ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 02/12/1996

חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים. התשנ"ז-1996

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 32

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שני. כ"א בכסלו התשנ"ז (2 בדצמבר 1996). שעה 10:00

נכחו; חברי הוועדה; רפאל אלול - מ"מ היו"ר

בנימין אלון

איתן כבל

דוד צוקר

אברהם שטרן

מוזמנים; רונית זמיר ~ משרד המשפטים

יעקב עמית - משרד הפנים

י וסי עמר - משרד הפנים

אלי אביר - משרד תחבורה

מלי סיטון - משרד התחבורה

מיקי ליפשיץ - סמנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה

רות רוטנברג - יועצת משפטית, המשרד לאיכות הסביבה

אהובה גנור - משרד התיירות

עמיר פז - משרד השיכון

ראובן אריאב - משטרת ישראל

אילת אלישר - היעוץ המשפטי, משטרת ישראל

עוזי עצמון - מרכז השלטון המקומי

יובל פלד - רשות שמורות הטבע

ריקי בן יששכר - לשכת עורכי הדין

יועצת משפטית; מרים פרנקל-שור

מנהלת הוועדה; יפה שפירא

קצרנית; ימימה פרלס

סדר-היום; חוק. איסור נהיגה ברכב בחוף הים, התשנ"ז-1996.



חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים. התשנ"ז-1996
היו"ר רפאל אלול
אני פותח את הישיבה.

אנו עוסקים היום בחוק איסור נהיגה ברכב על חוף הים, התשנ"ז-1996 שעבר

בקריאה ראשונה. יושב ראש הוועדה הקודם, יהושע מצא, אמר שיש לו בעיה עם סמכויות

המפקחים וזה צריך לבוא לדיון מחודש. נכון?

מירי פרנקל-שור;

זו לא היתה הבעיה, אלא החוק חגיע לקראת קריאה ראשונה ביום שנסתיימה

כהונתה של הכנסת השלוש עשרה או יום קודם לכן, ואת כל הנושא של סמכויות מפקחים

ועונשין הוא אמר שהוא רוצה להעביר רק אחרי דיון מעמיק. החלטנו להעביר את הכל,

גם על דעת חבר הכנסת דדי צוקר, לקריאה שניה ושלישית בכנסת הארבע עשרה, מלבד

סמכויות מפקחים ועונשין.

היו"ר רפאל אלול;

מי היועץ המשפטי שליווה את החוק?

מיקי ליפשיץ;

רותי רוטנברג, עורכת דין מהמשרד לאיכות הסביבה.

היו"ר רפאל אלול;

היא פה?

מיקי ליפשיץ;

לא, היא היתה אמורה להגיע. אני יכול ברשותך להציג באופן כללי את העניין.

התמריץ שלנו לטפל בחוק חזה היה כפול. המשרד לאיכות הסביבה התחיל לפעול להסדרה

בחוק של נושא חנסיעה בכלי רכב על חוף הים מטעמים סביבתיים. במקביל התעוררה

ביקורת ציבורית נוקבת בכל הקשור בנסיעה של כלי רכב על חוף הים.

היו"ר רפאל אלול;

מה זה מטעמים סביבתיים? זה ניקיון?

מיקי ליפשיץ;

לא, זה לא ניקיון. הכוונה לכלי רכב שנוסעים על חוף הים ורומסים כל חלקה

טובה. כאשר גלגלים של טרקטורון או של ג'יפ או של כל כלי רב-שימושי מגיעים

לחוף, הם רומסים כל חלקה טובה. זאת כאשר חופי הארץ הם 180 קילומטרים; חלקם

הגדול כבר בנוי, חלקם הגדול - על פי יעודים עתידיים - אמור להיבנות, ויש לנו

מעט מאד חופים שניתן לשמור אותם כשטחים פתוחים.

יושב פה - בהמשך הוא יוכל להרחיב - מנהל מחוז מרכז של רשות שמורות הטבע

שעושה ימים כלילות באכיפה על אותם כלי רכב שנוסעים על החוף, משחיתים צמחייה,

הורגים בעלי חיים ורומסים קינים של צבי ים שהם מין בסכנת הכחדה ועל פי האמנה

מדינת ישראל מחוייבת להגן עליו. ובכן, השיקולים שלנו היו סביבתיים, אנחנו



התחלנו לפעול לחקיקה ולהסדרה של הנושא ונפגשנו עם היוזמה של חבר הכנסת דדי

צוקר שעלתה בעקבות אירועים של אסונות, של תאונות בין כלי רכב שמשתוללים על חוף

הים.

לפני חודש וחצי נהרג ילד עקב נהיגה בלתי זהירה של נהגת לא מיומנת באזור

קיסריה. יש ביקורת ציבורית ניקבת על כך שכלי רכב נוסעים במהירות, כאשר הציבור

מתרחץ היום בכל חופי הארץ, לא רק בחופים המוסדרים.

אנחנו יזמנו חקיקה משולבת, שבראש ובראשונה לוקחת בחשבון את הנושא של

בטיחות ומניעת סיכון לציבור רחב מאד שנמצא לכל אורך החופים. חבר הכנסת דדי

צוקר היה יוזם של הצעת חוק פרטית כזו, כאשר במשרד לאיכות הסביבה בתיאום עם כל

המשרדים הרלבנטיים, ולאחר מכן בוועדת שרים לענייני חקיקה, עשינו את התיאום עם

היוזמה של חבר הכנסת דדי צוקר, והצעת החוק מונחת לפניכם.

דוד צוקר;

אני רוצה להזכיר שכאשר העברנו את הצעת החוק בקריאה ראשונה מטעמים של

חיפזון נשמט כל חלק העונשין, כלומר כל החלק של הסנקציות, ואני מבין שעכשיו

כללתם את זה בתוך ההצעה. נכון?
מירי פרנקל-שור
הנוסח שמונח בפני הוועדה זה הנוסח שעבר בקריאה ראשונה. סעיפים 5 ו-6,

שמודגשים בקו לא נכללו בהצעה הראשונה ונדון בהם עכשיו.

דוד צוקר;

כלומר, חלק העונשין זה החלק שהוספתם.
היו"ר רפאל אלול
אני מציע שהיועצץ המשפטית של המשרד לאיכות הסביבה תקריא לנו את סעיפים 5

ו-6.
דוד צוקר
עד סעיף 5 הנוסח הוא כפי שעבר בקריאה ראשוה, כלומר לא היה צורך בשינוי?

היו"ר רפאל אלול;

ככל הידוע לי, לא היה צורך בשינוי.

רות רוטנברג;

סעיף 5; סמכויות מפקחים. "(א) לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה,

רשאי מפקח - (1) לדרוש מכל אדם שיש לו חשש סביר כי עבר על הוראות חוק זה

להזדהות בפניו ולהציג בפניו מסמכים מזהים".
היו"ר רפאל אלול
למישהו יש הערות על הסעיף הזה?



דוד צוקר;

זה קצת בעייתי. יש אמצעי הזיהוי של הרכב, המספר. זו ודאי לא יכולה להיות

הדרך היחידה לזיהוי. זה צריך להיות פרקטי. אני מניין שיהיו מקרים שהנהג יהיה

באמצע הרחצה בים ופשוט לא יהיו עליו התעודות.

ראובן אריאב;

בטרקטורון יש תאי זיווג שבהם הוא יכול לשים את התעודות והרישיונות.
רות ריטנברג
זה נוסח שלקוח מחוק שמירת הניקיון. כידוע בחוק שמירת הניקיון יש מפקחי

ניקיון ונאמני ניקיון.

היו"ר רפאל אלול;

יש הבדל. כשתופסים אותי בדיזנגוף, אני עם התעודות שלי. כשתופסים אותי

בים, אני בלי התעודות שלי, בלי כלום.
רות רוטנברג
אדוני, מדובר פח בנהיגה ברכב. אם אתה נוהג ברכב, אתה צריך שיהיו לך גם

רישיונות. ואם הוא לא יכול להזדהות, אז הוא לא יכול להזדהות.

דוד צוקר;

מה הסנקציה על זה? אם הוא בלי מסמכים, זו אותת סנקציה שתופיע בסעיף 6?

רות רוטברג;

כן.

היו"ר רפאל אלול;

לא, רבותיי, אין בזה היגיון. אדם שנוסע בטרקטורון בחוף ים, יסע עם בגד ים

ולא עם מסמכים. אני מוכן שיהיה קנס של 1,000 שקל.
רות רוטנברג
יש לי הצעה - לרשום בסעיף העונשין שהעבירה על סעיף 5(א)(1} דינה קנס. קנס

מירבי עומד כיום על 9,600 שקלים.

רונית זמיר;

הבעיה שלי היא שהסעיף הזה אינו מנוסח כסעיף עבירה, אלא כסעיף הסמכה למפקח

מה הוא רשאי לדרוש ולא מה האדם צריך לעשות. זה סעיף הסמכה, לכן לא ניסחנו זאת

כעבירה ולא יכול להיות פה קס.

ריקי בן יששכר;

אני רוצה להבהיר. אי נשיאת מסמכים היא עבירה בכל מקרה. על פי פקודת

התעבורה מי שנוהג ברכב מבלי שהוא נושא עליו את המסמכים - אני לא נכנסת לעניין

תוקפם - זאת עבירה לפי סעיף 9(א) ויש עליה קנס של 210 שקלים.
דוד צוקר
אני הבינותי שמאחר שזו עבירה על פי חוק התעבורה, אין צורך לציין את זוז

כאן שכן הוא ממילא עובר עבירה אס הוא נוסע ללא מסמכים.

היו"ר רפאל אלול;

וברור שאם אדם עובר את העבירה הזאת, הוא לא משלם 36,000 שקלים אלא סכום

נמוך יותר?

רות רוטנברג;

כן.

רונית זמיר;

אנחנו מטפלים כאן באיסור נהיגה ברכב בכלל בחוף הים, המסמכים לא מעניינים

אותנו.

היו"ר רפאל אלול;

קיבלתי, אין צורך לנסח את זה מחדש.

רות רוטנברג;

סעיף 5(2); "להיכנס בכל עת סבירה לכל מקום, שיש לו חשש סביר שבו מתבצעת

עבירה בניגוד להוראות חוק זה, ובלבד שלא יכנס למקום המשמש למגורים בלבד אלא על

פי צו בית משפט".

הכוונה פה היתה לכל מקום בשפת הים. קודם כל יש חופים סגורים שבהם צריך

לשלם כדי להיכנס, למשל חוף של מלון, וזה בא להסמיך מפקח להיכנס למקומות כאלה

כדי שאפשר יהיה לרדוף אחרי הטרקטורון אם הוא מנסה לברוח. למגורים כמובן שאי

אפשר להיכנס אלא רק בצו של בית משפט.

היו"ר רפאל אלול;

יש הערות?

דוד צוקר;

אני רוצה לשאול אם זה לא קשה מדי, האם הכניסה לכל מקום לא צריכה להיות

מסוייגת במשהו?

מיקי ליפשיץ;

פה נעברה עבירה. זה לא שאני רודף אחרי מושבניק שבורח לביתו ונכנס לתוך

רשות הפרט שלו.

רות רוטנברג;

לא המצאנו פה שום דבר שלא מקובל לגבי פקחים, מפקחים, חוקי הסביבה, לגבי

הירוקים וכדומה.
היו"ר רפאל אלול
חה"כ צוקר, אתה חי עם זה בשלום?

דוד צוקר;

לא כל כך. אני מדבר עכשיו לא מהכיוון של החוק אלא מהכיוון של מי שמנסה

לשמור גם על כמה חרויות אחרות.

מיקי ליפשיץ;

זו לא רשות הפרט, הרי העבירה מתבצעת רק באזורי החוף. איזו רשות פרט יכולה

להיות במאה מטר של החוף אם לא היפים פרטיים, מפעל זה או אחר, מסעדות וכן הלאה?
היו"ר רפאל אליל
ובכן, סעיף זה מסוכם. רות רוטנברג, בבקשה.
רות רוטנברג
5(ב): "לשם גילוי עבירה לפי חוק זה יהיו למפקח סמכויות החקירה המסורות

לקצין משטרה לפי סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)".
היו"ר רפאל אלול
נעצור כאן רק רגע. אדוני הסמנכ"ל, איזו הכשרה עובר אותו המפקח?
מיקי ליפשיץ
לגבי כל תחום שבו הוא מקבל סמכות, הוא עובר השתלמויות של הגורמים שעוסקים

בתחום הזה. למשל בנושא של חקירה אנו מקבלים השתלמויות גם מהלשכה המשפטית וגם

מהמשטרה, מגורמי חקירה במשטרה עצמה. בהסמכה של המפקח על ידי שר המשטרה לצורך

ביצוע החקירה, יש הצהרה שהוא עבר את ההשתלמויות כדין על מנת לבצע את הפעולה

הזאת. לכל הפקחים שמדובר עליהם בסעיף 5 יש סמכות חקירה משר המשטרה עצמו,

ואנחנו רק מוסיפים עוד חוק אחד לתחום הסמכות שלהם לביצוע חקירה.
היו"ר רפאל אלול
זאת אומרת שהאדם הזה עובר הכשרה כלשהי?
מיקי ליפשיץ
כן. אנחנו מצהירים בפני שר המשטרה שהוא קיבל הכשרה על מנת לבצע את

עבודתו.
רות רוטנברג
אנחנו גם עושים כל הזמן ריענונים, השתלמויות.
היו"ר רפאל אלול
כמה פקחים יש לכם?



מיקי ליפשיץ;

לכל עניין איכות הסביבה 12 מפקחים בלבד.

דוד צוקר;

הצינעה יפה למספר הזה אם רוצים שיתייחסו לחוק ברצינות...
רות רוטנברג
אני רוצה להעיר משהו בהקשר הזה. יש פה מפקחים שמתמנים על ידי שני שרים.

זה לא רק המפקחים של הסיירת שלנו. קודם כל השר פה הוא שר הפנים והוא רשאי

להסמיך פקחים מקרב עובדי המשרד ורשויות מקומיות. אלה האנשים, עד כמה שאני

מבינה, שהם מפקחי החופים לפי חוק הסדרת מקומות רחצה שמכוחו שר הפנים ממנה

מפקחים.

היו"ר רפאל אלול;

בחופי רחצה יש עובדי עירייה שמפקחים על עניינים של העירייה. אני מבין

שלהם לא תהיה סמכות לעניין החוק שלפנינו.
רות רוטנברג
אדוני, סעיף4- הסמכת מפקחים - נותן סמכויות לשני שרים להסמיך מפקחים,

לשר הפנים ולשר לאיכות הסביבה.

דוד צוקר;

יהיו שני סוגי מפקחים?

רות רוטנברג;

לא, יהיה סוג אחד. מפקח שיוסמך, יהיו לו הסמכויות לחקור אנשים. מפקח של

רשות מקומית יש לו אותן סמכויות מכח חוקים אחרים. זה לא בא למנות סידרה חדשה

של מפקחים. אותם מפקחים שממילא מסתובבים על החוף-

היו"ר רפאל אלול;

יש כאן בעיה, רבותיי. הפקחים של הרשויות מפקחים על בעיות ניקיון וחנייה.

אני לא בטוח שהם מתאימים לרדוף אחרי מישהו ולחקור אותו.

רות רוטנברג;

יש להם גם סמכויות חקירה לפי החוקים שלהם.

היו"ר רפאל אלול;

מה המשטרה אומרת על כך?

אילת אלישר;

הצד השני של סמכויות חקירה היא החובה להגיד את האמת. כשהולך מפקח ירוק

לאורך חוף הים ושואל אנשים כל מיני שאלות כשאין לו סמכות חקירה, בעצם האנשים

לא מחוייבים לשתף איתו פעולה, לא מחוייבים להשיב לשאלותיו.



היו"ר רפאל אלול;

לכן אנו מסדירים זאת.

אילת אלישר;

נכון, לכן אנו חושבים שזה רעיון טוב.

דוד צוקר;

מה הסמכויות שיש בסעיף 2 ו-3? אני אקרא: "מיועד לקצין בדרגת מפקח" -

כלומר זה רק קצין, והמפקח הזה איננו קצין בהכרח; "חייב לרשום כל הודאה" -

כלומר זה גם רישום הודאה. אלה סמכויות חקירה מוגזמות.
היו"ר רפאל אלול
רבותיי, זה מרחיק לכת.
רות רוטנברג
אני מבקשת לומר משהו כללי. החוק הזח הוא חוק לא פשוט לאכיפה. אנשים

מתרוצצים על החוף עם טרקטורונים.
דוד צוקר
מה יקרה אם נסתפק בהגשת תלונה?
רות רוטנברג
היום כל אחד יכול להגיש תלונה, ולא יקרה דבר אם לא יהיה חוק מרתיע. אנחנו

בונים את החוק הזה על ההרתעה. יש כמה חוקים כמו אי עישון במקומות ציבוריים

שנפתרו בשל ההרתעה, בגלל שאנשים מפחדים, יודעים שיש סמכויות גם אם לא תמיד

מממשים אותן.
דוד צוקר
צריך לחכניס פה גם רישום הודאה? זו סמכות מאוד מרחיקת לכת.
רות רוטנברג
הרי בסופו של דבר את רישום ההודאה עושים במשרד.
היו"ר רפאל אלול
חבר-הכנסת דדי צוקר, אתה הצעת את החוק הזה? אתה ממרצ?
ריקי בן יששכר
אני חושבת שמסירת סמכויות החקירה למפקחים היא באמת מרחיקת לכת. מכיוון

שהסעיף עצמו מתייחס גם לסעיפים נוספים, למשל לסעיף 24 לפקודת סדר הדין הפלילי

(מעצר וחיפוש), אפשר לתת סמכות למפקח לעכב את אותו אדם, להזמין אותו למשטרה,

ואז הקצין יחקור אותו. זה הרבה יותר נוח לדעתי, חקירה זה פשוט מרחיק לכת;

אנחנו לפחות חושבים שהדבר הזה לא בריא.
היו"ר רפאל אלול
אני לא יודע בוודאות מה היתה הכוונה של חבר הכנסת דדי צוקר. אס -זאת היתה

הכוונה שלו, אני לא מוצא היגיון בכניסה עד כדי כך לתחום הפרט. כך כל מפקח הופך

להיות חוקר. גב' רות רוטנברג, אני חושב שכדאי שתחשבו מחשבה נוספת ותביאו הצעה

אחרת, כי לדעתי זה סעיף דרקוני מדי ובעייתי.

יובל פלד;

היום אם נהג טרקטורון דורס צמח, יש לי - כפקח ראשי, סמכות חקירה, מעצר

וחיפוש כמו שמסורות לכל שוטר בהקשר של החוק הספציפי הזה ואיני חושב שזה מוגזם.
היו"ר רפאל אלול
אתה לא יכול להרחיב את זה לכל פקח שעובד על חוף הים שהתפקיד שלו הוא

לשמור-
רות רוטנברג
זה רק פקחים ששר הפנים הסמיך אותם. סליחה, אני מבקשת. אנחנו מאד מאד

מקפידים. כל מפקח שהשר לאיכות הסביבה נותן לו סמכות, לפי החוקים שלנו, עובר את

כל ההכשרות.
דוד צוקר
בואו נראה זאת בהקשר מעט יותר רחב. הרפורמה שנערכה בכל הסוגיה של חיפוש

ומעצר, גם חיפוש על הגוף וגם מעצר, כולם נגזרים מחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו.

כולם מבינים שהסמכויות שנמסרו לממלכה בתחומים הללו היו רחבות מדי, חלקן לא

עומדות במבחן חוק היסוד, אבל ודאי שיש פה גישה חדשה, אחרת לגמרי, בכל הסוגיות

הללו. אני לא מציע לוועדת הפנים לנתק את עצמה מקונספציה חדשה לגמרי שיש בבית

הזה, שמצמצמת מאד את סמכויות המעצר, החקירה והחיפוש של נציגי המדינה. זאת

המגמה, ואי אפשר שהחוק ינותק מזה.

יש היום שלושים ושישה גופים שהוסמכו בחוק לבצע חקירה, מעצר וגביית הודאה.

זה הרבה מדי, רע מדי ובעייתי. אין לאף אחד מאנשי המשרד לאיכות הסביבה אותו

ניסיון שאני מצפה שיהיה לקצין משטרה בתחום הזה, ואני גם לא מצפה שיהיה לו

ניסיון כזה. אם אתם אומרים שהוא יוכל רק לחקור אותו, לשאול אותו שאלות ואחר כך

הוא יוכל להכין נייר, זה דבר אחד. לבוא ולומר שהוא גם מוסמך לעצור, לגבות

הודאה, להתמצא בכל סעיפי החוק, להחתים אותו ולרמר לו בדיוק באלו סעיפים הוא

מואשם, זה כל כך מרחיק לכת ולא מתיישב עם מה שקורה עכשיו בכנסת.
היו"ר רפאל אלול
אני מקבל את הדברים שלך.
אילת אלישר
אני רוצה להעיר משהו שאינני מוכנה לחתום עליו במאה אחוז, אבל למיטב

ידיעתי סמכות החקירה היא לא רק לקציני משטרה. כתוב כאן "כל קצין אחר או סוג

אחר של קצינים המורשים בכתב". למיטב ידיעתי זו טעות. זה הועתק מהנוסח האנגלי

שמדובר בו ב officer- ו,officer- הוא לא בהכרח קצין. זה מקור הסמכות גם לחוקרי

משטרה שאינם קצינים. אני לא רואה הבדל מהותי בין סיטואציה שבה אתה אומר שיחקרו

אותו בעל פה והפקח יכתוב את הדין וחשבון, לבין סיטואציה שבה הפקח יכתוב את

הדין וחשבון והאיש יצטרך לחתום עליו. להיפך, אני חושבת שבהיבט הראייתי יותר

טובה הסיטואציה השנייה שבה האיש יצטרך לחתום.



אהובה גנוה;

כדאי שהועדה תדע שגם למפקחים של משרד התיירות יש סמכות לחקור. יש שיתוף

פעולה מלא בין המפקחים של משרד התיירות לבין המפקחים של המשרד לאיכות הסביבה,

ואני חושבת שצריך להשאיר זאת כי מדובר כאן על חקירה ושאלות. לא נראה לי שאנחנו

מידרדרים למצב יותר גרוע.

היו"ר רפאל אלול;

עוזי עצמון, איך ממנים ואיזו הכשרה יש לפקחים של העיריות?

עוזי עצמון;

הנושא הזה לא טופל באופן ספציפי. לי נדמה שהחוק הזה מיותר בכלל. לדעתי

אין לתת סמכויות למשרד לאיכות הסביבה. העניין יכול להיות מוסדר במסגרת חוקי

העזר של הרשויות המקומיות. אין להפוך את הפקחים של המשרד לאיכות הסביבה

לשוטרים. כל מה שהם צריכים לעשות, מתוך הנחה שהם יותר מודעים ומתעניינים

בנושא, הוא לאתר עבירות ולהעביר אותן לטיפול של הגורמים המוסמכים. השאלה היא

מה הן הפעולות -
רות רוטנברג
עוזי עצמון, עברנו את הפאזה הזאת.

עוזי עצמון;

הגברת רות רוטנברג, את ראית שההערה הראשונה עובדת אז היא תעבוד לאורך כל

הקו. נוסף לכך לא עברנו את הפאזה, מכיוון שהוועדה עדיין דנה. אני מבין שזה

השלב שבו יש מקום לעשות חושבים לגבי היקף הסמכויות שאתם מבקשים להקנות לפקחים.

בבסיס העניין אני מציע לצמצם את הסמכויות שיהיו לפקח לגבי דרישת זיהוי, מסירת

פרטים והזדהות. שלא תהיה לו סמכות חקירה וגביית הודאות. אני רוצה להפנות את

תשומת ליבכם לסעיף 5(ב). האם הוא יבוא למשרד או לחצר שלו? הוא רשאי לאתר את

האיש, לגבות ממנו פרטים, לחייב אותו להזדהות ולהעביר זאת לסמכויות המוסמכות

לחקירה. לא יוצרים פה מערכת מקבילה, לא למשטרה ולא לפקחים העירוניים.

רונית זמיר;

אני חושבת שהסמכות הזאת שיש לפקחים אינה סמכות חריגה. היא קיימת בחוקים

נוספים, לרבות חוקים שמתייחסים למקרים פחות דרקוניים. כאן אנחנו מדברים גם על

סיכון חיי אדם. זה אינו דבר חריג שפתאום הכנסנו כאן עכשיו. יכול להיות שלא

באנו מספיק מוכנים, שאנחנו צריכים לבוא ולהראות לכם את כל הרשימה של החוקים

האלה.

מיקי ליפשיץ;

אני רק רוצה להעיר שהחוק הזה לא חוקק בחלל הריק. אנחנו מדברים על שנתיים

של פעילות עם המשטרה, והמשטרה אינה מסוגלת לענות על כל הבעיות שקשורות בשמירה

על החופים. אני מבין את רוח הדברים שלך, ואכפיף את עצמי בכל הכבוד. אבל אם

הפקח לא יקבל סמכויות מסויימות שמובילות אותו לקחת את הפרטים - איני יודע אם

זה יהיה לגבות הודאה או לא לגבות הודאה - וכל משרד על פי סמכויותיו יוכל

להוציא כתב אישום, אנו יכולים ללכת הביתה.
דוד צוקר
אין צורך להעמיד פנים כאילו החוק לא ישנה דבר. צריך לאזן כאן כמה

אינטרסים. יש האינטרס של השמירה על החופים, אבל אנחנו מייצגים עוד כמה

אינטרסים של החברה. אני שואל אתכם מה דעתכם, נציגי המשרד לאיכות הסביבה, ואנו

מבינים שאתם לא הולכים להיות במקום המשטרה,אתם תוספת על המשטרה ועל הרשות

המקומית ולכן אתם שותפים.

ההצעה היא שאפטר להסתפק בסעיף 2 לפקודת סדר הדין הפלילי, כלומר שמותר לפקח

לשאול שאלות ולברר מה קרה כאן, אך הוא לא יתחיל בהליך שאומר של מילוי הודאה

כתובה המחייבת בבית המשפט,ואז יצטרכו לברר אס הפקח כתב זאת בדיוק או לא, אם

הוא מכיר את החוק או לא, אם האיש התכונן או לא.

זה מרחיק לכת. כפי שאמרתי, יש שלושים ושישה גופים בארץ - ואני חושב שזה המון -

שיש להם סמכויות משטרתיות גדולות מדי.

רות רוטנברג;

מי יעשה את החלק של גביית ההודאות?

דוד צוקר;

תגישו תלונה במשטרה.
רות רוטנברג
המשטרה לא תטפל בזה. אני רוצה להסביר לכם: לפקח שלנו או לפקח של רשות

שמורות הטבע, יש סמכות לעצור , לגבות ראיות, להזהיר ולרשום הודאות אם הוא תופס

מישהו שדרס פרח אבל כשהוא יתפוס מישהו שדרס ילד הוא יאמר שיפנו למשטרה, ואז

יצטרכו לעסוק בכך חמישה אנשים.
היו"ר רפאל אלול
בגברת רוטנברג, אני חושב שאפשר למצוא כאן דרך ביניים, בין מה שאני אומר

לבין מה שחבר הכנסת דדי צוקר אומר. לא ניכנס כאן לדקויות קטנות. אני מציע

שהיועצת המשפטית שלנו, מירי פרנקל-שור, יחד איתך ועם רונית זמיר, תעבדו הצעה

מתוקנת ברוח הדברים שנאמרו כאן, ונוכל לאשר את זה.
רות רוטנברג
אני באמת ובתמים אקבל כל מה שהוועדה תחליט, ואני אומרת את זה לפרוטוקול.

אני חושבת שאם אנו רוצים חוק -
היו"ר רפאל אלול
יכול להיות שהנושא של פקחי איכות הסביבה עוד לא נבדק עד הסוף, וכדאי

שיהיה עוד דיון על כך בוועדת הפנים.
רות רוטנברג
כשצריך נעזרים בפקחים, אחר כך מתברר שאין להם סמכויות.



דוד צוקר;

ההצעה היא שמותר לפקה לשאול, לחקור, הוא לא גובה הודאה והוא מגיש את

התלונה במשטרה. אם אתם אומרים שכל ההוק תלוי ועומד על השאלה האם הוא יגבה

הודאה, כלומר האם הוא יהיה משטרה בי או לא, אז איננו מקבלים זאת.

רות רוטנברג;

בנושאים שמדובר בהם אנחנו מתכוונים להגיש את התביעות בעצמנו. המשרד

לאיכות הסביבה מגיש כיום תביעות לפי שורה ארוכה של חוקים. אנחנו מפעילים שבעה

משרדי עורכי דין שלכולם יש הסמכות מטעם היועץ המשפטי לממשלה. מדובר בעברות מאד

כבדות של זיהום אויר, זיהום מים וחומרים מסוכנים. לעומת זאת מישהו שהרס רצועת

חוף או דרס פרח, לא נוכל להגיש תביעה נגדו. נצטרך להעביר תיק למשטרה והמשטרה

תצטרך לזמן אנשים, להקדיש לזה שוטר ולבזבז זמן. למשטרה יש עומס עבודה גדול

ולכן אני חושבת שאנו מסרבלים תהליך על לא דבר. הכנסת יכולה כמובן לומר את

דבריה - מי אני שאומר משהו - אבל אנחנו מכירים את השטח ואנחנו יודעים מה יקרה

לתיק כזה שיתגלגל בינינו לבין המשטרה. לא תהיה אכיפה, בשל עניין ההודאה שנעשה

היום ממילא לפי חוקים אחרים.

ראובן אריאב;

כל אדם שיגיע למשטרה יהיה לו רישום פלילי, ואז יגידו שהיקף הרישומים

הפליליים גדל. אם החקירה תסתיים במשרד לאיכות הסביבה, יחסכו רישומים פליליים

מאנשים. זהו גם אינטרס ציבורי שצריך להלקח בחשבון.

הנושא השני הוא כמה זמן לוקח לברר תביעה המשפטית. בתי משפט השלום עמוסים

מאד ולפעמים תיק תביעה נמשך שנתיים. כאשר מישהו ביצע עבירה כזו, לנו יש אינטרס

ציבורי שהעבירה תשפט במהירות בבתי המשפט. מערכת התביעה המשטרתית היא איטית

יותר-

היו"ר רפאל אלול;

איך אתה שומר על זכות האזרח להתגונן? הרי האזרח אינו יודע מהן זכויותיו.

ראובן אריאב;

מדוע? הרי אומרים לו מה הן הזכויות.

מירי פרנקל-שור;

יש פקחים עם סמכויות. מה קורה בחוק הגנים הלאומיים? מה הסמכויות שלהם?

יובל פלד;

כשאנחנו עוסקים באכיפת החוקים שלנו על נסיעת כלי רכב, וזה רק במקומות

שניתן לנו לעשות זאת, בשמורות טבע. כאשר אדם עובר עבירה, נכנס לשמורה עם רכב

בניגוד לחוק, אז אנחנו חוקרים את האדם, לוקחים ממנו פרטים, גובים ממנו עדות

ומחתימים אותו על טופס. הוא מקבל ברירת משפט של 360 שקל. אם הוא משלם אותם,

הכל טוב ויפה, אם הוא לא משלם אותם, יש משפט. העדות עליה חתם ולפעמים כתב "אני

לא רוצה להגיד כלום" - וגם זה נרשם - הולכת לבית המשפט. זאת פרוצדורה יחסית

קצרה של בסביבות חצי שנה והסיפור נגמר. אין לו רישום פלילי והאדם גם פחות

מוטרד.



היו"ר רפאל אליל;

אם אין כאן רישום פלילי, כדאי שאנחנו נבדוק את זה.
ריקי בן יששכר
אם זה יעבור לטיפול של המשטרה, אנשים יתחילו להתהמק. אם זה נשמר במערכת

שלנו, לאנשים אין אינטרס גדול להתחמק.

עוזי עצמון;

סעיף 6 קובע שהעונש הוא 36,000 שקל. אילו היה מדובר פה על ברירת קנס או

ברירת משפט,ניחא. אבל כאשר מדובר על מתן סמכויות מקבילות לסמכויות המשטרה

והפיכת המדינה הזאת למדינה שבה לכל משרד יש משטרה משלו לצורך החוקים שלו, אני

בהחלט מקבל את חערת היושב ראש שצריך לבדוק את הנושא. אולי צריך לקצץ בסמכויות

שניתנו, אבל ודאי שאין להרחיב אותן. אם בחוק יקבע שהסנקציה היא ברירת קנס או

ברירת משפט, זוהי פרספקטיבה אחרת. אבל אם קובעים שישה חודשי מאסר, זאת אומרת

שרואים זאת כיחידה אחת של עבירה חמורה מאד. זה לא הולך ביחד, ולכן אני חוזר על

ההסתייגות שהבעתי קודם.

היו"ר רפאל אלול;

תודה רבה. רבותיי, טוב שעלה הנושא. יש פה אפשרות לוותר על רישום פלילי אם

נשנה את גובה הקנס, נדבר על זה עם חבר הכנסת דדי צוקר, יוזם ההצעה, ננבה להגיע

למשהו מוסכם. אם אני מבין נכון, ברגע שאנו מקבלים את ההצעה הזו אנחנו חוסכים

את הרישום הפלילי.

רות רוטנברג;

זה לא מגיע למשטרה ולכן אין רישום פלילי.

היו"ר רפאל אלול;

את הקנס אני מוכן לשקול במחשבה שניה.

ריקי בן יששכר;

כאשר שוטר רגיל רואה שנהג עבר עבירה, הוא רושם לו דו"ח עם פרטי העבירה,

את הדברים האלמנטריים. יש הלק נוסף בדו"ח, חלק פנימי, שבו הוא רושם את נסיבות

העבירה. הוא יכול לשאול את הנהג אם יש לו מה לומר. זה לא תחת אזהרה, הוא לא

יכול לחייב אותו לחתום על הדו"ח, וחתימה על הדו"ח מהווה אישור שהוא קיבל את

הדו"ח. זו לא הודאה, לא באל"ף ולא בעי"ן.

היו"ר רפאל אלול;

את מציעה לתקן את זה?

דוד צוקר;

יש לך רעיון איך לעדן את זה?
ריקי בן יששכר
לדעתי הכנסת סעיפים 2 ו-3 לפקודת סדר הדין הפלילי היא מרחיקת לכת, אבל

אפשר לנסות לתת לפקח את הסמכויות לרשום - - - התימה היא אישור על קבלת הדו"ח,

אבל היא לא מהווה הודאה, זו לא גביית הודאה.
בני אלון
שאלת הבהרה - לאיזה בית משפט זה מגיע? האם יש לכך בית משפט מיוחד כמו

שיש, למשל, בית משפט לעניינים מקומיים?

רות רוטנברג;

לא, זה עדיין מגיע לבית משפט חשלום.

היו"ר רפאל אלול;

הגברת רות רוטנברג, בואי נמשיך ואחר כך נחזור לסוגייה הקטנה הזאת. יכול

להיות שנגיע לפשרה כלשהי.
רות רוטנברג
אנחנו ממשיכים בסעיף 5(ב}: "לשם גילוי עבירה לפי סעיפים 2 ו-3 לפקודת

הפרוצדורה הפלילית (עדות) וכן סמכותו של שוטר לבקש מבית משפט צו חיפוש ולבצען

לפי סעיפים 23ו-24(א) (1) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) ;/נוסח חדש,

התשכ"ט-1969"
בני אלון
העברית פה צריכה תיקון. צריך לכתוב "הסמכויות של שוטר" ולא "סמכות של

שוטר", כי אחרת זה ניתן לקריאח שסמכותו של שוטר היא לבקש כך ופך, והכוונח היא

שיש לו הסמכויות של קצין והסמכויות של שוטר.
רות רוטנברג
כן, יש לו שתי הסמכויות. המשך הסעיף: "והוראות חיקוקים אלה יחולו על

חקירה, חיפוש ותפיסת חפצים כאילו נערכו בידי קצין משטרה או שוטר, לפי העניין".
היו"ר רפאל אלול
אני רוצה להבין היטב, בסעיפים 23 ו-24 לפקודת סדר הדין הפלילי מדובר

בסמכותו של שוטר לבקש מבית המשפט צו חיפוש, הגברת רות רוטנברג, אם נכנס אלי

הביתה מפקח שלכם שקיבל אישור מבית המשפט, להערכתי זה בעייתי. בדרך כלל כלפי

שוטר יש יראת כבוד. אם אדם שלכם בא לבצע משהו מהסוג הזה, אני חושב שזה בעייתי.
רות רוטנברג
בוודאי שזה בעייתי. אנחנו לא רוצים לתת סמכויות כה מרחיקות לכת. מדובר על

בית של מישהו שנמצא על שפת הים ושטרקטורון שביצע עבירה בניגוד להוק זה, נמלט

אלי ו לתוך החצר.
בני אלון
מה קורה אם הבית הוא בתוך העיר?



היו"ר רפאל אלול;

או במושב?

רות רוטנברג;

נכון, אם רוצים לחקור את העבריין שנהג כמו מטורף ולא תפסו אותו אלא רק

ראו את המספר ורוצים להגיע לחקור אותו, אז עם האישור של בית המשפט מותר להיכנס

כדי לגבות את העדויות.

היו"ר רפאל אלול;

את מציעה שיעשה את זה החוקר בלי ליווי שוטר?

יובל פלד;

כשיש מקרה כזה, יש נוהל קבוע בין הפקחים שלנו למשטרה. תמיד הכניסה היא

בליווי שוטר.

היו"ר רפאל אלול;

בואו נכתוב "בליווי שוטר", נתקן זאת. סעיף 5 סיכם.

רות רוטנברג;

סעיף 6, עונשין: "העובר על הוראה מהוראות חוק זה, דינו - קנס בסך 36,000

שקל או שישה חודשי מאסר או שני העונשים כאחד".

אני רוצה להסביר שזה אינו מספר שהמצאנו אותו אלא המספר לקוח מפקודת

התעבורה, מהסעיף שקובע את העונש בגין נהיגה ברשלנות שגורמת פגיעה. אנחנו

חושבים שמי שנוהג על הכביש כפרא אדם או נוהג על שפת ים כמו פרא אדם, זה אותו

דבר. כמובן שזה עונש מקסימלי ובית המשפט יטיל לפי נסיבות העניין.

היו"ר רפאל אלול;

גם מי שפוגע בצמח ישלם 36,000 שקל?

מלי סיטון;

זאת החלטה של בית המשפט, זהו מקסימום הקנס.

רות רוטנברג;

אנחנו צריכים לתת לשופט אפשרות להטיל קנס גבוה במקרים קשים. אנחנו צריכים

עוד יותר לרצות להרתיע את הציבור, כדי שלא יחזור על עצמו המקרה של הבחורה בת

התשע עשרה שדרסה ילד והרשתה לעצמה לנסוע על שפת הים באופן קבוע בלי רישיון

נהיגה, ואחר כך אמרה שהיא לא חשבה שזה כל כך מסוכן. אני חושבת שקנס כזה יכול

אולי להרתיע.

יוסי עמר;

אני המפקח הארצי על חופי הרחצה מטעם משרד הפנים. אני רוצה לחזק את דבריה

של רות רוטנברג. הסכום הוא מזערי יחסית לתביעות המשפטיות שמגישים אנשים

שנפגעים בחופים למשל, במקרה הספציפי שרות הזכירה ושאני מעורב בו, המשפחה הגישה



תלונה משפטית למשרד הפנים בסכום של 4 מיליון שקל על רשלנות. סכום הקנס של

36,000 שקל הוא אפסי יחסית לתביעה המשפטית, כלומר לגודל הנזק.
דוד צוקר
רות רוטנברג, יש לי שאלה. נניח שאדם נוסע בטרקטורון ועושה תאונה על חוף

הים שבה הוא פוגע באדם. על פי מה מעמידים אותו לדין?
עוזי עצמון
על פי חוק העונשין.

דוד צוקר;

כלומר במקרים של פגיעה בנפש יש סעיפים אחרים שאני מקווה שהם יותר חמורים

מאשר שישה חודשי מאסר, ועל פיהם מעמידים לדין. כלומר התפקיד של הסעיף שלפנינו

הוא להרתיע מנהיגה בחוף הים ולא להרתיע מפגיעה בבני אדם. אלה שתי סוגיות

שונות לגמרי - כשיש פגיעה בנפש או פגיעה ברכוש יש סעיפים שונים. לצורך העניין

הזה אני לא מבין למה צריך להיות פה מאסר. אם רוצים להרתיע את הנהגים הצעירים

הללו מלנהוג בחוף הים, הקנס על של 36,000 שקל הוא עונש כבד. הרי פה קבוע עונש

המקסימום ובית המשפט לא יקבע אותו מיד, הוא יפסוק פחות מזה. לכן אני מציע שאם

המטרה היא להרתיע נהגים מלנהוג בחוף הים, בואו נשאיר כאן קנס בלי מאסר. אינני

מבין למה צריך מאסר. אני אומר עכשיו, כמציע החוק, שיש לחוק מטרה מאד ברורה.

הוא לא שייך לדיני תעבורה. הוא לא נועד להקפיד על נהיגה נכונה, המטרה שלו היא

אחרת לגמרי. צריך לזכור את מטרתו - לא לאפשר נהיגה בחוף ים. את הזהירות

בדרכים תשאירו למישהו אחר, זה לא התפקיד של המשרד לאיכות הסביבה.
היו"ר רפאל אלול
אני מסכים איתך.

רות רוטנברג;

אני מבקשת בכל זאת להתייחס לזה. אנחנו יודעים שהיום יש הרבה בני נוער שיש

להם טרקטורונים וג'יפים, שיש להם אבא שישלם, ולא עושה עליהם רושם לשלם קנס

גבוה, כי לא עושה עליהם רושם לקנות ג'יפ במאה שישים או במאתיים אלף שקל. אני

חושבת שאם לא יהיה מאסר, לא תהיה הרתעה.
היו"ר רפאל אלול
את צודקת.
מיקי ליפשיץ
אני אומר שוב שמהניסיון המצטבר שלנו אנחנו יודעים שהאכיפה של החוק הזה

תהיה קשה מאד. אנחנו היום מבצעים אכיפה על פי חוק גנים לאומיים ושמורות טבע

ועל פי תקנות תעבורה עם המשטרה, ורק בעזרת מסוקים אנחנו מסוגלים לאכוף חוקים

שאינם מספיק מרתיעים. קשה להתגבר על ההרפתקנות של בני נוער שנוסעים בשטחים

פתוחים לאו דווקא ליד חוף ציבורי.

רונית זמיר;

יש לי הערה על הסעיף הזה.
היו"ר רפאל אלול
את גם בעז- מאסר?

רונית זמיר;

אני חושבת שכן. אני הייתי בין המנסחים של החוק הזה. רציתי להוסיף שהיום

אנחנו לא כותבים את סכום הקנס אלא אנחנו מפנים בדרך כלל לסעיף 61 בחוק

העונשין. (א)(1}, (א)(2), או (א)(3).
דוד צוקר
זה שוב המנהג המטפטני שמנכר את החוק מן הציבור. תנו לציבור לדעת בדיוק מה

אומרים, ואל תפנו אותו לסעיפים קטנים.

עוזי עצמון;

הטכניקה היא שאנשים לא ידעו על מה מדובר.

רונית זמיר;

מה שהיה קודם 36,000 שקל בסעיף 61 (א)(3), הוא היום 49,800 שקל. דבר שני,

לא הייתי כותבת "העובר על הוראה מהוראות חוק זה" אלא הייתי מפנה לסעיף הספציפי

2.

היו"ר רפאל אלול;

רבותיי, לסיכום אני מציע את הדברים הבאים. רונית זמיר, אני מקבל את

הסיפא של דבריך ולא את הרישא. אני מוכן לקנס בלי המאסר. אבל אני מציע שרות

רוטנברג ורונית זמיר יחד עם מירי פרנקל-שור, יתקנו את סעיף 5(ב). כמו כן אני

מציע לגבי סעיף 6 קנס, אפילו גבוה יותר, אבל בלי מאסר. תכינו הצעה מתוקנת.

רונית זמיר;

השאלה אם בסעיף 6 נכתוב "קנס כאמור בסעיף 61"?

דוד צוקר;

חברים, החוק הזה מיועד לציבור, אל תפנו אותו לחוק אחר. זה שיח של אילמים

בין החוק לציבור.

היו"ר רפאל אלול;

רבותיי, אני מציע לסכם. לגבי סעיף 5 אמרנו מה אנו רוצים, תקנו ברוח הזאת.

לגבי סעיף 6, לא להפנות לסעיף 61 אלא לציין את סכום הקנס בלי המאסר.

רבותיי, אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 00;11.

קוד המקור של הנתונים