ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 26/11/1996

כניסה ויציאה של דרוזים מרמת הגולן לסוריה וחזרה

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי. ט"ו בכסלו התשנ"ז (26 בנובמבר 1996). שעה 11:00

נכחו;
חברי הוועדה
סאלח טריף - היו"ר

רפאל אלול

בנימין אלון

מיכה גולדמן

תאופיק חטיב

אברהם פורז
מו?מנים
עמרם קלעגי' - מנכ"ל משרד הפנים

יוסף טוב - מנהל מי נהל אוכלוסין

ישראל אזר - משרד הפנים

אסעד אסעד - יועץ ראש הממשלה לענייני דרוזים

דנת-ניצב משה גולדגרד-מפקד מרהב הגליל - משטרת ישראל

סנ"צ מוניק גולדוואסר-רמ"ט זרים - משטרת ישראל

משה תמיר - קצין מעוטים

מוחסין אבו-סאלה - ראש מועצת מסעדה

פואד אבו עואד - ראש מועצת בוקעתא

הבוס מאג'ד

סלמון ספדי

סקר אבוסאלח

חמוד אבוסאלה

אסע אלקדמוני

נוזם חאטר

נסיב מהמוד

יוסף ספדי

מהנא ספדי חסון
יועצת משפטית
מרים פרנקל-שור
מ"מ מנהל הוועדה
יפה שפירא
קצרנית
מזל כהן
סדר-היום
כניסה ויציאה של דרוזים מרמת הגולן לסוריה והזרה.



כניסה ויציאה של דרוזים מרמת הגולן לסוריה וחזרה

היו"ר סאלח טריף;

אני פותח את ישיבת ועדת הפנים.

הדיון היום הוא בנושא חשוב מאד, לאור פניות רבות אלי גם בעבר בתפקידיי

הקודמים וגם עכשיו, נושא שהוא די כואב לרבים מאתנו בני העדה הדרוזים וגם לאחרים,

נושא של ביקורי קרובים מעבר לגבול הישראלי-סורי. יש מציאות כל כך טרגית, שלא

צריך להרבות עליה מלל. למעשה כ-20 אלף תושבים בגולן נמצאים כבני ערובה במדיניות

כללית בין סוריה לישראל. אותם אנשים נמצאים במשפחות ממש חצויות, חצי מהמשפיה נמצא

כאן והחצי השני נמצא בסוריה. לא פעם אחת נתקלתי במקרים כל כך אנושיים, כל כך קשים

שזה היה ממש קורע את הלב. ניסיתי בכל צורה שהיא לסייע. לא פעם נחלנו כשלונות, אם

כי הי ו גם הצלחות.

אני רוצה לציין בברכה את נושא הסטודנטים, המדינה איפשרה לכל מספר של סטודנטים

להגיע לסוריה וללמוד שם. זה לא פגע כהוא זה בביטחון מדינת ישראל, להיפך. גם ענין

ביקורי משלחות דתיות באירועים דתיים מרמת הגולן לסוריה סייע רבות ליצירת אווירה

חדשה בגולן וגם אולי אווירה של שלום עתידי עם סוריה.

אני אומר את זה משום שלפי דעתי יכולנו, רשויות המדינה, להתנהג אחרת בענין

הדרוזים ברמת הגולן. עד עצם היום הזה, למעשה עד חתימת הסכמי אוסלו ועד לחתימת

הסכמי שלום עם ירדן ומצרים, התנהלה מדיניות של גשרים פתוחים. האירועים הביטחוניים

שהיו ברמת הגולן לא מצדיקים התנהגות של סגר מוחלט, תמידי.

אני רוצה להגיד לראשי המועצות שנמצאים כאן, לא כל הציבור הישראלי יודע על

עניינכם, לא כל הציבור הישראלי יודע על המצוקה שלכם, גם לא כל רשויות המדינה

יודעים את גודל המצוקה. יש לי פה דוגמה. לפני כמה ימים קיבלתי מכתב מאדם בשם

אבו-סאלח יוסף אחסין שכותב לי שהוא שהוא לא מצליח לבקר את בנו המתגורר משנת 1967

בסוריה. הבן עבר התקף לב קשה, יש סכנה לחייו. הוא חושש שאם יקרה לו משהו, הוא לא

יוכל לבקר את הבן שלו. הוא אומר: מעולם לא היתה לי בעיה, זו המשפחה שלי, אלה

הפרטים שלהם, הגשנו בקשה, אנחנו מבקשים לבקר את בננו שנמצא במצב קשה ביותר מבחינה

בריאותית. אנחנו עומדים חסרי אונים מול בקשות כאלה. אני שואל את כולנו, למה אנחנו

שותקים?

עשיתי בירורים בענין הזה. התברר לי שחלקם של השלטונות הוא לא פשוט ביצירת

הסגר על תושבי רמת הגולן. כולכם יודעים מר, זה גבעת הצעקות, עומדים עם רמקולים

בשני הצדדים, נשים בוכיות, זקנים וטף ומנסים לדבר וליצור איזשהו קשר כי שנים רבות

לא ראו אחד את השני. זה דבר נורא. זה התאפשר לכל תושב אחר במדי נח, כולל ברצועת

עזה ובגדה המערבית, בשטחים המוחזקים, הכבושים, אבל ברמת הגולן, לדאבוני הרב, הדבר

הזה נמנע מהתושבים. לפעמים הם אומרים: למה, כי אנחנו בסדר? כי בכל מהלך ימי

האינתיפיאדה לא נזרקה אבן אחת?

יגיד לי כאן מפקד מרחב הגליל שלאחרונה שרפו תחנת משטרה בגולן. אני אומר לכם

שזה דבר נורא, אבל גם מעשים פליליים קורים במדינה הזאת.
בנימין אלון
אולי נשמע ממפקד המרחב מה היה בזמן האינתיפאדה.
היו"ר סאלח טריף
ודאי, בשביל זה הזמנו אותו.

לכן ביקשתי להזמין אתכם היום כדי שביחד נדון בענין הזה ואולי נמצא פתרון.

פתרון יכול להיות בקריטריונים כאלה ואחרים, אנחנו נסכים לו ובלבד שלא נמנע הרמטית

מתושבים רבים, נשים וזקנים, לבקר את קרוביהם בצד השני, מעבר לגבול.



אמרתי פעם הלוואי והיה גבול פתוח עם סוריה. אני הושב שזה רק יסייע לשני

הצדדים.

עמרם קלעג'י;

יגיע היום.

סאלה טריף;

יגיע היום. זו תקוותי גם לפני שלום ובעת שלום בוודאי ובוודאי.

אני מבקש. לשמוע קודם כל ממפקד מרהב הגליל את עמדת המשטרה בעניו הזה, אם יש

נתונים על בקשות שאושרו או לא אושרו ומה מתרחש שם. בבקשה, אדוני.
תת-ניצב משה גולדגרד
אני מפקד מרהב הגליל ומטבע הדברים, כמפקד המרהב הזה, אני גם אחראי על השטה

שנקרא מעבר קוניטרה וכמובן על ארבעת הישובים הדרוזים שברמת הגולן. אנהנו מדברים

על ארבעה ישובים דרוזיים בצפון רמת הגולן: מג'דל שמס, בוקעתא, מסעדה ועין קיניה,

ששני ראשי מועצות גם יושבים אתנו. אנהנו מדברים על אוכלוסיה בת כ-19 אלף איש.

אני אנסה להתייחס בראשי פרקים למספר מאפיינים. אם מעבר לזה תהיינה לכם שאלות,

אשמה מאד לענות במידה ותהיינה לי תשובות.

אני נמצא בתפקידי כשנתיים, אבל אני מכיר את ההיסטוריה של רמת הגולן גם

מגלגולים קודמים שלי בתפקידים אחרים. אם נשאלה שאלת ביניים לגבי איך התנהגה

האוכלוסיה הזאת בתקופת האינתיפאדה, אני יכול רק להגיד סממן שמוביל לאורך כל הדרך.

האוכלוסיה בהחלט אוכלוסיה רגילה לא אוכלוסיה עויינת. מאחר ובאחד מהתפקידים שלי

שירתתי בשטהים כמפקד מרחב שומרון, אין מה להשוות בין האוכלוסיות. האוכלוסיה

הדרוזית ברמת הגולן, אפשר לראות בה אוכלוסיה רגילה. ב-12 בלילה יכולה להגיע לשם

ניידת עם שני שוטרים ולא לבצע פעילות, כמו בתל-אביב, חיפה, עכו וכרמיאל.

אבל, ואני מוסיף את האבל, יש לנו מספר נקודות. קודם כל יש לנו ימי איזכור. יש

לנו שניים-שלושה ימי איזכור בשנה, שהאוכלוסיה, בעיקר במג'דל שאמס, שמצטרפים אליה

גם מהכפרים האחרים, מזדהה בצורה זו או אחרת עם סוריה. באותם ימי איזכור אנחנו

יכולים לראות סיסמאות, אנחנו יכולים לראות הנפת דגלים, אנחנו רואים את התהלוכות,

אבל אני מדגיש, אנחנו מדברים על שני ימי איזכור עיקריים.

רפאל אלול;

הנפת דגלים של האזרחים או של הרשויות?
תת-ניצב משה גולדגרד
הנפת דגלים של האזרחים. אין לי שום מלה בענין הזה נגד הרשויות. אני מדבר על

אזרחים. אני מדגיש כמובן שזה חלק מהאזרחים, לא כל האזרחים. אנחנו מדברים על סדר

גודל של מאות אנשים בתהלוכות האלה, כאשר מספר האוכלוסיה בכללותה, כפי שהזכרתי, נע

בין 19 אלף ל-20 אלף איש.

גם במשך השנה אנהנו יכולים לראות פה ושם ת דגל סורי מונף, סיסמאות אנטי

מימסדיות או לאומניות, אבל בסך הכל המצב שקט. השנה היה איזשהו "פיק" כלפי מעלה,

זה התבטא בכך ששרפו נקודת משטרה במסעדה, ושרפו מבנה של מינהל מקרקעי ישראל, גם

במסעדה. האירועים האלה הפכו להיות אירועים חריגים מבחינת הנוף שאנחנו היינו

רגילים לה.



יכול להיות שחבר-הכנסת טריף צודק, שדבהים כאלה יכולים לקרות גם במרכז הארץ,

אבל הדגש והסממן הוא בכיוון הלאומני. אתם מודעים לכך שכנו-אה מדובר בקבוצה מאד

קטנה. נכון לעכשיו, אנחנו מתקשים לאתר אווזה. אנחנו מקדישים הרבה מאד מאמצים ביחד

עם שירות הביטחון הכללי, אבל מתקשים לאתר אותה.

לגבי נושא המעברים - השיטה היא בעצם כזאת שהבקשות מוגשות למשרד הפנים, אני

מדבר על בקשות יציאה לסוריה של תושבי הרמה, משרד הפנים מפנה את הבקשות להערות של

השב"כ ושלנו ובהתאם להערות שלנו הוא נותן את האישורים.

בשנת 1995 הוגשו 643 בקשות ליציאה, 19 בקשות סורבו. כלומר, סורבו כ-3% בקשות

כניסה, אלה שיוצאים בדרך כלל גם מבקשים להיכנס - 507 איש, אף אחד לא סורב כמובן.

השנה הוגשו 772 בקשות יציאה, סורבו 15. כלומר, סורבו .2Xכניסה - 538 איש.

רפאל אלול;

בקשות הכניסה אלינו, האישור ממי?

תת-ניצב משה גולדגרד;

מאתנו. הוא צריך לקבל גם את האישור לחזור חזרה. זאת הפרוצדורה. אמרתי, אין
אדם שיצא ואמרנו לו
אתה לא חוזר. לא קיים דבר כזה. המספרים זה במעברים של

השנים. לפעמים קבוצה לא נספרה ב-1996 כי היא עדין נמצאת בפנים, כשהיא תגיש את

הבקשה להיכנס, אנחנו נספור אותה פנימה. לכן, ההבדלים במספרים.
רפאל אלול
מי שלא מקבל ממך אישור, אתה מסביר לו גם למה.
תת-ניצב משה גולדגרד
בעקרון כן.

מה הם הקריטריונים לסירוב? יש למעשה שני קריטריונים ובזה אנחנו מסתפקים.

הקריטריון הראשון הוא שהמבקש הוא או אסיר או אסיר ברשיון. אתם יודעים שאסיר יכול

לקבל חופשה, תיאורטית להגיש בקשה ליציאה ואז אומרים לו: לא, אתה צריך לחזור לבית

הסוהר. או אסיר ברשיון. כלומר, יש לו פרק זמן שהוא ברשיון ואז יתכן שהוא ינסה לא

לא לתת את הדין. אנחנו אומרים לו: מצטערים, אתה לא יוצא. זה קריטריון אחד.

הקריטריון השני מסתמך על נושא המודיעין. כאשר יש לנו מבחינה מודיעינית ידיעות

נגד האיש בנושאי סחר בסמים, אמל"ח, פשיעה חמורה, אנחנו אומרים לו: אתה לא יוצא.
היו"ר סאלח טריף
אבל אין הגבלה של גיל למשל.
תת-ניצב משה גולדגרד
אין הגבלה של גיל, אין הגבלה של מין, אין הגבלה של שום דבר.

אלה הם שני הקריטריונים הבלעדיים.



באופן כללי יש שתי קבוצות עיקוריות שיוצאות. הקבוצה הראשונה היא הסטודנטים

והסטודנטיות שלומדים בסוריה. הקבוצה השניה היא שי'יחים שיוצאים בתאריכים

מסויימים לאתרים קדושים. מעבר לזה, אלה מקרים הומניטריים, כמו בן משפחה בצד

השני שקרה לו משהו, איחוד משפחות, כלות סוריות שנכנסות פנימה.
היו"ר סאלח טריף
הכלות -זה היבוא היחידי שיש לנו מסוריה. אבל הנתון הזה הוא ממש בשוליים.

בנימין אלון;

האם גם לסורים יש מדיניות בנושא?
תת-ניצב משה גולדגרד
לפי מיטב ידיעתי גם הסורים יוצרים איזשהו מיון. אבל לתת לך פרטים על פי

מה ואיך, לא אני הכתובת לכך.
רפאל אלול
מה קורה בצד השני? אדם עבר את הגבול, מישהו מתייחס אליו?
תת-ניצב משה גולדגרד
בהחלט.

מעבר לזה שהאיש אסיר ברשיון, אנחנו גם בודקים תיקים פתוהים נגדו. אם יש

נגדו תיקים פתוחים בעבירות קשות, עבירות פשע, אנחנו מונעים ממנו את היציאה.

כלומר, אנחנו חוששים שהוא לא רוצה לתת את הדין.
היו"ר סאלח טריף
אני מבקש מאסעד אסעד למסור לנו פרטים בענין המדיניות, כי חבר-הכנסת בני

אלון שאל שאלה שלמעשה מצביעה על מדיניות מסויימת. פה אין בעיה עקרונית, גם לפי

מה שהוצג על ידי מפקד המרחב, למנוע מאלפים ביקורים. זה שהסורים מונעים ממקרים

בודדים להיכנס, אנחנו יודעים את זה, אבל אלה מקרים בודדים, הבעיה היא אצלנו.

אם יש לך פרטים בענין זה, בבקשה.

אסעד אסעד;

השנה לדוגמה יצאו 396 סטודנטים. בעצם כל מי שביקש לצאת קיבל אישור. השנה,

בניגוד לעבר, הסורים החזירו בין 30 ל-40 אנשים. בדקתי למה החזירו אותם. מתברר,

וזה כנראה סוד גלוי, הסטודנטים הדרוזים שלומדים ברמת הגולן ראו שכל מי שמגיש

בקשה להתקבל ללימודים בסוריה מתקבל, לא חשובה תעודת הבגרות שלו. לכן התלמידים

בשנת הלימודים האחרונה התחילו לזלזל. ואז יצאו לשם סטודנטים שאין להם יסוד

טוב. הסורים החזירו אותם, ובצדק, כי הם רוצים רמה טובה, וזה לפי בקשת ראשי

הרשויות הדרוזיות ברמת הגולן ומנהלי בתי הספר.



היו"ר סאלח טריף;

אני מבקש שתציין מקרים שאני ואתה יודעים. הלוואי שבכל האוניברסיטאות שלנו

ייקלטו מספרים כאלה, 90 אלף דרוזים.

אסעד אסעד;

היו שלושה מקרים של סטודנטים שלמדו שם, באו לביקור בקיץ וכאן היה להם

עיכוב יציאה. טיפלנו בזה וגם הם יצאו.

הבעיה העיקרית פה היא לא הסטודנטים ולא אנשי הדת, הבעיה העיקרית היא

ביקורי משפהות שהיא עדין במסגרת של מדיניות. אנחנו מטפלים בזה כדי לאפשר לכל

מי שרוצה לצאת, כמובן בהתאם לקריטריונים שנקבעו.

היו"ר סאלה טריף;

מה המדיניות של משרד ראש הממשלה בענין הזה?

אסעד אסעד;

בעד לאפשר לאנשים לצאת, אבל עדין יש בדיקות של כל מיני גורמים. עד לפני

שלוש שנים לא ביקרו נשים בקבוצות כי הסורים עשו אבחנות ולנשים מסויימות לא

איפשרו לצאת. אנחנו לא עושים את זה. כל מי שמגיש בקשה, בודקים את הנושא לגופו

של ענין. לא צריך לעשות אפליה בין אשה ממשפהה זאת או אהרת ולא לאפשר לה לבקר.

גם לה יש ילדים או קרובי משפהה בסוריה.

היו"ר סאלח טריף;

אני יודע שלשתי נשים לא אישרו לצאת, אבל אנחנו סרבנו ל-19.

אסעד אסעד;

בעוד שבוע תהיה לנו תשובה יותר מדוייקת לגבי אלה שרוצים לצאת לאיחוד

משפחות. הנושא הזה הולך להיסגר בצורה הטובה ביותר.

היו"ר סאלח טריף;

תודה.

מוחסין אבו-סאלח, בבקשה.

מוחסין אבו-סאלח;

קודם כל, שמחנו מאד שיש מי שחושב עלינו, ואנחנו מודים למר סאלח על ההזמנה

לבקר בבית העם, במעיין הדמוקרטיה, הכנסת הישראלית.

יש הרבה יהודים שלא יודעים מה המצב שלנו אלא שמעו זאת מהרדיו והטלוויזיה.

מ-1967 עד שנת 1980 חיינו עם אחינו היהודים ברמת הגולן, בסביבה ובכל מדינת

ישראל ביחסים טובים, בשלווה, באהבה, בלי שום בעיות. כולנו יודעים מה קרה

בימית, היהודיה שבנתה בית בימית, הצבא הרס את ביתה לנגד עיניה. מותר לדרוזים

לפחד שמא מחר יחזירו את רמת הגולן לסוריה. היום במדינת ישראל, ואנחנו נכללים

במדינה הזו, בכל בית יש עתון, טלוויזיה ורדיו וכל יום שני ושלישי אנחנו שומעים

משר או מראש הממשלה או מחבר כנסת שמחזירים את רמת הגולן. מותר לדרוזי לפחד

ולשמור על העתיד שלו ועל המשפחות שיש לו בסוריה.
היו"ר סאלח טריף
אתכם לא ישאלו בכל מקרה אם מחזירים את רמת הגולן או לא.

מוחסין אבו-סאלח;

אנחנו יודעים שלא ישאלו אותנו, לצערי הרב. אומרים שבישראל יש דמוקרטיה.

הדמוקרטיה והדיקטטורה נגדנו. הסורים דיקטטורים, לא שואלים אותנו, ואתם

דמוקרטים, לא שואלים אותנו.
אברהם פורז
אנחנו שואלים רק עושים הפוך.
מוחסין אבו-סאלח
אני חושב שהממשלה, לצערי הרב, שמה את העגלה לפני הסוס. התחילו לחלק

תעודות זהות לדרוזים ברמת הגולן לפני החלת החוק. כל חוק שאין לו שיניים זה לא

חוק. צרפו את הדרוזים מתוך פחד. אמרו מי שרוצה תעודת זהות, חייב לפנות למשרד

הפנים ולבקש תעודת זהות. הדרוזים פחדו מפני הגורל, כמו שאמרתי, הם לא יודעים

מתי נהיה בסוריה, עד מתי נישאר בישראל והיו קצת בעיות שכולנו שמענו עליהן.

אנחנו יודעים שהיוהפגנות בשכם והיו הפגנות במגידל שאמס. בהפגנות בשכם

אנשים נהרגו. במגידל שאמס, אם תייר תעה ומצא את עצמו בתוך ההפגנה, הדרוזים היו

מחלצים אותו ושולחים אותו למקומו. לא היה שום מקרה חריג נגד מדינת ישראל. כל

מה שעשו הדרוזים ברמת הגולן, הם עשו מתוך פחד הגורל הלא ברור.

היה שלום בין ירדן וישראל.
תאופיק הטיב
עדין.
מוחסין אבו-סאלח
עדין. ועשו איזה גשר שקראו לו גשר שיח' חסיין. חבריי, אם יהיה שלום בין

סוריה לישראל, ואני מקווה שיהיה, כי כולנו בעד השלום, הדרוזים ברמת הגולן הם

הגשר והס השליחים של מדינת ישראל. אם הם יחזרו לסוריה, הם יגידו את האמת לטוב

ולרע, כי הדרוזי הוא אמיץ ולא מפחד לומר את האמת. אנחנו, על פי התנהגות

השלטונות ברמת-הגולן, יכולים לעשות מהגשר הזה גשר טוב מאד וגם יכולים לעשות

ממנו גשר רע מאד.

הענין שלשמו באנו במיוחד זה ענין הביקורים בסוריה. רוב המשפחות ברמת

הגולן התחלקו לשניים, אמא ואבא כאן והילד שם או להיפך.
אברהם פורז
הסורים מוכנים לתת כניסה חופשית, בלי בעיות?



מוחסין אבו-סאלח;

לשם כן.
אברהם פורז
גם לחזור?
מוחסין אבו-סאלח
גם לחזור. כאשר חשלטונות איפשרו להורים הזקנים לצאת לסוריה, זה היה דבר

אנושי, זה עזר לנו מאד, כי המשפחות חזרו רגועות, בלי שום בעיות.
היו"ר סאלח טריף
אלה שהיו בסוריה לא חזרו עם חומר נפץ, עם רימונים?
מוחסין אבו-סאלח
אף אחד.
אברהם פורז
עם איזה תעודות יוצאים לסוריה?
היו"ר סאלח טריף
אישור מיוחד של משרד הפנים שעובר לצלב האדום ונשאר שם.

אברהם פורז

מבחינת הסורים זה בסדר?
מוחסין אבו-סאלח
כן. כל אלה שיצאו לסוריה לא יכולים לומר את האמת. אני היום לא יכול ללכת

לסוריה, לשבת במשרד ממשלתי או במודיעין ולהגיד: אני חי כמו מלך במדינת ישראל.

למשפחה שלי אני אומר איזה חיים, איזו דמוקרטיה וזה עזר ונתן הרבה כבוד לישראל.

אדם זקן בן 80 מכפר מסעדה, אין לו אדמות, אין לו שום דבר, רק קיצבה מהביטוח

הלאומי. יש לו בסוריה שלושה בנים שעובדים וכל שנה הוא שולח להם דולרים. שאלו

אותו: מאיפה הדולרים האלה, אין לנו אדמות. הוא אמר להם: אני מקבל מביטוח

לאומי.
אברהם פורז
אני מציע לך לא לחזור על זה כי פה יקצצו את הקיצבאות.
מוחסין אבו-סאלח
אחותו שואלת אותו: נכון שנותנים קיצבה עבור כל ילד שנולד? אמר לה: לא, מי

שאמר לך טועה. ברגע שהילד בבטן של אמא שלו הם אחראים עליו. זאת אומרת, הם עשו

תעמולה לישראל.



אני מבקש לתת לכל מי שיש משפחה בסוריה לצאת לביקור בסוריה.

אברהם פורז;

לגבי המבוגר ששלה דולרים לבנים שלו, הסירים מוכנים לאפשר לבנים שלו לביא

לפה?

מוחסין אבו-סאלה;

לא.

אמר מפקד המרחב שסרבו ל-19. סרבי לאלה שהבקשות שלהם הגיעי אליו, אבל

הבקשות שמונחות במשרד הפנים לא הגיעי אליו. זה לא 19 ילא 100 ו-200.

היו"ר סאלח טריף;

מר יוסף טוב, יש לך אינדיקציה כמה ביקשו לבקר בסיריה?

יוסף טוב;

אין לי פה נתונים. אבל אנחנו פיעלים לפי קריטריינים מסויימים. אם זו לא

בקשה הומנית, היא נדחית.

היו"ר סאלה טריף;

כמה בקשות הומניטריות יש לכם?
י וסף טיב
עד לפני שנה שנה יחצי היו 200 בקשות, שרובן לא אושרי. אישרו רק המקרים של

סטודנטים ומקרים חריגים שנקראו הומניים והם בידדים.
מוחסין אבו-סאלח
אנחנו בבעיה חמירה מאד. אנחנו, כראשי מיעצות, נמצאים בין הפטיש לסדן.

אנהנו פונים למשרד הפנים, מגישים בקשות והבקשות מינהות שם. יש נשים בנית 70,

80 ו-90 שביקשו יהתחנני לבקר את הילדים שלהם בסיריה. אשה שאין לה עבר ביטחוני,

אין לה תיק ושום דבר, למה לא ניתנים לה לבקר את הבן שלה בסיריה.
היו"ר סאלח טריף
תודה.

רשות הדיבור לחבר-הכנסת הטיב. אחריו - חבר-הכנסת בני אלון.
תאיפיק חטיב
אדוני היושב-ראש, היו פה כמה נקודות שכדאי להתייחס אליהן. א. ראש המיעצה

לא חייב להצטדק עד כמה הדרוזים הם שליחי המדינה והמסבירים שם. הדרוזים צריכים

לבקר בסיריה כי יש להם קריבי משפחה שם. ממשלת העבודה רצתה להחזיר את כל הגולן.

זאת אימרת, שהדרוזים יהיו בסיריה. ממשלת ארץ ישראל השלמה ריצה להחזיר את ריב

הגילן. זאת אומרת, הדרוזים ממילא שם. לכן אין צורך להתחיל לחפש מדוע מישהו

הניף דגל סורי, ממילא אתם חוזרים לשם ותצטרכו לתת דין על כל צעד. כולנו יודעים

את זה.



צריך למצוא פתרון לבעיה ההומניטרית. יש שלטונות פה ויש שלטונות שם

וצריכים למצוא את הפתרון. אני יודע שבמשרד הפנים יש אלפי בקשות לאיחוד משפחות

שלא טופלו ועדין לא מצאו את הכלים איך להתמודד ולפתור את הבעיות האלה.

בנימין אלון;

אני פה בבעיה. מצד אחד, אתם יודעים, כל האורחים הנכבדים שנמצאים כאן, על

היחס החם מאד מאד שיש במדינת ישראל לעדה הדרוזית. הם יכולים להיות המפקדים שלי

בצבא כמו חבר-הכנסת סאלח טריף או חבר-הכנסת לשעבר אסעד אסעד והם זכאים וחייבים

לקבל הכל במדינת ישראל, אפילו יותר, העדפה מתקנת.
אסעד אסעד
מפיך לאלוהים.
בנימין אלון
אינשאללה. מצד שני, אני מבין שיש אחווה של העדה. אבל יש כאן בעיה. אני

מבין שרוב האזרחים בגולן אינם רוצים להיות אזרחי המדינה והם אינם נושאי תעודות

זהות.
היו"ר סאלח טריף
כולם נושאי תעודות זהות. לחלק קטן יש אזרחות.
בנימין אלון
זו הנקודה שהייתי רוצה שתבינו אותה. פה יש בעיה. אני מאד מעודד כל דבר

הומניטרי, בלי קשר לגבולות ולחוקים. צריך לעזור לבן-אדם, זו מצווה לפני שאני

יהודי ולפני שאתה דרוזי. צריכים להיות בני אדם. אבל כשיש יחסים עם מדינת אויב

כמו סוריה, וסוריה היא האויב הגדול ביותר שיש לנו, אנחנו צריכים להיות סופר

רגישים בכל נושא שקשור לעניינים של ביטחון.

לכן צריך לדעת פה להבדיל. בעניינים הומניטריים, ובזה אני מסכים עם חבר-

הכנסת חטיב, לעשות את המקסימום, אבל שתבינו שהאינטרס שלנו הוא שתהיו אזרחי

מדינת ישראל. כך גם יהיו יותר מצביעים ליושב-ראש שלנו.
תאופיק חטיב
אתה מסית נגד הממשלה.
בנימין אלון
אני לא מסית נגד הממשלה. לפי החוק רמת הגולן היא חלק ממדינת ישראל. לי

עצמי היתה זכות לגור שם כמה שנים. הייתי רוצה לראות אתכם כאזרחים מכובדים מאד

במדינת ישראל. בינתיים, כל מה שהומניטרי אני שותף, גם בגלל הצד ההומניטרי וגם

בגלל שאני נעול על הדרוזים.
היו"ר סאלח טריף
תודה רבה.

חבר-הכנסת גולדמן. אחריו - חבר-הכנסת פורז. בבקשה.
מיכה גולדמן
כל אחד מאתנו יודע מה התפתח מאז 1980, הדגיש את זה גם ראש המועצה. החל מ-

1980 היו כמה זעזועים. אני חושב שיכולנו היום לראות יותר בעלי תעודות זהות

שרשום בהן אזרחי מדינת ישראל לו היינו פועלים בחכמה. אבל פעלנו בשיטת ה"זבנג

וגמרנו" וקיבלנו את ה"זבנג" בלי לגמור את הענין. אי-אפשר לעשות את זה כמו

גנבים בלילה. אחרי שהחליטו בכנסת להעביר את חוק רמת הגולן, תוך שבוע ימים

להייב את כולם לקבל תעודות זהות עם אזרחות.

אני חושב שדווקא בתקופה יותר מאוחרת, דווקא הגישה היותר הומנית שהחל בה

עמרם קלעג'י כממונה על מחוז הצפון והיום מנכ"ל משרד הפנים, היא היתה הגישה

שאנשים הבינו, כל אחד על פי הצורך האישי כאזרח.

אני חושב שהיום התקופה היא לא קלה וצריך להבין מה מתרחש אצל התושבים

הדרוזים ברמת הגולן, גה לגבי המיגבלות שישנן כתוצאה מהמציאות בה אנחנו נמצאים,

כן מחזירים את רמת הגולן, לא מחזירים את רמת הגולן, בלי להביע דעה אם כן או

לא. זה בוודאי יוצר מציאות אחרת בשני הצדדים.

לכן ההתייחסות צריכה להיות שונה. אנחנו צריכים לראות איך להגדיל את

המספרים. אני יודע שעם כל הרצון הטוב של משרד הפנים, יש לו מיגבלה של הצבא.

משרד הפנים יכול לעשות את המקסימום, מי שיגביל אותו הם כוחות הביטחון האחרים,

לא המשטרה אלא השב"כ, משום שאת המשטרה מעניין דבר אחד, כמו שאמר מפקד המרחב,

אם לבן-אדם אין עבר פלילי, אין שום סיבה שהמשטרה תתנגד. אותו דבר לגבי משרד

הפנים. זאת אומרת, אנחנו מצטמצמים בנקודה הרגישה באמת, זה לא כדי למנוע ולפגוע

אלא היא רגישה בגלל המציאות.

רבותי, כל אחד מאתנו, ברגע שהוא פועל בצורה הגיונית יודע שבתקופה של משא

ומתן לשלום, שיש בו גם ויתור על רמת הגולן, ודאי שיש רגישות גדולה מאד של

כוחות הביטחון הישראלים, ואני מתכוון לשב"כ, לא למשטרה. לכן, אני חושב שבישיבה

היום יש מיגבלה מסויימת. המיגבלה היא בגלל המציאות שאנחנו נמצאים בה.
מוחסין אבו-סאלח
כל בקשה שתוגש ויהיה סריב מהשב"כ ומהמשטרה מבחינה ביטחונית, אנחנו לא

מתנגדים אבל שהבקשה תטופל עניינית.

אברהם פורז;

אדוני היושב-ראש, אתה ודאי מכיר את הבדיחה, אדם נכנס לבנין וראה את השם

רבינוביץ בשני פעמונים. הוא לחץ בפעמון הראשון ואמר: סדין אדום. אמרו לו: אתה

מחפש את רבינוביץ המרגל, שתי קומות מעלינו. למה אני אומר את זה? כי המרגלים הם

אלה שלא יודעים עליהם. הם לא עוברים את הגבול באופן גלוי, הם כאלה שלא חושדים

בהם ויש דרך לעשות את זה בצורה מאד מתוחכמת, לא עושים את זה בשיטות כאלה. אבל

אני יודע שיש תמיד נטיה לכסות. כל אחד רוצה לכסות את עצמו וכדי לכסות את עצמו

הוא לוקח את הגישה הכי מחמירה ובסוף מחפשים איזה צ'ופצ'יק ובגלל זה לא נותנים

לעבור.

אני בהחלט יכול להבין את הדרוזים ברמת הגולן, על זה שהם לא רוצים לקחת

אזרחות ישראלית, ובצדק. כאשר יש דיבורים שרמת הגולן תחזור לסוריה, הם לא

יכולים לקחת על עצמם את הסיבון שיום אחד רמת הגולן תחזור לסוריה והם ייחשבו

כמשתפי פעולה של ישראל. אנחנו רואים באיזה קשיים נתקלה ישראל בנסיון ליישב את

משתפי הפעולה שחלק מהם הוצאנו מהשטחים. אין שום סיבה שלא נאפשר לדרוזים ברמת-

הגולן לצאת לסוריה בכפוף לשיקולים ביטחוניים אמיתיים, לא מדומים.



לכן, משרד הפנים צריך, מבחינתו, למעשית את כל הפרוצדורה במהרה ואפשר לבדוק את

זה. גם כשנותנים וזשובה שלילית, אפשר לומר שגורמי הביטחון לא מסכימים. גם עם

גורמי הביטחון אפשר לשבת. הרי זה לא מעצר מי נהלי. במעצרים מינהליים בישראל, יש

עדין פיקוח של רשות שיפוטית. ניקח אלוף בצה"ל שהיה איש מודיעין, ובהסכמה לבדוק את

השיקול של גורמי הביטחון, האם באמת זו סיבה אמיתית לא לתת לו - - -
מיכה גולדמן
למה ללכת רחוק. הבוקר שמענו ברדיו שלאברשה טמיר, שהיה אלוף בצה"ל, לא נותנים

לגשת לניירות סודיים.

היו"ר סאלח טריף;

זה לא הקטע הזה. זה לא דומה לאשה בת 80.

מוחסין אבו-סאלח;

כל בקשה שטופלה, אנחנו לא מתנגדים.

אברהם פורז;

הטיפול צריך להיעשות כשהנטיה צריכה להיות לאשר, אלא אם כן יש סיבה למה לא

לאשר. מבחינתי, לא רק ענין הומניטרי. אם אדם כזה רוצה לצאת לסוריה לטיול ואין

מניעה ביטחונית, שייצא לסוריה לטיול. הוא יוציא 200 דולר? יוציא 200 דולר.

לאיטליה מותר? ליוון מורט-?
היו"ר סאלח טריף
אני רוצה להביא לידיעתך שהיחידים שלא יכולים לצאת מגבולות המדינה אלה הדרוזים

ברמת הגולן. הם גם לא יכולים לצאת לירדן. הם נמצאים במצב עגום ביותר. המדינה

מענישה אותם. היא מקבלת החלטות על גבם, כל ממשלות ישראל, לא רק הנוכחית, גם

הקודמת, והיא לא נותנת להם תעודת מעבר ודרכון.
י וסף טוב
תעודת מעבר מקבל מי שאזרח. אני לא מכיר מקרה של אדם שסורבה לו תעודת מעבר.

אברהם פורז;

הוא יכול לצאת למצרים?
היו"ר סאלח טריף
הוא לא יעיז.
מיחסיו אבו-סאלח
למצרים, המצרים לא מסכימים.
יוסף טוב
זו בעיה אחרת.

אני רוצה שהתמונה תהיה ברורה לגבי תעודת מעבר.זה לא רק בגלל שחם דרוזים. גם

היום, תושב ישראל שאיננו אזרח ישראלי ומקבל תעודת מעבר, הוא נתקל בקשיים כי

האמנות הבינלאומיות אומרות שמי שלא אזרח צריך לקבל ויזה.

אברהם פורז;

זו פרשה אחרת. ברור שאם הסורים לא מוכנים לו1ת לאיש להיכנס זו לא בעיה שלנו.

אנהנו מדברים על המגרש שלנו. במגרש שלנו, לגבי יציאה לסוריה אנחנו צריכים לגלות

את הגמישות המירבית זולת אם יש שיקול ביטחוני אמיתי שמונע זאת. צריך לטפל בכל

הבקשות. גם לפי כל כללי המשפט הציבורי, תושב המדינה או תייר שפונה לרשות ציבורית

בישראל ומגיש בקשה, הוא רשאי לקבל תשובה תוך זמן מסויים והתשובה יכולה להיות

חיובית או שלילית. אם היא שלילית, חייבים לנמק אורנה. נכון, לא צריכים לומר לו

בדיוק למה, אבל אם יש התנגדות של גורמי הביטחון, אפשר לומר: יש התנגדות של גורמים

ביטחוניים ליציאתך. זו צריכה להיות המדיניות וגורמי הביטחון צריכים לגלות גמישות

מירבית.

הבוס מאג'ד;

אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, ולכל חברי הוועדה וגם לחברי אסעד על כל

הטיפול בענייני רמת הגולן. דנו בבעיה והבנו אותה. אני מציע לה פתרון. אם אנחנו

יכולים לנסוע לצרפת, לאנגליה, לכל מקום בעולם עם תעודת מעבר ועם פספורט של אזרח,

אפשר לקבל תעודת מעבר ואישור יציאה ממשרד הפנים לסוריה וגם אישור חזרה משם. אפשר

לעשות את זה יום בשבוע או יום בשבועיים ולתת למי שיש אישור יציאה לצאת ולמי שיש

אישור חזרה לחזור.

לגבי הסטודנטים, סוריה אמרה שכל מי שאין לו תעודת בגרות בישראל לא יוכל לצאת

לסוריה מכמה סיבות. תלמידים יוצאים לשם ללא תעודת בגרות, לא מצליחים באוניברסיטה,

נגרם להם נזק גם שם כי הם מסתובבים ברחובות והם לא יכולים לחזור לרמת הגולן בלי

תעודה. יש להם בעיה מבחינה נפשית. זה גם גורם לנו בעיה ברמת הגולן. זה מוריד את

רמת הלימודים ברמת הגולן.

יש עוד דבר, תלמידים שהתחתנו שם והיום רוצים לחזור עם האשה שלהם. למה לא לתת

להם? הרי כל ישראלי יכול לצאת לחו"ל להתחתן ולחזור עם אשתו. מדוע להם אסור?

הי ו"ר סאלח טריף;

יש כאלה שמשאירים את האשה בחוץ לארץ. יש בקשות כאלה שלא אושרו?

חבוס מאג יד;

כן. עוד דבר לגבי האזרחות הישראלית. הרי אף אחד לא יבקש אזרחות ישראלית בנוסף

לאלה שנפלו בבוץ. היום הם רוצים להחזיר אותה מפני שיש עליהם חרם דתי וחברתי

ברמת-הגולן. כולם יודעים את זה וצריכים לטפל בענין הזה. אי-אפשר לסבול יותר. אנו

מוחרמים כאזרחים, אף אחד לא ניגש אלינו. אם יש מסיבה או חתונה של אחד מקרובי

המשפחה שלנו, מונעים מאתנו להיות בה.



אברהם פורז;

זה כבר לגמרי לא מובן. מילא פוחדים לקחת אזרחות ישראלית כי סוריה תחזור, אבל

להחרים את אלה שלקחו אזרחות ישראלית?

חבוס מאג יד;

מאז היה חרם דתי וחברתי עליהם והם לא הסירו אותו.
היו"ר סאלח טריף
למה אתה לא שואל אחרת, למה המדינה לא עוזרת לאלה שרצו לתמוך בה.

אברהם פורז;

לעזור במה?
היו"ר סאלח טריף
אם אתה רוצה לקבל אזרחות, המדינה צריכה לעשות לך טובה שהיא נותנת לך אותה.

ארגה צריך להיות גאה. אבל אם אתה לא רוצה אורנה, המדינה יכולה להגיד לך לא?

אברהם פורז ;

אני בעד זה שכל אחד שרוצה יוכל להשתחרר מהאזרחות.

הי ו"ר סאלח טריף;

במיוחד אם הוא גוי.

אברהם פורז;

אני שואל את עצמי שאלה אחרת. מילא אם אנשים לא רוצים לקבל אזרחות ישראלית

מפני שהם פוחדים מסוריה, אבל אם אחד היה טיפש ולקח אזרחות ישראלית, מה איכפת

לקהילה שהוא עשה שטות?

היו"ר סאלח טריף;

יש מצב מאד קשה ברמת הגולן בגלל זה.
חבוס מאג יד
חטפשות הזו גורמת נזק. זה ענין של חברה מסורתית, דתית ואי-אפשר להתעלם מהענין

הזה. אני מבקש לאפשר לכל מי שרוצה להחזיר את האזרחות הישראלית.

היו"ר סאלח טריף;

זה סיפור בפני עצמו.

אני רוצה לשמוע את סנ"צ מוניק גולדוואסר.

סנ"צ מוניק גולדוואסר;

ביקורת גבולות לא מטפלת במעבר קוניטרה. כל המעבר הוא של צה"ל, הצלב האדום,

משרד הפנים והאישורים שמרחב הגליל נותן. אין שום עמדה של ביקורת הגבולות. אין

בדיקת העוברים.



אברהם פורז;

חצין או"ם שעובר, לא יודעים שהוא מישראל?

סנ"צ מיניק גולדוואסר;

זה מתואם בין היקל"ז (יחידת קישור לכוחות זרים)הישראלי עם היקל"ז הסורי.

היו"ר סאלח טריף;

מר יוסף טוב, איהוד משפחות בדרגה של קרוב ראשון, למה יש בעיה? כמה דרוזים יש?

הבאתם חצי מליון יהודים מרוסיה, תנו ל-200 לבוא לרמת הגולן. יש לכם בעיה

בירושלים, יש לכם בעיה בשטחים, אין לכם בעיה בגולן.
יוסף טוב
אדם שמקבל תשובה שלילית, בשבילו זה לא נקרא תשובה. אנשים מקבלים תשובות.

איחוד משפחות, זה דבר שונה. יש טיפול קצת ממושך. יש לחץ כבד. מתגברים על

פיגור גדול.
היו"ר סאלח טריף
בגולן?

יוסף טוב;

לא, בכלל.

היו"ר סאלח טריף;

בכלל זו בעיה אחרת, אנחנו מכירים אותה, אבל למה בגולן צריכה להיות בעיה?

אני רוצה להגיד לך בכל הכנות, אדוני המנכ"ל, אל תנצלו את טוב הלב של הדרוזים

בגולן, ואל תנצלו את האזרחות היותר מדי טובה של דרוזי ישראל. אנחנו לא נשתוק על

מקרים כאלה. המדינה מתנהגת כלפיהם בצורה כזאת כי אנחנו שותקים. אנחנו מאפשרים

למדינה להתעמר בהם שלא בצדק. אני זוכר שכשהייתי סגן שר הפנים אישרתי שבע בקשות

לכלות. מה קרה?

אני אומר את הדברים האלה למשרד הפנים, כי הוא מוביל את המדיניות. השב"כ בכל
הזדמנות אומר
אין לי בעיה עם 99% מדרוזי רמת-הגולן. אבל בגלל שתי נשים שמסורבות

על ידי הסורים, לא מאפשרים עוד. זו מדיניות אומללה ביותר. אם הסורים מסרבים

לשתיים, תסרבו לעשרים שהם הכי קיצוניים בגולן. לא נכעס על כך. אתם מענישים מאות

ואלפים. איפה נשמע דבר כזה.

בקשתי היא שתקחו לתשומת לבכם בקשות של דרוזים, שהם מעטים, תנו להם יחס לפחות

כמו לזו שבאה מקייב שהסבתא של הסבתא שלה אולי היינה יהודיה.
מוחסין אבו-סאלח
אנחנו, ראשי מועצות ברמת הגולן, לא יודעים לאיזה מיגזר אנחנו שייכים. אנחנו

מבקשים ממר קלעג'י להיות שייכים למיגזר הדרוזי, כמו דרוזי בבית ג'ן או בדלית

אל-כרמל. אנחנו דרוזים ששייכים לדרוזים.



אברהם פורז;

אבל יש הבדל קטן בגלל האזרחות.

מוחסין אבו-סאלח;

כולנו כאן אזרחים.

עמרם קלעג'י;

זה המפגש האחרון שלי בוועדת הפנים של הכנסת בתוקף תפקידי.

אדם זר שהיה מצטרף לדיון הזה והיה נזכר בשנות ה-80 ומשהו, פשוט לא היה מבין

לאן הוא נקלע. לשמחתי הרבה אני חלק מאלה שתרמו לעיצוב המדיניות בכמה נושאים.

נושא אחד זה נושא תעודות זהות ישראליות. המדיניות שניסינו לעצב ולהגיד אווזה

בנוכחות האנשים שם היא שלקבל אזרחות ישראלית זה כבוד ולא עונש, ומי שלא רוצה אף

אחד לא מכריח אותו. ירדנו מהקטע של הלחץ, עברנו שינוי של 180 מעלות. אני חושב

שאף אחד לא מצטער על כך.

נושא שני זה יציאת סטודנטים מרמת הגולן לסוריה. כשבאנו עם הרעיון הזה זה היה

כאילו טירוף לרושוב בכיוון כזה. עכשיו הנושא הפך כמעט לשגרה. סוריה היא אויב של

מדינת ישראל לפי הכללים ולפי החוק. זו מדינה לא נורמלית. הכל יכול לקרות. אבל

כשמישהו ראה את המצב כמו שהוא ואת כל המסכת, הרעיון הלא נורמלי בכל אופן עלה

מצדנו ואיך שהוא עיצבנו אותו.

נושא שלישי זה ביקורי משפחות בסוריה. גם פה כשהרעיון עלה זה היה קצת טירוף.

אני שמח שהייתי שותף לעיצוב המדיניות הזו. זה הכיוון שצריך ללכת בו ולנסות

להעמיק אותו. שמחתי לשמוע ממר אסעד שהוא בודק את הנושא ואני מקווה שהקטע הזה

יועמק.

התושב ברמת הגולן חי בין הפטיש לסדן בתודעתו. התפרצות כזאת או אחרת באה לתת

תשובה למצב שישנו. התושב הדרוזי ברמת הגולן רוצה לשמוע צליל בהיר, אהיד ממדינת

ישראל,מה קורה איתם ברמת הגולן. צליל כזה במדינה דמוקרטית, עם דעות כאלה ואחרות,

לעולם לא יישמע. הצליל לא בהיר, לא אחיד יש בו מליון צבעים. המצב לא הכי נוח.

אנחנו נתקלים במצבים לא נורמליים.

אני מאחל לכם בהזדמנות הזו הרבה בריאות וניפגש בהזדמנות אחרת.
היו"ר סאלח טריף
קודם כל, אני רוצה להגיד למנכ"ל משרד הפנים שאנחנו מאד מעריכים אותו. אני

מבטא את זה כמי שהיה פעם ראש רשות מקומית שעבד אתו. עשית מעשים גדולים גם כממונה

על המחוז וגם כמנכ"ל משרד הפנים. היתה לך מדיניות מאד טובה שזכתה לאהדה אצל כולם

ועל כך תבורך. אוזה חקלאי כמונו ואנחנו נמשיך לשמור על קשר. אני מאחל לך הצלחה.

אני רוצה לסכם את הדיון הזה. אני מבקש ממשרד הפנים לדווח לנו מה קורה בענין

בקשות לאיחוד משפחות. זה נדיר מאד שהשב"כ לא מאשר בקשה לאיחוד משפחות. אני לא

חושב שכמדיניות צריכה להיות בעיה בענין הזה. אני מבקש שטיפול משרד הפנים במועצות

המקומיות בגולן יהיה טיפול מיוחד במינו, כי יש שם אנשים מאד יקרים לנו. הם עושים

פעולות שעוזרות לשקט בגולן. השקט בגולן הוא אינטרס של כולנו. הדרוזים ברמת הגולן

נמצאים בבעיה מאד יהודית, מאד קשה, הם בין הפטיש לסדן, הגדרת את זה נכון, אבל עם

רמזים די עבים שכל דקרו הם עלולים להיות מושלכים לצד השני. אפשר להגיד שגם כשהיו

ידיעות שעומדים להחזיר את הגולן, היו כאלה שביקשו אזרחות מחדש והנושא הושתק כדי

לא לעשות בעיות לאנשים. יש בעיות עדינות, צריך לטפל בהן.



אני רוצה לסכם את הדיון. ועדת הפנים מחליטה כי היא רואה חשיבות רבה ביצירת

גבול פתוה בין סוריה לישראל, דוגמת הגשרים הפתוהים שהיו פעם. ביקורי קרובים

במקרים הומניטריים הם זכות יסוד שצריך לשמור עליה ולאפשר אורנה,

ועדת הפנים תפעל כדי שהממשלה תהליט על שינוי מדיניות שינאפשר ביקורים הדדים

בין תושבי רמת הגולן הדרוזים וקרוביהם בסוריה.

אנחנו נהיה בקשר ישיר עם ידידי אסעד במשרד ראש הממשלה ועם כל הגורמים כדי

שאפשר יהיה להזיז את הנושא הזה. אני מקווה שלפהות מכאן תצא דהיפה כדי לקדם את

העניינים.

תודה רבה לכם. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:40

קוד המקור של הנתונים