ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 08/10/1996

רישום פלילי של אזרחי ישראל

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב ראשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 12

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי. כ"ה התשרי התשנ"ז (8 באוקטובר 1996), שעה 13:30
נבחו
חברי הוועדה: סאלח טריף - היו"ר

דוד אזולאי

רפי אלול

בני אלון
מוזמנים
חה"כ טלב אלסאנע

חה"כ דדי צוקר

עו"ד חנה קלר - היועצת המשפטית, המשרד לבטחון פנים

ניצב אלבס איש-שלום - מבקר המשרד לבטחון פנים

עו"ד שרה מר-חיים - מחלקת חקירות, המשרד לבטחון פנים

נצ"מ אורנה רשף - מערכת עיבוד נתונים, המשרד לבטחון פנים

פקד ענת בלקינד - המשרד לבטחון פנים

לבנת משיח - משרד המשפטים

פנחס פישלר
היועצת המשפטית
מירי פרנקל-שור
מנהל הוועדה
אביעד קמארה

רשמה: אירית שלהבת
סדר היום
1. רישום פלילי של אזרחי ישראל.



רישום פלילי של אזרחי ישראל
היו"ר סאלח טריף
הדיון היום יעסוק בנושא הרישום הפלילי טל אזרחי ישראל וזימנו אותו

בעקבות עתירות שהגיעו לבג"ץ. אני רוצה לומר בפתיחת הדברים שאין שום קשר בין

הדיון חזה לבין הדיון שנערך בבג"ץ. ראינו לעצמנו חובה לקיים דיון חשוב

ודחוף בעניין הזוז לאור העלאת העניין הזח לסדר חיום חציבורי כדי לראות מה

חמשטרח ומשרד חמשפטים עושים בעניין הזח. ניצב יוסי לוי התקשר והתנצל שהוא

לא יוכל להגיע לדיון היום.

אנחנו מדברים על נושא רגיש מאין כמוהו וחשוב מאין כמוהו לאזרח. אני עצמי

נתקלתי במקרים של צעירים שסיימו צבא וביקשו להתגייס למשטרה אבל זה נמנע מהם

מאחר שחם היו רשומים ברישום הפלילי. אי-פעם חם חיו עדים לאיזשהי קטטה, או

משחו כזה, וכשהמשטרה עצרה אז 20 אנשים גם הם נעצרו. מעולם לא נפתתו נגדם

תיקים, מעולם לא הוגשו נגדם תביעות, מעולם לא חוגש כתב אישום אבל חם רשומים

בר"פ (רישום פלילי) וזח מונע מחם לקבל תפקידים כבר בעצם המיון הראשוני,

למשל בקבלה למשטרה עצמח. אני מכיר נחג מונית שחיח לו איזח רישום פלילי על

תלונח שהוגשה נגדו. לא הוגש נגדו כתב אישום, העניין הגיע לסגירה לפני שהגיע

לבית המשפט, אך חמשטרח עדיין מחזיקה ברישום פלילי נגדו. בשנת 1983, כשעזבתי

את הצבא, נבחרתי להיות ראש רשות והתלוננו נגדי שהייתי שותף לזיוף בחירות.

אני לא יודע אם חרישום חזח עדיין קיים במשטרה. חמשטרח אפילו לא הקרח אותי

ולא חעלתה על הדעת שהתלונה מוצדקת, היה ברור שזו תלונה פוליטית קנטרנית,

אבל אני חושש שזה עדיין קיים. השאלה היא מח עושים בכל חמיקרים חאלה. יש

אזרחים שזח מדיר שינה מעיניהם, כשחם מגיעים לאיזשחו תפקיד או מצב שחם

צריכים לקבל אישור מהמשטרח שהם נקיים, שאין נגדם כלום, ופתאום מתברר שיש

נגדם כל כך הרבה רישומים. מדובר על מיליון ומשחו אזרחים, ויש ויכוח האם זה

ו.1 מיליון או 2 מיליון, אבל בכל זאת זח כמות ענקית. מדובר על כך שמחצית

מתושבי ישראל חבוגרים, מעל גיל 18, חם עבריינים לפי חרישומים חאלח. זח צריך

להדליק נורה אצל כולנו, באיזו מדינה אנחנו חיים. נשאלת חשאלה מח חמשטרח

עושה. נמצא כאן מבקר חמשרד לבטחון פנים ואני רוצה לומר לו שהרבה דרגים, עד

מפקח מרחב, לא יודעים מח עושים בעניין חזח. פנינו אליהם, שאלנו אותם, חם

מפנים אותך לכל מיני גורמים ואין טיפול יסודי ואמיתי. חעניין חזח מגיע כמעט

לכל אזרח כי אם אנחנו מדברים על כמויות כאלה אז אנחנו מדברים כמעט על כל

משפחח בישראל. אלו דברים שמחייבים טיפול מיידי. אתם לא יודעים איזו עוגמת

נפש זח עושה לאדם, אתם יכולים לתאר לעצמכם. נשאלת חשאלח חאם חדברים

מטופלים. חאם אנחנו צריכים לחכות לחחלטת בג"ץ כדי לתקן דברים? יש חרבה

שאלות שנותרות בחלל חאוויר. נשאלת חשאלח האם קצין חקירות משטרתי הוא זח

שצריך לקבוע האם חסוג של סגירת חתיק יחיח מחוסר ראיות או מחוסר עניין

לציבור. זח חרי ייקבע לאותו אזרח האם הוא נשאר במירשם חפלילי, שמפריע לו כל

חייו, או לא נשאר. באיזה רמה ייקבעו הדברים האלה? אני חושב שבעניין הזה אל

לח למשטרה, ובטח לא למשרד חמשפטים, לחכות לחכרעות מחייבות של חבג"ץ. יש

חרבח דברים שאנחנו יכולים לטפל בחם קודם. חייתי מאוד רוצח לשמוע איך נערכת

חמשטרח היום כדי לתקן, ויש מה לתקן, יש מח להפריד שם, בין תיקים סגורים ולא

סגורים ובין מירשם פלילי כזה או אחר. יום אחד עצר אותי שוטר ואמר לי שאין

לי רישיון נחיגח. למחרת בעיתון חופיעח תמונח יפח שלי ובראשח כותרת: "סגן

י ושב-ראש הכנסת נסע ללא רישיון". לאחר מכן התברר שהמחשב של המשטרח לא חיה

מעודכן והיתח טעות. ההתנצלות שקיבלתי לא היתה התנצלות והכתבה שהופיעה למחרת

לא חיתח כתבה ואני חטפתי את זח ישר בפרצוף. דברים כאלח חם כואבים משום שחם

שפוגעים בזכות יסוד של חאזרח. אנחנו לא יכולים לחטיל בידי פקד משטרתי

אפשרות לקבוע את עתידו של אדם, אם הוא נקי או לא נקי, אם יש בו רבב או לא,

דברים שיישפיעו על כל חייו. השארנו המון שאלות באוויר. סדר הדיון יחיה כזח:

קודם כל אנחנו נשמע את מבקר המשטרה ואת חי ועצים המשפטיים שייתייחסו לכל

הנושא, אחרי זה חברי הכנסת יוכלו לשאול שאלות, להעיר הערות ולומר את מה שהם

רוצים, ונסכם את חדיון.
חנה קלר
אני חושבת שכל היושבים ליד השולחן תמימי דעים לגבי הרגישות של המירשם

הפלילי והנזק הגדול מאוד שכל רישום מוטעה יכול לעשות לאדם. אני חושבת שמכאן

נגזר גם דרך הטיפול בבעיה והרגישות של משרד המשפטים ושל המשטרה.

מאחר שאנחנו מדברים על הנושא בכללותו תרשו לי קודם להציג מהי האכסניה של

המירשם הפלילי ומה מעמדה של המשטרה בתוך המירשם. חוק המירשם הפלילי ותקנת

השבים מסדיר את תכולת המירשם במדינת ישראל. מצד אחד יש בחוק הזה את חוק

המירשם הפלילי - הטכניקה של מה יירשם במירשם, כמה זמן יירשם, איך יירשם;

ויש בו גם צד של תקנת השבים, של הרהביליטציה, שהעיקרון העומד מאחריו הוא

שלא זוכרים לאדם עד סוף ימיו את מעשיו בעבר. על המשטרה הוטלה חובה בחוק.

כשחוקקו את החוק הזה חשבו איפה צריך להימצא מאגר המידע הזה ומצאו שהמשטרה

היא האכסניה הטובה ביותר. זה יכול היה להיות גם במקום אחר, במשרד המשפטים

או בכל מקום אחר. אין למשטרה אינטרס לנהל את המירשם אלא זו חובה שהוטלה

עליה בחוק. לצד החובה הזאת, לנהל את המירשם, החוק קובע מה ייכלל במירשם, מה

הם פריטי רישום, והמשטרה כאן היא נותנת שירות. אם יישנו את החוק אז המשטרה

תשנה את המירשם. בצד הנושא של חובת המירשם וקביעת פרטי המירשם בחוק המירשם

יש לנו גם את הנושא של החיסוי של המירשם, שצריך לשמור על כבודו של אדם ועל

עברו, זה לא דבר פרוץ. אחת השאלות הראשונות שאתם שאלתם כאן היא מדוע אדם לא

יכול לקבל את פלט המחשב שלו. בדיונים של ועדת שרים לענייני חקיקה פחדו שאם

יתנו לאדם את הזכות לקחת את המידע מהמירשם שלו אנחנו עלולים להפוך את כל

החוק הזה לפלסתר. כל מעביד, אפילו אם אין לו זכות לבקש את המידע בעצמו,

יוכל להגיד לאדם שהוא לא יתקבל לעבודה עד שהוא לא יבקש את מה שנמצא במירשם.

בזה אולי טעינו אבל המגמה שהיתה לנו היא להעמיק את ההגנה ולא ההיפך.
טלב אלסאנע
מה רע בכך שהמעביד ידרוש מעובד את רישומו הפלילי?
חנה קלר
זה תקנת השבים. תתאר לך שמישהו פעם טעה בגיל 16 או 18 ולא יקבלו אותו

לעבודה בגלל הרישום הזה. לפיכך יש תקופות של התיישנות ומחיקה, שנובעות

מהתפיסה שלא צריך לרדוף את אותו אדם כל חייו, זה לא עומד עד סוף הדורות.

מהו פרט רישום? המספרים שבהם נקב יושב-הראש ושכל הזמן מתרוצצים בחלל

האוויר הם לא נכונים. הרבה פעמים מתחילה חקירה - למשל כאשר יש פיצוץ ברחוב

ועוצרים 20 אנשים ובסוף 5 אנשים נשארים במעצר. נפתח תיק, זה נקרא ר"פ, אבל

מה קרה לתיק הזה? האם הוא נסגר? האם הוא מועמד לדין? פרט רישום הוא רק מה

שמוגדר בסעיף 2 ולא כל דבר שנסגר. אני חושבת שאתם צריכים לבקש אינפורמציה

על מה הוא "פרט רישום" ולא על מה יש בידי המשטרה. בידי המשטרה יש גם מידע

שהיא צריכה אותו לצרכיה. תתארו לכם תיק שנסגר מחוסר ראיות על אונס ולאדם

מסויים יש 10 תיקים על אונס וכולם נסגרו מחוסר ראיות. זה נותן אינדיקציה,

כשהוא חשוד בפעם ה-11, שהאיש הזה יודע איך לעבוד על המשטרה. המידע הזה הוא

חיוני למשטרה בחקירותיה. בהמשך אנחנו נציג את הדרכים בהן המשטרה שומרת על

המידע, את הנגישות למידע בתוך המשטרה, מי זכאי לקבל את המידע, וכדומה.
היו"ר סאלח טריף
זה לגמרי לא דומה ל-20 איש שנעצרו בקטטה בכפר מרר והעלו אותם על ניידת

כמו כבשים ופתחו לכולם תיקים והם פתוחים לכל החיים. מתייחסים לזה במשטרה

באותו אופן כמו למקרה של אדם שהואשם באונס.
חנה קלר
הייתי מציעה לאדם שנקלע למצב כזה לבוא לתחנת המשטרה, לשלם את האגרה ואם

הוא רואה שהתיק פתוח הוא יכול לבקש לסגור אותו.
היו"ר סאלח טריף
למה צריך לשלם אגרה? זה שווה דיון בפני עצמו.
חנה קלר
בגלל שזה שירות שניתן והוא עולה כסף. אנחנו ראינו שאנשים לא מודעים

לרישום שלהם ולכן עשינו מבצע שקרא לכל האזרחים שיש לנו עליהם רישום לאמת את

המירשם הזה ואם היו טעויות אני מבינה שהן תוקנו. הרגישות והחשיבות שהמשטרה,

פיקוד המשטרה והשר לבטחון פנים, מייחסים לנושא הזה הוא גבוה ומתוך מודעות

לרגישות של זכויות הפרט. צריך לזכור שהמשטרה היא לא ה"מחותן" היחיד במירשם

הפלילי. אנחנו לא יכולים לסגור את זה הרמטית כי יש עוד גופים נוספים

שהמירשם פתוח בפניהם, והם מנויים בחוק: השב"כ, הצבא וכל מיני גופים כאלה.

הכללים ופקודות הקבע והתקנות, השאיפה שלהם היא שמידע לא יגיע לאנשים שלא

צריכים לקבל אותו.
טלב אלסאנע
בסעיף 2 כתוב: "ובלבד שמדובר בעבירה". זאת אומרת, כשאין עבירה לא צריכים

להופיע נתונים במירשם הפלילי ולאדם לא צריך להיות שום רישום. מי קובע אם יש

עבירה או אין עבירה? רק בית-משפט. הרבה אנשים מובאים לחקירה, נשאלים כמה

שאלות ונשלחים הביתה, אף אחד אף פעם לא יידע אם הוא ביצע את העבירה או לא

ביצע את העבירה אבל בכל זאת הוא נשאר במירשם הפלילי.
חנה קלר
תיק שנסגר מחוסר אשמה לא משאיר שום עקבות במירשם הפלילי.
טלב אלסאנע
את אומרת שהרישום נשאר רק כאשר מדובר בהרשעה. אני לא מדבר על הרשעה. אני

מדבר על אדם שלכאורה עבר עבירה. איך קובעים אם הוא עבר את העבירה? הוא עבר

עבירה רק אם בית המשפט מוצא אותו עבריין. בחוק כתוב "ובלבד שהוא עבר

עבירה". לדעתי הפרשנות למשפט הזה צריכה להיות אך ורק למי שהורשע.
חנה קלר
יש תיק שאתה אומר שעבר את תהליך הדיונים ואז יש או זיכוי או הרשעה, ואז

זה טעון רישום. אבל יש תיקים שנסגרו. צריך לזכור שחוק המירשם הפלילי מתייחס

גם לתיקים סגורים, למרות שהם לא פרט רישום, והוא קובע בתוספת השלישית מספר

מאוד מצומצם של גורמים שזכאים לקבל את המידע על תיקים סגורים. כנראה

שהמחוקק חשב שהמידע הזה חיוני לגופים מסוי ימים.
דדי צוקר
מדובר על מספר מאוד מצומצם של גורמים אבל הם לוקחים הרבה מאוד מידע.
חנה קלר
ההתייחסות העקרונית של אגף החקירות, על-פי הפקודות, לתיק שנסגר למשל

מחוסר אשמה היא שאסור שהוא ישאיר שום עקבות בגלל שלא נעשה כלום, הרי אין

אשמה.
טלב אלסאנע
אבל על זה דיבר יושב-הראש, על אנשים שנלקחים לחקירה, חוקרים אותם

ומשחררים אותם.
חנה קלר
זה חוסר אשמה. יש עילות נוספות לסגירה, כמו חוסר עניין לציבור וחוסר

ראיות. לגבי חוסר עניין לציבור יש לנו פסיקה שמנחה אותנו מתי יש עניין

לציבור ומתי לא.
היו"ר סאלח טריף
זה נשאר ברישום הפלילי וגם לפי הכללים שלכם זה לא היה צריך להיות כך.
חנה קלר
זה נמצא ברישומי המשטרה אבל לא ברישום הפלילי. תקראו את ההגדרה של פרט

רישום.
היו"ר סאלח טריף
על זה יש לנו ויכוח. אנחנו נוכל להוכיח לכם מדוגמאות שמתרחשות יום יום

שהמשטרה משאירה את זה ברישום הפלילי.
שרה מר-חיים
יש כאן בלבול בין שני מושגים. יש רישום משטרתי במערכת פלילית ויש מירשם

פלילי, כהגדרתו בחוק. מירשם פלילי זה הרשעות ועונשים וקביעות של בתי-משפט

לפי סעיף 2 לחוק. בנוסף להם לפי סעיף 1(ג) לחוק מותר למשטרה לנהל לצרכיה כל

רישום אחר, אבל זה לא רישום פלילי. זה מונח בתוך המערכת הפלילית אבל השאלה

היא מה נעשה עם זה, בשביל מה המשטרה צריכה את זה, ואיך היא חוסה את הנתונים

על מנת שגורמים זרים, שלא צריכים לקבל את המידע, אכן לא י יקבלו אותו.
חנה קלר
אני רוצה לתת לכם דוגמא. אדם מבקש להגר לארצות-הברית והוא צריך לצורך

מסויים את הרישום הפלילי שלו. החוק הכיר בצורך הזה. אם אדם עבר עבירה והתיק

שלו נסגר מחוסר אשמה אז בכלל אין מה לדבר, תצא לו תעודה שהיא לגמרי נקיה.

גם בתיק שנסגר מחוסר ראיות או מחוסר עניין לציבור אין לו רישום פלילי,

במובן הזה שהוא זכאי למה שקראו פעם "תעודת יושר", תעודה בדבר היעדר רישום

פלילי. העובדה שזה נמצא במאגר של המשטרה לצרכיה לא אומר שהאיש לא זכאי

ל"תעודת יושר".
טלב אלסאנע
אבל למה בכלל הרישום חזה צריך להופיע?
שרה מר-חיים
ניתן לך דוגמא על אדם שיש לו עבר של מספר תלונות על עבירות מין. מחר

בבוקר משטרת ישראל מחפשת עבריין מין ומאליו ברור שהיא תתמקד יותר באדם

שבהיסטוריה שלו היו כבר המון תלונות בנושא הזה מאשר באדם תמים. חשוב שהמידע

הזה יהיה במשטרה. לכן מוכרחים לעשות את האבחנה ולראות למה אנחנו מתכוונים

כאשר המחוקק אמר "המשטרה תנהל רישומים נוספים לצרכיה". מדובר על רישומים

נוספים לצרכיה, הם לא מועברים למשרד האוצר לצורך בדיקה האם האיש יכול להיות

מנכ"ל משרד האוצר או משרד החוץ.
בני אלון
אני רוצה לשאול שאלת הבהרה בתחום המשפטי ואחר כך אני אבקש מניצב אלכס

איש-שלום לתאר את הנוהג, כי אני חושב שיש לנו פה אי-הבנה לגבי הנוהג. אבל

קודם כל ברמה המשפטית. החוק שציינת אומר בפירוש מה נשאר במידע. בסעיף 11(א)



נאמר ש"המידע על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, כאמור בסעיפים 59

ו-62 לחוק סדר הדין הפלילי, לא יירשם ולא יימסר אלא לגופים שמצויינים",

כלומר קציני מבחן וכל מיני אנשים שצריכים לדעת את המידע הזה. בסעיפים 59

ו-62 מדובר על תיקים שנסגרו בגלל שאין עניין לציבור. כאשר אין עניין לציבור

זה מאוד הגיוני שזה יירשם, כי "אין עניין לציבור" יכול להיות גם אדם שהואשם

מסיבות פוליטיות או מסיבות אחרות ושמסיבות ענייניות הוחלט שאין עניין

לציבור. זה ברור שיש עניין שזה יהיה במידע פלילי. לא כתוב בחוק שמדובר על

כל תיק שנסגר, כמו שציין פה יושב-הראש, אפילו משום למשל עיכוב לחקירה. אני

יודע שברישום המשטרתי אתם מבחינים, אתם כותבים א"ת - אי תביעה, או כל מיני

קודים למיניהם. האם אתם מקפידים על ההבחנה? על-פי הבנתי כשדבר מסויים נסגר

מחוסר עניין לציבור זה כבר רמה מסויימת של רצינות, של סבירות, זה לא כמו

חוסר ראיות. דבר שני שהייתי רוצה לשאול, איך אנחנו מבררים שמידע מודיעיני

משטרתי הוא אכן מידע פנימי ושנער שהפגין באיזשהו מקום ונירשם לו א"ת

(אי-תביעה) הרישום הזה לא יילך איתו הלאה להמשך חייו. איך בודקים שמצד אחד

כל אלו שהחוק אמר לכם לתת להם את המידע אכן יקבלו אותו - וזה חשוב מאוד,

אני שומע פה ושם תלונות על אנשים שמתקבלים לעבודות חינוכיות ויש להם הרשעות

קודמות בענייני עבירות מין בילדים, אז זה דווקא חשוב שתהיה אזהרה קודמת -

אבל מצד שני שדברים שהם מודיעיניים יישארו מודיעיניים ולא יגיעו לשום מקום

שהם לא צריכים להגיע אליו.
היו"ר סאלח טריף
נשאלו שאלות קשות. אני רוצה לשאול, אם אני מחר רוצה להתלונן על כך שחבר

הכנסת דדי צוקר היכה אותי, ייפתח תיק פלילי נגדו.
חנה קלר
לא כל דבר הופך ישר לתיק פלילי.
היו"ר סאלח טריף
יש הבדל גדול בין המשפטנים של המשרד לבטחון פנים לבין הקצינים בשטח. נגד

חבר מועצת עוספיה הוגשה תלונה פוליטית, שהמשטרה אפילו לא פתחה בחקירה,

ולמרות זה תוך חודש הוא קיבל מכתב שעליו להחזיר את האקדח שלו.
אלכס איש-שלום
זה דבר שונה.
לבנת משיח
אני רוצה להבהיר נקודה אחת משפטית. סעיף 11(א) מדבר על תיקים סגורים.

לפי הבנתנו זה מתייחס לכל התיקים הסגורים. אני לא אכנס לניתוח של הדברים כי

הנושא הזה כרגע תלוי ועומד בבג"ץ ונקבל החלטה בנושא הזה אני מקווה בקרוב.
בני אלון
את מתכוונת לכל עילות הסגירה, לא רק בגלל חוסר עניין לציבור. יש לכם

חוות דעת משפטית בנושא הזה?
לבנת משיח
יש לנו חוות דעת של היועץ המשפטי לממשלה. אני לא אכנס כרגע לנושא הזה

משום שהוא נבחן כרגע בערכאות. כאשר אדם מתלונן על ביצוע עבירה הוא ניגש

למשטרה ואז מתחיל הליך מסויים. מתי הדבר הזה הופך לתיק? מתי הדבר הזה נרשם?

אנשי המשטרה יסבירו לכם בדיוק מה הם השלבים וכיצד החומר עובר למאגר זה או

אחר. בהתאם לסוג המאגר בו הוא נמצא הוא מועבר לגופים אלה או אחרים, או

על-פי ההגבלות הרשומות בחוק הרישום הפלילי או מכוח חוק הגנת הפרטיות, משום



שמדובר בחומר שהחוק לא מתייחס אליו, כלומר חומר מודיעיני. זה הבסיס המשפטי

של הדברים. לגבי הפירוט וההשתלשלות של הדברים אני מציעה שאנשי המשטרה יענו.
אלכס איש-שלום
הייתי רוצה לעשות קצת סדר במונחים. פה אני מדבר לא במבקר אלא על סמך

התקופה שלי. באגף החקירות. מידע מודיעיני הוא מידע מודיעיני, אין לו שום קשר

לרישום פלילי. מידע מודיעיני זה לא חומר חקירה. אנחנו מקבלים מידע ומנסים

לאושש אותו ואז או שזה מקבל צורה של תיק פלילי או שזה נשאר במסגרת מידע

מודיעיני. החוק קובע מהי צורת הטיפול במידע מודיעיני במסגרת תיק פלילי

שמוגש לבית משפט בתביעה וזה אומר חיסיון וכל הדברים שנוגעים בדבר. למידע

מודיעיני אין ולא כלום עם רישום פלילי.
דדי צוקר
חוץ מנזילות, שזה חלק מהבעיה.
אלכס איש-שלום
יש 3 עילות סגירה: 1} יש עילה של חוסר עניין לציבור. אדם עבר עבירה אבל אין עניין לציבור

להעמיד אותו לדין. היום המשטרה יוצרת הרבה יותר תיקים פליליים ממה

שהפרקליטות יכולה לתרגם לכתבי אישום, והפרקליטות מכינה הרבה יותר כתבי

אישום מאפשרות הקיבולת של בית המשפט, וכדומה. אם היינו מעמידים לדין את כל

האנשים שהרביצו מכות או עשו השגות גבול או העליבו, אני בכוונה מתייחס

לעבירות הקלות יותר, היינו מחסלים את כל מערכת עשיית הצדק במדינת ישראל.

ולכן המחוקק נתן אפשרות לפעול דרך כל מיני צינורות. לפרקליטות, בעבירות

מסוג פשע ועוד חמורות יותר, ולפקד משטרה, יש סמכות לסגור תיק. היבט נוסף

לגבי "חוסר עניין לציבור" הוא שנותנים ציאנס לבן-אדם. אדם עבר עבירה, לא

רוצים מייד להעמיד אותו לדין, אז אומרים לו: נסגור את התיק מחוסר עניין

לציבור אבל הרישום הזה עדיין קיים ברישום המשטרתי. אדם שיש לו מספר רישומים

על תיקים שנסגרו מחוסר עניין לציבור, הוא קיבל ציאנס ולא ניצל אותו, אז

עכשיו הוא יעמוד לדין.
רפי אלול
אבל מי יכול להשתמש במידע המודיעיני הזה פרט למשטרה? יש בלי סוף גופים.
אלכס איש-שלום
2) בעבירות מין הפרקטיקה דורשת שהתיק יהיה הרבה יותר מבוסס מתיק אחר

ולכן גם אם אשה מתלוננת נגד אדם שעשה בה עבירת מין, מטבע הדברים העבירות

האלה מבוצעות במסגרת פרטית, היא אומרת שהוא אנס, הוא אומר שהוא לא אנס, אין

לה תעודה רפואית, אין לה שום דבר שמסייע, עדות מול עדות, כאן אנחנו מגיעים

לנושא של "סגירה מחוסר ראיות". כלומר יש תלונה אבל אין מספיק ראיות לבסס את

התלונה הזאת בבית משפט. אם היתה מגיעה אלי כחוקר עבירה מסוג שוד או עבירה

מסוג אונס הייתי מבקש מהרישום המשטרתי, שהוא לא רישום פלילי, את רשימת

החשודים, כמו שאני יכול ללכת לקובץ המודיעין ולבקש את המידע. זהו מידע

פנימי שלי, שמשמש ביידי. למשל בואו ניקח דוגמא. נניח שבחדר הזה נגנב למישהו

כסף. אנחנו כולנו חשודים. אין לנו כלים ואין לנו זמן לקחת את כולם לחקירה

אינטנסיבית, עם פוליגרף ועם הכל ולכן ניתמקד מטבע הדברים באותם אנשים שיותר

סביר שעשו את העבירה. כלומר יש תלונה, אדם מתלונן שנעשה כך וכך והמואשם

אומר שהוא לא עשה זאת. יש גירסה מול גירסה, אתה לא יכול להוכיח ואז התיק

נסגר מחוסר ראיות.
דדי צוקר
אם נער גנב פירות בגיל 15 אתה אומר שעכשיו כשהוא בן 45 ונשתמש במידע הזר;.

מה שאדם עשה בגיל 5ו הוא לא רלוונטי לגיל 45.
אלכס איש-שלום
3) יש תיקים שנסגרים מחוסר אשמה. בא אדם ומספר שהוא ראה אדם אחר לוקה

שוחד או עושה כך וכך. אני חקרתי את המואשם והוא הראה לי בדרכון שלו שבאותה

תקופה הוא בכלל היה בחוץ-לארץ, הוא לא יכל לעבור את העבירה. התיק הזה יסגר

מחוסר אשמה. לפי התלונה היתה עבירה אבל ניקינו אותו עקב חוסר אשמה.

אלה הם שלושת סוגי הסגירות, שלי כשוטר חשוב מאוד לדעת אותם, הן לגבי

עבודת החקירה, הן כדי לדעת האם האיש הזה עבר מספר עבירות ולא ניצל את

הציאנס שנתנו לו ולכן יועמד עכשיו לדין. שיהיה ברור שזה לא רישום פלילי.
רפי אלול
מי יכול להשתמש בזה?
אלכס איש-שלום
יש גופים נוספים שיכולים להשתמש במידע הזה. למשל אם יש רישומים על כך

שהוא עבר עבירות בטחוניות וייבוא גוף בטחוני וייבקש ממני את המידע אז הוא

יקבל את זה.
רפי אלול
האם רשות מקומית, למשל, או מקום עבודה יכולים לקבל את המידע הזה?
אלכס איש-שלום
לא.
חנה קלר
אני רוצה להבהיר מי זכאי, מכוח התוספת השלישית, לקבל את המידע המודיעיני

הזה. אני מאוד מבקשת שסנ"צ מר-חיים תסביר לוועדה את הנגישות בתוך המשטרה

ומחוץ למשטרה למירשם הפלילי. התוספת השלישית קובעת את: 1) היועץ המשפטי

לממשלה, שהוא הסמכות לעכב הליכים, למשל במקרה של אדם שעבר עבירה אך הוא

מאוד חולה או שיש איזה בעיה אחרת שגורמת לעיכוב ההליכים נגדו. בשיקול הדעת

ברור שישנה חשיבות לשאלה האם היו לו תיקים קודמים שנסגרו. אדם שהיו לו 10

תיקים שנסגרו בעבירות של פריצה ועכשיו תפסו אותו ויש ראיות והוא מבקש עיכוב

הליכים בגלל שהוא מקרה סוציאלי, אז ברור שהשיקול יהיה מושפע מזה. 2) הגורם

הנוסף הוא התובע. עבור התובע, שמופיע בתיק וצריך לדעת מה היה, יש חשיבות

למידע נוסף. 3) בסעיף 4(א) מפורטים הגופים שהמירשם פתוח בפניהם: כלומר קצין

מבחן וחוקר מדעי. קצין מבחן זכאי לראות את החומר המודיעיני לצורך השיקום.

חוקר מדעי זכאי במקרים מסויימים לקבל את הפרטים לצורך מחקרים מסויימים. אנו

נתקלים בבעיה עם הגופים הפועלים מכוח סעיף 4(א). אני חושבת שהוועדה צריכה

לשמוע גם את השב"כ וגם את הצבא. אולי רק במאמר מוסגר אני יכולה להגיד שבצבא

המידע של התיקים הסגורים הוא לא לצורך הפוקד, שצריך להחליט אם להכניס את

המתגייס למסגרת הצבאית או לא. משנכנסת למסגרת הצבאית ואתה רוצה ללכת לקורס

טייס או לקורסים מאוד רגשים אז נפתחת בפני הצבא יריעה הרבה י ותר רחבה,

ואני חושבת שזה חיוני. השב"כ בוודאי יסביר לאילו מטרות הוא זקוק למידע הזה.

התוספת השלישית קובעת רק מי זכאי לקבל תיק שנסגר.
בני אלון
כל מה שאת אומרת זה רק לגבי אלה שלפי החוק רשומים במירשם פלילי. זה לא

מתייחס למידע המודיעיני. הבחנו בין מידע מודיעיני שנמצא בידי המשטרה לבין

אלו שהחוק אומר שיירשמו.
חנה קלר
תיק שנסגר הוא לא רישום פלילי. אני גם הדגשתי שאם אדם מבקש תעודה בדבר

היעדר רישום פלילי אז העובדה שהתיק נגדו נסגר לא תימנע את קבלת "תעודת

היושר". אלה הגופים שהמחוקק חשב שיש אינטרס ציבורי שהם יקבלו את המידע הזה.
היו"ר סאלח טריף
אם השב"כ דורש מידע מודיעיני שיש למשטרה על חבר מכנסת בני אלון, האם הוא

לא מקבל את זה?
דדי צוקר
הוא לא שואל אותם בכלל, הוא נכנס למחשב ומוציא את זה לבד.
בני אלון
החוק מתייחס לסיבות שונות לסגירה, כל עילות הסגירה, ואומר למי למסור את

המידע הזה. כל הפירוט הזה מתייחס רק לתיקים סגורים. אין את קוראת לתיק

שנפתח כשהאדם אפילו לא נעצר? איך הוא נקרא?
חנה קלר
לדעתי זח תיק שאפילו לא הגיע לתיק פלילי.
בני אלון
והוא רשום במידע מודיעיני משטרתי?
אלכס איש-שלום
זה כלל לא קשור לשאלה האם האדם שוחרר או נעצר, זה לא רלוונטי לעניין.

השאלה היא מה מעמד התיק שנפתח נגדו, אם נפתח. זה שאני עצרתי אותך או שחררתי

אותך בערבות זה לא רלוונטי.
בני אלון
אני מדבר על אי-תביעה. איך מקרה כזה נכנס לרישום?
שרה מר-חי ים
תלונה שהגיעה למשטרת ישראל ושמטעמים של המשטרה החליטו שלא לחקור אותה,

מסיבות של חוסר עניין לציבור יגנז החומר. אנחנו ממשיכים להחזיק את החומר

הזה אך הוא לא שייך בכלל לרישום הפלילי, זה כמו איסוף של כל חומר אחר. זה

לא פותח ר"פ ולא נותן שום רישום. זה לא נכלל בכלל בהוראות החוק למי למסור

או לא.
בני אלון
כשאני אבקש ר"פ קודם של איש מסויים, האם זה לא יופיע כאי-תביעה?
שרה מר-חיים
זה לא יופיע אחרי ר"פ. יופיע הרישום הפלילי, הכולל 3 סוגים של רישומים
בלבד הקיימים במערכת
התיקים הסגורים, התיקים הפתוחים והתיקים שנדונו. אלה

3 סוגי תיקים שנכללים במירשם הפלילי.
היו"ר סאלח טריף
האם הוועדה תוכל לבקר במשטרה ולראות את זה מקרוב?
שרה מר-חיים
אם אתה תירצה לראות את החומר שהוגש נגדך, תוכל לראות.
היו"ר סאלח טריף
נראה לי שיש פה פער. אתם מדברים ברמה של הנחיות כלליות. נראה לי, יכול

להיות שאני טועה, שבשטח הדברים לא מתנהלים כך. זה החשש הכבד שמקנן בליבי.
דדי צוקר
אני רוצה להוסיף מימד נוסף למה שכבר נאמר פה. בתפקידי הקודם, כיושב-ראש

ועדת החוקה חוק ומשפט, ביליתי עם כל האנשים שיושבים כאן 6 ישיבות ארוכות

בעניין לכאורה פעוט. החוק הזה נחקק בשנת 1981 ורק לפני חצי שנה, אחרי 15

שנים, הביאה הממשלה את אישור התקנות לכנסת, ועדיין זח לא הסתיים. אני מודע

לחלק גדול מהשאלות שעלו כאן. אפשר עכשיו לתקוף את המשטרח ואת משרד המשפטים

אבל זה יהיה בעיקר לגבי אופן הביצוע מאחר שהם עובדים על-פי חוק. הבעיה

העיקרית היא שהתחילו לעבוד על החוק לפני כ-18-17 שנה בחברה אחרת לגמרי.

היום החוק הזה לא היה יוצא ככה תחת ידה של הכנסת, הוא היה יוצא חוק אחר

לגמרי כי כל המודעות לצינעת הפרט ולזכויות האדם היא שונה לגמרי היום. אני

לא מעריך שהחוק, אם הוא היה יוצא היום תחת ידה של הכנסת, היה מתיר מושג כל

כך רחב כמו שמופיע בחוק חזה למה זה "פריט רישום". לפי הערכתי היינו עוסקים

בהרשעות בלבד במירשם הפלילי. אני לא מדבר על המאגר המודיעיני. לפי דעתי

הכנסת היום לא היתה מעיזה לרשום משהו אחר במירשם הפלילי אלא הרשעה בלבד.

ברור שהחוק הזה הוא של חברה ישראלית אחרת לגמרי, שבה המושגים האלה היו

שונים. אם אנחנו אנשים רציניים אז חוץ מלבדוק את המשטרה, שזה בסדר, זה חלק

מהתפקיד של הכנסת, אז צריך לטפל במה שאנחנו אחראים עליו. אנחנו אחראים על

החוק, אנחנו לא אחראים על שום דבר אחר ובוודאי שלא על ביצוע החוק. צריך

לעשות תיקון לחוק. מי שיירצה יוכל להצטרף אלי, כי כבר עובדים עבורי על

תיקון של החוק מזה 4-3 חודשים באגודה לזכויות האזרח. אם יצטרפו אלי עוד

חברי כנסת אני אשמח לא לעשות את זה לבד.

יש כמה שאלות שצריך לשאול.

1) מה זה פריט רישום? זאת השאלה המכרעת פה. האם אנחנו רושמים כל דבר

משלב מסויים בחקירה או, כמו שאני חושב שצריך להציע, רק מה שהוא הרשעה יירשם

ברישום הפלילי. אני חושב שצריך לרשום הרבה פחות ממה שרושמים היום.

2) כמה זמן שומרים את הרישום במירשם הפלילי?
היו"ר סאלח טריף
האם לא על זה צריך בג"ץ להכריע בימים האלה?
דדי צוקר
אלה דברים שלחבר כנסת אסור להגיד אותם. בג"ץ יכול להכריע מה שהוא רוצה,

בג"ץ לא מחוקק, אני גם לא רוצה שבג"ץ יחוקק. אם הבג"ץ ימליץ שם על כמה



דברים בעקבות 3 העתירות האלה, בסדר, אבל אני לא רוצה להשאיר לו את העבודה.

3) כמה זמ משאירים במירשם הפלילי סוגים שונים של עבירות: האם עוון זה

כמו פשע? אני לא בטוח, אני מניח שלא.

4) ויש את מרכיב הגיל: האם עבירה בגיל 15-14, שהיא משוגת נעורים, משולה

לעבירה בגיל מבוגר?

לגבי כל השאלות האלה, לפי הערכתי, היה צריך לתקן את החוק ורק אז אפשר

יהיה לבוא בטענות למשטרה, אם עוד יהיו טענות. את זה צריך להעביר בחקיקה ולא

לחכות לבג"ץ.

5} יש את התוספת השלישית, שאומרת למי יש נגישות לתיקים סגורים. אני רוצה

שכל חבר כנסת יגיד האם הוא מסכים לכך שבמדינת ישראל בשנת 1996 לשב"כ יהיה

מותר להיכנס ישירות לכל רישום של המשטרה. אל תבואו למשטרה בטענות ואל תבואו

לשב"כ בטענות. אנחנו המחוקקים, אנחנו קובעים את זה. הכנסת צריכה להחליט האם

היא מוכנה שהשב"כ ייכנס לכל דבר ולכל עניין מבלי לבקש אישור מאף אחד.
פנחס פישלר
? ???

לפי החוק הקיים השב"כ לא יכול לעשות את זה. יש דו"ח של המבקרת.
דדי צוקר
מבקרת המדינה היא לא מחוקק. אני גם מכיר כמה דברים של מבקרת המדינה שאני

לא חותם עליהם.
פנחס פישלר
מבקרת המדינה קובעת בבית המשפט הגבוה לצדק מפורשות שהשב"כ לא רשאי לעיין

בתיקים שנסגרו מחוסר ראיות, רק מחוסר עניין לציבור. סנ"צ מר-חיים שיושבת פה

מעבירה חומר לשב"כ בניגוד לחוק.
דדי צוקר
אני פותח פה בשאלות שלפי דעתי הכנסת צריכה להכריע בהן, וביניהן האם

אנחנו מוכנים שלשב"כ תהיה זכות כניסה חופשית לכל מאגר חמידע. הצבא עשה משהו

מאוד מעניין. מכל הגופים הוא נהג, בגלל צי נעת הפרט, לפי דעתי ,באופן הכי

אחראי, בלי שהחוק חייב אותו. הוא לוקח תיק של אדם ורואה שבגיל 12- 13 הוא

עשה כל מיני דברים שלא מצאו חן בעיני החוק. הוא נתן ניקוד לכל העבירות; -האלה

על-פי חומרת העבירה. אם אתה לא מגיע לסף מסויים הוא לא מתחשב בכלל בכל מה

שנרשם. כלומר הצבא החליט לשקלל את העבירות הללו, להתייחס אליהן לא באופן

מכני, שאם הוא עשה משהו אז הוא לא יוכל להתקדם בשום קורס ובשום מקום, אלא

הוא שיקלל את הדברים האלה, כמובן לפי מקצוע ועל-פי התקדמות.

עכשיו משהו לגבי הפעולה בתחום השוטף. יש כמה תקלות ברמה של הביצוע שהן

בלתי נסבלות. יש למשל 10,000 תיקים, כ-8,000 איש, שהפרקליטויות עוד לא

העבירו למשטרה מה נגמר בתיק. זה לא כל כך סימפטי, כלומר כ-8,000 איש

שעניינם נגמר והסתיים, חלקם יצאו זכאים, והם עדיין מופיעים ברישום הפלילי.

כלומר העידכון הוא בעיה מאוד גדולה.

יש את השאלה של ההפרדה בין המאגרים. אין ספק שיש נזילת מידע בין המאגרים

השונים, ואנחנו יודעים את זה ואתם יודעים את זה. עובדה שגם שוטרי תנועה

יכולים לדעת לעיתים על עבירות שלך, אם עברת.
פנחס פישלר
זה גם שיקול להארכת מעצר אצל קציני משטרה.
דדי צוקר
אני מזמין את כל חברי הכנסת המעוניינים בכך להצטרף לעבודת החקיקה לתיקון

החוק הזה. הטענות הן קודם כל כלפינו.
רפי אלול
חבר הכ.נסת דדי צוקר ואני השתתפנו באיזשהו מפגש ולפחות 6 אנשים הציגו

בפנינו טענות קשות על כמות התיקים של אנשים שלא הורשעו ולמרות זאת ניזוקו

באפשרויות שלהם להתקדם בהברה. מאידך אדם התקשר אלי ואמר לי שהוא לא התקבל

לעבודה בעיריה כי היה לו אי פעם סיפור במשטרה ואולי זה רק תירוץ. אמרתי כבר

אז לחבר הכנסת צוקר שאני מוכן להצטרף לכל פעולה בתנאי שנישמור על צינעת

הפרט, שלא יקרה מצב שאדם יוכה פעמיים: פעם אחת הוגשה נגדו תלונה, שבסוף

נתגלתה כלא מוצדקת או כחוסר עניין לציבור, ופעם שניה כל העתיד שלו הוא

הפקר. אני בטוח שניצב אלכס איש-שלום קיבל לא מעט תלונות מהסוג הזה. מר

איש-שלום, האם יש צורת טיפול של המשטרה בתלונות מהסוג הזה? מהו הנוהל

לטיפול באדם שלא הורשע שעתידו נפגע בגלל שהוא נשאר רשום?
בני אלון
כמובן שאני אשמה להצטרף ליוזמת החקיקה של חבר הכנסת צוקר וכמובן שאנחנו

צריכים לטפל קודם כל בגינה הקטנה שלנו אם יש מקום לשפר. בנוסף לפרשנות של

חוק המירשם שנחקק ב-ו198 - האם הוא רק זכות לסגירה מהטעמים שהוזכרו כאן או

גם מסיבות אחרות - גם אם החוק הקיים הוא בסדר והכל טוב, אני הייתי רוצה

להיות רגוע ובטוח, אולי באמת צריך לעשות איזשהו סיור, ולוודא שאותה הבחנה

ברורה שהחוק נותן ושאתם מכירים אותה ברמה התיאורטית, שבין מירשם פלילי ובין

מה שנקרא ר"פ, אכן תתבצע בשטח ושלא יופיעו תיקים פתוחים ואי-תביעה ותלונות

בשום מסמך תחת האותיות ר"פ.
היו"ר סאלח טריף
אני רוצה לתת למר פנחס פישלר לומר דברים ברמה העקרונית והכללית ואני

מבקש שהוא לא יתייחס למה שקורה בבג"ץ באופן אישי.
פנחס פישלר
בכמה דקות אני אנסה לאבהיר את הדברים ולהוכיח לכם שקיבלתם פה דיווחים לא

נכונים שאינם אמת. נכון להיום משטרת ישראל מנהלת כנגד 2.2 מיליון אזרחים

רישומים פליליים. לא מדובר על 1.2 מיליון, קיבלתם דיווח לא נכון. המשטרה

פותחת כל שנה מאות אלפי תיקים כנגד אזרחים. את כל מה שאני אומר יש לי

בכתובים. אני לוקח את המספר המינימליסטי, 200,000. מתוכם סוגרת המשטרה

בחוסר אשמה - זה הסעיף היחיד שהם סוגרים שאין עליו רישום פלילי - 1.3% .

כלומר 98.7% מהתלונות שמתקבלות נסגרות או מחוסר עניין לציבור או מחוסר

ראיות ונשאר רישום פלילי. תכפילו את זה במספר שנות המדינה, תכפילו את זה

במקדם 0.5, חציון, כי לא היו כל כך הרבה אזרחים בתחילת שנות המדינה, ותקבלו

את המספר 2.2 מיליון. זו עובדה אחת.
דדי צוקר
האם תוכל אחר-כך להעביר לי את כל הנתונים האלה בכתב?
פנחס פישלר
תשאלו למה המשטרה ממהרת לסגור תיקים מחוסר ראיות ומחוסר אשמה כדי להשאיר

רישום פלילי? כדי להראות קבל עם ועולם איזו משטרה נהדרת יש פה. שיעור

הגילויים שלנו הוא הכי גבוה בעולם. אם התיק נסגר מחוסר אשמה אז יש מתלונן

אבל לא הצליחו לפענח את הפרשיה והתיק נכנס לסטטיסטיקה של אין גילוי. אבל אם

הוא נסגר מחוסר עניין לציבור או מחוסר ראיות, פתאום יש גילוי והמשטרה



מצליחה לגלות 98.7% מהתלונות, המשטרה הכי טובה בעולם.

חוק המירשם הפלילי ותקנות השבים, התשמ"א-1981, מאשר למשטרה על-פי חוק

לנהל מירשם פלילי. על מה? על סעיף אחד בלבד - הרשעות.
דדי צוקר
הלוואי שזה מה שהחוק היה אומר.
פנחס פישלר
סעיף 1(ג) בחוק המירשם הפלילי ותקנות השבים אומר שאין באמור בסעיף הזה

משום ... ושהמשטרה רשאית לנהל לצרכיה רישומים. מה זה רישומים? טביעת אצבעות

שלד זה רישום בקובץ אחר, מידע מודיעיני זה רישום בקובץ אחר. התיקים הסגורים

אינם צריכים להיקרא מירשם פלילי. פסק כבר בג"ץ שיש למשטרה שבועיים לפתוח

קובץ אחר, שאליו יגיעו כל התיקים נגד 2.2 מיליון אזרחים, שהיו עד עכשיו

בכותרת של המירשם הפלילי. אם סנ"צ שרה מר-חיים לא תעשה את זה תוך שבועיים

אז אני אגיש על זה תלונה במשטרה.
היו"ר סאלח טריף
תישאר ברמה העקרונית.
פנחס פישלר
החלטה של בג"ץ אומרת שתוך שבועיים הם חייבים לפתוח קובץ אחר בשם אחר.

בשנת 1983 חברי הכנסת תיקנו את החוק - אני חושב שאו שהוטעתם או שטעיתם -

והוסיפו את סעיף 1ו(א) הבעייתי שאומר שמי שזכאי לעיין בתיקים הסגורים הם

אותם אנשים הרשומים בתוספת השלישית לחוק: חוקר מדעי, שב"כ, המוסד, המשטרה

וכדומה. אבל סעיף 11(א) לחוק מפנה לסעיפים 59 ו-62 בחוק סדר הדין הפלילי,

שאומרים שמדובר רק על תיקים שנסגרו בגלל חוסר עניין לציבור. כלומר המשטרה

היום פועלת בניגוד לאיד שאני מבין את החוק, בניגוד לאיד שהבינה זאת מבקרת

המדינה, שציינה את זה במפורש בדו"ח 43, ואכן בג"ץ יצטרד עכשיו לתת על כך את

הדעת. תיק שנסגר מחוסר עניין לציבור משפטית יש בו לכאורה ראיות אבל העבירה

היא כל כך פעוטה וזעומה וזמנו של בית המשפט יקר, לכן מחמת הספק העדיפו

להעביר את זה למירשם הפלילי. אבל סעיף שאין בו ראיות, לכאורה אם היית מעמיד

את הבן אדם לדין הוא היה יוצא זכאי.
בני אלון
אז לא דייקת כשאמרת הרשעה. חוסר עניין לציבור זה לא הרשעה.
פנחס פישלר
תיק שסגור בגלל חוסר עניין לציבור ללא הרשעה עובר למירשם הפלילי אבל

היום המשטרה והשב"כ מקבלים את כל התיקים הסגורים וזו עבירה על החוק. כרגע

קיבלתם הרצאה מניצב אלכס איש-שלום שאמר שהם עוברים על כל תלונה ואם אין

ראיות הם סוגרים את התיק בגלל חוסר ראיות וכדומה. אני מתכתב עם ניצב אלכס

איש-שלום כבר הרבה זמן אבל לא זכיתי לתשובה ממנו בעניין הזה. הנה תלונה

שהוגשה נגדי. אין פה מתלונן אלא רק עדות של רופא שמודה שאשה עברה הפלה

בזיוף של מסמד שלו, ויש פה את העדות שלי. הרופא אומר שהתקשרתי אליו ואמרתי

לו שאני חוקר פרטי, שהראיתי לו את המסמד ושהרופא ענה שהמסמד זוייף על-ידי

הבחורה. אמרתי לרופא, שאינו דובר טוב עברית, שאני קצין משטרה לשעבר, שאני

עורד חקירה פרטית בענייני, שהצלחתי להשיג מסמד שהאשה נתנה לי כדי שאני לא

אתבע אותה וביקשתי שהרופא יגיד לי אם המסמד הזה נירשם על-ידו הוא לא. הרופא

אמר שהמסמד לא נירשם על-ידו ושהמסמד זוייף. יש פה עדות שלי בלי תלונה.

החוקרת סגרה פעם ראשונה את התלונה שאני הגשתי מחוסר ראיות ואז הגשתי ערעור

תוד 45 יום ליועץ המשפטי והמשטרה קיבלה הוראה לפתוח את התיק. כיוון שאותה



חוקרת ראתה שאני לא הולך לוותר היא בכווז פתחה תיק פ"א, שאם אתם תיראו את מה

שהרופא אומר ואת מה שאני אומר אתם מייד תצחקו. למה המשטרה עשתה את זה? כי

היא רוצה להראות שיעור גילויים גבוה. זה תיק שמפוענה מבחינת המשטרה. ברגע

שהתיק נסגר מחוסר אשמה אז הוא תיק פתוח, אין בו פיענוח בעוד שברגע שהתיק

נסגר מחוסר ראיות אז הוא מפוענח.
היו"ר סאלח טריף
תתרגלו, רבותי, גם לשמוע דברים לא נעימים. הוא אזרח במדינה וזה המקום

להשמיע את טענותיו וצריך לשמוע אותו.
לבנת משיח
אנחנו לא נוכל להגיב כדי שלא נעבור עבירת סוביודיצה, זה נושא שתלוי

ועומד בבג"ץ.
פנחס פישלר
חבר הכנסת דדי צוקר, אני מבקש לקרוא את מה שאתם כותבים בדברי ההסבר לחוק

שלכם: "בהתאם לחוק הקיים רשאית המשטרה לנהל רישומים, בנוסף למירשם הפלילי,

לעניין נושאים שאינם מהווים חלק מחמי רשם". צאו היום לכל תחנת משטרה, תשלמו

20 שקלים ותיכנסו לקובץ הפלילי שלכם. מה תיראו? נכון להיום ישנו מסך אחד

בלבד, שהוא קובץ המירשם הפלילי, שבו יש את כל הסלט: הרשעות, מב"דים, תיקים

סגורים, זיכויים, הכל יחד. מה שקבעו שופטי הבג"ץ, וגם החוק אומר, שהמשטרה

צריכה לנהל בנוסף למירשם הפלילי קובץ אחר לגמרי, שבו התיקים הסגורים יישארו

סגורים.
שרה מר-חיים
אני רוצה להתייחס לנושא המידור במשטרה, מי מורשה וכיצד לראות את המידע

הזה. למשטרת ישראל יש הרבה מאוד תפקידים. לכל אחד מבעלי התפקידים יש סמכות

מסויימת לראות חומר מסויים. לא כל אחד יכול לראות את הכל. המחוקק חשב,

והכניס את זה לחוק, שאנשי חקירות צריכים לראות את הכל. תפקידו של ההוקר

לבדוק מכל הצדדים כל אדם חשוד שהוגשה נגדו תלונה. ההיסטוריה העבריינית היא

חלק מהרקע שעליו החוקר בונה את תיק החקירה, את השאלות שלו. תובע בבית המשפט

יגיש רק את גיליון ההרשעות הפליליות, שהן פרט רישום על-פי סעיף 2.
היו"ר סאלח טריף
האם פקח במשטרה לא יכול לגשת למחשב?
שרה מר-חיים
אין דבר כזה פקח במשטרה. מפקח היא דרגה על הכתף, למפקח יש תפקיד. התפקיד

יכול להיות קצין גיוס או קצין משמר. קצין סיור במשטרת עכו יקבל איקס

נתונים, לא את כל הנתונים שנמצאים במערכת המשטרתית. אנהנו כאנשי משטרה לא

צריכים את זה.
בני אלון
סגן ניצב במשטרה הגיש צו חיפוש או צו מעצר והביא את זה לשופט ונתן לשופט

את הדו"ח של רישום פלילי קודם. האם לא יהיו כלולים שם כל התיקים הפתוחים?
שרה מר-חיים
בוודאי שלא.
דדי צוקר
היועץ המשפטי של ועדת החוקה חוק ומשפט, ששימש כשופט, אמר שיותר מידי

פעמים הוא מצא בתיק גיליון רישומים מן העבר והרשעות מן העבר.
שרה מר-חי ים
התובע .לא יכול למסור לבית-המשפט את התיק במלואו מפני שלבית-המשפט אסור

לקבל את זה. אם התובע מסר הכל הוא עבר עבירת משמעת והוא יעמוד לדין. יכול

להיות שעל סמך אדם שעבר עבירת משמעת קובעים שכל משטרת ישראל רואה את הכל.

יש כאן אנשי מחשב והם יסבירו לכם שנקבע מה כל אחד יכול לקבל. לא יכול להיות

שגוף אחד נקרא משטרה וכל המשטרה משתמשת בכל החומר.
היו"ר סאלח טריף
האס יש חסימה במחשב המשטרה כך שלא כל שוטר יכול לראות הכל?
אלכס איש-שלום
כן, יש קוד מסויים.
דדי צוקר
זאת לא השאלה. השאלה היא לכמה שוטרים יש אישור להיכנס למאגר המידע הזה.
חנה קלר
אני תת-ניצב, אני יועצת משפטית, ואני לא יכולה לגשת למחשב. אם אני רוצה

משהו אני צריכה לבקש אישור מיוחד ולהסביר בשביל מה אני צריכה את הרישום

הפלילי. היינו רגישים לנושא הזה של השימוש שלא כדין במידע. היתה תקופה שהיה

שימוש לא כדין במירשם הפלילי ואני יכולה להביא אפילו דוגמא של אדם שהלך

להיות עובד במלון, היה שם קצין ביטחון שכנראה היה לו חבר שהיה קצין משטרה

שנתן לו מידע לא נכון (כי הוא ראה ר"פ, שזו לא היתה הרשעה) ובגלל זה לא

קיבלו את אותו אדם לעבודה. מאז חלפו כמה שנים. אני חושבת שיש מאז שיפור של

המידור במשטרה ומאז גם אי אפשר לשלוח מידע מן המירשם בלי להשאיר עקבות.

כשאנחנו עושים בדיקות או בקרות מזדמנות אנחנו יכולים לעלות על מי שמשך את

המידע. התוצאה היא שמספר לא מבוטל של אנשי משטרה שנמצא, בבדיקה אקראית, שהם

העבירו מידע שלא כדין הועמדו לדין, חלק מהם בבית משפט פלילי, חלק מהם

בבית-דין משמעתי.
היו"ר סאלח טריף
ב"בזק" אתה לא יכול לעיין במחשב, יש קוד ורק מנחל איזור יכול לראות.
דדי צוקר
צריך להיות מודאגים מכל מה שנאמר. הבעיה העיקרית היא ששירות הביטחון

יכול להיכנס למאגרי המידע ללא שום הגבלה ולעשות סינון בטחוני.
פנחס פישלר
יש לי עוד הערה אחת. אני מתכוון לגשת בשבוע הבא עם מצלמות לשוטר תנועה

ותיראו שהוא יתן לי את הרישום הפלילי שלי.
הי ו"ר סאלח טריף
האם יש לנציגי המשטרה הערות נוספות? אנחנו לא נסיים עכשיו את הדיון הזה.
אלכס איש-שלום
אני אישית הייתי מעורב בחקירות כנגד אנשי משטרת שהיו חשודים בהוצאת מידע

מהרישום הפלילי. במשטרה מזה מספר שנים יש קוד שמאפשר לעקוב אחרי מי שביקש

את המידע. לדעתי המשטרה מתקדמת בנהלים ובשיטת העבודה. יש חריגים, כל אחד

יכול למצוא חריגים. אם לא היו חריגים אז לא היה צריך את המשטרה, לא היה

צריך כנסת, לא היה צריך כלום. אז בחריגים אנחנו מטפלים במלוא החומרה, אנשים

נחקרים ועומדים לדין. השיטה ככלל היא שיטה נכונה. יש עוד כל מיני שסתומי

ביטחון שלא דיברנו עליהם. אדם ששומע שיש לו רישום פלילי יכול לבקש למחוק

אותו. אני כראש אגף חקירות על סמך פניות מחקתי הרבה רישומים כאלה.
דדי צוקר
אבל זה לא אתה צריך לקבוע. המחוקק צריך לקבוע דבר כזה.
היו"ר סאלח טריף
יש כאן שאלות נוקבות ובקשות נכבדות מאוד, גם למחוקק, ואנחנו נעבוד יחד

עם חבר הכנסת דדי צוקר כדי לעשות תיקונים. אבל יש גם שאלות לנציגי המשטרה

ולשב"כ. אנחנו נעקוב אחרי הנושא הזה. אני מבקש ממכם, היות ואתם האנשים

המופקדים באופן ישיר על עניין כל כך רגיש וחשוב לאזרח, גלו רגישות. ראיתי

חוסר סבלנות לשמוע את הדברים של מר פישלר. מותר לנו להאזין אחד לשני

בעניינים שבנפשנו וכך גם לכם, כמי שמופקדים על העניין הזה. יש לי חשש כבד

שלפעמים לא כל ההוראות יורדות עד לרמת הפרט בשטח.
שרה מר-חי ים
חבר הכנסת טריף, לא היה לנו את התיק של מר פישלר לפנינו ואנחנו לא

יכולים לבוא ולהראות האם טענותיו נכונות ולא יכולים לענות על זה.
היו"ר סאלח טריף
אני לא מבקש ממך לענות בעניין הספציפי הזה. אולי אני אבקר במשטרה כדי

לבדוק ולראות במו עיני. אנחנו נמשיך לברר, יחד אתכם, כדי לייעל. אין לנו

כוונה לתקוף את המשטרה. המשטרה פועלת עבור האזרחים וכך היא צריכה לפעול.

אני מניח שאתם מודעים לכך שחלק מהדברים הם לא תקינים ושצריך לתקן אותם.

היינו מאוד רוצים לשמוע ממכם איך אתם נערכים כדי לתקן את מה שטעון תיקון,

גם אולי לפי החלטת בית המשפט העליון, שתהיה או לא תהיה, וגם לפי הדברים

ששמענו היום. אנחנו מוכרחים למצוא את הצדק וההיגיון כי אתם נתפסים כמי

שמגינים על האזרח וגם כתוקפים אותו. אם יגיעו אלי מיקרים פרטיים אני אעביר

אותם לטיפולכם אבל זה ילמד על הכלל כי אם תופסים כמה זה אומר שיש רבים. אני

מאוד מקווה שנערוך עוד דיונים. אולי אנחנו גם נבוא אליכם לביקור יחד עם

חברי הוועדה ועם וועדת החוקה חוק ומשפט כדי שהכנסת תעשה את עבודתה נאמנה,

כביקורת ציבורית על נושא כל כך רגיש וחשוב לאזרח.

אני מאוד מודה לכם שבאתם.

הישיבה ננעלה בשעה 15:00

קוד המקור של הנתונים