ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 09/03/1999

רשימת בעלי מונופולין; תקנות ההגבלים העסקיים (מרשם, הודעת מיזוג, הודעות הממונה לציבור וקביעת מחיזור המכירות במיזוג חברות) (תיקון), התשנ"ט-1998 - (תיקון טעות בהתאם לבקשת הממונה)

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 411

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, כ"א באדר התשנ"ט (9 במרץ 1999). שעה 11:30
נכחו
חברי הוועדה: אי רובינשטיין - היו"ר

ר' ריבלין
מוזמנים
די שטרום - הרשות להגבלים עסקיים

ת' נוימן - איגוד הצרכנים
יועץ משפטי
אי שניידר
מנהלת הוועדה
לי ורון
קצרנית
אי זכאי
סדר-היום
א. רשימת בעלי מונופולין.

ב. תקנות ההגבלים העסקיים (מרשם, הודעת מיזוג, הודעות הממונה

לציבור וקביעת מחזור המכירות במיזוג חברות) (תיקון),

התשנ"ט-1998 - תיקון טעות בהתאם לבקשת הממונה.



רשימת בעלי מונופולין
היו"ר אמנון רובינשטיין
ישיבת הוועדה פתוחה. הנושא הראשון: רשימת בעלי מונופולין כפי שקיבלנו אותה

ממר תדמור. עיינתני בה. אני מבין שאנחנו לא צריכים לאשר אותה אלא זו רק הודעה

לוועדה. האם אלה סך כל המונופולין שיש בארץ?

דרור שטרום;

לא. אלה מונופולין שהצטרכנו להכריז עליהם עד היום. יש תופעה שהמונופולין

היותר גדולים והמפורסמים כמו "אגד" וחברת החשמל לא היו מוכרזים עד היום. על חברת

החשמל הכרזנו עכשיו וכנראה שיהיה על זה ערר.

היו"ר אמנון רובינשטיין;

היא לא נכנסה לכאן?

דרור שטרום;

היא לא נכנסה לכאן כי היא משנת 1999.

תיו"ר אמנון רובינשטיין;

ובזק?

דרור שטרום;

בזק נכללת כאן, החלטנו עליה בשנת 1996. כאן זו רק התוספת.

אנה שניידר;

הם מחקו מספר מונופולין והוסיפו שלושה.

דרור שטרום;

בין המונופולין שנכנסו היו חברות משמעותיות בתחום המזון והמשקאות. הכנסנו את

החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, המשקאות המוגזים והקולה, והכנסנו את חברת

"שטראוס" גם בתחום מעדני החלב.

היו"ר אמנון רובינשטיין;

איזה חלק יש להם בשוק במעדני החלב?

דרור שטרום;

היה להם חלק של כמעט 60%.

היו"ר אמנון רובינשטיין;

כמה זה צריך להיות?

דרור שטרום;

למעלה ממחצית.



היו"ר אמנון רובינשטיין;

מה עם כל מיני יבואנים עם סחורות אקסקלוסיביות?

דרור שטרום;

מעניין שהם דווקא הפחיתו כוח. למשל הכוח של "טבע" בשוק התרופות הגבריות

ושאינן גנריות פחת בגלל יבואנים שנכנסו והחברות הזרות מגדילות בתחום זה את

נוכחותן פה. עדיין לא ראינו מצב שהם חולשים על למעלה ממחצית משוק מסוים, לא כאלה

שכלולים אצלנו.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני לא רואה ברשימה יבואנים.
דרור שטרום
בזמנו היו יבואנים. ברגע שיש יבואן אחד ואין חסמים של תקינה אין שום מניעה

שייכנסו יבואנים זרים וכך קורה במרבית המקרים אבל לא של אותה פירמה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
דיברתי גם עם ראשי איגודי הצרכנים ושאלתי: למה כשאני קונה מכשיר חשמלי

בחוץ-לארץ יש רשימת נותני שירות בכל העולם אבל ישראל לא מופיעה. אמרו לי: מכיוון

שהיבואן הוא בעל זכות בלעדית והוא גם ספק השירות. איך קורה דבר כזה? למה ישראל

יוצאת דופן?
דרור שטרום
דווקא בתחום מכשירי החשמל היה לפני כמה שנים צו של בית-המשפט העליון שפסל

אותו חלק בתקנות בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים שקבע שהיבואן יהיה אכסקלוסיבי,
היו"ר אמנון רובינשטיין
אתה מדבר על פ.ק.א.?
דרור שטרום
לא, זה היה ח.ס.ה. היתה קביעה עקרונית שעם כל הכבוד למוצר חשמל הרי זה לא

מצרך חיוני שצריך להחיל עליו חוק פיקוח, בוודאי לא בהוראות כאלה. מאז אנחנו עדים

לייבוא מקביל בתחום האלקטרוני.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אז למה אין ערבות בינלאומית לשנת שירות בישראל כמקובל בכל מקום בעולם? למשל

לגבי מצלמה, יש דברי הסבר והפעלה ורשימת תחנות שירות בעולם ואף פעם לא בישראל.

גב' רבדל בוודאי תסביר לי שזה נובע ממשטר הייבוא המיוחד.
דרור שטרום
אני לא חושב שזו הסיבה. יכול להיות שהסיבה היא שהצו ההוא עבר מן העולם. למשל

בייבוא רכב יש עדיין צו פיקוח מצרכים ושירותים שמחייב כל יבואן רכב להיות היבואן

הבלעדי - פסק הדין של בית-המשפט העליון שהזכרתי עדיין לא הגיע לשם - לשורה של

דברים חיוביים כמו מערך של מוסכי שירות, או אחזקת מלאי חלפים מספיק לתקופה של 90

יום. היצרנים מוכתבים בדרך כלל על-ידי צרכי השוק החופשי, פה בארץ אם הרגולטור לא

מצווה משהו קורה, לדאבוננו, שאין שירות. אני יודע שלמשל ב"סוני" יש מערכי שירות.



היו"ר אמנון רובינשטיין;

אלה לא מערכי שירות של החברה, אלה מערכי שירות של היבואן, זה הבדל גדול.

לחברה יש מחוייבות בינלאומית יותר גדולה לתת שירות בסטנדרט בינלאומי.
ת' נוימן
אני מאיגוד הצרכנים. יש עוד בעיה. כשאתה קונה מכשיר בדיוטי-פרי שום חברה

בארץ לא רוצה אחר-כך לתקן אותו. הטענה שלה היא שזה לא נקנה בארץ ולכן היא לא

מוכנה לתקן.

אמנון רובינשטיין;

אבל יש כתב אחריות לשנה.

ת' נוימן;

כן אבל מה קורה אחרי שנה?

דרור שטרום;

הבעיה שהעלית נפתרה בדיני הגבלים עסקיים בצורה פשוטה. במותגים מסוימים

הוכרזו חברות מסוימות כבעלות מונופולין באפטר-מרקט. פעם, כשקנית מוצרים מסוג

מסוים נכון שהחברה לא היתה מונופול למשל בתחום המצלמות ויש כך וכך יצרנים; עכשיו,

כשקנית את המצלמה הזאת הפכת להיות , CAPTIVE AUDIENCEיש דבר כזה בארצות-הברית,

בישראל קבענו דברים כאלה לגבי יבואני הרכב ואילצנו אותם כשהיה יבוא פרטי של רכב

לקבל על עצמם מחוייבות.

היו"ר אמנון ובינשטיין;

אני מבקש ממך להודיע לי מה הסיבה לבעיה של מערכי השירות של החברה - אתה יכול

לעשות את זה גם בפקס. אגב, כל המדינות הערביות הצרכנות מופיעות ברשימה. אין לי

כל ספק שסטנדרט בינלאומי של החברה שהכתובת שלה מתפרסמת והיא האחראית לתיקון הוא

גבוה. זו הבקשה שלי.

אנחנו מקבלים את ההודעה שלכם ואני מקווה שהחוברת הזאת תצטמצם בשנים הבאות.

אגב, יבוא ספרים הוא מונופול?

דרור שטרום;

יבוא ספרים הוא לא מונופול, יש מונופול של יבוא מגזינים וירחונים למיניהם.

לאה ורון;

סטמצקי נכלל בו?

דרור שטרום;

סטימצקי לא מופיע וזה דבר שנמצא אצלנו עכשיו בחקירה - אני מבקש שזה לא יצא

מחדר הוועדה. סטימצקי הוא יבואן של המגזינים ובמחירי עתק, המחירים של המגזינים

בארץ הם מופקעים. זה עוד לא הוכרז, זה כעת בחקירה ולא הגענו עד כדי הכרזה על זה.

היו"ר אמנון רובינשטיין;

קניתי כעת בחוץ-לארץ את הירחון "האקונומיסט" והמחיר היה מופקע. אני מבקש לא

לפרסם את הענין של סטימצקי.



תקנות ההגבלים העסקיים (מרשם, הודעת מיזוג, הודעות הממונה לציבור

וקביעת מחיזור המכירות במיזוג חברות)(תיקון), התשנ"ט-1998 -

(תיקון טעות בהתאם לבקשת הממונה)

היו"ר אמנון רובינשטיין;
אנחנו עוברים לנושא השני
תיקון טעות בתקנות ההגבלים העסקיים (מרשם מיזוג,

הודעות הממונה לציבור וקביעת מחזור המכירות במיזוג חברות)(תיקון), חתשנ"ט-1998.

דרור שטרום;

נפלה טעות בחלק שנוגע לנוסחה האריתמטית. הכוונה שלנו מלכתחילה היתה לדאוג

לסכום מינימום שמתחתיו לא יצטרכו לבדוק את המיזוג גם אם מחזור המכירות המצרפי

מגיע לסכום הקבוע בחוק. כפי שזה נכתב בנוסח הראשון זה גרם לכך שהנוסחה לא תתפוס

מצבים שבהם מתקיימים הגדלים המינימליים שדיברנו עליהם ובגלל שהסכום הקבוע

אריתמטית לא יתמלא הדבר היה חומק מאתנו.

כאן מדובר על 10 מיליון שקל, ו-140 מיליון שקל כששתי חברות מתמזגות וביחד הן

היו מרכיבות 150 מיליון שקל, הסכום הקבוע בחוק. מצב שלא נכנס לגדר התקנה הזאת

הוא כאשר לחברה אחת יש יותר מ-10 מיליון, למשל 12 מיליון מצד החברה הקטנה יותר,

ו-138 מצד החברה הגדולה יותר. דבר זה שמקיים בעליל את הגודל המינימלי של מיזוג

לא היח נכנס לבחינה.

אמנון רובינשטיין;

למה שלא תבטלו בכלל את הסכום של 10 מיליון וזה יהיה סכום של 150 מיליון?

דרור שטרום;

נניח שחברה גדולה מאוד, למשל כלל-אחזקות, קונה דוכן נקניקיות במקום כלשהו.

רצינו שיהיה גודל מינימלי של ערך החברה הנרכשת שבו נצטרך להתעסק אחרת היינו

צריכים להתעסק עם כל דבר שקונה חברה גדולה. לכן אנחנו רוצים שחברה גדולה תקנה

דבר שערכו המינימלי הוא 10 מיליון שקל.

היו"ר אמנון רובינשטיין;

מח המשמעות של 150 מיליון?

דרור שטרום;

זח מבטא את הנפח הכללי של העיסקה כולה.

היו"ר אמנון רובינשטיין;

חברה גדולה מעל 150 מיליון שקל תצטרך להודיע לכם?

דרור שטרום;

רק אם היא קונה דבר שמעל 10 מיליון שקל. תיקון הטעות מתבטא בכך א. שלא רק

חברה אחת תהיה פחות מ-10 מיליון שקל אלא שתי חברות תהיינה פהות מ-10 מיליון; ב.

שמהזור המכירות המצרפי הוא 150 מיליון, כמו שכתוב בחוק.

היו"ר אמנון רובינשטיין;

חברה גדולה של יותר מ-200 מיליון שקל אם היא קונה בפהות מ-10 מיליון חייבת

בדיווח?
דרור שטרום
לא, זה לא מעניין אותי.

היו"ר אמנון רובינשטיין;

אני קורא את התקנה. (קורא את תקנה 8). התנאים הם מצטברים, צריך את שני

הדברים כדי שתהיה חובת דיווח.

אנחנו מאשרים את תיקון התקנה.

תודה רבה.

(הישיבה ננעלה בשעה 11:55)

קוד המקור של הנתונים