ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 16/02/1999

אישור מימון ערוצים ייעודיים באמצעות שידור פרסומת לפי סעיף 6לד (א3) לחוק הבזק, התשמ"ב-1982

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נו0ח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 409

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, לי בשבט התשנ"ט (16 בפברואר 1999). שעה 09:00
נוכחים
חברי הוועדה: אמנון רובינשטיין - היו"ר

צבי ויינברג
מתמנים
חה"כ אברהם פורז

צבי האוזר - יו"ר המועצה לשידורי כבלים, משת- התקשורת

ליאת שרביט - המועצה לשידורי כבלים, משרד התקשורת

יוסי עבדי - מנהל מינהלת הסדרת השידורים לציבור, משרד התקשורת

אלי ניסן - מינהלת הסדרת השידורים לציבור, משרד התקשורת

ליאור ברון - רפרנט אגף התקציבים, משרד האוצר

אמיר לוי - רפרנט אגף התקציבים, משרד האוצר

דוידה לחמן-מסר - משנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים

יפעת מינצר - מתמהה, משרד המשפטים

עו"ד אשר גושן - הרשות להגבלים עסקיים

איילת מצגר - מנהלת הפיקוה על הפרסומת, הרשות השנייה לטלויזיה ורדיו

עו"ד כרמית פנטון- יועצת משפטית, הרשות השנייה לטלויזיה ורדיו

רון ורבר - הרשות השנייה לטלויזיה ורדיו

יוסי דואר - מנכ"ל תבל, הברות הכבלים

עו"ד אורי אולניק - הברות הכבלים

רותי פרמינגר - הברות הכבלים

עוזי פלך - מנכ"ל טלעד, זכייני הערוץ השני

עו"ד רון גזית - יועץ משפטי, זכייני הערוץ השני

מיכל כהן - יועצת השדולה, המועצה לצרכנות

תקוה נוימן - איגוד הצרכנים

יאיר תדהר - מנכ"ל האיגוד הישראלי לפרסום
היועצת המשפטית
אתי בנדלר

מיכל דויטש (מתמהה)
מנהלת הוועדה
לאה ורון

רשמה: אירית שלהבת
סדר היום
1. אישור מימון ערוצים ייעודיים באמצעות שידורי פרסומת לפי סעיף 6לד(א3) לחוק הבזק,

התשמ"ב-1982.



אישור מימון ערוצים ייעודיים באמצעות שידור פרסומת לפי סעיף 6לד(א3) לחוק הבזק.תשמ"ב-1982
היו"ר אמנון רובינשטיין
אנחנו מתכנסים לישיבה הזאת כהמשך לדיונים של ועדת הכלכלה בראשותו של חבר הכנסת אברהם

יחזקאל - שאנחנו מברכים אותו על הצלחתו בפריימריז - ובהמשך לפגישות ביני ובין שרת התקשורת,

שביקשה להתנצל שהיא לא יכלה לבוא.

אני מבין שהמצב הוא כזה: ועדת הכלכלה אישרה פיר0ומת בערוצים ייעודיים, שהיא מנתה אותם.

חילוקי הדיעות היו בעיקר לגבי ערוצי החדשות. לגבי עניין זה יש דבר אהד שמסוכם ומקובל ביני לבין שרת

התקשורת ובין מר צבי האוזר - אותה התנייה לגבי מתן חוות דעת משפטית: האם ערוץ חדשות הוא בגדר

ערוץ ייעודי או לא. אנחנו חיכינו לחוות דעת משפטית ממשרד המשפטים אך בשל העיצומים במשרד

המשפטים זה התעכב.
אברהם פורז
אין לזה שום קשר. במקרה הזה, זה עיצומים טוטאליים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
בכל אופן, חוות הדעת בוששה, לא באה. אני ביקשתי חוות דעת כזו מהיועצת המשפטית של הוועדה.

הנקודה השנייה קשורה בעניין של הסיכום שסיכם היושב-ראש, חבר הכנסת אברהם יחזקאל, את דיוני

הוועדה. בסיכום הזה נאמר שיהיו שני ערוצי הדשות ולא ערוץ אחד בלבד, אולי מתוך תקווה לאיזשהו איזון,

לפתיחות נוספת בחדשות.
אברהם פורז
הוא אמר: אחד לשמאל ואחד לימין. זה חלק מהתנאים ... הם יצטרכו להוכיח שהם מהשמאל או

מהימין, נטל ההוכחה עליהם ... אני מקווה שברור שזה נאמר בבדיחות הדעת. שלא יבוא אחריך מישהו

וייצטט את זה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני כתבתי מכתב לשרת התקשורת ב-3.11.98 וציטטתי את הדברים של היושב-ראש, חבר הכנסת
יחזקאל
"אני מצפה שהמיכרזים לערוצי החדשות ייצאו ביחד". אני מציין גם ש"לא הובעה התנגדות ...

ומשום כך נושא זה לא הועלה להצבעה נפרדת. נראה לי, על כן, כי גם בעניין זה היתה הסכמה של הוועדה,
שהמיכרזים ייצאו ביחד". ואני מוסיף
"אולם, אם יסתבר כי נותר ספק כלשהו לגבי החלטות הוועדה, אדרוש

להביא את הנושא, כמו גם סוגיות נוספות שנדונו וסוכמו, ולבקש שהוועדה תדון בנושא חילוקי דיעות אלה".

נפגשתי עם שרת התקשורת והיא אמרה לי שבשלב זה היא לא מוציאה מיכרזים אלא מוציאה רק

בקשה לקבלת אינפורמציה מהקהל. הנוסח שהוצא לקהל - אני יכול לקרוא לכם קטעים מתוך הטופס.
צבי האוזר
העברנו את זה לוועדה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
נתבקשה חוות דעת לגבי העניין של שני ערוצי חדשות. הבקשה הזאת, לקבלת מידע מן הציבור,

מחריפה את אי-הבהירות הזאת לגבי מה שהחליטה ועדת הכלכלה. אם יש אי-בהירות אז אני חושב שוועדת

הכלכלה צריכה לחזור, להתכנס ולדון בכך.

יש לי עוד הערה לגבי הבקשה לקבלת מידע מהציבור.
אברהם פורז
אדוני היושב-ראש, אם חדשות זה לא ייעודי אז מה יש לבקש מידע מהציבור?
היו"ר אמנון רובינשטיין
אמרתי, יש סוגיה אחת ראשונה, שאם ערוץ החדשות הוא לא ערוץ ייעודי אז בכלל האישור הוא אישור

מותנה והוא לא קיים. אנחנו מחכים לתשובה בעניין הזה.

יש סוגיה נוספת, בהנחה שערוץ חדשות הוא כן ערוץ ייעודי ושאפשר לתת לו פירסום ואפשר לאשר את

החלטתה של שרת התקשורת, אז נותרת השאלה לגבי שני ערוצי חדשות.

אני מייד אומר גם משהו לגבי ערוצי החדשות האלה.

יש עוד בעיה נוספת, כפי שהתחלתי לומר, בבקשת מידע מהציבור, והיא שבמה שהופץ נאמר שביום

21.7 אישרה ועדת הכלכלה את החלטת הממשלה, בשינויים קלים על הוספת שני ערוצי חדשות. אני

סיכמתי עם מר האוזר שזה לא נוסח מדוייק. האישור הזה הוא אישור מותנה, מותנה בחוות הדעת

המשפטית.

בינתיים ועדת הכספים, בנוהל שניראה לי פגום לחלוטין, ממש פוגע ביסוד עבודתה של הכנסת, אישרה

לקריאה שנייה ושלישית, כחלק מחוק ההסדרים של שנה שעברה, הוראה ספציפית לגבי ערוצי החדשות. אני

לא יודע אם זה התקבל בקריאה שנייה ושלישית.
אברהם פורז
זה לא התקבל וגם טענת נושא חדש, שאני טענתי, לא נדונה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אנחנו לא יודעים אם זה יעלה. אנחנו לא יודעים מה תהיה עמדתה של ועדת הכנסת לגבי הטענה של

נושא חדש. אנחנו יוצאים מתוך הנחה שאין בפנינו שום חוק מסדיר. יש בפנינו רק החלטה של ועדת הכלכלה

בעניין הערוצים הייעודיים, כולל שני ערוצי החדשות.

כעת אני רוצה לומר משהו כללי, ולאחר מכן נפתח את הדיון.

אני חושב שצריך להרחיב את התחרות בנושא החדשות. זאת עמדתי העקרונית. אני אומר את זה

בגילוי לב. לדעתי יש בעיה עם שני הערוצים, הערוץ הממלכתי והערוץ השני (ואני לא יודע מה ההבדלים

ביניהם היום). כל מי שרואה את זה יודע שיש כאן בעיה. עולם הרייטינג נכנס גם לעולם החדשות. כמי שהגה

את חוק הערוץ השני, וחבר הכנסת אברהם פורז עזר לי בעניין הזה, אני יכול לומר שזאת לא היתה הכוונה.

הכוונה היתה לחדשות בנוסח של ITVשל הרשת האנגלית. לא היתה כוונה שעניין הרייטינג "כנס לחדשות,

היו ויכוחים גדולים מאוד על הרכב חברת החדשות בערוץ השני ובסוף אנחנו קיבלנו את הרעיון שנציגי

הממשלה (מה שנקרא נציגי הציבור) לא יהיו רוב בחברת החדשות, כדי להבטיח עצמאות מוחלטת של

הערוץ השני. אני חושב שמבחינת העצמאות באמת הצלחנו והערוץ השני באמת לדעתי מצטיין בעצמאותו.

חשוב שהוא יהיה עצמאי וימשיך להיות מחוץ לתחום ההתערבות של גופים פוליטיים או ממשלתיים. בכך

היתה הצלחה גדולה.

אבל בעניין של חדשות בנוסה כמקובל בעולם, ולא תמיד פנייה לרייטינג של אותו ערב, בעניין זה לא

הצלחנו. כל המושג הזה של "רייטינג" נכנס לעולם החדשות.
אברהם פורז
אתה מדבך על חברת החדשות של הערוץ השני או על הזכיינים? כי הזכיינים זה סיפור אחד, וחברת

החדשות היא סיפור אחר.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מדבר על חברת החדשות של הערוץ השבי ועל הזכיינים.
צבי האוזר
שידור החדשות מקבל את הרייטינג הכי גבוה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אגב, אני חושב שהחדשות הן מוצלחות, אין לי ביקורת עליהן, אבל לא זו בדיוק הייתה הכוונה. לדעתי

ככל שמרחיבים את ענייני היום ואת החדשות בטלוויזיה, כך טוב יותר.

יש בעיה אחרת והיא שזה ע0ק מפ0יד, זה לא ע0ק מכניס. זאת הבעיה המרכזית. חדשות זה דבר יקר,

בכל הערוצים, בכל החברות, גם בחברות הגדולות האמריקאיות, זה דבר ידוע. כיסוי חדשות עם כתבים זה

עסק שעולה כסף ולא מכניס כסף.
צבי האוזר
יש יוצאי דופן, כמו הCNN- וחברות אחרות.
היו"ר אמנון רובינשטיין
ה- CNNהפסידה במשך 10 שנים הרבה מאוד כסף. מדינת ישראל היא לא .CNNהיא עם אוכלוסיית

צפייה מאוד מאוד נמוכה. ולכן תמיד בנושא הזה צריך לבדוק היטב שלא יהיה שום דבר שיהיה פסול מבחינת

שידור חדשות מטעם. חדשות מטעם זה לא רק חדשות מטעם ממשלת ישראל, זה יכול להיות גם מטעם

פרטי, מטעם מפלגתי או מטעם בעלי אינטרסים. אני חושב שדאגה זו משקפת את הדיונים של ועדת

הכלכלה כאשר חבר הכנסת אברהם יחזקאל היה היושב-ראש שלה.

לאור שני השיקולים האלה אני חושב שצריך לדון גם בשאלה העקרונית, או הפרשנית, מה היתה כוונתה

של ועדת הכלכלה כשהיא אישרה את החלטת הממשלה בעניין הערוצים הייעודיים.

מר האוזר, האם אתה רוצה לומר משהו, גם בשמך, או בשם שרת התקשורת?
צבי האוזר
אני אדבר בשמי. קודם כל, אני שמח על עמדת היושב-ראש בדבר הנחיצות בערוצי מידע, ערוצי ביטוי

נוספים במדינת ישראל. אני חושב שכיאה למדינה דמוקרטית אנחנו צריכים לשאוף לכמה שיותר מהדורות

חדשות וכמה שיותר ערוצי חדשות וערוצי מידע. אני חושב, אגב, שהציבור בישראל מביע אמון בחדשות. אני

חושב שחברת החדשות של הערוץ השני עושה חדשות מצוייטת ושאחוזי הרייטינג הגבוהים - אבי דווקא

רואה את זה לטובה - מעידים על כך שהציבור הישראל מתעניין בחדשות. אנחנו לא צריכים, כמו במדינות

דמוקרטיות נאורות אחרות, שתהיה איזושהי הכוונה רגולטורית על מנת לעודד צפייה בחדשות. בחלק ביכר

ממדינות העולם מחייבים בעלי זיכיונות פרטיים שמשדרים entertainmentגם לתת מהדורות חדשות כחלק

מחובת הזיכיון. אצלנו התופעה היתה הפוכה בשלב מסויים, חשבו שחדשות זה נושא יותר מדי רגיש מכדי

לתת אותו בידיים פרטיות. אני חושב שמדינת ישראל עוברת בעביין הזה שלב של התבגרות והבשלה.

אני חושב שחדשות הערוץ השני - הגם שזה צורת חדשות נפרדת, אבל שם בכל זאת יש רוב לזכיינים -

היא עדות טובה לכך ש...
אברהם פורז
אין להם שום השפעה על התוכן, לשמחתנו. אחרת לא היינו רואים את מר במרוד' הולך לבית-סוהר.
היו"ר אמנון רובינשטיין
לשמחתנו. בזה הצלחנו.
צבי האתר
נתח נכבד מהחדשות במדינת ישראל תופסות החדשות המודפסות, שהן קובעות את סדר היום במדינת

ישראל לא פחות מחדשות הטלוויזיה, והן בידיים פרטיות. גם שם אני רואה שמדינת ישראל מהזיקה מעמד,

השמש בבוקר זורחת באותו מקום, וזה אפשרי. אני חושב שצריך להרחיב את מה שהכנסת עשתה בשנה

שעברה ולהתיר לרדיו האיזורי - שגם הוא בבעלות חברות פרטיות - לתת חדשות גם בנושאים כלליים,

ארציים. אני מאוד מקווה שתחנות הרדיו האיזוריות ירימו את הכפפה הזאת. שמעתי שהן בשלבי התארגנות

בנושא הזה. זה גם שלב מאוד חשוב בדמותה הדמוקרטית של מדינת ישראל.

אבי חושב שהשלב הבא, שאנחנו לקראת השלמת!, הוא שגם יהיו חדשות בכבלים ובלווין, בהסדרים

כאלה ואחרים, שיישמרו גם על אמינות וגם על הפרדה מבנית, אבל יהיו עוד מקורות חדשות. לא יהיה מצב

שבו המחוקק יאסור על גורמים להתארגן ולשדר חדשות.

אני רוצה להגיד אמירה כללית, או איזשהו הרהור שהוא יותר מעשי מפילוסופי, ויכול לתת גם איזשהו

קונטקסט לדיון שלנו, על ערוצים ייעודיים ולאו דווקא חדשות. אנחנו נמצאים בזמן שבו היכולת של הממשלה,

של הכנסת, של המחוקק לשלוט, לכוון ולחלק את עוגת הפירסום הולכת ונעלמת. ביום שבו האינטרנט

ייאפשר הולכה של מה שנקרא ,promotion videoבעצם של תכנים אודיו-ויזואליים מלאים של סרטים, כל מי

שיירצה ישדר באמצעות הדברים האלה - ואנחנו לא מדברים על עידן של עוד 15 שנים, זה כבר קיים היום.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אתה פותח את אתר הבית של "מיקרוסופט" ואתה יכול לקבל היום חדשות משודרות בחינם, בלי

להצטרך להעתיק את זה, בלי שום דבר.
צבי האוזר
זה רק יילך ויישתפר. אנחנו יודעים את היקפי החדירה של האינטרנט.
היו"ר אמנון רובינשטיין
מה הם אחוזי החדירה? אני לא יודע.
צבי האוזר
אנחנו רואים שזה הולך וגדל. אני חושב שביום שבו גם תשתיות נוספות, מעבר לתשתיות הטלפון,

יעבירו שירותי אינטרנט - דבר שאני חושב שהוא חיוני - אחוזי החדירה יקבלו קפיצה גדולה ביותר. אני מקווה

מאוד שחברות הכבלים או חברות לוויין יוכלו בקרוב מאוד לתת שירותי אינטרנט. במצב הזה, שבו תהיה

נגישות קלה של הציבור למדיום הזה, ולצד זה שחברות וגורמים, בעצם כל מי שרוצה, יוכל לשדר, אז מצב
שבו הממשלה אומרת
זה ייהנה משוק הפירסום וזה לא ייהנה משוק הפירסום בתחום הטלוויזיה - ייעלם.
אברהם פורז
כמו באיטליה.
צבי האוזר
המצב יהיה כמו בכל העולם. המצב יהיה כמו בעיתונות. היום לא עולה על דעת אף אחד מהיושבים כאן

לכוון את שוק החדשות או את שוק הפירסום בעיתונות הכתובה. כל מי שרוצה היום, מקים עיתון. עיתון יכול

לעסוק בכל דבל ועניין, כולל הנושא של חדשות. כמו שהתקשורת הכתובה היא חופשית, ללא הגבלה וללא

הכוונה של הממשלה, כך תהיה התקשורת האלקטרונית, התקשורת המצולמת.
היו"ר אמנון רובינשטיין
זה לא מה שיהיה. אני מביו שעל גלי האתר המוגבלים אתם מציעים רק שני ערוצים. אתם לא מציעים

שכל מי שיירצה יישדר.
צבי האחר
אני אתייחס לזה. כמו שהמצב היום, שהממשלה לא אומרת שאין מקום על הדוכנים בקיוסקים ולא

אומרת ששוק הפירסום לא מספיק דיו כדי להקים עוד עיתון, ככה במצב שבו תשתיות יוכלו לשאת מאות

ערוצים ובעצם המשאבים יהיו בפועל כמעט בלתי מוגבלים, כל מי שיירצה יוכל לעלות לרשת \rאו אחרת,

לתשתית זו או אחרת, ולשדר. הדברים שיהיו כן מוגבלים זה אותם תדרים טריסטריאליים, שאותם יצטרכו

לתת במיכרזים ואותם יצטרכו להוציא טיפין טיפין, ועליהם גם ישלמו. הם כביראה יעברו עוד צינור שיווק.

אני חושב שאני מדבר פה אל אוזניים קשובות, ופה אני חוזר לחדשות - במדינת ישראל התקשורת

החופשית, חופש ביטוי, חופש מידע וחופש עיסוק קיימים אך ורק בתחום התקשורת הכתובה. נדמה לי

שעדיין צריך לקבל רישיון ממשרד הפנים אבל זה מעשה שלא דורש טירחה רבה, וכל אדם יכול לבוא ולהקים

עסק של תקשורת כתובה במדינת ישראל.

בתחום הטלוויזיה לצערי המצב לא כך, ובפרט בתחום החדשות, שעדיין יש חששות מהעבר הרחוק,

שנדמה לי שלא ראויים לעידן שלנו.

יש פה איזושהי אי-הגינות דמוקרטית, במובן הזה שהמדיום הנחות במחצית השנייה של המאה ה-20,

שהוא המדיום של התקשורת הכתובה, הוא המדיום הפתוח באמת, המדיום שבו אפשר לתת ביטוי

מקסימלי לאותם עקרונות יסוד של השיטה. מאידך, המדיום הרלוונטי במחצית השנייה של המאה ה-20,

המדיום של תקשורת של רדיו ושל טלוויזיה, הוא עדיין מדיום סגור. אני שמח שאנחנו צועדים במסלול הזה,

שמוביל לקראת פתיחתו.
היו"ר אמנון רובינשטיין
על זה יש קונצמוס. אני לא רוצה שתרחיב את הדיבור בעניין זה.

יש לי שאלות ספציפיות.

1) מה התוצאה של בקשת המידע מהציבור? האם יש החלטה לגבי ערוץ אחד או שני ערוצי חדשות?

2) למה הלכתם לוועדת הכספים במסגרת חוק ההסדרים כדי להבטיח את עצמאות ערוצי החדשות ולא

עשיתם את זה במסגרת ועדת הכלכלה? זה עניין אישי שלי, פרטי. אם זה לא יאושר כעת לקריאה שנייה

ושלישית או אם ועדת הכנסת תפסוק שזה נושא חדש אז אי\ לי שום סעיף על זה.

3) אתה מדבר על העניין של תפוצת האינטרנט. היה לנו דיון אחר לגמרי - אומנם אני חושב שכאן אין

אנשים שמייצגים את זה - ושם שאלנו מדוע אין רישיון לתחנות טלוויזיה בכבלים להעביר אינטרנט.
יוסי דואר
אנחנו מיוצגים פה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
לא קיבלתי תשובה על זה, אני מוכרח לומר. היה כאן מנכ"ל משרד התקשורת והוא לא נתו לי תשובה.

הוא הבטיח לי תשובה ולא קיבלתי. מר האוזר, אולי אתה, כמי שעומד בראש המועצה הממונה על נושא של

טלוויזיה בכבלים, תוכל לומר לי מה המצב.

אם תוכל, תענה לי על 3 השאלות הללו, ולאחר מק נפתח את הדיון.
צבי האוזר
לגבי תוצאות ה (RFI-הבקשה לקבלת מידע מהציבור): בצד הטכני אני רוצה לומר, לגבי ההערה שעליה

גם שוחחנו בטלפון, קודם כל, מקובל לחלוטין עלי ועל שרת התקשורת הסיכום כפי שהיה בועדה, שכל

הנושא הזה כפוף לאותן חוות דעת. אנחנו גם הדגשנו בבקשה בסעיף 12 "כי אין בבקשה הזאת משום כל

התחייבות להקים או להפעיל את השירות, כולו או מקצתו, או להעניק רשיון לערוץ חדשות". אנחנו עסקנו

בשלב המקדמי ביותר של איסוף מידע.

אני רוצה להזכיר שנקטנו בשלב הזה גם לגבי שירותי טלוויזיה באמצעות לוויין טרם חקיקת החוק אפילו.

זאת אומרת, זה השלב הראשוני. לנו חשוב בצורה מהותית קודם כל לשמוע ולראות כיצד השוק חושב

שצריר לעצב את זה, בבואם אם לעצב את הדברים. הניסוי הזה תמיד מצליח.

נכון לעכשיו, אנחנו קיבלנו תשובות אבל בשל קוצר הזמן טרם סיכמנו. אבחנו רוצים להציג את זה בצורה

מסודרת, על שלל כל השאלות, עם מצגת. יש גם עוד כמה תשובות שנמצאות בצנרת.
היו"ר אמנון רובינשטיין
נעשה את זה בפגרה. תודיעו לי מתי אתם מוכנים.
צבי האוזר
אני יכול להגיד לך מה עולה מהדברים, ספציפית לשאלה הזאת. הדיעה הרווחת היא שאין מקום לשני

ערוצים, בהיבט הכלכלי, לפחות לא בעת ובעונה אחת.
אברהם פורז
מה איכפת לכם? אתם הרי ליברלים. שהשוק יעשה את שלו. אני טוען שגם לערוץ חדשות אחד נוסף אין

מקום, אז תנו לשניים. הרי לא יכול להיות ערוץ ציבורי להיות ממומן מפירסומת.
צבי האוזר
הדיווחים הראו שיש מקום להקים ערוץ חדשות. אנחנו נציג את זה בעתיד בצורה מפורטת. אנחם גם

הוספנו שאלה, לנסות ולראות אולי יש אפשרות להוציא מיכרז לערוץ חדשות כללי וערוץ חדשות כלכלי. אני

שוב שואל את הדוגמא מתחום העיתונות. יש מקום היש בעיתונות ל"ידיעות אחרוטת" ול"מעריב", שהם

עיתונים כלליים, ויש מקום ל"גלובס", שמהווה שירות ספציפי. אנחם גם הכנסם, לגבי שאלת המימון, עוד

פרמטרים שייתנו לנו איזושהי התייחסות. יכול להיות שערוץ כלכלי יוכל להיות ממומן באמצעות פירסומת או

באמצעות דמי מנוי. הרי לא כל אדם רוצה להתעמק בחדשות הבורסה, בניתוחים כלכליים ובדברים כאלה.
אברהם פורז
דמי מנוי זה לא הקונספציה של הערוצים הייעודיים. הערוצים הייעודיים ממומנים על-ידי פירסומת. דמי

מנוי זה כבר משהו אחר, זה "טירינג".
צבי האוזר
אני מנסה להציג את כל הדברים. הכל בתום לב, בלב פתוח. אין לי כוונה להסתיר שום דבר. אנחנו

מנסים למצוא תשובה אופטימלית לסוגיה הזאת. לכן הוצאנו את אותו שאלון ושאלנו למשל: האם יש מקום

לערוץ שהוא כלכלי? ואם יש מקום לערוץ כלכלי, יש שאלה של מימון, ושל היתכנות כלכלית. את כל זה אנחנו

נציג בפני הוועדה. בטוחנו שהוועדה תעשה את הדבר הכי מושכל והכי נכון. הרי השיקולים שנשקלים כאן הם

שיקולים ענייניים, לגופו של עניין. אם יהיה נכון ללכת בכיוון שיהיה ערוץ כללי של חדשות במדינת ישראל

ולצידו ערוץ כלכלי, והערוץ הכלכלי יהיה צריך להיות ממומן הן מפירסומת והן מדמי מנוי, בעידן שבו יש גם

"טירינג", אז אנחנו נעשה ככל יכולתנו כדי לאפשר את זה מבחינה רגולטורית וליצור את הסביבה המתאימה,

כדי שאותן יוזמות - שצריך להזכיר שהן יוזמות פרטיות - יבואו וייפרחו וייגדלו בה.

אין לם שום הבטחה שזה יהיה. זה לא מיזם ממשלתי, לא כסף ממשלתי, לא כסף ציבורי צריך להיות



מושקע בנושא הזה. אנחנו צריכים להסיר עד כמה שיותר מכשולים ועד כמה שיותר חסמים רגולטוריים כדי

לאפשר את אותה התפתחות טבעית, כפי שהיא התפתחה באופן טבעי בתחום העיתונות. ולראייה, שוב,

"גלובס". אני לא רוצה לתת פה את הניתוחים, אני קצת התעניינתי, אבל נתח נכבד מהמימון שלו הוא מדמי

מנוי, ונתח נכבד מהמימון שלו הוא פירסומת. החלוקה ב"גלובס" היא אחרת מחלוקה בעיתון רגיל.

אני רוצה להבהיר לגבי ועדת הכספים. אני אגיד מה ההיסטוריה החקיקתית של אותו סעיף. במסגרת

התיקון לחוק הבזק, פתיחת שוק הטלוויזיה הרב-ערוצית לתחרות והוספת פרק בי2, שאישר מתן רישיונות

לשידורי טלוויזיה באמצעות לוויין, הוספנו סעיף שהיה ברוח הדברים שאמרתי מלכתחילה, ולדעתי על-ידי כך

הסרנו חרפה, במרכאות או שלא במרכאות, מספר החוקים של מדינת ישראל, את הסעיף שאסר קטיגורית

על חברות הכבלים לעסוק בשידורי חדשות כלליים. אף אחד לא חושד בחברות הכבלים שזה איזושהי

קונספירציה, איזושהי אוונטורה, איזושהי פוליטיקה, אבל בכל זאת היה סעיף שאסר עליהם לשדר חדשות.
היו"ר אמנון רובינשטיין
זה היה אז תנאי. זאת היתה פשרה בממשלה, שבה היה פחד גדול מאוד מחדשות פרטיות,
אברהם פורז
היה פחד מאינטרנט וכבלים בכלל.
צבי האוזר
אני חושב שהפחד התפוגג. מאז גדלנו, צמחנו. עברו קרוב ל-10 שנים. אנחם סברנו שראוי להסיר את

א)תו סעיף. אגב, אני תמיד אומר, בבדיחות או שלא בבדיח)ת, שאם מדינת ישראל היתה מצטרפת לשוק

האירופאי המשותף וההליך שהיה עובר עלינו היה דומה להליך שעובר על תורכיה, שיושבים ומסתכלים
בספר החוקים ואומרים
את זה צריך לשנות, את זה צריך להסיר ולהתאים לחוק האירופאי - זה מסוג

הסעיפים שהשוק האירופאי היה מסיר. הוא היה אומר: רבותי, אם תוך כך וכך זמן זה לא יוסר, לא תצטרפו

לשוק האירופאי. זה סעיף שמקומו לא במדינה דמוקרטית.
היו"ר אמנון רובינשטיין
יש עוד הרבה סעיפים כאלה בספר החוקים. גם החוק שקיבלה הכנסת לפני 3 שבועות על חודו של קול

היה נפסל בבית-הדין האירופאי.
צבי האוזר
אני לוקח כל הזמן רק את חוק הבזק. אני לא מסתכל, לא לימין ולא לשמאל. מכיוון שאני יכול להשפיע רק

בדבר הקטן הזה, אז אני מתרכז בו. אמרנו, בהזדמנות חגיגית זו, שפותחים את השוק לתחרות והלוויין יוכל

לפעול כמו כל בעל זיכיון ריאלי, אז גם בכבלים נסיר את אותה חרפה.

באנו להסיר את אותה חרפה ואז היה דיון ואמרו: מה פתאום לעשות חדשות? הנושא רגיש, אי אפשר

להעביר את זה באותה נשימה. ואז עשינו מעשה פלאים, הוספנו בחוק הלווין איסור על חדשות כלליות,

והוספנו היתר. לקחנו את ההיתר בלוויין, ולקחנו את ההיתר המקורי שהיה בכבלים, ואת שניהם פיצלנו.
אמרנו
בואו נדון על חדשות בנפרד כדי לא לפגוע בדבר המהותי העיקרי, לפתוח את שוק התקשורת

לתחרות, את המונופול של ה-2 מיליארד שקל בשנה האלה.

הסעיפים פוצלו ועקב זה ישבה ועדת-משנה כשנה ועשתה עבודה אינטנסיבית.
היו"ר אמנון רובינשטיין
למה זה לא היה בוועדת הכלכלה?
אברהם פורז
כי ועדת הכלכלה היא בראשות איש אופוזיציה. האם זה לא ברור?
צבי האוזנר
אני לא אחראי לזה. אני הושב שהיה שם קונצנזוס נדיר, גם בדברים שקשורים לכבלים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
בראש ועדת הכלכלה היה הבר כנסת שתמך בכם בעניין הערוצים הייעודיים. אני ממש לא מבין את זה.
אברהם פורז
הם לא ידעו מה הוא יעשה. חשדו בו.
צבי האתר
גם הבר כנסת מהמפלגה שלך, הבר הכנסת אורון, היה בוועדה שותף מלא לכל ההסדרים, אהד לאהד.

אני הושב שהתוצאה, הגם שהדרך אולי היתה בעייתית, התוצאה היא מצויינת.

השאלה השלישית היתה לגבי תפוצת האינטרנט. אני לא יכול להגיד. לא נערכתי להביא נתונים

מדוייקים.
יוסי דואר
החדירה היא קצת פחות מ-10% בישראל. בארצות-הברית זה 30% ויש ציפיות שזה יעלה ל-50%.
היו"ר אמנון רובינשטיין
למתת כל התעמולה בעיתונים בישראל יש חדירה במוכה מאוד של האינטרנט.
צבי האוזר
הנושא הזה נמצא בעיצומו של משא ומתן עם חברות הכבלים, שייתנו גם שירותים כאלה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מעביר בקשה אישית, לאור הנתונים. עם כל המהומה שעושים בתקשורת, במדינת ישראל ההדירה

של האינטרנט היא נמוכה. לדעתי אנחנו לא בעשיריה הראשונה אפילו. אני מבקש שעניין זה יוכרע במהירה.

אם לא, אני אקיים ישיבה מיוחדת. אין שום סיבה מדוע לא לאפשר - מאותן סיבות שאתה אומר - את

הרחבת הצנרת להתחברות לאינטרנט. אני מבקש שתעביר את הבקשה הזאת. זה גם קשור אליך אישית,

למועצה לשידורי כבלים.
אברהם פורז
שבירת בזק זה לא תפקידו...
צבי האתר
אני תומך כיושב-ראש המועצה בזה שתשתית חברות הכבלים תישא גם שירותי אינטרנט. אני חושב

שזה חשוב.
היו"ר אמנון רובינשטיין
זה גם מובן, מאליו.
צבי האוזר
יש שאלה גדולה מי יפקח על התוכן שיועבר באמצעות האינטרנט. יעמדו בפנינו לא מעם הרפתקאות

רגולטוריות.
היו"ר אמנון רובינשטיין
הוויכוח על האינטרנט זה שאלה נפרדת. לא משנה אם מעבירים את זה בטלפון, או בכבלים, או בל11יין.
צבי האוזר
אני אומר שייתכן שמר יוסי דואר, מנכ"ל חברת הכבלים "תבל", עשוי להעביר סרט עם תככי אלימות

בשעה 8 בערב במקום בשעה 10 בערב. דרך האינטרנט הוא יעביר את זה בשעה 8. יש לנו אתגרים

רגולטוריים אדירים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
זאת בעיה שלא קש1רה לצנרת. זאת בעיה שקשורה לתוכן וכל העולם הדמוקרטי מתחבט בעניין הזה.

בינתיים בישראל התחרות בתחום החיבור לכבלים היא מאוד נמוכה, ולדעתי דמי השימוש והמנוי הם מאוד

מאוד גבוהים. יש לנו מכשיר מוכן, טוב.
יוסי דואר
פלטפורמה זמינה ומיידית.
היו"ר אמנון רובינשטיין
לא צריך להניח תשתית. אני מבקש שתעביר לשרת התקשורת בקשה שלי אישית, שזה י1כרע בהקדם.
אברהם פורז
הבעיה היא לא עם "בזק". "בזק" לוקחת פעימת מ1נה רגילה. הבעיה היא בדרך כלל עם החברות

שמספקות את השירות, שם זה י1תר יקר.
צבי האוזר
זה שוק שפתוח לתחרות. יש עשרות ספקים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אין הרבה ספקים. יש שני ספקים גדולים וצריך להוסיף עוד ספקים. כל מה שמרחיב את התחרות

בתחום ההתחברות לאינטרנט, אם זה בצנרת ואם זה ב-servers הוא דבר ראוי ורצוי, אם אנחנו רוצים

להיות באותו אחוז חדירה של המדינות המתקדמות המפותחות.

אני פותח את הדיון. חבר הכנסת פורז.
אברהם פורז
אדוני היושב-ראש, אני חושב שיש נקודה אחת שצריך להבהיר אותה ורק על זה אני רוצה לדבר. אני לא

רוצה לדבר על דברים אחרים. השאלה היא האם ועדת הכלכלה הסמיכה, ואם היתה בכלל רשאית להסמיך,

את משרד התקשורת, את שרת התקשורת, לטפל בנושא חדשות כערוצים ייעודיים. לדעתי התשובה היא

שלילית.

בתיקון לחוק הבזק, שבו נתבקשו הערוצים הייעודיים, קרי: אותם ערוצים שצריכים לעבור בתשתית

הכבלים וממומנים באמצעות פירסומת, מעולם לא מכרה המילה "חדש1ת". יש לי את דברי ההסבר של



החוברת הכחולה, את הדברים שאמרה השרה כאן בדיוני הוועדה, וגם את מה שנאמר בקריאה השנייה

והשלישית. נאמר שיש אוכלוסיות שאין להם מענה, אין להן פיתרון. על זה דובר. לא דובר מעולם בשלב

החקיקה של החוק הראשי על חדשות.

אחר-כך הגיעו לכאן עם הצעה שיוקמו 5 ערוצים, ביניהם ערוץ אחד של חדשות. אני טענתי מלכתחילה,

ואני טוען גם עכשיו, שחדשות איננו דבר ייעודי, הוא איננו לקבוצה מוגדרת, הוא איננו נושא. הוא מגוון של

נושאים שהם אקטואלים. ולק בעיני חדשות זה איננו ייעוד. אני טענתי את זה בכל הדיונים של הוועדה.

אמרתי גם שאנחנו לא יכולים לאשר את זה בשום צורה שהיא.

למעשה בסופו של דבר בגמר הדיונים נשאר פה משהו מאוד עמום. יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת

אברהם יחזקאל, על דעת שרת התקשורת, סיכם שכן יהיו ערוצי חדשות ובלבד שיהיו שניים.

השאלה היא לדעתי קודם כל שאלה משפטית ברורה, האם החוק הראשי - וכרגע יש לנו רק חוק ראשי

אחד - מאפשר ערוצים ייעודיים של חדשות. בעיני התשובה היא באופן חד משמעי שלילית, אלא אם כן יהיה

מישהו שייאמר באופן מוסמך שזה ניתן.

אני גם רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, שאני הגשתי עתירה לבג"ץ על הנושא הזה בלבד, על העניין של

הערוצים הייעודיים של החדשות. העתירה תלוייה ועומדת ותתברר בעוד מספר ימים בבית-המשפט העליון.

החקיקה שנדונה בוועדת המשנה של ועדת הכספים, שהיא ספיח של חוק ההסדרים מהשנה הקודמת,

באמת, כמו שצויין פה, זה דבר אבסורדי. אני בכל שמתי בכנסת לא ראיתי תקדים לזה, שמביאים בתחילת

שנת 1999 להצבעה שני חוקי הסדרים: אחד אקטואלי, שגם הוא מתעכב יתר על המידה, והשני

פרה-היסטורי, ומקיימים דיון בכל שאלות האלה - של חדשות ותכנים ופיקוח - בוועדת משנה של ועדת

הכספים, שזה טריטוריה לחלוטין בלתי מתאימה.

אני חושב שהוועדה צריכה לומר היום באופן חד-משמעי שאין הסמכה של הוועדה להוצאת מיכתים

לערוצי חדשות, שחדשות אינם ייעוד ושמשרד התקשורת יכול להמשיך רק בקידום הייעודים האחרים.

אגב, אני חצה לומר משהו לעצם העניין של הפלורליזם. תחנת טלוויזיה שמשדרת חדשות לדעתי לא

יכולה להחזיק את עצמה ולממן את עצמה רק מפירסומת. חדשות זה עסק שמאוד מאוד יקר להפיק. אלא

אם כן ישימו קריין באולפן שייציג קטעים של סוכנויות זרות, לא תהיה כמעט שום הפקח, ומידי פעם ישלבו

פירסומת. בעיני דבר כזה הוא לא חדשות, זה דבר חסר כל חשיבות. גם חברת החדשות של הערוץ השני -

אין לי פה את הנתונים שלה, אני מניח שהם יוכלו להסביר את זה יותר טוב - לו היתה צריכה להתקיים מאותן

מעט פירסומות שיש לה לפני, תוך כדי ובסוף התוכנית...
כרמית פנטון
הם לא שלה. הם של הזכיין.
אברהם פורז
גם אם היינו בודקים כמה גובים הזכיינים עבור התשדירים שמשודרים בדקה שלפני החדשות, כמה

גובים הזכיינים עבור התשדיר באמצע החדשות, וכמה גובים הזכיינים עבור התשדיר שמשודר בסוף

החדשות, אני בטוח שהנתונים האלה היו מצביעים שזה לא מכסה אפילו אפס קצה של עלות החדשות.

מעבר לעניין הזה, מאחר שזה איננו עניין כלכלי, יש לי חשש גדול שמי שיישתלט על החדשות זה גורמים

שיכולים להרשות לעצמם להפסיד כסף ובלבד שתהיה להם השפעה על דעת הקהל, קרי: חדשות מכוונות

מטעם על-ידי בעלי עניין, בעלי יכולת כלכלית, שיירצו להשקיע לא על בסיס ענייני בעסק הזה. בעיני זה מאוד

מטריד. אנחנו יודעים שיש כל מיני אידיאליסטים למיניהם, כמו מר מוסקוביץ שמממן כל מיני מתנחלים בתוך

העיר העתיקה, או כל מיני אחרים עם דיעות כאלה ואהרות. לא הייתי רוצה שאיזשהו אדם מחוץ-לארץ בעל

יכולת כלכלית יממן פה ערוץ מטעם.

גם ערוץ 7, אגב, לא היה מחזיק מעמד אף פעם מהפירסומות שלו, למרות שזאת תחנת רדיו. גם ערוץ

7 חי משום שהוא מצליח לאסוף בחוץ-לארץ תרומות בהיקפים גדולים מאוד, מה שמאפשר לו גם להחזיק

את האוניה הזאת וצוות בחוף. הוא מצליח לקיים את עצמו משום שיש מאחורי זה גם מיטען אידיאולוגי. יש



פה סכנה אמיתית של השתלטות של גורמים בעלי זיקה פוליטית על החדשות, על חדשות מטעם. יהיה לנו

לא ערוץ 7 אחד, אלא יהיו לנו ערוץ אחד או שניים בטלוויזיה שיהיו במתכונת ערוץ 7.

אם בכל זאת משת- התקשורת ושרת התקשורת מאוד רוצים את הפטנט הזה, שאני מאוד מתנגד לו,

שייתכבדו וייביאו הצעת חוק מפורשת וייאמרו שהם מציעים בכבלים לעשות ערוצי חדשות שימומנו באמצעות

פירסומת, וייגידו בדיוק מי הגוף המפקח. אבל שלא יילכו בשיטה עקיפה: קודם לבוא לכנסת ולהגיד שזה

עבור אוכלוסיות שאין להן ביטוי, ולא להגיד מילה על חדשות, ואחרי שהחוק העיקרי עובר לבוא לפה ולבקש

את אישור הוועדה לערוצי חדשות.
דוידה לחמן-מסר
זה לא מדוייק.
צבי ויינברג
אני לא מסכים עם מה שאמר חבר הכנסת פות כי זה עומד בניגוד לכל עיקרון של דמוקרטיה בשטח זה

בכל העולם. בגלל שיש לך חשש שייבוא איזה מוסקוביץ אז אתה רוצה לסתום את העיניים של כולם, שלא

יראו?

יש בארץ בעיה חמורה בנוגע להפקה של החדשות, בשני הערוצים. בערוץ הראשון זה בחר, כי זה ערוץ

מטעם, תמיד מטעם הממשלה, ותמיד יש פחד אצל עיתונאים שאם הם לא ימצאו חן בעיני השלטון יפטרו

אותם. בערוץ השני זה בעיה של רייטינג, כמו שאמרת. מעלים שם נושאים בחדשות העיקריות ששייכים

לבידור. לפעמים זה פשוט מגוחך. בהחלט יש מקום להרחיב את השטח, להרשות למי שרוצה להיכנס.
עוזי פלד
אנחנו לא רואים את אותו ערוץ, כניראה.
צבי ויינברג
אדוני, אל תפריע לי. תן לי להגיד לך בטגע לערוץ השני עוד דבר. אני מכיר היטב זה עשרות שנים את

הנוהל בנוגע לכמות הפירסומת בארצות-הברית ובצרפת. אין שום ספק שכמות הפירסומת, מספר הדקות

שאתם לוקחים היא גדולה מאוד. בעצם אתם גוזלים זמן מהאנשים. למשל ב"הכל פוליטי" אתמול, התוכנית

בהנחיית מר דן מרגלית, וב"עובדה", בהנחיית גברת אילנה דיין, היתה כמות פירסומת עצומה, מספר דקות

רב מאוד. אני עוד לא ראיתי באף מקום שאני מכיר כל-כך הרבה פירסומת בטלוויזיה - ואני מכיר שתי מדינות

חשובות. זה לא יכול להיות. זה עובר כל גבול. זה גזל הזמן של האנשים. אין דבר יותר יקר לבן אדם מהזמן.

אם גוזלים את זמני, גוזלים את החיים שלי. אני חושב שזה פשוט ניצול של הקהל, כי אין לכם מתחרים,

אתם היחידים. אתם יכולים להעלות את כל כמות הפירסומת שאתם רוצים באין מפריע.

אני גם דואג מאוד למה שייקרה כשיהיו התחנות החדשות הייעודיות, מה תהיה כמות דקות הפירסומת.

זה דבר שצריך לפקח עליו. זה דבר חמור מאוד. אנחנו נהפוך כאן למין שוק לחברות שרוצות להרוויח כסף,

ולא לטובת הקהל והציבור שרוצה לצפות ולראות תוכניות.
היו"ר אמנון רובינשטיין
חבר הכנסת ויינברג, מה דעתך לגבי הנושא הזה של ערוץ חדשות, אחד או שניים?
צבי ויינברג
אני בהחלט בעד 2, אפילו 3, אין לי שום בעיה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
כאן עלתה שאלה - האם היית שותף לדיונים אז, בראשותו של חבר הכנסת יחזקאל?
צבי ויינברג
חלקית.
היו"ר אמנון רובינשטיין
יש שאלה של אינטרפרטציה, מה התכוונה הוועדה בעניין הקמת 2 ערוצי חדשות: שזה יהיה תנאי, או

שזה רק משאלה של היושב-ראש?
צבי ויינברג
אני לא זוכר. אני לא יכול לענות לך.
אברהם פורז
לדעתי זה היה ברור לגמרי שזאת החלטה שיהיו 2 ערוצי חדשות. אני אומנם נגד שניהם אבל זו היתה

ההחלטה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
זה גם הרושם שלי. כתבתי את זה לשרת התקשורת.
אתי בנדלר
אני חייבת פשוט להביע את חוסר נוחיותי, וזה באמת ב-understatement, מהתהליכים בוועדה. כזכור

לכל מי שמעורב בעניין, החלטתה של ועדת הכלכלה, באופן בתר, היתה שהיא איננה מאשרת ערוץ חדשות

כערוץ ייעודי אלא אם כן אני אמסור חוות דעת לוועדה לפיה ערוץ חדשות אכן נכנס למסגרת ההגדרה של

"ערוץ ייעודי" בחוק הבזק.

אני, בשל, אני חייבת לומר, הגינות, ואך ורק בשל הגינות, חשבתי שזה לא יהיה ראוי לתת חוות דעת

בעניין הזה בלי שאני אשמע את עמדת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, גברת דוידה לחמן-מסר. לכן סוכם

שגברת לחמן-מסר תמציא לי את חוות הדעת, כדי שאני אמציא את חוות דעתי לאחר מכן. הוועדה גם

הוציאה תזכורת בעניין הזה.

אני מוכרחה לומר שמאחורי הקלעים, בשל העובדה שזה נמשך כל-כך הרבה זמן, אני פניתי ליושב-ראש

הוועדה דאז, חבר הכנסת אברהם יחזקאל ואמרתי לו שאני רואה שהדברים מתמהמהים ושאלתי האם הוא

רוצה שאני אוציא חוות דעת בלי שום קשר לחוות דעתה של גברת לחמן-מסר. הוא שאל מה דעתי בעניין זה

ואיך אני מרגישה. אמרתי לו שיש כאן עניין של יחסי הדדיות וכבוד הדדי בעיקר. אני חושבת שזה לא יהיה

ראוי, אבל יחד עם זאת, כיוון שהוועדה מצפה לחוות דעתי, אני שמה את זה על שולחנו. בעיצה אחת הוחלט

בסופו של דבר שאני אמשיך להמתין.

לי הסתבר, ממש רק לאחרונה, שניסו לעקוף את זה בדרך כזו שלא יהיה צורך בחוות דעת בכלל, על-ידי

הכנסת הנושא הזה לתיקון לחוק ההסדרים של השנה שעברה, תיקון שמלכתחילה לא עסק בכלל בנושא

של ערוצים ייעודיים (אני חושבת שעל כך אין מחלוקת).

אני גם לא נכנסת לשאלה האם זה נושא חדש, או איננו נושא חדש. זה לא הפורום שבו זה צריך לידון.
אברהם פורז
אם זה לא נושא הדש, אז מה הוא כבר נושא חדש?
אתי בנדלר
אני לא נכנסת לשאלה הזאת, כי מי שצריכה להכריע בזה זה ועדת הכנסת ולא עו"ד אתי בנדלר, לכן אני

לא מביעה את דעתי. אני גם לא נכנסת בכלל לשאלה מבחינה ערכית, האם ראוי להקים ערוץ חדשות כערוץ



ייעודי או לא, כי לא זו השאלה שעמדה לפיתחי. השאלה שעמדה לפיתחי היא אך ורק משפטית.

אני רואה שכבר ב-23.3.98, דהיינו לפני שנה, אני חזרתי ופניתי שוב, עם בקשת תזכורת לעניין הזה,

וביקשתי להמציא לי את חוות הדעת.

לבוא היום ולטעון שאין טעם יותר בחוות הדעת משום שזה מיותר, כי ועדת הכספים הכריעה בעניין הזה,

אני חושבת שזה לא ראוי וזה לא נכון. זה מהווה איזשהו חוסר כבוד אלי.
דוידה לחמן-מסר
לא כך אמרתי. לא הבנת אותי.
אתי בנדלר
לפני שאת אומרת את דברייך אני מצאתי לנכון לומר את דברי אלה. אני עדיין ממשיכה לצפות לקבל

ממך חוות דעת בעניין.
דוידה לחמו-מסר
אני רוצה להסביר את השתלשלות העניינים. אכן השאלה המשפטית שעוררה הוועדה, והיועצת

המשפטית פנתה אלינו, וגם חבר הכנסת אברהם פורז פנה ...
כרמית פנטון
זה היה החלטת ועדה.
דוידה לחמן-מסר
שעוררה הוועדה, והיועצת המשפטית. סליחה, אני לא חצה שתתקני אותי, גברת כרמית פנטון, אני

מודה לך. התעוררה שאלה משפטית האם הביטוי "ערוצים ייעודיים" כולל ערוצי חדשות.

אמר חבר הכנסת פורז שהנושא לא עלה כלל וכלל. אני רוצה לסייג את זה. אני רוצה להגיד שבמהלך

ההיסטוריה החקיקתית של החוק, במסגרת ההסתייגויות שהוגשו לחוק היתה הסתייגות של חבר הכנסת

רענן כהן, שבה הוא ביקש לסייג את הגדרת "ערוץ ייעודי" כך שלא יכלל ערוץ המוקדש לחדשות. ההסתייגות

הזאת נדחתה.
אברהם פורז
האם זה נימוק? הרי השרה לא אמרה מילה על חדשות.
דוידה לחמו-מסר
השלב הראשון היה כשהוועדה פנתה, והיועצת המשפטית פנתה, ונדרשנו לתת חוות הדעת. חוות

הדעת מוכנה.
רוו גזית
היא הביאה את זה לפה.
דוידה לחמו-מסר
לא הבאתי את זה לפה. חוות הדעת הוכנה במחלקתי. היא חוות דעת פנימית. גם אצלך במשרד, עו"ד

גזית, אני בטוחה שמכינים חוות דעת כהמלצות ללקוח.
אברהם פורז
מי פה הלקוח?
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מבקש בלי הערות ביניים. תנו לה לסכם.
דוידה לחמן-מסר
אני אצא מההדר אם כל אחד יעיר הערות ביניים. זה לא מקובל עלי. כשאתה דיברת, וטרחת לדבר

למיקרופון, אף אחד לא הפריע לך.

עכשיו לגופו של עניין, חוות הדעת הוכנה במחלקתי על מנת שהיא תוגש ליועץ המשפטי לממשלה.

במקביל היתה פנייה של עורך-דין מלצר. הכל תואם והכל נעשה ברוח טובה, בהבנה שחוות הדעת תוכן,

תינתן לגורמים, תגובש עמדה לבג"ץ, ואז הוועדה וכל השחקנים במיגרש יהיו מודעים.

במהלכם של הדברים הוכנה החקיקה בוועדת הכספים והוצע להכניס בה את הנושא הזה. אני סברתי

שראוי לדון בשאלה המשפטית כאשר כל המפה המשפטית תהיה פרוסה לנגד עיניו של כותב חוות הדעת.

אין טעם להשלים את חוות הדעת שהוכנה במחלקתי על המצב המשפטי על-ידי חוות דעת של היועץ

המשפטי לממשלה כאשר בקנה נמצא כדור שמשנה את המצב המשפטי אי למצב משפטי בי. אין להסיק

מכך שחוות הדעת שלנו תשתנה. חוות הדעת שלנו פשוט הסתמכה על מצב משפטי מסויים ואם למצב

המשפטי הזה עומדת להיווסף בשבועות הקרובים חוליה נוספת, הרי מן הראוי שחוות הדעת תינתן לאור כלל

מרכיבי החוליות בסוגיה הזאת.
היו"ר אמנון רובינשטיין
מה המצב כעת?
דוידה לחמן-מסר
אנחנו הגענו לדיעה המשפטית - ושוב, זו דעתי שלי, זאת לא בהכרח דעתו של היועץ המשפטי

לממשלה, שטרם גיבש את עמדתו בסוגיה, לאור זה שהצעתי לו להמתין עד שהחקיקה תעבור 3 קריאות.

הצעת החוק מונחת על שולחן הכנסת.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אבל יש בקשה של חבר הכנסת אברהם פורז לוועדת הכנסת.
דוידה לחמן-מסר
אם אנחנו ניראה, תוך פרק זמן סביר, שהחקיקה לא עוברת, אז אנחנו ניתן את חוות הדעת על יסוד

המצב המשפטי הקיים. אנחנו עומדים הרי ערב הכנסתו של סעיף, שלמען הסר כל ספק, בוודאי ;יתר את

הצורר בכתיבת עוד 40 עמודים בחוות הדעת המשפטית.

דעתנו המשפטית במחלקה היתה שאכן הניסוח המשפטי של החוק מאפשר ערוצים ייעודיים ולא שולל

אותם. יחד עם זה, אני בפירוש אומרת שהנושא תלוי ועומד.
אברהם פורז
גם חדשות או בכלל ערוצים ייעודיים? על ערוצים ייעודיים אין ויכוח.
היו"ר אמנון רובינשטיין
היא התכוונה לחדשות. הבנתי שהיא התכוונה לכך שחוות הדעת שהיא הכינה, שלא הוצגה על-ידי



היועץ המשפטי לממשלה, היא שערוץ חדשות נכלל בהגדרה של "ערוץ ייעודי".
אברהם פורז
הבנתי. אני לא מסכים אבל אני מבין.
דוידה לחמן-מסר
חוות הדעת הוכנה במחלקתי והיא חוות דעת פנימית. אני גם מוכנה בשמחה להעביר אותה ליועצת

המשפטית של הוועדה. היא לא תועבר לגורמים אחרים כל עוד לא יחליט היועץ המשפטי לממשלה אם

לאמצה, אם לאו, או לשנותה. כמובן שהסמכות היא בידו ולא בידי לפרש את החוק. זאת דעתי המשפטית

שלי.

הצעתי ליועץ המשפטי לממשלה, ואני מציעה לוועדה הנכבדה ולכל הנוכחים כאן, להמתין פרק זמן

סביר, כפי שייקבע זאת יושב-ראש הוועדה. אם החקיקה תעבור, אם הטענה על נושא חדש תידחה, אם

המליאה תצביע ב-3 קריאות, הרי בוודאי שהספק המשפטי שמעורר חבר הכנסת פות, שאני חושבת שלא

קיים, ייעלם. אז על מה אנחם עכשיו רוצים להשחית חוות דעת משפטיות למכביר? אבל למען ההגינות אני

צריכה לתת את חוות הדעת. כשתאושר החקיקה, תעובד חוות הדעת עם התייחסות לחקיקה החדשה, אם

היא תתקבל, ואז תוגש לוועדה. אני מתארת לעצמי שעד אז לא יוצא המיכרז לערוץ חדשות. אבל שוב, זה

עניין של הוועדה, להחליט אם ברצונה לבקש או לפנות למשרד התקשורת בסוגייה הזאת.
אברהם פורז
זאת עמדת משרד המשפטים בבית-משפט?
דוידה לחמן-מסר
זוהי עמדתי שלי, עמדה פנימית.
אברהם פורז
בעוד שבוע תעלה בבית-המשפט העליון עתירה שהגשתי. אומנם משרד המשפטים זה לא פרקליט

המדינה. אבל מה יגיד הפרקליט? האם תסכימו לדחייה?
דוידה לחמן-מסר
הוועדה הזאת רוצה לדעת מה עמדת משרד המשפטים בעתירה לבג"ץ? הוועדה הזאת לא תקבל את

עמדת משרד המשפטים כי עוד לא גיבשנו אותה.
אתי בנדלר
אני רק מזכירה לך, אני מבקשת את תשומת הלב משום שחשוב מאוד להזכיר שהעתירה הוגשה גם

נגד ועדת הכלכלה, לכן צריכים לגבש גם את עמדת ועדת הכלכלה.
דוידה לחמו-מסר
כידוע לך המחוקק כמחוקק לא מתייצב כדי להגן על תקינות החקיקה. מאז ומעולם הכנסת איננה צד

בדיוני חקיקה.
אברהם פורז
זה לא חקיקה. זה החלטה של הוועדה. מעמדה כחקיקת משנה.
אתי בנדלר
אנחנו לא ננהל כאן את הוויכוחים המשפטיים, גברת דוידה לחמן-מסר, אבל בהחלט יתכן, אני לא

אומרת שזה יהיה המקרה, אבל אנחנו צריכים לזכור שייתכן גם מקרה שעמדת משרד המשפטים איננה

זהה לעמדת ועדת הכלכלה. ועדת הכלכלה תגבש כאן את עמדתה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
יושב-ראש ועדת הכלכלה כמובן יכול להגיש תמיד תצהיר.
דוידה לחמו-מסר
רבותי, בואו נמתין. אין לי סיבה להתחמק. הרי מה שנגיד לבית-המשפט הוא פחות או יותר ברוח
הדברים הללו, דהיינו
יש להמתין עוד פרק זמן סביר כדי לקבל תשובה בדבר החקיקה. אני מקווה שזה יהיה

על דעת הצדדים,
היו"ר אמנון רובינשטיין
שמענו את העמדה הזאת. רשות הדיבור למר עתי פלד, בבקשה.
עוזי פלד
בינתיים חבר הכנסת ויינברג עזב את חדר הוועדה. בוודאי אם הוא ייבחר עוד פעם אז בכנסת הבאה

הוא יחזור על זה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
הוא לא מועמד. אבל יימצא מי שייחזור על זה גם בכנסת הבאה.
עוזי פלד
לפרוטוקול אני מבקש לומר, הכנסת חוקקה מה הוא אחוז הפיסומות שמותר לשדר בערוץ השני -

10% מזמן התוכניות. מועצת הרשות השנייה הקלה בהקצאה של הפירסומות. בפריים-טיים בשעות הערב

מותר עד 9 דקות בשעה. 9 דקות בשעה זה חצי מזמן הפירסומות המשודרות בשעה בארצות-הברית. מר

ויינברג היה גם בארצות-הברית וגם בצרפת והוא מכיר את זה.
צבי האוזר
אצלנו מותר 12 דקות בשעה - 9 דקות פירסומות + 3 דקות של "פרומויז".
עוזי פלד
"פרומו" זה לא פירסומת. אבל גם אם נצרף אותם, עם הפירסומות זה 12 דקות. בצרפת המקבילה זה

15 דקות, ובאמריקה בלי "פרומויז" זה 18 דקות. אז ריבון העולמים ...
היו"ר אמנון רובינשטיין
בחדשות?
עוזי פלד
לא בחדשות. בחדשות גם לנו אין. אדוני היושב-ראש, בחדשות יש לנו 2 דקות פירסומות, על-פי מה

שאתם חוקקתם. בחדשות בארצות-הברית שנמשכות חצ: שעה יש בסביבות 7 דקות פירסומות, ויש שם גם

הרבה פירסומות לפני ואחרי החדשות. אבל זאת לא הנקודה. זה רק לפרוטוקול.



הדבר השני שהוא אמר, שהחדשות לא רצינית. ראשית, במקרה לגמרי היה אצלי לפני שבוע סטודנט

מהמכון לקומוניקציה באוניברסיטה העברית. הוא אמר לי שהם עשו ניתוח תוכן לאורך זמן והם ראו

שהאייטמים (פריטים) בחדשות, גם בערוץ השני וגם בערוץ הראשון, הם אותו דבר. הוא שאל אותי: אז איפה

הפלורליזם? כניראה שאנחנו לא רואים את אותה תוכנית. אני חבר הדירקטוריון של חברת החדשות. אני

חבר ועדת עריכה של הדירקטוריון של חברת החדשות. אנחנו מקפידים שהחדשות יהיו מאוזנות, נכונות,

מקצועיות, עיתונאיות. אני חושב שהאמון שהציבור מביע - ומר האוזר אמר את זה, יש לחדשות היום בערוץ

השני רייטינג, שזה לא מילה מגונה, של 32%-35% מידי ערב. זה תוצאה יוצאת מן הכלל.
צבי האוזר
זה אפילו מדאיג במהופך. אם כל הציבור רואה אותן חדשות זה קצת מדאיג.
עוזי פלד
גם חצי מהמספר הזה, כ-16%-17% רואים את החדשות בערוץ הראשון. זה בין היתר בגלל שזה לא

משודר באותו זמן. לו זה היה משודר באותו זמן זה היה מספר קצת יותר קטן.

אבל לא זאת הנקודה. זה מביא אותי, אדוני היושב-ראש, למה שאתה אמרת, שיש טענות לגבי העניין

של החדשות. הבנתי גם שאתה מתכוון לאיזון, למי מיוצג בחדשות וכולי.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני התכוונתי לעניין אחד, שהשיקול המרכזי - אני גם יכול להבין אותו, אך הוא צריך להיות מאוזן על-ידי

דבר אחר - זה שיקול הרייטינג. אני חושב ששיקול הרייטינג הוא שיקול מאוד מאוד לגיטימי, ולחברה שחיה

מפירסום הוא אפילו שיקול עיקרי. אני חושב שאת העניין הזה מוכרחים להקטין, לא להעלים אותו, להקטין

את השפעתו בחברת החדשות. זו היתה כוונת החוק. זה מה שאני אומר.
עוזי פלד
אני מקבל את זה. אני רוצה להבטיח לך נאמנה שזה בדיוק המצב. חברת החדשות איננה חלק ממערך

השיקולים של הפירסומות. הם יודעים שבמחצית המהדורה, בין 8:20-8:15, הם מעבירים לזכיין ל-2 דקות

של "הפרעה" של פירסומות, זה הכל. הם לא יודעים איזה פירסומות כלולות בפנים, הם לא יודעים שום דבר

מעבר לזה. אין להם בעיה עם הנושא הזה והשיקולים שלהם לגמרי מנותקים מכך. נכון אמרתם, שחברת

החדשות - וזו מחמאה לכנסת, אני חושב שעשיתם עבודה נהדרת - מורכבת כך שאין שם גוף אחד דומיננטי

שיכול להיות בעל הדיעה אלא במשולב שלושת הזכיינים, כל אחד עם 2%, ונציגי הציבור עם 4%, ביחד עם

20% ו-40%, מגיעים ל-100%. אין השפעה. חברת החדשות עושה עבודה אובייקטיבית, מטפלת בבעלי

מניות של הזכיינים בלי שום הטיות, עושה עבודה מצויינת (בגלל זה הציבור מצביע לה אמון.

זה מביא אותי לעניין של ערוצי חדשות ייעודיים. גם אני בדיעה שאין דבר כזה ערוץ חדשות ייעודי וגם אני

בדיעה שלעשות ערוץ לימין וערוץ לשמאל מנגח בכלל את המושג של חדשות, כי חדשות זה דבר

אובייקטיבי. אני כאן יוצא חוצץ נגד החשיבה, שאתה נתת לה ביטוי - ואני שמח שירדת מהעניין של

האינטרנט, שזה לא יהיה דבר מהותי - אבל שאנחנו באיזשהו מקום יכולים ליצור יותר פלורליזם על-ידי זה

שנביא כמה דברים קיקיוניים שקוראים להם חדשות.

כדי לעשות מהדורת חדשות כמו הערוץ השני צריך מינימום 20 מיליון דולרים בשנה, תה בלי האמצעים

שקשורים להשקעות. זה סדר גודל של כ-90-80 מיליון שקלים רק כדי להריץ את החדשות. בערוץ הראשון

זה עולה הרבה יותר מפני ששם יש שיטה של עובדים קבועים ויש דברים אחרים. זה לא סכום של כסף

שאפשר לממן אותו היום מפירסום משום שעוגת הפירסום במדינת ישראל - ואני חוזר על זה בפעם המי יודע

כמה - היא נתונה. עוגת הפירסום לא תשתנה אלא בשיעורים מאוד קטנים משום שזה תלוי בגודל

האוכלוסיה, זה תלוי במבנה המשק, זה תלוי בתל"ג, זה תלוי בהרבה דברים. אולי זה ישתנה בכמה אחוזים

בודדים, כל שנה קצת יותר.

עוגת הפירסום במדינת ישראל נטו היא 750 מיליון דולר. בכל העולם המערבי, בגדול, שליש מזה הולך

לטלוויזיה. היום הולך כ-200-250 מיליון דולר לטלוויזיה. זה מאפשר לממן את הערוץ השני על הצלחותיו,

עם חברת החדשות, עם התוכניות הרציניות שלו. אני מדבר בשם "טלעד" אז אני אזכיר תוכניות שלי:



"הרצופים" כל שבוע, "עובדה" עם אילנה דיין כל שבוע.
יוסי עבדי
האם אלה תוכניות מסובסדות? לא. הן מרוויחות בזכות עצמן.
עוזי פלד
אני מייד אגיע לנקודה הזאת, בלי האפשרות לממן את כל התוכניות האלה אצל כל שלושת הזכיינים ואת

הברת ההדשות, כל פגיעה בעוגת הפירסום הזאת, אדוני היושב-ראש, פירושו של דבר שלא יהיו לנו חדשות

מהסוג שאנחנו כולנו רוצים שיהיו במדינה דמוקרטית. אני חושש מאוד מהרגע שבו חלק מהכסף של עוגת

הפירסום יילך לדברים קיקיוניים, שאין להם שום משמעות, שום חשיבה, לחדשות אידיאולוגיות, לימין או

לשמאל, או לערוצים ייעודיים.

תרשו לי לחזור עוד פעם על טיעון שלי כסוציולוג, מהקריירה הקודמת שלי - לבוא היום ולהגיד שיהיו

ערוצים ייעודיים שיימומנו מפירסומת לקבוצות אוכלוסיה של דתיים, עולים חדשים רים וגורמים אחרים,

פירושו של דבר להזיז את המדינה הזאת 50-40 שנה אחורנית. היום כמחצית משרי הממשלה וכמחצית

מחברי הכנסת הם אנשים שגדלו בבתים של הורים שהיו עולים חדשים. אם גם בשנות ה-50 הרדיו היה

ייעודי והיה משדר בערבית, בצרפתית, בגרמנית, ברומנית, אז האנשים האלה הי1ם לא היו חלק מהחברה

הישראלית.
צבי האוזר
מה נתח הצפייה בערוצים ברוסית בכבלים?
עוזי פלד
אני יודע בדיוק.
צבי האוזר
האם עדיף שייראו את החדשות ממוסקבה?
היו"ר אמנון רובינשטיין
לזה אנחנו לא נכנסים.
דוידה לחמן-מסר
שכולם יראו את הערוץ השני כל הזמן, אין ספק שזה יהיה יותר טוב.
עוזי פלד
עם כל הכבוד, שייראו גם את הערוץ הראשון. אבל שוק הפירסומת הזה הוא שמאפשר לעשות את

הדרמות, הוא שנתן לנו בפעם הראש1נה במדינת ישראל במשך 5 שנים 20 סדרות דרמה.
דוידה לחמן-מסר
בגלל זה יש שביתה של היוצרים?
עוזי פלד
אין שביתה. עם כל הכבוד לשביתה של היוצרים, זה בין היתר בגלל הפלורליזם הגדול, הדימי1ני, הלא

מעשי שישנו אצלנו.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אין כל 0פק שהערוץ השני תרם לסרטים ישראלים ולדרמה בטלוויזיה. בזמן שהיה מונופול של רשות

השידור היתה אולי סידרה אחת ב-3 שנים. על מה אתם מדברים?
עוזי פלד
היתה סידרה אתת ב-15 שנים, לא ב-3 שנים.
דוידה להמן-מסר
אין כל ספק, אך לא בגלל זה הוא צריך להישאר מונופול.
אברהם פורז
כניראה שגם משרד המשפטים לא בסדר כי גם שם יש שביתה.
עוזי פלד
אני מבקש לסיים את דברי בלי קריאות ביניים מיותרות.

לגבי הדברים שמר האוזר אמר כאן, אני מתפלא שהטיעון הזה לגבי הפלורליזם שב ועולה. כל מי

שרוצה פונה למשרד הפנים ופותה עיתון. את העיתון הזה אפשר לראות בקיוסקים. האם לגבי העיתון הזה

כתוב כמה אחוזים מותר לו לתת חדשות מחוץ-לארץ וכמה מהארץ? האם לגבי העיתון הזה כתוב כמה הוא

צריר לכתוב על דרמה וכמה על ביקורת טלוויזיה?
אברהם פורז
וגם תמלוגים העיתון לא משלם.
עוזי פלד
לא תמלוגים של 8% לממשלה ולא דמי זיכיון וכולי. רבותי, אנחנו קיבלנו מנדט להקים את הערוץ השני

עם סל גדול של מגבלות. המגבלות הן כדלקמן: אנחנו צריכים כך וכך תוכניות ישראליות, ומזה כך וכך אחוזי

דרמה ישראל, וכך וכך סרטי תעודה, וכך וכך סרטי ילדים, וכולי. מכתיבים לנו.
היו"ר אמנון רובינשטיין
וגם שירים עבריים...
עוזי פלד
אחרי שמכתיבים לנו אז עוד אומרים שיש חופש. עם כל הכבוד, רבותי, ברצוננו לעשות דרמה ישראלית

ותיעוד ישראלי ועוד כל מיני תוכניות ישראליות. לפגוע בעוגת הפירסום הקטנה והנתונה של מדינה עם 6

מיליון תושבים, ש-2 מיליון מהם בכלל לא צרכנים בפועל - מיליון חרדים שאין להם מקלטי טלוויזיה ומיליון

ערבים שלא צופים בתוכניות ...
אברהם פורז
אין מיליון חרדים, אתה מפריז.
עתי פלד
מדינה עם אוכלוסיה מוגבלת לא יכולה לפרנס ערוצים ייעודיים. אדוני היושב-ראש, בוודאי ובוודאי היא לא

יכולה לפרנס בעוגת הפירסום הזאת עוד ערוצי חדשות. אין מקום לזה מפני שאלה יהיה חדשות מדוללות,



ברמה נמוכה. אני הושב שתפקידכם למנוע את זה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
העמדה ברורה. רשות הדיבור לנציג הברות הכבלים.
יוסי דואר
ככל שאותם ערוצים ייעודיים משמשים לטיפול או לפיתרון של נושאים שבהם היה כשל שוק, אני חושב

שהיוזמה של משרד התקשורת היא יוזמה טובה, ברוכה ורצוייה. למטרה הזאת היקצה המחוקק שישית

מנפח הערוצים של חברות הכבלים, לשימוש הציבורי. משרד התקשורת וועדת הכלכלה, אני מניח, כגוף

מחוקק, צריכים להגדיר איזה שימוש ייעשה בהם. אני אומר, ככל שבמילא נעשה שימוש בערוצים הייעודיים

לטיפול בתחומים שבהם יש כשל שוק, היוזמה היא טובה, היוזמה היא ברוכה.

יש לי רק שתי הערות בשוליים. אחת, נאמר פה, אני לא יודע אם היתה כוונה כזאת, על-ידי מר צבי

האוזר, ששוקלים גם למשל ערוץ שיהיה בתשלום בתוך הערוצים הייעודיים. אני חושב שהמקום הזה לא

נועד לערוצי .PAY
היו"ר אמנון רובינשטיין
אנחנו לא דנים בזה בכלל בוועדה בשלב זה.
יו0י דואר
הדבר השני, אני לא אומר את דעתי ואין לי דיעה מגובשת, אם חדשות זה ייעודי או לא ייעודי. אני אומר

בשולי הדבר, אחרי שנאמר פה הרבה בזכות הפלורליזם התקשורתי, אני עומד במצב שכחברת טלוויזיה

בכבלים יש לי חדשות מקומיות. עד היום א0רו עלי לגעת בנושאים כלליים. אני חושב שצריך את האיסור הזה

להסיר לאלתר היום. אני פונה פה גם למשרד התקשורת, לא רק בדרך של כתיבה.
צבי האוזר
על זה בדיוק מדברת הצעת החוק.
יוסי דואר
אני רק רוצה שתיישמו אותו באופן מיידי.
דוידה לחמן-מסר
אנחנו לא יכולים כי הוא לא התקבל בכנסת.
צבי האוזר
אנחנו ניישם אותו מרגע שהוא יעבור בקריאה שלישית.
יוסי דואר
היום המצב הוא שא0רו עלינו - למשל אם היתה תקרית בצפון, בתל-אביב אסור להזכיר את זה. מותר

להזכיר רק את הביוב של תל-אביב. אני חושב שזה פלורליזם שכבר קיים. לא צריך שום תמיכה, לא צריך

שום סיוע. יש לפחות 6 מהדורות הדשות במדינת ישראל. תיפתחו אותן לכל מה שהם מוצאים לנכון. כמו

שלא חוסמים את עיתון "העיר" מלכתוב על עניינים לאומיים אז אי אפשר לחסום את החדשות המקומיות

מטיפול בנושאים כלל ארציים. אם באמת זה יקרה, רק תבוא עליכם הברכה.

הערה שולית אהרונה, כבוד היושב-ראש. הערוצים הייעודיים "נוסעים" באותה שישית המיועדת לציבור

שהזכרתי. היום "נוסע" באותה שישית ערוץ אחד, ערוץ הקניות. הוא לא ייעודי, הוא לא כשל שוק, הוא ערוץ



מסחרי. אני חצה לנצל את הבמה הזאת ואת ועדת הכלכלה ולבקש שתצטרף לבקשתנו לשרת התקשורת.

ערוץ הקניות "נוסע" 4 שנים חינם בתשתית הפרטית הזאת. לא הצליחו להגיע עד היום לקביעת תמורה

ראויה. המחוקק הסמיך את השרה להגדיר תמורה, שהיא עלות ועוד חוח סביר. אני חושב שזה נכון שמשרד

התקשורת והשרה יפעילו את סמכותם וייגדיח סוף סוף, אחרי 4 שנים, כמה הוא צריך לשלם ומתי,
אברהם פורז
הם טוענים שהם מפסידים כסף. עוד יטענו שצריך לסבסד אותם.
יאיר תדהר
אנחנו בעיקרון בעד הרחבת ערוצי פירסום בטלוויזיה. אנחנו חושבים שתוספת של ערוצים ייעודיים

תאפשר לנו להגיע לקהלי מטרה מפולחים יותר. זה יהיה שלב נוסף בהתקדמות ובהתמקצעות של הענף.

אבל כל זה כמובן תוך כדי שמירה על המערכות הקיימות. אני מסכים להרבה מדבריו של מר עוזי פלד,

שהמימון יבוא כמובן באמצעות הפירסומות באותם ערוצים שאנחנו מדברים עליהם. פה צריך באמת לשמור

שלא ייקרסו המערכות הקיימות, כי בנפשנו הדבר. זו עמדתנו.
כרמית פנטון
אני מבקשת להעיר שתי הערות. אני מאוד מכבדת את חברתי, גברת לחמן-מסר, אבל לטובת התיעוד

ההיסטורי אני חייבת לציין שכמו שהיועצת המשפטית של הוועדה אמרה, בעיקרון הדיונים בוועדת הכלכלה

בכל הנוגע לערוצים ייעודיים החלו הרבה לפני ובמנותק מהדיונים שהתקיימו רק בחודשים האחרונים בוועדת

המשנה לתקשורת בנושא של חברת החדשות, או הגוף הזה שיוקם בכבלים ובלוויין.

הרשות השנייה הגישה הערות במה שנוגע להליכים שהיו בוועדה, בנוגע לחקיקת כל הנושא של ערוצים

ייעודיים, שהתמקדו בעיקר בתהליך קבלת ההחלטות. בין היתר גם דנו בשאלה האם ערוץ "עודי יכול להיות

חדשות. אני רוצה גם לציין שהחקיקה שאמורה להתקבל, או לא להתקבל, בכנסת מנותקת לגמרי מהשאלה

המשפטית הצרה, האם במסגרת הערוצים הייעודיים יכול להיכלל ערוץ חדשות או לא. זאת אומרת, זו טענה

שובת לב אך צריך לחכות עד גמר החקיקה.
אתי בנדלר
ראית את הנוסח האחרון? אני ראיתי את הנוסח האחרון של הצעת החוק רק ביום ראשון ואז ראיתי שיש

לכך התייחסות מפורשת.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אם החקיקה הזאת מתקבלת, הפרשה נגמרת.
אברהם פורז
סיפרו שם לכולם שבלוויין צריך להיות חדשות ולכן באותה הזדמנות הם כבר מכניסים את זה גם.
דוידה לחמן-מסר
תקרא את הפרוטוקול, אמרנו את זה במפורש.
כרמית פנטון
הערה נוספת שאני רוצה להעיר היא לגבי הטענה של ההשוואה בין עיתון לבין מדיה אלקטרונית.
היו"ר אמנון חבינשטייו
נאמר כבר שזה לא דומה, זה regulated market וזה unregulated market.
כרמית פנטון
אני אומרת, בלי קשר. נטענה פה טענה למה צריך רגולציה בכלל במדיה אלקטרונית. אני רוצה לציין

שהעמדה העיקבית של משרד המשפטים ...
צבי האתר
לא בטענה טענה כזאת.
כרמית פנטון
מר צבי האוזר, אני לא הפרעתי לך.
אברהם פורז
דווקא הפתיחות בעיתונות גרמה לסגירת עיתונים. יש לנו היום הרבה פחות עיתונים מאשר היו לנו פעם.
כרמית פנטון
ישנה התייהסות שונה מהותית, גם של משת- המשפטים, שהתבטאה לאחרונה כשחוקקנו את הנושא

של תעמולה ברדיו. זו היתה אומנם עמדה של משבה אהר ליועץ המשפטי לממשלה אבל זה עמדה של

משרד המשפטים, ובעיני היא כרגע מוצדקת, שכל עוד יש משאב מוגבל של הקצאת תדרים, מה שאיננו קיים

בעיתונות - כי הנייר איננו מוגבל ...
דוידה לחמו-מ0ר
וגם לא בכבלים.
כרמית פנטון
עדיין אתה צריך רגולציה. גם לכבלים ההתייחסות, גם בעולם, היא שונה מאשר למדיה כתובה, גם

מבחינת ההשפעה על הציבור וגם מבהיבת יכולת הפלורליזם או המוגבלות שיש במספר הערוצים שיכולים

להיות. בכל המדינות שאני מכירה לפחות - אולי מר צבי האוזר מכיר מדינות אחרות - עדיין ההתייחסות

המהותית, גם מבחינה משפטית, מבחינה רגולטיבית, שונה במדיה אלקטרונית מאשר במדיה כתובה.
צבי האוזר
האם את מכירה איזושהי מדינה שיש בה איסור על חדשות (למעט אירן ולוב)?
כרמית פבטון
העמדה של הרשות השנייה היתה שכל הנושא של פלורליזם הוא רצוי. אתה צריך פשוט לבנות את

המנגנון הנכון של איזונים ובלמים, זה הכל.
אברהם פורז
באנגליה האם כל אחד יכול לפתוח תחנת טלוויזיה עם חדשות?
צבי האוזר
בלחיין בוודאי. למשל .SKY
דוידה לחמן-מסר
בעוד שהשאלה המשפטית שנשאלה, האם ערוץ חדשות הוא ערוץ "עודי, היא שאלה שיכולה להישאל,



והיא נשאלה - אנחנו סבורים שאפשר - החקיקה החדשה שמונחת על שולחן הכנסת, בצירוף הסתייגויות

שונות, כוללת בתוכה מבנה והסדר מתאים למשדר ערוץ חדשות. קודם היא מסבירה מי הוא.

גברת פנטון, אני מציעה לר לעיין בנוסח.
כרמית פנטון
אם תראי לי אותו, אני אשמח.
דוידה לחמן-מסר
החקיקה החדשה קובעת מי ישדר ערוץ חדשות. ואז יש סעיף שאומר: "על משדר ערוץ חדשות יחולו כל

הוראות סעיף זה, אולם הן לא יחולו על סעיף 6כד" - לגבי איסור הפירסומת - כי הוא רשאי לשדר בפירסומת.

"המועצה רשאית לקבוע תנאים וכללים ככל שיידרש לגבי משדר ערוץ חדשות, לרבות עניין הפרדתם של

שידורי חדשות משידורי פרסומת".
לגבי ההסדר עצמו
אני אסביר מה קרה בוועדת הכספים ומדוע אני לא סבורה שזה נושא חדש. כאשר

הוסדר נושא החדשות בלחיין באו חברי כנסת, דווקא ממפלגתו של אדוני, ואמרו: אין מקום שחדשות בשידורי

לוויין יוסדרו כלאחר יד. יש מקום להסדרה בדומה למתכונת של חוק הרשות השנייה. דהיינו, עם חברה, עם

עצמאות, עם תפיסה, עם פיקוח, עם בדיקה, עם בעלויות צולבות. ואכן, לאור הדברים הללו הסכמנו לפיצול

של נושא החדשות, שהיה קיים בלוויין, כדי שנעבוד עליו ביסודיות.

וחבר הכנסת פורז בשלו. כמו קאטו הזקן (או קאטו הצעיר), כל הזמן מתנגד לכל דבר. הוא מתנגד לכל

חדשות בכל צורה שהיא. הוא רוצה שכולם יצפו כל הזמן בערוץ השני בפירסומות או בערוץ הראשון, אם הם

לא רוצים פירסומות. אנחנו סברנו שמן הראוי להסדיר את זה.
אברהם פורז
אפשר לראות גם ב-CNN וב-BBC .
דוידה לחמו-מסר
ההסדר שנמצא הוא הסדר ממצה. הוא בוודאי טוב יותר מקביעה ללא הסדר, שיש חדשות בערוץ ייעודי.

ולכן נדמה לי שאם אנחנו רוצים להיות תכליתיים, ולאו דווקא מהאסכולה של קאטו הזקן, מן הראוי להמתין

ולראות מה תעשה המליאה עם החקיקה, תוך פרק זמן סביר. אם יקבלו את העמדה הזאת הפרקליטה או

הפרקליט ש"צגו את המדינה בבית-המשפט, וועדת הכלכלה, זאת תהיה הצעתי. בואו נמתין וניראה. במידה

והחקיקה לא תתקבל תוך פרק זמן סביר והכנסת תתפזר, אז השאלה תעלה בכל חריפותה.
יוסי עבדי
יש הפרדה חשובה שצריך לעשות בקשר לרגולציה של תקשורת אלקטרונית, בין רגולציה למשל על

הפקות מקור, על שמירת כללי אתיקה, על הפרדת פירסומת מחדשות, שהיא רגולציה שחייבת להימשך

בעתיד הניראה לעין; לבין רגולציה על קביעת מספר השחקנים בשוק, שלגביה אנחנו נמצאים כעת בתקופת

מעבר. הרגולציה הזאת לא נבעה מהגבלות על חופש הביטוי או מחשש מפני השתלטויות פוליטיות אלא אך

ורק מצמצום באמצעי ההולכה. מרגע שאמצעי ההולכה יתפתחו, וזה בעתיד הניראה לעין, בטווח של 4-3

שנים, הרגולציה הזאת צריכה להצטמצם. צריך בתקופת המעבר להישמר מרגולציה שתיהפך לפתטית,

שתשמר את מספר השחקנים כתוצאה ממצבים מיושנים שעברו מן העולם.
היו"ר אמנון רובינשטיין
רבותי, יש כאן חילוקי דיעות ברורים. אני כבול על-ידי החלטתה של ועדת הכלכלה. אם הכנסת תקבל,

לדעתי בצורה לא תקינה, את העקיפה הזאת של ועדת הכלכלה על-ידי קריאה שניה ושלישית של חוק

שמסדיר את העניין הזה, אז ברור שלכל חילוקי הדיעות בוועדת הכלכלה אין כל משמעות. אני מוחה נגד

הדבר הזה. אני חושב שזה דבר מאוד מאוד לא תקין. אני ראיתי איך הוקמה ועדת המשנה. יש התמחות,

זה לא עניין תקציבי. אני מסכים שיש לפעמים צורך בחוק הסדרים, אבל חוק הסדרים שכל מטרתו היא



לעקוף ועדה של הכנ0ת, רק משום שבראשה יושב איש אופוזיציה? זה דבר פסול.
צבי האוזר
אגב, גם 0עיף 50 בוטל בחוק ההסדרים בפעם הקודמת.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מתנגד לכל דבר כזר,.
אברהם פורז
מה היתה הסיבה שהנושא הזה, הרגולציה, לא הועבר לוועדת הכלכלה לחקיקה?
צבי האוזר
זה פתיחת שוק של 2 מיליארד שקל בשנה לתחרות, זה הכל.
אברהם פורז
אז מה, ועדת הכלכלה לא יכולה לטפל בזה? רק חברי ועדת הכספים יודעים מה זה תחרות?
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מוחה נגד הדבר הזה. אני חושב שהוא לא תקין. אבל אם ועדת הכנסת תפסוק שזה לא נושא חדש

וזה יועבר לקריאה שניה ושלישית, אז בזה נגמר העניין. אז יקומו ערוצים על-פי החוק החדש. בזה צודקת

גברת לחמן-מסר.

הבעיה היא אחרת. בינתיים החוק לא עבר. ועדת הכנסת לא התכנסה. יש בג"ץ בשבוע הבא. ועדת

הכלכלה ויושב-ראש ועדת הכלכלה הם צדדים לבג"ץ הזה. אני חושב שאנחנו נצטרך לבקש את חוות דעתה

של היועצת המשפטית של הוועדה בעניין הזה, ולא את חוות דעתו של חבר כנסת או של יושב-ראש ועדת

הכלכלה. גברת לחמן-מסר, אם את צריכה לקבל לזה את רשותו של היועץ המשפטי לממשלה, בבקשה.

אני משאיר בידייך את הזכות להחליט אם למסור את חוות דעתך הראשונית, שלא אושרה עדיין על-ידי היועץ

המשפטי לממשלה, לגברת בנדלר או לא. זה בידייך. אני זקוק לחוות דעת כזאת עוד לפני הבג"ץ.
דוידה לחמן-מסר
אפשר לדחות את הדיון בהסכמה משותפת. אין טעם לדיון תיאורטי בבית-המשפט רק בגלל שוועדת

הכלכלה סבורה שנעשה מחטף.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אבל אם יידחה העניין, גם יידחה הדיון בחוות הדעת. אם לא יידחה ,עם עורך-הדין של חבר הכנסת פורז

לא יסכים לדחייה...
אברהם פורז
לא רק הוועדה היא משיבה. יש גם עותרים. אתה יכול להסכים אבל גם העותרים צריכים להסכים לעניין.

אני לא העותר היחיד. יש עוד עותרים.
דוידה לחמן-מסר
אני יכולה להגיש בקשה בלי הסכמה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אם תתקבל הדחייה, אז בלאו הכי לא תישמע גם חוות הדעת של היועצת המשפטית של ועדת

הכלכלה. אם, בגלל התנגדות העותרים, לא תהיה דחייה, אנחם צריכים שתהיה בידינו חוות דעת כזאת.

אני הושב שזה סיכום הוגן ונכון. אני הוזר על הדברים שאמרתי בתהילה, חדשות זה עניין חשוב. אני,

בניגוד לחבר הכנסת פורז, חושב שצריך להרחיב את תחום החדשות. אבל אני חושב שצריכים להיות מאוד

מאוד זהירים בזה. העניין הזה לא הוצג, לא בקריאה הראשונה, אני במקרה הייתי במליאה כששמעתי את

זה. לא הוצג העניין של ערוץ החדשות כאשר הוצג החוק. אנחנו היינו תחת הרושם שמדובר באמת בפלחי

שוק, כולל השוק הרוסי, שהוא לא חשוף היום לתקשורת ישראלית, כולל ערבית, כולל מוסיקה ים-תיכונית.

העניין של חדשות הוא עניין מהפכני, הוא עניין שדורש דיון וערבויות מיוחדות. הערבויות האלה אולי

נמצאות בחוק שבו דנה ועדת המשנה של ועדת הכספים, ואולי לא. אני לא נותן דעתי על כך. אנחנו נחווה

את דעתנו לאחר שנקבל את חוות הדעת של היועצת המשפטית של הוועדה, ואותה נגיש גם לבג"ץ.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30

קוד המקור של הנתונים