ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 27/01/1999

הצעת חוק שירותי תיירות (גילוי נאות בשיווק חבילות תיירות בחוץ-לארץ), התשנ"ח-1997

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 404

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, י' בשבט התשנ"ט (27 בינואר 1999), שעה 08:50
נכחו
חברי הוועדה: אמנון רובינשטיין - היו"ר

נעמי וחן
מתמנים
חיה זינגר - ממונה על רישוי סוכני נסיעות, משרד התיירות

מירי חשן - משרד התיירות

ניר ת - רכז אגף חקציבים, משרד האוצר

רינה ארמן - משרד התחבורה

אלי אביר - משרד התחבורה

עו"ד יצחק קמחי- הממונה על הגנת הצרכן, משרד התמ"ס

איל גור - משרד התמ"ס

עו"ד צביקה גלמן- התאחדות סוכני הנסיעות

עו"ד דוד ליבאי- התאחדות סוכני הנסיעות

יוסי פטאל - מנכ"ל חתאחדות סוכני הנסיעות

עו"ד דני יערי - מזכיר התברה ויועץ משפטי, ארקיע

עו"ד עובדיה תיאל- פנל חברות התעופה הזרות

עו"ד יעל אונגר- המועצה לצרכנות

אריאלה רבדל-נדקוב-מנכ"ל המועצה לצרכנות

תקווה נוימן - אגוד הצרכנים בישראל
יועצת משפטית
אתי בנדלר
מנהלת התעדה
לאה ורון
קצרנית
חנה כהן
סדר היום
הצעת חוק שירותי תיירות (גילוי נאות בשיווק חבילות תיירות בחוץ-

לארץ), התשנ"ח-1997.



הצעת חוק שירותי תיירות (גילוי נאות בשיווק תבילות תיירות בחוץ-לארץ), התשנ"ח-1997
היו"ר אמנון רובינשטיין
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. בישיבה הקודמת שהיתה באולם

ההרצאות, סיימנו בעצם את עיקרו של החוק ביקשנו ממר אלן זיסבלט, איש משרד

המשפטים, לנסת במה דברים שהיו שנויים במחלוקת. לדאבוני הרב, בגלל פיזור הבנסת,

אני לא יודע מה יהיה עם החוק ואני מקווה שבבנסת הבאה נוכל להעביר אותו את כל

שלוש הקריאות. הצעת החוק תהיה לנו בסיס מוסכם לענין הזה, אלא אם כן יושב ראש

הכנסת ייענה ויסכים להעביר את זה בקריאה הראשונה. בינתיים, לפי ההוראות שיש לנו,

הוקפאו כל הדברים. זה חוק שלא עולה כסף, הוא חוק חשוב וחיוני, ולכן נפנה ליושב ראש

הכנסת כדי לאפשר את הקריאה הראשונה.
אתי בנדלר
אני רוצה להזכיר שעובדי משרד המשפטים עדיין בעיצומים וכדי שזה יעבור קריאה

ראשונה זה יצטרך לעבור את המחסום של מזכירות הכנסת, יישלח למשרד המשפטים ושזה

יודפס במשרד המשפטים במחלקת הצעות חוק.
נעמי וחן
פורמלית, הכנסת יוצאת לפגרה ואיננה מתפזרת. על כן, סביר להניח שיהיו כמה ישיבות

בהמשר תוכל לסיים את הענין.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אנחנו נעשה את הכל כדי שאפשר יהיה להעביר את הצעת החוק הזאת בקריאה ראשונה

בכנסת הזאת.

משום שדנו ברוב החוק, אני רוצה לעבור על הדברים השנויים במחלוקת. לגבי סעיף 1,

אילו דברים שנויים במתלוקת נותרו, שמשרד המשפטים ניסח ושעדיין יש לגביהם הערה?
נעמי חזן
בנוסח הסופי שמונח לפניכם יש ניסוחים שהם תולדה של סיכומים מהישיבה הקודמת.

יש נוסח חדש להגדרה של "חבילות תיור". פה למעשה תרגמו את הדירקטיבה האירופית.
ההגדרה החדשה אומרת
"צירוף שתוכנן מראש של לפחות שניים מהשירותים הבאים,

הנמכר או המוצע למכירה במחיר כולל, כאשר השירות מכסה תקופה של יותר מעשרים

וארבע שעות או כולל לינת לילה". ואז יש את הרשימה, כולל המשפט האחרון ב"חבילות
תיור" שהוא חשוב
"על אף האמור לעיל, שירותים נקובים שהתמנו ביחמת הנוסע לפי

תוכנית או פרטים שהוא הכין או ביקש...".
אתי בנדלר
אני קוראת אח זה לצערי פעם ראשונה. למה הכוונה בפיסקה (ג) להגדרה - "שירותי

תיירות אחרים שאינם נלווים לתחבורה או ללינה ומהווים שיעור משמעותי מהחבילה"?
נעמי חזן
לדוגמה, 15 כרטיסי תיאטרון בסוף שבוע בלונדון.
לאה ורוו
במקרה מה זה לא שיעור משמעותי מהחבילה.
נעמי חזן
אם זה קונצרט או אופרה, זה בהחלט שיעור משמעותי מהחבילה. עוד לדוגמה, כרטיסים

לדיסנילנד וכדי.
עו"ד עובדיה חיאל
הגיע הזמן שאחת ולתמיד תיעשה ההבדלה ביו חברות התעופה הבינלאומיות הסדירות,

שפועלות פה לפי חוק רישוי שירותי תעופה ועם פיקוח של משרד התחבורה, ולהוריד אותם

כמה ליגות למטה ולהטיל עליהן כל מיני מטלות או התייחסויות.
היו"ר אמנוו רובינשטיין
תן לי דוגמה של פגיעה שהחוק הזה גורם? אם חברת תעופה בינלאומית מארגנת קרח

באלסקה?
עו"ד עובדיה חיאל
כשהיה ענין הערובה - -
היו"ר אמנוו רובינשטיין
הורדנו את זה.
מירי משן
הורידו את הערובה של המדינה.
עו"ד עובדיה רזיאל
ההסדר עם התאחדות סוכני הנסיעות נותן למעשה פתרון לקטע שמתייחס למי שחבר

בהתאחדות סוכני נסיעות. הואיל שלעניות דעתי, כאחד שהוא למעלה מ- 20 שנה בעסק

הזה, נעשתה פה טעות איומה, כאשר דרך חוק ההסדרים מנסים לפתור בכלל את החובה

ברשיון של משרד התיירות. אני חושב שזאת טעות איומה. ישבתי למעלה מעשר שנים

בוועדת הרישוי, שהיא הוועדה המייעצת בה ישבו נציג המשטרה, נציגי ציבור, נציגי

התאחדות סוכני הנסיעות ונציגי רוב המשרדים הממשלתיים. בוועדה בחנו כל בקשה

לרשיון ולא פעם לא העניקו רשיונות או ביטלו רשיונות כאשר התברר שזאת חברה

שמוכרת פיצות, והיה דבר מה. אז נוצר מצב שבוועדה הזאת סיננו ובאמת הגיעו למצב

שבצורה לפחות יחסית היתה הגנה על הצרכן, כאשר הוא פנה לסוכן נסיעות מורשה.

היום, לפי החוק ההסדרים, ענין הרישוי כנראה מתבטל או שיתבטל בעוד שנתיים, ואז

באמת צריך להגן. אבל ההגנה לא צריכה להיות במסגרת ההגנה שמנסים להגן על הצרכן.

לא צריך לעלות לרמה של חברות התעופה הבינלאומיות ולכלול אותן בחוק שבא לתקן או

להגן על מה שלוקחים מהצרכן, על ידי ביטול החובה ברישוי. יש מדינות שחברות

בהתאחדות סוכני נסיעות, ועם הקרן שהם מקימים זה יכול להיות פתרון שמי שלא יהיה

חבר בהתאחדות סוכני נסיעות או שהתאחדות סוכני הנסיעות לא תקבל אותו, לא יוכל

לפעול כסוכן נסיעות. בכר אפשר לבטל את כל ענין החאפרים. כי כל החאפרים

וה"מארגנים" כביכול למיניהם, הם הסכנה שלא יהיה את מי לתבוע ולא יהיה ממי לקבל

את הפיצוי.
היו"ר אמנוו רובינשטיין
אני עוסק עדיין בסעיף ההגדרות.
עו"ד עובדיה חיאל
בשאתה קורא את סעיף ההגדרות כמו שהוא זה מביא אותנו למצב שחברות תעופה

סדירות מוסיפות את הצ'ופר של לינה, כמו שאל-על עושה עתה במבצעים שלה, טיסה פלוס

לינה. אז אל-על עומדת פה בקטיגוריה שצריך להגן עליה, אבל אל-על לא קיימת? או

שסוויס-אייר וחברות אתרות?
היו"ר אמנון רובינשטיין
מה מטילים כאן על אל-על? מטילים עליה חובה של גילוי נאות. הרי אמרנו שחברה

שיש לה שייכות לגבי חוק אחר אולי נפטור אותה.
עו"ד עובדיה רזיאל
עד כמה שאני יודע משרד התיירות תומך בגישה הזאת.
היו"ר אמנון רובינשטיין
עוד לא הגענו לזה. אנחנו עכשיו רק מגדירים "חבילת תיור". חבילת תיור היא כעת

הגדרה מצמצמת, בניגוד להגדרה הקודמת, משום שהיא אומרת ש"שירותים נקובים שהחמנו

ביחמת הנוסע לפי תוכנית או פרטים שהוא הכין אן ביקש, לא ייחשבו כחבילת תיור". זה

בכלל לא ייחשב, חאת לפי אחת הדוגמאות שאתה נתת ולכן הוצאנו את זה.

כשנגיע לסעיף האופרטיבי לגבי חובת ביטוח, נדבר על זה.
עו"ד עובדיה חיאל
אני לא מדבר רק על הביטוח, אלא שברגע שחברת תעופה מפרסמת מחיר פלוס שלושה

לילות מלון, היא נותנת את שם המלון. היא לא מוכרת את זה ישירות, אלא זה עובר את

סוכן הנסיעות ושם הצרכן מקבל את הפרטים על המלון. אם החברות לא תוכלנה לפרסם

טיסה פלוס שם המלון, גם הצרכנים יינזקו. לפי דעתי זה גילוי נאות.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אם חברת התעופה כתבה את שם המלון היא פתרה את הבעיה. הרי הבעיה היא

כשאומרים מלון שלושה כוכבים וכשמגיעים זה לא כך. אם אומרים את שם המלון אין

בכלל בעיה.
עו"ד עובדיה חיאל
כשחברת התעופה מפרסמת טיסה פלוס מלון, שם המלון נמצא בידי סוכן הנסיעות.
הין"ר אמנון רובינשטיין
אז שסוכן הנסיעות יהיה אחראי לגילוי נאות. אם יש חבילה של חברות התעופה, כמו

לדוגמה אם סוויס-אייר מארגנת שבוע סקי באלפים, היא צריכה לפרסם את שם הנולון.
עו"ד עובדיה רזיאל
זה לא קיים בפועל.
אריאלה רבדל-נדקוב
אם זה משווק באמצעות סוכן הנסיעות זה לא יחול על חברת התעופה.
עו"ד צביקה גלמו
לסעיף 1. בהגדרה "מארגן" צריר לתקן אח השנה, היינו 1976 ולא 1996. לאתר מבן,

לגבי המילים "או אדם", אני לא רואה חוק שנחקק שסותר חוק אחר שעדיין קיים, כלומר,

חוק שירותי תיירות. אני מתבוון שהחוק הזה מסדיר למעשה, בך שאס בל אדם ינהג בפי

שהחוק הזה מורה לנהוג, הרי שהוא יובל לנהל סובנות נסיעות.
היו"ר אמנוו רובינשטיין
את זה אומר חוק אחר. אל תתוובחו איתנו על הענין של הרישוי. יש לי עמדה בענין

הזה, אבל זה לא בחוק הזה.
אריאלה רבדל-נדקוב
זה חוק שירותי תיירות פנים ולא חוק שירותי תיירות חו"ל, לבן הוא לא סותר חוק אחר.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אתם תחרים על טיעונים שנדחו בישיבה הקודמת. אני לא יבול להתחיל את בל זה

מחדש.
יוסי פטאל
אתם ביקשתם שעו"ד ליבאי ישלח לבם ניסוח והוא אבן שלח לכס ניסוח עם התייחסות

מפורשת למילים "או אדם". הוא הציע להתייחס לנושא הזה .
נעמי חזן
זה בדיוק מה שאימצנו.
יוסי פטאל
עו"ד ליבאי הציע, ואני מצטט: אני מבקש להפנות את תשומת לב הוועדה לנושאים

ספציפיים שהועלו בישיבה. היתה הצעה להבדיל בחוק בין סוכנויות נסיעות לבין חאפר. בי

הנושא של "או אדם" הובנס להגדרה בבדי לבסות גם את הענין של המאפרים. הפתרון

שהוצע היה להשמיט בסעיף ההגדרות את המילים "או אדם" ולהוסיף פרק בהצעת החוק

שידון בענין החאפרים, בדלקמן - -
היו"ר אמנון רובינשטיין
לא. אני מצטער מאוד, אם יש הצעה לשינוי מוחלט בדבר הזה אפשר לשנות לקראת

הקריאה השניה. אנחנו קיבלנו את עמדת סובני הנסיעות ובעת אומריס לא ייחד כבודנו

בהם. זה ענין סמנטני שיבוא בקריאה השניה.
נעמי חזו
לגבי ההגדרה של ה"מאוגף אני מבקשת לומר שהיה דיון ארוך ומייגע בעניו מארגן,

קמעונאי, סיטונאי ובד'. היתה בסוף הסכמה שאנחנו ננסח הגדרה של "מארגן". אני קוראת,

את הנוסח שהוצע על ידי עו"ד ליבאי, חה בתוב במסמך שמר פטאל קרא ממנו, ולא בשום

מסמר אחר. בעמוד 2 של המסמר של עו"ד דוד ליבאי, בעקבות הישיבה האתרונה, הוא

מגדיר "מארגן" - "'סובנות נסיעות' בהגדרתה בחוק שירותי תיירות או אדם שלא באופן

מזדמן מארגן חבילות תיור ומובר או מציע אותן למבירה, בין במישרין ובין באמצעות

אחר". זה הניסוח של עו"ד דוד ליבאי.
היו"ר אמנוו רובינשטיין
אני מבקש להצביע על סעיף 1.
החלטה
סעיף 1 התקבל.

אני עובר לפרק ב': מסירת מידע ואיסור הטעיה.
נעמי הזן
מה שהיה במחלוקת פה היה אם גילוי ההסבם צריר להיות בבתב או שלא בבתב. פה

היתה פשרה ואני חושבת שהיא פשרה סבירה לחלוטין. זאת על פי הבקשות של עו"ד

ליבאי.
היו"ר אמנוו רובינשטיין
הסיכום היה מה - הסכם לא יכול להיות בכתב בלבד, מביוון שהנוהג היום הוא שניתן

לעשות את זה גם באמצעות הטלפון, האינטרנט וכוי. אנחנו רק אומרים שלפני העליה

למטוס הצרכן צריר לקבל משהו שברור לו. בסעיף 2 (א) אני לא יבול לקבל את המילים

"מובן לנוסע", כי כל אחד יכול לומר שזה לא חיה מובן לו.
אתי בנדלר
במילה "נגיש", האם הכוונה שהצרבן צריר לנסוע למשרד? גם באן ניתן לטעון שזה לא

היה נגיש.
היו"ר אמנון רובינשטיין
צריר לכתוב: הסכם לרכישת חבילת תיור יהיה בכתב או באופן אחר שינתן לנוסע לפני

ביצוע החבילה.
מירי חשו
אני מציעה לכתוב: בדרר ראויה אחרת.
אריאלה רבדל-נדקוב
מי יוכל לחזור בו לפני עלייתו למטוס מחבילה שהוא קנה? אם יסתבר לו לפני שהוא

עלה למטוס שבל מה שבתוב ממגד לכל הסיכומים ביניהם, מה הוא יעשה?
היו"ר אמנוו רובינשטיין
אבל זאת המציאות היום, בי אנשים מטלפנים ובאים לשדה התעופה. ה- weekendשל

אל-על הוא בדיוק כך.
אריאלה רבדל-נדקוב
הרוב הגדול של נסיעות לחוץ-לארץ לא מתבצע בך.
היו"ר אמנוו רובינשטייו
נכוה אבל יש מיעוט שמתבצע כך.
אריאלה רבדל-נדקוב
אבל אתה לא יכול לגזור מהמיעוט לגבי הכלל.
היו"ר אמנוו רובינשטייו
אבל אני מוברח לטפל גם במיעוט. דרך אגב, המיעוט הזה יכול להפוך לרוב תוך שלוש

שנים.
אריאלה רבדל-נדקוב
זה יקרה אולי כשנהפוך לחברה אחרת.
היו"ר אמנוו רובינשטייו
מנסיוני אני יודע שזה קורה. היתה הצעה של אל-אל לפני ארבע שנים שהתאימה לי

מאוד. היה כתוב טיסה ליעד שהייתי צריך לנסוע אליו, עם בית מלון. הרמתי טלפון ובשדה

התעופה קיבלתי את הכרטיסים.
אריאלה רבדל-נדקוב
רוב הטיולים לא נעשים כך.
אתי בנדלר
אולי אפשר לכתוב שההסכם יהיה בכתב, אבל ההוראה הזאת בדבר הסכם בכתב ומתן

מכתב עם כל הפרטים שצריכים להיות בגילוי הנאות, לא יחולו על רכישת חבילת תיירות

שנעשית עשרה ימים או מועד אחר כלשהו לפני מועד הנסיעה.
היו"ר אמנוו רובינשטיין
אני לא יבול לקבל את זה.
אתי בנדלר
אם בך אולי אפשר לבתוב: הסכם או באמצעים אלקטרוניים אחרים.
אריאלה רבדל-נדקוב
גם באתר אינטרנט ההסכס בסופו של דבר מתבצע בכתב, מאשרים את זה בכתב.
אתי בנדלר
לגבי כל הנושא של פניה מרחוק קבענו שכל ההוראות שצריכות להינתן בכתב, כולל

הגילוי הנאות, לא חלות לגבי קניה מרחוק, שהביצוע צריך להיעשות תור פרק זמן מצומצם.
היו"ר אמנון רובינשטיין
בדיון הקודם סיכמנו דרך אמרת וצריו לנסח אותה. מביתן שחלק הולך וגדל של הסיורים

המאורגנים הוא בלי שהות להסכם בכתב לפני ההגעה לשדה התעופה. דווקא חברת

התעופה הלאומית שלנו מגדילה מאוד את הנתח הזה של סיורים מאורגנים. אני יכול

לדרוש שלפני שהוא עולה למטוס, הנוסע יוכל לחזור בו.
עו"ד עובדיה רזיאל
אתה משתמש במינוח "סיורים מאורגנים" - -
היו"ר אמנון רובינשטיין
אז אפשר לומר "חבילת תיור".
עו"ד עובדיה רזיאל
זו הבעיה, בי לפי ההגדרה, גם מי שנוסע ל- weekendנכלל בזה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
גם חבילת תיור ל- weekendבאירופה, נכנסת לחוק הזה.
אריאלה רבדל-נדקוב
בישיבה הקודמת, בשהתוובתנו על הנושא הזה, הבאנו את הדירקטיבה האירופית, קראנו

אותה בעברית ובאנגלית, והיושב ראש סיכם את הדיון בענין הזה בכך שנאמץ את

הדירקטיבה האירופית. הניסוח של סעיפים (א) ו-(ב) הוא ניסוח שנזועתק מילולית

מהדירקטיבה האירופית.
היו"ר אמנון רובינשטיין
זה נכון, אבל היועצת המשפטית של הוועדה טוענת שזה לא ברור.
אריאלה רבדל-נדקוב
אני מבקשת לאשר את זה כלשונו לקריאה ראשונה, כדי שזה לא יידחה פעם נוספת, כי

זה מאבק מאוד חשוב. את הוויכוח הזה אפשר לדחות לאחר כך. זאת העתקה מדוייקת של

הדירקטיבה האירופית.
היו"ר אמנון רובינשטיין
סיכמנו את הנןשא הזה. יש כאן בעיה של המילים "מובן לנוסע". מובן לנוסע זה ענין

אינדיבידואלי. אני מוכן לקבל את ההצעה של גב' רבדל-נדקוב. נרשום לעצמנו שלקראת

הקריאה השניה נעשה בדיקה משפטית נוספת ונבדוק לא רק את הדירקטיבה האירופית,

אלא את החוקים האירופים.
יוסי פטאל
זה לא קורה באירופה. לא קונים באירופה חבילות עם חוזה.
אריאלה רבדל-נדקוב
זה הניסווו של הדירקטיבה האירופית ולבן אימצנו את זה. קיבלנו את ההסתייגות שלכם

והלבנו לקראתכם.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אנחנו רושמים את ההערה של היועצת המשפטית שחייב להיות ניסוח יותר מוגדר.
עו"ד יעל אונגר
יש לפני הוועדה דוגמאות מהחוקים האירופיים ששלתנו לה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
נכון, אבל אנחנו אימצנו את הדירקטיבה האירופית, מכיוון שהיא משקפת מציאות שהיא

נכונה גם בארץ, שיש באמת חבילות כאלה שהנוסע קונה זמן רב מראש. אם עושים קרח

לאלסקה, אז לפעמים זה שלושה או ארבעה חודשים מראש. מצד שני, יש היום חבילות שהן

מאוד מאוד פופולריות עם בתי מלון, שהנוסע רואה מודעה בעיתון, הוא מאשר אח זה

בטלפון ובקרוב זה יהיה גם באינטרנט. קראתי על חברת "דלתא" ועל כל הסידור החדש

שהיא מוכרת רק באינטרנט.
יוסי פטאל
והיא קונסת את מי שמבטל.
אתי בנדלר
קראתי הבוקר שהם חזרו בהם מהקנס.
היו"ר אמנון רובינשטיין
מי שפותח אתר אינטרנט אמריקאי רואה כמה כרטיסים בתוך אמריקה אפשר לקנות דרר

האינטרנט. אותו נוסע בא לשדה התעופה ושם אנחנו דורשים שתהיה האינפורמציה

המלאה.

אנחנו מאשרים את סעיף 2.
נעמי חזן
אני מסכימה שנעשה את מה שגבי רבדל-נדקוב הציעה. לפי דעתי זה מגן גם על המארגן.
היו"ר אמנון רובינשטיין
הוחלט לקבל את זה, חבל על הזמן.
אתי בנדלר
אני לא חושבת שאפשר להעביר את זה בניסוח הזה, אבל אני לא רוצה להפריע לדיון.
היו"ר אמנון רובינשטיין
נזה את מציעה? הלכנו לפי הדירקטיבה האירופית.
אתי בנדלר
אנחנו לא יכולים להתשמש במונחים שאנחנו לא יודעים מה המשמעות שלהם במשפט

הישראלי. הוצע לכתוב בסעיף 2(א) - בדרך ראויה אחרת, אפשר לקבל את זה כנקודת מוצא

ואחר כך לדון בזה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
החלטה: 1. אני מאשר את סעיף 2 (א) בנוסח הבא: הסכם לרכישת חבילת תיור יהיה

בכתב או בדרר ראויה אחרת.

2. סעיף 2 (ב) אושר.

3. לגבי סעיף 3 לא היו הערות בישיבה הקודמת ולכן אני מאשר את סעיף 3 (א).
מירי חשן
הנוסח הנוכחי בסעיף 2 (ב) אינו כמן הנוסח הקודם.
אריאלה רבדל-נדקוב
אמרנו שאנחנו מאמצים את הדירקטיבה האירופית.
מירי חשן
הנוסח הקודם היה: מארגן ימסור לנוסע לעיון העתק מההסכם. הרי מה שאנחנו עושים

פה ב- 2(ב) אנחנו שוללים את הדרך הראויה וחוזרים ל"בכתב".
נעמי חזן
אחרת אין לך גילוי נאות תה סעיף של גילוי נאות.
מירי חשן
אבל זה לא לפני שנערך ביניהם הסכם.
היו"ר אמנון רובינשטיין
צריך למחוק את המילים "לפני שנערך ביניהם הסכם". זאת לפי הנוסח הקודם.
אתי בנדלך
בעצם צךיך לכתוב לא יאוחר ממועד עריכת ההסכם ובדרך בה נערך ההסכם.
עו"ד דוד ליבאי
צריך לאפשר את זה לפחות לפני העליה למטוס. לכן, כפי שאמר היושב ראש, חמילים:

"לפני שנערך ביניהם הסכם", צריכות להימחק.
היו"ר אמנון רובינשטיין
לגבי סעיף 3 (ב)(1) עד (12): ב-(4) - אמרנו ש"רמתם" זה במקום שאין דירוג.
מירי מירי חשן
זה לא נכון, בי הדירוג בבל מדינה שונה וזה מטעה. אני חושבת שהבי טוב לבתוב

"רמתם", בי אם אומרים דירוג של שלוש או ארבע זה מטעה את הישראלי, בי שלוש או

ארבע באירופה זה לא שלוש או ארבע הישראלי.
עו"ד עובדיה רזיאל
המילה "רמתם" לא אומרת שום דבר.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אם בך נמזור לנוסח של "רמתם ודירוגם". אולי בקריאה השניה נסמיו את השר להתקין

תקנות. גמ דירוג מטעה וגם רמה זה דבר מטעה, מכיוון שאין דירוג ורמה אמידים באירופה.

הייתי במלון חמישה בוכבים ברומא שלא הייתי נותן לו שני בובבים במדינה אוורת.

ב- (9) נאמר: "התנאים והמועדים שבהם יובל מארגן לבטל את חבילת התיור...". זה דבר

מאוד חשוב.
מירי מירי משן
אני חושבת שצריך לחבר את סעיפי המשנה (1) ו-(11).
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מובן לקבל את זה.
עו"ד עובדיה רזיאל
מה לגבי סעיף משנה (8)?
היו"ר אמנון רובינשטיין
(8) - "בל מידע הנחוץ לשם כניסה למדינות הנכללות בחבילה, לרבות תוקף דרכונים,

הצורך להצטייד באשרות כניסה ...".
עו"ד עובדיה רזיאל
בשלוקחים טיסה פלוס לינה האם גם במקרה מה צריך להודיע על הצורך בוויזה?
מירי חשן
צריך לציין את זה לנוסע.
היו"ר אמנון רובינשטיין
היו הערות לגבי הענין הזה, אם כי בנוסח שקיבלתי מפרופ' ליבאי לא קיבלתי הערה

לגבי סעיף משנה (8). למרות זאת אני אומר שיש באן בעיה אחת, שגם אני מודע לה, לגבי

ענין החיסונים שהוא מאוד מאוד מסובך.
מירי מירי חשו
את זה יודעים, זה מידע שיש לכולם. החובה לקבל חיסון לא אומרת איזה חיסון.
יוסי פטאל
אין חובה לקבל חיסון.
נעמי חזן
אתה לא יבול להיבנס לניגריה בלי חיסון מסויים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
האם הבוונה באן עצם החובה הסטטוטורית של מדינות שאליהן נוסעים לקבל חיסון

בלשהו?
מירי מירי חשן
אחרת אתה לא נבנס.
חיו"ר אמנוו רובינשטיין
לגבי הודו לדוגמה, יש רמוח שונות של חיסונים שאנשים מקבלים. בך גם לגבי תאילנד.
אלי אביר
צריר להחליף את המילה "חובה" ב"צורך".
מירי מירי חשו
החובה אינה לחסו אותו, אלא לומר לו שהוא צריך חיסונים.
חיו"ר אמנוו רובינשטייו
סובני הנסיעות לא התנגדו לזה.
יוסי פטאל
אם טעינו פה, אני מבקש סליחה. אנחנו בעצמנו לא מעודבנים ברשימת החיסונים

חמדוייקת ובסוגי הבקטריות בכל מדינה. אנחנו מפנים אותם למרכזים הרלוונטיים.
אריאלה רבדל-נדקוב
זה בדיוק מה שאתה צריך לעשות.
יוסי פטאל
לגבי הנושא של אשרות בניסה אנחנו, כמו שכתוב פה, צריבים ליידע את הנוסע בתנאים

שדרושים לאשרת הכניסה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
יש לי בעיה עם הוזובה לקבל חיסונים, אבל אני מציע דבר אחר. בזמנו הצעתי למשרד

הבריאות שיהיה מרכז ארצי לנושא הזה ושזה יהיה גם באינטרנט. האינפורמציה היא מאוד

לא מלאה והסוכנים לא מקבלים אינפורמציה עדכנית. אני יכול רק להגיד לחם שיש עליהם

חובה לתת את האינפורמציה שיש להם. אני מציע שנרשום הערה לקראת הקריאה השניה

והשלישית שאנחנו נקבל עמדה ממשרד הבריאות בעניו זה. הצעתי למשרד הבריאות להקים

מרמ ארצי, כי לא יתכן שזה יהיה מפוזר, כדי לתת מידע לגבי מה הסיכונים ומה החיסונים.

אם כך נאשר את זה לקריאה ראשונה עם ההערה הזאת.

לגבי ענין הוויזות אני מבקש לשאול שאלה שאינה קשורה בחוק הזה. האם אתם בכלל

פועלים בעניו של הוויזות לארצות הברית? מה פתאום ישראלים צריכים ויזות לארצות

הברית?
יוסי פטאל
איר אנחנו יכולים בכלל להתערב? זו החלטה שרירותית של ממשלת ארצות הברית.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אתם לא ערשיס תעמולה לזה? פעם היתה דרישה לוויזה בכל אירופה ועשינו פעולה

בעזרת משרד החוץ וביטלנו את זה. ארגנטינים נכנסים לארצות הברית בלי ויזה וישראלים

צריכים ויזה, איזה מין דבר זה? מדינות דרום אמריקה, מדינות עניות, נכנסים לארצות

הברית בלי ויזה וישראלים חשודים? אני לא מביו את הדבר הזה. גב' רבדל-נדקוב, צריך גם

להגו על הצרכן הישראלי.
אריאלה רבדל-נדקוב
אני מרימה את הכפפה.
מירי מירי חשו
מה לגבי סעיף משנה (12) - מועדים ותנאים אפשריים לביטול?
היו"ר אמנוו רובינשטיין
לא קיבלתי הערות מהסוכנים על זה, מה עוד שזו קריאה ראשונה. דרך אגב, זה חיוני.
מירי מירי חשו
זה צריך להיות כמו בסעיף משנה (9) - תנאים ומועדים שבהם יוכל הנוסע לבטל את

חבילת התיור.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני חושב שצריך להסביר שהחוק הזה הוא חוק לא רק לעורכי דין. אדם שקורא צריך

לדעת כמה הוא צריך לשלם אם מבטלים את החבילה.

סעיף 4 - מידע נוסף.
לאה ורוו
בסעיף 4 לא היה כל שינוי והוא אושר כולו.
היו"ר אמנון רוכינשטייו
התלטה: סעיפים 4 ו- 5 אושרו.

סעיף 6 - האם יש הערות לגבי סעיף זה?
יוסי פטאל
צריך לעשות פה התאמה ביו הביטול של הרשיון לפיקות, הקמת הקרן שלנו בכניסת

החוק לתוקף.
היו"ר אמנת רובינשטייו
את זה נעשה לקראת הקריאה השניה והשלישית, אז נדע מה העמדה המשותפת למשרד

התיירות ולסוכנים.
אריאלה רבדל-נדקוב
מנכ"ל משרד התיירות צריך לזמן את הישיבה, משום שזה מעכב את כל הדברים.

אני מבקשת להעיר הערה לפרוטוקול ואני לא עומדת על כך שזה ישונה עכשיו. כתוב

ש"מי שאינו תבך בקרו להגנת כספי הצרכנים והוא מציע למכירה או מוכר חבילת תיור

חייב לבטח עצמו בביטוח חליפי ...". אני מציעה להחליף "ביטוח חליפי" ב"בטוחה

חליפית", כי ביטוח אומר רק פוליסת ביטוח ואם אומרים בטותה זה יכול להיות גם ערבות

בנקאית וכד'.
היו"ר אמנון רובינשטייו
אני מוכן לכתוב: בביטוח חליפי או בבטוווה אחרת.
אריאלה רבדלינדקוב
זה יתן הרבה אפשרויות אחרות.
היו"ר אמנוו רובינשטיין
במקרה זה השר יצטרך להתקין תקנות.
עו"ד דוד ליבאי
הענין של בטוחה מאוד מסבך ואנחנו צריכים לשמוע התייחסות של משרד התיירוח, כי

אין טעם לעשות חוק שאי אפשר ליישם אותו.
אריאלה רבדל-נדקוב
אם כך אין צורך להכניס את זה עכשיו, אלא רק לקראת הקריאה השניה והשלישית.
מירי מירי תש1
אני רוצה להתייוזס ברמה העקרונית לעניו האכיפה והפיקוח של הוזוק הזה. שר

התיירות הוא השר הממונה על המוק הזה וברור לי שזו תהיה כמעט משימה בלתי אפשרית.

ניסיתי להסביר את זה בישיבה הקודמת ויושב ראש הוועדה משב שאני מתייתסת לנושא

שהועלה בישיבה אמרת לגבי מה קורה אם אני מארגנת 20 מבר'ה לטיול. אני לא מדברת

על כאלה שמארגנים כמה חברים, אלא ברמה העקרונית. במלחמות היהודים, כפי שאנחנו

מכירים, יכול להיות מצב שבו רק 50% מסוכני הנסיעות יסכימו לקרן. הם יאמרו שהם לא

רוצים להיות חברים בהתאחדות. הדרך הקלה של משרד התיירות לאכוף את החוק הזה הוא

אם כולם יהיו חברים, משום שזה האידיאל להפריט את הרשיונות ולהעביר את הסמכות.
היו"ר אמנוו רובינשטיין
בדומה לאנגליה.

מירי מירי חשף.

כל דרך אחרת, ויש לי נסיון עשיר במלחמות יהודים בכל מה שקשור לצימרים, אם 50%

יהיו הברים, אזי משרד התיירות יהיה אמון על האכיפה של החוק הזה בצורה בלתי

אפשרית. בישיבה הקודמת שאלתי מה יעשה מישהו אם הזמין אצל אחד וגילה שאין לו

ביטוח. יכול להיות שיהיה אחד שיעבור לסוכן אחר ויכתוב על כך גם למשרד התיירות.

יושב ראש הוועדה אמר לי שצריך במקרה מה לפנות למשטרה, אבל יש לנו נסיון בללכת

למשטרה כשהיום הרשיון הוא מכוח החוק.
היו"ר אמנון רובינשטיין
נזה את חושבת שצריך להיות?
מירי מירי חשן
בזמנו פנתה אלינו מהתאחדות סוכני הנסיעות וביקשו שנמליץ למשרד המשפטים על

לשכה סטטוטורית. נתתי חוות-דעת נגד, אך יכול להיות שתהיה המלצה של הוועדה לכך.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מתנגד ללשכה סטטוטורית. יש לנו את לשכת עורכי הדין, שזו צרה צרורה.
מירי מירי חשן
אבל השר שלנו מקבל במתנה חוק שאין לו שום בלים לאכוף אותו. זה לא סוד שמשרד

האוצר מבקש את ביטול הרשיון, אבל לנו אין אנשים כדי לאכוף את החוק גם כשיש חוק.
היו"ר אמנוו רובינשטיין
אז תביאו את זה לוועדת הכלכלה ואני אתנגד לביטול הרשיון.
מירי מירי חשן
החוק הזה יגרום ששר התיירות יוקע פעמיים בשבוע בכל מקוס, על כך שיש חוק והוא

לא אוכף אותו, למרות שאין לו שום שיניים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
ואם זאת עבירה פלילית?
נזירי מירי חשו
אז אני אצטרך ללבת למשטרה שלא עושה בלומ. יש פה שלושה סוגים של עבירות:

פלילית, מינהלית וגם על תוק הגנת הצרכן. לשר לא יהיה שום בלי לאבוף את זה. אם כל

מדינת ישראל תעשה טיולים והם לא יהיו הברים בהתאחדות, מה יעשה השר? צריך לזכור

שוועדת השרים התנגדה לחוק הזה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אנחנו פותהים את בל הנושא הזה מחדש.
מירי מירי חשו
אבל הנושא של הביטוח הוא לא בר אביפה מבחינתנו.
היו"ר אמנון רובינשטיין
מדוע באנגליה הוא בר אביפה?
מירי מירי חשן
בדיוק בגלל זה שבולם נמצאים שם.
אריאלה רבדל-נדקוב
זה לא נכון, 30% לא נמצאים שם.
נעמי חזן
זה בל התפיסה של פיקוח ורישוי, והחוק הזה נעשה בחפיסה אחרת לחלוטין. בגלל זה

גם הוצאנו את הממונה ונערבנו לקראת ביטול הרישוי בכל התפיסה והגישה. אני מבקשת

שתסתכלו על פרק הי סעיף 10. יש פה הרבה דברים לגבי מארגן שאינו סוכן נסיעות, כמו:

ישא באחריות אזרחית ופלילית, בלומר זה בין האזרח לבין בתי המשפט.
מירי מירי חשן
אני מדברת על השטח של המדינה.

נעמי חזן;

לצערי הרב הגישה שלך היא גישה בה את עדיין תולשת על כל הענין של הפיקוח

והרישוי. כאן הונאמנו את כל רוח החוק בדיוק לגישה שלדעתי בבר תהיה בתוקף תוך שנה-

שנתיים. את צריכה להתאים את עצמך, כי לא צריך בכלל את ההתערבות של המשרד.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אם משרד התיירות יתמיד בעמדה הזאת, בקריאה השניה אני אציע קובלנה פלילית

פרטית. אם משרדי ממשלה אומרים שהם לא יבולים לבצע שום דבר, גם לא תלונה

למשטרה, אז למה בבלל לעשות חוקים.
מירי מירי חשו
אני יכולה להתלונן במשטרה, אבל זה ייעצר שם.
היו"ר אמנון רובינשטיין
לפי זה, אני לא יכול להעביר שום חוק בכנסת.
נעמי חזן
כך את מביאה למשק ריכחי בצורה יוצאת דופן.
מירי מירי חשו
בדיוק להיפך. אני לא רוצה את הריכוז של זה בידיי, אני רוצה לצאת מזה.
עו"ד דוד ליבאי
בשלב זה אני מציע להשאיר את הנוסח כפי שהוא, כפי שנעשה על סמך הדיון הקודם,

ולא לזעזע אותו בתוספות כמו "בטוחח אחרת". המילים "בטוחה אחרת" מחזירות אותנו

לשאלת היכולת לבצע. נכון שאני מייצג פה את ההתאחדות, אבל לי יש תפיסה, שמוטב

היה להפריד בין הסוכנויות לבין החאפרים למיניהם. הצעתי לבוא ולומר שהחאפר איננו

מורשה והוא עבריין אם הוא מוכר חבילות. לא כל דבר מותר ואם יש לכם בעיה, יש לכם

בעיה עם חאפרים ותלחמו בהם. אי אפשר לומר שאני נגד רישוי ואני לוחם בחאפרים,

כאשר אין שום יכולת להילחם בחאפרים לפי החוק הזה. אם אומרים לחאפר שהוא עבריין

אבל למרות זאת אתה אחראי לפי החוק הזה בכל, נלחמת בו. משום שאז משרד התיירות

יכול להכות אותו בצד העבריינות, והוא לא יוכל להכות אותו אחרת.
היו"ר אמנוו רובינשטיין
זה מה שהחוק אומר.
עו"ד דוד ליבאי
החוק לא אומר את זה, משום שברגע שחאפר יכול לעשות חכל, אז למעשה אין לו

ערובה ויכולת לתפוס אותו.

זח דיון רציני והבנתי שרוצים להשאיר אותו לסיבוב הבא. לכן אני מציע כרגע לא לועזע

את ההסדר כפי שהוצע, אבל תרשמו לפניכם שההתאחדות אומרת שהסיכום שלה כפי

שהיה עם משרד התיירות, משרד חאוצר וגם ועדת הכספים, שזה לא ניתן לביצוע באופן

מיידי. קרן לא מוקמת מהיום למחר ועד שיש בקרן כספים והיא יכולה להחזיר, זה לוקח

זמן. לכן יש כאן סיפור של הוראת מעבר לגבי הקרן או שצריך לחזור לענין הזה קצת יותר

ביסודיות.
היו"ר אמנון רובינשטיין
זו קריאה ראשונה, אנחנו נתחשב במציאות.
עו"ד דוד ליבאי
אבל אנחנו לא רוצים שזה ייראה כאילו עברנו לסדר היום, כאילו שניתן לבצע את זה

מהיום למחר.
היו"ר אמנון רובינשטיין
שום דבר לא מתבצע מהיום לממר. אני מדבר על בך שכשזה יגיע לקריאה שניה נציע

תתולה שתיתן זמן להתארגנות. אבל אני לא יבול באילוץ הזה של הצעת החוק הפרטית של

תברת הבנסת חזן להסדיר את היחסים המורבבים בין האוצר, משרד התיירות והתאחדות

הסובנים. אני לא יבול לעשות את זה ואני מקווה שעד הקריאה השניה זה יסתדר.
עו"ד עובדיה חיאל
אני מבקש להוסיף פה שמי שלא חבר בקרן להגנת בספי הצרכנים ושאינו חברת תעופה

בינלאומית סדירה. לא יעלה על הדעת שחברות התעופה הבינלאומיות צריבות להיות

בקרן.
היו"ר אמנון רובינשטיין
זה עלה ולא הוברע בישיבה הקודמת. אני מבקש לשמוע טענות לגבי זה.
עו"ד עובדיה חיאל
גם המציאות היא מאת, אם תובעים את חברות התעופה, יש את מי לתבוע ויש

מאחריהן BACKINGמספיק חזק בדי למלא אחרי בל פסק דין שיהיה.
אריאלה רבדל-נדקוב
אני רוצה לחזור לנושא הקודם לגבי הענין של הבטוחות והערבויות. אני רוצה שזה יהיה

מאוד ברור, אנחנו לא חושבים שמישהו לא סובן נסיעות, בגלל שהנושא של ביטול הרישוי

לא היה יחמה שלנו, אלא יתמה של הממשלה. מהרגע שהממשלה יוזמת את ביטול הרישוי,

זה אומר שמישהו שאינו סובן נסיעות ועדין מארגן נסיעה, הוא לא תאפר, בי זה יבול להיות

רק במצב שיש בו רישוי. בשאין רישוי, אי אפשר לקרוא לבן-אדם תאפר ולבן אני מבקשת

לא להשתמש יותר במושג הזה.
עו"ד דוד ליבאי
החוק עוד לא שונה ואי אפשר לדון על סמך ציפיות.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני לא אתייחס לענין הזה בשלב הזה. אני לא רוצה להתייחס להסדר העתידי בשלב

הזה.
אריאלה רבדל-נדקוב
לגבי הנושא של חברות תעופה. גם בשקראנו את הדירקטיבוח האירופיות, חברות

תעופה טסות "באופן מחר" גם לאירופה. אין סיוג בדירקטיבות שאומר שזה לא חל על

חברות תעופה שמארגנות חבילות נסיעות. הם בורנבים שם בדיוק "בל מארגן" והם לא

אומרים למעט בל מיני.
עו"ד עובדיה חיאל
את מדברת על ערובה?
היו"ר אמנת רובינשטיין
סוויס-אייר נותנת ערובה. חברות התעופה הבינלאומיות מוסדרות על פי תוק אתר.
אריאלה רבדל-נדקוב
רק לגבי הטיסה.
עו"ד יעל א ונגר
בדרקטיבה נאמר בפירוש: the organizer and/ or retajdler party to ihe

CONTRACT SHELL PROVUD SUFFICIE EVIDENCE OF SEQRITY וכן הלאה וכן הלאה. אם

אתה נופל בהגדרת "מארגן", תמציא ערובה.
יוסי פטאל
חבילות התיור שמשווקות חברות התעופה, משווקות בדרך בלל על ידי חברות בנות בבל

מדינה. לפי ההצעה של מר עובדיה, מכיוון שזה יהיה בבובע של סוויס-אייר, אותו סב-סוכן

שפועל בשמה יהיה פטור.

נקודה שניה, שליש מהטיסות היום נעשות באמצעות חברות שבר, שהן לא חברות תעופה

סדירות. זה לא סוד שאותו מטוס לפעמים הוא חצי שבר וחצי סדיר. אני מודיע לבם שיש

המון חאפרים בתחום של השבר. אני לא מדבר על טיסות שטסות לגוש המזרחי.
עו"ד עובדיה רזיאל
פה לא מדובר על טיסות שבר.
יוסי פטאל
אם חברת התעופה קיבלה היתר ברשות, בעצם האישור שניתן על ידי הרשות פוטר

אותת משיווק חבילות מרפא לרומניה נניח, עם צירטרים מיוחדים שיש לשם. בל הסיפורים

שכל פעם אנחנו מזדעזעים מהם ובגינם גם ממציאים את החוק הוא בגלל שחברות תעופה

או שבר נפלו, לא סובנים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
יש הבדל בין הרישוי לטיסות שבר לבין הרישוי לחברת תעופה.
עו"ד עובדיה רזיאל
הגימיק הכלכלי של חברות החעופה הסדירות הוא לא פחות מהערובה של הסובנים.
יוסי פטאל
אני לא מביר את הערובות האלה וכדאי לדון בהן.
עו"ד דוד ליבאי
קרן צריכה להיות חזקה, ואם תוציאו את החזקים מהקרן, מי יתמוך בקרן?
היו"ר אמנון רובינשטיין
השאלה הזאת תישאר פתוחה, אנחנו נכריע בה בקריאה השניה. אני מבקש עמדה רשמית

של משרד התחבורה ומשרד התיירות. כמו כן אני מבקש לדעת מה הנוהל באירופה לגבי

חברות תעופה סדירות שמקבלות רישוי. אני לא מדבר על טיסות שכר, כי עם חברות שכר

יש הרבה בעיות. דרך אגב, זה לא מפחיד אותי שבאותו מטוס יהיו כאלה וכאלה, מכיוון

שזו אחריות כלפי הצרכן.

אם באירופה קיימת חובת ערובה, אנחנו נעשה את זה גם פה. יש גם ענין של הסכמים

בינלאומיים ואני לא יכול להכניס את זה ככה בלי לקבל את עמדת שר התחבורה.
יוסי פטאל
זה נוגע לטיסות בלבד ולא על חבילות.
היו"ר אמנון רובינשטיין
הענין הוא של יכולת פירעון. גילוי נאות חל על כולם.
עו"ד עוכדיה חיאל
ניגשים לא נכון לבעיה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
חבל על הוויכוח, קיבלתי החלטה בענין הזה.
נעמי חזן
אני משתוממת מאוד מהדיון בענין של המעמד של חברות תעופה, כי בעצם הסוגיה היא

סוגיה פונקציונלית ולא אחרת. ברגע שחברת תעופה ממלאת את הפונקציה של מארגנח

חבילת תיור, חלים עליה כל הסעיפים בחוק. ברגע שסוטים ימינה או שמאלה מההגדרה

הפונקציונלית, אז אנחנו בצרה.
עו"ד דוד ליבאי
ואז מחפשים פתח מילוט.
היו"ר אמנון רובינשטיין
חברת הכנסת חזן, את מסכימה שאני לא יכול לקבל כאן החלטה בלי לשמוע את משרד

התחבורה.
נעמי חזו
אין ספק בכך, אבל אני רוצה לומר שכל מיני אנשים שעוסקים בעיקר במשהו אחר, גם

עושים דברים נוספים. וברגע שהם עושים את הדבר הנוסף, הם חייבים לעמוד בתנאים. אני

יודעת שזה שר התחבורה, לכן ההחלטה של היושב ראש נכונה. כמו כן, בהמשך הדיון אני

אמשיר לטעון בצורה שיטתית שלארגן חבילת תיור זו פונקציה, וכל מי שעוסק בזה, ולא

איכפת לי אם הוא לבן, שחור, גבר, אישה, סוכנות, קבוצה אקראית או חכרת תעופה, חייב

לעמוד בתנאים האלה. זאת התפיסה הבסיסית.
עו"ד עובדיה חיאל
יש כאן בעיה של היכולת לעמוד בפיצוי. כל הנקודה של הערובה היא כדי שאם מישהו

יחוייב, הוא יוכל גם לפצות לפי פסק דין.
נעמי וחן
ברגע שאתה מוכר לי weekendבאירופה עם מלון, אתה ארגנת לי תבילת תיור ואתה

תייב על פי החוק.
עו"ד דני יערי
מכיוון שבדיוק לאותה מטרה כל מארגן הפקיד ערובה, לא יעלה על הדעת שנפקיד

בדיוק לאותה מטרה שתי ערובות. זה עולה הון כסף.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני לא אשנה את החלטתי ובלי לשאול את שר התחבורה, אני לא אאשר את זה.
עו"ד דני יערי
אני מבקש שאם ניתנה ערובה לרשות אחרת, לא יתנו פעמיים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני לא אכריע בזה בקריאה הראשונה בלי לקבל את עמדת שר התחבורה.
ניר ח
אני רוצה לחזור לסעיף 3 (ג). אני מקבל לחלוטין את מה שאמרה חברת הכנסת נעמי וחן,

שאנחנו מדברים בחוק שדן ביחסים בין האזרח לבין זה שמוכר לו את החבילה, ולא בנושא

של פיקוח ממשלתי. התפקיד שנראה לי שמוטל פה על שר התיירוח הוא לאשר את פוליסת

הביטוח. אני מציע לבחון עם הממונה על הביטוח במשרד האוצר, מי צריך להיות הגורם

שיעשה את זה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אנחנו נקבל עמדת ממשלה לגבי זה לקראת הקריאה השניה והשלישית.
מירי מירי חשן
בהצעה החדשה נמחקה הגדרה של "נוסע". אני לא יודעת אם זה בכוונה או לא. כמו כן,

בסעיף 9, בתובענה ייצוגית, מתייחסים לנוסע.
לאה ורוו
אם ההגדרה נמחקה, אזי זאת טעוח.
היו"ר אמנון רובינשטיין
החלטה: סעיף 6 (א), (ב) ו-(ג) אושר בכפוף להערות שהושמעו לגבי תיקונים עתידיים.

סעיף 7 - האם יש הערות לגבי סעיף זה?
עו"ד צביקה גלמו
במסמך שהגשנו לפני זמן רב לוועדה, ביקשנו, ונדמה לי שבפעם האחרונה הנושא הועבר

למשרד המשפטים בדי שיתן את וזוות דעתו בעניו הזה, שאם מארגן עמד בהתייבויותיו על

פי סעיף 6, כלומר, נכון להיום הוא חבר בקרן או מבוטח, אזי לא יחול עליו הנושא של

3נבירות מינהליות. לא הגיוני שיהיה על אדם בזה גם החבות של עבירה מינהלית, גם

החבות הפלילית, גם החשיפה בפני תובענה ייצוגית וגם החשיפה בפני בל תביעה רגילה.

יושב ראש הוועדה שמע את הענין לפני במה ישיבות, ראה אותו בחיוב והפנה את זה

למשרד המשפטים כדי שיתן את דעתו על העניו הזה. זו חבות שהיא מעל ומעבר לכל היגיוו

סביר.
היו"ר אמנוו רובינשטיין
אם הביטוח לא מספיק?
עו"ד צביקה גלמו
יכול להיות שפוליסת ביטוח לא תספיק?
אתי בנדלר
כן, ביטוח מיועד למטרה מסויימת.
עו"ד צביקה גלמו
אפשר להגיש תביעה לבית המשפט או שאפשר להתאגד עם עוד כמה חברים ולהגיש

תובענה ייצוגית, אבל לא ייתבן שיהיה מצב שבו יהיו עבירות מינהליות.
אתי בנדלר
נבדוק את זה אתרי הקריאה הראשונה.
היו"ר אמנוו רובינשטיין
ביקשתי ממשרד המשפטים לחת את דעתו אם תהיה אחריות משולשת, גם אזרחית, גם

פלילית וגם עבירה מינהלית.
אתי בנדלר
מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים נמצאת זה זמן בעיצומים, ולכן הם לא פועלים.

בגלל לחץ של עבודה לא טיפלתי לחלוטיו בחוק הזה ולכו לא בדקתי כאו שום סוגיה

משפטית, מקטן ועד גדול. לכן, אנחנו נצטרך לעשות דברים אחר כך. זה נוסח ראשוני.
עו"ד צביקה גלמו
זה לא שונה מהצעת החוק.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מבקש לרשום הערה, שהשאלה הזאת עלתה בישיבה הקודמת ומשרד המשפטים לא

התייחס אליה. הצוות במשרד המשפטים לא ישב בסוגיה הזאת, אבל אני מתאר לעצמי

שהבעיה הזאת עלתה בחוקים אחרים, של אחריות כפולה, משולשת וגם מרובעת. אנחנו

צריבים חוקים שיהיו מעשיים ושלא יטילו נטל לא סביר. לבן אנחנו נאשר את סעיף 7

בכפוף להערה הזאת שאנחנו מבקשים ממשרד המשפטים חוות דעת לקראת הקריאה השניה

והשלישית. אנחנו מבקשים לבדוק אח העניו של האחריות הכפולה, המשולשת והמרובעת.

מירי מירי חשו-.

האם נרשמת גם ההערה שאיו אפשרות לאכוף ולפקח סעיפים של עבירות בחוק הזה?
נעמי חזו
לפי דעתי זה נרשם עשר פעמים.
היו"ר אמנוו רובינשטייו
ראשית, הפרוטוקול קיים. שנית, אני רוצה לומר דבר פשוט מאוד: אנחנו קובעים עבירות

בהרבה מאוד דברים, והבעיה של משרד התיירות היא הבעיה של הרבה משרדים

ממשלתיים, שטוענים שהמשטרה לא מטפלת בעבירות מסוג זה. צריר להציע למשרד

המשפטים, זה הוצע בעבר, שיהיה מרכז בנושא העבירות המינהליות ושיוקצב לזה כוח

אדם. אני אומר שאם זה לא יהיה, אז רוב החוקים האלה לא נאכפים. את לא יוצאת דופו

בעניו הזה. העברנו שורה של חוקים שאנחנו יודעים שהמשטרה לא תטפל בהם, אנחנו

מכירים את זה. זה אמור לגבי שמירת נקיוו ובדברים מאוד מאוד חיוניים לאזרח. אני מקווה

שמי שיהיה ממונה על זה בממשלה הבאה, יחזור להצעה הקודמת של מרכז לעבירות

המינהליות, דהיינו, שהדברים האלה לא יעברו דרו המשטרה ולא דרך בתי המשפט, וכך גם

יוקל הנטל מעל בתי המשפט והמשטרה.

את מעלה דבר שהוא נכוו לגבי כל החקיקה של הכנסת ואת דורשת ממני שאני לא

אחוקק חוק שדרוש לטובת הצרכו, משום שהמשטרה לא מטפלת בזה. אני לא יכול להסכים

לכך.
מירי מירי חשו
אני חושבת שאם לא היה את הענין של הבטוחה, אלא משהו - -
אריאלה רבדל-נדקוב
אי אפשר להמשיך בצורה מאת. זה באמת לא פייר מה שאת עושה.
היו"ר אמנוו רובינשטייו
בשלוש ישיבות דנו בעניו הזה. אמרה כבר חברת הכנסת חזו, שאנחנו ממירים את

הרגולציה בחובה שהפרתה היא משפט פלילי.
נעמי חזו
גב' מירי חשו, אני יכולה לתת לך הרצאה סדורה על הרה-רגולציה ואיך מטפלים בזה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
הבעיה מובנת והיא הבעיה של כל המשרדים שהם אמונים אל אכיפת חוקים בישראל.

המשטרה לא מטפלת בדברים האלה, ואנחנו יודעים את דה. צריו מנגנון חליפי ואני מקווה

שהוא יוקם אי פעם.
החלטה
סעיף 7 אושר.

האם יש חערות לסעיף 8?
החלטה
סעיף 8 אושר. סעיף 9 אושר כבר.

אנחנו נוסיף את ההגדרה של "נוסע''.
מירי מירי חשו
הגדרת ''נוסע'' - מי שרוכש חבילת תיור ממארגן.
לאה ורון
זה נשמט בהדפסה ויוסף לסעיף ההגדרות.
היו"ר אמנון רובינשטיין
האם יש הערות לסעיף 10?
עו"ד דני יערי
האדם שמוכר, על פי סעיף 10, נכנס בדיוק להגדרת ה"מארגן".
היו"ר אמנון רובינשטיין
ברור.
עו"ד דני יערי
אז אם כל החוק חל על אדם מה, אז בשביל מה אנחנו צריכים את סעיף 10?
נעמי חדן
כדי להסיר כל ספק.
אריאלה רבדל-נדקוב
זה לפי בקשת התאחדות סוכני הנסיעות וכדי להסיר כל ספק.
עו"ד דני יערי
אבל עבירה קיימת לגביו, על פי הגדרתו.
אתי בנדלר
זה נכון, זה מיותר לחלוטין, כי כל החוק חל עליו.
עו"ד עובדיה חיאל
בסעיף 10 בתוב: מי שאינו סוכנות נסיעות. צריך גם להוסיף: ואינו תברת תעופה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אנחנו נבטל את סעיף 10.
עו"ד צביקה גלמן
בהתחלה העדתי בנושא "אדם". הצעתו של פדופ' ליבאי היתה שאם אתם מקבלים את

נושא "אדם", אזי צריו לחול סעיף 10 בפי שהוא בתוב פה. אני רואה שאומצה בחלקה

הבקשה הזאת, ולכן יהיה מצב שבו מחד גיסא אדם לא יתוב בחבות כמארגן, כי הוא לא

מארגן.
היו"ר אמנון רובינשטיין
סעיף 10 הוא סעיף מיותר, משום שהוא בלול בסעיף 7. כל אדם, כפי שהוא מוגדר

בחוק, גם אם אין לו רשיון, אם הוא עוסק בזה, הוא נכנס לסעיף ההגדרות של החוק הזה

ואם הוא לא ממלא את חובות החוק, הוא עובר עבירה פלילית.
עו"ד צביקה גלמו
אני מפנה את אדוני לסעיף 7 (ב). בסעיף זה נאמר: "עבר מארגן על הוראות סעיפים ...".
נעמי חזן
"מארגן" זה גם מי שאיננו רשונן.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אתה רוצה לחזור לענין של להוסיף סעיפים נפרדים לסוכן. אני לא אעשה את זה.
מירי מירי חשן
מארגן צריר להיות סוכנות נסיעות כפי הגדרתה, ולא "או אדם אחר". סעיף 10 מרחיב

ואומר שהחוק הזה חל גם על חאפרים. זאת חשיבה משפטית נכונה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
ברגע שהגדרתי את המארגן כמלל אדם אחר, לא צריך את זה. קיבלנו בישיבה הקודמת

הכרעה בענין הגדרת "מארגן", אני לא אפתח את זה מחדש.
עו"ד צביקה גלמן
המצב הוא מה, ואני לא רוצה להיכנס לאיזו פרשנות משפטית מאת או אחרת שיפרש

אותה בית המשפט ביום מן הימים. לדעתי, ואדוני בוודאי מבין, שייתכן בהחלט מצב שאם

הדברים יישארו כפי שהם ובהגדרה יהיה "או אדם", זה יהיה גן עדן לאותם חאפרים שכל

החוק הזה למעשה בא במטרה למנוע מאותם אנשים להמשיך לעשות עוולות.
היו"ר אמנון רובינשטיין
תן לי דוגמה אחת מעשית למה ההבדל.



עו"ד צביקה גלמו-.

המעשיות תיברון על ידי פרשנות החוק בבית המשפט.
היו"ר אמנון רובינשטיין
איפה לפי דעתך קיים ההבדל? אני אומר לך שאין הבדל.
עו"ד צביקה גלמן
ייתבן שיבוא אותו אדם שלא עמד בכל תבויות החוק הזה, יעשה את מה שהוא עושה גם

היום --
היו"ר אמנון רובינשטיין
והוא יעבור עבירה פלילית. יש כאן ויכוח בין משפטנים לסמנטיקה המשפטית, אם צריר

להגדיר "מארגן" כר ולהוסיף "אדם" , או להיפר. אני לא עוסק בזה לקראת הקריאה

הראשונה. בניגוד לגב' מירי חשן, אני חושב שהדרך הנכונה היא לתת הגדרה רחבה של

מארגן ולהטיל על כולם חבות פלילית.
החלטה
סעיף 10 מבוטל.

סעיף 11. סעיף זה תוקן לפי בקשת הסוכנים. האם יש הערות לכר?
עו"ד דוד ליבאי
במכתבי ביקשתי להוסיף הגנה, שמי שמשווק ישירות באופן שאם הוא העביר את כל

המידע שידוע לו, שהועבר אליו על ידי המארגן, אז הוא פטור. זאת כדי ליצור זיקה ישירה

מכוח החוק בין הצרכן לבין המארגן הראשי, שלא יטען שאי אפשר לתבוע אותו. זה נראה

לי צודק.
היו"ר אמנון רובינשטיין
את זה דחינו בישיבה הקודמת.
עו"ד דוד ליבאי
לא, להיפר. יושב ראש הוועדה דחה גירסה מסויימת שחייבה תיקון ההגדרות, ואמר

שהוא מוכן מבחינת המשפט המהותי ליתן פה את ההגנה. כר אני הבינותי.
היו"ר אמנון רובינשטיין
זה בא מכוח סעיף 11 (ב).
עו"ד דוד ליבאי
לא, זאת שאלה נפרדת. אמרנו שאפשר לפי כללי הפרוצדורה לצרף, אבל טוב שיראו

בחוק הזה שאפשר לצרף צדדים נוספים. באן השאלה אינה הצירוף, אלא השאלה המהותית

איר יפסוק בית משפט. כשבא סוכן ואומר שהוא קיבל מהמארגן הראשי את כל התנאים

והוא הננביר את זה לצרכן, אבל יש נושאים שקשורים בביקור מסויים שכלל לא הובאו

לידיעתו והוא לא יכול היה לתת אותם, ולכן הצרכן צריר ללכת למארגן הראשי.
היו"ר אמנון רובינשטיין
זאת תהיה טענת הגנה לסוכן או למארגן, אם כל האינפורמציה שהוא העביר לנוסע היא

האינפורמציה שהוא קיבל מהמארגן הראשי.
עו"ד דוד ליבאי
זאת טענת הגנה, אפשר לרנבוע אותו. אבל לפוזות שאם הוא מראה שהוא הקפיד - -
היו"ר אמנון רובינשטיין
האם זה לא מובן מאליו?
עו"ד דוד ליבאי
לא. לפי זה יש לו אחריות אבסולוטית. על כל מארגן יש אחריות אבסולוטית ואם

אומרים לו שהוא לא העביר פריט מסויים, הוא אשם. אם הוא יאמר שהוא לא קיבל את

הפרט הזה, זאת לא הגנה.

זה ענין של המשפט המהותי, ענין של משפט פלילי תה גם הגננת. אם זה לא יהיה, זה

איננו, זה לא מובן מאליו. יש גבול, אנחנו מטילים פה הרבה חובות על סוכני נסיעות, אבל

גם קצת צדק צריר לעשות איתם. לכן אני הצעתי את הנוסחה: "תהיה זאת הגנה למארגן

המשווק חבילת תיור ישירות לצרכן, אם יראה שהביא לידיעת הצרכן את כל המידע

שהעביר לו מארגן החבילה. לא מילא המארגן שהכין או שיווק את חבילת התיור אחר

חובת הגילוי כלפי מארגן אחר או כלפי הצרכן, רשאי הצרכן לתבוע אותו על הפרת החובה

ועל כל נזק שנגרם לו כתוצאה ממנה". לכן, אני כן דואג לצרכן, אני יוצר פה מכוח החוק

זכות לתבוע את המארגן הראשי, אבל אני גם נותן הגנה לצרכן הקטן בזה שהוא העביר

הכל. אני חושב שזאת עשיית צדק.

אני מבקש שזה יהיה כבר בקריאה הראשונה, אחרת נביא את זה לציבור הסוכנים ויש

פה רק גזירות ת"ח ות"ט. אין פה משהו שדואג לעשות צדק עם סוכן קטן.
נעמי חזן
אני מציעה לדחות את הבקשה הזאת משתי סיבות: 1. אנחנו הרי דנו באפשרות שאפשר

לצרף.
עו"ד דוד ליבאי
אבל זה לא פותר. זאת טעות בהבנת החוק.
נעמי חזן
בגלל זה הוספנו את סעיף 11 (ב): "נתבע מארגן על פי חוק זה, תהיה לו הזכות לצרף

נתבעים נוספים לצורך בירור וחלוקת החבות בין כל אחד מהנתבעים". לכן, משום שאנחנו

יודעים שיש פה סידרה של אנשים שמעורבים, בכוונה, מלכתחילה, על פי בקשתכם, הכנסנו

את הענין כדי לאפשר בדיוק את חלוקת העבודה והחבות.
עו"ד דוד ליבאי
איזה חבות יש לי הסוכן, שאני מסרתי לו הכל?
נעמי חזו
אני חושבת שהיתה בדיוק התייחסות ורגישות, לבן הוסף 11 (ב) שלא היה בהצעה

המקורית.

דבר שני, מה שמבקש פרופ' ליבאי, זה שאנחנו נציע בחקיקה אפשרות של טיעון להגנה.
עו"ד דוד ליבאי
זה פלילי, חה מקובל שיש טענות הגנה.
נעמי חזן
בחקיקה?
עו"ד דוד ליבאי
בוודאי. לחבר דירקטריון תהיה זו הגנה אם הוא עשה בל מה שהוא יבול היה לברר את

הענין ובד'.
נעמי חזן
אני יודעת שאתם פרופסורים למשפטים ואני רק פרופסור למדע המדינה. אבל משום

שלפעמים, במו בבחירה הישירה, פרופסורים למדע המדינה יודעים יותר מפרופסורים

למשפטים, אז ייחבן מאוד שבדאי לשמוע את זה.

עם בל הבבוד, השארנו בסעיף 11 (ב) את הפתח, ואין צורר להוסיף את ההצעה שהעלה

פרופ' ליבאי ברגע. הייתי משאירה את המצב במו שהוא ואם יש צורר ואם יהיה טיעון

יותר משבנע, נדון בזה בהכנה לקריאה שניה ושלישית.
היו"ר אמנון רובינשטייו
אני רואה את המבתב של התאחדות סובני הנסיעות. הם ביקשו בסעיף 11 (3), במסמר
של ההתאחדות
"נתבע מארגן או קמעונאי טל פי חוק זה, תהיה לו הזבות לצרף נתבעים

נוספים לצורר בירור חלוקת החבות מבל אחד מהנתבעים". היה דיון על בר וקיבלנו את זה.
יוסי פטאל
בשנוח לצטט את הדירקטיבה, מצטטים. בשלא נוח, מתעלמים. בדירקטיבה יש את

ההפרדה בין קמעונאי לסובן.
עו"ד דוד ליבאי
אתם יוצרים אנטיגוניזם של חוסר צדק בלפי סובני הנסיעות.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אבל זה מה שביקשה התאחדות סובני הנסיעות.
עו"ד דוד ליבאי
הם לא היו ערים לזה.
עו"ד צביקה גלמו
למען הצדק, בואו נעשה סדר. ביקשנו באותו מסמך הרבה דברים נוספים שהם חבילה

אחת. אם היא היתה מתקבלת בפי שהיא, סעיף 11 (3) היה חלק ממנה.
עו"ד דוד ליבאי
יושב ראש הישיבה אמר שהוא לא רוצה לחזור להפרדה בין קמעונאי למארגן. אז גם

נאמר שמבלי לחזור להפרדה בבללותה הוא מובן לשקול או מובן אפילו לאשר, הגנה

במשפט המהותי. לבן זה הניסוח שהבאתי, היינו, הגנה במשפט המהותי.
אריאלה רבדל-נדקוב
פרופ' ליבאי צודק. זו היתה האמירה הראשונה של היושב ראש, ואז אנחנו העלינו את

ההסתייגות שלנו ואמרנו שזה יצור טרטור מתמשך ובלתי נסבל לצרבן. בי ברגע שהוא

יתנער מהאחריות שלו בגלל חובת ההגנה שהוא שם לעצמו, ישלחו את הצרבן לתבוע את

החברה. היושב ראש קיבל את עמדתנו בענין הזה והשאיר את זה במו שזה.
היו"ר אמנוו רובינשטיין
אני לא יבול להכניס עבשיו הגדרה של סיטונאי.
עו"ד צביקה גלמן
זאת היתה החבילה שביקשנו.
עו"ד דוד ליבאי
הניסוח שלי לא מצריך שום שינוי בהגדרות. הלבתי עם ההערה של יושב ראם] הוועדה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני רוצה לשאול אותך במומחה למשפט פלילי. יש ספק שאם בא סובן נסיעות ואומר

שבל מה שהוא העביר לצרבן, זה מה שהוא קיבל מהחברה המארגנת, שהוא יצא פטור? יש

ספק בזה?
עו"ד דוד ליבאי
בוודאי שהוא אחראי, משום שחובת הגילוי היא חובה אבסולוטית. אם הוא לא קיים,

הוא אשם בפלילי. טענה של סובן שהוא לא יבול היה לדעת על דבר מה ושזה לא הועבר

לו והוא הוטעה, זאת לא הגנה. אני חושב שמגיעה לו הגנה. הצרבן צריך באופן טבעי

לתבוע את המשווק הישיר ויתבע את המשווק השני. אם טעה או אם שיווק לא נבון, מיד

יצורף המארגן הראשי. אין לסובן הגנה, זה לא ברור מאליו. אם תראו את חובת הגילוי,

האיסורים הם אבסולוטיים. בל מארגן וגם המובר ישירות, הוא בגדר המארגן וגם המשווק

הראשי הוא בגדר מארגן. הוחלט לא להפריד ביניהם.

נזה שהסובן צריך לעשות הם העניינים המהותיים. הוא הודיע בהתאם למה שנמסר לו.

מסתבר שאם לא נמסר לו משהו או הוטעה, אין לו הגנה. אני חושב שצריך לאפשר לו הגנה,

בייחוד שהסעיף שאני מציע מחייב את המארגן הראשי. המארגן הראשי חייב אוטומטית

חח באותו משפט. בית המשפט יגיד שהוא שובנע שהמארגן הראשי לא מילא את חובת

הגילוי הן בלפי המארגן הקטן והן בלפי הצרבן ולבן הוא דן אותו ובו'.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני רוצה לקרוא קטע מפרוטוקול הישיבה שהתקיימה ב- 12 בינואר שנה זאת, דבר שלא
ראיתי קודם. שם אני אומר
"הסוכן שמכר לי את זה, חברה פלונית, יכול לא רק לצרף את

הנתבע, אלא כדי להסיר ספק אנחנו נאמר שהאחריות על אי הגילוי היא בידי מי שהיה

אשם בהטעיה". אלן זיסבלט אמה "זה רק ביניהם". אריאלה רבדל-נדקוב אמרה: "נכון, לא

מול הצרכן".

זה נכון, זה צריו להיות ביניהם.
נעמי חזן
זה בדיוק הטיעון למה צריך להכניס את סעיף משנה (ב).
יוסי פטאל
אנחנו לא שולחים את הצרכן לעזאזל.
אריאלה רבדל-נדקוב
אתם אומרים לצרכן שיתכבד ויונבע את החברה ולא את הסוכן, כי הסוכן לא אחראי

לזה.
יוסי פטאל
אחרת את תפילי את כל הסוכנים הקטנים.
אריאלה רבדל-נדקוב
זה חוק צרכני.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מודה ומתוודה שלא זכרתי את הנקודה הזאח. יש כאן בעצם הסכמה שבין הצדדים,

לא כלפי הצרכן, מי שמטעה נושא באחריות מלאה.
יוסי פטאל
מה זה מפריע לצרכן.
אתי בנדלר
ביו הצדדים ולא כלפי הצרכן. מה שמציע פרופ' ליבאי מיועד לפטור כלפי צרכן

בנסיבות מסויימות.

אני חוזרת שוב ומתנצלת שלא היה לי הזמן הראוי להתעמק בסוגיות שהחוק הזה מעלה,

גם לא בניסוון. לכן מה שאני אומרת, על פני הדברים נראה לי, שאם נכניס את הנוסח

שפרופ' ליבאי מציע כרגע, זה מעורר בעיה. זאת משום שחובת הגילוי, על פני הדברים

כרגע, קיימת רק בין מארגן לבין נוסע. היא איננה קיימת בין מארגן למארגן. זה אומר שאם

אני באה לסוכן הקטן או מארגן, כפי שמוגדר בחוק, ומסתבר שחובת הגילוי היתה חלקית

ולא תאמה את מה שקורה בשטח וכיוצא בזה, ואני מגישה נגדו תביעה, אז המארגן הקטן

יכול לתבוע את המארגן הגדול, שיכול להיות גם מארגן בחוץ לארץ. אבל, אם המארגן

הקטן לא ביקש פרטים ולא קיבל פרטים מהמארגן הגדול, אלא נהג בצורה חאפרית,

במשמעות הישראלית - -
יוסי פטאל
הוא אשם לפי החוק.
אתי בנדלר
לא, הוא לא אשם, משום שאז הוא יגיד שהוא מסר את כל מה שמסר לו המארגן הגדול.

זה שהוא לא החעניין תה שהוא לא שאל תה שאין חובת גילוי כרגע , לפי הנוסח המוצע,

בין מארגן גדול ובין מארגן למארגן. זה כאילו לא קשור לענין, נזספיק שהוא יאמר שהוא

מסר את כל מה שהוא קיבל מהמארגן הגדול. על פי הצעתו של פרופ' ליבאי נראה לי שזה

יפטור אותו מחבות, והצרכן ישאר קירח מכאן ומכאן.

לכן, אינני בטוחה שזאת חוות דעתי הסופית, כי לא בדקתי את הענין, אבל אני חושבת

שהדברים טעונים ליבון לפני שאנחנו מכניסים הוראה כזאת.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני חושב שעל פי הפרוטוקול, ההחלטה בישיבה הקודמת היחה ברורה. כלפי הצרכן -

כולם אחראיים. ביחסים בין הנתבעים, מה שנקרא צד ג', צריכה להיות הוראה - -
אתי בנדלר
אני לא יודעת אם צריר את זה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני רוצה שיהיה משהו, כדי שלא יטענו שזה נושא חדש. אני מבקש שתהיה הוראה בין

הנתבעים, שאומרת שבין ה3תבעים האחריות היא על המטעה.
אתי בנדלר
אז יש כאן ענין של חלוקת החבות.
נעמי וזזו
אני רוצה לשכנע שלא צריך את זה כרגע. א. זה בכלל לא נושא חדש ואפשר להוכית את

זה פעמיים, כי זה נמצא בפרוטוקולים. הייתי נושאירה את המצב כמו שהוא. בעצם אנחנו

אומרים לענף שהם צריכים לעשות רגולציה ביניהם. איך הם יסדירו את העניינים ביניהם,

זה עניינם, רק שהם צריכים לדעת שאסור לבלבל את הצרכן. אם מוסיפים את הסעיף הזה

עכשיו, זה יוצר בעירת מהותיות בחוק, משום שזה גורם לבלבול אצל הצרכן.
היו"ר אמנון רובינשטיין
לגבי הצרכן אנחנו השארנו את החבות המלאה.
נעמי חזן
לא. אני אסביר לו מה יקרה מעשית. אנתנו צריכים לתרגם את הענין למונחים

קונקרטיים. הצרכן תובע את הסוכן שמכר לו. הסוכן אומר שהוא נתן את מה שהוא יודע

ומישהו אחר הטעה אותו. הם רבים, ואנחנו נותנים להם את הזכות בינם לבין עצמם.
עו"ד דוד ליבאי
למה אדם שלא אשם יורשע?
נעמי חזן
הוא יכול לצרף נונבע נוסף.
עו"ד דוד ליבאי
אלה זכויות אדם. לא איכפת לי מה שתעשי עם ממון, אבל אני נותן כאן הגנה במשפט

פלילי. למה זכאי ייצא אשם?
מירי מירי חשן
האם אי אפשר לבקש לצרף נתבעים נוספים? צריך לציין שסעיף 11 (ב) מתייחס לתביעה

אזרחית.
נעמי חזן
אני מציעה להשאיר את המצב כמו שהוא כרגע, בגלל שוודאי שמי שהטעה הוא האשם

ובגלל זה יש אפשרות לצרף נרנבעים נוספים.
עו"ד דוד ליבאי
זאת הערה נכונה רק בהליר אזרחי. אי אפשר לפרש את סעיף 11 (ב) ומוטב שיהיה כתוב

שזה רק בהליר אזרחי, משום שבהליך פלילי הסמכות היא בידי היועץ המשפטי ונציגיו. רק

הם יכולים לתבוע, אלא אם כן תכניסו לכאן את הקובלנה הפלילית, ואז זה דורש צוות

נוסף.
אתי בנדלר
כדי לרכות, כדי שאיש לא יטען ויוכל להעלות נושא חדש לאתר הקריאה הראשונה, אולי

כדאי: נתכע מארגן על פי חוק זה, תהיה לו הזכות לצרף נתבעים נוספים לצורך בירור

אחריות כל אחד מהם וחלוקת החבות ביניהם. להוסיף אותם לצורך בירור אחריות, כל אחד

מהם.
נעמי חזו
בסדר, כי זאת הכוונה.
אתי בנדלר
אין חוק פלילי, אין נתבע, יש נאשם.
מירי מירי חשו
מדובר בתליך האזרחי, לא בפלילי.
היו"ר אמנת רובינשטיין
פרופ' דוד ליבאי, אתה מעלה על דעתך שהיועץ המשפטי לממשלה יעמיד לדין סוכן,

כשהוא אומר שהוא לא אשם בשום רשלנות, כי הוא העביר את מה שאמרה לו חברת

התעופה?
עו"ד דוד ליבאי
אני לא יודע. מקבל את זה עורך דין פלוני להיות התובע בעבירות לפי חוק זה והוא

מקבל משכורת, אז הוא מגיש תביעות. תסלח לי שאני אומר לך מה הפרקטיקה. לא הייתי

מעלה על דעתי שהיועץ המשפטי או פרקליטת המדינה אישית יעמידו לדין. אני כן מעלה

על דעתי שעורך דין שעובד שם יעשה את זה.
היו"ר אמנת רובינשטיין
החלטה: אנחנו נקבל את סעיף 11 (ב) בניסוח המשופר של היועצת המשפטית של

התעדה. אני מבקש ממשרד המשפטים להביא לנו, לקראת הקריאה השניה והשלישית,

הצעה בנושא החבות הפלילית, כאשר ברור שכל האחריות מוטלת לא על סוכן הנסיעות,

אלא על מי שסיפק את האינפורמציה ואין רשלנות מצידו.

אני אומר עתה דעה אישית, אני לא תושב שצריך לפטור אותו מאחריות פלילית, אבל

אני לא יכול לעשות את זה בלי עמדת משרד המשפטים.
מירי מירי וזשו
המילה "נתבע", היא לא הגדרה, אלא פועל.
אתי בנדלר
אני מקבלת את הערתך. נכתוב: נתבע מארגן על פי חוק זה בהליך אזרחי.
היו"ר אמנת רובינשטיין
לגבי סעיף 12 לא היו הערות.
עו"ד דני יערי
זה לא נכון. הסעיף הזה סותר את כל חופש ה חחים. יבוא אליי נוסע, קיכל בתנוורה

שירות, האם הוא יוכל לטעון שלמרות שהוא קיבל תמורה ולמרות שהוא הסכים, לא היו

דברים מעולם? האם יעלה על הדעת דבר מה? איפה חוק חופש החוזים? איפה תוק חופש

העיסוק? אני לא מבין את הדבר הזה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אמרנו שכל נלה שאנחנו רוצים זה גילוי נאות. אם בגילוי הנאות נאמר שאין התחייבות

כלפי מלון מסוג מסויים, אנחנו לא נתערב בחופש החתים.
עו"ד דני יערי
לא זה מה שכתוב, או לפחות לא זה מה שאני קורא. בסעיף 12 כתוב: "הוראות חוק זה

יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד". הסכם נוגד בין הצרכן לבין המארגן. יש הסכם,

תמורת ההסכם הזה אני נותן לו את החבילה ב- 100 דולר פחות - -
היו"ר אמנון רובינשטיין
מהו ההסכם הנוגד?
נעמי חזן
על פי חוק זה אסור לך בדיוק לעשות את מה שאתה אומר, תה לתת ללקות שלא מבין

את האפשרות לוותר על דבר.
עו"ד דוד ליבאי
הכוונה היתה לכך שאנשים לא יפטרו את עצמם על ידי החתמת צרכנים מחובות הגילוי.

אני חושב שבמרכז הענין כאן הוא חובת הגילוי. לכן כדאי היה, למען הזהירות, לכתוב

בסעיף 12 שהוראות סעיף 3, שזה חובת הגילוי, יחולו על אף כל ויתור וכוי. כלומר, על זה

אי אפשר לוותר.
נעמי חזן
ומה עם סעיף 6?
אריאלה רבדל-נדקוב
זה סעיפים 3 ו-6. יש פת גילוי וערבות לגילוי.
היו"ר אמנון רובינשטיין
בישיבה הקודמת ביקשתי לדעת מה קורה באיחוד האירופי, לא זכרתי דבר מקביל לזה

בדירקטיבה. אני קורא מהפרוטוקול. אריאלה רבדל-נדקוב אמרה: "יש אצל אלן את

ההוראות ואצל תברת הכנסת חזן". אני אמרתי: "אני לא נוטה לקבל את ההצעה של

"ארקיע", אלא אם כן תביאו לי עד יום שני הוכחה שבדירקטיבה של האיחוד האירופי יש

"אופטינג אאוט". אגב, הנימוק הזה של "אופטינג אאוט" אומר שאדם יכול לצאת מתוך

מסגרת החוק, חל לגבי הרבה נושאים. אני אומר שאני לא רוצה ביטוח, אבל אומרים לי

שיש סוגי ביטוחים שאני חייב לקבל חה מייקר את השירות. אני חושב שצריך להשאיר את

זה, אבל אני מוכן לקבל אינפורמציה נוגדת לגבי מדינות אירופה".



ביקשתי לדעת אם איו "אופטינג אאוט" מהחוק. אני מתנגד ל"אופטינג אאוט" מהחוק.

אני מוכו לאפשר לצרכו לימר: אני מקבל פחות תמורת פחות כסף. אבל גם אז חובת הגילוי

הנאות צריכה להיות.
נעמי חזו
לא.
עו"ד דני יערי
אם הצרנו מוותר מרצונו על איזשהו דבר בסעיף 3, הוא לא רוצה לדעת את רמת המלון.

הוא גם לא רוצה לדעת מה שער המטבע של הדולר. אני נותו לו בעד זה שהוא לא רוצה

לדעת, הגתה.
עו"ד דוד ליבאי
מתוך גישה של יעילות, כדי שמצד אחד לא לעמוד בסתירה לעקרונות הבסיסיים של

חופש החוזה, מצד שני, המטרה באו היא לא לתת לסוכנים אפשרות לפטור את עצמם על

ידי הכנסת פיסקה קטנה כזאת שאומרת שעל אף כל האמור וכוי. לכו הצעתי להיצמד

לסעיף 3.
נעמי חזו
לסעיף 6.
עו"ד דוד לינאי
סעיף 6 אפשרי כו ואפשרי לא, אנחנו נצטרך להתעמק בו יותר לקראת קריאה שניה

ושלישית. אני לא נוקט כאו עמדה סופית.
היו"ר אמנון רובינשטייו
אולי נכתוב: הוראות סעיף 3 ו-6 לחוק זה יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד.
עו"ד דוד לינאי
זה משפר את המצב.
אריאלה רבדל-נדקוב
בסעיף 4 נתוב שמארגו ימציא לנוסע רשימה של נציגיו בחוץ-לארץ, שבמקרה שקרה דבר

מסויים והוא לא יודע את מי לחפש. זה כו פטור מהעניו? סעיף 4 (א) בחוק אומר: "מארגן

ימציא לנוסע, בכתב, רשימה של שמות נציגיו בחו"ל, לרבות כתובותיהם, מספרי הטלפוו

והפקסימיליה . . . ". סעיף (ב) אומר: "מארגו שאיו לו נציג כאמור בסעיף קטו (א) לעיל

ימציא לנוסע כתובת וטלפוו לבירור דברים מהותיים הקשורים בחבילת התיור". סעיף (ג)

אומר: "היה הנוסע קטיו, ימציא המארגו להוריו או לאפוטרופוסו מידע כיצד ליצור קשר

עם הקטין... ".

אלה סעיפים של חובת מידע, ולכו ביקשנו את זה בחוק. כל סעיפי החוק, למעט

ההגדרות והעונשים, הם מידע.
היו"ר אמנון רובינשטיין
החלטה: אם כך בסעיף 12 נכתוב: הוראות סעיפים 3, 4 ו-6 יחולו על אף כל ויתור אן

הסכם נוגד.

לסעיף 13 - ביצוע, אין הערות.
החלטה
סעיף 13 אושר.

סעיף 14 - אני מציע שתחילתו של חוק זה תהיה שישה חודשים מיום פרסומו.
החלטה
סעיף 14 אושר כנ"ל.

אנחנו מקבלים החלטה להעביר את החוק הזה לקריאה ראשונה, מתור תקווה שזח

ייעשה בכנסת הזאת.
אתי בנדלר
אני חוזרת ואומרת, שבהתאם להודעת מזכיר הכנסת, אינני רשאית להעביר אף הצעה

לקריאה ראשונה. לכן אני אוכל לעשות את זה רק אם ההחלטה תשונה. אני קוראת לחברת

הכנסת חזן לשנות את ההחלטה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מודה לכל הנוכחים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30

קוד המקור של הנתונים