ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 16/12/1996

המשבר הכספי של הרשויות המקומיות הערביות הצעה לסדר של חברי הכנסת טלב אלסאנע. נואף מסאלחה. אחמד סעד. וליד צאדק חאג'-יחיא

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

שהתקיימה ביום ב',ו' בטבת התשנ"ז. 16.12,1996. בשעה 11:00

נכחו;
חברי הוועדה
היו"ר סאלח טריף

דוד אזולאי

דליה איציק

בנימיו אלון

טלב אלסאנע

זאב בוים

איתן כבל

רענן כחן

טופיק כטיב

סאלח סלים

אחמד סעד

ואליד צאדק תאג' יחיא

אברהם שטרן
מוזמנים
משה קצב, סגן ראש-הממשלה ושר התיירות

דוד ברודט, מנכ"ל משרד האוצר

יעקב אפרתי, מנכ"ל משרד הפנים

איתי אייגס, סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

גיורא רוזנטל, מנכ"ל מרכז השלטון המקומי

רמי סמסונוב, יועץ ראש-הממשלה לעניינים ערביים

אלכס וייסמן, אגף התקציבים, משרד האוצר

רות יוסף, מנהלת מחלקת תקציבים, משרד הפנים

איברהים אבו-חתם, יו"ר ועד הרשויות המקומיות

דיאב גאנם, ראש מועצת זמר

רואן כאמל, ראש מועצת כפר ברא

עמאש עז-אלדין, ראש מועצת ג'סר-אלזרקא

עפי פאעור, ראש מועצת שעב

ראמז ג'ראיסי, ראש עיריית נצרת

שאוקי חטיב, ראש מועצת יפיע

טאהא עבדל, ראש מועצה, כפר מנדא

זאכי עאמר, מרכז השלטון המקומי

חגי מוחמד אחמד, יו"ר מועצה מקומית

אסעד עזאיזה, מרכז השלטון המקומי

אחמד אבו עסבה, ראש מועצה מקומית ג'ת

נאג' מוח נסאר, ראש מועצה מקומית, טורען

ראאד סלאח, ראש עיריית אום אל פחם

רפיק חגי יחיא, ראש העיר טייבה
המשך מוזמנים
מוחמד בנאים, ראש עיריית סחנין

נמר מורקוס, ראש המועצה המקומית כפר יסיף

יוסף טחרורי, יו"ר מועצה מקומית קלנסואה

איברהים קאדי, סגן יו"ר מועצה מקומית קלנסואה

טלאל אל קרנאוי, סגן ראש העיר רהט
מנהלת הוועדה
יפה שפירא
נרשם על-ידי
חבר המתרגמים בע"מ
סדר היום
המשבר הכספי של הרשויות המקומיות הערביות

הצעה לסדר של חברי הכנסת

טלב אלסאנע. נואף מסאלחה. אחמד סעד. וליד צאדק חאג'-יחיא





המשבר הכספי של הרשויות המקומיות הערביות

הצעה לסדר של חברי הכנסת

טלב אלסאנע. נואף מסאלחה. אחמד סעד. וליד צאדק חאג'-יחיא
היו"ר סאלח טריף
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפכים.

אנחנו נמצאים בשידור חי בטלביזיה.
רענן כהן
הצעה לסדר, שלא קשורה ישירות לנושא הדיון

שעל סדר היום. לאור האינפורמציה הלא נכונה

שהושמעה במגזר הערבי, או הדרוזי, ויש כאן כמה חברים שהיו עדים לדברים.

אני מדבר על הקשרים בין הרשות הפלשתינאית לבין ערביי ישראל. אני מנצל

את המיפגש הזה, היות ונאמרו בשמי כל מיני דברים בנושא הקרקעות. מה

שהיצעתי הוא לתקן את העוול שניגרם ב-1948 בשלושה ישובים ערביים. משפחות

הופרדו, כשחלקן נישאר בישראל וחלקן בירדן. אני היצעתי לאחד את הישובים

האלה בטריטוריה ישראלית, וזאת מטעמים הומניים מובהקים בלבד. יותר מזה,

הצעתי שיישארו בישראל, יחוברו יחד, יקבלו שני דרכונים, ומעבר לזה לא

היו דברים.

כל הניסיונות למצוא איזו שהיא דרך של החלפת או העברת שטחים, או

אוכלוסיה, לא היתה נחלתי, זו איננה מדיניותי, ואיננה תפיסת עולמי. אני

רוצה לקבוע, כמי שעבד במגזר הערבי, שאין לנו דרך אחרת. נפל בגורלנו

לחיות יחד, ואין תהליך אחר. צריך למצוא את המשותף ולצמצם את נקודות

החיכוך. צריך לחתור לשוויון בין שתי האוכלוסיות שחיות במדינת ישראל.

זאת תפיסת עולמי, ולכך היתה כוונתי.
בנימיו אלון
הצעתי מתבססת על זה שאנחנו עכשיו דנים בנושא

שהועלה ב-10 לדצמבר על-ידי חברינו חברי

הכנסת. זאת אומרת, דנים בנושא בבהזדמנות הראשונה האפשרית. לעומת זאת,

ב-4 לנובמבר 96', המליאה העלתה הצעות של חברי הכנסת יהב, יצחק כהן,

מקסים לוי, ומאיר שיטרית, לדון במשבר ברשויות המקומיות בכלל. את הנושא

הזה המליאה העבירה לוועדת פנים, ועד היום לא נמצא הזמן לדיון.

הואיל ויש לנו בסדר היום הצעה לדיון על המשבר הכללי ברשויות המקומיות,

ולזה עדיין לא נמצא זמן, ואילו לנושא של היום נמצא מיד זמן, הצעתי היא

שנדון עכשיו בכל המשבר של הרשויות המקומיות, וגם ברשויות המקומיות

הערביות.
היו"ר סאלח טריף
אני מודה לך על הערותיך. אני רוצה לומר לך

שאתה חבר פעיל בוועדה. המשבר הכללי של

הרשויות המקומיות לא נדון אפילו בוועדת הפנים מאחר והוא ניפתר מהר כל

כך. הפתרון הובא לידיעתי, ולכן לא היה טעם לקיים את הדיון. גם לא היתה

בקשה של המרכז לשלטון מקומי לכנס ישיבה, ולא ראיתי דחיפות בכך, אחרי

שהיתה הודעה גם מטעם מרכז השלטון המקומי וגם מטעם הממשלה שהגיעו לאיזו

שהיא הבנה. נכון, לא קבעתי בזמנו דיון, אבל אם היה צורך, הייתי קובע

דיון. אני רוצה לומר לך שגם הממשלה וגם הוועדה, ראו חשיבות בקיום הדיון

הנוכחי. יש איזו בעיה ייחודית, יש שביתה של מגזר חשוב במדינה, ולכן

ראיתי לנכון לקיים את הישיבה, כדי להביא להידברות, וכדי לנסות לסייע

בחיסול המשבר. אני מקווה מאוד שגם מהדיון הזה יצא טוב, וגם אתה, ח"כ



בני אלון, תגיד שישיבות הוועדה לא מבוזבזות אלא עושות עבודה טובה

ונכונה.

אני פותח את ישיבת הוועדה ואני רוצה קודם כל להודות לסגן ראש-הממשלה

ושר התיירות, הממונה על המגזר הערבי, השר משה קצב; למר דוד ברודט,

שמייצג את השר דן מרידור, שגם רצה להשתתף, אך ניקרא לדיונים אצל

ראש-הממשלה בגלל בעיות התקציב. נמצא כאן מנכ"ל משרד הפנים ואני מאוד

מקווה ששר הפנים יגיע. אנחנו מאחלים למנכ"ל החדש הצלחה, ואני מאוד

מקווה שגם בתחילת דרכו יסייע לנו לפתור את המשבר הזה.

אנחנו דנים במשבר הכספי של הרשויות המקומיות, וכמו שאמרתי, אני רוצה

להודות לממשלה על כי למרות ההתראה הקצרה הגיעו לישיבה הזאת כדי לשבת עם

ראשי הרשויות הערבים, וזה מראה על רצון טוב.

נישמע בתחילה את נציגי ראשי הרשויות, לאחר מכן את התייחסות האוצר, משרד

הפנים וחברי הכנסת שירצו להתבטא בעניין, ואת השר קצב בסיום הדיון. אני

מבקש שנהיה תכליתיים, ניתמקד בבעיות הייחודיות של המגזר כרגע ובתביעות

הרלוונטיות למצב הקיים.

אני רוצה לפתוח במספר דברים קצרים. יש כמה נקודות שנמצאות במחלוקת

במדינה, בין ממשלות, בין תנועות פוליטיות, אבל יש דבר שהוא מעבר

למחלוקת. יש מספר נקודות מוסכמות, אחת היא שיש היום מצב של אי-שוויון

במגזר הערבי, כתוצאה מאפלייה רבת-שנים שהיתה. יש כמעט קונצנזוס שקיים

מצב כזה שמביא היום את הרשויות למצב קשה מבחינה כספית. במוסכמות האלה

יש רצון - גם של הממשלה הקודמת והנוכחית - להביא לחיסול הפער הזה

ולחיסול האפלייה שהמגזר הערבי סבל ממנה במשך שנים רבות. אבל יש הסכמה

שהדרך לשוויון ולגישור על הפער תיארך יותר משנה-שנתיים, ותיתגשם

בתוכנית רב-שנתית שצריכה להיות מוסכמת או מכובדת על-ידי כל הצדדים.

לדעתי יש גם הסכמה בין כל הצדדים שכולם צריכים לשאת בעול הזה, גם

הממשלה, גם הרשויות, כדי להביא את הרשויות המקומית למצב של שוויון

אמיתי עם כל המגזרים במדינת ישראל.

יצחק רבין ז"ל בא אלינו פעם ואמר שהוא ביקר ביישוב ערבי, והוא מתבייש

כיהודי. הוא אמר את זה במלוא הכנות. קשה לראות ישוב ערבי שהכביש כל כך

לא כביש, והביוב זורם, והמצב לא תקין. אני שמעתי גם מראש-הממשלה

הנוכחי, שייבדל לחיים ארוכים, בנימין נתניהו, שאמר שהוא רוצה שיהיה

אותו חינוך, כמו ליאיר בנו, גם לאותו נער ערבי מטמרה, או מאיזה ישוב

אחר ערבי. כל זה באמת מטבע לשון שהביאו לנו ראשי-ממשלה, אחד אחרי השני,

והיום אנחנו אומרים שאנחנו באמת רוצים פתרון.
רענן כה;
הוא אמר כל כך הרבה דברים לצורך האמירה. אין

שום קשר למציאות.
היו"ר סאלח טריף
לפי דעתי רוב הציבור בישראל מעוניין ורוצה

בשוויון מלא לכל אזרחי המדינה. זאת הערכתי,

זאת הבנתי, מדברים שאני יודע ומתגובות שאני מקבל. בושה שיש מצב של

אפלייה 50 שנה אחרי קום המדינה. מדינת ישראל היום היא חזקה כפי שלא

היתה מעולם, והדעת לא סובלת, שמדינה דמוקרטית וחזקה כמדינת ישראל,

תשלים עם מצב של אפלייה, קיפוח ואי-שוויון כלפי אוכלוסייה שמהווה כמעט



כ-20 אחוזים מתושבי המדינה. האפלייה היא לא רק תחושה, אלא לדאבוני הרב,

מציאות רעה ומדאיגה שצריך לטפל בה, לחסל אותה, ולצאת לדרך אחרת.

אני מקווה מאוד שבישיבתנו היום נברר את כל הפרטים ונגיע לסיכומים. אני

מבקש מאוד מהדוברים כאן שינסו להיות תמציתיים ככל האפשר וידברו לגופו

של עניין.
סעד חדד
כדאי שחברי הכנסת, שהגישו את ההצעה, ידברו

ויעלו את הנושא.
היו"ר סאלח טריף
במליאה דובר רבות בעניין. אם חברי הכנסת

ידברו בקיצור ולעניין, אקבל את ההצעה.
איברהים אבו-חתם
בוקר טוב לכולם. אני אדבר ערבית ויתרגם אותי

ח"כ טופיק כטיב.
היו"ר סאלח טריף
אני אתרגם את הדברים.

יו"ר ועד הרשויות הערביות קודם כל מודה

לחברי ועדת הפנים וליו"ר ועדת הפנים על היוזמה לקיום הדיון. יחד עם

זאת, הוא מצטער שהממשלה לא מצאה לנכון - הוא גם פונה לשר קצב שממונה על

המגזר - להיפגש עם ראשי הרשויות שיושבים בקור, באוהל מול משרד

ראש-הממשלה ולדבר איתם על הפתרון. הוא אומר שכל השירותים שניתנים היום

על-ידי הרשויות מושבתים, כולל חינוך ונקיון, ולכן הפגיעה ברשויות

הערביות היא קשה. הוא שמע את הדברים שאמרנו בתקשורת, והוא מקבל את

ההצעה שבאמת נגיע היום לפתרון, כזה שאפשר לקבל אותו ולאפשר לראשי

הרשויות לחזור ליישובים שלהם, לסייע ולעשות לקיום השירותים האלה.
בנימין אלון
האם ועד הרשויות המקומיות הוא חלק ממרכז

השלטון המקומי?
היו"ר סאלח טריף
כן.
רפיק חאג' יחיא
כבוד השר, כבוד שני המנכ"לים. אהיה תכליתי,

כי שביקש היו"ר, כי אני מסכים עם מה שאמרת,

ויש הסכמה כללית שאין שוויון. באנו רק להגיד לכם מדוע, ולשים על שולחן

הוועדה את המספרים שכולם מסכימים עליהם. אם תיפתרו לנו את הבעיה, אפשר

לפרק את האוהל היום, כי השביתה שלנו היא לא מטרה, וגם הקמת האוהל היא

לא מטרה.

כפי שאמר יו"ר הוועד הארצי, מר אבו חתם, אין היום רשות שיכולה לתת את

השירותים המינימליים שלה בכבוד לתושביה. אם במרכז השלטון המקומי אמרו

שכלל הרשויות הן לפני קריסה, אז הרשויות הערביות הן ממש בתוך הקריסה.

היום מוצג בפנינו גרעון שמגיע, במונחים של היום, ל-420 מיליון שקל, וזה

הגרעון של כלל הרשויות הערביות. השוואת דרישה בסיסית ומינימלית שלנו

היא להשוות את הבסיס, ואני חושב שזאת זכות אלמנטרית שלנו, לדרוש שוועדה

שהוקמה על-ידי הממשלה, ועדת סוארי, תתנהג לכלל הרשויות בשוויון. אם

אנחנו דורשים להשוות את הבסיס של דוח ועדת סוארי, אז מגיע לרשויות

המקומיות 160 מיליון שקל במונחים של 96'. אלה מספרים מדוייקים ואין

עליהם עוררין. 420 מיליון שקל במונחים של היום, כיסוי גרעונות הרשויות



המקומיות, והשוואת הבסיס של דוח סוארי, 160 מיליון במונחים של 96'. אלה

הם שני הנושאים החשובים.

הנושא השלישי שהוא החשוב ביותר, יותר משני הנושאים הראשונים, הוא

שבהשוואה לרשויות המקומיות הקצבת תקציבי הפיתוח נושקת לאפס, ואני מדבר

על שנת 96'. אין לנו שום תחזית ושום מספרים לגבי 97'. הרשויות הערביות

עשו בדיקה, וזה מונח ומעוגן בניירות ובמחקר מעמיק, והן צריכות 2

מיליארד שקל לשנה עבור פיתוח, על-מנת שיוכלו לעשות את הדברים

המינימליים כמו כבישים ופיתוח מינימלי.

שלושת המונחים האלה, הם הדרך לשוויון. אם יש הסכמה, כפי שאמר יו'יר

הוועדה הניכבד, שאין היום שוויון בין הרשויות, אז באנו להגיד לכם איך

עושים שוויון. במונחים האלה. הייתי תכליתי, ללא כחל וסרק. אלה מונחים

שמשרדי הממשלה, ועדות הכנסת, מרכז השלטון המקומי מכיר אותם, ואין עליהם

עוררין. אלה שלושה נושאים עיקריים. ניפתור אותם, נלך הביתה לשרת את

התושבים ששלחו אותנו כדי לתת להם את השירותים הבסיסיים.
אחמד אני עסבה
במציאות שאנחנו עומדים בפניה, בעצם בשנה הזו

היו לנו מענקים בסך של 540 מיליון בבסיס,

אחר-כך 20 מיליון, שזה 640 מיליון לשנה זו. בתקציב של השנה הבאה מופיע

סכום של 547 מיליון, וזה אומר שלא נילקחו בחשבון ההתייקרויות והתוספות.

לכן הסיכום הוא חמור שיבעתיים.
היו"ר סאלח טריף
תקבל תשובה ממנכ"ל משרד הפנים.
טלב אלסאנע
ראש-הממשלה המנוח, יצחק רבין, סייר ואמר את

דבריו ויש לנו הבטחה מראש-הממשלה דהיום.

הבעיה שלנו היא לא ההבטחות, אלא קיומן. אני בטוח שהמצב הקשה והאבסורדי

של הסקטור הערבי, של הרשויות הערביות המתמודדות עם מציאות יום-יומית

קשה מאוד, איננה בגדר ניסתר לממשלה או לשרים המופקדים. אלא שיש בעיה.

יש אינטרסים מתחרים בתוך הממשלה, וכל אינטרס נידחף על-ידי כוח פוליטי

כלשהו, ואז האינטרסים של הסקטור הערבי נידחקים לעדיפות אחרונה. אנחנו

רואים היום ראשי רשויות שעוזבים את הרשויות שלהם, את הכפרים שלהם, את

המשפחה שלהם ובאים לכאן, לאוהל המחאה, לא בגלל שטוב להם, אלא בגלל

שהמציאות היא קשה וצריך לתת להם כלים להתמודד עם המצב. אם לא ניתן להם,

זה יהיה מאוחר מדי. לדעתי, הנתונים שניתנו, לא צריכים הרבה פרשנויות.

הם ידועים. מדובר בכיסוי הגרעונות באופן מיידי, כי ללא כיסוי כזה, לא

ניתן להמשיך ולתפקד. אי-אפשר להעביר סמכויות ולהטיל חובות, ולא להעניק

מצד שני את הכוח והזכויות.

מדיניות שוויונית. לא מדובר בטלאים על גבי טלאים או כיבוי שריפות, אלא

שהממשלה, משרד הפנים, חייבים לאמץ מדיניות שוויונית. לא בכדי הוקמה

ועדת סוארי על-ידי ממשלה בישראל, על-מנת שתבדוק ותמליץ. היא אכן בדקה

והמליצה, וההמלצות שלה מקובלות. מדוע הממשלה, וסגן ראש-הממשלה, ונציג

שר האוצר, לא התקבלה עד היום החלטה ברורה שמאמצים יישום המלצות ועדת

סוארי בסקטור הערבי, כפי שיישמו אותה בסקטור היהודי? מדוע הפער הזה

קיים? איפה הבשורה לעתיד לגבי תוספת התקציב, ולגבי סגירת הגרעונות? אני

שומע מראש מועצה מקומית ג'ת, שבתקציב העתידי לא לוקחים בחשבון אפילו את

עליית המדד, כך שהמצב לא הולך בכיוון של שיפור, אלא של החמרה, ואני

מזהיר ומתריע.
אחמד סעד
הסכמנו להעביר את הנושא לטיפול ועדת הפנים,

בתקווה שהוועדה שתתרום את תרומתה במציאת

פתרון הוגן למשבר ברשויות המקומיות הערביות. אני לא רוצה לחזור על

הנתונים הברורים על מידת המשבר העמוק ברחוב הערבי. אני רוצה להדגיש

שהוועדה חיום צריכה לקבל החלטות, לקחת בחשבון דרכים לטפל במשבר הזה,

לפתור את הבעיה. זאת אומרת, שהממשלה וכל המשרדים הנוגעים בדבר יכסו את

הגרעון העצום כי כך הם לא יוכלו לתפקד. צריך לדרוש שהממשלה, יחד עם

הרשויות המקומיות, תעבד תוכנית עד שנת אלפיים כדי לגשר על הפער העצום

בין הרחוב היהודי והרחוב הערבי.

לא באני לכאן כדי לפטפט ולדבר. אני מקווה שבאמת יהיו החלטות ברורות איך

לגרום לכך שהשביתה תיגמר על-בטיט מציאת פתרון למשבר ברשויות המקומיות.
היו"ר סאלח טריף
אלה הם דברי המציעים. בשלב זה אני רוצה לתת

את רשות הדיבור למנכ"ל משרד האוצר, כיוון

שהבטחתי לו שאתן לו את רשות הדיבור בתחילת הישיבה כדי שיוכל להתפנות

לענייני התקציב.

דוד ברודט; קיבלנו את ההודעה על הישיבה הזאת אתמול, ושר

האוצר לא היה יכול להתפנות, וגם אני נמצא

בדיונים שקשורים בעיתות השעה, לכן התפנינו בהתרעה קצרה ולפרק זמן קצר.

אני רוצה לומר כמה דברים בהקשר לטוגייה שעומדת כרגע על הפרק, קרי, מצב

הרשויות המקומיות הערביות.

אני חושב שהיו"ר אמר במרכז דבריו שהנושא הזה אינו חדש, והוא מוכר לנו.

אני אומר זאת בשם משרד האוצר, ואני מתאר לעצמי שגם מנכ"ל משרד הפנים

יתבטא בנושא הזה. אבל אני צריך לומר כמה דברים קצת מעבר לעניין הזה של

טענת אי-השוויון. בשנים האחרונות נעשה מאמץ מצד הממשלה, בתוכנית

רב-שנתית, לטגור את הפער. נעשו הטדרים, גם בהקשר טפציפי, כהטדרים לגבי

הרשויות המקומיות, וגם הטדרים רחבים נוטפים בתחומים אחרים אשר משיקים

לנושא של רשויות מקומיות, קרי, בנושאים של תקציבי פיתוח, דברים שקשורים

לחינוך, ודברים שקשורים למשרדי העבודה והרווחה. כלומר, התפיטה היא

כוללת. אני חושב שאסור ליצור ציפיות שניתן להתגבר על רמת הפערים שישנם

- לא ברשויות המקומיות הכלליות ולא לגבי הרשויות המקומיות הערביות -

בשנה אחת או שנתיים. אם נבין היכן אנחנו נמצאים, זה יהיה טוב ליצירת

פתרון וליצירת אווירה נכונה, משום שאין ביכולת המשק הישראלי, עם כל

הרצון הטוב, לתת פתרון בטידרי גודל שבהם מדובר.

נוכל לעמוד בהסדר 1994 לגבי הרשויות המקומיות מבחינת התקצוב. אני מזכיר

לכם שזה הטדר, שבמחירי 1996 הוא קרוב ל-200 מיליון שקל, אבל אנחנו

נעמוד בו. עמדנו בו בשנת 95', בשנת 96', ונעמוד בו גם בשנת 97'.
היו"ר סאלח טריף
אולי אדוני יגיד לנו מה המשמעות של שנת

97'?
דוד ברודט
אבקש אחר-כך מנציג אגף התקציבים שיתן פרטים

מדוייקים יותר על הדברים הללו, משום שהם

יודעים מה התיקצוב המדוייק. משרד האוצר, הבטיח בהתחייבויות, באותם

הטדרים שיכול היה לקיים - לגבי 1994. אני לא מציע שנציע הצעות שאנחנו



לא מסוגלים לקיים, ואני אומר זאת כנציג משרד האוצר, וודאי לא בשם

משרדים ארורים.

מנכ"ל משרד הפנים עומד בראש ועדה שמונתה רק לאחרונה בנושא של רשויות

מקומיות ובכלל זה הרשויות המקומיות הערביות. אני מציע שחלק מהסוגיות

אשר עולות בסדר היום, יעלו בפני הוועדה, כי יש לה את המנדט, הסמכות,

והיכולת לתת פתרונות מאוזנים, על-פי סדר עדיפות מוכר במיסגרת כל

הרשויות המקומיות, ובכלל זה הרשויות המקומיות הערביות.
היו"ר סאלח טריף
מה המנדט של הוועדה הזאת?
דוד ברודט
נמצא כאן יו"ר הוועדה, מר אפרתי, הוא התבקש

לדון בנושא הזה, הוא צריך לתת את הדעת עליו,

ובכלל זה ברשויות המקומיות הערביות. אי-אפשר לנתק את העניין מהמגזר

הכללי.
בנימין אלון
הוועדה הזאת היא לכל הרשויות המקומיות?
דוד ברודט
כן. היא הוקמה לפני כ-10 ימים.
שר התיירות. משה קצב
בפגישת ראש-הממשלה ושר הפנים סוכם לצרף את

ראשי הרשויות הערביות לוועדה שדנה בדרכים

לכיסוי הגרעון, בפתרון המשבר הכספי של הרשויות המקומיות.
היו"ר סאלח טריף
בהתייחס למיסגרת הכוללת.
דוד ברודט
לכן זה לא יהיה אחראי מצידי לתת כרגע

פתרונות להיום, למרות שיש אולי מישהו שמצפה

שאעשה כך. צריך לתת את הפתרונות האלה באחריות ובמסגרת של סדר עדיפות

כללי, גם של תקציב המדינה וגם של הרשויות המקומיות בכללותן.

יש לי הערה שאני מוכרח להעיר בהזדמנות זו, למרות אי הנעימות שבה. המגזר

של הרשויות המקומיות הוא מגזר גרעוני, זה נכון. יש שתי דרכים לכסות את

הגרעון, או שני מקורות הכנסה עיקריים: ראשית, הגבייה המקומית מהתושבים,

ושנית, מענק האיזון של הרשויות המקומיות. אני מצטער לומר שהרשויות

המקומיות הערביות נמצאות בפיגור גדול מאוד בגביית מיסים מתושביהן,

במסגרת הפתרונות המקומיים. אני חושב שהמיספר האחרון שמוכר לי, ויכול

להיות שהוא לא מדוייק, הגבייה ברשויות המקומיות הערביות, ביחס לרשויות

המקומיות האחרות, הוא בסביבות 30 אחוזים. תקנו אותי אם הנתון לא

מדוייק.
קריאה
48 אחוזים.
דוד ברודט
אמרתי שאולי המיספר לא מדוייק, זה המיספר

הידוע לי.
היו"ר סאלח טריף
הבעיה הזאת היא לא ייחודית למגזר הערבי. אני

יודע שהישוו את הרשויות הדרוזיות עם עיירות

הפיתוח, והדבר דומה, אבל זאת לא סיבה לאי-שוויון. למשרד הפנים ולאוצר



יש כלים לאכוף את הגבייה, כי יכול להיות שבשפרעם המצב מבחינת גבייה טוב

ובטייבה לא.

דוד ברודט; אמרתי בראשית דברי, שאנחנו מכירים בכך שקיים

אי-שוויון שאנחנו צריכים לפתור אותו במהלך

השנים. אמרתי את זה. אבל אני אומר גם את הצד השני, כדי שהתמונה תהיה

מאוזנת ושלימה, וכדי שהפתרון יהיה יעיל ואחראי, צריך לדאוג גם לכך

שהמגזר הערבי יגיע לסטנדרטים גבוהים יותר של גבייה כאשר לא ציינתי מה

הם הסטנדרטים הרלוונטיים למגזר הערבי. לדעתי זה צריך להיות במסגרת

הבדיקה של הוועדה שאפרתי עומד בראשה. הבעיה הזאת קיימת ואנחנו לא

יכולים להתעלם ממנה. לא יכולים לבוא ולדרוש מהממשלה את מענק האיזון,

מבלי לבקש גם מהתושבים להשתתף באופן פעיל יותר בהוצאות העירוניות של כל

מועצה או כל רשות מקומית ערבית. אני חושב שצריך לראות את שני צידי

המטבע כדי להגיע לפתרון האמיתי. עם זאת, אני אומר במפורש, הבעיות

מוכרות, ידועות, ואנחנו מצפים שוועדת אפרתי תתייחס לנושאים הללו

במיסגרת המיגבלות של תקציב המדינה, ומיגבלות תקציב המדינה מוכרות

וידועות. כך שאין לנו יכולת לפתור, ודאי לא בשנה אחת, וגם לא בשנתיים,

בעיות אשר נוצרו במהלך הרבה מאוד שנים.

אלכס וייסמן; אם מסתכלים על מענק האיזון במחירי 96', מענק

האיזון ב-92' עמד על 231 מיליון שקל, וב-96'

- ואני מדבר על התקציב המקורי - עומד על 520 מיליון שקל. במהלך השנים,

,'94-'96נוספו לתקציב הזה 150 מיליון שקל. קרי, מתקציב של 444 מיליון

שקל ב-94', ל-520 מיליון שקל בתקציב 96' .צריך לזכור שהיה קיצוץ במהלך

95', שבא לידי ביטוי, וזה מסביר חלק מהמיספרים. זה לגבי מענק האיזון.
היו"ר סאלח טריף
מה התוספת ב-97', לפי התכנית?

אלכט וייטמן; אין סעיף מיוחד למגזר הערבי בשנת 97'. תקציב

97' דומה לתקציב 96', למעט ההפחתות שבוצעו

במהלך השנה. במהלך השנה בוצעו שתי הפחתות בתקציב משרד הפנים, בהיקף של

130 מיליון שקל. הפרופורציה של המגזר הערבי מתקציב משרד הפנים הופחתה

גם מהמגזר הזה, כמדומני סכום של 30 מיליון שקל. זה החלק היחסי של

התקציב הערבי מסך תקציב משרד הפנים. ההקצאה עצמה מתבצעת על-ידי משרד

הפנים על-פי הנוסחה, ויכול להיות שההפחתה תבוא בשיעורים גבוהים יותר

מרשויות שמקבלות מענקים גבוהים יותר.
היו"ר סאלח טריף
במגזר הזה, ההפחתה היא באותו שיעור הפחתה של

כל המגזרים?

אלכט וייטמו; ודאי. הסכום חולק על-פי פרופורציה. לכן,

כאשר בודקים בין תקציב 96' ל-97' מוצאים

באמת הפחתה שניגזרת מאותן החלטות שהממשלה קיבלה על הקיצוץ.

היו"ר טאלח טריף; איך נוכל להסתכל לציבור הזה בעיניים? עם כל

הכבוד, יש כאן נתונים המצביעים על חוסר

שוויון כבר בהקצאת התקציבים, בעוד שאנחנו מתכוונים ללכת לקראת שוויון.

אני זוכר שנים שבהם לא קוצץ במגזרים שהיו בתוכנית של העלאת רמת השירות

לקראת שוויון, כמו המגזר הערבי והמגזר הדרוזי. למה החליטו הפעם לקצץ?

תמסור נתונים אם יש לך או שתשיב לשאלה.
אלפס וייסמן
אנחנו עובדים במערכת של תיקצוב על-פי סדר

עדיפויות. היו בעצם שני נתיבים שבהם התקציב
הזה זרם
האחד, החלטה על הגדלת הפעילות בהיקף של 150 מיליון שקל, לאור

הסכם שנוצר, ואפשר להגדיר אותו כצימצום פערים, או כהסכם שהתבקש-, ושנית,

אנחנו עובדים על תוואי של תקציב כולל במשרד הפנים, שמושפע מהחלטות

ממשלה. אי-אפשר להתעלם מזה שהמשבר הקשה קיים בכל השלטון המקומי, ולא רק

במגזר הערבי, ומכך שהמצוקה הזאת היא הדדית, גם מצד המקורות וגם מצד

השימושים. בסופו של דבר ההתייחסות שניתנה לקיצוצים, ניתנה באותו שיעור

ובאותו היקף לכל המגזרים או לכל הרשויות במדינה.
טיפיק כטיב
אולי כאשר מכריזים במסגרת החלטות הממשלה על

איזור פיתוח א', או איזורי תעשייה, או

איזורי עדיפויות, יהיה גם שוויון למגזר הערבי, בדיוק כפי שהיה בתוכנית

הקיצוץ. זה מופיע אצלך?

אלכס וייסמן; צריך להגדיר סידרי עדיפוית וצריך להגדיר

תוכנית. אם תוגדר במסגרת המדיניות של הממשלה

תוכנית שבה ניתנת העדפה לסקטור כזה או אחר, זה יבוא לידי ביטוי בהקצאת

המשאבים. במיסגרת הקיצוצים, לא ניתן ביטוי לסידרי עדיפויות, הקיצוץ לא

ניתן במיסגרת החלטת הממשלה. שיקול הדעת עבר למיגרש של משרד הפנים ומשרד

האוצר ושם החליטו שהקיצוץ יהיה ניטרלי.
טופיק כטיב
אני רוצה לדעת אם הממשלה העבירה אליהם

נתונים שיכולים לקזז את הקיצוץ הזה על-ידי

רמת הכנסה, איזורי תעשייה ומרכזים מסחריים. הרי ההכנסה היחידה היא

מארנונה.

אלפס וייסמן; גם הכנסה מתעשייה, ברובה הגדול היא מארנונה.

בסופו של דבר הביטוי ניתן במיסגרת הנוסחה.

אם היקף ההכנסות נמוך יותר, ואם הרמה הסוציו-אקונומית נמוכה יותר, רמת

הגבייה הנידרשת נמוכה יותר. גם הרמה הנידרשת היא 70 אחוזים מהחיוב.

שיעור הגבייה הממוצע בפועל, הוא 25 או 30 אחוזים, אבל יש רשויות

נקודתיות שבהן שיעור הגבייה נמוך מ-10 אחוזים.

טופיק כטיב; ויש כאלה שמגיעות ל-110 אחוזים.

היו"ר סאלח טריף; מה שמטריד אותי - ואני אומר את זה בנוכחות

מנכ"לי האוצר והפנים - זה שרשויות בהן

הגבייה טובה מקבלות יחס של עבריינים שלא גובים ארנונה. תטפלו באלה שלא

גובים, כי יש לכם מספיק כלים לכך. אנחנו לא רוצים לראות בזה סיבה

לאי-השוויון.

זאב בוים; איזה כלים יש?
היו"ר סאלח טריף
זאת, אגב, בעיה של כל הרשויות. אם משרד

הפנים, יעצור מענקים למשך חודש למי שלא גובה

ארנונה - תראה מה יהיה. אני אומר את זה, לאו דווקא לגבי המגזר הערבי.

למשרדים יש כלים כדי לאכוף את החוק, וארנונה הרי זה חוק. אני לא חושב



שמשרד ממשלתי צריך להתערב בהחלטות תקציביות כאלה ואחרות בגלל שלא גובים

ארנונה.

זאב בוים; ארנונה זה חוק עזר וצריך לבדוק קודם כל מה

ראשי הרשויות עושים להעמקת הגבייה. אני יודע

שביישוב שלי מי שלא משלם מגיע לבית-המשפט.
היו"ר סאלח טריף
ח"כ זאב בוים היה ראש עיר, הוא יודע על מה

הוא מדבר. אני חושב שבעניין הזה הוא לא מכיר

אולי, אבל אני יודע שגם במגזר הערבי יש רשויות שבהן, יש גבייה, החוק

מופעל ומטילים קנסות.
בנימיו אלון
מה ההסבר לפער הזה בגבייה?
היו"ר סאלה טריף
יש ויכוח אקדמי שלא מסתיים אף פעם בעניין

הזה. אלה טוענים שאנחנו בסדר, אלה אומרים לא

בסדר. כאן יש נתון אחד שכולם מסכימים עליו, שלמשל מה שיש במעלות, אין

בתרשיחא. שם יש איזור תעשייה, שיטחי תעשייה שמשלמים ארנונה, איזורי

מסחר. זה לא קיים במגזר הערבי והדרוזי. לכן, כדי לתת לך תשובה, גם כאשר

באנו לדבר על המגזר הדרוזי, אני זוכר שמשרד הפנים לקח בחשבון את הנקודה

הזאת, וכך עשה גם משרד האוצר. כשיהיה מצב של יותר הכנסות, אז אפשר יהיה

לדבר על זה.

ואליך חאג'-יחיא צאדק; אני לא יודע מה דיברתם, אבל אני מניח

שדיברתם לעניין, ואני לא רוצה לחזור על

הדברים. מפריע לי דבר אחד, ואני מפנה את השאלה לשר קצב. מתי אנחנו נהנה

מאיזור עדיפות לאומי? מתי נהנה מישראל אלפיים? מתי נהנה מתקציבים שהם

מעבר לתקציבים של משרד הפנים? כשזה עניין של תיעוש ותעשיות. אתמול

שמעתי מפי ראש-מועצה מקומית יהודית ש-60 אחוזים מהתקציב של העירייה -

של אותה עירייה קטנה, והיא לא גדולה יותר מטייבה - זה מתעשיות ומאתרי

תיירות. אחר-כך חברי זאב בוים שואל איך אנשים לא משלמים. בכל-זאת

משלמים, אבל אין שירותים נאותים כדי לדחוף אותם, לגרות אותם תמורת

התשלומים האלה שהם אחידים לגבי כל העיריות הערביות והיהודיות. הגיע

הזמן שלא רק משרד הפנים יתנער, אלא כל משרדי הממשלה, ובמיוחד משרד

האוצר. ההחלטה היא החלטה פוליטית, ולא החלטה של מנכ"ל משרד האוצר או

הרפרנטים של משרד הפנים במשרד האוצר. חייבת להיות מדיניות ברורה, האם

אנחנו שווים או אנחנו רבע שווים.

בנימיו אלוו; לדרוזים יש עדיפות? יש איזור מסויים?
היו"ר סאלח טריף
כן. ישובים דרוזים שנמצאים בקו העימות. השר

קצב ישיב לנו בקשר לנושא הזה.

מר אפרתי, מנכ"ל משרד הפנים, אני מאוד מצטער ששר הפנים לא הגיע לדיון.

הוא הודיע לנו מראש שהוא מגיע. אני מאוד מכבד אותך, אבל קיוויתי שהוא

יהיה כאן איתנו וישתתף בדיון החשוב הזה, מאחר ויש לו אחריות ישירה

לנושא הזה.



מנכ"ל משרד הפנים, אודה לך אס תתמקד בשאלה מה אתם עושים עכשיו נוכח

התביעות של המגזר הערבי, וגם לנוכח המשבר הכספי המיוחד של הגרעון שהוא

תוצאה של תקציבי פיתוח שלא היו להם בשנה הקודמת.
יעקנ אפרתי
קודם כל, אני רוצה להתנצל בשם שר הפנים.

נימנע ממנו להגיע, והוא ביקש ממני לבוא.

נכון שנכנסתי לתפקידי רק עכשיו, אבל אנסה להשיב במיטב היכולת, עד כמה

שאני מכיר את הנושא. רות יוסף נמצאת כאן והיא תשלים חלק מהנתונים.

הערה אחת כוללת. אנחנו לא מתייחסים אל המגזר הערבי בטיפול הכולל, אלא

מול כל רשות בטיפול פרטני. אנחנו כמגזר שצריך העדפה, אבל ביום יום

אנחנו בהחלט מטפלים מול בכל רשות ורשות לגבי הבעיות שלה, כל אחת במצבה,

מנקודת המוצא שלה, ולא מטיפול וכללים כוללים.

כפי שאמר מנכ"ל האוצר, למשימה של הטיפול במגזר הערבי, לאור מצבו היום,

שאינו שנוי במחלוקת, שכולם יודעים שצריך לקדם אותו, כל המשרדים צריכים

להירתם, ואני חושב שכך כולם עושים. אני רוצה להציג מה עשינו במהלך

השנים האחרונות.

כפי שכולם אמרו פה, הפער הוא גדול, ומאוד משמעותי. הוא לא יכול להיסגר

בשנה אחת, וצריך להיראות כיוון של צמצום פערים.
קריאת
אנחנו מחכים כבר 14 שנים.
יעקב אפרתי
לא אציג כאן 14 שנה, אלא רק 6 שנים, ואותן 6

שנים, שבהן למעשה הממשלות החליטו להגיע

לצמצום פערים. אני רוצה להציג את העובדות כהווייתן, לפחות לטובת כל

היושבים כאן.

אני נותן פה נתונים במונחי מחירי 96', ואני מדבר רק על שינויים ריאליים

לצורך ההשוואה.

- בשנת 1991, סה"כ המענק של המגזר הערבי עמד על 135 מיליון שקל בלבד.

בשנת 1991 התחילה שנת ההסדר, ובמיסגרת ההסדר, ה-135 מיליון הפכו

ל-194 מיליון. משמעות העניין היא גידול ביחס לבסיס 91', כ-44

אחוזים.

- בשנת 1992, הסכומים שהוקצו כמענק למגזר הערבי, כולל הסכומים של הסדר,

עמדו על סך של 253 מיליון שקל, לעומת 194 מיליון שקל, כפי שציינתי,

ב-91י, כולל הסדר. שיעור גידול שנתי של 30,5 אחוזים, ושיעור גידול

מצטבר ביחס לבסיס, 87.5 אחוזים.

- בשנת 1993, המענק גדל ל-313 מיליון שקל. גידול ריאלי של 23.4 אחוזים,

וגידול מצטבר של 131 מיליון שקל.

- בשנת 1994, סכום המענק עמד על 417 מיליון שקל, גידול בשליש לעומת

השנה הקודמת, ובגידול מצטבר, ביחס לשנת הבסיס ב-91', גידול של 209

אחוזים.



- בשנת 1995, כולל הסדר, הסכום עמד על 489 מיליון שקל, דהיינו, גידול

של 17 אחוזים, והסכומים המצטברים הגיעו ל-262 אחוזים.

- בשנת 1996, הסכום עמד על 516 מיליון שקל, לאחר קיצוץ, כאשר במהלך

השנה היה איזה שהוא קיצוץ קטן. דהיינו, גידול ריאלי של 5.5 אחוזים.

סה"כ הגידול המצטבר הוא 282 אחוזים.

אמרתי שכל המישרדים צריכים להציג את הגידול בתקציביהם. נכון לרגע זה,

אני מציג את הגידול בתקציבים של משרד הפנים, ואני חושב שהוא גידול

מרשים. אני חושב שהנתונים שהצגנו כאן הם לא מביאים לשוויון, אבל הם

בהחלט מרשימים. כפי שאמרו פה, על-מנת להגיע לשוויון, אנחנו צריכים סכום

של עוד כ-150 מיליון שקל למענק הכללי. אם המגזר היהודי עומד באופן

ממוצע על שיעור מימוש של נוסחת סוארי, בשיעורים של כ-72 אחוזים, המגזר

הערבי היום עומד בממוצע, בשיעורים של כ-60 אחוזים. אלה הם הנתונים

ואנחנו נציג לכם אותם.

דלית איציק; אפשר לקבל נתונים כתובים?

יעקב אפרתי; ודאי. הנתונים גם ידועים. יש למגזר הערבי

נציגות. כפי שאמר מנכ"ל משרד האוצר, הוחלט

על הקמת ועדה משותפת של משרדי הממשלה - משרד האוצר, משרד הפנים ומרכז

השילטון המקומי - כולל נציגות של המגזר הערבי.

קריאת; עד שהוועדה תצא עם תוצאות, הכל יתייבש.

יעקב אפרתי; במקביל לנתונים שהצגתי כאן, של הגידול

המרשים במענק הכללי, לצערי הרב לא כך

הנתונים בגבייה העצמית. ממצבת סיכומים שאנחנו עושים עולה כי בשנת 1993,

סה"כ ההכנסות העצמיות, במימון התקציב, סכום הגבייה של הוצאה לפועל עמד

על 36.6 אחוזים. בשנת 1994 אנחנו יורדים ל-32.3 אחוזים. בשנת 1995,

אנחנו עומדים על שיעורי גבייה של 25.6 אחוזים. משמעות העניין שהמאמץ

המתמיד של הממשלה להגדיל את הסיוע בתקציבים המוניציפאליים של המגזר

הערבי, לא מלווה במאמץ מקביל מצד השלטון המקומי במגזר הערבי, להגדיל

ולהעשיר את השירותים המוניציפאליים. זה צריך ללכת בד בבד.

הדבר היחידי שנישאר קבוע, לצערי הרב, זה נושא הגרעונות, ואת זה אפשר

להגיד בעיקביות. ככל שהמענק גדל וההכנסות העצמיות פוחתות בשיעורן

במימון ההוצאה, רמת הגרעון עומדת על סידרי גודל של כ-25-22 אחוזים

בממוצע כל שנה, וזה דבר שאנחנו צריכים לשנות. הרי לא יעלה על שהממשלה

תגדיל את המענק והגרעון ישאר קבוע. אנחנו צריכים לשנות את הנורמות

האלה. אי-אפשר שמערכת השילטון המקומי תתרגל לרמת תיקצוב שוטף של מענק,

ולרמת תיקצוב של גרעון, ותהיה תחרות על הגרעון ועל הסבב השני של

התיקצוב. אין שום ספק שהגדלת המענק, והולכת המערכת לקראת שוויון, צריכה

לתת את ביטוייה גם בתמונת שיפור המצב.

כפי שציינו, הוקמה ועדה. היא צריכה לתת פתרונות לכל המגזרים, כי כל

השילטון המקומי היום חי בתחושה של מצוקה כספית, של מערכת נטל הוצאות

שוטפות גדלות, הוצאה של מענק שהיא לא מספקת.
היו"ר סאלח טריף
יש לך נתון על אחוז הגבייה הארצי?
רות יוסף
מעל 70 אחוזים.
היו"ר סאלח טריף
כי הצגת כאן נתון של 20 אחוזים.
יעקב אפרתי
מה שהצגתי פה באחוזים אלה הם שיעורי מימון

ארנונה בהוצאה בפועל, שהמקביל לו במגזר

היהודי זה סידרי גודל של 48-50 אחוזים. זה לא קשור לאחוז הגבייה.
היו"ר סאלח טריף
מה אחוז הגבייה במגזר הערביל
רות יוסף
42 אחוזים.
סאלח סלים
בנקודה הזאת, לא ניטרלו את ההכנסה מאיזורי

תעשייה, ששם יש גבייה של כמעט 100 אחוזים.
היו"ר סאלח טריף
כולם מכירים את הנתונים האלה. אנחנו יודעים

את זה, ולא צריך אפילו להסביר.

יעקב אפרתי; בוועדה שהוקמה, קיבלנו מנדט, בין השאר,

לבדוק ולהמליץ כיצד מצמצמים בכל השילטון

המקומי את הפערים שנוצרו בין נוסחת סוארי לבין המצב בפועל. כמובן שלגבי

המגזר הערבי, הצימצום הזה הרבה יותר משמעותי, כי הוא מביא אותם ממונחים

של 60 אחוזים ומעלה, לעומת המגזר היהודי, שזה צריך להביא אותו ל-70

אחוזים או שיעור שייקבע. הכל כפוף למקורות התקציב שיקצה לנו האוצר.

בעיקרון אנחנו מתכוונים להמליץ - חלק בלתי נפרד מהמנדט שניתן לנו זה גם

פריסה של השנים עד שנגיע לנוסחת סוארי - על דרך טיפול בגרעונות. הגישה

שלנו תהיה קודם כל לבדוק שיש תקציבים מאוזנים ומשמעת תקציבית, שכל אחד

מתחייב לכבד את השוטף ולא להיכנס לגרעון, על-מנת ליצור עוד גרעון. זאת

תרבות שצריך להפסיק אותה ולשנות אותה.

אנחנו מדברים על מיכלול הכלים שנמליץ עליהם לממשלה על-מנת ליצור כלי

אכיפה למי שיחרוג מהכללים וההנחיות שניקבעו. בסה'יכ כל אחד מרשה לעצמו

היום לעשות מה שהוא רוצה, גם בתחומים של שכר, של חריגות מתקציב, של

יצירת גרעונות, של מחדלים והכנסות. אני חושב שכל הדברים האלה צריכים

להגיע לאיזו שהיא תורה מוסדרת, מקובלת ומיושמת על-ידי כל רשות מקומית.

אנחנו מקווים שאת תוצאות הוועדה, נחלק לשני חלקים: תוצאות מיידיות

שנותנות מענים לנושאים בוערים עד 31 בינואר, ונושאים שהם יותר בתחום

טיפול השורש, שיהיו במונחים של 30 ביולי. החלטנו, וזה המנדט שניתן לנו,

להביא פתרונות מיידיים עד 31 בינואר, ובהחלט להביא פתרונות השורש עד 30

ביולי.

שר התיירות. משה קצב; תודה ליו"ר הוועדה. הוועדה, בראשות מנכ"ל

משרד הפנים, נתבקשה לבדוק את הגרעון בכל

הרשויות המקומיות, ובכלל זה גם המגזר הלא-יהודי. עקב פנייה של ועד ראשי

הרשויות הערביות לפגישה עם ראש-הממשלה ושר הפנים, הוחלט לצרף גם את

נציג ראשי הרשויות הערביות כחבר קבוע בוועדה. אני רוצה לנצל את

ההיזדמנות הזאת כדי לפנות לראשי הרשויות הערביות, תנו צ'אנס לוועדה

הזאת. יש זמן עד ה-31 בינואר, זה לא זמן בלתי מוגבל. תנו לוועדה לסיים



את עבודתה. אם מסקנותיה לא ימצאו חן בעיניכם, או לא יפתרו את הבעיות,

תוכלו לחזור ולשבות. אבל בינתיים, אנחנו בסוף חודש דצמבר, נותר עוד

חודש וחצי וצריך בהחלט לתת אפשרות לוועדה למלא את עבודתה ולא להמשיך

בשביתה.

בלי שום ספק, המגזר הערבי ראוי לסיוע ממשלתי מיוחד כדי לצאת מהמצוקה

הכספית. זה לא בא בשום פנים ואופן במקום הדרישה מכל רשות להתייעל,

ולהעלות את אחוזי הגבייה העצמית. אבל גם מנתונים אובייקטיביים, בלי קשר

לבעיה של שיעורי הגבייה העצמיים, השילטון המקומי, הלא-יהודי, נתון

במצוקה כספית, ומוטלות על הרשויות המקומיות הערביות, במיוחד הקטנות

שבהן, מטלות ומשימות שהך גדולות יותר מאשר במגזר היהודי. יותר הוצאות

בתחומי הרווחה, בתחום החינוך, ובתחומים אחרים, ולכן זה מכביד ודוחף את

הרשויות המקומיות הערביות למצוקה כספית רצינית.

אחד הכיוונים האפשריים, מלבד העלאת שיעורי הגבייה העצמית, אדוני יוי'ר

הוועדה, זה לעודד פיתוח תעשייה הולמת במגזר הערבי בתוכנית רב שנתית.

לצערנו הרב זה לא התפתח ברמה הנידרשת. זה גם יפתור בעיה נוספת, לא רק

את המשבר הכספי של הרשויות המקומיות, אלא גם זה יכול לצמצם את היקפי

העוני במגזר הערבי. אני מתאר לעצמי שאם יהיה איזור תעשייה או יהיו

מקומות תעסוקה הולמים, יותר נשים תצאנה לעבודה במגזר הערבי, וזה ייקל

על המצוקה, יצמצם פערים ויעלה אותם מעל קו העוני. זה בהחלט נחוץ. פיתוח

התעשייה ויצירת מקורות תעסוקה, זה אחד הכלים האפקטיביים ביותר, למה

שהממשלה, לדעתי, צריכה לתת כדי לאזן או לצמצם את הגרעון. אגב, כפי שאתם

רואים, יש פה חוסר תיאום בין דיווחי משרד הפנים לבין דיווחים של

השילטון המקומי הערבי לגבי נתונים על הגרעון.

לשאלת ח"כ ואליד צאדק. במפת איזורי העדיפות הלאומית, ייכללו כמה ישובים

ערביים. זה תלוי במצב הסוציאלי והכלכלי שלהם. הקריטריונים יהיו אחידים,

ולפי דעתי בין 2 ל-5 ישובים ערביים יהיו כלולים באותה מפת עדיפות

לאומית, שהממשלה עומדת לאשר, אבל עדיין לא אישרה. ידוע כבר לגבי כפר

מנדא, לגבי רהט ויכול להיות שיהיו ישובים נוספים. עדיין מתקיימים

דיונים איזה ישובים ראויים לכך, הן במגזר היהודי והן במגזר הלא-יהודי,

אבל הקריטריונים יהיו אחידים. אני חושב שזה כלל שצריך לאמץ אותו.

כשבאים ומחליטים על מפת איזורי עדיפות לאומיים, אם הולכים לפי ריחוק

גיאוגרפי ממרכז הארץ, הקריטריון הוא אחיד לגבי יהודים ולא-יהודים. יש

גם ישובים מוסלמים, דרוזים ואחרים, שהם רחוקים ממרכז הארץ ומקבלים את

אותם קריטריונים ותנאים. שיעורי האבטלה ביישוב, אחוזי הנשירה, צפיפות

הדיור. הכל מותנה במצב הסוציאלי והכלכלי בכל ישוב, ואין פה שום כוונה

להפלות לרעה ולומר שמי שלא שייך למגזר היהודי איננו כלול בשיקולים.

הקריטריונים חייבים להיות אחידים, ומתוך כך ניגזור את מפת הישובים.
זאב בוים
אמנם אני כבר לא ראש רשות, אבל הייתי עד לא

מזמן, ואני יכול להבין היטב לליבם

ומצוקותיהם של פרנסי הציבור הערבי שיושבים כאן. גם אם יש הבדלים

במצוקות, ויכול להיות שאצלכם יש הרבה יותר בתחומים מאוד כבדים, עדיין,

גם כראש רשות יהודית שהתמודד עם בעיות, אני יודע עד כמה זה קשה. המשבר

בשילטון המקומי הוא כללי, מתמשך, ויכול להיות שהוא ימשיך כך. מדי פעם

יהיה הסדר, ייעשה מאמץ, אבל יש משהו אינהרנטי, מהותי, בתפקיד הזה של

השילטון המקומי, שיוצר מצב שקשה מאוד לרשויות, לרוב הרשויות, בנתונים

הקיימים, להיות מאוזנים, או בלתי תלויים בשילטון המרכזי.



כל הנושאים האלה של כיסוי הגרעונות, גס השוואת בסיס סוארי במינונים

שונים, קיימים גם בשילטון היהודי. אבל אנחנו באנו לדבר היום על השילטון

המקומי הערבי, וזוהי בעיה שפה העלו ואיתה מנסים להתמודד. אני מקווה

שהוועדה הזאת תתמודד עם הבעיה.

כאזרח ישראל, אני חושב שמבחינה עניינית, טקטית, וגם ברמה היותר רחבה,

עם כל המצוקה וההבנה, אתם משמיטים את האפשרות להזדהות איתכם ולהבין

אתכם ולסייע, או עלולים לעשות זאת, בגלל הדרך שבה חלק מכם נוהג, כפי

שזה נישמע בתיקשורת. אתם אומרים שלא רק תינקטו בכל הפעולות שראוי לנקוט

בהן במצבים כאלה, בלחץ הפוליטי, בהקמת האוהל, בשביתה, בהפגנה, והכל

במדינה החופשית והדמוקרטית הזאת. אני, כראש רשות עם מצוקות שהיו לי מעת

לעת, אף פעם לא חשבתי לפנות לאו"ם או לאירופה, או לפרלמנט כלשהו בחוץ.

את זה אני לא מביו.

קריאה; לא היתה לך את אותה בעיה שיש לנו.
זאב בוים
אל תהיה בטוח. אמרתי את הדברים ברמה של הערה

אישית. אני חושב שגם אזרחי מדינה אחרים

הרגישו כך והרימו גבה איך אנשים חשובים בשירות הציבורי במדינת ישראל

הולכים החוצה בעניינים האלה. אני אומר שזה לא מסייע לעניין שלכם.

אני מציע לעמיתי, פרנסי היישוב הערבי, להיות קצת יותר אופטימיים, ויש

כמה סיבות לכך. אני לא מדבר עכשיו על הוועדה, שאני מקווה שלוח הזמנים

שלה יבטיח שזה לא משהו שיתמסמס. בניגוד לתדמית שנוצרת על ממשלות ליכוד,

אני חושב - ושייבדקו הוותיקים שבכם, ויש פה ותיקים - שדווקא בממשלות

ליכוד היה מאמץ לסגור פערים.

קריאת; אפס תקציב.
זאב בוים
תבדקו. גם בתקופת השרים מישה ארנס, וגם

בתקופת אולמרט. עכשיו נמצא כאן השר קצב

שמונה כדי לטפל במגזר. השר קצב היה ראש רשות, הוא בא מהאסכולה בחינוך

של ז'בוטינסקי, של מישנה חברתית שוויונית ליברלית, וזה ידריך אותו.

לידו, המנכ"ל של משרד הפנים, אפרתי, שיש לו רקורד עשיר בשילטון המקומי,

והוא חניך האסכולה של שר הפנים.
דליה איציק
אדוני היו"ר. ראשית, אני רוצה להגיד מילה

טובה על מנכ"ל משרד הפנים. עבדתי איתו

כשהייתי סגנית ראש עיריית ירושלים, והוא אחד האנשים הבקיאים באמת, וזו

בחירה מוצלחת ביותר. אם כי, אני מזהירה אתכם, אל תיטעו בפנים שלו, קשה

לשאת ולתת איתו, אבל הוא בחירה מוצלחת בהחלט.

אדוני היו'יר ואדוני השר, אני באופן אישי מאוד מכבדת אותך. אני רוצה

להגיד לך שהקריטריונים - שהיו, גם במפלגתי, היו מעוותים בבסיס. לא יכול

להיות שירושלים בקריטריונים שלה תהיה מושווית לרהט ולסכנין. זה פשוט לא

הגיוני. רמת ההכנסה שם יותר נמוכה, רמת נשירת התלמידים היא מדאיגה,

ובמדינות העולם השלישי לא קיימת תופעה כזאת. אני טוענת שקריטריונים

צריכים להיות שונים לחלוטין, כי שם מתחילים מרמה של מתחת לאפס ולא מרמת

אפס. אתה יודע כמוני, שיש שם מקומות שאתה מסתובב בהם ופשוט מתבייש. אתה

כובש את פניך ושואל איך זה שאנחנו מדברים על שוויון פעם אחר פעם כבר 50



שנה. אתה נוסע לאבו-גוש, לא למקומות מרוחקים, וכל הדרך אתה פשוט כובש

את פניך בריצפה.

יש פה בעיה, בגלל תנאי האיכלוס ובגלל תרבות האיכלוס של האנשים. ברהט יש

6,000 תושבים שגרים באיזורים מאוד מפוזרים. כידוע לך, משרד הפנים איננו

מכיר בהם לצורך טיבסוד ולצורך תשלום. מצד שני, רהט משלמת עבורם. דבר

כזה תימצא כמעט בכל רשות מקומית ערבית, אבל לא בירושלים.

אני רוצה להגיד לאפרתי דבר אחד. אני מכירה את כל הסיסמאות של הייעול.

אתם מפחדים מראשי הערים היהודיים, אתה יודע כמוני שבעיריית ירושלים

משכורות של פקידים יכולות להשלים כאן את כל ראשי הערים ביחד. אתה יודע

כמוני שמנהלי מחלקות בעיריית ירושלים מקבלים משכורות גבוהות שזו בושה

למדינת ישראל ואני יכולה להזכיר לך גם כמה שמות. זה לא התחיל היום, אבל

זה החמיר. כולם יודעים שלא יתחילו עם ראש עיריית ירושלים, ולא עם ראש

עיריית תל-אביב, וגם לא יתחילו עם מיצנע. מתחילים עם אלה שנחשבים

חלשים, כי הם לא כוח פוליטי מאיים.

אני רוצה לומר לכבוד השר. גם הממשלה שלי לא טיפחה אותם מספיק, אני

מודה, אבל בממשלה הקודמת, בכל-זאת היתה איזו תיקווה, ואני אגיד לך מהי.

אני מדברת על מערכת החינוך. אני לא יודעת על מערכות אחרות, ויכול להיות

שאתה תביס אותי בנתונים אחרים. במערכת החינוך - נעשתה מהפיכה. כמעט

פואמה פדגוגית. נכון, זה לא מספיק, צריך הרבה יותר. מה שאני רוצה לבקש

ממך, דווקא מפני שהיצבעת נגד התקציב, עם לא מעט אומץ לב, אתה צריך

להוביל את העניין הזה יחד עם שר הפנים. יש כאן בעיה של שנים, לא רק של

הממשלה הזאת, אני לא חושבת שנולדה פה ממשלה רעה. כלומר, אני חושבת שהיא

רעה מאוד, אבל את הנזקים היא עשתה לא בעניין הזה. צריך להוביל את זה

ביחד כדי שפעם אחת נסתכל להם בעיניים ונגיד חברים, נכון, זה לקח זמן,

אבל הנה, תיראו, אנחנו איכשהו בדרך, אנחנו באמת רוצים, אנחנו לא

נישארים רק בתחום הסיסמאות שחלקן נבובות וריקות מתוכן. יש פה ציבור

משכיל, הוא מבין מה שאנחנו מדברים, ואי-אפשר לעבוד עליו יותר. הם

מכירים את השפה, הם יותר מתוחכמים מאיתנו. הגיע הזמן שישבו על המדוכה,

יוציא קצת כספים, ייכנסו לגרעון, אבל יפתרו את הבעיה פעם אחת.
היו"ר סאלח טריף
אני רוצה להודות לשר קצב לפני שהוא עוזב. יש

לי תחושה שהמדיניות שהתחילה להשתנות אולי

בממשלה הקודמת, גם בנושא החינוך, גם בגידול שהיה בבסיס התקציב השוטף,

חס וחלילה תהפוך למדיניות של קיצוץ ופגיעה, וצריך כאן יותר הידברות. לא

רק מדיניות אלא גם יחס. אדוני אמון ויודע איך לטפל ולהתייחס, וגם

לסייע.

אני רוצה לפנות אליך ולבקש ממך להיכנס לעובי הקורה בעניין הזה. ניראה

לי שכל הטיפול של ועדת אפרתי בעניין המשבר של הרשויות המקומיות, לא יתן

מענה לבעיה הייחודית, כפי שאתה היגדרת אותה, של הנושא הערבי. יש כרגע

בעיה, היא מצריכה טיפול מיוחד של הממשלה, ולא מן הסתם הממשלה מינתה

אותך לעניין הזה. אני מבקש ממך, אנחנו בוועדה, נעמוד לרשותך עם כל

הכלים הפרלמנטרים שיש לנו כדי לסייע בידיך להגיע לאיזו שהיא הבנה.

הציבור הזה צריך לדעת שמדינת ישראל מוקירה אותו וחושבת שהוא אזרח חשוב

ונאמן למדינה, שזכאי לשוויון. אם התוכנית עולה על פסים נכונים, היא



יכולה גם להימשך 5 ו-6 שנים, ובלבד שכל ראש רשות יראה את האור בקצה

המינהרה. אני מודה לך מאוד, ואני מבקש שבעניין הזה נעמוד בקשר.
ראמז ג'ראיסי
אני מודה ליו"ר על זימון הוועדה לדיון בנושא

הזה, שחשיבותו היא בתוצר הסופי. האם יהיה

בסוף הדיון סיכום שלאחריו נלך ונמצא סיבה טובה לפרק את האוהל, או שזה

עוד דיון, עוד בכי, העלאת בעיות שלא מובילה לשינוי.

אני אומר את הדברים האלה כי יש פיזמון שאנחנו שומעים ב-10 השנים

האחרונות, שנכון, מודים, מכירים, יש פער, הפער הוא כל כך גדול, אי-אפשר

לגשר על הפער הזה במהלך אחד, תוך שנה-שנתיים. הפיזמון הזה חוזר על

עצמו. אפשר לשנות רק בדרך אחת: אם באים ומגדירים את הפערים, מתווים

תוכנית, מקציבים לצידה תקציב ולוח זמנים, כך שנדע שיש התחלה וסוף. אז

נדע שישנה שנת יעד, שלא נמשיך לבכות את אותו בכי מתמשך. זאת החלטה

פוליטית, החלטה מדינית, החלטה של ממשלה.

הוועדה הזאת שהוקמה, לא תוכל לבוא במקום ממשלה, אם היא לא תקבל הנחייה

ברורה שאחת המשימות שלה היא התווית תוכנית לסגירת פערים ולגישור תוך

זמן קצוב. מוניתי חבר בוועדה הזאת, היא לא תביא ישועה, אם לא תהיה

החלטה פוליטית. אני מצטער שהשרים, אלה שאמורים לקבל את ההחלטה הזאת, לא

נמצאים כאן. אלכס אמר בצורה מאוד ברורה, שעניין סידרי העדיפויות אינו

לא קובע, אלה הן החלטות ממשלה והוא פועל בהתאם להן. אם לא תהיינה

החלטות ממשלה, ואם הוועדה הזאת לא תדרוש החלטות, נמשיך בבכי שלנו עוד

שנים רבות.

נושא הקיצוץ. גם קיצוצים שיבואו בעתיד, חלים על כולם. אני חושב שצריך

לפטור את המגזר הזה מקיצוצים מהסוג הזה לצד הגדלה בתקציב.

אחת הסיבות של גרעונות עמוקים במגזר הערבי היא ההוצאה, בניגוד למה

שקיים במגזר היהודי. במגזר היהודי יש הרבה מקורות פיתוח, ואת הסכומים

האלה מוציאים על תקציב רגיל, מגדילים את אחוז הגרעון, ומגיעים

ל-25-30-40 אחוזים. אנחנו לא מסוגלים להגיע לגרעון כזה, כי קורה לנו

דבר הפוך. אנחנו לוקחים מהתקציב הרגיל ומוציאים על עבודות פיתוח, כי יש

לנו חוסר בתקציבי הפיתוח. זה מכביד ומגדיל את הגרעון שחלקו מוצג כגרעון

פיתוח שאין לו מענה. גם בתוכניות הקודמות לא היה מענה לגרעון בתקציב

הפיתוח, וזה מכביד גם על הקופה האחת, כי גם תקציב פיתוח וגם תקציב

רגיל, בסופו של דבר שייכים לאותה קופה.

בנושא של גבייה. אני מציע לא להיכנס יותר לנושא הזה. גם הסיבה שלו

נעוצה באותם שורשים של קיפוח ושל אי-שוויוניות בתחומים שונים. כמעט 95

אחוזים מהארנונה הכללית ברשויות הערביות היא ארנונה על מגורים, כאשר

מעל 50 אחוזים הם מתחת לקו העוני, וזה צריך לומר משהו.

צריך לתת זריקת עידוד מיידית. יש רשויות שמתמוטטות. הרבה רשויות לא

יחזיקו עוד חודש-חודש וחצי, ויש צורך, לפחות כהצעה אופרטיבית, לתת

מיקדמה על-חשבון המענק הכללי לתקופה של חודשיים כדי לטפל בדברים

הבוערים. בסופו של דבר, במיסגרת פתרון כולל של הגרעון המצטבר, נתחשבן

על אותם חודשיים.



סאלח סלים; ראשי הרשויות היום הגיעו לכאן וציפו לשמוע

תשובות ענייניות משר הפנים ומהשר קצב, אבל

לצערי זה מאכזב. התשובה שלו היא לפרק את האוהל ולחזור הביתה. גם אני

ראש רשות, מה אני צריך לחזור ולעשות? הרי אין לי כסף לשלם משכורת

לעובדים, למורים, הם בשביתה. בשביל מה לחזורו את התשובה הזאת של השר

שמענו מעל גלי האתר. זאת התשובה? לשם כך התקיימה ישיבה של ועדת הפנים?

כדי שהשר יגיד לנו לחזור הביתה?

אני חושב שמה ששמענו היום מהשר קצב הוא שאין לו תשובה. כנראה שראשי

הרשויות ימשיכו במאבק, ולדעתי עליהם אף להגביר אותו.

בנושא ביקורת על ראשי הרשויות. ח"כ בוים, לראשי הרשויות כואב מאוד. הם

חשבו, אחרי שצעקו, מה לעשות. הממשלה הזאת אטומה, לא רואה ולא שומעת. מה

חשבו לעשות? ללכת לשגרירים של ארצות זרות ולהסביר להם מה המצב במדינה

הדמוקרטית היחידה במזרח-התיכון, איזה שוויון יש בה. משרד החוץ הישראלי

התקשר עם כל השגרירויות ומנע מהן לבוא לאוהל. אם למשרד החוץ הישראלי לא

היה ממה לפחד, למה הוא מנע מהם לבוא? אם המדינה בסדר ויש שוויון, למה

שלא יבואו? רק מי שמתבייש, מי שעשה בושות, לא רוצה שאחרים יראו. אם זה

לא יעזור, צריך להגביר את המאבק בכל הדרכים החוקיות. לכן אני חושב

שהמסקנה היום היא להגביר את המאבק ולא ללכת אחורה.

בנימיו אלון; האנשים שנמצאים כאן, מלבד חברי הכנסת, שהם

ודאי לא תמימים, גם כל ראשי המועצות הם

פוליטיקאים משופשפים ולא תמימים, ויודעים שאם מה שרוצים להשיג זה צ'ק,

ולא דיבורים, אז אפילו בממשלה הזאת, שאינה ממשלת מיעוט שנישענת על בלוק

חוסם של הסיעות הערביות, אם הם היו הולכים לשר האוצר ומסכמים איתו את

ההצבעה בענייני התקציב.
קריאה
הדלת אליו סגורה.

בנימיו אלין; הדלת לא סגורה, והם יודעים זאת יפה. אבל

במקום לדאוג לסקטור שהם אמורים לייצג, מה הם

יגידו לערפאת?

קריאה; על מי אתה מדבר, על ראשי הרשויות?

בנימיו אלץ; גם ראשי הרשויות. יש ועדת הכוונה, ויש

מאבקים לאומיים, ואיך נצביע יחד עם משרד

האוצר על התקציב, למרות שהם יכולים, אם הם רוצים, להצביע בעד התקציב

ויום אחר-כך להצביע אי-אמון, אף אחד לא מונע מהם. פוליטיקה פה, וסקטור

פה. כולם עובדים עליכם בעיניים, כולם, גם העבודה וגם הליכוד, וכולם

יגידו שרוצים שוויון וכוי.

אני אומר דבר אחד פשוט, וזה העיקר. אי-אפשר להיות קיצוני ולא לקחת

סיכונים. לא יכול להיות שסקטור יזדהה בצורה כה ברורה, ללא יוצאים מן

הכלל, וכשתתחלף ממשלה ויתחלפו סידרי עדיפויות, הוא יבכה. זה לא יכול

להיות. אתן דוגמה מהמגזר היהודי. גם למגזר הקיבוצי היו גרעונות, 14.6

מיליארד שקלים נמחקו ונפרסו לציבור שהוא 3 אחוזים מהמדינה. בואו לא

ניתמם, תקציב זה ביטוי להשקפת עולם פוליטית. חברי הכנסת הערביים וראשי



המועצות צריכים להוריד כבר את המינון של בלאדי בלאדי, ולהתחיל לדבר על

הסקטור עצמו.

בשורה התחתונה, אני קורא, גם לאלה שמאזינים לנו בטלביזיה ודואגים באמת

לקידום הזכויות של האזרחים שלהם, אל תיתנו לנציגים שלכם לתפוס עליכם

טרמפ ולהפוך את הקול שלכם לעניין פוליטי.
טופיק כטיב
אני רוצה לנטרל את דברי בני אלון כאן,

כהרגלו. קודם כל, הוועד הארצי הוא חלק

מהשילטון המקומי, יש לו שם נציגים, גם בסגני היו"ר בחלוקה מסויימת.

השרים שלך והשרים של הצד השני היו בוועד הארצי, ישבו שם נאמו ודיברו.

אני מסכים עם דברי השר שאמר שצריך בסיס שווה, אבל לצערי אף אחד לא חישב

את הערך של בסיס שווה. בסיס שווה, זה קרוב ל-15 מיליארד שקל להשוואת

תשתיות עם המגזר היהודי. בין 48' ל-91' לא ידעו שהיה מגזר ערבי, או לא

רצו לדעת. בשנת 91' התחילו לחשוב על הנושא, ומאז, כל יום מזכירים את

הסיסמא ואומרים שקיבלתם מ-91' ועד היום ככה וככה. נכון, אבל מ-48' ועד

91', לא קיבלנו. אומרים שמ-91' קיבלנו, שזה עלה ב-222 אחוזים. אם אתה

נותן לי שקל, ואחרי זה 200 שקל, זה אלפי אחוזים, אבל הבסיס הוא שקל.

מעולם לא חשבו שהבסיס צריך להיות שוה למגזר היהודי, אלא קיבלתם ככה,

והנה אתם מקבלים 222 אחוזים יותר. בישיבה עם ראש-הממשלה, שר הפנים דיבר

על 55 אחוזים מדוח סוארי במגזר הערבי, ואמר כ-80 אחוזים במגזר היהודי.

היום הורדתם את המגזר היהודי ל-72 אחוזים, והעליתם את המגזר הערבי ל-60

אחוזים, ואני לא יודע מתי זה עלה ואיך זה הסתדר. אפילו בין 58 ל-72 או

80, עדיין יש פער של 160 מיליון שקל, כאשר כל שנה המגזר הערבי בגרעון.

אם אתם מדברים היום על פריסה לכמה שנים כדי לסגור פערים, מה עם הגרעין

הקיים של 420 מיליון? מה עם הגרעונות שהצטברו עד אזל אף אחד לא דיבר על

זה כאן. הרי ראשי הרשויות יושבים כאן כי הם לא יכולים לשלם משכורות

בגלל הגרעון. מה עושים איתול הם מחכים לתשובה. זה שיושבים ויש ועדה,

בסדר. יש כאן עיריות עם משכורת עשירית שלא שולמה. מה עושים? העובדים לא

יכנסו לעבודה. כל עובד שלא מקבל משכורת לא יחזור לעבודה.

ראשי הרשויות רוצים לצאת ולפרק את האוהל. תאמין לי, לא כל כך נעים להם

לשבת כאן, כי התושבים מחכים לפתרונות. הם גם לא מחפשים פוליטיקה

וכותרות כפי שבני אלון חיפש כאן. הם רוצים לחזור עם כסף ולסגור גרעין.

מאידך, דיברת על שוויון בגבייה. דע לך שהנתונים פה הם מטעים ביותר.

לרשות מקומית יהודית, עם הכנסה של 60 אחוזים, או 50 אחוזים, יש ארנונה

מתעשייה, ששם הגבייה היא בסביבות 90 אחוזים. זה לא בדיוק שווה לארנונה

במגורים, ואני ריצה שתעשה את ההשוואה שם, בארנונה למגורים באותם

עשירונים של המגזר הערבי.
היו"ר סאלח טריף
מהנתונים שהביא לכאן המנכ"ל, הגבייה בארנונה

למגורים במגזר היהודי והערבי היא זהה.
טופיק כטיב
אני קורא למשרד הפנים לבדוק את השינוי

בגבייה בחמש השנים האחרונות, אחרי שהוכנסו

לפעולה חברות גבייה, ואנשים ברשויות המקומיות מנתקים מים ועושים

עיקולים ומה שצריך. יש בעיה, כי יש הצטברות של חובות של אנשים שלא



קיימים 20 שנה. תיבדקו את זה, תיבדקו מה עושים עם החובות האלה שאף אחד

לא מסכים למחוק אותם, והם מקטינים את הגבייה הכוללת באחוזים.
איתן כבל
אני מכיר את הבעיות של הרשויות המקומיות

מהתפקיד הקודם שלי, וגם אחרי הישיבה הזאת,

שהיא חשובה לכשעצמה, חשוב לשמוע אותם, בכל פורום שאתה מעלה את הבעיות.

אבל אני לא אופטימי. כשניכנטתי לתפקיד הקודם שלי, הבעיה המרכזית היא

שאיו מדיניות כלפי המגזר הערבי. אף אהד לא רוצה לקבוע מדיניות כלפי

המגזר הערבי. ממשלת רבין ז"ל התחילה במשהו, עשתה המון, אבל זה עדיין

רחוק מהדרוש.

אני אומר את זה כאן גם בהמשך למה שח"כ בני אלון אומר. חברות וחברים, אם

עיירות הפיתוח שנתנו את קולן לממשלה הזאת, הן האוכלוטיה הראשונה שחוטפת

מהממשלה, שהן נתנו לה את קולן, אז אתם, המגזר הערבי, שנמצא בכלל בתחתית

של התחתית של ההתייחטות, כי כל הזמן מבקשים ועושים לכם מיבחני נאמנות,

וזה תמיד התירוץ. זאת לא בעיה של מר אפרתי. מר אפרתי, למרות דברים

טובים ששמעתי עליו, הוא פקיד, כמו שאני הייתי בתפקיד הקודם שלי. מי

שבטופו של עניין קובע אלה הם מעצבי המדיניות, ולא פקידים. פקידים

במיקרה הגרוע יכולים לשחק עם התקציב, לעכב אותו, יכולים לשגע את ראש

הרשות, אבל העניין הוא בתפיטת העולם. יש עוד אנשים בממשלה הזאת שחושבים

שערביי ישראל אינם חלק מהחברה בישראל. ח"כ בוים, ממשלתו של רבין המנוח

עשתה. זה לא יעזור, אתה יכול לבוא ולהגיד לי שלא, אבל כשניכנטנו למשרד

הבינוי והשיכון, התקציב היה אפט. אתה יכול לבוא ולהגיד שאני זורה חול,

זורה מלח, זורה דיו, אבל אלה הן העובדות. איך אתה אומר! תן קרדיט

לאנשים האלה שהם אינטליגנטים, לפחות אני נותן להם.

לגופו של עניין. אין לכם מה להיות אופטימים, אני אומר לכם את זה, כי

נידרש קיצוץ של 6 מיליארד שקל. אגב, נושא הרשויות המקומיות, היהודיות

והערביות, הוא בעייתי לכל ממשלה. אלא מאי, בתוך המיטגרת הזאת, המגזר

הערבי הוא בתחתית של התחתית. לכן אני אומר לכם, אין לי עצות. אני חושב

שאטור לכם לוותר על המאבק שלכם, אתם צריכים להמשיך בו, אלא אם כן אתם

רוצים לתת את הכבוד בכל-זאת למר אפרתי, שהוא מנכ"ל חדש, שהוא אולי -

אני לא תולה תיקוות, ולא בגללו - יעשה משהו. כמו לא בגלל השר קצב, הוא

רוצה להצליח, הוא רוצה להראות פעילות, אבל הוא לא קובע, כמו שמר אפרתי

לא קובע, והם יכולים רק לגלות רצון טוב.
דוד אזולאי
אני חושב שצריך קודם כל לברך את המנכ"ל

החדש. אין לך אפילו מאה ימי חטד, מיד ניכנטת

לקלחת, ואתה מתחיל לעבוד. אני טומך עליך, יש לך ניטיון. במאמר מוטגר

אני רוצה לפנות ליו"ר. אני מציע לך להרים טלפון לשר ולבדוק מה הטיבה

להיעדרותו, כנראה שיש לו טיבה. אני במקרה יודע מה היא, אבל אני מציע

ליו"ר לבדוק את זה.

אני חושב שמן המפורטמות הוא יחט השר למגזר הערבי, לא מהיום. אני חושב

שמי שהתחיל בהקצאת תקציבים למגזר הערבי, עוד בשילטון הליכוד, זה היה שר

הפנים, הרב אריה דרעי, ואנחנו ממשיכים באותה מדיניות. אני חושב שהשר

הוא איתכם ולא נגדכם. המאבק צריך להיות משותף לכל ראשי הרשויות בכלל,

ולאו דווקא לראשי הרשויות הערביות. המצוקה, לצערי הרב, קיימת גם אצל

הרשויות היהודיות, והיא קשה שם לא פחות מאשר במגזר הערבי.



אני חושב שטוב תעשו אם תיתנו גיבוי לשר דווקא בימים אלו. ידוע שהוא

הצביע נגד התקציב ומן הראוי שתיתנו לו גיבוי בכל המהלכים שלו. ימים

ולילות הוא מנהל דיונים עם האוצר בענייו הרשויות המקומיות בכלל. אני

הושב שהפנייה שלכם לכל מיני גורמים זרים לא תרמה למאבק. אני חושב שחבל

מאוד, ואני בטוח שהפנייה לא היתה על דעת כל ראשי הרשויות, אני מכיר חלק

גדול וניכבד מהם. זה היה על דעת קבוצה שולית וקטנה. אני בטוח שלו היו

ניפגשים עם השר, לא היו מגיעים למצב הזה.

אני חושב שתחושת הקיפוח מוצדקת. הבעיה לא התעוררה רק בחצי השנה

האחרונה, אלא היא קיימת כבר הרבה שנים. אני מכיר ויודע כמה בעיות

מרכזיות, ולא אפרט בהרחבה. אעשה זאת ממש בראשי פרקים.

- הבעיה היא להקצות משאבים לתשתיות בתוך הישובים, ואני יודע ומכיר את

זה. בתוך הישובים מערכת הביוב זורמת החוצה.

- הבעיה השניה, איזורי תעשייה.

- הבעיה השלישית, פיתוח של איזורי תעשייה. אם היו איזורי תעשייה במגזר

הערבי, יכול להיות שעקב גביית הארנונה היו להם הכנסות גדולות, ולא

היו מגיעים למצוקה הקשה היום.

אני פונה לראשי הרשויות הערביות, עלינו לנהל מאבק משותף יחד עם ראשי

הרשויות היהודיות. בכלל כל מערכת השילטון המקומי עומדת בפני קריסה. אם

אני מקבל נתונים כאן על גרעוו שנתי של 700 מיליון שקל ואני לא רוצה

לדבר כרגע בסכומים גדולים יותר בגרעון המצטבר, אני חושב שמערכת השילטון

המקומי עומדת בפני קריסה, ולאו דווקא הרשויות הערביות. אני חושב שטוב

תעשו אם תיתאחדו ותובילו את המאבק, ותיתנו גיבוי לשר, שמנהל היום את

המאבק בשימכם. לדעתי הפתרון צריך להיות - מחיקת חובות לרשויות. רק כך

הן תוכלנה להתאושש.
אברהם שטרן
גם אני מצר על כך - דיבר קודם ח"כ בני אלון

וגם הזכיר את זה כרגע עמיתי, ח"כ דוד

אזולאי, שלא יכולנו למצוא דרך לקיים את הדיון על המשבר הכללי בשילטון

המקומי, במשותף, בנוסף על הבעיות הספציפיות של המגזר הערבי. עצם ההפרדה

היא לא כל כך טובה, כי בסופו של דבר צודקים אותם חברים. למרות שכל אחד

אומר זאת בסיגנונו הוא.
היו"ר סאלח טריף
לשם איזון, אביא לדיון את החלטת הממשלה על

מתן איזור עדיפות ליהודה ושומרון.

אברהם שטרן; אני מכיר בזה שיש בעיות ספציפיות במגזר

הערבי, והזכירו כאן תחתית שבתחתית,

ותת-תנאים וכו' וכו', אלה דברים שקשורים בשאלות סוציולוגיות, שאלות של

תרבות וכוי וכוי. אבל יש גם ישובים ערביים - ואני אומר את זה מתוך

שימחה, כאזרח, כחבר כנסת - שאני עובר בהם, למשל באיזור בית-שאן, בו אני

גר, ישובים בואדי ערה, שניראים מטופחים ומסודרים, ויש עוד ישובים בארץ,

דרוזים ואחרים. יש בעיה שתמיד קיים הגורם הפוליטי. אני אומר שכל אחד

מתבטא בסיגנונו, אם זה ח"כ אלון, או ח"כ בוים. אין מה לעשות, הכל

פוליטיקה.



אני רוצה להציע לכם. במאבק הזה, שהוא ענייני, אמיתי, וכן, תעשו כל מה

שאפשר לנטרל את הנושא הפוליטי. אני מבין אתכם, לכל אדם יש את הבעיות

שלו, הדעות שלו, ההשקפות שלו, אבל כאן צריך לנטות, עד כמה שאפשר,

להוציא את העניין הפוליטי. הזכירו כאן את העניין של פנייה לגורמים

זרים, ועוד דברים שאני לא רוצה כרגע להיכנט אליהם. יש כאן שאלה שירות

הממשלה לתושביה ולאזרחיה. חייב להיות שוויון מוחלט. בכמה ישיבות ישבנו

כאן וטיפלנו - גם באופן אישי - בבעיות של עיריות שונות. אני למשל מנהל

עם השר דיונים על עיריית צפת שם לא מפנים זבל, יש בעיות עם בתי-הספר.

בבני-ברק יש משבר קשה, והזכירה דליה איציק את עיריית ירושלים. כל

הנטיון שלי הוא שהמאבק יהיה אוניברטלי ולא פרטיקולריטטי טפציפי של מגזר

מסויים. אני אומר, מצבו של השילטון המקומי קשה, והוא צריך הרבה עידוד.

מתוך הכרות עם המנכ"ל החדש, שמדברים בו טובות, הוא יעשה לטובת העניין.

הדוברים כאן הכניטו את הנושא של הממשלות. הממשלה הזאת יצרה את מיטגרת

התקציב ואת כל ההוצאות? ברודט הלך, אבל היה לילה מפורטם שבו החליטו על

הקיצוץ המפורטם של 3.9 ונערי האוצר שלפו את ההצעות של שוחט. אלה לא

הצעות של הממשלה הזאת. דן מרידור הטפיק בתוך כמה זמן להכין הצעות

קיצוץ? הרי אלה תוכניות קיצוצים שהיו במגירות של נערי האוצר, והם

הפעילו את הדברים.
איתן כבל
אני לא בטוח.

אברהם שטרן; אני בטוח. לפני שבועיים השתתפתי בדיון של

חקלאים בצמח יחד עם חגי מרום ומיכה גולדמן.

אני בא מהלובי החקלאי, כחבר קיבוץ - ושמעתי שם, מחברי קיבוצים שאת

העוול הגדול ביותר, עם כל נושא המחיקה שנימשך שנים, עשתה דווקא ממשלת

המערך. אני לא בא בטענה, אבל אנחנו נפטפט את העניין, אם ניתלה את זה

בממשלה או בהשקפה פוליטית כזאת או אחרת. צריך לצאת למאבק משותף. יש

בעיות טפציפיות של המגזר הערבי, צריך לומר אותן. אל תוותרו על המאבק.

אני מציע לנהל מאבק קונטטרוקטיבי, ענייני. שמענו כאן הבטחה של השר קצב.

אני מצטרף להצעה לעקוב ולראות מה קורה עם מפת העדיפות הלאומית.

לפני כמה שבועות ניפגשתם עם ראש-הממשלה, תבקשו פגישה נוטפת גם עם דן

מרידור, עם השר טוויטה, עם השר קצב, עם אלה שנוגעים בעניין, תכוונו את

המאבק ללב הנושא. ועדת הפנים תעזור כמיטב יכולתה. בואו נישאר במיטגרת

המאבק הענייני, הציבורי, והשוויוני.

קריאת; מה שחטר לנו זה החלטת ממשלה על שוויון,

ותקציב חרום ברור ומטודר כדי לטגור באמת את

כל הבעיות האלה. אילו היינו מקבלים אותו תקציב, כמו במגזר היהודי,

היינו ללא גרעון. הם מקבלים את התקציב שלהם, והם בגרעון יותר גדול

מאיתנו. אנחנו בעד לפתור את כל הבעיות של השילטון המקומי, אבל אני מבקש
שבהמלצה יהיו שני אלמנטים יטודיים
האחד, שהממשלה תקבל החלטה לחתור

לשוויון; ושנית, שתהיה תוכנית חרום לטיפול בבעיות האלה, ומייד.
יעקב אפרתי
אני לא רוצה לחזור לנתונים ולהתווכח, כי אין

לזה שום משמעות. הנתונים קיימים, ואנחנו

נציג אותם לכל מי שירצה, בוודאי גם בוועדה.



חבל לי שראמז, שהוא חבר ועדה, אינו אופטימי, משום שאני מאוד אופטימי.

מבחינתי, הוועדה מכינה את התוכנית. כל מי שחושב שממציאיס תוכנית ברגע

אינ יודע על מה הוא מדבר. אחת הבעיות הכי קשות, שבטה"כ ניכנטיס מבקשים

כטפים ויום למחרת אף אחד לא יודע לאן הלך הם הלכו ואותן בעיות נשארות.

לדעתי, מי שרוצה לדבר עם תוכנית, זאת תוכנית שיושבים ומתכננים, רואים

לאן הולך הכטף, ומה קורה עם מי שמקיים התחייבויות, ומה קורה עם מי

שלא.

זה לא טוד שאומנם היתחלנו את הוועדה, ובא הטבב השני של הקיצוץ, ובמובן

מטויים אני מתחיל להבין את ראמז, כשהוא אומר שהוא לא אופטימי. אכן,

הקיצוץ השני שהממשלה עשתה, השיתה על השילטון המקומי טידרי גודל של עוד

120 מיליון שקל, יחד עם הקיצוץ הראשון זה טידרי גודל של 200 מיליון

שקל, והיכולת שלנו הצטמצמה לכאורה. קודם כל, אני מבקש בשם שר הפנים,

שלא היה פה, אבל עשה דבר לא פחות חשוב לטובת כל השילטון המקומי, והצליח

לצמצם את הקיצוץ בצורה משמעותית. הקיצוץ שהיה בשיעורים של 3 אחוזים,

כנראה יגיעו בפועל לאחוז וחצי בלבד. זה מאפשר לנו להיות מעט יותר

גמישים בהתחלת העבודה של 97', אבל לטעמי, מה שיותר חשוב, זאת החזרה על

התחייבות שר האוצר וראש'הממשלה, שהם מתכוונים לראות בהמלצות הוועדה דבר

מאוד מהותי, לשריין לו חלק מהרזרבה, וכן להתייחט אל ההמלצות ברצינות.

אני מקווה שכך כולנו נינהג. נביא תוכנית כוללת, שאם כולנו נהיה

מחוייבים אליה, וכולנו נאמין בה, היא תגובה גם במקורות.

חברים שאלו לאן הולכים מחר. אנחנו בטה"כ חושבים שיש לנו דיון ברמה מאוד

טבירה עם מרכז השילטון המקומי. מבחינתנו רמת הדיבור פתוחה לחלוטין.

אנחנו מטפלים במקרים רשויות שיש להן בעיות משבריות, ומשתדלים לפתור

אותן במיטב המקורות שיש לנו. אני מציע שזה יהיה ערוץ התיקשורת. יושב פה

מנכ"ל מרכז השילטון המקומי, וכמו שהוא טיפל בכל המגזרים - היהודים

והאחרים - אני מציע שאליו ינוקזו גם הבעיות, אם יש בעיות של טיפול

בחזרה לעבודה. אני מציע שנתחיל לדבר ברמה העניינית מול מרכז השלטון

המקומי, עם נציגות מאוד מכובדת שלכם.

היו"ר סאלח טריף; יש כרגע בעיה. האנשים האלה נמצאים באוהל

בשביתה, ואתם מטפלים בתוכנית. כדי שהם יוכלו

באמת לחזור, אי-אפשר להקדים שני מענקים, לתת להם איזה שהוא תשלום כדי

שיוכלו לתפעל את הרשויות לטווח ביניים הזה, עד שיהיו תוצאות? אי-אפשר

לבוא לציבור הזה ולהגיד שיש בעיה ולכן צריך לתת להן? יש תקציב, יש

מענק, הכל זורם, כל הזמן. אני שואל אתכם עניינית, אי-אפשר לבוא לקראת,

כדי לאפשר לוועדה של אפרתי לעבוד, להטיק מטקנות, להיכנט להידברות למשל?

אני חושב שעשינו את זה בעבר. האם אי-אפשר לעשות זאת גם עכשיו?

אלפס וייסמן; אענה בשני מישורים, האחד, במישור המעשי,

והשני במישור העקרוני.

במישור המעשי, אנחנו נמצאים ערב תום שנת תקציב, ובעצם ברגע ששנת התקציב

תטתיים, לא יהיה בעצם תקציב מדינה, אלא אם כן הוא יאושר. נכון להיום,

בלתי אפשרי לקבל החלטה כלשהי על תקציב 97'. יש חוק תקציב שאמור לעבור,

וכל זמן שהוא לא עובר, אין תקציב לשנה הבאה. לכן על השאלה הפרקטית האם

ניתן כרגע להעביר כטפים היא - לא.



לגבי המישור העקרוני. אני חושב שכל סוגיית הקדמת המקורות היא בעייתית.

בסופו של דבר היא מביאה למשבר בעיתוי הכי פחות נוח ובהיקפים משמעותיים

יותר. מה שאנחנו עושים בעצם הוא שאנחנו יודעים שיש לנו תזרים מזומנים

שלילי, ואנחנו מגדילים את ההכנסות של הרשות מהממשלה.
היו"ר סאלח טריף
זאת לא השנה הראשונה שבסוף שנת תקציב יש

בעיה.
אלכס וייסמן
זאת לא סוף שנה, השנה ניגמרה. משרד הפנים

מיצה את המקורות שנמצאים היום בתקציב שלו.

מה-16 בדצמבר אין למשרד הפנים יותר מקורות להקדים.
היו"ר סאלח טריף
אנחנו ניגשים לסיכום.

קיוויתי שנשים בישיבה הזאת דברים על השולחן

ונעלה גם במישור הציבורי. ועדת הפנים של הכנסת לא באה להחליף את

הממשלה. אבל אם חברי טענו נגדי, שלא בצדק, שאני מביא את העניין הזה

לדיון דחוף בוועדה, ועושה זאת משום שאני חושב שאין הידברות מספקת, או

הידברות בכלל, בין ראשי מגזר חשוב במדינה לבין הממשלה, ולכן זה המקום

שבו אנחנו צריכים להיכנס. הבאנו את נציגי הממשלה. אני מבין ששר הפנים

היה בדיון אחר עם שר האוצר וראש-הממשלה, ולכן לא היה יכול להגיע. לגופו

של עניין, רצינו להביא את העניין הזה לתודעת הציבור, כדי לסייע בפתרון

משבר. לא יכול להיות שכאשר אנחנו מדברים על בעיה כללית של השילטון

המקומי, נשים בכפיפה אחת את מעלות ואת טייבה או את תרשיחה. זה לא יכול

להיות. גם אם יש בעיה, הבדלי הבעיות הם גדולים. במגזר הערבי לא מצליחים

למצוא תקציב להשקיע בביוב הזורם בכבישים, להשקיע בתשתיות הבסיסיות

שהתרגלנו אליהן במדינה. יש פה פער שנוצר עם השנים.

לכן, יש בעיה - אנחנו לא רוצים לחזור להיסטוריה בעניין הזה - שכולם

מכירים בה. אני אומר את זה גם ליועץ ראש-הממשלה לענייני ערבים. גם הוא

צריך להיכנס לעניין. יש פה בעיה של אזרחי המדינה, של ראשי רשויות שהם

מהשילטון המקומי במדינת ישראל, ובעייתם ראוייה לדיון, גם ציבורי, גם

פרלמנטרי, וגם בממשלה.

ידוע שכל הממשלות הכירו בזה שיש כאן בעיה. אף אחד לא מתנגד להסכמה

שצריך לעשות תוכנית. אנחנו רוצים לסכם, ולכן אני רוצה להביא כמה

החלטות. אני מבקש גם מהמנכ"ל וגם מאלכס וייסמן להביא את זה לשרים, וגם

אנחנו נעשה כן.

יש שלושה תחומים ייחודיים למיגזר הזה, שבהם אנחנו מבקשים פתרון.

(1) שמחנו לשמוע שיש פחות קיצוץ בתקציבי הרשויות המקומיות, כפי שהודיע

המנכ"ל עכשיו, ואני מקווה שכך אכן יהיה. אנחנו מבקשים שהקיצוץ

בתקציב, בוודאי לא יחול על המגזר הערבי. אם אנחנו אומרים שהיום,

לפי דברי מנכ"ל הפנים, חסרים 150 מיליון שקל לבסיס התקציב, כדי

שיהיה שוויון על-פי סוארי, אני מקבל את זה. כשאנחנו מדברים על חסר

של 150 מיליון, אני לא יכול לקצץ ממנו במקביל לאותן מועצות

איזוריות, שגם להן יש בעיות, אבל שהן נמצאות בדוח סוארי במצב טוב

יותר. יושבות כאן מולי הפקידות הבכירות של משרד הפנים שיודעות על

מה אני מדבר. לא יכולים להשוות, עם כל הכבוד. הדרישה של המגזר

הערבי היא הגיונית, הוגנת וצודקת, ואי-אפשר לעבור עליה לסדר היום.



היה נהוג כלל במשרד הפנים וגם במשרדי הממשלה, גם בההלטות העבר. מגזרים

חלשים, שהיו בתוכנית לקראת שוויון, לא קיצצו להם. אז נלמד מהתקדים של

העבר, שהוא הוגן ולא הוחלט עליו סתם כך. אם המגזר הערבי היה מקבל

באחוזים מנות כמו שבני-ברק ובאר-שבע קיבלו - בעיותיו היו פטורות.

לבני-ברק אין תחתית, אין מינהל, אין כלום.

דוד אזולאי; אתה לא מכיר את העסק, וחבל שאתה מדבר על

דברים שאינך מכיר.

היו"ר סאלח טריף; אני באמת לא מכיר. אני מציע לך לשאול את

פנחסי כמה אני והוא מכירים את העסק, לפי

דוחות שאנחנו מבקשים לקבל כדי ללמוד ולדעת. אתה לא מצליח להבין את

העסק, לא ללמוד אותו. אבל זאת לא בעייתנו עכשיו.

ועדת הפנים מחליטה קודם כל לפנות לממשלה, לגשת להידברות עם נציגי

הרשויות הערביות, ברוח הדברים שהביא לכאן השר קצב, כדי להגיע, בסופו של

דבר, לתוכנית רב-שנתית לפיתוח היישוב הערבי. זה מה שצריך להניח על

שולחן הממשלה, זה מה שצריך להחליט.

(2) תוכנית פיתוח, מוסכם על כולנו, וכאן בגוף ההחלטה, תהיה רב-שנתית

ולפי היקפה ייקבעו מספר השנים שצריך להשקיע בה.

(3) ועדת הפנים ממליצה בפני משרד הפנים שלא יחול קיצוץ על המגזר הערבי,

לאור תוכנית השוויון.

זאנ בוים; על השילטון המקומי בכלל, והמגזר הערבי

בפרט.
היו"ר סאלח טריף
אני אשמח, אבל אני מדבר על המגזר הערבי

עכשיו.

(4} ועדת הפנים פונה לשר האוצר ומבקשת שיהיה טיפול מיידי בהזרמה

תקציבית, או בהקדמת מענק, או באיזו שהיא צורה, לרשויות המקומיות

הערביות, כדי שיהיה אפשר לחזור לישובים, לתפעל את הרשויות מחדש,

ולהתחיל בהכנת תוכנית של פיתוח הישוב הערבי, בהתאם להיקפים שייקבעו

על-ידי הבדיקות שנעשו עד עכשיו, כולל בדיקות שייעשו בוועדת מנכ"ל

משרד הפנים, מר אפרתי.

אלו הדברים שאנחנו מחליטים עליהם. אני מבין שחברי הוועדה שנוכחים כאן

לא מתנגדים להצעת ההחלטה הזאת, ואני מודה לכם.

אנחנו נמשיך לעקוב יחד איתכם כדי להביא למימוש הדברים האלה.

הישיבה ננעלה בשעה 25;3ג

קוד המקור של הנתונים