זה, כי אני חושב שצריכה להיות לכם סמכות כזאת.
רות רוטנברג
אנחנו נבדוק את זה.
בינה בר-און
"(ב) בית משפט שהרשיע אדם בעבירה לפי סעיף זה רשאי בגזר הדין, בנוסף לכל

עונש שיטיל, לחייבו בתשלום ההוצאות הדרושות שהוצאו להסרת המפגע, אם הוגשה לבית

המשפט בקשה מאת מי שהוציאן; הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט

בהחלטה כאמור, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד או לחוד, או לחלקו

ביניהם, הכל כפי שייראה לו בנסיבות הענין." הסיבה שלא עשינו את זה בחוק שמירת

הנקיון היא כי זה קיים שם, אבל גם שם זה קיים לגבי ניקוי שכבר התבצע ולא ניקוי

שלא התבצע. אם נקבל את זה אולי נתקן גם שם, זה בסדר?
אברהם פורז
כן, יש לכם עכשיו הזדמנות. אם אתם חושבים שיש דברים לתקן, בואו נתקן

עכשיו. אני מניח שאיש לא יטען פח טענת נושא חדש.
בינה בר-און
סעיף העונשין. "11 (א) העובר על הוראה מהוראות חוק זה, דינו - מאסר ששה

חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977." היינו 150

אלף שקל.

אברהם פורז;

פה צריך להחמיר את הענישה. מה אתם אומרים? למה לא?

בינה בר-און;

בוא נקרא את סעיף העונשין עד סופו ואז תראה איפה בחרנו להחמיר. אנחנו

בוודאי לא נתנגד.

"(ב) העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א) באופן או בנסיבות מחמירות ויש חשש

שלא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו, או הגורם לזיהום אויר המכיל חומר

מסוכן, דינו - כפל הקנס הקבוע בסעיף קטן (א)." זאת אומרת, 300 אלף שקל.
אברהם פורז
כמעט כל דבר אפשר להחזיר לקדמותו, זה רק עולה כסף.
רות רוטנברג
לא זיהום אוויר וזיהום מי תהום.

דניאל מורגנשטרן;

זיהום קרקע אתה יכול להחזיר לקדמותו?

אברהם פורז;

אני לא יודע אם כדאי להשתמש במלים; "יש חשש שלא ניתן להחזיר את המצב

לקדמותו". לדעתי, "בנסיבות מחמירות" די בזה. אל תטילו על עצמכם נטל נוסף.

לדעתי, קשה מאד להוכיח שאי-אפשר להחזיר את המצב לקדמותו. באופן תיאורטי כמעט

כל דבר אפשר להחזיר לקדמותו חוץ מאדם שמת.

רות רוטנברג;

כן.



בינה בר-און;

"(ג) נעברה עבירה מן העבירות המנויות בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) בידי

תאגיד, דינו - כפל הקנס הקבוע בסעיפים קטנים אלה.

(ד) היתה העבירה עבירה נמשכת - רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של

חמישה אחוזים משיעור הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה, לאחר

שנמסרה התראה בכתב ממי שהשר הסמיכו לענין זה, ובהתאם למועד שנקבע בצו לפי סעיף

11ב."
אברהם פורז
תבדקו את ענין המסירות. צריך לעשות חזקת מסירח. אני חושב על איך מתחמקים
מהפעלת סעיפים. הוא יגיד
לא קיבלתי את ההתראה או משהו כזה.
רות רוטנברג
אומר לך איך אנחנו עושים. הרי יש לנו היום סמכות, לפי חוק מניעת מפגעים,

להוציא צווים אישיים, הוראות מיוחדות. את הדבר הזה אנחנו עושים כבר כמה שנים.

למשל מחצבה שגורמת לזיהום אוויר, השר לאיכות הסביבה מוציא צו אישי, שולחים איש

של המשרד, הוא מגיע למקום ומבקש לדעת מי פה המנהל. אם זה בתי הזיקוק זה קל,

הולכים למשרד של מנהל בתי הזיקוק, אבל במחצבה זה יותר קשה. מוצאים שם את מנהל

המחצבה, בדרך כלל המנהל או המזכירה חותמים שהם קיבלו את הצו. אנחנו תמיד

מלווים את זה עם דף מסירה ולפי הנחיות של המשפטנים, אם הם לא מוכנים לחתום, מי
שמוסר את זה רושם
ביום זה וזה הייתי במשרדים ומסרתי - - -
אברהם פורז
אני מציע לכם לשקול, ביחד עם משרד המשפטים, את האפשרות לומר שאם הונחה

הודעה במשרד הרשום של החברה או במשרד הרשום של התאגיד או בכתובת של האדם, תהיה

חזקה שהוא קיבל אותה. אתם צריכים להבין דבר פשוט, כל עוד העבירות הן 500 שקל,

1,000 שקל, אין בעיות. לא שווה להתעסק עם זה, עורך-דין יעלה יותר. ברגע

שתתחילו למשוך חזק, יהיו לכם קרבות קשים מאד עם עורכי-דין שינסו לומר: זו לא

מסירה ולא התראה, כי העונש חמור מאד. אתם צריכים עכשיו לסגור את כל הפרצות

הפרוצדורליות כי אתם הולכים למאבק קשה. בכל מקום תמיד תחשבו במחשבה של סניגור,

מה הוא יטען, לא קיבלתי, לא הייתי, לא ראיתי. לכן תעשו חזקה, שאם זה הונח

במשרד הוא לא יכול להגיד שהוא לא קיבל.
רות רוטנברג
במשרד הרשום זה לא מספיק, כי הוא יטען שזה לא רשום.
אברהם פורז
תשקלו את זה. זה יכול להיות או במשרד הרשום או במקום שמתבצעת הפעילות,

כדי שלא יתחמקו מכם.
רות רוטנברג
יש לנו נוסח.

דניאל מורגנשטרן;

בסעיף (א) נאמר דינו מאסר ששה חודשים או קנס. מסעיף (ב) יש החמרה בעבירות

של תאגידים וחברות. האם יש החמרה מקבילה בנושא המאסר?

רות רוטנברג;

לא הצענו את זה.
אברהם פורז
את זה צריך לכתוב במפורש. יש חקיקה שאומרת: משבעה ימים לכל יום שבו נמשכת

העבירה. אם נגיע למסקנה שאנחנו רוצים להחמיר, יכולים לכתוב; 5% קנס ומאסר

משבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה. אולי לא אוהבים את זה, אבל בחוק התכנון

והבניה, אם מוציאים צו הפסקה שיפוטי או צו הפסקה מינהלי והאיש לא מקיים, על כל

יום שבו נמשכת העבירה יש גם קנס וגם מאסר.
דליה איש-שלום
זה דבר מאד ישן. בחוקים מודרניים זה לא קיים.

אברהם פורז;

נעשה תקרה כזו שלא יהיה צורך בזה.

בינה בר-און;

ושוב, כמו בחוק שמירת הנקיון. "(ה) הורשע אדם, תוך שנתיים, פעם נוספת

בעבירה לפי סעיף זה, דינו - כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל בשל והעבירה

שבה הורשע."

אברהם פורז;

פה את עושה בעצם מין תנאי נוסף, כי באופן אוטומטי בעצם יש לו עונש על

תנאי.

חשוב מאד לקיים מאגר של הרשעות פליליות כמו המאגר של המשטרה, כי אם תבואו

לבית משפט עם אדם שהוא עבריין מועד, יש סיכוי שהענישה תהיה מחמירה ומרתיעה.
רות רוטנברג
בשביל זה אנחנו צריכים אמצעים.

אברהם פורז;

בסדר. לא איכפת לי שתתחילו לעשות את זה בעוד שנה. בסך הכל צריכים להיות

חובת דיווח ומאגר ממוחשב. עם עובד אחד תוכלו לעשות את זה.



בינה בר-און;

הסעיף הבא הוא סעיף של אחריות קפידה. אנהנו עוברים לניסוח בדף התיקון.

"(ה) עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה."

דליה איש-שלום;

גם סעיף (א) הוא גיסה חדש בדף התיקון.
אברהם פורז
אני מצפה מכם, לקראת הישיבה הבאה להביא נוסח מתוקן שבו יוכנסו ההערות

שאתם מסכימים להן, גם האלטרנטיבות של העונשים תכתבו בסוגריים ואז מהישיבה הבאה

נתחיל לעביר על הנוסח החדש, נעזוב את החוברת הכחולה.

שמואל חן ל

הצעת התיקון לגבי ענין הקובלנות גם תיכנס?

אברהם פורז;

כן, תיכנס. אני חושב שאין ויכוח שצריך לאפשר גם לכם לתבוע. אם אתם רוצים,

אדרבא. תבדקו את זה. תמיד שמורה בידי היועץ המשפטי לממשלה אפשרות להפסיק

הליכים ולהתערב בהם.

בינה בר-און;

הפרק השלישי עוסק בחוק הדרכים (שילוט). חוק הדרכים (שילוט) הוא חוק קלסי

שבו יש תמריץ כלכלי לעבור עבירות. השילוט הוא בדרך כלל מסחרי, של חברות

גדולות. הרבה כסף מסתובב מאחורי זה.

העבירה שאנחנו רוצים להתייחס אליה, שלא קיימת היום או שלא קיימת באופן

מפורש היא אותם נגררים עם שלטים.
אברהם פורז
הגשתי הצעת חוק פרטית בכנסת הקודמת בענין הזה ואמרו לי שההצעה מיותרת כי

לדעת הגורמים המוסמכים גם אז היא היתה עבירה. אבל אני מסכים אתכם שכדאי לכתוב

את זה.
בינה בר-און
אנחנו רוצים להתייחס לזה במפורש מכיוון שזו נהיית מכת מדינה.

רות רוטנברג;

אני רק רוצה להעיר שהנציג של משרד התחבורה שהיה פה ונאלץ לצאת ביקש ממני

להגיד שמשרד התחבורה תומך בזה.

אברהם פורז;

לי אז אמרו שהיתה החלטה שמתנגדים לזה כי אני בעצם חוזר על דין קיים,

שבעצם ברור מאליו שזה אסור.



רות רוטנברג;

כנראה זה לא ברור מספיק.

בינה בר-און;

"(ב) לא יחנה אדם רכב במשמעותו בפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א-1961,

שיש עליו שילוט בולט, הנראה לעיני מי שנוהג בדרך בין-עירונית, באופן, בנסיבות

ובמשך זמן שמהם ניתן להסיק כי הוא הועמד כך לצרכי פרסומת (להלן - רכב נושא

שילוט)." יש לנו פסק דין של בית משפט לגבי תחנת דלק שהיתה מוציאה כל בוקר

נגרר לפני התחנה. הקנס הגדול שהיא קיבלה זה 1,000 שקל והוראה לסלק את זה.
אברהם פורז
אני מציע לכם גם פה לעשות חזקה, מי שהחנה רכב מעל נניח 48 שעות - - -
בינה בר-און
קשה מאד להוכיח את זה.

אברהם פורז;

נטל הראיה יעבור אליו. אם האוטו הנה מעל זמן מסוים, שהוא יוכיח שהיה לו

פנציר.
רות רוטנברג
יש לנו את זה בסעיף 8 לחוק שמירת הנקיון לגבי גרוטאות.

אברהם פורז;

הנגרר הזה הוא רכב?
דניאל מורגנשטרן
כן, כי יש לו מספר רישוי.

רות רוטנברג;

לא תמיד.

דניאל מורגנשטרן;

אני חושב שזו עבירה על פקודת התעבורה.

אברהם פורז;

אם אדם גורר סירה לים, אני חושב שהמספר חייב להיות של כלי הרכב המושך.



דני מורגנשטרן;

אני 5א בטוח.

אני רוצה להוסיף קטגוריה חדשה. קטגוריה חדשה של העבירות האלה היא מין

דגמי בלונים שמרכיבים על רכב. זאת אומרת, זה לא שלט אלא נניח לוקחים בקבוק

בדו ו י זר ענק - -

רות רוטנברג;

לפי ההגדרה זה שלט.
אברחם פורז
זה פחות פרובלמטי כי הרבה פעמים לוקחים אוטו שהוא בעצם גרוטאה, שמים עליו

שלט גדול מניחים אותו בצומת ונוטשים אותו. העניינים האלה פחות פרובלמטיים.

אפילו אם זו עבירה, מסלקים את זח אחרי יום כי הבלון עולה המון כסף. אתה לא

תראה בלונים נטושים בכל מקום.
דניאל מורגנשטרן
הוא מניע אותו ממקום למקום.

אברהם פורז;

גם אם זו עבירה, היא לא עבירה על חוק שמירת הנקיון היא עבירה אחרת.

דניאל מורגנשטרן;

היא עבירה על חוק שילוט דרכים.

צהלי דרור-גבריאלי;

בסעיף הזה יוצא שגם סטיקרים של פרסומות על מכוניות אולי פסולים.

אברהם פורז;

כתוב שילוט בולט.

רות רוטנברג;

ההגדרה של שלט בחוק היא כל דבר שיש בו הודעה לרבים בדרך של כתב, דפוס,

הדבקה, הצגה, הארה, טביעה, חריטה וכיוצא באלה, לרבות כל מתקן הנושא את ההודעה

דניאל מורגנשטרן;

אז היא צודקת.

אברהם פורז;

אתם תנסחו את הסעיף באופן ברור, שלא יכלול את הסטיקר.



רות רוטנברג;
כתוב פה
שילוט בולט הנראה לעיני מי שנוהג בדרך בין-עירונית.

בינה בר-און;

כל הרציו של החוק הזה גם היום, שזה נראה לעיני מי שנוהג בדרך בין-

עירונית. זאת אומרת. אסור לשים שלט גם בחצר הפרטית אם זה נראה לעיני - - -
הסעיף הבא
"8. (א) הותקן שלט ללא היתר, או שהופר תנאי שבהיתר, או שהוהנה

רכב נושא שילוט בניגוד להוראות סעיף 2(ב), רשאי מי ששר הבינוי והשיכון או שהשר

לאיכות הסביבה הסמיכו לכך בהודעה ברשומות (להלן - הרשות), להרוס, להסיר או

לסלק את הסלט. ובלבד שמסר רותראה לבעל השלט והוא לא הסירו או לא סילקו בתוך

המועד שנקבע בהתראה; ואולס רשאית הרשות להרוס, להסיר או לסלק את השלט ללא מתן

התראה, אם לדעת הרסוה הוא מסכן באופן מיידי את בטיהות הנמצאים בסביבתו, או אם

זהותו של בעל הסלט אינה ידועה ולא ניתן לבררה מתוכן השלט." זה קיים גם היום.

רות רוטנברג;

אני רוצה להעיר פה, שהיום מע"ץ הוא לא במשרד הבינוי והשיכון אלא במשרד
לתשתיות לאומיות ואני מציעה לכתוב
השר האחראי על מהלקת עבודות ציבוריות. הם

הועברו. הם היו במשרד העבודה, הם היו במשרד השיכון ועכשיו הם במשרד לתשתיות

לאומיות.
אברהם פורז
תבדקו איך הועברה האחריות למע"ץ.
רות רוטנברג
היא הועברה לפי החלטת הכנסת.
צהלי דרור-גבריאלי
השאלה אם לא צריך לכתוב פה באופן מדויק סמכות של כניסה לחצרים אם באמת

אנחנו מדברים על שלט שמוצב.
רות רוטנברג
זה קיים בחוק.
בינה בר-און
"(ב) הוסר שלט, נהרס או סולק כאמור בסעיף קטן (א), יחזיר בעל השלט לאוצר

המדינה את ההוצאות שהוצאו להריסתו, להסרתו או לסילוקו (להלן - הוצאות הסילוק)

- פה לא דרשנו כפל ההוצאות אלא ההוצאות שקיימות כי כך זה קיים היום. השאלה היא

אם להחזיר את ההוצאות או כפל ההוצאות? האם ליישר את הקו ולעשות כפל ההוצאות?
אברהם פורז
כפל ההוצאות.
דניאל מורגנשטרן
כי זו עבירה כלכלית.
אברהם פורז
תבדקו את הנוסח שיהיה ברור- שזה בנוסף לכל עונש ארור, שלא יצא או או אלא גם

וגם.

רות רוטנברג;

זה לא עונש, זה הוצאות.
אברהם פורז
אמרתי לכם, ברגע שזה מתחיל להיות הרבה כסף הקרב נהיה קשה.
בינה בר-און
את סעיף (ג) העתקנו מהסעיף הקיים והוא די בעייתי. "(ג) שלט שהוסר או

שסולק יישמר בידי הרשות, ולרשות תהיה זכות עיכבון בשלט כערובה לתשלום הוצאות

הסילוק והשמירה; לא דרש בעל השלט את החזרתו תוך שלושים ימים מתום המועד שנקבע

בהתראה לפי סעיף קטן (א) רשאית הרשות למכור את השלט או לנהוג בו בראות עיניה."

זה קיים היום. מי שחוקק את החוק הזה בשנת 1966 חשב שזה מפחיד. השלטים היום הם

ענקיים. זה דורש מאתנו שמירה איומה. זו צרה צרורה. מע"ץ מקללים אותנו כל היום

וכל הלילה ובצדק.
אברהם פורז
אני מציע שתהיה לכם סמכות להשמיד את השלט.
רות רוטנברג
יש לו ערך כלכלי.
אברהם פורז
מה אתם מציעים?
רות רוטנברג
למכור את זה. יש פה זכות קניינית שאנחנו מנסים לשמור עליה אבל עד גבול

מסוים, עד 30 יום.
אברהם פורז
אני מציע שבעה ימים. מכסימום הוא יתבע את המדינה על עלות השלט, אבל הנזק

של החזקת השלט חודשים על חודשים הוא פי כמה גדול יותר.
דליה איש-שלום
לא חודשים, 30 יום.



אברהם פורז;

30 יום זה הרבה זמן. שבעה ימים.

מרים פרנקל-שור;

שבעה ימים זה זמן קצר.

אברהם פורז;

תעשו שבועיים.

רות רוטנברג;

תוך חמישה-עשר ימים.

דניאל מורגנשטרן;

אני רוצה להעלות סוגיה. חוק שילוט דרכים מדבר במפורש על דרכים בין-

עירוניות. מה שקרה לנו מאז שנחקק החוק לפני שלושים שנה, במיוחד במרכז הארץ

והמטרופולין של תל-אביב, הוא שבעצם הדרכים הבין-עירוניות הפכו להיות בתוך שטח

עירוני.
אברהם פורז
זה לגיטימי.

רות רוטנברג;

הוא צודק. יש בעיה. לנתיבי איילון, שזה כביש בין-עירוני, למעשה החוק הזה

הוא מלה מתה.

אברהם פורז;

הלוואי שזאת תהיה הבעיה היחידה של עם-ישראל. בכל עיר גדולה בעולם מקובל

שבתוך הערים יש שילוט ופרסומת. רק במזרח אירופה לא היו דברים כאלה.
בינה בר-און
זה אינטרס כלכלי של הרשות המקומית ואנחנו לא יכולים להתערב כאן.
אברהם פורז
מה איכפת לנו, זה שילוט חוצות. לא רצינו את זה בדרכים בין-עירוניות כי זה

מאד מכער וגם מסוכן לבטיחות

רות רוטנברג;

הצלחנו מאד בדרכים בין-עירוניות. אם אתם נוסעים לחוץ לארץ, אתם רואים מה

שלא רואים בארץ.



דניאל מורגנשטרן;

המלחמה הגדולה ביותר היתה בכביש גהה כשנהקק החוק הזה.

בינה בר-און;

אנחנו בסעיף העונשין. "9ב. (א) המחנה רכב נושא שילוט בניגוד להוראות סעיף

2(ב}, או המתקין שלט בניגוד להוראות הוק זה או אינו מקיים תנאי מתנאי ההיתר או

אינו מסלק שלט כפי שנדרש בהתראה, דינו - מחצית הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) להוק

העונשין, התשל"ז-1977." מחצית הקנס היום זה 50 אלף שקל.

"(ב) נעברה העבירה בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס שנקבע בסעיף קטן (א)."

זאת אומרת, 100 אלף שקל.

"(ג) היתה העבירה עבירה נמשכת - רשאי בית משפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של

חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר

שנמסרה התראה בכתב ממי שהשר הסמיכו לענין זה, ובהתאם למועד שנקבע בהתראה,

ורשאי בית המשפט לצוות עליו להסיר את השלט.

(ד) הורשע אדם, תוך שנתיים, פעם נוספת בעבירה לפי סעיף זה, דינו - כפל

הקנס שבית משפט היה רשאי להטיל בשל העבירה שבה הורשע."

בסעיף קטן (ה) יהיה הנוסח החדש של עבירת קפידה.

דליה אי-שלום;

וגם אחריות נושאי משרה בדף הלבן שהיתה חסרה פה.

בינה בר-און;

נכון.
דניאל מורגנשטרן
למה חסר בענישה רכיב המאסר כשאנחנו מדברים על עבירה כלכלית חמורה?
בינה בר-און
כל נושא המאסר אני מוכרחה להגיד שכל נושא המאסר אנחנו כמשרד מאד נשמה אם

מישהו יישב שלוש שנים במאסר. אני מבינה שיש בעיות קשות של איכלוס בתי סוהר.

אברהם פורז;

לא מגיעים לזה.
בינה בר-און
אני לא מתנגדת לענין הזה.
דליה איש-שלום
צריך להיזהר, לא להיתפס בזה יותר מדי.
אברהם פורז
לא צריך להגזים. על שנה מאסו- כמה הקנס לפי תוק העונשין?
דליה איש-שלום
19,300 שקלים.

דניאל מורגנשטרן;

בזול נורא.

אברהם פורז;

לדעתי, אנחנו צריכים בחלק מהדברים לכתוב הוראת דין מפורשת, שהעונש יהיה

שנה מאסר וקנס עד נניח 100 אלף שקל.

דליה איש-שלום;

לגבי המאסרים, אני לא יודעת אם יש בזה טעם. צריך לזכור, אלה לא עבירות

שיש בהן איזשהו פגם מוסרי במעשה. צריך להישאר בפרופורציות.

אברהם פורז;

יש בעיניי הבדל בין אחד שמציב שלט שלא כחוק, לבין מי שלוקח גרוטת רכב

ומציב אותה בצומת וחיא משמשת לו כשילוט חינם במקום שמסכן את התנועה, למה אני

צריך להיות רחמן כלפי בן-אדם כזה? אולי להטיל גם מאסר על עבירה חוזרת תוך

שנתיים.
רות רוטנברג
יש לנו מקרה כזה בתחנה בשואבה. אם אתם זוכרים על ההר הדביקו פלקטים שלהם

במשך חודשים. אנחנו היינו מורידים והם היו שמים. לאחד כזה באמת מגיע מאסר.

אברהם פורז;

אנחנו נלך על קנס גדול, ואם האדם הורשע תוך שנתיים על אותה עבירה אז אפשר

להטיל מאסר.

רבותי, אני נאלץ בשלב זה להפסיק את הישיבה. אני מודה לכם. ישיבה זו

נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15

קוד המקור של הנתונים