הכנסת הארבע-עשרה

מושב האשון



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 17????...?

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שני. כ"ד בתשרי התשנ"ז 7( באוקטובר 1996). שעה 10:45

חברי הוועדה; ס' טריף - היו"ר

די איציק

ר' אלול

בי אלון

מי נודלמן

אי פורז

י' אזר - משרד הפנים

ד' דרור - משרד המשפטים

ע' עצמון - מרכז השלטון המקומי

מי שכטר - ראש מועצת מודיעין

נ י מצגר - מועצת מודיעין

ר' סויסה - ראש המועצה מזכרת בתיה

גי גורדון - מזכרת בתיה

י י ישועה - ראש מועצת לב השרון

אי זק - ראש המועצה אזור

דייר י' מני - וטרינר, אזור

י י אלול - ראש מועצת חצור הגלילית

יועצת משפטית; מי פרנקל-שור

מנהל הוועדה; א' קמארה

קצרנית; אי זכאי

סדר-היום; 1. תיקון טעויות.

2. הוקי עזר.



תיקון טעויות

היו"ר ס' טריף;

אני שמח לפתוח את הישיבה הראשונה במושב הזה. יש לנו פה שני חברי-כנסת חדשים

מיכאל נודלמן ובני אלון שאני מברך אותם. חברת-הכנסת דליה איציק, אני מברך אותך.

אני מברך גם אותך, חבר-הכנסת פורז, חבר פעיל בוועדה, יחד השתתפנו בהרבה ישיבות

וסיורים.

על סדר-היום תיקון טעויות בחוק התכנון והבניה בתיקון מסי 40, התשנ"ה-1994.

ובתיקון מס' 43. התשנ"ה-1995.

בחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 40) נפלה טעות במיספור הסעיפים בתיקון של

חברת-הכנסת דליה איציק לגבי בתי-שימוש המיועדים לנשים. בחוק שהעברנו יצא שפעמיים

הופיע 158א1. במקום זה אנחנו מבקשים לסמן את התיקון של חברת-הכנסת דליה איציק

158א2.

אני מעמיד להצבעה את תיקון הטעות.

הצבעה

התיקון אושר

התיקון אושר פה אחד.

אני מקבלת דיווחים שהחוק הזה הוא חוק שכתוב רק על הנייר ואין שום כוונה ליישם

אותו. זה חוק שספג הרבה אהדה ואולי כדאי שאדוני יזמין את משרד הפנים כדי לשמוע

איך מתכוונים ליישם אותו.

ד' דרור;

אינני מוסמכת לדבר בשם משרד הפנים אבל אני חברה במועצה הארצית לתכנון ובניה

ואני משמשת כיושבת-ראש של ועדת המשנה של המועצה הארצית לתקנות ונהלים. הקדשנו

לפחות שלוש ישיבות ארוכות לתקנות הללו, הן עברו את ועדת המשנה וכעת יש לברר

בייעוץ המשפטי של משרד הפנים מה קרה לאחר מכן. ניתן להזמין בנושא הזה את מר דוד

פילזר ממשרד הפנים שהוא מנהל האגף להנחיות ותכנון.

היו"ר ס י טריף;

נעשה בירור בענין.

מי פרנקל-שור;

התיקון השני נוגע לחוק התכנון והבניה (תיקון מס' 43), התשנ"ה-1995. הוא סומן

פעמיים 255א ויש פעמיים פרק י'1. לכן, פרק י'1 יהיה "עתירות בעניי ני תכנון

ובניה"; ופרק י'2 יהיה הנושא של זיכיון ים-המלח וכל הסעיפים ייעשו בהתאמה.

התיקון הוא טכני.



היו"ר ס' טריף;

האם יש מי שמתנגד? התיקון אושר.

אחרי שטיפלנו בתיקון מס' 43 בכנסת הקודמת ואישרנו אותו בלחץ גדול של זמן נאמר

לנו כי יש עוד תיקונים שמתחייבים מזה אבל שום דבר לא קרה מאז.

די דרור;

נציג משרד הפנים לא נמצא אבל משרד הפנים הוציא תזכיר חוק בנושא הזה והפיץ

אותו במשרדי הממשלה. חלק מהדברים נושא כמעט אופי של תיקון טעות, זה לא תיקון

טעות טכני שיכול להיכנס לגדר פקודת סדרי שלטון ומשפט, אלה תיקונים לא מהותיים

הנובעים מתיקון 43. ועדת השרים לרוקיקה טרם ישבה עליו.

הי ו "ר ס' טריף;

אני רוצה להגיד לחברי הכנסת החדשים שחבר-הכנסת פורז היה יושב-ראש ועדת המשנה

לתיאום בחוק התכנון והבניה ועשה עבודה מאוד מבורכת. אני מקווה שנוכל להיעזר בך

בהמשך.

מי פרנקל-שור;

תיקון נוסף בתיקון מס' 43. בסעיף 255ה החדש, במקום "בית המשפט המחוזי" צריד

להיות "בית-המשפט לעניינים מינהליים".

היו"ר ס' טריף;

התיקו נים אושרו.



חוקי עזר במועצות האזוריות והמקומיות

אנחנו עוברים לאישור חוקי העזר במועצות האזוריות.

הראשון חוק עזר למודיעין (תרנים אזוריים לאנטנות טלוויזיה), התשנ"ו-1966.

ראש המועצה מודיעין יציג זאת בקצרה.

מ' שכטר;

כדי שלא יבואו בטענות שאי-אפשר לראות טלוויזיה הכנסנו בתכנית המוזאר של העיר

סעיף האוסר על הקמת אנטנות על גגות הבתים לפי סעיף 5 לחוק התכנון - הכנו חוברת על

כך לחברי ועדת הפנים של הכנסת - מצד אחר אנחנו חייבים לתת פתרון לתושבים. יכול

להיות שחלק יתחברו לטלוויזיה בכבלים שעולה כסף אבל איננו יכולים לחייב את התושבים

להתחבר לכבלים כשהם לא רוצים בכך. כדי לתת מענה למקרים שבהם אין חיבור לטלוויזיה

בכבלים אנחנו צריכים להקים תרנים והכנו לכך חוק עזר. אנחנו מבקשים מוועדת הפנים

אישור לחוק העזר.

מי פרנקל-שור;

אני מבהירה שאנחנו לא מאשרים את חוקי העזר אלא את סעיפי העונשין בחוקים אלה.

היו"ר ס' טריף;

מר אזר, יש לך הערה?

י י אזר;

בכל חוקי העזר שיופיעו כאן תוקנו שיעורי הקנסות משום שבינתיים היה עידכון.

הקנס המכסימלי הוא 1,900 שקל לגבי מועצות מקומיות ואזוריות - לא לגבי עיריות שהן

נושא אחר שבו אנחנו לא מבקשים את אישור הוועדה - ו-76 שקל לעבירה נמשכת. אני

מציין שאישור סעיפי העונשין על-ידי הוועדה הוא זמני משום שיש הצעת חוק לתיקון

פקודת המועצות המקומיות כשסעיף העונשין נקבע בפקודה וכך סעיפי העונשין לא יופיעו

יותר בחוקי העזר.

מ י שכטר;

באותו הקשר מועצת מודיעין קידמה חוק עזר לאיכות הסביבה שהוא אחד מן החוקים

המתקדמים במדינת ישראל ומקיף את כל הנושאים הקשורים לאיכות הסביבה. החוק אושר

על-ידי שר הפנים ופורסם ברשומות אבל לצערי הרב אין לו שיניים כי אנחנו מוגבלים

בהטלת קנסות על עבריינים. נאמר לנו שוועדת הפנים של הכנסת היא זו שצריכה לטפל

בנושא.

י י אזר;

יש כאן ענין אחר. סעיפי העונשין בחוקי העזר מופיעים לשם דיון בבתי-המשפט

והרשות המקומית יכולה להגיש כתבי אישום באמצעות היועץ המשפטי שלה שיש לו הסמכה

מפרקליטות המחוז. אני מבין שאדוני מתכוון לצווי עבירות קנס ונכון שיש עיכובים

בהכנת הצווים.

היו"ר ס' טריף;

העיכוב הוא אצלכם במשרד הפנים?

לאו דווקא, יש הרבה צווים שנמצאים בהכנה במשרד המשפטים. הצווים האלה אינם

טעונים אישור הוועדה הזאת אלא אישור ועדת החוקה הוק ומשפט. נאמר לי במקום כלשהו

שהם יהיו חייבים לקבל גם את אישור הוועדה הזאת אבל זה נראה לי לא סביר ומופרך.

עדיין לא ביררתי את זה עד הסוף.

מי פרנקל-שור;

הנושא כולו נמצא בטיפול של היועץ המשפטי לכנסת ותהיה הנחיה שלו איך לפעול

בענין.

אי פורז;

אני מתייחס לחוק העזר. אני תמה עליו כי אני חושב שמועצת מודיעין הולכת

להסתבך באופן קשה. לפני כ-20 שנה, כשעוד לא היתה טלוויזיה בכבלים, רצו שבעיר

העתיקה בירושלים לא יהיו תרני טלוויזיה כי זה הורס את המראה של העיר העתיקה. אז

החליטו להקים תורן מרכזי ולחבר אליו את הבתים. אי-אפשר היה לעשות חוק רק

לירושלים ולכן עשו תיקון ואיפשרו את זה לרשויות מקומיות נוספות ובחלק המקומות

התחילו לעשות זאת לפני עידן הטלוויזיה בכבלים. עידן הטלוויזיה בכבלים גרם לכך

שהתרנים האלה הפכו פאסה וגם לפי התעריפים המופיעים פה אפשר לראות שרק מטורף יחליט

ללכת על זה. מספיק שיהיו שני תושבים בעיר שבשבילם יהיה צורך להקים את התורן

ולרוץ עם כבל עד ביתו של כל אחד מהם ולחבר אותו. המועצה מסתבכת כאן כי זה דבר

מיותר לגמרי מה גם שהקליטה עם הכבלים היא יותר טובה.

היו"ר ס' טריף;

יש מקומות שהכבלים לא תגיעו אליהם.

אי פורז;

הטלוויזיה בכבלים לא מגיעה למקומות פריפריים בהם יש בית בודד או כפרים רחוקים

אבל יש להם תכנית ועד תום תקופה מסוימת הם חייבים לרשת את כל המדינה. במודיעין

בעל הזיכיון ירוץ לחבר את כולם כי כבר יש שם תשתית. אני מציע לא לאשר את החוק

הזה אלא לעשות חשיבה מחודשת. אם יהיו שניים-שלושה שרוצים אנטנות - שיעשו. ברגע

שמחליטים שחוק יאסור על הקמת אנטנה חובה על המועצה לספק אלטרנטיבה, לדעתי זה יעלה

להם הרבה כסף והפסד כספי ניכר ואני רוצה לבלום את זה. אני עצמי הייתי ראש המועצה

לכבלים, טיפלתי בנושאים האלה ואני מכיר אותם. ההתחברות לכבלים במודיעין תהיה 99%

ואלה שלא יתחברו לא יתקינו אנטנה גדולה, הם קרובים לאיתנים ועל-ידי אנטנה פנימית

אפשר לקלוט את איתנים.

ע' עצמון;

מה הם המעשים או המחדלים בחוק העזר שבגינם יש ענישה פלילית?

קריאה;

סעיף 8.

ע' עצמון;

לאור סעיף 8, איך נמשך ההליך אחרי ההודעה?

אני רוצה להבהיר את התמונה. מי שמאשר את חוקי העזר הוא שר הפנים. לגבי

עונשין יש צורך באישור הוועדה.

אם לא נאשר את סעיף העונשין החוק יהיה פגום.

הוזכרה כאן איכות הסביבה. אני מבין שאתם עומדים להתחבר למועצות מקומיות

לידכם ולכן כדאי שמראש החוקים ייעשו בצורה מתואמת.

העיר מודיעין היא עיר בהקמה ובשלב זה ניתנו טופסי 4 בהתאם לאיכלוס שהוא

לשיעורין. כיום יש 300 יחידות דיור. צופה פני העתיד חוק העזר הזה לא יניח את

דעת המועצה ופרנסי העיר כפתרון עם המשך האיכלוס. המצב דהיום הוא שיש שתי תכניות

מיתאר מאושרות שבהן יש הוראות מפורשות שאין להקים אנטנות על גגות הבתים וכי על

הקבלנים לדאוג לכל מתחם במספר נרחב של יחידות דיור, בדרך כלל בין 700 ל-1,000

יחידות דיור, וחובה על כל אחד מהזוכים להקים את התורן המרכזי כפתרון. הבעיה היא

שיש איכלוס ואנשים רוצים לראות טלוויזיה לכן נותנים פתרון ביניים למרות

הטכנולוגיה המתקדמת של כבלים בקרקע.

ב' אלון;

אפשר לאלץ תושב מודיעין להתחבר רק לכבלים או לקלוט עם אנטנה פנימית שאיננה

קליטה באיכות טובה אבל אדם לא רוצה אולי להכניס כבלים מסיבות תרבותיות או דתיות?

אני לא מבטל את האפשרות הזאת ואז אני מחייב אותו לקלוט טלוויזיה רגילה באיכות

נמוכה ומכניס את הכבלים בדלת האחורית כמיסוד שמחייב את כולם.

אי פורז;

שימו לב שמדובר פה בסכומים נכבדים פרוהיביטיביים ואיש לא יתחבר במחירים האלה.

דבר נוסף, אפשר להגיד לחברת הכבלים לחסום ערוצים מסוימים. לא איכפת לי שתאשרו את

החוק אבל כדאי לכם ללכת יותר מהר עם חברת הכבלים מאשר לתת את הפתרון הזה. איש לא

ישלם 500 שקל על חיבור לתורן אזורי שהוא לא מקבל בו דבר.

גם כדי להכריח להתחבר לכבלים החוק הזה יעזור לנו להילחם בעבריינים.

אני מעמיד את החוק להצבעה, את סעיף העונשין. מי מתנגד? אין. חוק העזר

למודיעין (תרנים אזוריים לאנטנות טלוויזיה), התשנ"ה-1996. אושר.

תודה. אני מזמין את חברי הוועדה כוועדה או כל אחד מהם בנפרד לבקר במודיעין.

אנחנו עוברים לחוק עזר לאלעד (רוכלים), התשנ"ו-1996- יש כאן נציג מאלעד?

אי י

יש חוק עזר לרוכלות גם ברשויות מקומיות אחרות. אני שואל איך חחוק הזח עומד

מול חוקי עזר ברשויות אחרות? לא ייתכן שיתירו שוני גדול.

י י אזר;

הסכום המכסימלי המעודכן היום הוא 1,900 לגבי עבירות בכל חוקי העזר.

ע י עצמון;

זאת אומרת שיש אחידות לגבי ענישה באותם נושאים בכל הרשויות המקומיות.

היו"ר ס' טריף;

אנחנו מאשרים את חוק העזר לאלעד (רוכלים), התשנ"ו-1996, סעיף העונשין.

אנחנו עוברים לחוק עזר למזכרת בתיה היטל תיעול (תיעול בתחום אזור התעשייה),

התשנ"ו-.1996

מי פרנקל-שור;

חוק העזר הזה עוסק בתיעול בתחום אזורי תעשיה, התקנת תיעול בידי המועצה,

פרסום, היטל, איסור התקנת תעלה פרטית כאשר סכום העונשין המכסימלי הוא 1,900 שקל

ו-76 שקלים אגרת המשך.

אי פורז;

אני מעיר שזה לא הגיוני שוועדת הפנים תאשר את כל הדברים האלה.

מי פרנקל-שור;

יכול להיות שיהיה שינוי לגבי כל מה שצריך לעבור לוועדה של הכנסת. כשנכנס

לתוקף חוק יסוד; הממשלה נזכרו שבחוק העונשין יש תיקון של סעיף 2(ב).

אי פורז;

את רוצה להגיד שכל ההוראות שהיו עד עכשיו הן VOIDכי הן לא אושרו על-ידי ועדה

של הכנסת?

מי פרנקל-שור;

לא. יהושע שופמן נתן חוות דעת שאין בכך פגם.

ר' סויסה;

גם אני התפלאתי מדוע אני צריך להטריד את ועדת הפנים בחוק עזר. בשנים קודמות

כל חוקי העזר עברו למשרד הפנים.

היו"ר ס' טריף;

אנחנו עושים זאת בגלל לחץ עצום שהופעל עלינו לסיים זאת.



ר' סויסה;

זה גרם לנו עיכוב בגביה ונזק בפיתוח, ידי כבולות ואני לא יכול לעשות שום דבר.

חוק העזר שהגשנו בנוי על בדיקה כלכלית כמה זה עולה לרשות, גם משרד הפנים הביע

דעתו החיובית בענין. נשאר האישור של ועדת הפנים שיאפשר לנו לרוץ.

היו"ר ס' טריף;

יש מתנגדים? אני מודיע שחוק עזר למזכרת בתיה היטל תיעול (תיעול בתחום אזור

התעשיה), התשנ"ו-1996. אושר בעיקר בהתייחס לסעיף העונשין.

ר' סויסה;

תודה רבה.

היו"ר ס' טריף;

אנחנו עוברים לחוק עזר ללב השרון (אגרת ביוב ואחזקת ביוב), התשנ"ו-1996-

אי פורז;

מה זה קשור לעונשין? מישהו מתחבר לביוב?

מדובר על אחזקת ביבים.

ב' אלון;

בהמשך לשאלתו של מר עצמון, האם כל מועצה שמגישה את הבקשה לאישור הקנס תיאמה

זאת לפי החוק הכללי? יש מדיניות כלשהי בנושא הזה שמועצה אחת לא תיתן סכום פנטסטי

מול סכום אחר?

היום כל רשות מקומית יכולה לקבוע את שיעור הקנס על למכסימום הקבוע בפקודה.

בפקודת המועצות המקומיות השיעור המעודכן האחרון הוא 1,900 שקל וכל רשות מקומית

יכולה לקבוע עד השיעור הזה או פחות מזה. אלה סכומים מכסימלי ים שבית-המשפט יכול

להטיל. מבחינת הרשות המקומית זה לא משנה כי היא זו שקובעת.

למה סעיף העונשין כאן מחוק?

יש כמה חוקי עזר שסעיפי העונשין נמחקו בהם מפני שביחד עם משרד המשפטים וחשבנו

לוותר על סעיפים אלה כדי שלא נצטרך לעכב את חוקי העזר עד לקבלת אישור הוועדה

הזאת. בנינו על תיקון פקודת המועצות המקומיות וכפי שאמרתי כאשר יהיה אותו התיקון

זה יפטור מהצורך לפנות לוועדה. הצענו לרשויות המקומיות אחת מהשתיים: או שהן

יוותרו על סעיף העונשין וחוק העזר יפורסם ללא סעיף עונשין כאשר התיקון בפקודה

יאמר כי העובר על הוראה של כל חוק עזר של כל רשות צפוי לעונש, או שסעיף העונשין

יהיה קיים ונפנה לוועדה. היו כמה חוקי עזר שבהם מחקנו את סעיפי העונשין ולבסוף

משרד המשפטים אמר כי בלא סעיף עונשין חוק עזר איננו מושלם ועדיף להשאיר אותו עד

לתיקון האמור. לכן, גם במקומות שסעיף העונשין מחוק נחזיר אותו.



יש חוקי עזר שבהם אין מקום לעשיית עבירה וכלל אין מקום לסעיף עונשיו - כפי

שהזכיר קודם חבר-הכנסת פורז לגבי הביוב. במקום שצריך לשלם אגרה משלמים אגרה ולא

צריך סעיף עונשין.

אנחנו מבקשים לאשר את שני חוקי העזר האלה. לפני שלוש שנים התחלנו להפעיל

מערכת ביוב ואלה הצעדים הראשונים כדי לפתור את כל הבעיות שלנו.

הי ו "ר ס' טריף;

יש מתנגדים? איו. אנחנו מאשרים את חוק עזר ללב השרון (אגרת ביוב ואחזקת

ביוב), התשנ"ו-1996.

אנחנו עוברים לחוק העזר השני ללב השרון היטל (ביבים ציבוריים), התשנ"ה-1995.

זה חוק שמסדיר את התקנת הביבים והאחזקה שלהם ולא את מערכת הביוב המרכזית.

למה לא מאחדים את שני החוקים?

אגרה היא לחוד והיטל הוא לחוד. היטל ביוב בא לצורך התקנת מערכת הביוב, האגרה

היא לתחזוקה השוטפת ותמיד זה מופיע בנפרד. לב השרון הכניסו את ענין הביבים בתוך

חוק העזר של היטל הביוב וזה מקרה לא רגיל. קיבלנו זאת ואישרנו.

זה לגבי בניינים ציבוריים?

לא, זה לכל דבר.

האם יש התנגדות לחוק? אין מתנגדים. חוק העזר ללב השרון היטל (ביבים

ציבוריים), התשנ"ה-1995. מאושר.

אנחנו עוברים לחוק עזר לאזור (החזקת בעלי חיים), התשנ"ו-=1996.

אזור היועץ פעם עם משקי עזר חקלאיים והיא הפכה לשטחי בניה וכך בין הווילות

והבתים יש כמויות די גדולות של סוסים, פרות.

בעלי חיים מוגדרים פה "בהמות עבודה למיניהן..." וכו הלאה. אי-אפשר להגיד

"למיניהן", צריך להגיד: סוס, חמור. אני שואל: גם לתוכי צריך רישיוו והיתר? גם

לאוגר?



ד"ר י' מני ;

למטרות חקלאיות, אילוף, ניסויים או

רוובבות.

אם למישהו יש רפת הוא צריך רישיון לרפת. לפי מה שכתוב פה צריך רישיון לאוגר,

לתוכי. ההוק הזה צריך לעבור ניסזח מהודש איזה בעלי חיים טעונים רישיון כמו סוס,

פרה, זה בסדר. כל האחרים כמו צב, חתול בוודאי שלא.

חוק עזר ללוד (אחזקת בעלי חיים) מ-1988 אושר והעתקנו אותו. בהגדרות של בעלי

"בהמות עבודה למיניהן, בקר, צאן ובהמות אחרות לבשר או לחליבה, עופות

ובעלי חיים אחרים שמגדלים אותם למטרות חקלאיות, אילוף, ניסויים או חובבות."

אי פורז;

אי-אפשר לעשות חוק כזה, צריך להיות ברור מה מותר ומה אסור.

היו"ר ס' טריף;

אני מבקש ממר אזר שהערתו של מר פורז תירשם ויהיה תיקון בהתאם לזה.

אי פורז;

אני מציע שנאשר את סעיף העונשין לשלושה חודשים.

ואם נבצע את התיקון בנוסח?

אי פורז;

נעשה זאת לתמיד.

אנחנו מאשרים את חוק העזר לאזור (החזקת בעלי חיים), התשנ"ו-1996. אני מבקש

להעביר את התיקון גם אלינו ואני סומך על ראש המועצה שזה ייעשה.

אי זק;

בסדר.

היו"ר ס' טריף;

אנחנו עוברים לחוק עזר לעילבון (החזקת בעלי חיים ורעייתם), התשנ"ו-1996. ראש

המועצה לא נמצא כאן. החוק הזה דומה לחוק של אזור. יש התנגדות? אין. אנחנו

מאשרים את החוק.

אנחנו עוברים לחוק עזר לכפר מנדא (שווקים), התשנ"ו-1996. רוצים להסדיר את

ענין השווקים שם. אין כאן נציג של כפר מנדא. אין מתנגדים. אנחנו מאשרים את

החוק.



אנחנו עוברים לחוק עזר למועצה אזורית גן רוה (הזרמת שפכי תעשיה למערכת

הביוב), התשנ"ו-1996. אין כאן נציג של גן רוה.

מי פוינקל-שור;

זה נושא שנוגע לחומרים אורגניים וכימיים במפעלים, איסור מהילה.

אין מתנגדים. אנחנו מאשרים את חוק עזר למועצה אזורית גן רוה (הזרמת שפכי

תעשיה למערכת הביוב), התשנ"ו-1996.

אנחנו עוברים לחוק עזר לערבה התיכונה (שמירת הסדר והניקיון)(תיקון),

התשנ"ו-1996. מתיירוסים כאן בעיקר לפסולת חקלאית והסדרת העניו. אנחנו מאשרים את

החוק.

מי פרנקל-שור;

"בתוקף סמכותה לפי סעיפים..."

"ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה בהתאם לחוק העונשין".

בסדר.

אנחנו עוברים לחוק עזר לבקעת בית שאן (אשפה), התשנ"ו-1996 שמתיירוס לפינוי

אשפה, פסולת בנין, פסולת של מפעלים וכל הקשור בזה. אם אין התנגדות, אנחנו מאשרים

את החוק.

אנחנו ממשיכים בחוק עזר לירוחם (פיקוח על מכירת בשר ומוצרי בשר),

התשנ"ו-1996. אם אין התנגדות אנחנו מאשרים את החוק.

אני שואל אם כל חוקי העזר האלה כוללים סעיפי עונשין ועברו את אישור שר הפנים?

כן.

אנחנו עוברים לחוק עזר לנוף הגליל (ניקוי בורות שופכין וביבים), התשנ"ו-1996-

יש בורות בבתים?

לבתים יש בורות שופכין וכשהם מקבלים הוראה לפנות הם חייבים לעשות זאת.

הוא לא יכול לנקות אלא רק המפקח יכול לעשות זאת.



י' אזר;

יש מקומות שבהם המועצה מפנה בורות, יש מקומות שהמועצה לא מפנה והאדם הפרטי

צריך לעשות זאת אבל הוא לא יכול לפנות לכל מקום, הוא זקוק להיתר כדי לפנות למקום

"בעד בור שופכין, כולל ביקורת שוטפת וריקון לפי

הצורך, 20 ש"ח להודש לכל נכס בר חיוב בארנונה". כאן המועצה מפנה אבל לא תמיד היא

עושה זאת.

לא תמיד המועצה עושה זאת אבל היא תגבה את 20 השקלים. אני מבקש לעכב את החוק

עד שראש המועצה יבוא לכאן ונברר אתו את הדברים. זה לא נראה לי.

ב' אלון;

החוק לא מובן. מה דורשים ב"מסירת דרישה" בסעיף 6? לשלם קנס, לשלם אגרה?

י י אזר;

דורשים ממנו לשלם עבור פינוי הבור והוא צריך לאפשר את הפינוי. העבירה שהוא

עלול לעבור היא בזה שהוא יפריע למפקח לפנות. זה לא נאמר פה בצורה מפורשת.

ב' אלון;

אם רק המפקח הוא זה שמפנה, מה המעשה הפלילי שלו?

י י אזר;

בסעיף 3(ג) כתוב; "לא יפריע אדם למפקח ולא ימנע בעדו לבצע את סמכויותיו לפי

סעיף קטן (א)."

מי פרנקל-שור;

לשאלתו של חבר-הכנסת אלון על מסירת הדרישה, חכוונה היא לפקדון.

י' אזר;

כתוב כאן שהוא יכול לדרוש פקדון אבל אין כאן חיוב בתשלום בעד פקדון. יש כאן

רק תשלום עבור הניקוי שכנראה המועצה מבצעת אותו.

היו"ר ס' טריף;

מה אתם מציעים?

בי אלון;

אישור החוק נעשה על-ידי שר הפנים ואפשר להעיר הערה לשר הפנים.

מר אזר, הנושא הזה טעון עיון חוזר. אדם רוצה לפנות בעצמו ויכול לבצע זאת

בצורה יותר זולה כך שהוא לא רוצה להשתתף באגרה ואז המועצה תקבע לו מקום אליו הוא

יפנה. גם הנושא של הפקדון לא ברור והניסוח כולו טעון תיקון. אנחנו סומכים על

מר אזר שיעיר את תשומת לב המשרד.



אנחנו מאשרים את חוק עזר לנוף הגליל (ניקוי בורות שופכין וביבים),

חתשנ"ו-1996.

אנחנו עוברים לסדרה של חוקי עזר לחצור הגלילית. תחילה חוק עזר לחצור הגלילית

(הדברת עשבי בר)(תיקון), התשנ"ו-1996. אדוני ראש המועצה, אתם מחייבים תושבים

להדביר עשבי בר?

י י אלול;

היום אנחנו לא מחייבים אותם, נחייב בעתיד.

הקדמה לגבי כל חוקי העזר בחצור הגלילית שעד היום היה בהם בלאגן. שילמנו

הרבה כסף לעורכת-דין וביקשנו ממנה שתרכז את כל חוקי העזר שיכולים להתאים לעיירה

הצור הגלילית. היא אספה חוקי עזר ישנים, חוקי עזר קיימים וחוקי עזר חדשים שמתוכם

ניסינו יחד אתה לגבש חוקים מתאימים לנו כדי שנוכל להקים מחלקת פיקוח שתעסוק בזה.

לצערי כל הנושא של חוקי העזר נגרר בסחבת איומה במשך למעלה משנה.

הי ו "ר ס' טריף;

אישרתם את כל חוקי העזר במליאת המועצה?

בוודאי, הגענו לפה כדי שנצא עם תיק מסודר.

אחד הדברים המתפתחים בגליל כולו אחרי החורף הוא עשבי הבר. הנושא הזה דורש

הוצאה עצומה מצד המועצה המקומית ולכן אנחנו חייבים להשתלט על זה ולחייב את

האזרחים לטפל בעשבי בר סביב ביתם.

סעיף 7 סעיף העונשין כולל את (א) ואת (ב). אני שואל מה רלוונטי?

י י אזר;

סעיף (א) יישאר, סעיף (ב) יימחק.

הי ו "ר ס' טריף;

אנחנו מאשרים את חוק עזר לחצור הגלילית (הדברת עשבי בר)(תיקון), התשנ"ו-1996.

כשסעיף 7 (ב) נמחק.

אנחנו עוברים לחוק עזר לחצור הגלילית (עצים מסוכנים), התשנ"ו-1996. גם כאן

אנחנו מאשרים רק את סעיף (א) בסעיף 7, סעיף העונשין, כשסעיף קטן (ב) נמחק.

אנחנו עוברים לחוק עזר לחצור הגלילית (ניקיון מגרשים ונכסים ושיפוץ חזיתות

נכסים), התשנ"ו-1996. האם מישהו מתנגד לאישור החוק? החוק אושר.

אנחנו ממשיכים בחוק עזר לחצור הגלילית (ניקוי מדרכות), חתשנ"ו-1996. אתם

מטילים על התושבים לנקות מדרכות?

י י אלול;

מדרכות שאינן ציבוריות.

ניקוי מדרכות לפני בתי-עסק כשזה מחייב את בעלי בתי-העסק לעשות זאת.

הי ו "ר ס' טריף;

אנחנו מאשרים את סעיף (א) בסעיף 8, סעיף העונשין בחוק עזר לחצור הגלילית

(ניקוי מדרכות), התשנייו-1996. סעיף (ב) נמחק.

ב' אלון;

כללתם בזה פינוי שלג כפי שקיים בארצות-הברית?

לקחנו את זה על עצמנו כי זה קורה אחת לשלוש-ארבע שנים.

היו"ר ס' טריף;

אנחנו עוברים לחוק עזר לחצור הגלילית (הדברת מזיקים), התשנ"ו-1996. אנחנו

מאשרים את החוק, סעיף (א) בלבד בסעיף העונשין. סעיף קטן (ב) והתוספת שלו

מבוטלים.

אנחנו עוברים לחוק עזר לחצור הגלילית (שימור רחובות), התשנ"ו-1996. יש לכם

רחובות בעלי ערך היסטורי?

י י אזר;

הכוונה ב"שימור רחובות" היא לא לחפור שוחות ולא להעמיד מכשולים ברחוב.

הי ו "ר ס' טריף;

אנחנו מאשרים את חוק עזר לחצור הגלילית (שימור רחובות), התשנ"ו-1996. סעיף

(א) בסעיף העונשין. סעיף קטן (ב) מבוטל.

אנחנו ממשיכים בחוק עזר לחצור הגלילית (בשר חזיר), התשנייו-.1996

חופש העיסוק.

הישוב הוא ברובו מסורתי ויש בו גם קריה חסידית. הנושא הזה התקבל בישוב פה אחד

בגלל הרגישות שלו.

יש חוק הסמכה משנת 1956 שמסמיך את הרשויות המקומיות לאסור מכירת חזיר ברשות

המקומית. יש חוק ארצי לגבי גידול חזיר אבל בכנסת הקודמת היתה הצעת חוק פרטית

כללית שעברה בקריאה טרומית שיווק ומכירת חזיר. החקיקה הזאת לא הושלמה.

האם זה לא נוגד חוק יסוד?

לא. חוק יסוד לא חל על רקיקה קודמת.

היו"ר ס' טריף;

זאת לא חקיקה קודמת.

עדייו אין לנו בית-משפט לחוקה אבל מי שיהיה אחראי תהיה לו סמכות להחליט איזה

חוק מאלה שקיימים הוא מבטל ואיזה חוק הוא לא מבטל מה גם שיש שמירת דינים. חוק

יסוד לא מבטל חוקים שקדמו לו וחוק העזר פה משתלב בזה כי לכל מקום יש הסמכות

חוק העזר שלי מפריע לחוק היסוד, ואז

בג"צ יכול להגיד שחוק העזר הזה פסול. כפי שאמר מר אזר יש חוק הסמכה שנועד למנוע

מחלוקת בכל המדינה וכל מקום ינהג לפי הרצוי לו, למשל בבני-ברק אין נסיעה בשבת,

בחיפה יש אוטובוסים בשבת.

קיבלנו עכשיו חוקי עזר שאוסרים מכירת בשר שאיננו בשר כשר בתחום רשות מקומית.

לא אישרנו את חוקי העזר האלה מפני שלרשויות המקומיות אין הסמכה לאסור מכירת בשר

לא כשר אבל יש חוק הסמכה שמתיר לרשויות לאסור מכירת חזיר.

אין מחלוקת על דבריך, השאלה היא האם החוק הזה עומד בניגוד לחוק יסוד? אם זה

מנוגד לחוק יסוד אין כאן סמכות.

ההערה נכונה.

אנחנו מעכבים את אישור חוק העזר הזה ומר אזר יביא לפנינו חוות-דעת משפטית.

אני מושך את חוק העזר הזה ומבקש להחזיר לי אותו. אנחנו נשקול אם להגיש אותו

לוועדה שנית.

אני שואל את היועצת המשפטית: אם אנחנו מאשרים את סעיף העונשין פה זה חוק

חדש?

חוק העזר הוא חוק חדש.

עולה כאן השאלה האם על פניו יש סתירה בין חוק יסוד לבין חוק שאולי בא מכוח

חופש העיסוק?



ב' אלון;

האם חוק ההסמכה מתייחס רק לחוקי עזר רטרואקטיביים? מה הפירוש העקרוני של חוק

הוא נותן הסמכה לרמה המוניציפלית לחוקק חוקים עתידיים.

מי פרנקל-שור;

השאלה היא האם הוא נותן כוה לחוקק חוקים עתידיים שיהיו בניגוד לחוק יסוד:

חופש העיסוק, חוק יסוד שקיים לחוקים העתידיים האמורים.

בשביל זה יש בג"צ.

אנחנו הריבון, לא בג"צ.

אני מקפיד על הריבונות של הכנסת,

יכול להיות שגם שר הפנים יבדוק את זה. ייתכן שגם לפי חוק ההסמכה אין סמכות

להגיש חוק עזר חדש.

אני סומך על שר הפנים שיבדוק את זה, יראה שזה בסדר ויאשר לנו אותו מחדש.

אם כך, מה היתה שמירת הדינים של חוק יסוד לגבי חוק ההסמכה?

כל החוקים שחוקקו לפני חוק היסוד שהם בניגוד לחוק היסוד לא יהיו .VOID

כולל חוק ההסמכה.

הוא אומר שלחוק ההסמכה אין תוקף והוא לא נותן אפשרות לחוקק.

הוא נותן תוקף לחוקק. גם אם הוא נמצא בניגוד לחוק יסוד הרי חוק קודם לא בטל.

אבל לחוק ההסמכה יש משמעות למה שהיה ולא למה שיהיה.



מי פרנקל-שור;

אתה יכול לחוקק חוק מכוח החוק הקודם שלא יהיה בניגוד לחוק היסוד.

ב' אלון;

זה מרוקן מתוכן את האפשרות להשתמש בחוק ההסמכה.

היו"ר ס' טריף;

במידה רבה.

נבדוק את החוקיות של חוק העזר הזה.

היו"ר ס' טריף;

מר אזר, אנחנו מחזירים לך את חוק עזר לחצור הגלילית (בשר חזיר), התשנ"ו-1996.

אנחנו עוברים לחוק עזר לחצור הגלילית (הגנה על הצומח ושמירת הסדר והניקיון

בגנים), התשנ"ו-1996. אנחנו מאשרים את החוק עם סעיף קטן (א) של סעיף העונשין

בלבד.

אנחנו ממשיכים בחוק עזר לחצור הגלילית (התקנת מתקנים למזגני אוויר),

התשנ"ו-1996. אנחנו מאשרים את החוק בהשמטת סעיף קטן (ב) בסעיף העונשין.

אנחנו עוברים לחוק עזר לחצור הגלילית (פתיחת עסקים וסגירתם), התשנ"ו-.1996

אנחנו מאשרים את החוק בסעיף קטן (א) של סעיף העונשין. סעיף קטן (ב) מבוטל.

ב' אלון;

כל חוק עזר יש בו שמירת דינים לגבי חוקי עזר אחרים?

י י אזר;

יש כאלה שאומרים את זה ויש כאלה שלא אומרים את זה.

אנחנו עוברים לחוק עזר לחצור הגלילית (מבנים מסוכנים), התשנ"ו-1996. אנחנו

מאשרים את החוק עם סעיף קטן (א) בסעיף העונשין ומשמיטים את סעיף קטן (ב).

אנחנו עוברים לחוק עזר לחצור הגלילית (סימון רחובות ולוחיות מספר בבניינים),

התשנ"ו-1996. יש מיספור של הבניינים?

י י אלול;

לא, המיספור של הבניינים הוא של עמידר. לגבי הרחובות הסימון יותר מוסדר,

לגבי הבניינים זה פחות מוסדר.

מ' נודלמן;

מי צריך לסמן - המועצה או הדייר?



י' אלול;

חלק המועצה, חלק הדיירים, חלק עמידר, חלק הקבלן שבונה את השכונה.

מי נודלמן;

הכול צריך להיות אחיד?

כן, בצורה אחידה.

היו"ר ס' טריף;

אנחנו מאשרים את חוק עזר לחצור הגלילית (סימון רחובות ולוחיות מספר

בבניינים), התשנ"ו-1996, ללא סעיף קטן (ב) בסעיף העונשין.

אנחנו עוברים לחוק עזר לחצור הגלילית (שווקים), התשנ"ו-1996. אנחנו מאשרים

את החוק בלי סעיף קטן (ב) בסעיף העונשין ובלי התוספת השניה.

אנחנו עוברים לחוק עזר לחצור הגלילית (רחצה בבריכות שחייה), התשנ"ו-1996.

בסעיף 2(ג) כתוב: "לא יתלבש אדם ולא יתפשט בשטח הבריכות..." מה זה, מעל

בגד-הים גם אסור להתלבש? הניסוח לא טוב.

יש מלתחה ושם מתלבשים. הכוונה כאן היא יותר לצנעת הפרט.

בסעיף 4(א) יש ניגוד לחוק יסוד: חופש העיסוק.

חופש העיסוק? למה אישרת ימי מנוחה,

פתיחת עסק, סגירת עסק?

מבחי נתנו זה מקובל.

זה בהתאם לחוק הסדרת מקומות רחצה?

על פניו זה נראה תקין אבל אני מוכן לבדוק את זה.

איזה חוק יסוד נפגע פה? אין סמכות לראש מועצה לסגור בריכה לתברואה או



י' אזר;

צריך לאפשר רחצה, איך זה נעשה צריכה לקבוע המועצה.

י' אלול;

במצור יש בריכת שחייה אחת ובדרך כלל אנחנו קובעים יום אהד לנשים ויום אחד

לגברים כשבכל ימי השבוע הרחצה היא ביחד. האם אני יכול לא לינת שירות לתושבים

דתיים שלי?

היו"ר ס' טריף;

אנחנו מאשרים את חוק עזר לחצור הגלילית (רחצה בבריכות שחייה), התשנ"ו-1996.

את סעיף קטן (א) בסעיף העונשין. סעיף קטן (ב) עם התוספת השניה מחוק ומבוטל.

אנחנו עוברים לחוק עזר לחצור הגלילית (אחזקת המקלטים), התשנ"ו-1996. מי

מחזיק את המקלטים ?

י י אלול;

המקלטים הציבוריים מוחזקים על-ידי הרשות המקומית. במקלטים המשותפים בתוך

מבנים של עמידר ושל דיירים פרטיים המצב הוא קטסטרופלי ואנחנו צריכים להפעיל את

החוק הזה. אנחנו צריכים לחייב את הדיירים לנקות את המקלטים ולטפל בהם כפי שאני

מחזיק את המקלטים הציבוריים.

מי נודלמן;

מי הבעלים של מקלט בשיכון משותף?

י י אלול;

בעל הנכס. במקרה שהבלוק קנוי , הדיירים עצמם צריכים לטפל במקלט.

ב' אלון;

אז גם בטאבו יש חלק לכל אחד?

י י אלול;

כן.

אנחנו מאשרים את חוק עזר לחצור הגלילית (אחזקת מקלטים), התשנ"ו-1996. ללא

סעיף קטן (ב) בסעיף העונשין.

אנחנו ממשיכים בחוק עזר לחצור הגלילית (גידור דוכנים), התשנ"ו-1996.

י י אזר;

הכוונה היא לשווקים.

היו"ר ס' טריף;

למה לא כתוב שזה בשווקים?

קודם היו חוקי עזר- לשווקים בלי דוכנים. כאשי- הניחו חומרי חבלה גם בשווקים,

חיפה עשתה חוק עזר של גידור דוכנים שמחייב את בעלי הדוכנים לגדר אותם והפכנו את

זה חוק עזר לדוגמה שכל רשות מקומית יכולה לאמץ אותו. זה חוק עזר נפרד מהשווקים

כי הוא צורך השעה.

מה הוא צריך לעשות?

י י אזר;

הוא מגדר את הדוכן בעיקר למטה כדי שלא יחדירו לו חומרי חבלה.

למה צריך חוק בשביל זה?

דוכן יכול להיות לאו דווקא בשוק אלא גם בעיר.

י' אלול;

אף אחד לא יכול להקים דוכן בעיר כי המינהל הוא בעל הקרקע והוא לא יאפשר זאת,

הקרקעות לא שייכים למועצה אלא למינהל.

היו"ר ס' טריף;

חוק עזר לחצור הגלילית (גידור דוכנים), התשנ"ו-1996. מאושר בהשמטת סעיף קטן

(ב) בסעיף העונשי ן.

אנחנו עוברים לחוק עזר לחצור הגלילית (החזקת בעלי חיים), התשנ"ו-1996. אנחנו

מאשרים את החוק בהשמטת סעיף קטן (ב) בסעיף העונשין ובהשמטת התוספת השלישית.

אני מודה לראש המועצה המקומית הצור הגלילית ומאחל לך הצלחה ועשייה בעיר.

תודה.

אנחנו עוברים לחוק עזר לגליל העליון (שמירת הסדר, הניקיון והבטיחות בגנים

ובנהרות), התשנ"ו-1996. זה חוק טוב ואנחנו מאשרים אותו.

אנחנו עוברים לחוק עזר לשלומי (אספקת מים), התשנ"ו-1996. זו עיר פיתוח ובקו

עימות.

זה בעיקר לצורך אגרות של חיבור למערכת המים ועבור הנחת צינורות ומדי-מים.



היו"ר ס' טריף;

אנחנו מאשרים את חוק עזר לשלומי (אספקת מים), ר1תשנ"ו-1996.

אנחנו עוברים לחוק עזר לשלומי (ביוב ובורות שופכין), התשנ"ו-1996. החוק מדבר

על היטל ביוב, התשלום שלו, חיבור פרטי לביוב, אגרות. אנחנו מאשרים את החוק.

אנחנו עוברים לחוק עזר לשלומי (פיקוח על מכירת בשר ומוצרי בשר), התשנ"ו-1996.

אנחנו מאשרים את החוק.

אנחנו עוברים לחוק עזר לשלומי (הזרמת שפכי תעשייה למערכת ביוב), התשנ"ו-1996.

בשביל שהתעשייה תשפוך את השפכים שלה צריך חוק עזר? הרי זו חובה בהיתר הבנייה.

אני לא מביו למה זה צריך להיות בחוק.

ב' אלון;

להיפך, הייתי נותן עונש יולגר חמור כי זה קשור באיכות הסביבה. למפעל של

מיליונים שווה לשלם את הקנס הזה לעומת רוכל שאין לו כמעט כלום.

י י אזר;

לגבי מפעלי תעשיה בחוק הביוב יש סמכות לרשות המקומית להטיל אגרות מוגדלות על

שפכים שמזיקים. יש חוקי עזר שבהם זה מופיע. כאן נקבע באופן כללי שלא יזרימו

שפכי תעשייה שמזיקים למערכת הביוב. במקומות שבהם יש שפכי תעשייה שעלולים להזיק

הם משלמים יותר אגרות ויותר היטלים, הם משלמים אגרה מוגדלת. הרשות המקומית צריכה

לפקח על זה ולדאוג לכך.

ב' אלון;

כאן זו הסנקציה היחידה של הרשות המקומית אבל יכול להיות שבחוק הביוב יש

סנקציה של סגירת המפעל וזה העונש שירתיע.

אנחנו מאשרים חוק עזר לשלומי (הזרמת שפכי תעשיה למערכת ביוב), התשנ"ו-1996.

אנחנו עוברים לחוק העזר האחרון לשלומי (שמירת איכות הסביבה)(הגשת דין

וחשבון), התשנ"ו-1996.

מי פרנקל-שור;

אם אני לא טועה, בחוק חומרים מסוכנים יש תקנות שצריך להגיש דין וחשבון לגבי

המפעלים. אתה מכיר את התקנות?

י י אזר;

לא. הם יכולים לעשות זאת במסגרת חוק עזר וזה נותן להם אפשרויות פיקוח

ואכיפה.

מי נודלמן;

יש חוק כללי של איכות הסביבה.

איך חוק העזר הזה מתואם עם החוקים הממלכתיים הכלליים?

י י אזר;

יש חוקי עזר שמדברים על החובה של שמירת הסדר והניקיון. פה מדובר במיוחד על

הגשת דו"חות של מפעלים.

מ' נודלמן;

כל מפעל צריך להגיש דו"ח למשרד לאיכות הסביבה. אם כל אהד דורש נתונים קשה

לעבוד כך.

זה טוב שיש דו"ח כזה אבל צריך לבדוק האם המשרד לאיכות הסביבה לא מחייב הגשת

דו"ח כזה.

מי פרנקל-שור;

לפי חוק חומרים מסוכנים כל בעל מפעל צריך להגיש דו"ח.

י י אזר;

כאן לא מדובר על חומרים מסוכנים.

היו"ר ס' טריף;

אנחנו מאשרים את חוק עזר לשלומי (שמירת איכות הסביבה) (הגשת דין וחשבון),

התשנ"ו-1996.

מ' נודלמן;

אני מציע שגם המשרד לאיכות הסביבה יתייחס לזה.

חוק העזר הזה מאושר על-ידי המשרד לאיכות הסביבה.

היו"ר ס' טריף;

אני מודה לכם, רבותי.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45