ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 18/01/1999

תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי יהלומים, אבני חן ופנינים) (תיקון), התשנ"ט-1998

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא נמתוקן



פרוטוקול מס' 393

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, א' בשבט התשנ"ט (18 בינואר 1999), שעה 10:00
נכחו
חברי הוועדה
אמנון רובינשטיין
מתמנים
עו"ד יצחק קמחי - הממונה על הגנת הצרכן, משרד התמ"ס

עודי שינטל - המפקח על היהלומים, משרד התמ"ס
בורסת היהלומים
שמואל שניצר - נשיא

דוד דה טולדו - טגן נשיא ומ"מ

משה פרסקי - מזכ"ל הבורסה

צבי שור - נשיא התאחדות תעשייני יהלומים

מיכל דויטש - מתמחה בלשכה המשפטית
מנהלת הוועדה
לאה ורון
קצרנית
חנה כהן
סדר היום
תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי יהלומים, אבני חן

ופנינים) (תיקון), התשנ"ט-1998.



תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט מהותי לגבי יהלומים, אבני חן ופנינים) (תיקון),

התשנ"ט-1998
היו"ר אמנון רובינשטיין
בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. בסדר היום-. תקנות הגנת הצרכן (גילוי פרט

מהותי לגבי יהלומים, אבני חן ופנינים) (תיקון), התשנ"ט- 1998.
עודי שינטל
ישנו ענין של גילוי נאות לגבי תיקונים או עבודות מסויימות שמבצעים ביהלום בתהליך

העיבוד שלו. אחד הדברים הנוספים שאנחנו רוצים להכניס פה הוא נושא של קידוח בלייזר.

כלומר, אם מתגלה פגם מסויים ביהלום, פגם בצבע שחור, ניתן לקדוח על לוח היהלום ב-

90 מעלות במקדח לייזר, להגיע עד לפגם ולאחר מכן באמצעות שטיפה בחומצות מסויימות

לנקות אותו. הוא הופר להיות בהיר ואז בעצם הוא לא נראה כל כר בעין בלתי מזויינת

ואפילו כשמסתכלים במשקפת הוא לא נראה בדיוק, אם עושים אותו ב- 90 מעלות.

היה קונגרס של איגוד בורסות היהלומים העולמיות בתאילנד בחודש יולי האחרון

והתקבלה החלטה שאומרת לחייב בגילוי נאות נושא של קידוח לייזר ביהלום.
היו"ר אמנון רובינשטיין
האם קידוח לייזר הוא רק לניקוי הכתמים האלה?
עודי שינטל
כן.
צבי שור
בתהליך עיבוד היהלום משתמשים היום הרבה בלייזר לניסור, לביקוע ואפילו לחלק

מעבודת הליטוש, כדי לתת לו צורות סופיות. לא על זה מדובר. מדובר על קידוח כניסה

לתוך היהלום לצורך ניקוי.
היו"ר אמנון רובינשטיין
האם זה ברור שזה רק זה?
צבי שור
לדעתנו זה לא כך.
עודי שינטל
בקונגרס שהיה ביולי הנושא הזה עלה לדיון והיה על כך ויכוח, כי לא כל הבורסות

בעולם הסכימו להצעה של גילוי נאות. ניתן לומר שהבורסה האמריקנית דחפה את הנושא.

בסופו של דבר התקבלה החלטה בקונגרס, על דעת כולם, להכליל בתקנות של הבורסות

נושא של גילוי נאות לגבי קידוח לייזר.
היו"ר אמנון רובינשטיין
באיזה בורסות נוספות מלבד ישראל זה קיים?
עודי שינטל
ההחלטה התקבלה על דעת בל הבורסות האחרות, במו בלגיה וארצות הברית.

היו"ר אמנון רובינשטיין-.

האם זה תורגם לשפת החוק בבלגיה?
עודי שינטל
אני לא יודע מה נעשה בבורסות אחרות, אני רק מתרגם את זה לשפת החוק לגבי הצרבן

עצמו, הצרכן הסופי. לא מדובר במסחר ביהלומים. אנחנו מדברים רק על הצרבן הישראלי

ואנחנו מבקשים להוסיף את זה לתקנות הגנת הצרבן שקידוח לייזר יצטרך יהיה גם בן

בלול במסגרת הגילוי הנאות לצרבן.
שמואל שניצר
לצערנו לא התייעצו איתנו לפני הגשת התקנה הזאת. בדבר שקשור ביהלומים, אני

חושב שבבל זאת היה בדאי להתייעץ איתנו. זה קרה לפני התחלת בהונתו של מר שינטל

במפקח ומשום מה דעתנו לא באה לידי ביטוי.

מה שקשור בתעשיית היהלומים בתעשייה, שונה לגמרי מהצרבן. לבן, היתה צריבה

לבוא איזושהי הפרדה.

אני מבקש להסביר במה מדובר. יש קידוח בתהליך הייצור של יהלומים, שהוא קידוח

אחד. יש קידוח לאחר שנגמר הייצור, יש אבן מלוטשת ואז קודחים לתובה קידוח לייזר, בפי

שהסביר מר שינטל. אלה שני דברים שונים. לפי התקנה באן, אין בל הבחנה בין קידוחי

הלייזר. בביבול, אוסרים דבר שהוא ממש תהליך ייצור פרופר בלייזר. לית מאן דפליג,

שבתהליך הייצור עצמו זה מותר.
היו"ר אמנון רובינשטיין
תצא מתוך הנחה שאנחנו נתקן את ההגדרה הזאת.
שמואל שניצר
צריך להבין, נבון שהתקבלה החלטה בפדרציה ואנחנו חלק מהפדרציה, אבל מאז ועד

היום, עד במה שאני יודע, לא שונה החוק בשום מדינה בעולם. לא בבלגיה ולא בהודו, שהן

המתחרות העיקריות שלנו בייצור יהלומים.

התקנה הזאת עלולה לפגוע בתעשיית היהלומים. אני לא מדבר ברגע על הצרבן

הישראלי, שבבודו במקומו מונח וצריך לחשוב איך להגן עליו, אבל לא צריך שהתעשייה

תיפגע. למה בוונתי ? ברגע שתקנה של המדינה אוסרת קידוח בלייזר - -
היו"ר אמנון רובינשטיין
לא אוסרת.
שמואל שניצר
מחייבת חובת גילוי של קידוח לייזר, זה יפגע בנו. אם ניקוז חבילה שמורכבת מ- 10,000

יהלומים שבתוכה יהלום אחד יהיה קדוח בלייזר ולא כתבנו בחוץ שיש קידוח לייזר, אנחנו

למעשה עוברים על חוק המדינה. זה דבר לא מתקבל על הדעת, כי זה קורה למעשה יום-

יום. אולי צריך שכדי שהצרכן שבא לקנות בחנות ומוכרים לו אבן אחת שהיא חמש נקודות

שהיתה קדוחת לייזר, יידע זאת, צריר שיהיה מצויין שזה כך, אבל לא לגבינו כתעשייה. זה

מאוד מקשה וזה יסרבל את כל העסק, גם מבחינת היצוא שלנו לחוץ-לארץ. צריך לזכור

שמדובר בתעשיה ש- 99.9% ממנה מיוצא לחוץ-לארץ.
היו"ר אמנוו רובינשטיין
מה אחת השיווק של יהלומים בישראל?
שמואל שניצר
אפסי.
צבי שור
זה פחות מחצי אתח.
היו"ר אמנון רובינשטיין
יצוא היהלומים ירד מאוד השנה. היצוא לארצות הברית ירד ב- 17%.
שמואל שניצר
היצוא ירד ב-11%.
היו"ר אמנון רובינשטיין
יש עליה גדולה בייצוא לסין?
שמואל שניצר
לא. לצערנו לא היתה עליה ביצוא לשום מקום. סין, באופן יחסי, היא שוק שמתחזק.

השיווק לשם נעשה דרך הונג-קונג.
היו"ר אמנון רובינשטיין
איך אנחנו מתמודדים עם הענין של מלטשות רוסיות?
שמואל שניצר
הבעיה אינה רק מלטשות רוסיות, אלא הודיות, וסיניות ותאילנדיות. המלטשות הרוסיות

הן לא הבעיה. הגלם הרוסי הוא הבעייתי. הגלם המוברח מרוסיה מוריד את מחירי הגלם.

המוצר המוגמר לא בעייתי, היום הוא לא זול במיוחד ולכן הוא לא בעייתי.
היו"ר אמנון רובינשטיין
איזה יתרון יחסי יהיה לישראל בעוד עשר שנים ביצוא יהלומים?
שמואל שניצר
אותו יתרון יחסי שיש לנו היום. זה אומר שיש לנו ידע מקצועי פנטסטי, הכי טוב שקיים

בעולם, תשתית טובה של ייצור, ציוד מתוחכם וטכנולוגיה מתקדמת.
היו"ר אמנון רובינשטיין
הודו תייבא את כל זה.
שמואל שניצר
זאת בדיוק הבעיה. בגלל שלא תסמנו עד עכשיו מבמינת הוזוק את יצוא הידע הטכנולוגי

מהארץ, זה הגיע להודו ומקומות אחרים. אנחנו נוקטים עתה במדיניות שונה שתקשה על

אחרים לקבל את כל הטכנולוגיה בצורה קלה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
מה אתה צופה לשנה הבאה?
שמואל שניצר
עליה. ארצות הברית נשארה כמו בשנה שעברה במגמה יציבה. אסיה מתאוששת.

אינדונזיה היא בעיקר הבעייתית, אבל כל הפריפריה של הונג-קונג, תאילנד, קוריאה,

פיליפינים, הוא איזור שמתעורר. הכלכלות התייצבו אחרי ההלם שהיה לפני שנה. אנחנו

חושבים שתהיה שנה יותר חיובית. אנחנו מעריכים שנוכל להגיע חזרה לרמה שהיתה בשנת

1997.
היו"ר אמנון רובינשטיין
יש קורלציה בין ייצוא אבני חן לבין יהלומים?
שמואל שניצר
להלכה כן, למעשה לא.
היו"ר אמנון רובינשטיין
למרות שהביקושים צריכים להיות דומים.
שמואל שניצר
באופן כללי כן. כשהכלכלות טובות במדינות מסויימות יש ביקוש לזה ולזה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
מה המפקח יכול לענות לטענה של היהלומנים.
עתי שינטל
איו לנו שום כוונה להגביל את היחסים בין היהלומנים בינם לביו עצמם. שם אנחנו לא

רוצים להתערב, ישנם כללי בורסה ושהם יקבעו את ההנחיות ואת הסנקציות אם צריר. איו

לי עניו בזה, אלא ביקשנו רק שבמכירה לצרכו, הצורף שבעצם מקבל מאיתנו רשיוו, כי

יהלומים נמצאים בפיקוח ואי אפשר להחזיק בהם ללא רשיוו מהמפקח, אותו צורף יחוייב

לתת גילוי נאות לצרכן הסופי שקונה ממנו את התכשיט אם יש קידוח או לא.
היו"ר אמנון רובינשטייו
זה פטיש כבד מדיי כאשר מדובר בחצי אחוז שיווק לצרכו הישראלי.
עודי שינטל
איו לי שום עניו להכניס את זה לתעשיה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני לא רוצה להפלות את תעשיית היהלומים הישראלית בהשוואה לאחרות. כשבלגיה

והודו יעשו את זה, אז נעשה את זה גם אנחנו, לפי סטנדרטים בינלאומיים. מדוע אני צריך

להכביד על התעשיה הזאת שנמצאת במצוקה, ואפילו בלי קשר למצוקה אני לא רוצה

להכביד עליה.
עו"ד יצחק קמחי
אין כל כוונה להכניס את זה לתעשיה ואין כל כוונה להתערב בסחר הבינלאומי של

היהלומים. אין לנו את הסמכות לעשות את זה, לפחות לא לי. כל תכוונה היא לתת גילוי

נאות לצרכן וגם תקנות הגנת הצרכו - גילוי פרט מהותי לגבי יהלומים ואבני חן, מדבר על

זה. בין היתר מדובר על אם נעשה מילוי בחומר כלשהו. מדוע אף אחד לא מתקומם על כך

שצריך לגלות אם נעשה מילוי בתוך היהלום או שנעשה שינוי צבע? הרי הדברים קיימים,

חובת הגילוי הזאת קיימת בתקנות. אנחנו לא מחדשים בזה, אלא רק דבר אחד.

על פי החלטה של בורסת היהלומים, ההחלטה שהתקבלה באותו קונגרס בבנקוק היא

הרבה יותר גורפת ואנחנו לא מכניסים אותה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
יש החלטה של קונגרס ויש חקיקה של מדינות. אם תביא לי חקיקה של מדינות זה דבר

אחר.

איך אני יכול לכוון את זה רק לצורף שמוכר לצרכן הישראלי?
עו"ד יצחק קמחי
זה למעשה חל רק על מכירה לצרכן הישראלי. "הצרכן" מוגדר בחוק הגנת הצרכן כ-:

"מי שקונה נכס או מקבל שירות מעוסק במהלך עסקו לשימוש שעיקרו אישי, ביתי או

משפחתי". כך שבכל סחר של חברה למדינות העולם וגם אם מוכרים את זה לחנויות

תכשיטים בחו"ל, אין לי שום בעיה. לעומת זאת, בחוק הגנת הצרכן "עוסק" מוגדר כ-: "מי

שמוכר נכס או נותן שירות דרך עיסוק, כולל יצרן".

אנחנו מדברים רק במערכת היחסים שבאה להגן על הצרכן הישראלי. זה כמו שאדוני יתן

איזושהי הוראה, כאשר יצרני המזון יפנו לוועדה ויבקשו שאם יש משהו פגום במזון, שזה

לא יתגלה כי זה עלול לפגוע ביצוא של ישראל. זה נשמע נורא,
היו"ר אמנון רובינשטיין
אנחנו נזחוקקים כאשר יש פגיעה. האם חוץ מההחלטה של הקונגרס, ארגוני הצרכנים

באו בתביעה כזאת?
עודי שינטל
למיטב ידיעתי, לא.
עו"ד יצחק קמחי
ההבדל היחידי הוא שאם אדם קונה יהלום בעל ערר מסויים, כנראה שאחרי קידות לייזר

הערר של היהלום הוא אחר. אם לא יהיה גילוי נאות בענין, הצרכן יוטעה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
יש לנן בעיות של הגנת הצרכן שאנחנו רצים איתן קדימה בוועדה הזאת בצורה מאוד

מהירה.
עו"ד יצחק קמחי
אני מסכים איתך היוזמה בענין הזה לא באה ממני, אבל זה משהו שקיים וישנו.
שמואל שניצר
אני חושב שהטענה הזאת היא מחוסר שליטה מוחלטת בחומר. נאמר שמילוי וטיפול

לשם שינוי צבע הם זהים לטיפול בלייזר. אלה בכלל שני דברים שונים. המילוי בחומר

כלשהו, זה דבר דונה לגמרי. בתהליר המילוי אם יש בתור היהלום פגם, על ידי הליו

מסויים שואבים החוצה את הפגם הזה ולאחר מכן כשמחממים את היהלום לדרגת

טמפרטורה מסויימת, הפגם חתר ונעשה אפילו יותר גרוע. כלומר, זה הליר הפיך ואפילו

הפיר לרעה. לגבי שינוי הצבע, זה נעשה בהליכים אטומיים וזה גם דבר הפיר וזה שינוי

מהותי של האבן. בקידוח לייזר, אנחנו מגדירים את זה כחלק מהליר הייצור ולא כדבר

חיצוני. זה הליך בלתי הפיר ואי אפשר להחזיר את זה לקדמותו.
היו"ר אמנון רובינשטיין
מה ההפרש במחיר?
שמואל שניצר
אבן נקיה שווה במאות אחוזים יותר. זה הבדל עצום. אבל על ידי הליך קידות בלייזר

אנחנו משפרים את האבן מבחינת המחיר שלה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
מה פער המחיר בין אבן נקיה לבין אבן ששופרה בקידוח לייזר?
שמואל שניצר
פער גדול מאוד.
היו"ר אמנון רובינשטיין
סווזר יהלומים יכול לגלות את זה?
שמואל שניצר
כן. גם הצרכן יכול לגלות את זה. אם יתנו לו בחנות משקפת, הוא יוכל לגלות את זה.

אין שום בעיה עם זה.
היו"ר אמנוו רובינשטיין
מה מקשה עליכם להפריד בין אבנים למסחר בינלאומי לאבנים לצרכן הישראלי?
שמואל שניצר
אם תהיה פורמולה מדוייקת על ידי תיקון, אין לנו התנגדות.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני רוצה לתקן את הפגם המהותי שלא התייעצו קודם עם היהלומנים. זה דבר שצריך

להימנע ממנו. אני מבקש שתביאו לנו נוסח מסוכם על כל הצדדים. אנחנו רוצים להגן על

הצרכן הישראלי ולא רוצים להכביד על התעשיה שלנו. תוכלו להביא את התקנות שיסוכמו

גם בתקופת הפגרה.

אני מודה לכל המשתתפים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:20

קוד המקור של הנתונים