ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 30/12/1998

הצעת חוק ההמרה ליורו. התשנ"ט-1998

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 378

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום די. י"א בטבת התשנ"ט. 30.12.1998. בשעה 09:00

נכחו;

חברי הוועדה; היו"ר אמנון רובינשטיין

עבד-אלמאלכ דהאמשה

שלום שמחון

מוזמנים; עו"ד טנה שפניץ, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה

עו"ד רחל גרשוני, משרד המשפטים

מרק לובין, אגף בינלאומי, משרד האוצר

אילן סוסניצקי, אגף בינלאומי, משרד האוצר

עו"ד אייל גור, הלשכה המשפטית, משרד התעשיה והמסחר

קלר גלעד, כלכלנית ככירה, מחלקת מטבע חוץ, בנק ישראל

הרמן ליטמן, כלכלן ככיר, מחלקת פיקוח על הכנקים, כנק

ישראל

מיכל מאורי-קרא, עוזרת ליועץ המשפטי של בנק ישראל

עו"ד ענת צדקה-טל, כנק לאומי, איגוד הכנקים

עו"ד אפרת שחר, כנק הפועלים, איגוד הכנקים

עו"ד חנה הופנונג, כנק דיסקונט, איגוד הכנקים

אפרים אייזנמן, כנק המזרחי, איגוד הכנקים

כרוך שניר, סגן מנהל המחלקה הכלכלית, איגוד לשכות המסחר

חזקיה ישראל, התאחדות התעשיינים
יועצת משפטית
אתי כנדלר
מנהלת הוועדה
לאה ורון
נרשם על-ידי
חכר המתרגמים כע"מ

סדר היום

הצעת חוק ההמרה ליורו. התשנ"ט-1998



הצעת חוק ההמרה ליורו. התשנ"ט-1998
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה.

אנחנו עוסקים בהצעת חוק שבאה ממש ברגע

האחרון ערב השנה האזרחית החדשה, ערב הנהגת מטבע היורו לא כמטבע אלא

כמטבע וירטואלי באיחוד האירופי, ואנחנו עוסקים בהצעת חוק ההמרה ליורו,

התשנ"ט-1998.
רחל גרשוני
רקע כללי. החל מה-1 בינואר 1999, 11 מדינות

באיהוד האירופי עוברות לשלב אחרון באיחוד

מוניטרי. בסוף שלב זה יהיה רק מטבע אחד חוקי במדינות המשתתפות באיהוד

והוא ייקרא היורו. האיחוד המוניטרי הזה אמור להביא לשיאו את תהליך

הפיכת האיחוד האירופי לשוק כלכלי אחד והתהליך אמור לקדם יציבות כלכלית

ולהבטיח תהרות באמצעות שקיפות, מחירים בין המדינות וצימצום עלויות.

השלב האחרון של האיחוד המוניטרי מתחיל ב-1 בינואר 1999, וגם הוא מתחלק

לשני שלבים. בשלב הראשון, כבר ב-1 בינואר 1999, סמכויות מסוימות של

הבנקים המרכזיים במדינות המשתתפות ביורו, הועברו לבנק המרכזי. דבר שני,

ייקבעו שערי המרה קבועים בין היורו למטבעות הלאומיים של המדינות

המשתתפות באיהוד, ולא יהיו עדיין מטבעות יורו, אבל המטבעות הלאומיים

יהפכו לידונמינשנס' של היורו. כלומר, מבחינת איך שמסתכלים על זה, הם

כבר לא יהיו פרנקים או מארקים עצמאים אלא 'דונמינשנס' של היורו.
היו"ר אמנון רובינשטיין
לא יהיה שער חליפין נייד בכלל אלא יהיה שער

קבוע.
רחל גרשוני
נכון. בתאריך הזה, ב-1 בינואר 1999, יחול

הכלל שמסמכים שננקבו, התנועה שבהם ננקבה

במטבעות האירופאים, ימשיכו לבצע חיובים באותם מטבעות אירופאים אלא אם

כן הסכימו הצדדים אחרת. השלב השני והאחרון מתחיל ב-1 בינואר 2002 ובשלב

הזה היורו ישמש מטבע חוקי ויופיעו מטבעות בשוק, ומהתאריך הזה המסמכים

שנוקבים את תנועתם במטבעות האירופאיות ייקבעו כאילו נקבו תמורתם ביורו.

תחול עדיין תקופת מעבר - וכרגע חושבים שהיא תהיה בת שישה חודשים -

שיסתובבו בשוק גם מטבעות אירופאיות לאומיות אבל הכוונה היא להפוך את

היורו למטבע חוקי.

באיחוד האירופי יש שתי תקנות שמסדירות את המעבר ליורו והן מסדירות את

שערי ההמרה בין המטבעות האירופאיות ליורו, איך לקרוא מסמכים שבהם ננקבה

התמורה במטבעות אירופאיות, הערך של האקו לעומת היורו, וכללי המרה

מבחינת הסכומים. כל מיני דברים טכניים שחייבים להסדיר לפני המעבר

ליורו. הם גם מסדירים המשכיות חוזים. כלומר, הם קובעים שאין סיכון חוזר

במעבר ליורו, וזאת משום שבעצם מישהו שעשה חוזר במארקים למשל, הוא חזה

בעצם שהמארק יהיה בשווי מסוים לעומת מטבעות אחרות, ואילו עכשיו עוברים

ליורו, כך שהוא יכול לטעון שהנה, הערך של החוזה שלי השתנה.

בישראל הצורך בחקיקה נובעת מכך שאנחנו לא חלק מהאיחוד האירופי והתקנות

האלה לא חלות עלינו. האמת היא שלגבי היבטים מסוימים של המעבר ליורו אין

באמת צורך בהסדר חקיקתי, כי יש כלל במשפט הבינלאומי שקובע את הדברים.

אם אני כמדינה מחליטה לשנות את המטבע שלי, זה מחייב מדינות שלישיות



בקשר לעצם השינוי ושער ההמרה. המדינות של האיחוד האירופי החליטו להעביר

את הריבונות שלהן בעניין קביעת המטבע למוסדות האיחוד, אני המדינה

שלישית צריבה לקבל את זה. אבל יש היבטים מסוימים שלא מוצאים הסדר

במשפט הבינלאומי ואחד מהם זה העניין של האקו. האקו הוא לא מטבע אלא הוא

יחידת חישוב ולבן הוא סל של מטבעות. הכלל של המטבע לא חל ולבן מה-1

בינואר 1999 אקו אהד, הוא יורו אחד, לא חל עלינו בבלל.

יש לנו בעיה בי אצלנו יש מסמבים משפטיים שאו שנוקבים תמורה באקו או

במטבעות לאומיים או שמצמידים תמורה לדברים האלה. לבן אנחנו צריבים שני
דברים
ראשית, הסדר לגבי אקו, ושנית, המשביות חוזים. חאמת היא שיבול

להיות שמבחינת המשפט הישראלי לא תיתבן טענת סיבון, בן תיתכן, אבל צריך

להסיר ספק. גם שיערוך, אולי מישהו יגיד שהחוזה תקף אבל הוא רוצה פיצוי.

בדי להסיר ספק אנחנו צריבים להסדיר את הדברים.

הצעת החוק היא מינימליסטית. היא הולבת בתלם התקנות של איחוד אירופה

פלוס הקיקה שהייתה במדינות ניו-יורק, אילינוי וקליפורניה בארצות-הברית.

היא לא מתיימתרת להסדיר את הבל, אלא את הדברים הנחוצים.

הצעת החוק אומרת שהחל מה-1 בינואר 2002 לגבי צורת התשלום, אם יש מסמך

משפטי שנותן תמורה במטבע לאומי אירופי, יקראו את זה במו שנוקבים ביורו.

פועל יוצא מזה הוא שמה-1 בינואר 1999, אם יש מסמך משפטי שנוקב תמורה

במטבע לאומי, ימשיבו לשלם. בלומר, מה-1 בינואר 1999 עד 1 בינואר 2002

אתה עושה מה שבתוב בחוזה, אלא אם בן הוסבם אחרת. משנת 2002 אתה קורא את

המטבע האירופית באילו בתוב יורו לפי שער ההמרה.

דבר שני, מסדירים את האקו. החל מה-1 בינואר 1999, מקום שבתוב מסמך

משפטי אקו, קוראים את זה באילו יורו בשער שנקבע, וחזקה שהכוונה לאקו

בפי שהוגדר לפי האיחוד האירופי.

לב החוק הוא סעיף 4, בי הוא לןובע את המשביות ההוזים. הוא קובע גם את

התוצאות המשפטיות של תרופות על ביטול, פיצויים ואחרים. סעיף 5 מתייחס

לתחולה.

יש לנו במה תיקונים מוסבמים ויש תיקון אהד שלא מוסבם שצריך לדון בו.

היו"ר אמנון רובינשטיין; אנחנו נתחיל לקרוא את ההגדרות שבהצעת החוק.

1. הגדרות.

"אקר" - )ECU(סל המטבעות המשמש באיחוד האירופי כיחידת חישוב כאמור

בסעיף 109 לאמנת האיחוד האירופי, ובתקנת המועצה האירופית מספר

3320/84 מיום 22 בדצמבר 1994.

יש הערות? התקכל.

"יורו" - המטבע האירופי האחיד כמשמעותו בתקנת המועצה האירופית מספר

974/98, מיום 3 במאי 1998, או כפי שתתוקן או שתוחלף מעת לעת.

יש הערות? התקבל.



"מטבע אירופי" - המטבע הלאומי של כל אחת מהמדינות ההברות באיהוד

האירופי המאמצות את היורו. לאחר מכן נחזור לתוספת.

יש הערות? התקבל.

"מסמך מחייב" - חוזה או מסמך אחר הכולל חיוב כספי.

יש הערות? התקבל.

"שער ההמרה" - שער קבוע אשר מבטא את השווי של מטבע יורו אחד ליהידה

אחת של מטבע אירופי ואשר מועצת האיחוד האירופי או מוסד מוסמך אחר

באיחוד האירופי קובע אותו.

יש הערות? התקבל.

רהל גרשוני; יש תוספת של הגדרה של כללי המרה. רוצים

להסדיר שגם הכללים של עיגול סכומים ואיך

חייבים לעשות את התהליך שמחליפים ממטבע אירופי אחד למטבע שני ועוברים

דרך היורו. לכן הוספנו הגדרה של כללי המרה.

היו"ר אמנון רובינשטיין; "כללי ההמרה" - כללי חישוב שער ההמרה כאמור

בתקנה של המועצה האירופית מספר 1103/97 מיום

17 ביוני 1997 או כפי שתתוקן או שתוחלף מעת לעת.

קריאה; נושא ההמרות גם יפורסם? אם הם ירכשו אצלנו,

מישהו מפרסם את התקנות?

רחל גרשוני; כן, בוודאי.

היו"ר אמנון רובינשטיין; אני חושב שההערה היא שאמנם זה לא תקנה

במובן שלנו, אבל היה חשוב שמשרד המשפטים

יפרסם לציבור שינויים בתקנות של מועצת אירופה. אגב, יש אתר אינטרנט

מעולה שהוא יותר טוב מהעיתון הרשמי וצריך להתחיל להשתמש בו. זה אחד

האתרים הטובים ביותר שיש בו הכל.

2. המרת מטבע אירופי ליורו.

החל ביום י"ז בטבת התשס"ב (1 בינואר 2002), כל מקום שבו מצויין

במסמך מחייב, מטבע אירופי, יקראו כאילו מצויין בו יורו, בהתאס לשער

ההמרה וכללי ההמרה.

יש הערות? סעיף 2 - התקבל.

3. ערך האלו וחזקה.

(א) החל ביום י"ג בטבת התשנ"ט (1 בינואר 1999), כל מקום שבו מצויין

במסמך מהייב המונה אקו, יקראו כאילו מצויין בו יורו, בערך של

יורו אחד לאקו אחד.

(ב) לא נכללה במסמך המחייב הגדרה של המונח אקו, חזקה שמשמעות המונח

היא כהגדרתו בסעיף 1, אלא אס כן הוסכס אחרת.



רחל גרשוני; רוצים להיות בטוחים שכאשר נקוב אקו במסמך,

זה סל מטבעות. החשש הוא שיטענו שזה לא האקו

שלכם והכוונה הייתה לאקו אחר.
מיכל מאורי-קרא
תוצאה של המרה של אקו, לא תמיד בחוזים

הכוונה היא לנוסחה המאוד מדוייקת של אקו.

לפעמים צדדים כותבים אקו ומתכוונים למשהו אחר, לנוסחה קצת אחרת של

המטבעות ולא לנוסחה הרשמית. אז אם אין בחוזה הגדרה של אקו, חזקה היא

שההגדרה היא כמו בתקנות של האיחוד האירופי.

היו"ר אמנון רובינשטיין; אם זה להסיר ספק, אין לי בעיה. כל דבר

שמבהיר ועוזר להדריך את האזרחים ואת

עורכי-הדין, אני בעדו.

סעיף קטן 3(א)(ב) - אושר.

4. המשכיות מסמכים.

(א) אין בהמרת מטבע אירופי ליורו לפי הוראות סעיף 2, או בחיוב ערך

אקו במונחים של יורו לפי הוראות סעיף 3, כדי לשנות חיוב במסמך

מחייב, לגרוע מתוקפו, או להוות פטור מקיומו לפי הוראות סעיף 18

לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשלייא-1970.

(ב) אין בהמרת מטבע אירופי ליורו לפי הוראות סעיף 2, או בחישוב ערך

אקו במונחים של יורו לפי הוראות סעיף 3, כדי לזכות בביטול מסמך

מחייב, בפיצויים או בתרופות או בסעדים אחרים, אלא אם כן נקבע

אחרת במסמך המחייב.
חנה הופנונג
לסעיף קטן (א). אנחנו חשבנו שכיוון שהסעיף

הזה הוא סעיף מאוד חשוב והכוונה שלו היא

באמת להסיד ספק ולהקנות יציבות, להחיל אותו כבר מה-1 בינואר 1999 כי

יתכן שעצם המעבר ליורו ייצור אי-יציבות או כוונות של צדדים להימלט

מהחוזה, כיוון שהם יגידו שהשיערוך הכלכלי של החוזה הוא לא בדיוק

השיערוך שהתכוונו אליו. לכן אנחנו רוצים להגיד שאין בכינון היורו, אין

בהנהגת היורו להגדיר אותו בהגדרה שהצענו כהנהגת היורו או החלת היורו,

אני לא זוכרת בדיוק את ההגדרה. הכוונה היא שכבר החל מינואר 1999,

בעובדה שהמטבעות מפסיקים להיות בביטוי שהתכוונו אליו בעת כניסת החוזה

ומתחילים להיות ביטוי אחר מה שנקרא 'דנומיניישן' של היורו, ויתכן שהריביות

יתכנסו והריביות של המטבעות הקודמים יפסיקו להיות בהפרשים גדולים כל כך

כמו המטבעות, ויתכן שמקורות ריבית יעלמו, זאת אומרת, הרבה דברים

שקשורים בהמרה הזו יקרו כבר ההל מינואר 1999 ויתנו אולי ביטוי כלכלי

אחר לחוזה שהצדדים התכוונו אליו בתחילה. על-מנת ליצור את היציבות

וכיוון שאנחנו רואים את הסעיף הזה כסעיף העיקרי, כמטרה העיקרית של

החוק, אנחנו רוצים להבהיר שיציבות של החוזה והמשכיות החוזים, העיקרון

הזה חל כבר מינואר 1999. זאת אומרת, למרות שבצדדים עדיין יוכלו להמשיך

לשלם בפועל בתמורה שנקבעה בחוזה ולא יהיה שינוי תמורה, עדיין לא יוכלו

לברוח מהחוזה בטענות שהמארק הוא לא אותו מארק, או המטבע הפיני הוא לא

אותו מטבע פיני.

היו"ר אמנון רובינשטיין; זה מה שכתוב בהצעה הממשלתית.



חנה הופנונג; בהצעה הממשלתית כתוב שאין בהמרה לפי הוראות

סעיף 2, והמרה לפי הוראות סעיף 2 היא רק

משנת 2002.

היו"ר אמנון רובינשטיין; אבל עד שנת 2002 יש לי הוזה במארקים גרמנים,

ואני ממשיך לשלם במארקים גרמנים. יש ריבית

על מארק גרמני, ממשיכה הריבית על מארק גרמני. על כל פנים עד 2002 יש

לנו שלוש שנים שבהם האזרה הרגיל שקונה מצרכים, אבל גם איש העסקים,

מבחינת ה'דנומינשן' של המטבע לא השתנה, אלא השתנתה מציאות כלכלית שיש

בנק מרכזי אחד וששיעורי הריבית השתנו והפכו לאיחוד. למה לעשות את זה

עכשיו? אני לא מבין את הצורך בזה. אתם חוששים שתהיה טענה על סיכון חוזה

בגלל זה שהמטבע הצרפתי השתנה בערכו? אבל מה קרה במקרים קודמים של פיהות

או ייסוף?
חנה הרפנונג
ההלפת מטבע נתפסה כדבר טכני לחלוטין.

היו"ר אמנון רובינשטיין; גם זה. זה עוד יותר. יש לכם התנגדות שנוסיף

עוד סעיף גם על הכינון?

רחל גרשוני; יש התנגדות ואולי בנק ישראל יסביר.

הרמן ליטמן; אני חושב שאנחנו מדברים כאן על שימוש טכני

לגמרי. פה מדברים על אקלים כלכלי. אמנם

מישהו עשה חוזה לפני עשר שנים בלירטות איטלקיות ואז הלירטה האיטלקית

תתנדנד ותהיה אינפלציה יותר גבוהה מאשר ברומניה, אבל זה כמו כל דבר

אחר. התנאים משתנים ואני חושב שחוק צריך להיכנס לדברים שהם מה שנקרא

קלוב כלכלי.

היו"ר אמנון רובינשטיין; אבל זה להסיר ספק.

הרמן ליטמן; זה לא בדיוק להסיר ספק. יתכן מאוד שמישהו

יבוא ויטען, אולי בצדק ואולי לא, שהוא לא

התכוון לזה.

היו"ר אמנון רובינשטיין; אתה רוצה להשאיר את זה לבתי-המשפט?

הרמן ליטמן; זה אקלים כלכלי ואנחנו לא מדברים כאן על

שינויים.

היו"ר אמנון רובינשטיין; נכון, אבל בתי-המשפט עמוסים בצורה שלא תאמן,

ואם יש לנו הסכמה שמי שעשה עיסקה כמארק

גרמני או בפרנק צרפתי, הוא לא יכול להתחמק מזה מטעמים שערכו השתנה. אני

חושב שהבנקים כאן צודקים. אנחנו צריכים עוד כמה מאות משפטים כדי

שמשפטים יימשכו לא 5 שנים אלא 15 שנה? אני לא יודע למה אני צריך את זה.

אתם מעלים על הדעת שבאמת יש מקרה שבו אדם, גם אם הוא חתם לפני עשר שנים

בלירטות איטלקיות, והלירטה האיטלקית עברה תהפוכות עצומות בלי היורו, אז

שהוא יוכל לומר שהוא כעת לא משלם בלירטה אלא הוא רוצה איזה חישוב לפי

איזה ממוצע מטבעות אירופי? אני לא מאמין שזה ייפסק ככה בכלל.



רחל גרשוני; אנחנו לא יכולים לצפות את כל החשלכות חרבות

שיחיו במעבר ליורו, ויכול לחיות שיחיו

חשלכות שאנחנו לא צריכים לחגן פח עליהן.

היו"ר אמנון רובינשטיין; מח למשל? אני רוצח מקרח אחד לדוגמח. אנחנו

סובלים מחוסר יציבות, כל חעולם סובל וישראל

סובלת בצורח קיצונית מתנודות עצומות בשערי מטבע. אני צריך לחכניס עוד

חוסר יציבות בזח? אני מתאר לעצמי איזח עתירות יחיו כאן.

טניה שפניץ; חחשש חוא אחר. זח לא בריקדות אם נכניס או

לא. חחשש חוא שכל חחקיקח חזאת במידח מסוימת

חיא מיותרת, נעשתח לצורך חוודאות חכלכלית וחשתכנענו שאנחנו יכולים

לתרום לזח ואין סיבח לא לחוקק. חשאלח חיא, ואני לא בטוחח, חאם חעובדח

שאנחנו נכנסים לזח, זח דווקא יכניס אמינות. אצלנו זח מתחיל מ-2002 וזח

חד וחלק. עד 2002 אנחנו אומרים רק אם מסכימים אפשר לחיצמד ליורו

באיזושחי צורח. חשאלח חיא אם מישחו יכול לחעמיס על בתי-חמשפט ולומר

שעצם חעובדח שחתי יחסו, אז אפשר פתאום לחכניס את חעבירח חפלילית, או

חדוגמח שניתנח קודם של חשקיפות, שקודם לא חייתח ועכשיו כן ישנח, יש לזח

חשפעח או אין לזח חשפעח. יכול לחיות שזח יחיח מוצדק ויכול לחיות שזח לא

יחיח מוצדק. זח גדר חספקות. אנחנו רוצים אמינות.

היו"ר אמנון רובינשטיין; אני רוצח לחציע פתרון ונוסיף את זח. עיסקח

שנעשתח במטבע של אחת מ-11 חמדינות האלה,

כינון היורו לא משפיע עליח. אני מדבר כעת בשפת חרחוב. אני מוכן שלא

נכניס לזח את חעניין של אקו או של חישובים ערטילאים של מטבע של

ממוצעים. אם יש עיסקח במטבע של אחת מ-11 חמדינות, כינון חיורו לא משפיע

עליח. חחשש שלי חוא מיותר, אבל שיכנעתם אותי שחבנקים צודקים.

רחל גרשוני; מח שאתח אמרת, זח בדיוק מח שמוצע פח.

היו"ר אמנון רובינשטיין; אני מציע לחוסיף לזח שזח רק יחיח לגבי

עיסקאות שנקובות במטבע לאומי.

רחל גרשוני; . מח עם חאקו?

היו"ר אמנון רובינשטיין; אקו במילא חל. אני לא מכיר את חעולם חזח,

אבל יתכן שבאמת נקבו בנוסחאות של מטבע לאומי

פלוס או ממוצעים או דברים כאלח. פעם ראיתי דבר כזח. אז בית-חמשפט

יפסוק. אבל אם זח נקוב בפרנקים צרפתים, חעיסקח חיא בפרנקים צרפתים וזח

חחימור שחאדם לקח על עצמו. חפרנק חשוויצרי שאמנם לא חבר בזח עבר

תחפוכח בשנתיים, עלח 40 אחוז, ירד 50 אחוז. כל אחד מסתכן בזח. אנחנו

נשאיר את זח למוסדות חבינלאומיים לייצב את חשוק חזח ולא לבתי-חמשפט

חישראלים.

רחל גרשוני; לא בדיוק חבנתי מח יחיח חנוסח.

היו"ר אמנון רובינשטיין; את חנוסח אתם תכתבו. אני אומר עיסקח במטבע

לאומי של אחת מ-11 מחמדינות - לגבי אנגליח



אין לנו בעיה בכלל - אין בבינון היורו כדי לשנות את החיוב שבה. תנסהו

את זה. רק תוסיפו להצעה שלהם, כי צריך להגדיר את כינון היורו.

אתי בנדלר; יש הצעה להגדרה באותו מסמך.
היו"ר אמנון רובינשטיין
בסדר. אז אני לא מתעסק עם זה. זה ה-1 בינואר

והתהולה צריכה להיות גם ב-1 בינואר.

אני אומר, רק מסמכים והתחייבויות של עיסקאות במטבע לאומי של אחת מ-11

המדינות, ההצעה של הבנקים חלה עליה. אני לא רוצה בתי-משפט.

אתי בנדלר; אם כך, מה לא בסדר בנוסח שהוצע על-ידם?

היו"ר אמנון רובינשטיין; אני מגביל את זה רק לחוזים.
טניה שפניץ
זה לא משנה, כי ממילא במדינות האחרות לא

התעורר הצורך.

היו"ר אמנון רובינשטיין; אם זה מנוסח בלשון של אקו.

אני מוכן לקבל את זה.

אתי בנדלר; אם כך, למה הצורך ב"למעט באמור בסעיפים 2

ו-3"?

רחל גרשוני; משום שזה כן משנה. אנחנו הרי אמרנו שמסמכים

משפטיים ופרנק צרפתי יקראו את זה כאילו

שיהיה יורו, ולכן זה כן משנה את החוזה.

היו"ר אמנון רובינשטיין; אנחנו מנסחים את זה ככה, אבל הכוונה היא

שמבהינת הערך הכלכלי זה המטבע הלאומי של

צרפת. שוויה בשוק. כאן אני חושב שזה צודק. אנחנו מקבלים את זה. זה

מחליף את סעיף קטן (א).

סעיף קטן (א) - אושר.

סעיף קטן (ב) - אושר.

5. תחולה והוראות מעבר.

חוק זה יחול גם על מסמך מחייב שנעשה לפני פרסומו לגבי חיוב הכלול בו

שמתבצע לאחר יום י"ג בטבת התשנ"ט (1 בינואר 1999).

אתי בנדלר; אני רוצה להבין, סעיף 3(א) נמחק וסעיף 3(ב)

אושר.

היו"ר אמנון רובינשטיין; סעיף 3 אושר. סעיף 4 הוא לפי ההצעה של

הבנקים בכפוף לניסוח.

אין לי בעיה עם סעיף 5.

טניה שפניץ; מה שהתחיל קודם, נגמר קודם ואין בעיה. מה

שהתהיל אהר-כך, אין בעיה.



אתי בנדלר; אם כך אנחנו צריכים לחזור לחגדרה של כינון

היורו.

היו"ר אמנון רובינשטיין; נכון. כעת צריך להוסיף את כינון היורו.

"כניסת היורו כמטבע החל מ-1 בינואר 1999".
רחל גרשוני
זח 'קורנסי'. 'קורנסי' זה לא מטבע חוקי.
היו"ר אמנון רובינשטיין
כניסת היורו כיחידת מטבע. אין 'קורנסי', אבל

יש 'קורנסי'. בעברית אין מילה מקבילה.
אתי בנדלר
הם כותבים מיום ה-1 בינואר 1999 ובעצם זה לא

נכנס כמטבע. זה עלול להטעות.
רחל גרשוני
השילוב בין ה-1 בינואר 1999 לבין מטבע אומר

לך מה המשמעות.
אפרים אייזנמן
המציאות היא שזו מטבע בלי חשבונות.
חיו"ר אמנון רובינשטיין
בעברית אין לנו ביטוי נפרד.

זח הימור גדול של אירופה, אבל אני חושב שהוא

הולך להצליח. בנק מרכזי אחיד עם חוסר היציבות של דרום אירופה ולהכניס

את איטליה לזה, זה הימור גדול.
טניה שפניץ
אולי אתה מוכן בקריאה שנייה ושלישית להגיד

שהמטבע 'קורנסי' או משהו כדי להסביר את זה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
כן. אני אסביר את זה.

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 09:30

קוד המקור של הנתונים