ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 13/11/1996

הבחירות באבו-גוש; מסירת הודעה לממשלה על דיון בוועדה ביחס להחלת חוק רציפות בהצעות חוק חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 20) (חלוקת מנדטים), התשנ"ג-1993; מסירת הודעה לממשלה על דיון בוועדה ביחס להחלת חוק רציפות בהצעות חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון - הארכת תקופת התיישנות), התשנ"ה-1995; מסירת הודעה לממשלה על דיון בוועדה ביחס להחלת חוק רציפות בהצעות חוק תיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין) (פטור למקווה טהרה), התשנ"ו-1996

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשויה

מושב שני



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 24

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי. בי בכסלו התשנ"ז (13 בנובמבר 1996). שעה 09:00
נכחו; חברי הוועדה
סאלח טריף - היו"ר

דוד אזולאי

רפאל אלול

זאב בוים

מיכה גולדמן

עמנואל זיסמן

תאופיק חטיב

מיכאל נודלמן

אופיר פינס-פז

אברהם שטרן
מוזמנים
אהוד שילת - משרד הפנים

איילת פישמן - " "

יחיאל קולין - יועץ משפטי - המשרד לענייני דתות

עוזי עצמון - מרכז השלטון המקומי

עדנה הירשמן-פרי - " "

ציון הדר - ראש המועצה הממונה אבו-גוש
יועצת משפטית
מרים פרנקל-שור
מ"מ מנהל הוועדה
יפה שפירא
קצרנית
מזל כהן
סדר-היום
1. מסירת הודעה לממשלה על דיון בוועדה ביחס להחלת חוק רציפות בהצעות

חוק: א. חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מסי 20) (יולוקת

מנדטים), התשנ"ג-1993 - של חבר-הכנסת פיני בדש.

ב. חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון - הארכת תקופת התיישנות),

התשנ"ה-1995 - של חבר-הכנסת אברהם הירשזון.

ג. תיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין) (פטור למקווה

טהרה), התשנ"ו-1996 - של חבר-הכנסת שאול יהלום.

2. הבחירות באבו-גוש.



מסירת הודעה לממשלה על דיון בוועדה ביחס להחלת חוק רציפות בהצעות חוק:

א. חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מס' 20)

(חלוקת מנדטים), התשנ"ג-1993

ב. חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון - הארכת

תקופת התיישנות), התשנ"ה-1995

ג. תיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין)

(פטור למקווה טהרה). התשנ"ו-1996

היו"ר סאלח טריף;

אני פותח את ישיבת הוועדה.
על סדר-היום
מסירת הודעה לממשלה על דיון בוועדה ביחס להחלת חוק רציפות
בהצעות חוק
א. חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון מסי 20) (חלוקת מנדטים),

התשנ"ג-1993, של חבר-הכנסת פיני בדש.

על פי חוק רציפות הדיון בהצעות חוק, התשנ"ג 1993, אני מתכבד להודיע כי

ברצונה של ועדת הפנים ואיכות הסביבה להחיל את דין הרציפות על הצעת חוק שלהלן:

חוק הרשויות חמקומיות (בחירות) (תיקון מסי 20) (חלוקת מנדטים) התשנ"ג-

1993, של חבר-הכנסת פיני בדש.

בהתאם לחוק רציפות הדיון בהצעות חוק, ניתנת בזאת הודעה לממשלה כי הוועדה

תקיים דיון על החלת חוק הרציפות על ההצעות שלעיל.

לפי סעיף 4 לחוק רציפות הדיון, יש ליתן לממשלח הודעה על מועד הדיון

בוועדה להחלת חוק רציפות הדיון על הצעות חוק 21 ימים מראש, אלא אם כן הסכימה

הממשלה כי הדיון יתקיים לפני כן.

לפיכך, אני פונה לממשלה שתודיע על הסכמתה לקיים את הדיון בוועדה בהצעה

להחיל רציפות על הצעות חוק אלה.

עו"ד שילת, יש לך הערות?
אהוד שילת
אנחנו לא דנים היום בחוקים?

היו"ר סאלח טריף;

אנחנו לא דנים.

כנ"ל לגבי חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון - הארכת תקופת התיישנות),

התשנ"ה-1995, של חבר-הכנסת הירשזון; ותיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה

(פטורין) (פטור למקווה טהרה), התשנ"ו-1996, של חבר-הכנסת שאול יהלום.

לגבי חוק הבחירות (דרכי תעמולה) (תיקון - הארכת תקופת התיישנות), התשנ"ה-

1995 - מירי במה מדובר?



מרים פרנקל-שיר;

מדובר בארכת תקופת ההתיישנות לכל העבירות לפי חוק הבחירות (דרכי תעמולה).

במקום שתקופת ההתיישנות תהיה שנה, מבקש חבר הכנסת להעמיד את תקופת ההתיישנות

לשלוש וחצי שנים, שהיא מחצית מתקופת ההתיישנות
איילת שיפמן
ההצעה המקורית היתה שלוש וחצי שנים, ירדו לשלוש שנים.
אי שילת
אני רוצה להזכיר שהחוק הזה הוא לא חוק מיוחד לבחירות לרשויות המקומיות.

חוק הבחירות (דרכי תעמולה) חל גם על הבחירות לכנסת וגם על הבחירות לרשויות

המקומיות.

עוזי עצמון;

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להעיר לגבי הרשויות המקומיות בלבד, מכיוון

שהבחירות לכנסת הן לא מענייננו.

אני סבור שיש לדחות את ההצעה הזאת, לא לקבל אותה. מדובר כאן בעבירה

שמתייחסת לתקופת בחירות. חשוב מאד שנושא של העמדה לדין וענישה בענייני בחירות

יסתיים מהר ככל האפשר. זאת אומרת, מאד לא רצוי שכתוצאה מהאשמה שלא הוכחה, תהיה

התדיינות משפטית כאשר חרב מתהפכת מעל ראשם של חברי מועצות והלחץ מצד גורמים

פוליטיים העויינים את אותו חשוד ימשיך להתסיס את הרשות המקומית. כדי להביא

לשקט בתוך הרשות, יש הכרח לפעול בזריזות בענין הזה ולסיים את כל ההליכים

הדרושים על-מנת להעמיד לדין את העבריינים.

אני רוצה להפנות את תשומת לבכם שפה מדובר בהתיישנות. הווי אומר, במניעת

העמדה לדין. אנחנו צריכים להביא חשבון שבתי המשפט פועלים בקצב שעומס העבודה

מכתיב להם ולפעמים זה אורך זמן די ממושך. יקרה מצב שעבירות שמיוחסות למועמד או

לסיעה או לגורמים שקשורים למערכת הבהירות עלולות להתסיס את המועצה המקומית

במשך כל תקופת הקדנציה שלה. זו תוצאה שיש למנוע אותה. לכן אני רואה את הנושאים

האלה כסוג מיוחד שאין להקיש ממנו לתקופת ההתיישנות הרגילה. פה יש אינטרס

חיוני לגבי עבירות שנעברו קודם לבחירות, שההליך יסתיים מהר ככל האפשר. לכן,

לדעתי, עם כל הכבוד למציעי ההצעה, יש להשאיר את המצב כמות שהוא.
היו"ר סאלח טריף
כמות שהוא זה שנה.
עוזי עצמון
שנה זה להגיש כתב אישום. זאת אומרת, הרשויות החוקרות צריכות לדעת שהנושא

הזה הוא בעל אופי מיוחד.

היו"ר סאלח טריף;

למעשה אתה אומר שזה יאריך את תקופת ההתעללות בנבחרי ציבור.



זה יעכיר את האפשרות לפעולה במסגרת המועצה הנבחרת, מכיוון שהם יהיו

פושעים בפוטנציה לאורך כל התקופה.

היו"ר סאלח טריף;

רק עכשיו פנינו לאגף החקירות במשטרה ולפרקליטות וביקשנו לדעת מה קורה עם

תיקי חקירה נגד ראשי רשויות ונבחרי ציבור. בפרקליטות נערמים תיקים רבים שאין

להם טיפול. היום משתמשים בזה נגד ראשי רשויות לתעמולת נגד, להסתה וכן הלאה. זה

לא רצוי. אנחנו נעלה את הענין הזה באופן מיוחד ללא שום קשר להצעת הרווק משום

שאני לא רוצה שיהיה מצב לפיו על תלונת שווא - ויש תלונות שווא נגד ראשי

רשויות שזוכו בבתי משפט - יעשו שישו ושמחו תקופה ארוכה כולל בטלוויזיה וברדיו

ואחר-כך אותו אדם ייפגע לקראת הבחירות לרשויות. אם הוא אשם, הפרקליטות תגיש

כתב אישום ובתי המשפט ישפטו, אבל זה לא יעלה אבק על המדפים של הפרקליטות.

עוזי עצמון;

התיקון הזה משדר מסר הפוך.
היו"ר סאלח טריף
אני מסכים אתך.

אי ילת שיפמן;

אני מרשה לעצמי לנסות לדבר בשם המציעים כיוון שאף אחד מהם לא נמצא פה.

לפי מה שאני יודעת, הבנתי שהרקע לאותה הצעת חוק הוא העובדה שאחרי הבחירות

הקודמות לרשויות המקומיות ב-1993 היה דו"ח של מבקרת המדינה שהתייחס בעיקר

לעבירות על סעיף 2אי לחוק, זאת אומרת שימוש שלא כדין בנכסי ציבור. עד שהדו"ח

הוגש, נדמה לי בשנת 1995 כבר, כתבי אישום לא הוגשו למרות שלכאורה נעברו עבירות

מכיוון שההתיישנות כבר חלפה. זאת אומרת, נמצאו מימצאים שלכאורה נעברו עבירות

ואי-אפשר היה לעשות כלום כי ההתיישנות חלפה כבר.

הייתי רוצה להציע הצעת פשרה, שההארכה של תקופת ההתיישנות תתייחס רק לאותו

סעיף 2אי ולא לסעיפים אחרים של החוק.

היו"ר סאלח טריף;

זו הגבלה שאפשר לחשוב עליה.

מרים פרנקל-שור;

איילת, חיית בדיון שהיה בממשלה לגבי תמיכה או אי-תמיכה?

איילת שיפמן;

הייתי בוועדת שרים שבה רק הוחלט לתמוך ברציפות, לא היה דיון לגופו.



מרים פרנקל-שור;

לנו יש פרוטוקול ובו עמדת הממשלה לפיה היא תומכת בהארכת התקופה לשנתיים

בלבד.
היו"ר סאלח טריף
אלו פרטים שנדון בהם בעת הדיון בגוף החוק עצמו ולא עכשיו. יש מקום לחשוב.

שלוש שנים זה קצת מרחיק לכת.
עוזי עצמון
קודם כל אנחנו רואים בעמדת הממשלה, אם מותר לי לומר, נסיון לתת הצעת

ביניים שאין לה הגיון לא לכאן ולא לשם. זאת אומרת, היא לא פותרת את הבעיה.

צריך לראות את העקרון, על איזה אינטרס לגיטימי באים להגן.

מה שאמרה גברתי המלומדת לגבי הענין של מבקרת המדינה, זה שיקול לא רלבנטי.

מבקרת המדינה יכולה לכתוב דו"ח או לא לכתוב דו"ח. לעתים היא גם לא מתייחסת

לנושא הזה. אז שהכנסת תחוקק חוק שהוא פועל יוצא של איזושהי קביעה של מבקרת

המדינה שבמקרה ספציפי היתה רלבנטית לנושא, זה שיקול שלא צריך להביא בחשבון.

מי הם ה"זאבים" ששומרים שהסיעה הנגדית או היריב לא יעשה שימוש, אלה אנשי

המקים. אס היריב לא מצא לנכון להתלונן במשטרה והוא שומר את זה בכיסו ובא אחרי

תקופה ארוכה, כאשר השתנו ההרכבים בקואליציה, למה לעודד את זה? רוצים את טוהר

המידות, ניתן כלי מתאים. המשפט הפלילי עומד לרשותו, תוך שנה מוגש כתב אישום

והענין עובר להליכים של משפט. לא הוגש כתב אישום, פירושו של דבר שלא היתה

תלונה. בגלל זה שהיה מקרה ומבקרת המדינה כתבה דו"ח נזעקו ואמרו צריך להאריך את

המועד. הנזק הוא הרבה יותר גדול.
אהוד שילת
אני מסכים גם עם איילת וגם עם עו"ד עצמון. יש צדק רב בטענה הבסיסית שלא

צריך למשוך דברים כאלה שלוש שנים. נכון שזו לא היתה הכוונה הבסיסית. הבעיה

העיקרית בחוק דרכי תעמולה זה סעיף 2אי רבתי. כל חוק דרכי תעמולה הוא ארכאי,

הוא לא מנוסח טוב, הוא לא עדכני. הסעיף היחידי שיש בו איזושהי משמעות אמיתית

לגבי פלילים זה שמכניסים את היד לקופת הציבור ומוציאים כסף לטובת רשימה או

מפלגה. גם הסעיף הזה מנוסח בצורה כוללנית, כי שואלים אותי שאלות בתקופת
בחירות. אדם מצלצל ואומר
ראש המועצה דיבר בטלפון עם אנשים שיצביעו בשבילו.

אני אומר לו: אז מה? הוא עשה שימוש ברכוש המועצה, הוא דיבר בטלפון. סיפור אחר.
באים ואומרים
אתמול בערב היתה ישיבה של סיעת ראש המועצה בחדר הישיבות של

המועצה. נו, אז מה? הוא אומר לי: מה אז מה? הם עישנו סיגריות, אחר-כך המנקה

ניקתה, זה על חשבון המועצה. אמרתי לאדם הזה, אתה יודע מה, לך למשטרה.

אין גבול לדבר הזה. בתקופת בחירות האדם לא מעוניין בזה אחרי שלוש שנים.

כל מה שהוא רוצה זה להגיש עכשיו תלונה למשטרה וכשהוא יקבל אישור שהוא הגיש

תלונה, הוא יגדיל אותו לפלקט וישים את זה בכל לוחות המודעות בישוב שיש תלונה

נגד ראש המועצה, הוא פושע ולא חשוב מה יש בתלונה.

האמת היא שהסעיף הזה הוא הסעיף החשוב. לכן צריך לשקול את זה ברצינות.
היו"ר סאלח טריף
אנחנו ניקח את הדברים האלה לתשומת לבנו כאשר נדון על החוק עצמו. לכן אני

מציע להחיל עליו רציפות.

עוזי עצמון;

יש לי הצעה לפני שמתקבלת ההלטה. היות שחוק הבחירות (דרכי תעמולה) צריך

תיקון, אני מציע לא להעביר את החוק הזה כדבר פרטני אלא להגיד למציעים או
לממשלה
קחו את החוק הזה, שבו עם המומחים ותאווררו אותו. תגידו: כל ההוק הזה

שנה, עבירה ספציפית שהיא בעצם המורה שלוש שנים. כלומר, תתנו דעתכם לבעיה

האמיתית.
היו"ר סאלח טריף
אולי בגלל התיקון הזה נזכה לתיקונים נוספים טובים שאנחנו מדברים עליהם.
עוזי עצמון
הלוואי וזה היה כך. המציע קיבל את שלו ובזה נגמר הענין.
היו"ר סאלח טריף
היות שהענין הזה מוסכם גם על הממשלה, הייתי רוצה שיחול על החוק הזה דין

הרציפות כדי שנוכל לדון בו בכובד ראש ולקחת את הדברים שלכם לתשומת לבנו. אולי

גם נעשה מקצה שיפורים.

לכן אני מודיע על החלת דין רציפות על הצעת חוק הבחירות (דרכי תעמולה)

(תיקון מסי 13) (הארכת תקופת ההתיישנות), התשנ"ו-1996. אנחנו נביא את זה

למליאה בשבוע הבא,
עדנה הירשמן-פרי
זה עובר למליאה לקריאה ראשונה?
היו"ר סאלח טריף
לא. החוק עובר למליאה להצבעה על החלת דין רציפות ורק אם תוך 14 יום לא

יהיה ערעור של סיעה או של הממשלה, זה יחזור לוועדה לדיון מחדש. זה לא עובר עוד

לקריאה ראשונה.



מרים פרנקל-שיר;

לא, זה כבר עבר קריאה ראשונה. זה חוזר לוועדה להכנה לקריאה שניה ושלישית.

אהוד שילת;

מה לגבי הרווק הקודם של חלוקת המנדטים?
מרים פרנקל-שור
זה רק הודעה לממשלה. אנחנו צריכים להמתין 21 יום להודעת הממשלה. תוך 21

יום זה הוזר לוועדה, אנחנו מקיימים דיון כגון הדיון הזה, אנחנו מעלים את החוק

למליאה ממתינים 14 ימים, אם סיעה או הממשלה לא מתנגדות, ההצבעה במליאה ואז זה

חוזר להכנה לקריאה שניה ושלישית בוועדה. כלומר, רציפות אתה יכול להחיל רק על

הצעות חוק שעברו קריאה ראשונה.
היו"ר סאלח טריף
הצעת חוק לתיקון פקודת העיריה ומסי הממשלה (פטורין) (תיקון מסי 7) (פטור

למקווה טהרה), התשנ"ו-1996. במה מדובר?
מרים פרנקל-שור
בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין) 1938 יש מספר מוסדות דת שזכאים

לפטור מתשלום ארנונה. חבר-הכנסת שאול יהלום מבקש לכלול, במסגרת החוק הזה, פטור

למקוואות טהרה.
היו"ר סאלח טריף
עו"ד חלל קולין, מה הטעם להחיל פטור על מקווה טהרה?

הלל קולין;

קודם כל הנושא הזה הוא צורך דתי. זאת אומרת, מקווה טהרה מוקם לצרכי דת

ואין ס י בה - - -
היו"ר סאלח טריף
לא משלמים שם אגרות.
הלל קולין
משלמים אגרות אבל הן לא לצרכי רווח, הן לא מכסות את ההוצאות בכל מקרה.

רוב המקוואות הציבוריים שייכים למועצות דתיות שסמוכות על שולחן העיריה.

ההוצאה על ארנונה זה כאילו אתה מוציא מכיס אחד ומכניס לכיס שני.
היו"ר סאלח טריף
המועצות גובות מסים ממועצה דתית?
הלל קולין
למרות שלא היתה אסמכתא בחוק, היו מקומות שלא גבו, אבל לאחרונה כשהמצוקה

התקציבית של העיריות עלתה התחילו לגבות.
היו"ר סאלח טריף
בתי כנסת לא משלמים מסים?

הלל קולין;

משלמים שליש, כי זח פטור על ארנונה כללית ולא על חלק שמיוחס לנקיון, ביוב

וכיוצא בזה. זה לא פטור מלא,

מבחינת הדת היהודית בניית מקווה קודמת לבניית בית כנסת מבחינת החשיבות

שמי יחסים לזה.

עוזי עצמון;

אנחנו מתנגדים, בלי להיכנס לויכוח ההלכתי.

קודם כל, צריך לזכור שהחוק הזה הוא מ-1938, זאת אומרת כמעט 60 שנה. חוק

ארכאי, מיותר שראוי היה לבטל אותו ולגבש קריטריונים חדשים לגבי הנושא.

אני לא נכנס לשאלה עצמה אם מקווה טהרה קודם לבית כנסת או לא קודם לבית

כנסת, כי זאת לא השאלה בכלל.
היו"ר סאלח טריף
זה רכוש של המועצה המקומית. עוד מעט יכפיפו את המועצות הדתיות למועצות

המקומיות. אז מה, הם יגבו מהמוסדות שלהם?

עוזי עצמון;

כאשר יגיע היום הזה ישאלו את השאלה לגבי פטור למוסדות עירוניים או של

הרשות המקומית.

במקווה טהרה יש עלות, אנשים משלמים. אולי הסכום לא גדול.
היו"ר סאלח טריף
משלמים כדי לתחזק את המקום.

עוזי עצמון;

מה שנעשה פה, רוצים להגדיל את תקציב המועצות הדתיות על חשבון הרשות

המקומית. במהותו זה בעצם העמסה של הוצאה נוספת בדלת האחורית.

היו"ר סאלח טריף;

בוא נגיד פחות הכנסה למועצה המקומית.



עוזי עצמון;

פחות הכנסה, פירושו של דבר שמתעלמים לגמרי מהעובדה שהרשויות המקומיות

נמצאות במשבר קשה מאד.
היו"ר סאלח טריף
אני רוצה להביא לידיעתך שלמקווה טהרה באים בדרך כלל אנשים שלא תמיד חם

במצב כלכלי טוב. זה לא מקום שיכול להיות רווחי כדי שהמועצה תגבה מסים.
עוזי עצמון
אני מצביע על דבר אחר. יש אנשים בעלי יכולת שיכולים לשלם, והמדובר הוא לא

בתשלומים מי יודע מה, פחות תשלומים מאשר אני משלם לבריכת השחיה. אני לא רוצה

להיכנס לויכוח על הנושא, אבל מדוע אם אני צריך ללכת לבריכת שחיה במוסד שהוא לא

למטרת רווח, לא יתנו לו פטור מארנונה?
דוד אזולאי
כי לבריכה אתה הולך לבלות.

עוזי עצמון;

אני לא הולך לבלות.

היו"ר סאלח טריף;

כשאני הולך לקנטרי, אני משלם הרבה כסף.
עוזי עצמון
קנטרי זה סיפור אחר. יש לי אישור רפואי שאני צריך ללכת לבריכה, זה פוטר

אותי?

לא זאת השאלח. השאלה היא אחרת. אני לא רוצה להיכנס לויכוח הערכי ולומר מה

יותר חשוב ממה. אני אומר שהטכניקה של מתן פטור מארנונה זה דבר פסול.

אומר מר הלל קולין שליש. השליש הוא פרובלמטי. מדוע שליש? יש שירותים, יש

פינוי אשפה. הנושא הזה נמצא בויכוח משפטי, האם מותר לנו לקחת רק שליש או אסור

לנו לקחת שליש. לא יכול להיות מצב לפיו באים ואומרים: זה מוסד חשוב, אני פוטר

אותו מארנונה. אותו סיפור עם בתי אבות. הנושא הזה עבר בוועדת כספים. העלו את

הארנונה למגורים ופטרו את בתי האבות.

היו"ר סאלח טריף;

שם זה יותר עסקי. זה הוזיל את העלות לקשישים?
עוזי עצמון
זה לא יוזיל שום דבר.



היו"ר סאלח טריף;

הבעיה היא שזה לא דומה.
עוזי עצמון
זה לא דומה, אבל אני אומר שהטכניקה דומה. באמצעות רצון להיטיב, אולי בצדק

ואני לא רוצה להיכנס לויכוח הערכי, עושים את זה דרך פטור מארנונה. לא צריך

להיות פטור מארנונה. מה שכן יכול להיות, שברשות המקומית יקבעו את הדירוג לפי

הנושא.

איש לא בדק בכלל מה המשמעויות הכספיות של הענין הזה בנתיבות, בדימונה

ובמקומות כאלה. יכול להיות שלגביהם הדבר הוא כן משמעותי. מציעי ההצעה הנכבדים

היו צריכים לעשות עבודה של איסוף נתונים כאשר באים עם הצעת חוק כזאת ולהגיד

בכמה כסף מדובר, מה ההתפלגות של זה ברשויות השונות.
היו"ר סאלה טריף
על זה נדבר בדיון על הצעת החוק.
דוד אזולאי
אני אומר לך שזה פחות ממשרדי הממשלה וכל היתר.

עוזי עצמון;

אני מסכים אתך. על הראשונים אנו בוכים, כך נאמר.

דוד אזולאי;

מה דינם של המסגדים ברשויות המעורבות?

עוזי עצמון;

כבתי כנסת.

היו"ר סאלח טריף;

אני יודע שבישובים הדרוזיים לא לוקחים שום מס, לא יעיזו גם.

דוד אזולאי;

אני שמח שאתה אומר שאצל הדרוזים לא יעיזו. אצל היהודים מסוגלים להעיז.
היו"ר סאלח טריף
הייתי ראש רשות, אני יודע מה זה. כל נושא הדת הוא רגיש ולא יקבלו את זה.
הלל קולין
אני רוצה להגיב לדברי עורך-דין עצמון. למעשה הוא פרץ לדלת פתוחה במידה

שהוא דואג להכנסות של הרשות המקומית.



הרשות המקומית, לפי הרווק, מממנת 60% מההוצאות של המועצה הדתית והיא

מתעקשת על קוצו של יוד, אם היא תראה שפתאם גדלו ההכנסות של המועצה הדתית או

שנחסך לה הון רב כתוצאה מזה שהיא לא שילמה ארנונה, היא תדאג טוב מאד להכות

אותה ולהפחית מההקצבה של 60%.

יש כאן ענין מהותי. החוק, שאתה אומר שהוא עתיק יומין, הכיר עוד בשלטון

המנדט, שצרכי דת לא צריכים להוות מקור להכנסה כספית. להוציא מקווה טהרה מרשימה

של מוסדות דת פטורים nrאבסורד מסוים שהגיע הזמן לתקן אותו.

דוד אזולאי;

המקווה הוא בנפשנו. אני לא יודע אם אני יכול להגיד שהוא יותר חשוב מתפילה

או פחות חשוב מתפילה. מבחינת חשיבות זה בוודאי בעדיפות ראשונה. אשה שגרה באחד

המושבים המרוחקים בצפון שאין בו מקווה, צריכה לכתת את רגליה עד נהריה על מנת

להגיע למקווה. אני רוצח להראות לך את חשיבות הענין.

אנחנו מדברים על מקוואות. אם אני לוקח עיר כמו עכו, בעכו יש 50 אלף

תושבים, מתוכם שליש אוכלוסיה ערבית, שני שליש יהודים ובסך הכל יש שני מקוואות

שהמטראז' של שניהם ביחד לא עולה על 200 מטר מרובע.

רבותי, אנחנו לא מדברים פה על מליונים. גם אני באתי מרשות מקומית, אני

יודע את המצוקה. לא פעם הבעתי את הענין הזה פה בוועדה. יש בעיה לרשויות

המקומיות, שכל הזמן דורשים מהן לשלם ולתת. צריך פעם אהת ולתמיד לפתור את

הבעיה. לא יכול להיות שיתנו כל מיני הנחות וחרשויות תספוגנה אותן, אני מקבל את

הגישה הזאת. אבל זה חלק מהמכלול והמקוואות לא הם שיגרמו לדלדול הקופה הציבורית

של הרשות המקומית. הזכרנו פה את עכו. אני יכול להביא נתונים של כמה רשויות.

מדובר בהכנסה קטנה מאד.
עוזי עצמון
אם לא "כצעקתה" אז על מה נזעקים?
דוד אזולאי
היום כשאשה הולכת למקווה, המועצה הדתית נותנת את כל השירות הזה בכל דרך

אפשרית ובלבד שהאשה תגיע למקווה. ברגע שהאשה מתחתנת, נותנים לה בונוס ובמשך

שנה שלמה היא נכנסת בחינם למקווה, כי חשוב להכניס את זה לתודעה של הנשים. אני

לא מדבר כרגע על הגברים שזה גם חשוב, אבל אצל הנשים זה יותר חשוב. היום

משלמים, נדמה לי כ-10 שקלים. זה לא מכסה את ההוצאות. אני מכיר את הנושא הזה

טוב כחבר מועצה דתית.

הלל קולין;

עבור מים משלמים תעריף הכי גבוה.
דוד אזולאי
זה סיפור בפני עצמו. לדעתי צריך לבדוק את הנתונים.

היו"ר סאלח טריף;

בדיון בהצעת החוק גופה נביא את כל חנתונים. עכשיו אנחנו מחליטים על החלת

הרציפות על הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פטורין) (תיקון מסי

7) (פטור למקווה טהרה), התשנ"ו-1996. הממשלה תומכת בהחלת דין הרציפות.



הבחירות באבו-גוש

היו"ר סאלח טריף;

רבותי, אנחנו דנים כעת בבקשת שר הפנים לקבוע מועד בחירות למועצה המקומית

באבו-גוש.

המועצה המקומית באבו-גוש הוקמה ב-15 בדצמבר 1992 ומועד הבחירות נקבע

בזמנו על ידי השר הקודם חיים רמון ל-6 בינואר 1997. למעשה בקביעת מועד הבחירות

לא לקחו בחשבון שזה סמוך מאד לצום הרמדאן ויש קצת בעייתיות. האנשים צמים ואם

יהיו בחירות חוזרות הבעיה תהיה מסובכת יותר.

היו פניות רבות של תושבים מאבו-גוש אל שר הפנים וגם אלי לאפשר דחיית מועד

הבחירות ולאפשר לראש הוועדה הקרואה להמשיך בפרוייקטים שהוא התחיל בהם בישוב.

לפני שאני נכנס לגופו של ענין, הייתי רוצה לשמוע מראש המועצה מה קורה בישוב.

אני יכול להגיד שחלק גדול מהתושבים אכן מרוצים מתפקודו וטיפולו של ראש המועצה.

מר הדר, בבקשה.

ציון הדר;

כמו שאמר היושב-ראש, אנחנו מכהנים כארבע שנים ובמהלך התקופה הזו בעצם

"התלבשנו" על הישוב כדי לפתור את הבעיות שיש בישוב. הישוב הזה סבל מהזנחה רבה

במשך תקופה ארוכה, בעיות של ביוב, חוסר בתי ספר, מים וכו'.

בשנים האלה הספקנו לעשות כמה פרוייקטים. הקמנו חלק מבית-ספר מקיף גדול,

התחלנו לטפל ברשת הביוב של הישוב, כמעט שני שליש ממנה מבוצעת. רשת המים לקראת

סיום. אנחנו בעיצומן של עבודות כבישים. יש מספר פרוייקטים שנמצאים בעיצומם

ומועד סיומם הוא במהלך השנתיים הקרובות. אני חושש שהפסקת העבודה שלנו בשלב הזה

תגרום לעצירת הפרוייקטים האלה וכל אחד מהם בפני עצמו הוא פרוייקט חשוב לקהילה

ולישוב.

כפי שאתם רואים ברשימה, בימים אלה עומד להיבנות מרכז קהילתי בתקציב של 8

מליון שקל. השלמתו תארך כשנתיים. תחנה לבריאות המשפחה, שבימים הקרובים עומדים

להתחיל בביצועה. השלמת מערכת הביוב שתארך כשנה וחצי. יש לנו מערכת כבישים

פנימיים הרוסה לגמרי שבימים אלה משקמים אותה. גם היא תארך עד 1998. בית ספר

מקיף שהקמנו, בעצם נעשה רק שלב אחד, אנחנו צריכים להשלים עוד שני שלבים. בסך

הכל זה קמפוס של 5,200 מטר. יש לנו מועדון פיס לקשיש שבימים הקרובים יתחילו

בבנייתו. יש לנו כביש החוצה את אבו-גוש, הכביש הראשי של אבו-גוש. הוא נמצא

בהשלמת תכניות יחד עם מע"ץ והחברה הממשלתית לתיירות בהיקף של 20 מליון שקלים.

בנוסף לזה יש פרוייקטים גדולים שאנחנו מובילים, אחד מול המינהל, שזה פיתוח

מגרשים לבנייה לבני המקום ופיתוח של התיירות באבו-גוש.

בשנים האלה הקפדנו על ניהול תקין של המערכת מתוך ראייה מקצועית ולא מתוך

ראייה אחרת. יצביעו על כך הנתונים הכספיים של המועצה. אחוז הגביה שלנו במועצה

הוא מהגבוהים בארץ במיגזר הערבי וגם במיגזר היהודי. רק להמחשה, בשנת 1995

גבינו כ-% 87 מתשלומי המים שלנו וכ-81% מתשלומי הארנונה. מי שמכיר קצת את

המיגזר הערבי יודע שהממוצע הארצי הוא כ-^30, כך שבוודאי שאין לזה אך ורע.



בשנה האחרונה הצלחנו להגדיל את תקציב המועצה באמצעות ניצול נכון של

התקציב מכ-11 מליון שקל בשנת 1995 לכ-18 מליון שקל בשנת 1996. זאת אומרת, יש

פה גידול משמעותי בתקציב הרגיל, העקרון הוא לעבוד בחסכון. אנחנו לא מנצלים את

כמות כוח האדם שמותרת לנו, אנחנו עובדים במצב של יעילות. כל הכסף שנחסך חוזר

בעצם לטובת הישוב בפיתוח.

הכנו לישוב תכנית אסטרטגית לחמש שנים שמפרטת את כל היעדים שאותם אנחנו

רוצים להשיג עם תום הכהונה שלנו, שבעצם חשבנו שהיא תסתיים ב-1998.

אנחנו חושבים שכדי להשלים את הפרוייקטים, כדי להתחיל בתנופת פיתוח וכדי

לא להכניס את הישוב עכשיו למערבולת של בחירות ומלחמות פנימיות, חשוב שתאפשרו

לנו להמשיך בעבודתנו ותנו לישוב להגיע לבחירות יחד עם כלל הרשויות.

תאופיק חטיב;

אתה גבית 87% מתשלומי המים ו-81% מתשלומי הארנונה. כמה חובות אבודים מחקת

במשך ארבע שנים?

ציון הדר;

לא מחקתי אף חוב אבוד.

מיכה ג ולדמן;

אחת המשימות האמיתיות שלנו כוועדה היא איך לפקח על משרד הפנים כדי להעלות

את אחוז הגביה בארנונות. והנה, אתמול שמעתי בשורה חיובית. אני חושב שצריך

לסגור את הפערים ולהשוות את תנאי הפיתוח והתקציב של הרשויות הערביות

והיהודיות. יחד עם זאת, כמו שנלחמתי בזמנו כנגד רשויות יהודיות שנהנו מכיסוי

גרעונות והמשיכו בפיגור בארנונות, אותו דבר אני אומר לישוב הערבי. כל הזמן יש

ריב גדול על תקציבים גם במיגזר הערבי וגם במיגזר היהודי. הייתי רוצה שלקראת

שנת 2000 נגיע למצב שלא נשמע שיש רשויות ערביות ורשויות יהודיות אלא המאבק של

כל הרשויות יהיה אחיד. זו צריכה להיות המשימה שלנו עד שנת 2000, להגיע למצב

שהרשויות במדינת ישראל יעברו את ה-% 80 בגביית ארנונה, משום שזה היום החולי

חגדול ביותר. אם נבדוק מה הפער הגדול בארנונות וכמה התרגום של זה בכסף, נגיע

למאות מליוני שקלים שהם למעשה כסף שחסר היום בשלטון המקומי. אם השלטון המקומי

יכין תכנית לארבע שנים ובה הוא יתחייב שהרשויות יגבו 80% פלוס, זה יחייב את

הממשלה להגדיל את תקציבי הפיתוח והתקציבים הרגילים.

תאופיק חטיב;

יש הטעיה אופטית במה שאתה אומר. הגביה נעשית מסך הכל חובות של המועצה.

מיכה גולדמן;

אנ י מדבר על בתי אב.
תאופיק חטיב
בסדר, אבל הגביה הזאת כוללת פיגורים משנת 1950.
מיכה גולדמן
תאמין לי שאני יודע.

ציון הדר;

אני רוצה להבהיר עוד דבר אחד. אנחנו כמועצה עמדנו על קיום כל ההתחייבויות

כלפי העובדים וכלפי הספקים בזמן. אין לנו פיגורים בתשלומים, אין לנו שביתות,

אין תביעות להלנת שכר ולא היתה בארבע השנים האלה שום תביעה כלפי המועצה מספק

כלשהו.

תאופיק חטיב;

מה מספר התושבים וסך כל התקציב הרגיל?

ציון הדר;

אמרתי, מספר התושבים הוא כ-4,300. התקציב הרגיל לשנת 1996 הוא כ-18 מליון

שקל. חלק ממנו הוא מיחזור של כספים שהצלחנו לחסוך אותם בתקציב השוטף והעברנו

אותם לפיתוח.

היו"ר סאלה טריף;

תודה רבה.

חברי הכנסת, אני רוצה לאפשר לעורך-דין שילת לתת לנו סקירה על הענין הזה,

אבל לפני זה אני רוצה להביא לידיעתכם שקיבלתי מכתב מעורך-דין אבו-גוש שעתר

לבג"ץ. הוא ביקש שייקבע מועד לבחירות ושיוותרו על אפשרות הארכה הקיימת בפני שר

הפנים וועדת הפנים. הוא מביא את כל השלבים של הבג"ץ בענין הזה והדיון שהיה.

הוא אומר שהוא מתנגד באופן עקרוני לדחיית הבחירות והוא מבקש לערוך אותן

במועדן.

תאופיק חטיב;

מה המועד?
היו"ר סאלח טריף
המועד היה צריך להיות בינואר, ממש בצום הרמדאן.

מרים פרנקל-שור;

עורך-דין אבו-גוש מסכים לא לעתור לבג"ץ אם הבחירות יידחו עד אמצע פברואר.

הי ו"ר סאלח טריף;

כן, זו עמדתו. הוא אומר, לאור הדיון המשפטי בענין הזה ולאור בקשה של חלק

מתושבי הישוב הוא מבקש שהמועד יהיה סמוך מאד למועד הזה ולא יאוחר.

אני קיבלתי פניות רבות של תושבים שמסכימים לדחות את מועד הבחירות. הם פנו

לשר הפנים, שר הפנים פנה בהתאם. עורך-דין שילת בקיא בענין הזה והוא ישכילנו.



אברהם שטרן;

מה כאן המעמד של הוועדה בנושא קביעת הבחירות, היא קובעת או היא ממליצה לפני

שר הפנים וההכרעה בידו?

היו"ר סאלרו טריף;

התאריך הובא לוועדה על ידי השר כדי שתהיה אפשרית לוועדה לדון בענין.

מרים פרנקל-שור;

השר פנה לוועדה לשם יעוץ או אישור. במה דברים אמורים? בחירות ראשונות חייבות

להתקיים כשמועצה ראשונה קמה לאחר ארבע שנים מיום כהונתה. הן יכולות להתקיים לפי

שלוש אפשרויות. תוך 60 ימים יושר יכול להחליט. אם הוא רוצה אחרי 60 ימים, בתוך

השנה החמישית, וקשר חייב להתייעץ עם ועדת הפנים. לאחר השנה החמישית, לכל מועד

בחירות הוא צריך לקבל את אישור הוועדה.

אהוד שילת;

כבוד היושב-ראש, הציג את העובדות. המועצה הראשונה באבו-גוש הוקמה ב-15 בדצמבר

1992- ב-15 בדצמבר 1996 מסתיימות ארבע שנים. לפי החוק, כמו שאמרה הגברת פרנקל, שר

הפנים אמור לקיים בחירות תוך 60 יום מה-15 בדצמבר 1996-

אני פשוט מרחיב קצת את היריעה, כי אני חושב שחברי הוועדה צריכים לקבל את כל

התמונת ולא רק בנקודה המצומצמת של רמדאן או לא רמדאן וקביעת בחירות. בטלזסטון

התעוררה בעיה ושם שר הפנים החליט להקדים את הבחירות בתוך הארבע שנים. אם זה

בסמכותו או לא בסמכותו, זו שאלה אחרת. לרגל זה ולרגל פגישה של עורך-דין אבו-גוש

בבג"ץ הוא החליט גם להקדים את הבחירות באבו-גוש לאוגוסט 1996- כנגד ההחלטה הזו בא

בג"ץ של תושבים ארורים. הבג"ץ התייחס רק לאבו-גוש. שר הפנים, שהבין שהוא לא יכול

לקיים את הבחירות באוגוסט 1996. החליט לחזור למסגרת החוק של 60 יום. אמרתי שתוך

60 יום האלה נופל צום הרמדאן. החליט השר לקיים את הבחירות לפני צום הרמדאן. אמרתי

לו בתשובה שכמעט אין ספק שיהיו בחירות חוזרות לראש הרשות ואז אם קובעים את

הבחירות כמה ימים לפני צום הרמדאן, הבחירות החוזרות יפלו בצום הרמדאן. אם דעת השר

היא שאכן צום הרמדאן מצדיק לא לקיים את הבחירות, צריך להביא ברושבון גם את הבחירות

החוזרות.

מבלי להעביר ביקורת, אלה עובדות חיים, הדיון היום מתקיים בוועדה מספר חודשים

אחרי הבחירות לכנסת. השיחה עם השר והבג"צים היו בערך שבוע או עשרה ימים לפני

הבחירות לכנסת. מי שיגיד שאין השפעה להחלטות, אם זה כמה ימים לפני הבחירות לכנסת

או חודשיים אחרי הבחירות לכנסת, אני לא מקבל עמדה כזו. על אף שהשר גם שוקל

שיקולים ענייניים, יש השפעה. וזה היה שבוע או עשרה ימים לפני הבהירות לכנסת. הוא
אמר לי
אני לא יודע, אני רוצה את הבחירות הבסיסיות ככזה ימים לפני הרמדאן. ואז

הצעתי לו תאריך של 6 בינואר, שזה כמה ימים לפני הרמדאן. הרמדאן מתחיל בערך ב-10

בי נואר.

היו"ר סאלח טריף;

אבל אז המועד לא היה לרוחך.

אהוד שילת;

לדעתי, ואני הבעתי אותה גם פה לפני השר הנוכחי, ברמדאן לא צריך לקיים בחירות

ולא בחירות חוזרות. זה פשוט לא הגיוני.



אני רוצה להגיד יותר מזה. עורך-דין אבו-גוש שאל אותי: מה יקרה אם בחירות

כלליות יהיו בנובמבר 1998 שזה נופל ברמדאן. אמרתי: אין לי ספק, שאם לא יבוא

חבר-כנסת להגיש הצעת הוק, הוראת שעה, לדהות את הבהירות בהודש או חודשיים, אני

אבקש מהשר להביא את זה כהצעת הוק. זה הרי אבסורד גמור.

אם אתם זוכרים את הבחירות לרשויות המקומיות ב-1983. יום הגשת הרשימות, לא יום

הבחירות, 33 יום קודם, יצא באיזשהו חג מוסלמי, אני לא זוכר את שם החג. יש סמכות

לשר הפנים להקדים בתקנות את ימי הגשת הרשימות והקדמנו אותם ביומיים או שלושה בגלל

חג מוסלמי.

הרי לא יעלה על הדעת שיעשו בחירות בחול המועד סוכות או בחול המועד פסח, כמו

שלא יעלה על הדעת שיעשו את זה ברמדאן או בעיד אל פיטר או בחג אחר, במיוחד כשזה

בידינו. זה לא תאריך בחירות כללי שצריך לתקן את החוק, אלא זו הרולטה של שר אם הוא

עושה את זה יומיים קודם או יומיים אחר-כך. בכל אופן נפלה החלטה.

אני מזכיר עוד פעם מה היה בבג"ץ. עורך-דין אבו-גוש הגיש עתירה להקדים את מועד

הבחירות והשר הקדים אותן לאוגוסט יהד עם הבחירות לטלזסטון, קרית יערים. בבג"ץ

הנגדי שהוגש, הודיע נציג הפרקליטות שהבחירות ייערכו בינואר תוך התועבות עם הרמדאן

ואחר-כך קבענו את ה-6 בינואר. כשהפרקליטות הגישה את התשובה לבג"ץ, עורך-דין

אבו-גוש כתב הערות לתשובה הזאת. בהערות האלה הוא התנגד לענין הזה, אבל הוא ביקש

כל מיני דברים, בין היתר הוא ביקש ששר הפנים יתחייב בבג"ץ לא לפנות לוועדה הזו

לבקש הלאה דהיה במועד הבהירות. לא היתה שום התייחסות לאף אחת מהבקשות האלו.

העתירה של העותרים שכנגד אבו-גוש נמחקה כתוצאה מהודעת שר הפנים שהבחירות יהיו

בי נואר.

אחרי זה הגיעה פנייה לשר הפנים מתושבים שהבחירות החוזרות יהיו ברמדאן ושר

הפנים שאל לדעתי. אמרתי לשר הפנים שלטעמי האישי לא צריך לקיים בחירות ברמדאן. כך

אני מבין את הדברים. כל ונאריך שהוא אחרי הרמדאן, ואת זה פרטתי במכתב, יצא שהשר

לא יכול לקבוע לבד כי זה יוצא אחרי ה-60 יום והוא צריך לפנות לוועדה. ההמלצה שלי

היתה, בגלל הסיבה של הרמדאן, לקבוע את הבחירות ל-25 בפברואר 1997 . זה פותר את

הבעיה של הרמדאן ופותר את הבעיה של עיד אל פיטר שלאחריו. כלומר, הבהירות מתקיימות

בערך 10 ימים אחרי תום חג עיד אל פיטר, יש מספיק זמן לכולם גם לעשות קצת תעמולה

ולהיערך לקראת הבחירות. לצורך זה צריך רק התייעצות עם הוועדה.

אמרתי וכתבתי לשר במכתב שאי-אפשר לבוא לוועדה רק עם הריבוע הקטן של הרמדאן,

מבלי להביא לוועדה שיקולים נוספים, שלדעתי הוועדה חייבת לשקול במכלול הכללי של

דחיית בחירות. השיקול הקיצוני הוא לקבוע שהבחירות יהיו בנובמבר 1998י במועד

הבחירות הכלליות. אני מביא את זה בתור שיקול. מצוות המחוקק היא שהבחירות לכל

הרשויות יהיו ביום אהד, תמיד יש חריגים.
מיכה גולדמן
צריך לצמצם את החריגים ככל האפשר.
אהוד שילת
המדיניות הכללית היא שבאיזשהו שלב מכניסים כל רשות מקומית כזו ל"פול" הכללי

של הבחירות הכלליות. יש החלטה בבג"ץ אבו-סנאן, שלשר הפנים אין שיקול דעת לקבוע את

התאריך מתי שהוא רוצה כדי לחלק מהיום עד 2003, הבחירות הכלליות הבאות, שתי

קדנציות של שלוש שנים ומשהו ואז ב-2003 זה מתאחד. הבג"ץ אמר שאין שיקול דעת כזה,

או ביום בהירות כלליות או קדנציות של חמש שנים.



כלומר, בכל מקרה שר הפנים יצטרך לשקול בעוד 10 חודשים האם הוא מכניס את

אבו-גוש לבחירות הכלליות ב-1998 . זה אומר שאם נניח נתייחס רק לרמדאן ונקבע את

הבחירות כמו שהצענו ב-25 בפברואר, וקשר יחליט: נתתי לכם קדנציה של שנה ורבע, אתם

הולכים בנובמבר 1998 לבחירות, או שהוא יגיד להם: בינתיים תכהנו חמש שנים וב-2002,

כשייגמרו החמש שנים, אני אחליט אם אני מאריך לכם בעוד שנה לבחירות הכלליות ב-2003

או שאני עושה לכם בחירות ב-2002 וב-2003 אני שוב ארוליט הלאה. כלומר, ההחלטה של

השר אם הוא נותן להם קדנציה של שנה ומשהו או נותן להם קדנציה של שש שנים כדי

להיכנס ל"פול" הכללי, וקשר לא יוכל להימלט ממנה. או שהוא יקבל אווזה היום או שהוא

יקבל אותה בעוד עשרה חודשים או שהוא יקבל אותה ב-2002. הוא לא ימלט מהרולטה כזאת.

מכיוון שאי-אפשר להימלט מהחלטה כזאת, אין שום סיבה לא לשקול את זה היום. אפשר

להגיד שלא רוצים להרזליט היום, אבל אני חושב שהוועדה צריכה לשקול את זה.

היו"ר טאלח טריף;

האם איו מניעה חוקית שהוועדה נניח תאריך לשנה נוספת ולאחר מכן היא תדון

ותשקול מחדש אם לאחד את הבחירות עם הבחירות הכלליות ב-1998?

היות שאנחנו מדברים על ועדה ממונה, היות שלפעמים יש לנו רצון שכל דבר יהיה

בבחירות דמוקרטיות ושהתושבים יביעו את דעתם, אני רוצה שגם לתושבים וגם לנו תהיה

אפשרות לראות את יכולת תפקודו של ראש המועצה הממונה. אם עכשיו ניתן לו הארכה

אוטומטית לשנתיים, למעשה ניתן לו חופש פעולה מבלי שתהיה איזושהי חרב שמונחת על

צווארו. אם התפקוד שלו לא יהיה טוב, יהיה לקוי, לא תהיה אפשרות לא לתושבים, לא

לוועדת הפנים ולא לשר הפנים לשקול. התייעצתי עם עורך-דין שילת לפני הישיבה

ושאלתי אותו מה דעתו על כך שבכל זאת תהיה לנו ביקורת באמצע הדרך, כאשר הוועדה שמה

לנגד עיניה את הרצון לאחד כמה שיותר את הבחירות. זו באמת משאת נפשנו. אסור שכל

יום תיערכנה בחירות במקום איור. לפעמים מתוקף החוק זה קורה, אבל שתהיה לנו אפשרות

לעשות סדר בענין. צריך לשאוף לכך.

לכן הצעתי היא, ואני מעלה אותה בפניכם כהרהור נוסף, שהיום נאריך את כהונת

המועצה הנוכחית עד נובמבר, בהנחה שגם נושא חשוב כמו ספר הבוחרים חסר לנו.
אהוד שילת
ספר הבוחרים החדש נכנס לתוקף ב-18 באוגוסט. אם רוצים לפיו לעשות את הבחירות,

אפשר יהיה לקיים אותן בספטמבר.
הי ו "ר סאלח טריף
אני מניח שבשלב זה נוכל להאריך לשנה אחת, כאשר יש רצון עז של הוועדה, אם כל

הדברים יתנהלו כמו שצריך, לשקול לאחד את הבחירות עם הרשויות המקומיות ב-1998.

אנחנו לא צריכים להשמיט מתחת ידינו את האפשרות לעשות ביקורת ציבורית על תפקוד

המועצה.

לפי דעתי זה מצב אופטימלי שבו אנחנו יכולים לדחות את הבחירות כדי לאפשר המשך

תפקוד תקין של המועצה כאשר יש אופציה, אם התפקוד הזה ממשיך להיות טוב ונכון וגם

לפי רצון התושבים, ששר הפנים וועדת תפנים ייעתרו לפנייה לאחד את הבחירות ב-1998.

זה הכיוון שרציתי להביא בפניכם. ארזם מקבלים את הדעה הזאת?
מיכה גולדמן
כן.



היו"ר סאלח טריף;

אם כך, ועדת הפנים ממליצה בפני שר הפנים לקיים את הבחירות בעוד שנה, כאשר

לנגד עיניה איהוד הבהירות עם הבחירות הכלליות ב-1998 . הוועדה תדון פעם נוספת

בבקשת שר הפנים לאור המצב שיהיה בישוב שיביע את רצון התושבים לתפקוד הוועדה

הקרואה.

אברהם שטרן;

אני הושב שזה היפוך של הסדר. הרצון הבסיסי של חברי הכנסת היה שבעצם הכוונה

היא לאחד את מועדי הבחירות, אבל אמרת שאוזה לא רוצה להשמיט מידי הוועדה את האפשרות

אם בכל זאת תהיה בעיה.

אני אומר שהנוסח צריך להיות אחרת: הוועדה ממליצה מבחינה עקרונית לקיים את

הבחירות במועד הבהירות המוניציפליות במדינה, דהיינו נובמבר.

הי ו ייר סאלח טריף;

ארגה מביא דברים אחרי הצבעה. אני לא יכול לשנות. זו היתה הצעתי.

אברהם שטרן;

רוח הדברים היתה אחרת.

היו"ר סאלח טריף;

יש פרוטוקול, אפשר לבדוק. לנו יש רצון אחד, על זה אין ויכוה. אם הנושא הוא

סמנטי, זו בעיה קטנה.

אברהם שטרן;

הדעה העקרונית היא בהירות במועדן, אבל ועדת הפנים תחזור ותדון בענין בעוד

שנה.

היו"ר סאלח טריף;

ההמלצה שלנו היא לתת שנה, כאשר בעוד שנה יש לנו מגמה להאריך את זה ל-1998

ולאחד את הבחירות עם הבחירות לרשויות המקומיות.

תודה רבה. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45

קוד המקור של הנתונים