הכנסת הארבט-עשרה
מושב רביעי
{וסת לא מתוקן
פרוטוקול מס' 382
מישיבת ועדת הכלבלה
יום שלישי, י"ז בטבת התשנ"ט (5 בינואר 1999), שעה 30: ו ו
ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 05/01/1999
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור עקיפה), התשנ"ח-1998 - חה"כ מ' שטרית; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור עקיפה), התשנ"ח-1998 - חה"כ י' יהב
פרוטוקול
תבלי הוועדה: אמנון רובינשטיין - היו"ר
מאיר שטרית
יתה יהב
אברהם פות
משרד התחבורה:
שמואל הרשקוביץ - מנהל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים
עו"ד אלי אביר - לשכה משפטית
רונן ישעיהו - סגן סמנכ''ל בכיר תכנון תחבורתי
בני רובין - משרד המשפטים
טילדה מיכאלי - ראש מדור תביעות אגף התנועה
עו"ד מרגוליס-באר
משה בן-זיקרי
סרן תומר גוטהלף - פרקליטות צבאית
מוטי פלדמן - מוכיר מועצת המובילים
עו"ד רבקה בן יששכר- לשכת עורכי הדין
1. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור עקיפה),
התשנ"ח-1998 - חבר הכנסת מאיר שטרית.
2. הצעת תוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור עקיפה),
התשנ"ח-1998- חבר הכנסת יונה יהב.
1. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור עקיפה), התשנ"ח-1998 - חה"כ מ' שטרית
2. הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור עקיפה). התשנ"ח-1998 - חה"כ י' יהב
אני מתכבד לפתוח את הישיבה. אנחנו עוסקים היום בשתי הצעות חוק, אחת של חבר
הבנסת יונה יהב והשניה של חבר הכנסת מאיר שטרית. מכיוון שמדובר בקריאה מוקדמת
ויש לנו סמכות לצרף בקריאה ראשונה דברים נוספים ונושאים חדשים, אנחנו רוצים גם
לצרף שני נושאים אחרים שנסביר אותם בהמשך.
שתי הצעות החוק עולות למעשה בקנה אחד. אחת הבעיות שמטרידות אותי כנוסע
הרבה בכבישים, כ- 70 אלף ק"מ בשנה, ורואה כמובן את מה שמתרחש בתנועה, נראה לי
שהיא מטרידה גם את כולנו, זו בעיית תאונות הדרכים. כל הפתרונות עד עכשיו לא נראה
שעזרו, וצריו למצוא פתרונות חדשים לענין.
לדעתי יש כמה דברים מאוד בולטים בתנועה על הכבישים. העובדה שמשאיות כבדות
מעורבות בתאונות הרבה מעל לשיעורם היחסי בכלל כלי הרכב. אני מדבר על תאונות
קטלניות, כי בדרך כלל תאונה עם משאית היא תאונה קטלנית. על פי נתונים סטטיסטיים
המעורבות שלהם היא גבוהה הרבה יותר מאשר חלקם היחסי במספר של כלי הרכב.
אמרתי מראש שאני אשמח לשמוע את דעת משרד התחבורה או לשנות דבר שייראה
לנכון, ובתנאי שנשיג את המטרה. הרעיון של הצעת החוק הוא שרכב שמשקלו מעל 4,000
ק"ג, מדובר במשאיות כבדות, יהיה אסור להם לנסוע בצד שמאל של הכביש, בכביש רב
מסלולי, בשום מקרה, אלא לצורך עקיפה של רכב איטי. זאת אומרת, שאסור להם לעקוף
מעל מהירות מסויימת. אם יש טור ארוך של משאיות, שיהיה טור ארוך של משאיות והצד
השמאלי ישתחרר. מי שנוסע בכבישים יודע שנוסעים בצד ימין ועוברים לצד שמאל כדי
לעקוף, ואם נוסעת לפני כן משאית, אפשר ליסוע בשיירה קילומטרים רבים. בעליות
לירושלים רואים דבל-סמיטריילרים שעוקפים אחד את השני בעליות. אין דבר מה בעולם.
אני לא מכיר מקום באירופה או בארצות הברית שקורה שם דבר כזה. יש שם הגבלות מאוד
חמורות על הענין הזה. אנחנו צריכים ליצור מגבלה שתביא לפינוי הכבישים, תפחת את
המסלול השמאלי למהירות נסיעה גבוהה יותר ופחות עצבנות מצד נהגים שצריכים לתמרן
בין המשאיות.
הצעת החוק באה לתת תשובה לדברים הללו ואומרת שאדם לא יסע בצד שמאל של
הכביש. אם הוא נוהג במשאית הוא חייב לנסוע רק בצד ימין, אלא לצורך עקיפה של רכב
איטי. אסור שמהירות העקיפה תעלה על 70 קמ"ש, זה אומר שהרכב האיטי צריך לנוע
במהירות של 50 קמ"ש כדי שאפשר יהיה לעקוף אותו. אם לא, אזי שיסע בשיירה כל הדרך
מדן ועד אילת.
מה שאמר חבר הכנסת שטרית בהחלט מייצג את מה שכתבתי בהצעה, רק עם תיקון קטן,
שמבחינתי ההגבלה הזאת מוגבלת לשעות מסויימות, בין השעה שבע לתשע בלילה.
יש משהו בהצעת החוק, אך תוקפים את המשאיות על תאונות הדרכים, כאשר
המעורבות שלהן בתאונה אינה נגרמת בגלל שהמשאית היתה בנתיב השמאלי, אלא שרכב
אתר נכנס לנתיב של המשאית ויש תאונה חזיתית. אני מסכים לזה שמשאיות לא צריכות
לנסוע בצד שמאל, אבל לא זאת הטענה.
יחד עם זאת, יש פה גם סתירה. אי אפשר לתת לנהג משאית שנוסע כל היום על
הכבישים, לנסוע כל הזמן בשיירה בצד ימין מדן ועד אילת.
אני לא תומך בהצעת החוק שלפיה אסור לעקוף בכלל. אם רכב נוסע לפנים במהירות
של 60 קמ"ש והמשאית נוסעת על 80 קמ"ש, האם אסור יהיה לעקוף?
המשטרה היא חלק מהציבור.
גזירה כזאת אין מקומה בספר החוקים, מסיבה אחת פשוטה, משום שסוגיית העקיפה
מהווה בעיה לכשעצמה כאשר מדובר בשיירות ובמשאיות עוקפות משאיות, אבל כדאי
עיקר התאונות הן כתוצאה מסטיות של רכב וזה מרכיב מאוד חשוב
בתאונות הדרכים. יתרח מזאת, יש במדינת ישראל כבישים שלא יעלה על הדעת ליצור בהם
מצב של שיירות אין סופיות, שגם רכב אחר לא יוכל לעקוף בהם. ניקח לדוגמה את כביש
הערבה או כבישים בגליל.
מימלא במצב בזה אין צורך בחקיקה כזאת בכבישים מרובי נתיבים, כי אין בעיה כזאת.
משאית יודעת שהיא צריכה לשמור על הימין דרך קבע.
בכביש ירושלים תל-אביב, כדי לנסוע מהר אני נוסע בצד ימין. כי שם זה נתיב פנוי והכי
מהיר.
אין ישיבה של ועדת הכלכלה, מאז שאני מכהן כיושב ראש, שבה לא אומרים לנו שאי
אפשר לאכוף את חוקי המדינה. אני בעצם לא יודע בשביל מה קיים המוסד הזה. אנמנו
יושבים ודנים בקריאה ראשונה ושניה ואחר כך רבים וצועקים, אך אני לא יודע בשביל מה
אנחנו עושים את זה. אם אי אפשר לאכוף שום דבר - -
המצב החוקי הקיים היום מאפשר לאכוף את הענין חזה. כלומר, אין צורך בחקיקה
נוספת. אם היה צריו חקיקה נוספת, מהזווית שלי, הייתי שמח מיד להצטרף לענין הזה.
לדעתי התקנות הקיימות מאפשרות למשטרת ישראל לנקוט בצעדים ולא צריך שום תיקון
בענין.
התקנות היום אומרות שאדם שמבצע עקיפה בקרבת צומת יעשה את זה רק בנתיב הימני.
בכביש רגיל הוא לא צריר לבצע סטיה שיכולה להפריע לתנועה. אם עקיפה כזאת מפריעה
לתנועה, אז יש לשוטר אפשרות לנקוט בצעדים נגד הנהג.
כדי ששוטר יראה את הסטיה, הוא צריר להיות שם. אם אסור למשאית לנסוע מצד
שמאל, את זה כל אחד רואה.
בכל מקרה, אם שוטר איננו, ההצעה הזאת לא תסייע לנו בשום דבר. יתרה מזאת, הנהג
יודע, וחקה עליו שהוא יודע, ואם הוא לא יודע הוא בחזקת עבריין, שצריך לשמור על ימין
הדרך מרבית זמן הנסיעה.
אנחנו מציעים לקשור אולי את התהליך הזה עם תהליך שגורם לתאונות. אנחנו מדברים
פה על איזושהי איבות תיים, אנחנו לא מדברים פח על תאונות. לי חשוב לקשור את
ההצעה הזאת לקטע שמקושר לתאונות.
במרבית המקרים חומרת התאתות שבהן מעורבות משאיות נובעת מגודל המשאית
וממשקלה. אבל בחלק גדול מהמקרים אנחנו רואים התנהגויות של רכב פרטי שסוטה ונכנס
במשאיות.
כך כתוב בתקנה היום. בתקנה 47(א) כתוב כך: "נוהג רכב לא יעקוף בכביש רכב אחר
בין שהוא באותו נתיב נסיעה ובין אם לאו, אלא מצידו השמאלי". זה כתוב.
בתקנת משנה (ג) כתוב: "מבלי לפגוע בהוראות תקנת משנה (א)..., בכביש חד-סטרי שיש
בו שני נתיבים או יותר באותו כיוון נסיעה אשר מחמת צפיפות התנועה נעים בו כלי רכב
בטורים בכל נתיב - -
מה שאנחנו אומרים שונה מהתקנות הכתובות. הצעת החוק אומרת שמשאית לא תעקוף
מצד שמאל במהירות שעולה על 70 קמ"ש, אלא אם היא נוסעת אחרי טרקטור.
אני רוצה לסיים את הסייפא של 47 (ג): לא יראו כעקיפה את תנועתם של כל כלי הרכב
שנעים בנתיב אחד והנוסעים מעל המהירות שבה נוסעים כלי רכב שבנתיב האתר ובלבד
שהדבר לא יגרום הפרעה או סיכון לתנועה. זאת אומרת שהמושג הפרעה קיים, סיכון
לתנועה קיים, ואני חושב שלמשטרה יש כבר כלי מסודר לבצע אכיפה ולא צריר את
החקיקה הנוספת.
ברור דבר אחד, שיש הבדל משמעותי ומהותי בין התקנות לבין שתי הצעות החוק. זו לא
הצעה שמתפרצת לדלת פתותה. אתה אומר שבעצם המשטרה יכולה להגיע לאותה תוצאה
גם על ידי אכיפה של התקנות הקיימות. חברי הכנסת האחרים חושבים שלא, כי זה לא
מקרה שמכוסה. יש טענה שזה לא טוב שפתאום תבוא הוראה מאת בחוק ולא בתקנה, אבל
אנחנו עובדים כרגע על קריאה ראשונה ולא על קריאה שניה ושלישית. אני משוכנע שחברי
הכנסת יסתפקו אם הדבר הזה יועתק לתקנות.
לצורך הקריאה הראשונה יש כאן בעיה. קריאה ראשונה היא לא קריאה שנכנסת לפרטי
פרטים, אלא מביאים לכנסת את הרעיון הכללי. יש דיון כללי של חברי הכנסת בעד ונגד
הרעיון הכללי ומעירים הערות. הפרוטוקול שלהם עובר אלינו ולאחר מכן מתחיל הדיון
המפורט לגבי כל סעיף וסעיף, כאשר כל סעיף עובר הערות של נציגי ציבור ומשרדי
ממשלה. לכן הקריאה הראשתה היא פחות משמעותית, אם כי היא משמעותית מהבחינה
הזאת שהיא כבר קבעה עובדה שתהליך החקיקה החל.
אני רוצה להתייחס לשני דברים שאנחנו רוצים להכניס לכאן. הדבר הראשון הוא יוזמה
שלי, לגבי מגביל המהירות. לדעתי יש לכך קשר ישיר לתאתות. ביקשתי שיהיו סמכויות
מינהליות מרחיקות לכת לגבי נהגים או בעלי חברות הובלה, שמטרפדים את פעולתו של
מגביל המהירות.
מדובר למעשה על התקן שקיים היום במשאיות בבדות החל משנת ייצור 96/ ההתקן
יוצר מצב שבו משאית איננה יכולה לעבור את המהירות שנקבעה לה בחוק, דהיינו 80
קמ"ש מכסימום ובסטיות מעבר לזה היא מגיעה ל- 85 קמ"ש.
מגביל המהירות הזה הוא התקן מכני שיושב על משאבת הדלק ומכניס מעט דלק יחסית
והמשאית נוסעת לאט, או התקן אלקטרוני שמייצב את מהירות הנסיעה על המהירות
שדיברנו עליה. מדובר במנגנון שהוא נגיש רק למכונאים, אבל יש לנו מימצאים עובדתיים
לכך שרביס מקרב הנהגים פורצים את אותו התקן ולכן רואים משאיות חדישות שנעות
במהירות של 120 קמ"ש ואנו עומדים חסרי אונים לנוכח התופעה הזאת.
פריצת מגביל מהירות כזה יכולה להיעשות בצורה פשוטה ובלתי נראית לעין, שגם
שוטר מיומן שנכשיר אותו לכך, לא יוכל לגלות את הענין הזה. הוא יכול לגלות את זה רק
באמצעות רישומי דיסקט הטכוגרף שמותקנת במשאיות האלה.
אנחנו רוצים להרתיע מפני עיסוק בענין. לכן תיקנו קודם כל את התקנה שמי שמשבש
את רישומי הטכוגרף מחמירים בעונשו. סעיף 62 קובע שדינו שנתיים מאסר או קנס של ב-
50 אלף ש"ח. בהצעה הזאת אנחנו מדברים על תיקון נוסף שמדבר על מי שמחבל או משבש
את פעילותו של מגביל המהירות. ההצעה שאנחנו מציעים היא להגדיר קודם כל את
מגביל המהירות בפקודה. ההצעה אומרת שזהו מכשיר המותקן ברכב לפי הוראות פקודה זו
ומיועד להגביל באופן מכני את מהירות הנסיעה של הרכב.
התיקון שאנחנו מציעים בסעיף 62 לפקודה, אחרי פיסקה (10) יבוא: (11) "מחבל במגביל
מהירות, מנתק אותו או עושה כל דבר המשבש פעולתו התקינה". זה כדי לגרום למצב שבו
מהירות הנסיעה של המשאיות תוגבל בהתאם למה שקבע המחוקק בעבר.
אני יוצא מתוך הנחה שהחוק כן ימומש ותהיה אכיפה. זה דבר שמדאיג אותי, כי המצב
שיווצר כתוצאה מכיבוד החוק ויצירת שיירות של משאיות, יחייב נהגים ברכב פרטי
לעקוף לא רק משאית אחת או שתיים, אלא שיירה שלמה.
אבל ההכרח של נהג מצוי לעקוף שיירה של משאיות במקום משאית אחת, הוא תמרון
הרבה יותר מסובך והרבה יותר קשה. לכן אני חושב שכל התמרון הזה הוא שמקשה על
הענין.
למורת רוחו של יושב ראש הוועדה אני חייבת לציין שאנחנו כמשרד לביטחון פנים
מסתייגים מהצעת החוק של שני חברי הכנסת, בעיקר בגלל נושא האכיפה, בעיקר בגלל
שאנחנו לא רואים איר אפשר לאכוף את הנושא הזה של המהירות בזמן העקיפה,
זה דבר פשוט. אם שוטר רואה משאית שנוסעת בצד שמאל במהירות של 80 קמ"ש, הוא
עבר עבירה. לפי הצעת הוזוק אסור לו לנסוע מעל 70 קמ"ש מצד שמאל. אחרת אתם לא
מבינים את החוק.
המשטרה העלתה נקודה לגיטימית שמציעי החוק יצטרכו להתייחס אליה. אני מבקש
שתסבירו לי את קשיי האכיפה של החוק המוצע.
יש פה בעצם שלושה פרמטרים: מהירות של 50 קמ"ש, מהירות של 70 קמ"ש תמן של
דקה. אנחנו לא מבינים בדיוק מה רוצים. האם מתכוונים שדווקא כשהוא עוקף הוא צריר
להאיט, כלומר אסור לו לנסוע 80 קמ"ש. הנקודה הזאת לא ברורה לנו, כי לפי הבנתנו אם
הוא רוצה לעקוף במהירות, הוא צריר לנסוע במהירות יותר גבוהה. אני לא מבינה מדוע
ההגבלה שהוא חייב לנסוע בין 50 ל- 70 קמ"ש דווקא כשהוא עוקף.
יש בעיה לעשות מדידה מאת. לשוטר אין בעצם מכשיר עקיפה והוא צריך למדוד אותו
לפחות על פני שניים-שלושה קילומטר, כדי לתפוס את המהירות עם שעון עצר, מה שאנחנו
כבר כמעט לא משתמשים. כלומר, כל מכשירי האכיפה של מהירות בכלל לא מתאימים
לזה.
יכול להיות שבקילומטר מסויים המכשיר יראה שהוא נסע במהירות של 50 או 60 קמ"ש,
אבל הוא לא יבוא ויגיד שזה לקח דקה או דקה וחצי. שלושת הפרמטרים בכלל לא
מתאימים לאכיפה, כך שגם אם הם יהיו אנחנו לא נוכל לאכוף אותם ותבל שהם יהיו
כתובים.
אני גם מסכימה לעניו של התקנות חה היה גם בהסתייגות של שר המשטרה.
לגבי מגביל המהירות, אנחנו בהחלט בעד.
נניח שהצעת החוק הזאת לא תעבור. המצב הקיים מבחינה משפטית והתקנות שקרא מר
הרשקוביץ, מניחים את דעתה של המשטרה או שהייתם מבקשים שינויים בהם?
הערנו לגבי משקל המשאית שלפי הצעת החוק הוא 4,000 ק"ג, כי המשאיות היום מאוד
מהירות והמשקל הזה שמונע מהם עקיפה הוא גזירה שהם לא יוכלו לעמוד בה, כי הם
מהירים בדיוק כמו רכב פרטי. לכן זה לא מעשי.
במשרד התחבורה היתה ועדה מיוחדת לנושא המשאיות, שבה הועלו כל הטענות האלה
וביניהם גם איסור העקיפה של משאיות. ניסו להגביל את זה לשעתיים הראשונות של
הבוקר, אך גם זה לא התקבל, לאוור שכל המומחים והמהנדסים הראו שזה יגרום לפקקים
נוראים.
באותה ועדה דובר על משקל של 10,000 ק"ג. אנחנו חשבנו להגביל את איסור העקיפה
לרכב שהוא עמוס, כי אם הוא לא עמוס הוא יכול לפתח מהירות בדיוק כמו כל רכב אחר.
בסעיף 47ח נאמר שאסור למשאית לעקוף רכב עוקף.
היו"ר אמנוו רובינשטיין-.
זה בכלל לא נשמר.
לדעתי צריר לחדד את השאלה אם התקנות היום מאפשרות למשטרה לבצע אכיפה
נכונה ונאותה בנושא עקיפה של משאיות. אם התשובה היא כן, אז בסדר, ואם התשובה היא
לא, אז צריר לתקן.
אני אחדד יותר. האם את תושבת שלצורך יעילות עבודת המשטרה, צריכה להיות
איזושהי הוראה ספציפית לגבי משאיות בעניו זה, או שאפשר להסתפק בהוראה הבללית?
לדעתי צריר להסתפק במצב הקיים, בגלל דעתם של מומתים לגבי מהירות הנסיעה של
המשאיות. אני חושבת שצריר לחשוב על הרעיון שהעלנו לגבי משאיות עמוסות, שאז הן לא
מפתחות מהירות.
כן. צריך גם לזכור שלא כל הכבישים הם כביש ירושלים תל-אביב. אני מבינה שכל פעם
שמגיעים לכנסת מאוד כועסים, אבל כל הארץ מלאה בכבישים כאלה ולא רק הכביש הזה.
אין טענות לגבי כבישים אחרים, אני תמיד שומעת טענות על כביש ירושלים תל-אביב.
אני מציע לחייב משאיות לנסוע רק בנתיב הימני, אלא אם כ/ יש בדרכו מכשול שמחייב
לעקוף אותו. אני חושב שזה יפתור את כל הבעיות. הוא חייב לנסוע בצד ימין של הדרך.
ציפיתי למצב הרגיל שהנהגים והמובילים יתנגדו בכל תוקף והמשטרה ומשרד התחבורה
יאמרו שצריך שינויים מסויימים. כאן קורה בדיוק ההיפך, וזה קצת מקשה עליי. אני חושב
שאסור להעביר חוקים שאי אפשר לאכוף אותם, אבל מצד שני המצב הקיים לא תקין.
מוכרח להיות הבדל מהותי כלשהו בין משאית, יכול להיות במשקל מסויים או עומס
מסויים, לביו מכונית פרטית. יש הבדל ביו סמיטריילר לביו סובארו לעניו העקיפה.
במשרד התחבורה אומרים הפור. יכול להיות שמה שאתה אומר זה עניו של תחושה, הרי
יש גם מכוניות פרטיות שמאוד מרגיזות כשהו מנסות לעקוף ולא מצליחות.
אבל אנחנו גם יודעים מה הפגיעה של המשאיות. אנחנו רואים כל שנה את
הסטטיסטיקה המחרידה.
אני מבקש סליחה על כך שאני ויונה יהב לא חיים בארץ הזאת וכנראה שאנחנו טועים
ואין בכלל בעיה עם משאיות. אני חושב שיש בעיה, הנתונים הסטטיסטיים מראים
שמעורבות של משאיות כבדות בתאונות קטלניות היא מעל ומעבר, באופן בולט ביותר,
לעומת חלקם בכלל כלי הרכב בארץ. זה בולט ביותר בעיקר בתאונות קטלניות.
בהרבה מדינות בעולם החוק הזה קיים. משאיות לא נוסעות בצד שמאל, בכלל לא. נציג
המובילים אמר שהוא מציע שהחוק יהיה שמשאית תיסע רק בצד ימין, אלא אם יש מכשול
לפניה.
הצעת החוק אומרת: נהג שנוסע במשאית כבדה יכול לעקוף רק רכב שמהירותו עד 50
קמ"ש.
לגבי האכיפה על ידי המשטרה. גב' טילדה מיכאלי ציינה שלא ניתן יהיה לאכוף את
החוק הזה. על פי הצעת החוק שלנו אסור בעצם לשום משאית מעל 4,000 ק"ג לנסוע בצד
שמאל, אלא רק לצורך עקיפה של רכב איטי. זאת אומרת, אם רואים משאית בצד שמאל,
כל שוטר יודע שכאן בוצעה עבירה.
לגבי הטענה שלא ניתן יהיה למדוד מהירות. אפשר לנסוע אחרי המשאית עם מד
מהירות.
בדיון הקודם בוועדה, הוועדה אישרה את התקנות שהתקין שר התוובורה בנושא של
איסור מינהלי על שימוש ברכב שנמצא במשקל עודף, במשך שלושים יום. התקיים דיון על
כר שהתקנות מדברות על הדבקת מדבקות והעמדת הרכב בסמור לביתו של הנהג או במקום
אוזר שתקבע המשטרה.
אנחנו מנסים להציע כאן הצעה מתקנת לפקודה ולהוסיף גם את המילה "מגרש". המגרש
ייקבע על ידי המשטרה או משרד התחבורה. הרעיון הוא ליצור אופציה שגם אם מחר אנחנו
נשכור מגרשים לאיחסון רכב כזה, כדי שלא ייווצר מצב מגוחך שבו אנחנו אומרים לנהג
להעמיד את רכבו ליד הבית ל- 30 יום והוא בעצם עושה צחוק מההנחיה הזאת, כי אף אחד
לא יוכל לאכוף את זה.
"המגרש או" ולאחר המילים "איסור שימוש" יבוא ''שנקבע
על-ידי משטרת ישראל" ולהוסיף את המילים "או משרד התחבורה".
זאת כדי שנוכל לסייע בענין הזה למשטרה. יכול להיות שאנחנו נפרסם את המכרז,
נשכור את המגרשים והמשטרה תשתמש בהם.
עוד אנחנו מבקשים לתקן בסעיף 57 א בפקודה: לאחר המילה "בהתחשב" יבוא: "ככל
האפשר". זאת אומרת, גם אם יהיו ארבעה מגרשים והנהג יעדיף מגרש אי חה בסדר, אנחנו
נוכל להתחשב בבקשה.
אנחנו מדברים בעצם על סעיף 57 א, סעיף קטן (ב), פיסקה (2): לפני המילה "המקום"
יבוא: המגרש או המקום שבו יועמד הרכב במהלך תקופת איסור השימוש. לאחר המילים:
"שנקבע על ידי משטרת ישראל או על ידי שר התחבורה או מי
שנקבע מטעמו. זה יקבע בהתחשב בהצעתו של הנהג ולאחר המילה "בהתחשב" יבוא:
"ככל האפשר" בהצעתו של הנהג ובלבד שאין בהעמדת הרכב במקום המוצע כדי להפריע
לתנועה או לבטיחות הציבור.
זה התיקון שנראה לנו והוא פותר בעצם את הבעיה שהעלינו אז בתיקון התקנות.
מדובר על התקנות בעניו עומס יתר, כאשר יש פסילה. בפעם הראשונה קבענו שהעמדת
הרבב תהיה במקרה של % 20 מעל העומס המותר. אז נשאלה השאלה איך מפקחים על זה.
משרד התתבורה הציע שברחבי הארץ יהיו מגרשים בהם אפשר יהיה לאחסן את המשאיות.
דרך אגב, גם הנהגים מאוד תמבו בזה, מכיוון שהם טענו שלעיתים קרובות נכפה עליהם
להפר את החוק והם צריכים להמשיך לנסוע גם כאשר יש איסור חוקי.
אם מעמידים את הרכב באיזשהו רחוב בתל-אביב, אי אפשר לאכוף את החוק, כי אין
שוטר שיהיה צמוד למכונית. לכן האכיפה האפקטיבית היא שיהיו מגרשים שאליהם יביאו
את המשאיות שיושבתו.
כולם תמכו בהצעה שיהיו מגרשים, כולל גב' רחל גוטליב כנציגת המשרד לביטחון
פנים. לכן אמרנו שאנחנו נכין את המגרשים.
אני מאוד מצטערת שלא הייתי באותה ישיבה. זה היה אתד התנאים שלנו להסכים לענין
של החוק וחזרנו על זה יותר מפעם, שאנחנו לא נהיה אחראיים על שום מגרש שבו יאחסנו
את המשאיות. לכן גם נכתב במפורש בחוק שבעל הרכב יציע איפה הוא מעמיד את הרכב
ואנחנו נפקח לפי המקום שהוא אמר. בדרך כלל מדובר במשאיות כבדות ששייכות
למפעלים, יש להם מגרשים, כך שזה לא עומד באמצע רחוב אלנבי. לחברת "אוסם" לדוגמה
יש את המגרשים שלה, אנחנו יכולים לבוא ולראות אם אותו רכב אכן מושבת, זאת בנוסף
למדבקה. אנחנו לא מוכנים בשום אופן שנהיה אחראים על המגרשים האלה.
לא זה הענין. יש ענין של מכתים שיש לנו היום בעיות מאוד גדולות עם המגרשים
האלה. כשהחוק הזה הוצע, הוצגו כל הבעיות שיש לנו עם גרירות רכב, עם מגרשים וכוי.
על דעת כולם הוחלט שהכי טוב יהיה שהנהג יגיד איפה הוא מעמיד את הרכב.
תסבירי לי למה הצבת או אחסון משאיות כאלה במגרש מרכזי היא לא יותר קלה מאשר
לבקר פעם ב"אוסם", פעם ב"תלמה" ובמקומות אחרים?
כל אלה הם מגרשים מרכזיים. אם תפסת מישהו בצפת, אתה לא יכול לומר לו שהוא
ישים את זה בתל-אביב. זה לא יעלה על הדעת.
איך ניתן לאכוף את זה אם אין לבעל המשאית מגרש? אלא אם כן הכוונה היא שזה יהיה
עוד אייטם בבית הקברות של דברים שלא נאכפים.
זה הרבה יותר קל. אנחנו אומנם לא אנשי משטרה מקצועיים, אבל כמות האנרגיה
והמשאבים הדרושים לפקח על מגרש מרמי, הם פחותים מאשר אם כל אחד יציב את
המשאית היכן שהוא רוצה. במגרש מרמי בתל-אביב כאשר יש בו 50 או 60 משאיות קל
יותר לפקח מאשר לפקח על 50 או 60 משאיות שפזורות ברחבי העיר.
אנחנו לא חושבים שזה יותר קל ואנחנו לא מוכנים לקחת את האחריות על גניבת כלי
הרכב, על בלאי וכוי.
אנחנו עובדים בסך הכל תור הבנה ולכן כדאי שנבהיר את הדברים. אני מבקש להעיר
מספר הערות לדבריה של גב' טילדה מיכאלי. א. בדיון שהיה במשרד כבר אמרתי שנראה
לי שהאילוץ של כל ה"טופסולוגיה" כאן, רק כדי ללמד את זה, צריר ללמוד חודש בפו"מ
של המשטרה. זה לא יעבוד בשום מקרה. אמרנו שהמשטרה לא צריכה להתעסק עם הענין
המינהלי, אנחנו צריכים ליצור פלטפורמה למשטרה, כדי שהיא תוכל להסתייע בקלות רבה
מאוד בשירותים חיצוניים שהיא מקבלת. אמרנו שאנחנו נעשה את זה. אנחנו נפרסם מכת,
נשכור שלושה-ארבעה מגרשים, נקבע בהנחיות המכרז מה צריר לעשות במגרש מה, אגף
התנועה יקבל את הכתובות של המגרשים והמגרשים הם שיהיו אחראים לתקינות, לביטוח,
לקליטה ולשמירה.
אני רוצה להסב את תשומת לבר, שסעיף 57 ד לפקודה קובע שהוצאות בשל העמדת רכב
בתקופת איסור השימוש ישולמו על ידי בעל הרכב, וניתן לעכב את הרכב עד שישולמו. גם
הוצאות המימון לענין הזה יבואו מאותו אחד שייעצר על ידי המשטרה.
זה נראה לנו הרבה יותר אפקטיבי. ההצעות של יושב ראש הוועדה לגבי האכיפה עלו
בדיון הקודם וגב' רחל גוטליב הסכימה לכך.
אני רוצה לקבל שלוש החלטות מקדמיות ואתר נתחיל לפעול. א. אנחנו מחליטים לפנות
לוועדת הכנסת כדי לאחד את שתי הצעות החוק הפרטיות.
אם כך אנחנו מאחדים לקריאה ראשונה את שתי הצעות החוק של חבר הכנסח יתה יהב
וחבר הכנסת מאיר שטרית.
ב. אנחנו מקבלים לתוך החקיקה הראשונה את ההצעה של מגביל המהירות, כפי
שהוגשה לנו על ידי משרד התחבורה.
אנחנו נעביר את הצעת החוק של משרד התחבורה לקריאה ראשונה.
לא נעביר אותה לקריאה שניה ושלישית עד שלא תהיה לנו עמדת ממשלה. אנחנו אומנם
יכולים להחליט נגד עמדת הממשלה, אבל אנחנו לא נדון בזה עד שלא תהיה לנו עמדת
ממשלה. הוועדה צריכה לדעת מה עמדת הממשלה, לא מה עמדת המשרדים.
אני מבקשת לשלב תיקון נוסף. אני אציג את זה כרגע ברמה העקרונית. בתיקון האחרון
שהתקבל בפקודת התעבורה, שונתה ההגדרה של רשות הרישוי, באופן שמסמיכים את מי
שמונה כדין להיות סגן מנהל כללי לתנועה במשרד התחבורה, לרבות עובד מדינה אחר
שהואצל לו מסמכותו כרשות הרישוי בשטח המדינה כולה ולחלק ממנה לענין פלוני ולסוג
של עניינים.
מסו1בר שמפאת טעות, הוועדה לא נתנה את דעתה, שגם במסגרת צה"לית או המשטרה,
מסמיכים פונקציונרים להיות רשות רישוי. הדבר יוצר כמובן תקלות מאוד גדולות בשטח.
משהסתברה הטעות, גם בהסכמת משרד המשפטים ולפי פניית צה"ל, הבטחתי שבתיקון
הראשון לפקודת התעבורה שאנחנו נעסוק בו, אנחנו נשלב תיקון להגדרה של רשות הרישוי,
באופן שעובד המדינה לענין הזה יכלול גם קצין בצבא הגנה לישראל ומשטרת ישראל.
אם כך, זה התיקון הרביעי שאנחנו מכניסים לפקודה.
נקרא כעת את הצעות החוק וגם התוספת של מגביל המהירות והמגרשים. אני מתחיל
בהצעת החוק של חבר הכנסת יונה יהב, כיוון שהיא יותר מפורטת.
"איסור עקיפה" - 65א. "נוהג ברכב לא יעקוף בכביש רכב אחר, בין שהוא באותו נתיב
נסיעה ובין אם לאו, בין השעות 07:00 - 21:00 אלא בתנאים המפורטים להלן:
(1) נוהג רכב שמשקלו הכולל עד 4,000 ק"ג לא יעקוף רכב אחר אלא מצידו השמאלי";
זה ברור וכתוב בתקנות.
בעצם מה שרוצים לומר הוא שרכב שמשקלו מעל 4,000 ק"ג יסע בכל הנסיבות, אר ורק
בנתיב הימני ביותר. הוא יהיה רשאי לצאת מהנתיב הימני אר ורק לצורכי עקיפה, אם
יתקיימו התנאים שייקבעו.
אם כך, כל האיסורים האלה חלים אך ורק בכביש דו-מסלולי שיש בו יותר מנתיב תנועה
אחד.
שנית, נוהג רכב שמשקלו הכולל עד 4,000 ק"ג יסע בכביש האמור, בנתיב הימני.
אנחנו מדברים כרגע על עקרונות, לא על ניסות. אפשר לומר שהוא יסע בנתיב הימני
בכיוון נסיעתו של הנהג. זאת הכוונה של מציעי התוק.
כעת בא איסור העקיפה. (2) "נוהג רכב שמשקלו הכולל מעל 4,000 ק"ג לא יעקוף רכב
אחר כלל, אלא אם העקיפה מתבצעת בכביש בו יש שני נתיבים לפחות באותו כיוון
נסיעה..." באותו כיוון נסיעה אנחנו מוציאים, כי כתבנו את זה למעלה,"... ומהירותו של
הרכב העוקף אינה גבוהה מ- 70 קמ"ש ואינה נמוכה מ- 50 קמ"ש, והרכב העוקף לא נוסע
בנתיב השמאלי יותר מדקה אחת".
לזה יש התנגדות של המשטרה. אני חייב לומר שהיא נשמעת לי לגיטימית, ששלושת
הפרמטרים האלה מקשים כל כר על מדידה ועל שילובם, שמוכרחים ללכת עם משהו הרבה
יותר פשוט. יש כאן שתי וזצעות: יש הצעה שמותר לעקוף רכב יותר איטי. כלומר, שהדגש
יהיה על הרכב האיטי ולא על העוקף. זה הרבה יותר קל לביצוע. ההצעה השניה אומרת
להוריד את כל המגבלות האלה ולומר: לא תהיה עקיפה של רכב, אלא במהירות של 70
קמ"ש. כלומר, למדוד רק את מהירות הרכב העוקף.
הוראה פלילית צריכה להיות ברורה. צריר להיות ברור מה איסור ומה לא איסור. כל
הסעיפים הכלליים הם פרובלמטיים.
גם לגבי הפרת אמונים אנחנו אומרים שזה פרובלמטי, לא כל שכן כאן, שאנחנו עוסקים
בדברים יום-יומיים.
אני מציע שחברי הכנסת יחוו את דעתם לגבי העקיפה, מכיוון שהוא ענין קשה מאוד.
נציגת המשטרה אמרה שאת הדבר המוצע הם לא יכולים לבצע, וצריך להתחשב בדעתם.
לדעתי צריו לקבוע שלא עוקפים רכב שמהירותו מתחת ל- X קמ"ש. אם הרכב שנוסע
לפנים מהירות פחות מ- 60 קמ"ש לדוגמה, מותר לעקוף. אם הוא נוסע למעלה מ- 60 קמ"ש,
אסור לרכב כבד לעקוף.
דרר אגב, אם כבר הוא יוצא לעקיפה, צריך שיגמור אותה כמה שיותר מהר, שיאיץ בכל
יכולתו ויגמור מהר את העקיפה.
את זה נקבל בכל שלב. אני מצהיר כאן שלא נביא את הצעח החוק הזאת לקריאה שניה
ושלישית אם יהיו תקנות תעבורה באותה רוח.
אני רוצה לחזכיר לכם שלא העקיפות האלה גורמות לתאונות. מה שגורם לתאונות הן
עקיפות פתאומיות, סטיות פתאומיות שמפתיעות את זה שבא ממול ואת זה שנוסע מימין,
או בלימות חירומ, כל מה שאיננו רוטיני בכביש. לכן אנחנן מדברים על כך שמהירויות
גבוהות בשונות רבה מעל המהירות המכסימלית המותרת, הן הרעה החולה ולאו דווקא
העובדה שכולם נוסעים 90 קמ"ש. כאן אנחנו נכנסים בדיוק לאותה גישה - אתם אומרים
שמי שנוסע במהירות של 60 קמ"ש זה בסדר ומי שנוסע פחות מזח אפשר לעקוף אותו.
משטרה שנוסעת במצב של אכיפה, צריך לתת לה כלים פשוטים וחד ערכיים לבצע
אכיפה. אם נתחיל עכשיו לקבוע כל מיני מהירויות וכו' זה לא יהיה יעיל. יש גם עניו של
התנהגות, חה מה שנקרא אכיפה איכותית, שמחייבת בעצם שיקול דעת של שוטר שנוסע
אחרי משאית מאת. אם אותו נהג יוצא פתאום לעקיפה עם משאית באורך 18 מטרים או
סוטה בלי לאותת, אלה הבעיות העיקריות של התנהגות המשאיות בכביש.
יכול להיות שמשקל של 4,000 ק"ג הוא משקל נמוך מדי וצריך להגביל את ההוראה
למשאיות ממש כבדות. משקל כזה יכול להיות משקל של כל מיני רכבי שטח. לכל הטנדרים
יש מנועים חזקים והם נוסעים מהר.
זה צריך להיות 10 טון. מדובר בקריאה ראשונה בלבד. אני חוזר ואומר: אני אמליץ בפני
חברי הכנסת לא לחוקק את הסעיף הזה, אם תהיה תקנת תעבורה.
אני מבקש לסכם. איסור זה חל רק בכביש רב נתיבי דו-מסלולי. החובה היא לנסוע מצד
ימין. העקיפה לא תימדד בדקות ובלי מהירות עקיפה, הרי המגבלה של 80 קמ"ש חלה
בלאו הכי. ניתן יהיה לעקוף רכב שמהירותו עד 70 קמ"ש .
האם יש הערות להצעה זאת?
אני מוכרח להתנגד, משום שבצורה הזאת יוצרים באופן מלאכותי שיירות. שיירה, מעצם
טיבה ותנועתה הכבדה היא אלמנט אנטי בטיחותי, מפני שאתה מחייב אחרים לעקוף שיירה
במקום רכב אחד או שניים. בעיניי הסיכון שהחוק הזה כן יכובד בכביש, הוא אלמנט אנטי
בטיחותי בפני עצמו. נהג רגיל שאנחנו מכשירים בבתי הספר, לא יודע לעקוף שיירות.
המשטרה יכולה לספר לכם מה קורה כשצריך להעביר מטען חריג, כאשר השיירה מתנהלת
בכבדות. המשטרה מאוד מודאגת מזה והם עושים סידורים מיוחדים לזה, ליווי מקדימה
ומאחור וכוי. המשטרה מודאגת ממצב של שיירה שנוסעת ומפריעה לכולם.
בהצעת החוק הזאת אנחנו נאפשר שיירות ללא ליווי שיימצאו באופן טבעי ואקראי בכל
מיני מקומות, בלי ליווי וכוי. כאן אנחנו מכניסים מכשול במו ידינו.
אני נוסע הרבה מאוד בכבישי אירופה. כשאני נוחת באיזשהו מקום שלא נסעתי בו אף
פעם, אני נוסע ביתר ביטחה ושקט נפשי, יותר ממה שאני נוסע בכבישי הארץ. אם אני צריך
להגיע לעיירה נידחת בצרפת, אני נוסע בשקט נפשי, בלי שום בעיה. אני לא יודע תמיד
איך להגיע לטבריה. יש תנועת משאיות אדירה באירופה, ציים של משאיות כבדות, שרק
לראות אותן זה מפחיד, ובכל הנסיעות האלה לא ראיתי משאיות עוקפות. גם לא בכבישים
של שלושה נתיבים או ארבעח נתיבים.
מה שמציעים חברי הכנסת אינו דבר פרוורטי, פופוליסטי. הם מבקשים לקרב אותנו
למציאות האירופית.
אני מבקש שלקראת הקריאה השניה תביאו לנו את הדרקטיבה של בריסל ונראה איר זה
קורה באירופה. התנועה באירופה היא קשה מאוד ומי שנתקע מאחורי משאיות כאלה, זה
מאוד מאוד קשה. אני מסכים שזה קשה, אבל עולם שלם מפותח נוהג כך.
באירופה המשאיות שומרות מרחק ולא נוצרת שיירה כמו שתיאר מר ישעיהו. יש 100
מטר בין כלי רכב אחד לשני ותמיד אפשר לעקוף אחד ועוד אחד, לא שנדבקים אחד לטמבון
של השני.
לנושא של המהירות. אם אנחנו קובעים מהירות כלשהי בחוק, זה מחייב את השוטר
לאכוף עבירה של עקיפה באמצעות מד לייזר או כל מיני אמצעים אחרים. צריך לזכור שזה
קשה לאכיפה.
הכל קשה לאכיפה. כל המהירויות קשות לאכיפה. המשטרה לא תעסוק במקרים
גבוליים. המשטרה תעסוק רק במקרה שהעקיפה היא ברורה וחדה של מכונית מהירה.
זאת עבירה שצריכים לבדוק אותה באמצעות מכשיר מהירות, חה בעייתי, כי לזה צריר
מיומנות גבוהה מאוד של השוטר.
לדעתי החלק הכי מסוכן בעקיפה הוא כלי רכב שאין לו מספיק עוצמה כדי לגמור את
העקיפה מהר, כאשר המהירות של הרכב הנעקף קצת יותר גבוהה, ואז העקיפה מתמשכת.
האם יש לכם אפשרות טכנית לאכוף, אם היינו קובעים שהעקיפה חייבת להתבצע תור x
זמן? האם ניתן בכלל באמצעים טכניים לאכוף דבר כזה?
נציגי המשטרה אמרו שזה לא ניתן. זו קריאה ראשונה, אנחנו נקבל נתונים ונראה
השוואות למדינות אחרות.
אני מציע לא להעביר את ההצעה הזאת לקריאה ראשונה. יש פרק שלם בתקנות שעוסק
בנושא עקיפה. אנחנו נציע תיקון תקנה בתיאום עם כל הגורמים.
מר ישעיהו רונן, מנהל אגף בכיר במשרד התחבורה, איש מקצוע מהטובים שיש בארץ
בתחום הזה, התייחס לנושא הזה. ההתייחסות שלו ראויה להתייחסות רצינית. אני מציע
שאנחנו, בשיתוף פעולה כמובן עם כל הגורמים, נבחן את התקנות הקיימות, נתקן את
התקנות תור התייחסות ספציפית לנושא משאיות עמוסות וכבדות. אני מבקש לא להעלות
את הצעת החוק הזאת לקריאה ראשונה ונעשה את התיקון הזה תור זמן קצר יחסית.
לא. אין שום היגיון להתחמק מהחוק הזה. הצעת החוק הזאת הגיונית ואני לא מבין את
גישתו של מר ישעיהו. לא ייווצרו שיירות, תהיה שיירה בצד ימין. צד שמאל יהיה פתוח
וכלי רכב יסעו הרבה יותר מהר.
יש התחייבות של חבר הכנסת מאיר שטרית שהודיע: "על כן אני מודיע לכנסת שאני לא
אגיש את החוק לקריאה ראשונה, אלא בהסכמת הממשלה. אני גם מתחייב ותיאמתי את זה
עם יושב ראש הקואליציה שהחוק לא יוגש לקריאה ראשונה בלי הסכמת הממשלה".
עכשיו גרמת לנו להסמיק. אני לא מעיד על עצמי, אבל לפחות ממה ששמעתי מחברי,
אני חושב שזה נימוק רציני.
הטענה המקצועית של חברך אומרת שאם נאסור על משאיות לנסוע בצד שמאל, תיווצר
שיירה ארוכה של משאיות שצריך לעקוף אותן. אני טוען שבכביש רב-נתיבי אין בעיה
כזאת, כי זה לא סיכון לעקוף מצד שמאל. בצד שמאל תהיה שיירה של מכוניות פרטיות
שנוסעות במהירות יותר גבוהה מאשר השיירה שבצד ימין. אין כאן שום סיכון, כי זה כביש
רב-נתיבי.
לגבי כביש דו-מסלולי שיש בו יותר מנתיב אחד לכל כיוון נסיעה,
נוהג רכב שמשקלו הכולל מעל 10,000 ק"ג, יסע בנתיב הימני של כיוון נסיעתו של הנהג
בלבד.
על אף העיקרון הזה יהיה נוהג רכב כזה רשאי לעבור לנתיב השמאלי לצורך ביצוע
הרכב הנעקף נוסע במהירות שאינה עולה על 70
קמ"ש. העקיפה תיעשה באופן שאינו גורם סיכון לעוברי דרך או הפרעה אחרת לתנועה.
אני רוצה להודיע שאנחנו לא ממהרים ואנחנו לא נביא את זה לקריאה שניה ושלישית
בלי הסכמה, כך שיש לכם זמן להתקין תקנות.
כפי שקראה היועצת המשפטית, הלכנו בהצעת החוק לקראת המשטרה: א. הורדנו
משלושה פרמטרים לפרמטר אחד. ב. העלינו את מהירות הרכב הנעקף ל- 70 קמ"ש. אלה
מקרים קיצוניים שאנחנו עוסקים בהם, גם 10 טון וגם למעלה מ- 70 קמ"ש, הם מקרים מאוד
קיצוניים ולפי דעתי קל לבדוק את זה.
אני מבקש להצביע להעברת הצעת החוק הזאת לקריאה ראשונה.
אני חושב שאם אני רוצה לומר שלושה משפטים במשר כל הישיבה, כנציג משרד
המשפטים, צריך לאפשר לי.
"מגביל מהירות" - מכשיר המותקן ברכב לפי הוראות פקודה זו,
המיועד להגביל באופן מכני את מהירות הנסיעה של הרכב.
בסעיף 62 לפקודה, אחרי פיסקה (10) יבוא: (11) "מחבל במגביל מהירות,
מנתק אותו או עושה כל דבר המשבש פעולתו התקינה".
אני מבינה שכל ההגדרה של מגביל מהירות לא מוצע להכניס לסעיף 1 לפקודה, אלא
לצורך העונשין בענין הזה. אתם תקפתם קודם את נושא העקיפה ואמרתם שאפשר להסדיר
את זה בתקנות. האם את זה אי אפשר להסדיר בתקנות? האם צריכים באמת את התיקון
הזה?
לגבי הטכוגרף קבענו הרבח מאוד הוראות אופרטיביות בפקודה, שמסמיכות למשל את
שר התחבורה לקבוע איך להתקין וכיוצא בזה.
אני מציע שאם זה יכול לחול במסגרת התקנות, אנחנו לא נביא את זה לקריאה שניה
ושלישית. זה כמו בסעיף הראשון.
פה מדובר בענישה, עם מסר מאוד ברור. מי שמחבל בענין הזה, יכול לגרום פה לאסון
נוראי. העובדה שמשאיות שינועו במהירות של 100 או 120 קמ"ש, מחמיר את כל הענין.
בסעיף 68 לפקודה כתוב: העובר על תקנה שהותקנה לפי פקודה זאת, דינו כאמור בסעיף
62 וסעיף 63 או עונש קטן מזה שנקבע בתקנות. לכן אני שואלת, אם כל זה הוא רק לצורר
ענישה, האומנם יש צורך בזה? האם מישהו במשרד המשפטים נתן דעתו לענין?
נציג משרד המשפטים נפגע ממני אולי בצדק, אבל דווקא זה, הוא ענין של משרד
המשפטים. אני נוטה שזה יהיה בפקודה, זה דבר מאוד דרסטי.
בתקנות התעבורה יש הוראות בדבר מגביל מהירות. מי שפועל בניגוד לתקנות
התעבורה עונשו גם קבוע - או העונש לפי סעיף 62 או עונש אחר נמור יותר שנקבע
בתקנות. זאת אומרת שאפשר לתת לו את העונש לפי סעיף 62 לפקודה. לכן השאלה שלי
אם יש צורך בזה. ייתכן שהתשובה לכך היא חיובית, אני רק לא רוצה סתם להכניס תיקון
מיותר לפקודה.
אנחנו נחיל על מגביל המהירות את מה שאמרנו לגבי הסעיף הראשון. אם משרד
התחבורה יתקין את זה בתקנות ומשרד המשפטים יאמר שזה יכול להיות בתקנות בלי
הסמכה בפקודה, אנחנו לא נביא את הסעיף הזה לקריאה שניה ושלישית.
זה קיים בתקנות. השאלה היא רק לגבי העונשין. אני מציעה שוועדת הכלכלה תחליט
לכלול את זה בהצעת החוק, אלא אם כן משרד המשפטים יתן חוות דעת ויקבע שהתיקון
הזה הוא מיותר,
בסעיף 57א לפקודה בסעיף קטן (ב) בפיסקה (2) לפני המילה "המקום" יבוא: "המגרש
או" ולאחר המילים "איסור שימוש" יבוא: "שנקבע על-ידי משטרת ישראל או על-ידי שר
התחבורה או מי שנקבע מטעמו". ולאחר המילה "בהתחשב" יבוא: "ככל האפשר". זה
התיקון שמוצע על-ידנו ואני רוצה להזכיר שזה היה על דעת היועצת המשפטית, גב'
גוטליב.
אנחנו מעבירים את זה לקריאה ראשונה. לפני הקריאה השניה והשלישית, אני מבקש
לקבל את עמדת הממשלה בעניו הזה.
אני מבקשת להבין למה כוונת התיקון. האם תהיה אפשרות להעמיד בלי רבב שנמסרה
נגדם הודעת איסור שימוש, אך ורק במגרשים או גם במקומות אחרים?
זאת אומרת גם וגם. מי יחליט על כך? הפקודה מדברת על כך שהשוטר הוא שמוסר את
הודעת איסור השימוש והוא שקובע איפה יהיה הרכב.
המשטרה טענה שהיא לא רוצה להתעסק בצד המינהלי. אמרנו שמשרד התחבורה ישכור
את המגרשים ונאמר לאגף התנועה מהם המגרשים שאליהם אפשר לשלוח את כלי הרכב,
כמו שאפשר לומר שאפשר להחנות את הרכב ליד הבית. אנחנו מדברים על הענין הזה
כאופציה למשטרה. לדעתנו האכיפה תהיה נכונה יותר כאשר הרכב בתוך מגרש, כי אם
הוא ליד הבית אף אחד לא יבול לבדוק אם משתמשים בו או לא.
אם כה בהתאם לנוסח הקיים, המקום שבו יועמד הרכב במהלר תקופת איסור השימוש
נקבע בהתאם לפקודה בהתחשב בהצעתו של הנהג.
היום איו לו שיקול דעת. הוא וזייב לתת לו מדבקה ולשלוח אותו לרחוב מסויים כדי
להחנות את הרכב. פה מדובר על שיקול דעת בין לשלוח אותו לרחוב ליד הבית או למגרש.
ייתכן שהניסוח אינו מושלם, זאת הצעה שבאה אלינו ברגע האחרון, אבל היא נדונה
בישיבת הוועדה בשבוע שעבר.
אני מציע שתובא לנו הצעה מנוסחת, כדי שנדע בדיוק למה הכוונה וגם שלא תהיינה
טענות של נהגים. יתכן שצריך להגדיר מה זה "מקום" ויתכן גם שצריך לנסח ניסוח יותר
מדוייק את "ככל האפשר". לצורך הקריאה הראשונה אפשר לקבל את זה.
אני מעמיד להצבעה להעביר את הצעת החוק המאוחדת על תיקוניה להצבעה.
במקום "עובד מדינה" יבוא "עובד ציבור". בסייפא יבוא: בהגדרה זו "עובד
ציבור" - עובד בשירות מדינה או קצין בצבא הגנה לישראל או משטרת ישראל.
כמובן שהנוסח יתוקן. אני אשאיר את זה "עובד מדינה" ולצורך זה עובד מדינה יהיה גם
קצין צה"ל וקצין משטרה.
הצעת החוק עם שלושת התיקונים עוברת לקריאה ראשונה.
אני מבקש להתנצל שוב בפני נציג משרד המשפטים.
אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 13:00