ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 15/03/1999

יום הצרכן הבינלאומי

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 413

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני. כ"ז באדר התשנ"ט (15 במרס 1999). שעה 11:00
נכחו
חברי הוועדה: אמנון רובינשטיין - היו"ר

עבד אלמאלכ דהאמשה
מוזמנים
חה"כ נעמי חזן

אייל גור - לשכה משפטית, משרד התמ"ס

חנה מרגליות - לשכה משפטית, משרד התמ"ס

תמר פינקוס - לשכה משפטית, משרד התמ"ס

שלי כהן - מתמחה, לשכה משפטית, משרד

התמ"ס

אורית קורן - משרד התמ"ס

איציק קמחי - משרד התמ"ס

אלן זיסבלט - משרד המשפטים

לירית בארי - מתמחה, משרד המשפטים

מירי חושן - משרד התיירות

אריאלה רבדל-נדקוב - מנכ"ל המועצה הישראלית

לצרכנות

רודה קרפטיק - נשיאת ארגון הצרכנות

האמריקאי ועורכת ראשית של

ה"קונסיומר ריפורטיי

צבי רמות - יו"ר הדירקטוריון, המועצה

הישראלית לצרכנות

ילנה בימנט - חברת דירקטוריון, המועצה

הישראלית לצרכנות

נדיה אבו-חמוד - חברת דירקטוריון, המועצה

הישראלית לצרכנות

סופיה פבלוב - חברת דירקטוריון, המועצה

הישראלית לצרכנות

רזיאל צוואנג - המועצה הישראלית לצרכנות

ציפי קיברסקי - המועצה הישראלית לצרכנות

עודד גינגס - המועצה הישראלית לצרכנות

עובדיה שרגאי - יועץ המועצה הישראלית

לצרכנות

יגאל פרידמן - המועצה הישראלית לצרכנות

אורנה ביבר - המועצה הישראלית לצרכנות

גלית אבישי - מנכ"ל הרשות להגנת הצרכן

חיה מיינר - יו"ר איגוד הצרכנים

תקוה נוימן - איגוד הצרכנים

אביגדור אלחנן . - איגוד הצרכנים

דוד חיטרון - איגוד הצרכנים

חביבה חיטרון - איגוד הצרכנים

צבי ליברמן - התאחדות התעשיינים

חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים



אברהם בירנבוים - יו"ר ארגוני הסוחרים

איתן אביבי - מזכ"ל האיגוד הישראלי

למסחר

עידית הרצוג - ערוצי זהב, חברות הכבלים

יאיר תדהר - מנכ"ל האיגוד הישראלי

לפרסום

טל גוברין - המכון הישראלי לדמוקרטיה
מנהלת הוועדה
לאה ורון
קצרנית
רויטל יפרח
סדר-היום
יום הצרכן הבינלאומי



יום הצרכן הבינלאומי
היו"ר אמנון רובינשטיין
בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. אני מקבל בברכה את

האורחים הרבים שלנו, נציגי הצרכנים ואירגונים כלכליים שונים, שכולם

מעוניינים בנושא של הגנת הצרכן, אני רוצה לקבל בברכה מיוחדת את גברת

רודה קרפטקין, שהיא נשיאת האגודה האמריקאית לצרכנות וגם יושבת הראש של

"קונסיומר ריפורט", שחלק מאיתנו מכירים. נשמח לשמוע דברים מיוחדים שיש

לה לומר לגבי הגנת הצרכן, בהיבט של התקופה שבה אנו חיים, כולל מסחר

מוגבר באינטרנט וצורות מסחר חדשות, שלא דומות בכלל לצורות המסחר

הישנות.

הנושא של הגנת הצרכן בישראל קיבל תאוצה רבה בשנים האחרונות. אני

באמת חושב שהגנה מושכלת על צרכנים היא לא רק נכונה מבחינת זכויות

האזרח הישראלי, אלא היא נכונה גם מבחינה מסחרית וכלכלית. חברה מתוקנת

מתאפיינת גם על ידי שגשוג כלכלי, וגם על ידי הגנה על זכויות צרכנים.

זה לא מקרה שהחברות המשגשגות והעשירות הן גם חברות שבהן הצרכן זוכה

להגנה מתמדת, גם של האירגונים המייצגים שלו, וגם של הפרלמנטים שלו.

ועדת הכלכלה היתה עסוקה במיוחד בקבלת תקנות וחוקים שנועדו להגן על

הצרכן, ואני רוצה לציין את עבודת ועדת הכלכלה הזאת, גם בראשותם של

יושבי הראש הקודמים חבר הכנסת אלי גולדשמידט, וחבר הכנסת אבי יחזקאל,

שתרמו תרומה עצומה לשינוי אורחות החיים והגנה על זכויות צרכנים. יש

בידי רשימה ארוכה מאוד של חוקים שהעברנו, ורשימה עוד יותר ארוכה של

תקנות וצווים, אבל לא אקרא את כולם מפני שאפילו הקראת תמציתם היא

סיפור ארוך מאוד.

אני לא חושב שהיתה תקופה שבה הכנסת היתה עסוקה באופן כל כך

אינטנסיבי בחוקים שנועדו להגן על הצרכן. קיבלנו את תיקון מספר 5 ו-6

לחוק הגנת הצרכן, שקבע הסדרים מתאימים בנוגע לשיווק ישיר, כאשר העיסקה

נעשית ממרחק וללא קשר ישיר עם העוסק או בית העסק. החוק שם דגש על

הצורך בגילוי מירבי ומפורש של פירטי העיסקה והמצרך על ידי העוסק. כמו

כן, נתנו זכויות לצרכנים לבטל עיסקאות שלא נעשו ביוזמת הצרכנים ולא

בדרך המסחר הרגילה המוכרת לנו. היגדלנו את הסמכויות של רשות הדואר כדי

לאפשר תפוצת מידע מטעם גוף ציבורי באמצעות שלוחות, סוכנויות רשות

הדואר, כך שאפשרות ההפצה מגיעה לציבור צרכנים גדול. היטלנו על רשות

הדואר אחריות מוחלטת לחבילה במשלוח בין-לאומי, כך שהפיצוי הקבוע בחוק

יחול לגבי נזק, אובדן או גניבה של חבילה, גם אם נגרם בארץ או בחוץ

לארץ, וגם אס לא נגרם על ידי אנשי הרשות.

בדיונים ארוכים מאוד, כאשר מר אבי יחזקאל היה יושב ראש הוועדה,

קבענו צו פיקוח שמחייב הצגת מחירים על סוגי מצרכים, שהוא לרעתי בין

הצווים הרחבים ביותר בעולם, על כל פנים רחב יותר מהנוהג המקובל ברוב

מרינות אירופה. חייבנו להציג מחירים במטבע ישראלי, לא רק על המוצר

עצמו אלא גס על כל פרסום של אותו מוצר.



בחוק חשוב מאוד, חוק הבנקאות, חייבנו את הבנקים לשלוח ללקוחות

בתחילת כל ריבעון פירוט מלא על גובח העמלות וסוגן שבחן מחוייב הצרכן

של שירותי בנקאות.

אנחנו עוסקים בשניים שלושה חוקים חשובים ביותר, האחד הוא הצעת

החוק של חברת הכנסת נעמי חזן שיושבת כאן, לידי, בדבר גילוי נאות

בשיווק חבילת תיירות בחוץ לארץ. לאחר דיונים ארוכים, מייגעים,

מסובכים ומורכבים הכנו את הצעת החוק לקריאה ראשונה, אך בשל העיצומים

של המשפטנים במשרד המשפטים, לא יכולנו להביא אותה לקריאה ראשונה

במועד, והיו;שנו בקשה מיוחדת ליושב ראש הכנסת לאפשר לנו להגיש את ההצעה

החשובה הזאת לקריאה ראשונה, כדי שנוכל להחיל עליה את דין הרציפות

בכנסת הבאה,

בשבוע הבא יש לנו דיון על חוק שאני לא יודע אם נוכל להשלים אותו,

חוק שיש לגביו חילוקי דעות בענין קרדיט רייטינג, אנחנו נדון בזה ונראה

אם אפשר לשלב אותו גם לטובת הצרכנים כך שלא יפגע בהם.

יש לנו כל מיני חוקים שמגינים על הצרכנים, כולל עידוד התחרות במשק

הדלק, חלק מהרפורמה הגדולה במשק הדלק. חוקים רבים בתחום התחבורה

שלכולם יש השפעה על זכויות של צרכנים. אני חושב שהמדיניות של ועדת

הכלכלה עם כל יושבי הראש שלה היא לעודד את התחרות במשק ולהקטין את

המונופולים והקרטלים במשק. זו היא אולי התרומה החשובה ביותר להגנת

הצרכן. אנחנו יודעים שבישראל קשה מאוד להפעיל רגולציה. קשה מאוד

להפעיל סמכויות רגולטיביות, אבל אנחנו חושבים שיש לממשלה תפקיד, לפקח

על הדברים החשובים ביותר. ובעיקר, אנחנו רוצים לעודד את התחרות וצמצום

המונופולים לטובת הצרכן.

יש כמה תחומים שבהם אנחנו עדין זקוקים להתקדמות. אני מביע כאן את

עמדתי האישית. הנוהג של החזרת תשלום מזומנים עבור סחורה שהלקוח מחזיר

נעשית במימדים מאוד מאוד מצומצמים. זהו דבר שהיינו רוצים לעודד אותו,

ואני לא חושב שצריד לעודד זאת על ידי חקיקה, אלא על ידי עידוד ודירבון

ומתן פרסום לבתי העסק שעושים כך, תוך כדי הגנה על בתי עסק, מכיוון

שאנחנו נגד שימוש לרעה בזכות הזאת. אבל, אני חושב שהנוהג של החזרת

מזומנים תמורת סחורה הוא גס דירבון לחיי המסחר בארץ. מכיוון שאדם

שיודע שחקניה שלו היא לא קניה סופית בהכרח, גם נוטה לרכוש יותר,

ובתקופה הקשה שאנו עוברים כעת, כאשר אנחנו יודעים שחיי המסחר הם בשפל

המדרגה, דווקא בתקופה כזאת יתכן וזה הרגע המתאים לדירבון ולעידוד

הענין של החזרת מזומניס תמורת מוצר שמחזירים לאחר הקניה.

נתון נוסף שדורש לדעתי עידכון הוא הענין של אמת בפרסום. קיבלנו

חוק מרחיק לכת בנושא הזה. חוק שיזם מסחר התעשיה והמסחר ואנחנו שיפצנו

אותו והוספנו לו. אבל עדין אני לא מדבר על חקיקה, אני מדבר על נוהגים

שצריכים לדרבן את עולם העסקים בישראל להקפיד הקפדה גדולה מאוד על נושא

האמת בפרסום, ולתת לצרכן את מירב הפרטים הדרושים כדי לקבל החלטה

נבונה.



ולבסוף, אני רוצה להעיר הערה, ואולי היא תקדים את הדברים של גברת
קרפטקין
אנחנו נכנסים לעידן צרכני חדש, עידן האינטרנט. כל מי שהתנסה

אפילו כאן, בישראל, יודע שזהו סיפור שונה לגמרי מהסיפור הצרכני הקודם.

בעצם אנחנו נכנסים לעידן של מכרז בין-לאומי שוטף, 24 שעות ביממה,

שמציע לנו סחורות ושירותים. כל ישראלי שרוצה לרכוש היום ספרים יכול

להיכנס לאתר מסויים, אתר אנגלי דווקא ולא אמריקאי, שמשווה ולוקח כל

ספר שנמצא במלאי, סוקר את החנויות הוירטואליות באינטרנט, וממליץ בפניו

על החנות עם המחיר הנמוך ביותר לאותו ספר. בלחיצת עכבר אחת אתה מגיע

לזה, וישראלים רבים מאוד משתמשים בזה. אני נותן דוגמא אחת מיני רבות.

בעולם העסקים, האינטרנט יציע מכרזים בין-לאומיים בזמן אמת, שכל מי

שנכנס אליהם בהחלטה של שניה או רגע, יכול להרוויח ויכול גם להפסיד,

אבל הענין דורש החלטות מהירות.

כל מי שמתמצא למשל בענין של הזמנת בתי מלון באינטרנט יודע שקיים

מכרז שאותו בית מלון משנה מדקה לדקה את מחירי בתי המלון המוצעים על

ידו, כאשר החדרים נתפסים והולכים או הולכים ומתפנים. זהו עידן צרכני

חדש לגמרי, אבל צריד לומר דבר אחד- זה עידן שנותן לצרכן זכויות שלא

היו לו מעולם. הוא יכול להשוות מחירים לא רק בארצו אלא בעולם המפותח

כולו. אני חושב שגם עלינו, בכנסת, להתחיל לטפל בנושא הזה, ועל אירגוני

הצרכנים להדריך את ציבור הצרכנים כיצד לנצל את היתרונות העצומים של

האי-טרייט, של האי-אקונומי, של האלקטרוניק אקונומי. אנחנו עוד נגיע

לזה.

בישראל, קצב חדירת האינטרנט אינו מספיק. יש לנו ויכוח עם משרד

התקשורת בענין זה, ואני מקווה שהענין יסתדר. אנחנו רוצים גם לשם הגנת

הצרכן, שהאינטרנט יהיה זול, נגיש והעיקר, שהרבה פירמות יתחרו על הנושא

הזה. לא רק טלפון ולא רק לווינים אלא גם טלוויזיה בכבלים. זה האינטרס

של ועדת הכלכלה. אין לה אינטרס אחר, זולת הגנה על האינטרסים האמיתיים

של האזרחים הישראלים.

תודה רבה לכם. אני מבקש מגברת קרפטקין לשאת את דבריה באנגלית.
רודה קרפטקין
תודה רבה אדוני היושב ראש. אני שמחה להיות עימכם ולשוחח על
הסוגייה שהקדשתי לה רבות בחיי
הגנת הצרכן. אני מודה לאגודה לצרכנות

על שהזמינה אותי לכאן ושמחתי לראות את כתב העת החדש שהוציאו, הגם

שאיני יכולה לקראו, אד קטעים ממנו תורגמו לי. זו התפתחות מצויינת שיש

כתב עת מסוג זה גם בישראל. אני שמחה לפגוש פעם נוספת בגברת חיה מיינר,

יושבת ראש האגודה לצרכנות בישראל, אשר סייעה בהקמת ארגון הצרכנים

העולמי ונמנית על האבות המייסדים שלו.

ישנם נושאים רבים הקשורים להגנת הצרכן. אני שמחה על כד שהממשלה,

יחד עם ארגוני הצרכנים, מקדישים תשומת לב רבה לנושא ופועלים במשותף

לקידום חקיקה צרכנית.



הייתי מבקשת להתמקד בעניינים הקשורים להתפתחויות עתידיות בתחום

הנדון בעולם. הגנת הצרכן מאז ומעולם קשורה לנושא של צדק כלכלי וחברתי.

איו מדובר בכספים אלא בכלכלה. רמזים לכד מצויים הן בספר משלי, הו

בקוראן ואף בחוקי חמורבי. מזה אלפי שנים מחפשים בני האדם צדק בחיי

הכלכלה. כל חקיקה רלבנטית למקום ולזמן בו נחקקה. אולם, מהם הזמן

והמקום הנוכחיים? אני טוענת כי אנו מצויים בפתחה של תקופה חדשה. עלינו

לשים לב לכך כבר עתה. אנו עומדים בפני שינוי משמעותי בטבעם של המדע,

הטכנולוגיה והקפיטליזם. כל אלה משליכים על הצרכן. אנו בתקופה של

גלובליזציה. משמעות הדבר היא כי לא זו בלבד שיש שינוי משמעותי ומהותי

במסחר העולמי ועלייה בכוחם ובגודלם של תאגידים רב-לאומיים אשר גדלים

על ידי מיזוגים, אלא שיש בכד העלאת תפיסתו של המסחר לרמה הטובה ביותר

עבור החברה.

המסחר חשוב יותר מערכים אחרים. נוכחתי בכד בעצמי בממשלת ארצות

הברית ובניהול התאגידים הרב-לאומיים. אנו צפויים לראות זאת ביתר שאת

אף בעתיד. בהקשר זה, עליית כוחו של ארגון המסחר העולמי, יכולה להדאיג

אם תוצאות עבודתו יתמקדו לא בטובת הצרכן כי אם בכיוון ההפוך- זו סיבה

לדאגה. לתאגידים הרב-לאומיים יש כוח רב. הם יוצרים אידאולוגיה חדשה

וצריד שתהא תפיסת-נגד של מסחר וצדק. המסחר לא צריד להוות מטרה

כשלעצמו, אלא לשם הטבת מצבם של בני האדם.

מגמה נוספת היא ההפרטה. אף היא הועלתה למדרגה של מעין אידאולוגיה.

ממשלות אינן יעילות, הן אדישות. שירותיהן אינם יכולים להיות טובים.

הפתרון הוא בהפרטה. פיקוח ואספקה פרטיים על השירותים הללו, עשוי להשיג

יעילות, שבבסיסה רצון להפיק רווחים, וכד יצמח טוב רב יותר לאנשים רבים

יותר. איני מאמינה בגישה זו. גישה זו לא הוכיחה את עצמה. עלינו לחיות

זהירים ולדעת מהם האחריות והתפקיד הנכון במסגרתם תספק הממשלה את

שירותיה, ומה יכול להיעשות בדרד הטובה ביותר על ידי עסקים פרטיים.

המענה לכך צריך להימצא באיזון אשר מדגיש את האינטרסים של התושבים ושל

הצרכנים.

התפתחות חשובה נוספת היא ההתפתחות הטכנולוגית, ולה שני היבטים.

האחד - התפתחות אמצעי התקשורת. בישראל, לכל אחד יש טלפון נייד. הטלפון

הנייד הוא אד סמל. השני - התפתחות האינטרנט ורשת הwww.זו התפתחות

מבורכת. היא מקשרת בין אנשים שונים, תופעה שהיא מאד דמוקרטית. מן

ההיבט הצרכני, מתעוררות בהקשר זה בעיות אחדות. ראשית, אין כל מיגבלות

באינטרנט. יש בעיות במכר לצרכנים באמצעות האינטרנט ויש מקרים של

מירמה. אין לנו סעד הולם לכד. שנית, קיימת בעייה של פרטיות: אם רוכשים

מוצר באינטרנט, ייתכן ושמך יופץ או יימכר למוכרים אחרים של טובין

דומים. אם אתה מחפש מידע באינטרנט בנושאים כלכליים או חברתיים, אינך

יכול לדעת אם אתה מצוי במעקב ומעין "משטרת מחשבותיי עוקבת אחריך

שלישית, במדינה בה קיימת בערות בנושא של מחשבים, הנגישות למחשב היא

בעייתית. אנו חוששים מכד באמריקה, שנבערי המחשבים יחיו אלה החלשים

כלכלית, דבד העלול לפצל את אמריקה ולהו.ות בעייה לחברה.



הנושאים הקשורים לישראל, אשר הציג יושב הראש, עניינם בשלטון החוק

במובנו הרחב- לא מי יחסוך ומי ישלם מחיר מופקע. ההקשר הנכון שלרקעו יש

לבחון את העניין הוא זכותו של הצרכן לקיומו של שוק הוגן, צודק ומוגן

הן מבחינה כספית ובריאותית.

אני מבקשת לומר מספר מילים גם על טכנולוגיית המדע. בעייה אחת היא

שכוח זה, היכול להיצבר בידי תאגידים בודדים או משולבים עלול להיות חזק

יותר מכוחה של ממשלה קטנה. יש תאגידים שתקציבם רב יותר מתקציבן של

מדינות עם מליוני תושבים. כוח כספי זה, שעה שהוא מצטרף לכוחם של גופי

מסחר בינלאומיים ולכוחם של גורמים המקבלים חחלטות ברמח בינלאומית,

עלול לגבור על כוחן של ממשלות. למשל: בתחום של ביו-טכנולוגיה.

הביו-טכנולוגיה יכולה להועיל. התרופות הן דוגמא לתועלת הצומחת לאנושות

מחביו-טכנולוגיה. אולם, עתה קיים ויכוח על מזון ביו-הנדסי. מונסנטו

שהוא תאגיד רב עוצמה, עומד על קיומו של סחר בינלאומי חופשי במזון ביו-

הנדסי, כלומר מזון שנוצר בדרכים מדעיות טכנולוגיות. כאן מתעוררות

שאלות חשובות בתחום הבריאות, שכן לא ידועה עדיין ההשפעה ארוכת הטווח

של מוצרים אלה. כמו כן, קיימת שאלת הבחירה של הצרכן, ויש צרכנים

שיעדיפו שלא לצרוך מזרן זה.

כן קיימת בעייה של מידע. הויכוח הבנילאומי הנוכחי הוא בשאלת

סיווגו של מזון זה. בכל מדינה זכאי כל צרכן לצפות לסיוע ממשלתו לפחות

בעניין המידע. מטרת מונסנטו אינה רק התמקדות במוצרי צריכה, אלא בשליטה

על שוק הזרעים העולמי. כלכלת ישראל מבוססת גם על חקלאות ושוק הזרעים

הוא בעל חשיבות לגביה. מונסנטו מתכנן לרכוש הברות זרעים על מנת לשלוט

בעזרתן על השוק העולמי. אין מדובר בבעייה מיידית אולם נידרש לכך

במילניום הבא.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מודה לגברת קרפטקין. עתה יאמרו את דברם חברי הכנסת ולאחר מכן

נציגי ארגוני הצרכנים ונציגים אחרים שהזמנו לכאן. אנו מודים לכם על

שבאתם. חברת הכנסת נעמי חזן בבקשה, ולאחריה יאמר את דבריו חבר הכנסת

דהאמשה.
כעמי חזו
בוקר טוב. אני מאוד מברכת על היום הזה מכל מיני סיבות. בין היתר,

משום שב-7 השנים האחרונות, בכנסת ה-13 וה-14, הנוכחית, אני מנסה בצורה

אל-מפלגתית, וקשה לתאר את זה בכנסת ישראל, ליצור חזית רחבה שתתחיל

לעסוק בצרכי צרכנות בצורה שיטתית ומסודרת. אני רוצה להסביר את שלושת

המניעים שלי, ולהצביע רק על כמה הישגים וכמה אתגרים:

המניע הראשון הוא מניע שהוזכר גם על ידי היושב ראש, פרופסור אמנון

רובינשטיין וגם על ידי גברת קרפטקין,. שקשור לזכויות אדם. אני חושבת

שאין תחום במדינת ישראל שמאגד בתוכו את כל האוכלוסיה, יותר מאשר תחום

הצרכנות. כל אזרח הוא לקוח על פי הגדרה. ולכן, אם אנחנו מחפשים את

המוקד של זכויות האדם בסוף ה-120 ותחילת ה-121, אין לי צל של ספק

שנושא מרכזי, אם לא המרכזי של זכויות אדם הוא נושא הצרכנות.



המניע השני, נרבע משינויים במבנה הכלכלה של מדינת ישראל. פרופסור

אמנון רובינשטיין הזכיר זאת ואני רוצה להדגיש זאת. עברנו תהליך מהפכני

של שינוי מבנה המשק והפרטה. בתהליכי הפרטה יש ר-רגולציה מצד אחר, ומצד

שני החובה של המרינה להגן על זכויות האזרח כצרכן. אם לא עושים חקיקה

מתקדמת בתחום הצרכנות יחד עם תהליכי הפרטה, תהליכי ההפרטה הופכים

להיות מסוכנים מבחינת בני אדם. לדעתי, השילוב של השניים הוא חיוני.

מניע שלישי, אני מוכרחה להורות ואעשה את זה בצורה קלה, בתוך עמנו

אנו יושבים. לא עובר יום שלא מתרגזים מדברים קטנים שהם גדולים, של אי

צדק מבחינה צרכנית. שילמתם 10 אגורות יותר בעמלה? תאמינו לי שזה לא

בסדר. זה מרגיז. החקיקה הראשונה שלי בכנסת ובתחום הצרכנות רווקא היתה

פעוטה. התרגזתי מכך שאני נכנסת לחניון ומוצאת בחניון שלט ענק שאומר-

ההנהלה איננה אחראית על כל נזק שיגרם. מה זה איננה אחראית? על פי חוק

הגנת הצרכן היא ועוד איך אחראית. אז איך היא יכולה להציב שלט שהוא

בניגוד מוחלט לחוק? זה הרגיז אותי. אז שיניתי את זה ומאז עברתי הלאה

לדברים אחרים. אני רואה פה אנשים שאת כל חייהם השקיעו בתחום הצרכנות.

המניע השלישי הוא להביא צדק או למנוע אי-צדק שקורה יום יום על דברים

קטנים שהופכים את חיינו להרבה יותר קשים ומתוחים שלא לצורך.

אלה שלושת המניעים. אני רק אזכיר שלושה תחומים שעבדתי עליהם וכמה
אתגרים
התחלתי בכנסת הקודמת והשלמתי בכנסת הנוכחית סידרה של חוקים

שקשורים לתובענות יצוגיות. יושב פה מר אלן זיסבלט ואנשים נוספים כמו

גברת מרגליות, שעזרו לי הרבה. אני חושבת שהשלמנו את כל החקיקה בנושא

תובענות יצוגיות, וזו היתה סידרה של חוקים מאוד חשובים. התחום השני

המרכזי, קשור לסחר מרחוק. התחלנו לטפל עכשיו בצורה מסודרת בסחר מרחוק

באמצעות האינטרנט, ריוור ישיר, טלוויזיה, כבלים, לווינים. גם לגבי

גילוי נאות וגם לגבי אפשרויות ביטול עיסקאות. עשינו זאת גם לגבי דירות

נופש אגב. תחום שלישי שהזכיר היושב ראש הוא תחום של חבילות תיור, שאני

מתארת לעצמי שנסיים בתחילת הכנסת הבאה.

אני רואה כאתגרים המרכזיים היום שניים: האחר בתחום החקיקתי, את כל

הענין של השוק הגלובלי על כל בעיותיו. ענין חוסר הצרק, הוא בעיה של

זכויות ארם, וגם ההגנה על הצרכן בעידן של הפרטה. זה מתקשר אגב גם

לתחום האחריות על מוצרים. זהו תחום שאינו מכוסה מספיק מבחינת החקיקה,

ונצטרך לעבוד עליו בהמשך.

נקודה נוספת, שהיא הרבה יותר חשובה בעיניי כרגע, אנחנו עדין לא

חברה צרכנית במודעות הישראלית. אנחנו צריכים לפתח את המורעות הצרכנית

גם לגבי פעולות של אי אכיפה של חוקים קיימים וגם לגבי התארגנות של

צרכנים. כי אם מותר לי לומר, צרכנים הם כוח. לצרכנים יש עוצמה והניצול

של העוצמה הצרכנית בארץ הוא הרבה פחות ממה שהוא יכול וצריך להיות.

ולכן, לעניות דעתי, ההתארגנות של העוצמה הצרכנית היא מאוד מאוד

משמעותית. אני לא בטוחה שזה דבר שצריך או חייב להיעשות בכנסת, אבל

יושבים פה נציגים של ארגוני צרכנים, האני אפילו רואה ב"בדוק" כלי של

עוצמה צרכנית, שעם קצת יותר ארגון וקצת יותר הכוונה יכול להיות

משמעותי ולהביא צדק וזכויות אדם בהמשך.



אם יותר לי, יש פה אישה אחת, שמשום מה לא מזכירים את שמה מספיק,

ולפי דעתי היא אבירת הצרכנות לפהות ב-7 השנים שאני מכירה אותה,

וקוראים לה גברת לאה ורון והיא מנהלת וועדת הכלכלה. היא תמיד דאגה

שחוקים של צרכנות יקבלו את הטיפול הנאות והזמן הנאות, אז מו;יעה לה

תודה גדולה מכולנו.
היו"ר אמנון רובינשטיין
חבר הכנסת דהאמשה בבקשה.
עבד אלמאלכ דהאמשה
אני שמח שהיה לי הכבוד לעזור לפהות בחלק מחוקי הצרכנות בדיוני

הוועדה בתחומים האלה. אני שמח על הישיבה הזאת ועל הסיום הנאות של

הקדנציה הקודמת לגבי עבודה זו. אני הושב שטוב עשינו וטוב נעשה, אם

נמשיך לחדד בתחום הזה את העבודה ואת החקיקה. אני שותף לדיעה שחקיקה

בלבד איננה מספיקה. היא אמנם כלי, היא דרך, היא כלי עזר להבטחת זכויות

ולצדק חברתי. אני חייב לציין גם שלמעשה הצדק החברתי, אף כי כולנו

משתדלים להשריש אותו, לחזק אותו ולעשות אותו עוד יותר מקיף וכולל,

למרבה הצער איננו מצליהים כל כך במלאכה. אנחנו יודעים שהחברה במדינת

ישראל כל כך מגוונת וגם לפעמים מחולקת לסקטורים שונים, ולא כל

הסקטורים למרבה הצער זוכים לאותה מידה של עזרה ושל מודעות ושל אפשרות

של מימוש זכויות ושל הגנה נאותה בפני הגורמים הכלכליים והאינטרסנטים

השונים. את זה אנחנו חייבים לעשות. את הצדק החברתי שאף הוא קשור

בוודאי עם זכויות אזרח, חייבים לעשות חזק יותר, מושרש יותר וכולל

יותר בכל הסקטורים של החברה.

אני רוצה לברך את כל הנוכחים וגם את חברת הכנסת נעמי חזן. תודתי

נתונח ליושב ראש הוועדה ולמנהלת הוועדה ולכל אלה שלקחו וימשיכו לקחת

חלק בדברים האלה גם בעתיד. תודה רבה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני רוצה להודות לחבר הכנסת דהאמשה ולומר שהחברה הישראלית אמנם

מחולקת ואפילו שסועה, אבל בוועדת הכלכלה יש לנו אחדות מלאה, בלי הפרדה

בין יהודים לערבים, שמאל ימין, דתיים וחילוניים. אנחנו כולנו עושים יד

אחת כדי לשפר גם את המשק הישראלי וגם את זכויות האזרח בישראל.
עבד אלמאלכ דהאמשה
בלי ספק.
אריאלה רבדל-נדקוב
אני רוצה להתייחס לנושאים קונקרטיים שחשבנו שנכון להעלות אותם

היום בוועדה. הדבר הראשון שאני רוצה לציין הוא, שבמהלך 1998, ב-4,700

התלונות שטיפלנו, 17% מהן עסקו בנושאים שקשורים בריהוט דירות ובריהוט



מטבחים. כשעיקר התלונה בנושא הזה היה בשירות, באי אספקה במועד, או

לחילופין, במקרים הגרועים בפשיטות רגל או בסגירה של חנויות.

נושא נוסף היה הקורסים, שזה דבר דומה לרהיטים משום שגם שם אתה

משלם מראש ומקבל את התוצר בתקופה מאוחרת יותר. שני התחומים האלה הביאו

אותנו למסקנה שצרכנים הופכים להיות מאוד פגיעים בקטע שבו הם משלמים

מראש על מוצר, ומקבלים את המוצר או את השירות במועד מאוחר יותר. זה

נושא בעייתי. היצגנו את הדברים בפני שר המסחר והתעשיה. היצענו ליצור

המחאה צרכנית שתהיה המחאה למוטב בלבד ולא סחירה, שלא ניתן לסחור בה

ולהעביר אותה לגורם שלישי, וכד במצב כזה, כשמסיבות אלה ואחרות המוכר

נכשל להביא את הסחורה או לתת את השירות לצרכן, יוכל הצרכן להגן על

הכסף שלו ולא להפסיד גם את כספו תמורת המוצר שלא קיבל.

קיווינו מאוד שנוכל לעשות זאת בכנסת הנוכחית, אד לצערנו היא סיימה

את פעילותה מוקדם מידי. אנחנו מקווים שבכנסת הבאה שר המסחר והתעשיה,

יהיה מי שיהיה, יביא את הדבדים לכנסת וישנה את הצו הזה.

נושא נוסף שאנחנו רוצים להתייחס אליו הוא בקשר לדבריו של יושב ראש

הוועדה בתחום של אחריות ושירות. למספר קטן מאוד של מוצרים יש חובח מתן

אחריות לגביהם. גם חובה זו מותנית ברישיון היבוא של היבואן, והיבואן

הוא זה שנותן את האהריות ואת השירות הנילווה לאחריות לאותם מוצרים.

הדבר הזה יצר מניפוליזציה של האחריות והשירות למוצרים בארץ. אנחנו

חושבים שבתקופה של פתיחת המשק לתחרות, הדבר הנכון לעשות הוא לבטל את

זכויות היתר שיש ליבואנים, ולתת את האחריות למוצר לחברות שמשווקות

אותו, בין אם חן חברות ישראליות ובין אם הן חברות בין-לאומיות

שמייצאות את מוצריהן לישראל. הן שתיתנה את האחריות למוצר, והן שתהיינה

מחוייבות באחזקת משרד או נצי1; שיתן את השירות למוצר הנלווה. בכד נתאים

את עצמינו למה שקורה באירופה ולמה שקיים בארצות הברית ובמערב בכלל,

ובאמת נוכל לאפשר פתיחה של השוק מבלי לפו;וע בצרכנים למיניהם.

היינו מאוד שמחים לשמוע תגובות מהנמצאים פה לגבי הענין הזה.

נושא אחרון שרציתי לדבר עליו הוא הנושא של אמת בפירסום. רק הבוקר

ראיתי מודעה מדהימה בעיתון, שנתנה פירסום מאוד רחב להרבה מאוד מלונות

בארץ לקראת חופשת פסח. כתוב באותיות וגדולות ובולטות, באותיות אדומות,

שהמודעה הזו מוגשת מטעם משרד התיירות והתאחדות בתי המלון בישראל.

ובאותיות מאוד קטנות, שרק במשקפיים עם צילינדר מאוד גדול כתוב שמשרד

התיירות והתאחדות בתי המלון ועיתון ידיעות אחרונות שבו התפרסמה

המודעה, אינם אחראיים לתוכן המודעה. אז מה המשמעות של הדבר הזה? על זה

אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על מצב נדיר יחסית, אבל בכל זאת זהו משרד

ממשלתי, ואני מצטערת על כד שאני מדברת על הענין הזה, אבל זה פשוט נפל

לידיי היום בבוקר. זו מודעה מדהימה. מהי זאת אומרת שמשרד ממשלתי

והתאחדות בתי המלון בישראל מגישים מודעה אבל הם לא אהראים לתוכנה? מה

משמעותה כלפי הצרכן?

לצערי הרב, הדבר חוזר על עצמו גם במודעות פרסום ולא פחות במידע

שנותנים לצרכנים. לכן אני חושבת שיש מקום ליצור רשות שיהיו שותפים בה

יצרני הפירסום, שהם המשווקים, התעשיינים, המפרסמים, הצרכנים והממשלה



כדי שתבטיח אכיפה של כללים נאותים לפירסום.
היו"ר אמנון רובינשטיין
מיד אאפשר לגברת חושן להגיב בענין המודעה הספציפית הזאת. גברת

גלית אבישי המנהלת הכללית של הרשות להגנת הצרכן בבקשה.

אני רוצה לברך את גברת רודה קרפטקין נשיאת איגוד הצרכנים

האמריקאי שהגיעה אלינו ואת יוזמי הדיון, נציגי המועצה לצרכנות וחברי

ועדת הכלכלה של הכנסת. אני חושבת שזו הזדמנות מאוד חשובה, פעם בשנה,

להתייחס לסוגיות הצרכניות ברמת המקרו. להסתכל על הנושא בהיבטים היותר

עקרוניים מעבר לטיפול המאוד חשוב שאנו עושים במשך השנה, הטיפול הפרטני

בסוגיות הצרכניות. בנושאים האלה הייתי רוצה להעלות, דווקא בהתייחס
לנושאי המקרו שתי סוגיות
האחת - הנושא של שירות במשרדי ממשלה. העובדה

שאנחנו צרכנים גם במשרדי ממשלה. יש איזו שהיא תפיסה שרווחת בציבור

הישראלי, שהשירותים החברתיים שניתנים דרך משרדי ממשלה, האיכות שלהם

ורמת המידע שמגיעה לציבור לגבי אותם שירותים מאוד נמוכה. אני חושבת

שזה אחד הדברים הכי חשובים בנושא הגנת הצרכן, מפני שהאזרחים בישראל

משלמים מיסים עבור אותם שירותים שהם מקבלים ואין אלטרנטיבה לשירותים

האלה. הם לא יכולים לבחור. אם אדם מקבל דמי אבטלה הוא לא יכול להחליט

מחר שהוא מקבל דמי אבטלה ממקור אחר. זה לא קיים. מכיוון שאנחנו חייבים

לקבל את השירות מממשרדי הממשלה, יש חובה על הרשויות לתת לנו את השירות

הטוב ביותר. ההצעה, כפי שאנחנו רוצים לבחון אותה ביחד עם משרדי

הממשלה, בעיקר בעידן המיחשוב, בעידן המודרני, שתהיה אפשרות לתת איזה

שהוא פירוט של זכויות, דבר חוצה משרדים, שלא כל משרד ממשלתי יתן לאזרח

את הזכויות כראות עיניו, אלא מאגר שכאשר אדם נתקל בבעיה הוא יוכל

לשלוף את הזכויות שלו בכל המשרדים. זה דבר מאוד חשוב.

אתן דוגמא לגבי אותו מובטל שאותו הזכרתי, ברגע שהוא נקלע למצב

הזה, הוא יוכל לוודא האם הוא זכאי לדמי אבטלה שניתנים היום דרך ביטוח

לאומי? לכמה דמי אבטלה הוא זכאי דרך שירות התעסוקה? אילו מקומות עבודה

שידות התעסוקה נותן לו? וזו רק דוגמא אחת. יש עוד עשרות דוגמאות

בנושא.

נושא אחר שנראה לי חשוב והייתי רוצה התייחסות שלכם, בשנת 1992

היתה מהפכה חוקתית במדינת ישראל. נחקקו שלושה חוקי יסוד. יש עוד

מספר חוקי יסוד שצריך להשלים. חוק יסוד אחד חשוב לא פחות מהאחרים הוא
חוק יסוד
זכויות חברתיות. ומדוע הוא קשור לענייננו? בחוק יסוד:

זכויות חברתיות, בנוסחים שהועלו בכנסת לאחרונה, בין הזכויות שפורטו

פירטו כמובן את הזכות לעבוד ואת הזכות לביטחון סוציאלי לאזרחים ועוד

זכויות רבות, גם הזכות לאיכות הסביבה, שזה חלק מזכויות חברתיות וגם

זכויות צרכניות. אני חושבת שבעקבות חקיקת חוק יסוד: חופש העיסוק, יש

מקום לבחון את הכנסת זכויות צרכניות כחלק מזכויות חברתיות בחקיקה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
תודה רבה.

מנימת הדברים פה יכול להשתמע כאילו התעשיינים או התאהדות

התעשיינים או היצרנים, נמצאים בצד הטני של המתרס. אני חושב שה1;ישה הזו

לא נכונה. אני, כמי שמשתייך להתאחדות התעשיינים הרבה מאור שנים,

והתעשיינים, רואים בצרכן כלקוח. כאחד שאנו צריכים לשרת אותו ולספק את

צרכיו ובמסגרת זו כל הגישה של ההתאחדות היא כהתאחדות וגם מה שהיא

מקרינה לכיוון המפעלים הוא שצריך להיות שיתוף פעולה פורה בינינו לבין

איגודי הצרכנים. אנחנו פועלים בנושא הזה וחושבים שצריך להעמיק אותן

ולא לשים אותנו כמישהו שנמצא בצד השני של המיתרס.

אני חושב שצריך להעלות פה לדיון, האם בהכרח רק חוק, צווים ותקנות,

הם גולת הכותרת? אני חושב שאלה דברים חשובים, אבל אני חושב שלחינוך

לצרכנות נכונה והשקעה בחינוך וצרכנות יוצרת ויכולה ליצור תודעה צרכנית

הרבה יותר גבוהה. הגדלת התודעה הצרכנית גם תגביר את הדרישות כלפינו,

אבל גם תיצור מנגנון משותף למסגרת של שיתוף פעולה.

בהזדמנות זו אני רוצה לברך את כל הנמצאים פה ואת היוזמים של היום

הזה. אנחנו מבטיחים המשך שיתוף פעולה שלנו עם כל איו/ודי הצרכנים ועם

ועדת הכלכלה של הכנסת.
היו"ר אמנון רובינשטיין
תודה רבה. גם אני מסכים איתך ששיתוף פעולה עם התעשיינים, הסוחרים

ועולם העסקים בכלל הוא תנאי מוקדם להצלחה של הפעולה שלנו, גם במישור

החוקי וגם במישור החינוכי.

גברת מיינר, יושבת ראש איגוד הצרכנים בבקשה.
חיה מיינר
שלום לכולכם, אני מברכת את היום הזה מפני שעד עכשיו לא חגגנו

באופן כל כך יפה את יום הצרכן הבין-לאומי. אני מברכת גם את האורחת

שלנו גברת רודה קרפטקין, שיחד איתנו ועם איגוד הצרכנים, היינו

המייסדות של האיגוד הבין-לאומי I.c.u שהיה פעם. לא אדבר על תלונות.

אנחנו טובים בתלונות ויש לנו תלונות בלי סוף, וכבר שמענו פה תלונות.

אני מסכימה עם מר ישראל שמדבר על חינוך. אנחנו משתדלים להוציא הובדת

לבתי ספר יסודיים שתלמד את הנוער צרכנות נבונה וטובה.

אני מברכת את כלת הפרס, שתקבל את הפרס שמגיע לה מפני שבאמת לפי מה

שאני שומעת וקוראת היא ראוייה לפרס זה. אני מברכת גם את יושב ראש

וועדת הכלכלה שמאוד פעיל, ומודה שאנחנו לא מספיקים להגיע לישיבות

הוועדה שמתקיימות כמה פעמים בשבוע.
היו"ר אמנון רובינשטיין
תודה רבה. אני מאוד מודה לך" בשם איגוד המסחר ידבר מר בירנבוים,

ואחר כך גברת אבו-חמוד.
אברהם בירנבוים
אדוני היושב ראש, בפתיחת דבריי אצטרף לדבריה של גברת גלית אבישי

שדיברה על שירותי הממשלה. במי שנזקקים הרבה לשירותי הממשלה ולשירותי

העיריות, אנחנו עדין חיים בתקופה שבה מרבית פקידי הממשלה, לא כולם,

מתנהגים כשילטון ולא כמשרתי ציבור. גברת רבדל דיברה על כד שלאחרונה

נסגרו הרבה חנויות רהיטים. גברת רבדל, לא רק חנויות רהיטים. בכל

הענפים נסגרו הרבה חנויות. 60,000 הקימעונאים בישראל נפגעו, הם ובני

משפחותיהם, הסחירים שלהם, השותפים שלהם, כולם נפגעו על ידי הממשלה

הנוכחית, כפי שלא נפגעו על ידי ממשלה לעולם. מיתון עמוק של 3 שנים

שאיננו רואים את סופו מחד, ומאידך שר מסחר שסיכום פעולותיו למען המסחר

איננו שואף ל-0, הוא 0. ובאשר להגנת הצרכן, שר המסחר יזם חקיקה

בולשוויקית שאותה הצלחנו לבלום...
היו"ר אמנון רובינשטיין
שר המסחר לא נמצא כאן כדי להגן על עצמו.
אברהם בירנבוים
יש לו פה הרבה נציגים. אני לא אשם שהוא לא נמצא פה. את אותה חקיקה

הצלחנו לבלום במקצת בעזרתם של יושב ראש ועדה, דמוקרט וליברל, חברי

כנסת מצטיינים כחברת הכנסת פרופסור נעמי חזן וחבר הכנסת דהאמשה.

ואפילו לעיתים, בעזרת ראשי ארגוני הצרכנים שהיתה להם אחריות ציבורית.

אנחנו מקווים שבקדנציה הבאה יהיה לנו שר מסחר ותעשיה שיבין שההגנה

הטובה ביותר על הצרכן היא התחרות החופשית. אין עוד ענף כלכלי בישראל

כמו הענף הקימעונאי, המסחר הפרטי, שיש בו תחרות חופשית משוכללת. זה

לצד זה, זה מול זה, מתחרים סוחרים במרכזי הערים ובקניונים על חסדיו של

הציבור. הם לא זקוקים להגנתו של שר המסחר והתעשיה. קראתי לפני יומיים

שלושה, שהוא כינס מסיבת עיתונאים והתפלא שרק 12% מכלל ציבור הצרכנים

מגלים נכונות להתלונן אצל פקחיו. הוא לא סיפר באותה מסיבת עיתונאים

שפחות מ-1%, פחות מעשירית האחוז מתלוננים בפועל. כיוון שצרכן שנדמה לו

שלא קיבל את השירות הנאות, מצביע ברגליים. יש לו אלטרנטיבה.

והאלרטנטיבה היא ממול ועל יד אותה חנות, והוא איננו זקוק לחגנות

חוקיות שעובדות את הגבול המתקבל על הדעת במדינה דמוקרטית.
היו"ר אמנון רובינשטיין
תודה רבה לך. אנחנו מודעים למצוקה.של ציבור הסוחרים בישראל והיתה

לנו גם יותר מישיבה אחת בענין זח. היתה גם פניה שלי בענין הון חוזר

למסחר, אבל אנחנו לא נושענו. אני מקווה שיבוא קץ למיתון הזה. זהו

מיתון שפוגע קשה במשק הישראלי וגם במסחר.



גברת נדיה אבו-חמוד שהיא חברת דירקטוריון של המועצה הישראלית

לצרכנות, בבקשה. הישיבה מסתיימת בשעה 12:30 כי יש לנו ישיבה נוספת של

ועדת הכלכלה בנושא חשוב של דיירי הדיור הציבורי.
בדיה אבר-חמרד
אני רוצה להעלות את נושא הצרכנות בסקטור הערבי. לומר את האמת, אני

לא יודעת מה כמות התלונות שמגיעות מהסקטור הערבי, אבל אני מאמינה שהן

מינימליות ביותר. ראשית, תודה על ההזדמנות שניתנת לי לדבר בנושא.

הייתי מציעה שנושא הצרכנות יכנס כנושא לימוד חובה בבתי ספר תיכון.

העלנו את הנושא באחת מישיבות הדירקטוריון ועדין לא נעשה כלום. היות

והסקטור הערבי כל כד סובל מזה והוא פשוט חסר מודעות, אני מאמינה שהיום

בני הנוער הם השגרירים האמיתיים של המשפחות והחברה הערבית. אנא קחו

זאת לתשומת לבכם, כי אתם מקבלי ההחלטות ותפעלו בנושא הזה. תודה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
תודה רבה. אני רוצה לומר שהנושא הזה של הגנת הצרכן ומודעות

בנושאים אחרים של זכויות אזרח במיגזר הערבי הוא נושא מאוד חשוב. אני

גם פניתי בשעתו לראשי הרשויות המקומיות הערביות. במס1;רת החינוד

הלא-פורמלי, כשהייתי שר חינוך, משרד החינוד מוכן היה להשתתף בכל פעולה

משותפת בענין הזה והתחלנו בפעולות, וחלק מהפעולות האלה זכו להצלחה

גדולה מאוד. אני רוצה לומר שהפעילות של החברה להגנת הטבע למשל במיגזר

הערבי, היתה ונמשכת כפעולה יוצאת מהכלל. אני יודע על הפעילות של

אירגוני הצרכנים, אני חושב שצריד להגביר אותה, ואני מסכים איתד

לחלוטין שבני הנוער הם סוכני השינוי בחברה הערבית. אני מודה לד על

דברייד-

גברת מירי חושן רצתה להגיב על ענין המודעה.
מירי חושן
לגבי ההערה של גברת רבדל, משרד התיירות תומך הן בארץ והן בחוץ

לארץ בכל הנושא שקשור בשיווק תיירות בארץ. הוא תומך בפירסרמת, בכספים

ובתשתיות, וקצת קשה לדרוש ממנו שהוא יהיה גם האחראי למתן השירותים אם

הם לא ניתנים כראוי. הכוונה בהערה הקטנה באותה מודעה היא, לא חלילה

שמפורסם שם של מלון שאיננו קיים. הרי אנחנו בודקים את תוכן המודעה

ומאשרים אותה לפירסום. אבל אם אחד המפרסמים האלה לא יעמוד מאחורי

הבטחתו, והוא מפרסם שירות מסויים כמו בד-אנד-ברקפסט או רק בד או

וויקאנד, והוא לא יעמוד מאחורי הפירסום שלו מבחינת המחיר ומבחינת מתן

השירות, אנחנו נדע מה לעשות ונסיק מסקנות. אבל אנחנו לא יכולים להיות

אחראים. יש גבול למה שהמדינה יכולה לעשות גם בנושאים אחרים של תיירות.

אני יכולה לעזור ליצרני התיירות לשווק את עצמם. אנחנו משקיעים המון

כסף בתשתית כמו עמק בית שאן, אבל אם רשות העתיקות פתאום לא תפתח את

האתר הזה בשעות שכתובות על השער, משרד התיירות לא יהיה אחראי לזה אלא

רשות העתיקות אחראית לכד. יש נקודה מסויימת שבה משרד ממשלתי לא נותן

את השירות ולא יכול לבוא במקום נותן השירות. הוא יכול להטיל סנקציות

על נותן השירות.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני אומר בשם גברת רבדל, שבמקרה כזה, אס לא יכולים לעמוד מאחורי

המודעה לא צריך לתת את השם למודעה. אני לא רוצה להיכנס לזה, אבל אני

חושב שכשמשרד ממשלתי נותן את השם שלו...
מירי חושן
אנחנו מאמיניס שסך כל נותני השירותים בארץ לא מרמים. צריך לעשות

חינוך לצרכנות אבל לא לתת פירסום לרבר שנראה לנו אבסורזי.
היו"ר אמנון רובינשטיין
תדוה רבה. מר יצחק קמחי הממונה על הגנת הצרכן במשרד התעשיה והמסחר

בבקשה.
יצחק קמחי
יושב ראש נכבד, חברי כנסת נכבדים, גברת קרפטקין. אני מברך את

המארגנים על האירוע הזה שהוא חשוב מאוד, לצורך הגברת המודעות של נושא

הצרכנות וגם לחשיבות שהכנסת נותנת לנושא הזה. לא חשבתי לדבר, וצר לי

על דבריו של מר בירנבוים. מר שרנסקי לא זקוק לי כמליץ יושר לגבי

הפעילות שהמשרד נקט ונוקט בכל נושא הצרכנות. זה תחוס שהובא לידי משרד

התעשיה והמסחר לפחות מהתקופה שאני נמצא בו וקצת לפני כן, לאורך כל

הקו. אני רוצה להזכיר לגבי כל יוזמות החקיקה שהיו בכנסת, אין ספק שללא

הדחיפה של שר התעשיה והמסחר בענין, הן היו מגיעות לאן שהגיעו.
היו"ר אמנון רובינשטיין
לא, מר בירנבויס לא התלונן על זה, הוא התלונן שלא דאגתם לסוחרים

עצמם. מגינים על הצרכנים אבל הסוחרים בינתיים פושטים רגל.
יצחק קמחי
אני נכחתי במספר ישיבות עם מר בירנבוים ואני מכיר את הטיעונים

שחוזרים על עצמם. אבל לא פעם אני מתפלא על הקריאות של הקוזק הנגזל ולא

אחת אני חושב שמר בירנבוים צריך אולי באמת להקשיב גם לדברים שנאמרו

קודם ולהבין שהשוק השתנה מעט, התנאים השתנו ויש לדאוו/ לכולם. וגם

להבין את התנאים המשתנים ולהתאים את עצמנו אליהם.

אני רוצה להעלות מספר נקודות שלדעתי יהיו וימשיכו להיות מרכזיות

בנושא של הגנת הצרכן גם בהמשך. אין ספק שהנושא של חינוך לצרכנות נבונה

צריך לקבל תנופה ומשקל רב. אני אישית לפחות, מתכוון כמיטב יכולתי

לדחוף את הנושא הזה. כל הנושא שקשור למודעות לזכויות של הצרכנים, גם

הוא חייב לקבל דחיפה. אני מקווה שבעתיד הלא רחוק נראה התפתחות שקשורה

לנושא של תעודות אחריות, הערה שהועלתה כאן קודם. משרד התעשיה והמסחר

רואה חשיבות רבה לנושא. אנו מצפים לכך שהתיקון האחרון שנמצא על שולחנה

של וועדה זו יעבור, ואני חושב שזה יהיה האור הירוק כדי להמשיך ולהרחיב



זאת.

אני שוב רוצה להודות לכולם על הארגון הנפלא, ובהצלחה לכולם.
היו"ר אמנון רובינשטיין
תודה רבה. מר איתן אביבי המזכיר הכללי עול האיגוד הישראלי למסחר

בבקשה. לאהר מכן כעבור לטקס.
איתן אביבי
תתפלאו, אבל גם נציגי עסקים קטנים וסוחרים יכולים לברך ביום הצרכן

הבין-לאומי.בעלי העסקים הקטנים הם צרכנים כמו בתחומים האחרים. הם גם

חונים בחניונים שכתוב שאין אחריות, והם גם קונים בתים שזה שהמצרך

הקרדינלי ביותר אצל כל בעל משפחה, כולל בעל עסק במדינה הזו. הם אולי

יותר מאחרים, צרכנים של הבנקים, ששם עוד יש הרבה מה לאכוף ולעשות ויש

נושאים דרקוניים שצריך לטפל בהם גם במסגרת הוועדה. אנחנו חלוקים עם

הממשלה לגבי הטיפול בעסקים קטנים, וזה מתקשר ישירות גם לאפטרות לטפל

נכון בנושאים הצרכניים, כדי שהעניינים הקיומיים של עסקים קטנים יהיו

יותר קלים. בטיפול בנושא קרטלים ומונופולים, לגבי זה אני יכול לציין

שבשנים האחרונות הנושא טופל בהרחבה גדולה, הן במסגרת הוועדה והן

במסגרת משרד התעשיה והמסחר. יש לנו חילוקי דעות עם משרד התעשיה והמסחר

לגבי האכיפה של החוקים. כי לפעמים ענין הקנס הוא יותר מאשר החינוך

והרצון לשפר את המצב. תורה רבה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
לפני שאנו עוברים לסיכום ולהענקת הפרס לחברת הכנסת נעמי חזן, אני

מבקש ממר עובדיה שרגאי, שמזוהה הרבה מאוד שנים עם הגנת הצרכן לומר את

דברו.
עובדיה שרגאי
תודה. כבוד היושב ראש, חברי כנסת, מכובדיי, אני עוסק בנושא

הצרכנות הרבה מארד זמן, עוד לפני שחוק הגנת הצרכן נחקק. הייתי רוצה
לומר כמה מילים
יסוד הצרכנות הוא "בו עשית הטוב והישר". הוא לא באי

עשיה והוא לא בענישה, אלא בעשיה של טוב וישר. המעשה הראוי, כפי שהוא

מכונה, הוא המעשה המביא את מירב התועלת למירב הציבור. אני מדבר כרגע

על ציבור הצרכנים. בחוק הגנת הצרכן למעשה, בכל התקיקה הצרכנית, יש שני
חלקים
החלק החומרי והחלק הערכי. החלק הערכי הוא שאמור לגבות ולהחזיק

ולקיים את החשיבה החומרית. האם המחיר נכון, האם מרמים או לא, אבל כדי

שזה יתקיים, ולאו דווקא באכיפה כפי שהיום בחקיקה, אנחנו צריכים להגביר

את החינוך ואת המודעות לנושא הערכי של הגנת הצרכן. הנושא הערכי הוא

"בו עשית הטוב והישר". הנושא הערכי . הוא ראשית בעשיה. אחד הדברים

שאנחנו אומרים בחוק הגנת הצרכן זה איסור הטעיה והיפוכו זה הגילוי

הנאות. כאשר יש גילוי נאות קשה לטעות.



נדמה לי שהפחד או החשש של חלק גדול מהפירסרמים אר אלה שגורמים

לפירסומים שהם מטעים או עלולים להטעות, נובעים מהפחד לתת מידע מלא

לצרכן. מידע מלא. הידע הוא כוח. כאשר אדם יודע, הוא יכול להשתמט במידע

שברשותו. ונדמה לי שאחד הדברים שצריך להחדיר בשנים הבאות זה כמה שיותר

מידע. כמה שיותר ידע לכל קבוצות האוכלוסיה, כאשר לכל אוכלוסיה הידע

והמידע שונה. לגבי נערים בבתי ספר, לגבי פנסיונרים, לגבי אוכלוסיות

מסויימות, כל אותו ידע הוא כוח, שלמעשה יגרור לאכיפת החוק ולא נצטרך

להשתמש באכיפה פלילית או אזרחית בבתי המשפט. תודה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
גברת רבדל, אנא העניקי את הפרס ותאמרי רק שני משפטים.
אריאלה רבדל-נדקוב
אני חייבת להודות לוועדת הכלכלה, שבכנסת הזאת היה לי הכבוד להיות

שותפה להרבה מדיוניה. אני חושבת שקיבלתי הרבה מאוד השראה וכוח מהאמון

והמאמץ שהוועדה נתנה לנושא הצרכנות. אני חושבת שזה מיוחד במינו ואני

רוצה להודות לכל אחד מכם באופן אישי.

המועצה הוציאה לכבוד יום הצרכן מעטפה עם חותמת ליום הצרכן

הבין-לאומי ואנו רוצים להגיש לכם זאת.

אני רוצה לומר לחברת הכנסת נעמי הזן, כולם יודעים היטב שאנחנו

נמצאות ממש משני צידי המיתרס הפוליטי, ויחד עם זאת אני חושבת שמצאנו

כר רחב מאוד של שיתוף פעולה בתחום הצרכנות. אני מאוד מקווה שתהיי

בכנסת הבאה, ובלי שום קשר לעובדה הזאת, אנחנו רוצים להודות לך ולהעניק

לדפיסלון קטן שהוא פיסלון הצרכנות. בעינינו, את גברת צרכנות ואנו

מעניקים לך אותו.
נעמי חזן
אני רוצה להודות לגברת רבדל ולמועצה הישראלית לצרכנות. אני אהיה

בכנסת הבאה ואנחנו נמשיך לשתף פעולה. תודה רבה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
גם אני מברך באופן אישי את ידידתי נעמי חזן, ואין לי כל ספק שהיא

תהיה בכנסת הבאה לא פחות פעילה בכנסת וגם בוועדה הזאת.

אנחנו מסכמים את הישיבה המיוחדת הזאת ליום הצדכן הבין-לאומי שהיתה

מאוד מעניינת. בתחילת דבריי אני רוצה לציין, שהחברה הישראלית עברה

מהפכים מהירים מאוד בתחום הגנת הצרכן. ואולי המהפך הגדול ביותר היה לא

רק המודעות ההולכת וגדלה, אלא השינוי במדיניות הכלכלית של הממשלה.



אני נכנסתי לתפקידי כשר התקשורת ב-1984. רבותי, זכויותיו של האזרח

הישראלי היו שם כמו זכויות אדם בשטח כבוש. אנשים המתינו לטלפונים 5

ו-10 שנים. במיגזר הערבי בכלל היה נוהג שבכלל לא מספקים טלפונים. אני

זוכר את ימיי הראשונים, שתפסתי את ראשי ואמרתי, לאיזו מיטה חולה

נכנסתי? היו תורים, היו בקשות, היו סררי עריפויות מי מקבל טלפון קודם?

דיפלומט זר או רופא שזקוק לו בשעת חירום, היום קשה לנו להאמין לגבי מה

שהיה. למעלה מ-27,000 אזרחים ישראלים חיכו למעלה מ-10 שנים לטלפון.

שירותי הדואר היו במצב כזה שבכלל אי אפשר היה להיזדקק להם. וכל זה,

כמו בתחומים אחרים השתנה מן הקצה אל הקצה. גם בזכות פעולה ברוכה של

מודעות לזכויות האזרח הישראלי, אבל קודם כל בזכות הגישה

האנטי-מונופוליסטית. זה הדבר המרכזי. התחרות האמיתית היא המגן של

הצרכן וצריד לזכור זאת בכל תחום ותחום, ולהמשיד בדבר הזה של צמצום

המונופולים והקרטלים במשק.

שמתי לב לכד שאפילו מונופול שהוא מונופול מוחלט, ואני לוקח לדוו;מא

את חברת החשמל, כאשר הייתי ממונה עליה והתחילו הדיונים בכנסת על תחרות

במשק החשמל, התחיל לראשונה הדבר הזה של הקמת מתחרים לחברת החשמל

וייצור חשמל פרטי. אני רציתי ללכת מעבר לזה, ומיד חברת החשמל הקימה

מערכת של הסברה והגנה על זכויות הצרכנים שלה, דבר שלא היה קיים בכלל.

לכן אני חושב שצריכים לראות את ענין התחרות העסקית כערובה עיקרית

להגנת זכויות הצרכן.

אני רוצה לפנות לוועדת הכלכלה הבאה, בכנסת הבאה, למי שלא יהיה

ואני מבקש להעביר את ארבעת הנושאים שלדעתי לא הספקנו לטפל בהם ולמצות

אותם: הנושא הראשון הוא שאנהנו רוצים להקים מערכת של הבטהה הוגנת,

אמינה ונאמנה לצרכנים בכל הנושא של פירסום המידע המסחרי. זה נושא

שאנחנו קוראים לו אמת בפירסום אבל הוא רחב ומקיף הרבה יותר. הצרכן

צריך לדעת בשביל מה הוא משלם ומה הוא מקבל.

דבר שני, אני מודה לגברת גלית אבישי שהיפנתה את תשומת ליבנו

לענין, זכויות הצרכן והאזרח בשירות הממשלתי. אני חבר כנסת, אני יושב

ראש ועדה, ולפני שאני מטלפן למשרד ממשלתי אני לוקח כמה זריקות חיזוק

וויטמינים כדי לעמוד במסע הייסורים שיהיה לי בשיחה הטלפונית. אני לא

רוצה להעלות על הדעת מה בכלל עולה בגורלו של פונה מן השורה. אני חושב

ששני דברים חייבים להיעשות בענין הזה, ואני מבקש מכל ארגוני הצרכנים:

דבר ראשון, כל המידע צריד להיות מצוי באינטרנט, בסוכנויות הדואר, זה

צריד להיות דבר זמין. אדם צריד לדעת בלחיצת כפתור או בפניה לסוכנות

דואר או למשרד דואר, מה הוא צריד לעשות כדי לקבל רישיון מסויים. למי

הוא צריד לפנות, איפה הוא צריד לעשות זאת, מה שעות הפתיחה. הוא לא

צריד לללכת והוא גם לא צריד לטלפן.

כמו כן, הכלל הראשוני הוא שכל דבר אפשר להסדיר בטלפון, בפקס,

באינטרנט ובדואר מבלי ללכת למשרד ממשלתי. המשרד הממשלתי האידאלי הוא

המשרד הממשלתי שאין בו קבלת קהל.
גלית אבישי
אבל יש בו שירות לצרכן.
היו"ר אמנון רובינשטין
אין בו קבלת קהל. הקהל מקבל את רוב רובם של השירותים מבלי להגיע

לשם. השירות צריך להגיע אליו דרך הפקס, הטלפון, המחשב ודרך הדואר. אני

חושב שכמה משרדים ממשלתיים עשו את הדברים האלה. אני יודע על רפורמה

מסויימת שעשיתי במשרד החינוך וגם במשרד האנרגיה, שהיתה מאוד יעילה.

הדבר האחרון ואולי החשוב ביותר, צריך להיות צ'רטר לכל משרך

ממשלתי, שיקבע בכל סוגי הפעולה מהו משך הזמן לטיפול המשרד הממשלתי

לאותה בקשה.
אריאלה רבדל-נדקוב
ואחרי זה המשיח צריך לבוא והכל בסדר.
היו"ר אמנון רובינשטיין
לא, זה ניתך לביצוע. אנהנו עשינו את זה בשורה של שירותים שחשבו

שזה לא ילך וזה בוצע. כולל משכי זמן מקסימלי לטיפולים בטלפון, כולל

מתן תשובות לתעודות בגרות. מי שזוכר רק לפני 5 שנים מה היה עם תעודות

הבגרות. כלומר, בכל משרד ממשלתי צריך שיהיה שר תקיף, שינהיג תקופת

מקסימום או מינימום של חריגים. אתם יודעים שבתקנות הבזק למשל, לא רק

שיש זמנים מקסימלים לכל דבר אלא יש גם קביעה כמה חריגים יכולים להיות.

זה צריך להיות הנוהג בכל משרד ממשלתי.

אנחנו יודעים גם שזה נוסה בהצלחה רבה מאוד באנגליה. תמיד יש

כשלונות, אבל בסך הכל, מאמץ כזה יכול להוליד את הענין המרכזי. מוכרחה

לבוא מהפכה ביחס של משרדי הממשלה לאלה שבעצם הם נאמנים שלהם, ציבור

האזרחים.

אני מציע דבר נוסף כראש פרק לוועדת הכלכלה, הרחבת זכויות השירות

לצרכנים. אני קונה מצלמה, מכשיר אלקטרוני, אני מסתכל על רשימת המדינות

שבהם מובטח שירות. ישראל אף פעם לא מופיעה שם. אבו-דאבי כן, ישראל לא.

אתונה כן, ישראל לא. אני חושב שאנחנו צריכים ליצור מצב שבו קונה מוצר

מקבל שירות מנציגות החברה בישראל. היא האחראית ולא היבואן שכשלא קונים

את המוצר דרכו הוא אומר שהוא בכלל לא אחראי. זו אחת הנקודות החשובות.

אני רצתית לטפל בזה ולא הספקנו בגלל קיצור זמנה של הכנסת.

אני חוזר לענין שהזכרתי והוא ענין עידוד החזרת כסף תמורת מוצרים.

זה התחיל בקנה מידה קטן וזה צריך להיות בקנה מידה הרבה יותר גדול.

לבסוף, אני חושב שוועדת הכלכלה תצטרך לדון בכל שאלת המסחר

באינטרנט. המסחר האלקטרוני בישראל הוא בשלב מאוד מאוד התחלתי. הוא

מאוד מצומצם. המסחר באינטרנט בתוד ישראל הוא כמעט אפסי. לעומת זאת,

המסחר הבין-לאומי בישראל הולך וצובר תאוצה. הרבה מאוד ישראלים מזמינים

בתי מלון, קונים ספרים, קונים תקליטים, קונים מוצרים סטנדרטים דרך

האינטרנט. זו רק ההתחלה. גברת קרפטקין דיברה על הבעיות שיש למסחר הזה,

אבל בסך הכל צריך לומר שזהו דבר שהוא לטובתו של הצרכן. אירגוני



הצרכנים צריכים לקדם את הענין הזה כדי להדריך את הצרכנים איך להשתמש

באינטרנט, מתוך תקווה והמערכת הבין-לאומית הזאת בצד התחרות היא החיזוק

הגדול ביותר להגנת הצרכן בישראל.

אנחנו שמחים ומודים לנציגי הציבור הרבים שבאו לכאן, גם אלה שלא

דיברו כאן. אני מודה לחברי הכנסת שהשתתפו ואני מברך שוב את חברת הכנסת

נעמי חזן על קבלת הפרס ואני מאחל לנו שנת צרכנות טובה בשנה הבאה. אני

מודה לכולם.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:30)

קוד המקור של הנתונים