ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 18/04/1999

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 8), התשנ"ח-1998

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 420

מישיבת ועדת הכלכלה

יום ראשון, ב' באייר התשנ"ט (18 באפריל 1999), שעה 11:00
נוכחים
חברי הוועדה: אמנון רובינשטיין - היו"ר

עבר-אלמאלכ דהאמשה

נסים דהן
מוזמנים
דב מישור - מנכ"ל משרד התעשיה והמסחר

עו"ד תמר פינקוס - תובעת ראשית, משרד התעשיה והמסחר

עו"ד אורית קורן - יועצת משפטית, משרד התעשיה והמסחר

חנה מרגליות - לשכה משפטית, משרד התעשיה 1המסחר

אייל גור - לשכה משפטית, משרד התעשיה 1המסחר

עו"ד יצחק קמחי - הממונה על הגנת הצרכן, משרד התעשיה והמסחר

לואיזה וליצקי - עוזרת לשר התעשיה והמסחר

אורי שטיין - משת- התעשיה והמסחר

עו"ד אלן זיסבלט - הלשכה המשפטית, משרד המשפטים

עו"ד אילנה מישר - מחלקה משפטית, משרד הבריאות

עו"ד איילת הורן - יועצת משפטית, איג1ד לשכות המסחר

צבי גולדשטיין - מנהל אגף מזון, התאחד1ת התעשיינים

חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים

אברהם בירנבאום - ארגוני הסוחרים

אריאלה רבדל-נדקוב - מנכ"ל המועצה לצרכנות

יעל אונגר - המועצה לצרכנות

עו"ד בתיה מילר - הרשות להגנת הצרכן
היועצת המשפטית
אתי בנדלר

אבנר י1סף (מתמחה)
מנהלת הוועדה
לאה ורון

רשמה: אירית שלהבת
סדר היום
1. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 8), התשנ"ח-1998.



הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 8). התשנ"ח-1998
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני בהחלט מעוניין לבוא לקראת, וגם הבטחתי לשר שרנסקי שנעשה כל מאמץ כדי לגמור את החוק

הזה. זה חוק חשוב גם לציבור הצרכנים. יחד עם זה, לא נוכל לוותר על קריאת הסעיפים שלא עברנו עליהם.

אולי נשב עוד ישיבה כדי לגמור את החוק. תהיה עוד ישיבת מליאה פרט למחר, כך אמר לי מזכיר

הממשלה. חוץ מזה, אם אתם תבקשו אז תהיה. זה חוק מספיק חשוב כדי לכנס את הוועדה.

נתחיל בשינויים. גברת בנדלר תסביר לנו.
אתי בנדלר
אני מציעה שהיועצת המשפטית של המשרד תסביר.
אורית קורן
הסעיף הראשון שבו הכנסנו שינוי לבקשת הוועדה הוא סעיף 7ג (סעיף 5 להצעת החוק) בפיסקה (6).
אתי בנדלר
אנחנו מדברים על סעיף 7ג רבא החדש המוצע. סעיף 5 להצעת החוק אומר ש"אחרי סעיף 7א לח1ק

העיקרי יבוא" - יש הצעה לסעיף 7ב רבא חדש, ולאחריו יש סעיף 7ג רבא, עליו מדובר.
אורית קורן
ברישא של הסעיף פירטנו שמדובר על הסמכה של השר "לקבוע הוראות בדבר חיובם של יצרן, יבואן או

קמעונאי", וכל זאת כהקדמה לתוספת של פיסקה (6), שנעשתה לפי הערתו של היושב-ראש. ההסמכה

כוללת גם הוראות בנושא "זכ1תו של קמעונאי לחזור אל יצר) א1 יבוא] ולהיפרע ממנו את ההוצאות שהוציא

לקי1ם חי1ביו כלפי הצרכן".
אתי בנדלר
בישיבה שקיימנו אצלי הצעתי כאן משהו קצת ש1נה. האם זה לא התקבל על דעתכם?
אברהם בירנבאום
אני רוצה להציע נוסח שונה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
מייד. הכ1ונה כא1 היא בחרה, שהנטל לא ייפול על הסוחר אלא על היבואן או היצרן.
אתי בנדלר
קודם כל הערתי הערה ניסוחית, שזה לא כל-כך רלוונטי, את זה אני יכולה לעשות בשלב האחרון של

הנוסח, שכיוון שמדברים ברישא של סעיף 7ג על היחסים בין יצרן, יבואן או ספק קמעונאי לבין הצרכן אז

פיסקה (6) איננה מתאימה לנושא הזה, כי היא מדברת על היחסים בין הקמעונאי ליצרן/יבואן. זה צריך להיות

סעיף קטן אחר.
היו"ר אמנון רובינשטיין
לא, אני מציע לתקן את ההקדמה הזאת ולומר שהיא לגבי היחסים בין הסוחר לבין היצרן.
אתי בנדלר
אמרתי שזה עניין של נוסח. נדמה לי שמסרתי לידיכם את הנוסח שהצעתי. גם הסברתי לכם מדוע.
אורית קורן
יש עוד תיקון שעשינו לבקשת עו"ד בנדלר, בסעיף 2.
היו"ר אמנון רובינשטיין
לא ניכנס לזה כעת. רבותי, אנחנו עוסקים כעת בסעיף 6ג(6).
אתי בנדלר
אני נזכרת עכשיו מה היתה ההערה שלי. לפי הנוסח שאתם כללתם כאן יוצא שהקמעונאי רשאי "לחזור

אל יצרן או יבואן ולהיפרע ממנו את ההוצאות שהוציא לקיום חיוביו". כאן אני ראיתי איזשהו מתכון שייאפשר

חילוקי דיעות. ייתחילו להתווכח מה הן ההוצאות שהוא הוציא, האם הוא הוציא אותן בדין או לא הוציא אותן

בדין, איך יקבעו את גובה ההוצאות, וכולי. סברתי שאולי ראוי להסמיך את השר לקבוע במפורש בתקנות

התייחסות לעניין הזה.

אקרא לכם את הנוסח שאני הצעתי לכם. הצעתי שזה יהיה בסעיף קטן (ב) שבו ייאמר משהו כדלקמן:

"בתקנות פי סעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע כי קמעונאי יהיה זכאי להשתתפות או לשיפוי בדרך שיורה

מיצרן או מיבואן בשל הוצאות שהוציא לקיום חיוביו כלפי הצרכן לפי סעיף קטן (א)".
היו"ר אמנון רובינשטיין
זה נותן סמכויות גדולות מאוד לשר.
אברהם בירנבאום
הכוונה של גברת אתי בנדלר רצייה אבל אני מציע נוסח אחר. קודם כל לא מוזכר כאן סיטונאי וישנם

קמעונאים רבים שקונים טובין מסיטונאים. אני מציע שהנוסח יהיה: "יצרן, יבואן וסיטונאי חייבים לשפות

קמעונאי על כל הוצאותיו לקיום חיוביו כלפי הצרכן".
אתי בנדלר
זה לא מרפא שום פגם לעומת הנוסח המוצע עכשיו על-ידי המשרד.
אברהם בירנבאום
הבעיה שלנו היא שהקמעונאי הקטן לא יכול טכנית וכלכלית להגיש תביעות משפטיות נגד הספקים שלו.

אנחנו גם לא בנויים בהיקפים כאלה. אני לא משפטן אבל אני מציע שמהניסוח יהיה ברור שברגע שבית

המשפט פוסק שהקמעונאי צריך לשפות את הצרכן, מייד הוא יהיה זכאי לשיפוי אוטומטי של הספק שלו -

סיטונאי, יבואן או יצרן.
היו"ר אמנון רבינשטיין
בתביעה רגילה הסוחר תמיד יכול לצרף את הספק, או את היבואן, או את היצרן כצד גי ואז בית-המשפט

כבר מטיל את זה במישרין עליו. בשביל זה לא צריך חוק. אנחנו הוספנו, לפי הבקשה שלי, הוראה מפורשת

מעבר לעניין המשפטי. זאת אומרת שאם יהיו תקנות שמתקין השר ומחייבות את הספקים והיצרנים, יהיה

לכם caseמעבר לזכויות במשפט. אנחנו מקווים שבצורה כזאת לא צריך יהיה להגיע למשפט. מה שאתה

אומר קיים כבר בחוק בלי שאנחנו נוסיף את זה.
אברהם בירנבאום
אנחנו סומכים על חבר הכנסת פרופ' רבינשטיין.
היו"ר אמנון רובינשטיין
"זכותו של קמעונאי לחזור אל סיטונאי, יצרן או יבואן ולהיפרע ממנו את ההוצאות שהוציא לקיום חיוביו

כלפי הצרכן".
אתי בנדלר
אנחנו לא יודעים מה זה "הוצאות" ואיך הוא ייפרע. אני חושבת שמדובר כאן או בשיפוי על מלוא

ההוצאות או לא, תלוי.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מציע שהניסוח יהיה "בשיפוי על ההוצאות שהוציא".
אייל גור
הניסוח הזה הוא ניסוח שלקוח מחוקי החוזים. זה בדיוק כפיית שיפוי. כלומר, המשמעות של תביעת

חזרה הוא שיפוי.
היו"ר אמנון רובינשטיין
רבותי, על זה אתם תחליטו ביניכם, מה מתאים לחוק הכללי שלנו. הכוונה היא פשוטה: אנחנו רוצים

לתת תחפה מעבר למשפט שהסוחר הקמעונאי לא יצטרך לשאת בנטל שהחוק מטיל עליו. הדברים האלה

שאני אומר גם נרשמים בפרוטוקול והם יעזרו לכל מי שיירצה להבין את הסונה.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
יש לו עילת תביעה. הוא לא יצטרך להוכיח אלא את המק עצמו.
אתי בנדלר
אלא אם כן הוא תרם בצורה כלשהי - אני לא הושבת שצריכה להיות זכות שיפוי אוטומטית בכל מקרה.

אני רוצה שהוועדה תהיה ערה לזה, שאני חושבת שהזכות לשיפוי היא לא אוטומטית בכל מקרה. יתכן

מקרה שבו הקמעונאי עצמו תרם ל- -
היו"ר אמנון רובינשטיין
- - שהוא הרס את המוצר.
אתי בנדלר
אם הוא איכסן את זה בצורה לא נכונה, למשל.
א(רית קורן
יכול להיות שיש הסכם מסחרי כזה בינו לבין היצרן. אנחנו לא נתערב בזה.
אתי בנדלר
אין כאן הסכם. אף אחד לא מדבר על הסכם.
אברהם בירנבאום
לרוב הם לא חותמים על שום הסכמים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
במקרה זה, זה יילך לבית-משפט. אם היצרן יטען שהמוצר שלו היה טוב אבל הסוחר איכסן אותו

בתנאים לא נכונים, לא בקירור או לא בחימום או בלי אוויר וכדומה, בית-משפט יכריע, לא אנחנו.

אנחם נשאיר את זה. אנחנו מאשרים את פיסקה (6).
אתי בנדלר
אושר, כמובן עם שינויים בנוסח, כפי שמתחייבים - -
היו"ר אמנון רובינשטיין
- - כפי שמתחייבים לפי ההתאמה לחוק החתים הכללי.
דב מישור
בשינויים - רק אם צריך.
אתי בנדלר
צריך.
אורית קורן
תיקון נוסף, לבקשה של היועצת המשפטית של הוועדה, הוכנס בסעיף 7ג(2): במקום "מתן השירות

בביתו של הצרכן" יבוא "במענו של הצרכן".
אתי בנדלר
זה יותר מאשר שינוי סמנטי. לפעמים אני קונה מצרך לא כדי להציב אותו בביתי דווקא.
היו"ר אמנון רובינשטיין
בסדר. התיקון לסעיף 7ג(2) מאושר.
אורית קורן
בסעיף 6 להצעת החוק, המתקן את סעיף 8 לחוק העיקרי, בפיסקה (2) בהגדרה של "רוכלות" הוספנו,

גם כן לפי הערת הוועדה, בשורה השלישית, כשאנחנו מדברים על המקום שאליו מגיע אותו רוכל, זה לא רק

"לכל מקום שאינו בית עסק של העוסק" אלא הוספנו גם "או מי מטעמו", כדי להתמודד עם סיטואציה למשל

שזה אצל עורך-הדין שלו. זאת היתה כמדומני הערתה של היועצת המשפטית של הוועדה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
בסדר. אושר סעיף 8(2).
אורית קורן
את סעיף 7 להצעת החוק, המחליף את סעיף 15 לחוק העיקרי, פיצלנו לשתי אפשרויות. האפשרות

הראשונה היא הודעה ברבים על מכירה מיוחדת, זה סעיף 15(א), שאז צריך גם למסור את פירוט הטובין או

השירותים הניתנים במכירה מיוחדת, בנוסף על שיעור ההנחה ותנאי המכירה. סעיף קטן (ב) מתייחס

להודעה במקום העסק ושם חלות רק הדרישות (2) ו-(3), שהן שיעור ההנחה או ההטבה בתנאי המכירה

המיוחדת. אין יותר דרישה להודיע במקום העסק על הטובין והשירותים הניתנים במכירה המיוחדת.
היו"ר אמנון רובינשטיין
"(ב)על הודעה כאמור של עו0ק במקום העסק - יחולו הוראות סעיף קטן (א)(2) ו-(3) בלבד".

(2) זה "שיעור ההגהה או כל הטבה אהרת הניתנת לצרכן במכירה המיוחדת"; (3) זה "תנאי המכירר

המיוחדת". אבל לא (1) - "הטובין או השירותים הנכללים בה".
אלו זי0בלט
כי זה היה מוגזם בחוק.
היו"ר אמנון רובינשטיין
האם אסור יהיה לכתוב "מכירת סוף עונה" בחנות?
אורית קורן
תלוי איפה. בחנות אפשר יהיה לכתוב "מכירת סוף עונה" אבל עדיין יצטרכו לפרט את שיעור ההנחה או

ההטבה הניתנת לצרכן.
אייל גור
כותבים את זה גם היום.
אורית קורן
אפשר לכתוב למשל הנחה על כל בגדי הקייץ או על כל בגדי החורף.
אברהם בירנבאום
הוא לא יכול לכתוב שלט גדול "מכירת סוף העונה" או "מכירה כללית" ולשים אותו בחלון הראווה בלי

לפרט את האחוזים, כאשר על כל מוצר ומוצר בחנות מופיע המחיר הקודם והמחיר החדש.
היו"ר אמנון רובינשטיין
לגבי המוצרים בחנות יש לנו הוראה מפורשת - האדם צריך לדעת מה היה המחיר הקודם ומה המחיר

החדש לאחר ההנחה. אבל אני שואל מה קורה בחוץ. יש לנו נוהג - אני חושב שהוא קיים בכל העולם - של

מכירות חג המולד. האם אי אפשר לעשות את זה?
א(רית קורן
יצטרכו להוסיף את הפירוט של אחוז ההנחה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אבל יש הנחות שונות.
אתי בנדלר
אז יכתבו "עד 10% " או"עד 50%".
אברהם בירכבאום
מה זה "עד"? יתנו הנחה של 90% על פריט אחד ובחלון הראווה יכתבו "הנחה עד 90%".
אתי בנדלר
זה מה שעושים גם היום.
היו"ר אמנון רובינשטיין
החוק צריך להיות סביר ותואם את הנוהג המסחרי, בישראל ובעולם. אני מאוד מאוד בעד ההקפדה

למניעת הונאה בתגי המחיר. אנחנו יודעים שיש בעיה חמורה מאוד עם זה. אבל יש לכו נוהג שאומר: מכירה

כללית, מכירת חיסול, מכירת סוף עונה. פעם היו קוראים לזה ליקווידציה. האם זה יהיה אסור היום?
אורית קורן
אנחנו לא רוצים להגיע לסיטואציה שבעל עסק נותן הנחה סימלית, 1%, כותב איזה מין הודעה שיוצרת

רושם שיש לו איזה מכירת חיסול יוצאת מגדר הרגיל. כשאדם נכנס לחנות הסיכוי שהוא יקנה הוא די גדול.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אבל זה רק אדם שעובר שם. אני ביקשתי את ההבחנה הזאת. אמרתי: אדם הקורא מודעה בעיתונות

אני לא רוצה להכניס אותו להוצאות, שהוא עובר לקצה השני של העיר כי אומרים לו שיש שם הנחה ובסוף

הוא רואה שהכל בלוף. אבל פה אדם עובר ברחוב ורואה את השלטים, נכנס לחנות, בודק את המחירים ואם

לא מוצא חן בעיניו הוא הולך. האנשים לא מטומטמים לגמרי.
דב מישור
מה בעצם נאמר פה? תהיה בחוץ כתובת: "מכירת סוף עונה", או "מכירת חיסול" "30%-50% הנחה".

ייכנס הלקוח פנימה וייראה שעל בגד א' ירד המחיר מ-100 שקלים ל-92 שקלים והוא יגיד: זה לא שווה לי.

מבגד בי ירד המחיר -
היו"ר אמנון רובינשטיין
מה נותן לי הביטוי הזה "מ-30% עד ל-50%"? בכלל, למילה "עד" אין שום משמעות.
אריאלה רברל-נדקוב
מה אתה מציע, אדוני היושב-ראש?
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מציע, כמו בכל העולם, שתהיה הקפדה על התגים על המוצרים, ולתת לסוחרים לפרסם "מכירת

סוף עונה".
אריאלה רבדל-נדקוב
בלי שום אחוזים?
היו"ר אמנון רובינשטיין
כן. זאת ההבחנה בין פירסום בעיתון לפירסום בחלון הראווה של החנות.
אברהם בירכבאום
אלה שמפרסמים אחוזים למעשה מוליכים את הציבור שולל. ברגע שהם אומרים "עד" זה הולכת שולל.

הסוחר נותן הנחה גדולה על פריט אחד ואז הוא מפרסם "הנחה עד...".
אריאלה רבדל-נדקוב
אם כתוב בצורה מסודרת על התגים, האם יש לכם בעיה עם זה?
היו"ר אמנון רובינשטיין
התגים זה סעיף אהר, מאוד חמור.
אריאלה רבדל-נדקוב
אנחנו באים ואומרים "מכירה מיוחדת", "מכירת 0וף עונה", "מכירת חיסול". האם יש לכם בעיה שהתגיב

לא מפורטים?
היו"ר אמנון רובינשטיין
אמרתי גם בישיבה הקודמת שלשנות נורמות כלליות כאלה, כעת כשמצב המסחר כל-כך קשה - יש גם

עניין של עיתוי. אתם רוצים לעשות החמרה בניגוד למקובל בעולם.
אתי בנדלר
אני מציעה להוריד את סעיף קטן (ב) לגמרי. בסעיף קטן (א) לומר: "עוסק המודיע ברבים, שלא במקום

עסקו, על מכירה מיוחדת ...".
היו"ר אמנון רובינשטיין
בסדר, אני מוכן לקבל את זה. "שלא במקום עסקו". במקום העסק אדם יסתכל בעצמו, ייכנס ל-2 דקות

לחנות וייראה במו עיניו את המחירים בחנות. גם אין לנו department storesכל-כך גדולים בארץ.
דב מישור
זה תמריץ לא לבנות department storesגדולים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
ב- department stores הגדולים אני מבטיח לך שבכל מקום בעולם כתוב EASTER" 'X-MAS SALE"

- "SUMMER SALE" ,"GENERAL SALE" ,"SALEלא כתוב שום דבר מעבר לזה. אני אומר לך

שהפירוט "עד 50% " הוא מטעה.
אתי בנדלר
אני מסכימה איתך.

אורית קורן"

, בסעיף 8 להצעת החוק, המתקן את סעיף 21 לחוק העיקרי, הכנסנו, בעקבות הערה של היושב-ראש,

את הסייג לגבי הדרישה להתייצבות. נאמר ש"המועד להתייצבות אדם לפי פיסקה זו ייקבע ככל האפשר

בתיאום עימו ובמועד סביר".
אברהם בירנבאום
לא, אדוני היושב-ראש. בלי ה"ככל האפשר". מה זה "ככל האפשר"?
היו"ר אמנון רובינשטיין
זה מה שסיכמנו.



18.04.99

לא סימנו את זה. אני מבקש להסתכל בפרוטוקול. מה זה "ככל האפשר"?
אורית קורן
הפרוטוקול דיבר בכלל רק על "עוסק זעיר". אנחנו הרחבנו את זה.
אברהם בירכבאום
הוא לא דיבר על "עו0ק זעיר" בכלל. את יודעת מה זה עוסק זעיר? זה מי שמוכר עד 43,000 לשנה. רק

בחוק מס ערך מוסף יש את המונח "עוסק זעיר".
אורית קורן
לא התכוונתי לעוסק זעיר במובן זה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
כאן כתוב "הסוחר יוזמן לאחר שעות המסחר". בלי "ככל האפשר".
אתי בנדלר
אצלי מסוכם לתקן באופן ש"סמכות לדרוש התייצבות תהיה לגבי מי שהוא סוהר קטן רק בשעות שעיסקו

אינו פועל". כשישבתי עם נציגי משרד התעשיה והמסחר והתחלנו לנתח את העניין ראינו שבעצם אם נכניס

תיקון בדיוק במילים שדובר עליהן בוועדה, בלי לפתח את הרעיון, אנחנו יכולים להכניס גול עצמי לסוחרים.

קודם כל היתה דרישה שלי מהמשרד. אמרתי: למה שזה יחול רק לגבי סוחרים קטנים? ואם מדובר על

מנכ"ל של חברה גדולה, לא צריכים לתאם איתו? ואם מדובר על אתי בנדלר שצריכה להעיד נגד מישהו, לא

צריכים לתאם איתי? אני חושבת שהנושא של התיאום הוא נכון לגבי כל אדם.

דבר שני, לקבוע שזה יהיה רק בשעות שבהן העסק אינו פועל - גם זה לא נכון. אולי דווקא עדיף לי לבוא

בשעה שהעסק פועל? ברגע שעושים תיאום אז אני לא צריכה להגביל את השעות שבהן תהיה ההתייצבות.

מכאן המשכנו, הם הגישו איזושהי הצעה, אני הגשתי להם הצעה נגדית, והם הביאו עכשיו איזושהי

פשרה. היא אומרת ש"התייצבות אדם", לאו דווקא סוחר קטן לפי פיסקה זו, "ייקבע ככל האפשר...".

"ככל האפשר" נדמה לי מטבע הדברים הוא חיוני משום שאם חרשים שזה תמיד יהיה בתיאום אני אוכל

לדחות אותם גם 4 שנים ולא לתאם איתם תאריך.
אברהם בירנבאום
לשם כך יש "מועד סביר". אבל "ככל האפשר"? ככל האפשר מבחינתו של מי?
דב מישור
של שני הצדדים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
מר בירבאום, זה יותר טוב מאשר "מועד סביר" בשבילך. הכוונה היא לבוא לקראתך.
אברהם בירנבאום
אז תוריד את ה"מועד סביר". "במועד שהעסק איננו פתוח".
קריאה
ואם הוא פתוה עד 12 בלילה?
לאה ורון
ואם נוח לך דווקא לבוא בשעה שהעסק פתוח?
אברהם בירכבאום
אם זה "בתיאום עימו" אז אין בכלל בעיה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
לא יכול להיות תיאום אבסולוטי.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
מה איכפת לך שיהיה "מועד סביר" גם? זה לא גורע. זה תן מוסיף.
אברהם בירנבאום
"ככל האפשר"? יבוא המפקה וייגיד אני לא יכול במועד כזה, אני יוצא לחופשה, אני אדם עסוק.
היו"ר אמנון רובינשטיין
נסמוך על בית-המשפט שלא יקבל תירוץ כזה. הרי אנחנו נותנים כאן אינדיקציה שאנחנו חצים

שייתחשבו בסוחרים. אין לי דרך אחרת לעשות את זה.
אתי בנדלר
כשאתם כותבים "ובמועד סביר" - למה אתם מתכוונים? שזה ייקבע בתוך מועד סביר, או שהפגישה

תהיה במועד סביר?
אברהם בירנבאום
שיהיה כתוב "במועד סביר מבחינתו של הסוחר".
אריאלה רבדל-נדקוב
אדוני היושב-ראש, סליחה, אני מצטערת שאני מטרידה בנושאים כל-כך פעוטי ערך. עדיין אני לא רואה

איפה יראה הצרכן את ההנחה?
היו"ר אמנון רובינשטיין
על התג.
אריאלה רבדל-נדקוב
על התג הוא יראה רק את המחיר האחרון.
תמר פינקוס
לא. לפי צו סימון מחירים, שקיים, יש חובה להציג את המחיר הקודם ואת המחיר החדש, בחוק הפיקוח.
היו"ר אמנון רובינשטיין
שאלנו, הם קראו לנו, וזה נוסח מאוד בקפידה.
אתי בנדלר
לכן סעיף קטן (ד) מכסה את זה.
אורית קורו
התיקון האחרון זה נושא העונשין, סעיף 9 להצעת החוק המחליף את סעיף 23 לחוק העיקרי. אנחנו

ראינו את זה כמאושר, כפוף לכך שייצומצמו העבירות שעניינן מאסר.
היו"ר אמנון רובינשטיין
מאסר רק במקרה שקיים אלמנט של הונאה.
אורית קורן
הוספנו עוד סעיף אחד, אני רוצה מייד להציג את זה בפני הוועדה.
אברהם בירנבאום
בניגוד להחלטה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני לא חושב שהיית בהרבה ועדות שבאו לקראתך כמו הוועדה הזאת.
אברהם בירנבאום
הוועדה הזאת באה לקראתנו. רוצים להטיל עלינו קיתונות, אני לא רוצה לומר של מה.
אורית קורן
הוצאנו את כל העבירות, למעט העבירות של ההטעייה מכלל עבירות שניתן לקבל עליהן עונש מאסר.

קבענו באותן עבירות שניתן לקבל מאסר בגינן שמדובר על מאסר של שנה או קנס. כמובן שגם פה יש את
האופציה הזאת. מדובר על עבירה של
"(1) עשה דבר העלול להטעות צרכן בניגוד להוראות סעיף 2;

(2) עשה דבר שיש בו ניצול של מצוקת הצרכן, כאמור בסעיף 3;

(3) פרסם פרסומת מטעה בניגוד להוראות סעיף 7(ג) או בניגוד לתקנות על פיו;

(4) פרסם פרסומת המכוונת לקטינים בניגוד לתקנות לפי סעיף 7א;"

כל אלה הן עבירות שנכנסות לקטיגוריה הזאת של הט עייה.
הוספנו עוד עבירה, ותיכף אני אסביר מדוע
"(5) הפריע לאדם הפועל כדין לפי חוק זה מלבצע סמכויותיו או סרב, ללא הצדק סביר, להתייצב בפני

אדם כאמור או למסור מידע או דבר אחר לפי דרישת!, בניגוד להוראות סעיפים 21 ו-22".

חשבנו שמבחינת החומרה של העבירה - מדובר בעבירה מאוד חמורה וכך היא מקובלת בספר החוקים



של מדינת ישראל. העבירה הזאת קיימת גם בחוק העונשין ושם העונש עליה הוא הרבה יותר חמור. אנחנו

חושבים שלטובת המדינה וגם לטובתם של העוסקים שהנושא יטופל במסגרת חוק הגנת הצרכן. אם זר

ישאר בלי שיניים אז בלית ברירה ניאלץ לטפל בזה במסגרת חוק העונשין. אני חושבת שעדיף לכולם שזר

יט(פל במסגרת חוק הגנת הצרכן, בפיקוח של משרד התעשיה והמסחר.
אברהם בירנבאום
אדוני היושב-ראש, יכול שר לרצות להחמיר בענישה. אם העונש המירבי המקובל היום הוא 19,600

שקלים, קרוב נניח ל-20,000 שקלים, הוא יכול להעלות את העונש המירבי ב-50%, ב-100%, במקרים

החומרים ביותר ב-200% או ב-300%. כאן מעלים את העונש המירבי לרבע מיליון שקל, ב-1,250%

תוספת קנסות.

רק כדי לסבר את האוזן, אדוני היושב-ראש, לאחרונה הורשע אדם שגנב מיליונים מקופת הציבור, מהם

הוא לקח לכיסו הפרטי 155,000 דולר במחירים של 1990-1985. הוא נקנס והיה צריך להחזיר לקופת

הציבור לפחות חלק מן הכסף.
היו"ר אמנון רובינשטיין
פה אנחנו מבטלים מאסר.
אברהם בירנבאום
הוא נקנס ב-250,000 שקל. עכשיו באים ורוצים לקנוס באותו סכום - אני מכיר אישה, היא לא חברת

כנסת, ששמה ברטה דרעי, אלמנה בעלת מכולת בבקעה בירושלים, שהפקיעה בשוגג מחיר ב-5 אגורות על

מיכל קוטג'.
יצחק קמחי
בהפקעה לא עוסקים בחוק הזה.
אברהם בירנבאום
כשבעל חנות סדקית בשם מחלוף בשכונת קריית-יובל מכר גרביים והיה עליהם פתק:"100% כותנה"

והתברר במכון הסיבים - ומר מחלוף בעצמו לא יכול היה לבדוק את זה - שיש שם 90% כותנה ו-10% ניילון.

זו הטעייה. אז תוטל עליו שנה מאסר?
היו"ר אמנון רובינשטיין
זאת לא אחריותו בכלל.
אברהם בירנבאום
או שהוא הציג מחיר במכירת סוף העונה על הגרביים, מחיר קודם 18 שקלים ועכשיו ---
יצחק קמחי
זה לא בחוק הזה.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
הוא נותן דוגמא בסך הכל.
יעל אונגר
זה יהיה הטעייה אם הוא ימכור סוג בי וייכתוב על זה "סוג אי".
אברהם בירנבאום
יתברר שבגרביים האלה היה חור קטן.
יעל אונגר
זה מוצר פגום. אז מה?
אברהם בירכבאום
הוא מכר גרביים סוג בי במהיר 30 שקלים וטען שזה סוג אי. האם יושת עליו קנס של עד 250,000

שקלים ו/או שנה מאסר על עבירה כזאת?
היו"ר אמנון רובינשטיין
שנה מאסר זה רק על הטעייה. האם יש לנו מיקרים של קנסות שמקבלים בבית-משפט?
תמר פינקוס
כן, יש לנו. לצערנו עוד לא הצלחנו לעלות על 5,000 שקל קנס.
היו"ר אמנון רובינשטיין
השופטים שלנו הם רחמנים בני רחמנים.
אברהם בירנבאום
תעלו את זה ל-10,000 שקל, תעלו את זה ל-20,000, אבל לא להעלות בבת-אחת ב-1,250%.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אתה הבהרת את כוונתך.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
אני חושב שיש טעם בדברים שהוא אומר. למעשה זה ישפיע על השופט. השופט יודע שעד הסכום הזה

מותר לו לפסוק וזה כבר מעורר אצלו מחשבות להגדיל את העונש. בהערה הזאת יש ממש.
דב מישור
אמרת בצדק שלשופטים יש את שיקול הדעת שלהם. אנחנו במפורש עומדים פה על מסלול של

החמרת הענישה. בין היתר כדי לאותת מה דעתנו. אנחנו לא רוצים דירקטיבות.
היו"ר אמנון רובינשטיין
הוא אומר לך להגדיל את זה בפחות אחוזים.
דב מישור
אני חושב שהמערכת שמוצעת פה בכלל, כולל התיקון שהכנסנו, לאור בקשתך, בעניין המאסר - צמצמנו

את התחולה של המאסר בהשוואה למה שהיה קיים קודם. צריך לבחון את המערכת ככללה. התוצאה

הסופית היא מערכת מאוזנת עם איתות ברור למה אנחנו מתכוונים.
אברהם בירכבאום
איזה עבירות חמורות יכול בעל עסק קטן, שמוכר מוצר ב-100 שקלים או ב-50 שקלים, לעשות? תסביר

לי.
אריאלה רבדל-נדקוב
בישיבה הקודמת זו היתה יוזמה שלנו, למיטב זכרוני, לבוא ולהגיד שברוב העבירות על חוק הגנת הצרכן

אנחנו לא חושבים שיש מקום להטיל עונש מאסר. עדיין אני חושבת שהסוחר הישראלי הממוצע הוא אדם

הגון ואם הוא עשה טעות, הוא עשה טעות שניתן להעניש עליה בקנס, אבל לא להטיל עליו מאסר משום

שזה לא סוג הדברים שאנחנו רוצים לעשות.

מצד שני קיימת בעיה מאוד מאוד חמורה. יושב כאן הממונה על הגנת הצרכן ויושבת פה הנהלת משת-

המסחר והתעשיה. אני רוצה לומר שבתנאים הנוכחיים היום הם יכולים ללכת הביתה בעצם - בוודאי שאני

לא רוצה שהם יילכו - אבל הם יכולים ללכת הביתה כי החוק מקנה להם סמכויות כל-כך מוגבלות שתהליכים

כל-כך קשים שעד שבא סוחר שמטעה ומטפלים בו - כבר הסוס ברח מהאורווה, והוא גם הספיק למות

בינתיים בדרך, והמוכר עבר לעולם שכולו טוב, בגלל התהליכים הממושכים והעונש הקטן שעומד בצידם.
אברהם בירנבאום
אני מוכן שזה יחול על רוכלות בלתי חוקית.
אריאלה רבדל-נדקוב
זה שם לאל את כל המהלך הגדול בניסיון שלנו ליצור תנאי מסחר הוגנים במדינת ישראל, שהם יהיו

הוגנים כלפי הסוחר אבל יהיו הוגנים בה במידה כלפי הצרכן. כשאתה בא ומאותת לשופט - ובאמת

השופטים מבחינה זו הם רחמנים בני רחמנים, לא רק בתחום הזה, לצערנו הם רחמנים בני רחמנים בהרבה

מקרים שאסור להם להיות כאלה - כשאתה בא ומאותת לו "עד", זה אומר שבדרך כלל הם נותנים הרבה

פחות. הם גם שוקלים מי הוא אותו סוחר ספציפי שנקט בעניינים האלה ורואים את הבן אדם לפני העיניים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
הנקודה ברורה.
תמר פינקוס
אנחנו בעצם למדנו גם מחוק שמירת ניקיון, שהוא חוק חדש יחסית. מעבר לעונשי המאסר שקבועים שם

- חצי שנה, שנה, שנתיים ויש עבירות של שלוש שנים - בזריקת אשפה רגילה עונש הקנס הוא פי 10. בחוק

שמירת ניקיון יש עקומה עולה. אבחנו לקחנו משם דוגמא לקנס, שכאן הוא נמוך יותר.
היו"ר אמנון רובינשטיין
הוא גם כן לא מופעל.
אברהם בירנבאום
כשקבלו זורק אשפה בכמויות -
תמר פינקוס
אנחנו לא מדברים על קבלן. מדברים על אדם שזרק בדל סיגריה מהחלון. אני רוצה לומר לאדוני, אנחנו

חילקנו את הענישה בין פי 10 ופי 3, מה שלא קיים בחוק שמירת ניקיון. הקנס הנמוך בחוק שמירת ניקיון הוא

פי 10. ההכפלות שם הן בענישה של המאסר.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אבל זה לא מופעל.
תמר פינקו0
על אחת כמה וכמה. כל מה שאנחנו מבקשים מבית-המשפט -
אברהם בירנבאום
שייתנו דוגמאות איך סוחר קטן יכול לעבור על החוק ולקבל קנס כל-כך גבוה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אבי מבקש שתיתנו לגברת תמר פיבקוס לגמור את דבריה.
תמר פינקוס
האפשרות שלנו לבוא ולומר לבית-המשפט מה חושב המחוקק על העבירה היא רק דרך הענישה שלה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
זה ברור. הנקודה השנוייה במחלוקת היא רק אחת. מכיוון שבתי-המשפט נותנים קנסות כל-כך נמוכים,

שהם שבר קטן של הקנסות הקיימים היום, אומר חבר הכנסת דהאמשה: למה את צריכה לעשות את זה פי

10? תעשי את זה פי 5. הוא אומר שזה לא רציני כשיש פערים כאלה גדולים בין עונש למעשה.

חבר הכנסת דהאמשה, הטענה של המשרד היא שמה שאתה אמרת ומה שאמר מר בירנבאום הוא

נכון אבל כשחוק שמירת ניקיון מטיל עונשים כל-כך גדולים אז ייראה מוזר שאינטרס של הגנת הצרכן מקבל

קנסות יותר נמוכים.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
מה לנו ולחוק שמירת ניקיון? יש לנו פה שני סכומים. צריך לקחת ממוצע, את האמצע.
תמר פינקוס
כי אנחנו רוצים להשוות את הענישה בין חוקים.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
אני יודע שהחוק הזה הופעל במקרה אחד בקריירה המשפטית שלי לפני הכנסת, נגד תושב הגדה

המערבית שזרק מטפחת אף מנייר בעפולה. נתנו לו קנס כל-כך גבוה שהוא הלך לבית-המשפט המחוזי

והורידו קצת מזה. ככה זה חוק שמירת ניקיון.
היו"ר אמנון רובינשטיין
שמירת ניקיון זה לא מקרה אחד אבל - -
עבד-אלמאלכ דהאמשה
- - אבל את המיקרים שיש אנחנו מכירים.
אלו זיסבלט
מר בירנבאום בוודאי מדבר על הקמעונאי הקטן. בוודאי לא מדובר על הקמעונאי הקטן כשמדובר באמת



על סכומים כאלה גבוהים. לעומת זה, ברגע שמדובר למשל על רשת גדולה, שבאופן שיטתי מטעה את

הציבור - -
היו"ר אמנון רובינשטיין
- - או הייצרן.
אלן זיסבלט
פה אני מדבר על קמעונאי, אבל יכול להיות קמעונאי גדול מאוד שבאופן שיטתי מטעה את הצרכן. מבלי

להטיל עליו קנ0 ב0כום הזה אנחנו לא נצליח להרתיע אותו.
אברהם בירנבאום
רשתות שיווק ארציות -
קריאה
זה יידון כבר בבית-משפט.
אלו זי0בלט
היושב-ראש יודע יותר טוב מכולנו עד כמה השופט בשיקול הדעת שלו לוקח בחשבון את כל הנסיבות,

כולל באיזה מידה זה שיטתי, באיזה מידה זה גורם נזק לציבור, וכולי.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני שואל את משרד המשפטים ואת משרד התעשיה והמסחר, האם אפשר לומר שאדם שיש לו רק

בית עסק אחד - ולא סוחר זעיר, זה חסר משמעות היום - שלגביו הקנס יהיה יותר נמוך?
תמר פינקוס
זה תלוי בנסיבות.
היו"ר אמנון רובינשטיין
בית עסק אחד בישראל - אין לנו "הרודס" כאן - זה בדרך כלל סוחר עם מחזור מוגבל. יש אצלנו בדרך

כלל מה שנקרא ,chain storesרשתות גדולות מאוד, סופרמרקטים - לגביהם לא איכפת לי שתטילו כמה

שאתם רוצים.
תמר פינקוס
אבל אם בית העסק הזה מטעה בכל המוצרים, לא במוצר אחד?
היו"ר אמנון רובינשטיין
אז תעמידו אותו לדין על כל מוצר ומוצר לחוד, 80 עבירות. לכל עבירה יש עונש.
דב מישור
אני מצטרף לדעתו של מר אלן זיסבלט. שיקול הדעת של השופטים ניתן להם בין היתר כשהם יודעים

שיש להם גג. אנחנו פה משיגים שתי מטרות: 1) אנחנו בהחלט מעלים את הרף. גם אם ימשיך להיות פער

בין העונש בפועל לעונש המירבי, הוא יעלה, כי אנחנו רוצים לעלות. 2) אנחנו רוצים לאותת שזה נושאים

חשובים לנו ובהחלט ניתן שיקול דעת לשופט, שהוא יראה על מה מדובר: אם זה שיטתי, אם זה עו0ק קטן,

אם זה רשת, וכיוצא בזה. זה בתחום גדר שיקול הדעת. הוא יכול להשית עליו קנס של 500 שקלים גם, לפי



העניין. הוא קובע. בשביל מה יש שופט?
אורית קורן
לא שהניסיון הוא שהשופטים באמת כל-כך מחמירים.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
הרף של הקנס הוא גם חלק משיקול הדעת. השופט חייב לקחת את זה בחשבון. השאלה היא האם

להעלות את זה באמת במידה כל-כך עצומה בפעם אחת? אנחנו מאותתים לשופט להעלות את הקנס.
אורית קורן
אנחנו מאותתים לו שזה עבירות מאוד חמורות. זה מה שאנחנו רוצים.
בתיה מילר
לנו כארגון צרכנים הרי יש אינטרס שהחזק הזה יישמר. המשמעות של הדברים, לא רק מיצוי הדין פה

ושם אלא כאפקט של הרתעה, שזה דבר מאוד חשוב. ברגע שעוסק יודע שמה שצפוי זה קנס כל-כך חמור,

לדעתי זה מאוד יכול להשפיע על ההתנהגות בדרך כלל, לפני הטלת הקנס, לא להגיע בכלל למצב הזה.
אברהם בירנבאום
תושיבו את כל הסוחרים בבית-הסוהר. היות ובמהלך המסחר יש מאות ואלפי פריטים, במהלך המסחר

יש טעויות. הסוחר צריך גם לשרת לקוחות, גם -
חזקיה ישראל
אנחנו חושבים שגובה הקנס הוא גורף מדי וחזק מדי, בלי שום פרופורציה לכוונה של החוק הזה. אנחנו

חושבים שצריך להנמיך אותו למשהו סביר, לא בצורה גורפת. אפשר לבוא בטיעונים האלה ולהגיד גם 2

מיליון, 3 מיליון או 5 מיליון שקלים והשופט יתחשב או לא יתחשב בנסיבות וכדומה. עשו קפיצת מדרגה, זה

מקובל, זה בסדר, אבל אנחנו חושבים שקפיצת מדרגה כזאת, כה גורפת וכה חזקה, היא מוגזמת.
אריאלה רבדל-נדקוב
אם ככה אז תחזירו מאסר על הכל. אדוני היושב-ראש, אנחנו באים ומבהירים לסוחרים שאנחנו רוצים

ללכת לקראתם. אנחם מדברים על 200,000 שקל.
היו"ר אמנון רובינשטיין
בכל החוקים האלה אני בעד ביטול מאסר והחמרת הקנסות. לדאבוני הרב החמרת הקנסות בדרך כלל

אין לה משמעות. אני לא מכיר את העניין הזה על בוריו אבל בחוק שמירת הניקיון כל מה שאמרה הכנסת זה

"כלאם פאדי", אין לזה משמעות בכלל. בתי-המשפט מטילים קנסות לא מרתיעים, אם כי אמרו לי אנשי

המשרד לאיכות הסביבה שכעת הוטל קנס גדול מאוד על משאית מסויימת, זה במקרה יוצא דופן.

אני אומר כאן, יש הבדל בין זה ובין שמירת ניקיון. קודם כל, אם סוחר עושה מעשים כאלה באופן שיטתי

אז על כל פריט הוא עומד לדין לחוד.
אתי בנדלר
כן, ויש גם הגדלה של העונשים. לזה אנחנו נגיע לאחר מכן, בסעיף קטן (ה).
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני קודם כל בעד הגדלת הקנס. מדובר כעת על שיעור ההגדלה. אני חושב שעל זה צריך להתייעץ עם
השר. האלטרנטיבה שאני מציע
שסוחר יש לו רק מקום עסק אחד - אתה תחליט איך זה ינוסח, אולי

אפשר ללכת לפי מחזור עסקים. אפשר לבדוק את המחזור העיסקי שלו כדי להבחין אותו ממקום עסק גדול.

במחזור עיסקי עד סכום מסויים הקנס ייגדל פי חמישה.
אריאלה רבדל-נדקוב
קשה מאוד לעשות את זה.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
את זה השופט ישקול. נשאיר את זה לשופט ולא לחקיקה.
אתי בנדלר
אנחנו מתייחסים במשפט הפלילי לעצם העבירה, מתייחסים לשאלה אם זה עבירה חוזרת או לא עבירה

חוזרת, אם זה עבירה נמשכת או לא עבירה נמשכת. כל השאר זה נסיבות אישיות של העבריין, שאליהן

מתייחס בית-המשפט בבואו לפסוק את העונש.
נסים דהן
אני בהחלט תומך בכך שאם מבטלים את המאסר הקנס יהיה הרבה יותר גבוה. אבל צריך באמת

לעשות איזה מידרג בין סוחר זעיר וסוחר ברשת חנויות, שהם לא יהיו בפני השופט אותו דבר.
אתי בנדלר
יש גם התייחסות לשאלה אם נעברה העבירה בידי תאגיד.
נסים דהן
רשת זה לא מוכרח להיות תאגיד.
אברהם בירנבאום
חבר הכנסת דהן, בכמה אחוזים צריכים להעלות עכשיו את הקנס?
אריאלה רבדל-נדקוב
ואם מעלים ב-100%, אז מה?
היו"ר אמנון רובינשטיין
השאלה היא לא כמה אחוזים.
נסים דהו
ברגע שמבטלים את המאסר אז בהחלט מוצדק להגדיל את הקנס.
אברהם בירנבאום
אבל לא מבטלים את המאסר.
אתי בנדלר
לגבי העבירות החמורות יותר, שעליהן דנים עכשיו, לא מבטלים את המאסר.
אברהם בירנבאום
אני רוצה שייציגו בפנינו דוגמאות של עבירות של סוחר קטן שמוכר מוצרים, שיכולים לעלות 50 שקל,

100 שקל, 200 שקל, 300 שקל. הביאו דוגמאות של עבירות כל-כך חמורות שצריכים להגדיל להם את

הקנסות ב-1,250%.
אריאלה רבדל-נדקוב
אם רוצים דוגמאות, אני יכולה להביא. הדוגמא השכיחה ביותר בין תלונות הצרכנים במדינת ישראל

מתייחסת לתחום הריהוט. לא רשתות אלא חנויות פרטיות, קטנות, חנות שהיום נמצאת ומחר איננה. יש

הרבה מאוד מיקרים כאלה. אנחנו מדברים על סכומים של אלפי שקלים במקרים הקטנים ועשרות אלפי

שקלים במיקרים הגדולים.

בשנת 1998, אדוני היושב-ראש, 17% מקרב כלל הציבור ו-19% מקרב ציבור העולים היו רק עבירות

בתחום הזה. אני אומר מה העבירות. אומרים שייביאו את הרהיטים בתחילת מרץ, כי הקונה קנתה את כל

הרהיטים האלה לפסח ושילמה מראש את כל הכסף, ואז היא מקבלת את זה בראש השנה שאחרי פסח

כשהשולחן הוא עם 3 רגליים ארוכות ואחת קצרה והריפוד הוא לא הריפוד שהיא הזמינה. אני מוכנה להביא

את כל התלונות שנתקבלו ב-1998, כולן על זה. הריהוט הוא לא ריהוט, המועד הוא לא מועד.
היו"ר אמנון רובינשטיין
זה לא בחוק הזה.
תמר פינקוס
זה הטעייה. זה פה.
אריאלה רבדל-נדקוב
זה בדיוק הדבר הזה. על זה אנחנו מדברים. אם מישהי קנתה שמלה ואחרי כביסה אחת השמלה

התכווצה ובקושי אפשר לראות אותה בזכוכית מגדלת, החוק מתמודד עם הבעיה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
חברי הכנסת דהן ודהאמשה, הצעתי היא כדלקמן: על סוגי עבירות המופיעות כאן שבהן הקנס הוא פי 3

עם ביטול מאסר - על זה אין מחלוקת. אני מציע לאשר את זה.
נסים דהן
אני בעד.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
אני בעד. אין בעיה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
השלב הבא זה אי-מאסר אבל קנס פי 10.
אתי בנדלר
יש פי 10 בלי מאסר, ויש פי 10 עם מאסר.
היו"ר אמנון רובינשטיין
פי 10 בלי מא0ר - אתם מוכנים לזה?
נ0ים דהן
פי 10 זה נראה לי מוגזם.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
אולי אפשר לעשות את זה בשלבים. נעשה פי 5.
אברהם בירנבאום
זה יהיה 100,000 שקלים.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
זה גם די הרבה.
נ0ים דהו
אפשר לעשות את זה פי 5 לתקופה קצרה של שנה, למען ישמעו וייראו. אם נראה שזה תיקן את עצמו

ומספר העבירות ירד, אז השגמ את המטרה. אם לא, תמיד אפשר לעשות פי 10.
אורית קורן
בזה מפחיתים את העונש בצורה משמעותית. קודם זה היה קנס קטן ושנה מאסר. היום הורדנו את

העונש של המאסר ונשארנו עם קנס קטן. אולי לא נתקן את הסעיף וזהו.
אברהם בירנבאום
אדוני היושב-ראש, אני חייב להעיר ש-98% מהמכירות הן פחות מ-500 שקלים. לא איכפת לי אם לגבי

מי שמוכר לעיתים ב-10,000 שקלים ייקבע קנס כזה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
יש כאן שתי קטיגוריות. בקטיגוריה הראשונה ביטלנו מאסר. כאן צריכה להיות הגדלה משמעותית של

הקנס מכיוון שמאסר ניתן גם להמיר בתשלום קנס.
נסים דהו
גם קנס אפשר להמיר במאסר בדרך כלל.
היו"ר אמנון רובינשטיין
לא אם אין מאסר בכלל.
אתי בנדלר
רק אם הוא לא משלם.
היו"ר אמנון רובינשטיין
זה מאסר על חוב.



במקרה הזה, שבו ביטלנו מאסר, הלכנו לקראת האינטרסים שמייצג מר בירנבאום. אני מציע שכאן

נקבע שהקנס יהיה פי 7, זה 150,000 ש"ת, על כל עבירה. זה ההצעה שלי.
אברהם בירנבאום
זה הרבה מאוד.
נסים דהן
זה פשרה. אני רציתי להציע פי 6, אבל זה בסדר.
היו"ר אמנון רובינשטיין
זה סוכם. אני מעלה להצבעה את ההצעה שבסעיף קטן (ב) נלך על קנס שהוא פי שבעה מהמצב הקיים

בחוק העונשין, זה בערך 150,000 שקלים.

הצבעה על הצעת היושב-ראש לתיקון סעיף 23(ב). כך שהקנס יהיה פי שבעה

בעד-3

אין מתנגדים

ההצעה נתקבלה.

במקרה של מאסר - מה אתם מציעים?
עבד-אלמאלכ דהאמשה
פי 4.
תמר פינקוס
לא יכול להיות שהקנס יהיה יותר נמוך במקרה של מאסר.
אברהם בירנבאום
שני חברי כנסת אומרים לכם. אתם לא קובעים, רבותי. חברי הכנסת קובעים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
מאסר שנה או קנס - תזכירו לי במה מדובר. באיזה גובה קנס אפשר להמיר את המאסר?
אתי בנדלר
פוסקים או זה או זה.
קריאה
השופט לא קובע את הקנס המקסימלי רק בגלל שיש לו אפשרות לקבוע עונש מאסר. זה לא הולך ככה.
תמר פינקוס
לצערי, וכניראה לשמחתם של הסוחרים, אני עוד לא ראיתי מאסר בעניין זה, וגם לא מאסר על תנאי.

מה שייקרה בפועל, שבעבירות שבהן אין מאסר אלא רק קנס - הקנס הוא יותר גבוה מאשר בעבירות

החמורות יותר. זה לא עולה על הדעת.
אתי בנדלר
זה צריך להיות אותו גובה של קנס כמו בסעיף קטן (ב).
היו"ר אמנון רובינשטיין
יש שתי הצעות ואנחנו נצביע עליהן. אני מוכרח לסיים את הישיבה. יש סדר יום עמוס מאוד של ועדת

הכלכלה, שיושבת יותר מכל הוועדות האחרות יהד. הצעה אחת היא שזה יהיה אותו דבר כמו בסעיף קטן

(ב), קנס פי 7 מהקנס הקיים כיום בחוק העונשין; וההצעה השניה, הצעת המשרד, שזה יהיה פי 10.

הצבעה על גובה הקנס בסעיף 23(א)

בעד שהקנס יהיה פי שבעה מהקנס הקבוע בחוק העונשין - 3 בעד

אין מתנגדים

הוחלט שהקנס בסעיף 7(א) יהיה פי שבעה מהקנס הקבוע היום בחוק העונשין.

אני מבקש לקבל מכם את הנוסח של הסעיף הזה, כפי שהוחלט בוועדה.
אריאלה רבדל-נדקוב
השינוי היחיד הוא שבמקום "עשרה" ייאמר "שבעה" בסעיפים קטנים (א) ו-(ב). חבל לעכב את זה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אנחנו עוברים לעמוד 6, לסעיף 23(ד).
דב מישור
זה עבירה נמשכת.
היו"ר אמנון רובינשטיין
פה אני בעד החמרה.
נסים דהו
5% ליום - זה הרבה מאוד. בחודש אחד הוא כבר משלם פי 1.5.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אנחנו מאשרים את סעיף 23(ד).
אתי בנדלר
. מה זה "הודעה לפי סעיף 21(4)"?
היו"ר אמנון רובינשטיין
זה הודעה לעבריין.
אתי בנדלר
זה אחרי ההרשעה? לפני ההרשעה?
אורית קורן
ראה הממונה או מי שהוא הסמיך לעניין זה שהדבר דרוש לביצועו של חוק זה, רשאי הוא להעמיד עוסק

על חובתו להפסיק נוהגים שיש בהם לכאורה עבירה על הוראות חוק זה ושלא לחזור עליהם."
היו"ר אמנון רובינשטיין
זה ההתרעה. פה לא איכפת לי שתהיה החמרה.

סעיף 23(ה)
אורית קורו
סעיף קטן (ה) מדבר על מי שעובר פעם נוספת את אותה עבירה, עבריין מועד.
אברהם בירנבאום
אני רוצה דוגמאות של עבירות, שיישמעו חברי הכנסת מה זה עבריין מועד בתחום המסחר. עוד פעם

יתנו לנו דוגמאות של חנות רהיטים שנסגרה.
יעל אונגר
למשל התחום של עסקות ברוכלות.
אריאלה רבדל-נדקוב
אתן דוגמא. יש אדם שיש לו עסק של מתן שירותים לתיקוני מוצרים. הוא פתח אותו בחיפה ובנתניה.

א1תו אדם פתח את העסק כבר, נדמה לי, תחת 5 שמות ש1נים. הוא קנה מספר מבוטחים, 150-100, עשה

את הכסף, סגר את החנות ופתח אותה תחת שם אחר. אז התחילו המבוטחים להגיע וראו שהאיש כבר

איננו. משרד התעשיה והמסחר רודף אחרי1, אחרי השם החמישי של החנות הזאת וגם אנחנו עדיין רודפים

אחרי אותו אדם. כל העסקים הללו הם של אותו איש וברור שפה נעשה מעשה של הונאה נמשכת.
אברהם בירנבאום
זה דוגמא של חנות, של בית-מסחר?
אריאלה רבדל-נדקוב
בוודאי. זה מתן שירות. זה מסחר.
נסים דהן
אתה אומר שאצלכם לא קורה כזה דבר? אז למה אתה מפחד מהחוק? זה לא בשבילכם. זה בשביל

מישהו אחר. זה קורה רק אצל מי שעושה את זה.
אברהם בירנבאום
אני יודע שישנן עבירות על-פי החוק הזה שסוחר עובר עליהן מידי יום ביומו, מח1סר זמן, מחוסר יכולת.

הוא סוחר קטן והוא לא ע1מד בזה.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
אנחנו בעד הנוסח המוצע כפי שהוא.
היו"ר אמנון רובינשטיין
סעיף קטן (ה) מאושר.
אורית קורן
סעיף קטן 23(ו) זה הכפלת הקנס בסיטואציה שבה העבריין הוא תאגיד.
היו"ר אמנון רובינשטיין
לזה אני לא מתנגד. סעיף 23(ו) מאושר. גם סעיף 23(ז) מאושר.

נעבור לסעיף 10 להצעת החוק, המהליף את סעיף 25 לחוק העיקרי.
אורית קורן
בעצם בהחלפת סעיף 25 מוסדר נושא האחריות של מעביד, מרשה ונושא משרה בתאגיד, בהתאם

לנוסחים שהיום מקובלים בחוק העונשין לגבי הסדרה של הנושא הזה.
היו"ר אממן רובינשטיין
אנחנו מאשרים את סעיפים 10, 11, 12 ו-13 להצעת החוק.
אתי בנדלר
אני רוצה להפנות את תשומת הלב שסעיף 13, המתקן את סעיף 35 :לחוק העיקרי, דן בסוגיה לחלוטין

שונה. מדובר בתביעות ייצוגיות.
נסים דהן
בתביעה ייצוגית צריכה להיות הסכמה מראש של בית-המשפט.
אתי בנדלר
כי יש מקרים שהדבר נדון ולא הסכימה הוועדה. אני מאוד תומכת בזה אבל כדאי שהוועדה תהיה

מודעת לכך.
אורית קורן
סעיף 35 :בנוסחו הנוכחי קובע ש"תובע המגיש תובענה ייצוגית יודיע על כך בכתב ליועץ המשפטי

לממשלה". הוספנו שהוא גם יודיע על כך לממ!נה על הגנת הצרכן, משום שבתחום הגנת הצרכן זה הגוף

הממשלתי הרלוונטי שיכול לרכז את כל הנושאים האלה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מאשר את סעיף 13, המתקן את סעיף 35ו.
נסים דהו
הממונה על הגנת הצרכן זה לא גוף סטטוטורי?
אורית קורן
כן, זה גוף סטטוטורי.
נסים דהן
אז למה צריך את זה בחוק? גוף סטטוטורי לא צריך להופיע בחוק. תיאומי משרדים צריך בחוק.
אורית קורן
זה לא תיאומי משרדים. זה תביעה פרטית.
היו"ר אמנון רובינשטיין
כדי שלא יהיו שום חילוקי דיעות פורמליים בעניין הזה, אני רוצה עד יום שני הבא לקבל את החוק כפי

שהוא צריך לבוא לקריאה שניה ושלישית.
אריאלה רבדל-נדקוב
אם מותר לי לבקש מאדוני היושב-ראש, התיקון הזה, שעכשיו יעבור בקריאה שניה ושלישית בעזרת

השם, הוא תיקון מאוד מהותי לצרכנים בישראל. לפיכך יכול להיות, אני כמעט בטוחה שלא, אבל יכול להיות

שהמשרד יכול להחיל את זה כבר מחר במסגרת דיוני המליאה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אמר לי מזכיר הממשלה שאין כל אפשרות להכניס את זה מחר לסדר היום.
דב מישור
אנחנו נשמח מאוד. אנחנו מעוניינים בכך. נעשה מאמץ.
אריאלה רבדל-נדקוב
אני מאוד מבקשת, אל תקבע להם מועד עד יום שני הבא. תן להם מועד עד מחר.
אתי בנדלר
מותר לי אולי להסביר לכם את הפרוצדורה? אני לא מבטיחה שום דבר.
לואיזה וליצקי
מזכיר הממשלה ביום חמישי בערב אמר שברגע שהחוק הזה יגיע אליו הוא יעשה כל מאמץ שזה יעלה

מחר במליאה.
אריאלה רבדל-נדקוב
יכול להיות שאם היום זה יבוא אליו -
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מוחה. יש חוקים של ועדת הכלכלה שמוכנים לקריאה שניה ושלישית. הוא אמר לי שסדר היום מלא

והוא לא קיבל אותם. את זה אני לא מבין.
לואיזה וליצקי
לא שוחחתי איתו על החוקים האלה.
אתי בנדלר
אזכיר את הפרוצדורה. בשלב לאחר שהוועדה מאשרת חוק לקריאה שביה ושלישית הכדור עובר אלי

אני צריכה לעבד את החוק, לתת להדפיס את זה בשירותי משרד בכנסת, לעשות הגהות חוזרות ונשנות. אני

צריכה לתאם עם הממונה על נוסח החוק ולשבת איתה על נוסח החוק. זה פרוצדורה שלמה. היום,

כשישיבות הוועדה תימשכנה עד שעה 3 לפחות, אני לא מסוגלת בשום פנים ואופן להכין את החוק הזה. זה

יהיה מוכן לישיבה הקרובה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מבטיח שהחוק הזה יבוא לקריאה שניה ושלישית.
חזקיה ישראל
האם החוק הזה יחול על שיחתים שהממשלה נותנת לצרכנים?
היו"ר אמנון רובינשטיין
לא. אלא אם כן זה באמצעות חברה ממשלתית. זה לא יחול על שירות שהאזרח מקבל במשרדי

הממשלה.
אתי בנדלר
אני רוצה לוודא שבכל מקרה היושב-ראש מבקש לראות את הנוסח הסופי לפני שאני אניח את החוק.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מוכרח לראות אותו.
אריאלה רבדל-נדקוב
אבל לא יצטרכו לכנס את הוועדה.
אורית קורן
ככל שאני הבנתי, חייבות להיאמר המילים "מאושר לקריאה שניה ושלישית בכפוף לשינויי נוסח".
אתי בנדלר
"ולאישורן של היושב-ראש".
היו"ר אמנון רובינשטיין
אמרתי: זה מאושר לקריאה שניה ושלישית, בכפוף לכך שאני צריך לראות את החוק המתוקן.

אני מבקש מהיועצת המשפטית לרשום 2 הסתייגויות של חבר הכנסת דהאמשה להצעת החוק, לצורך

קבלת רשות דיבור במליאה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:07

קוד המקור של הנתונים