ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 29/12/1998

הצעת חוק לתיקון פקודת החברות (איסור פתיחת חברה תחת חברה שפורקה), התשנ"ז -1997 (מאת חבר הכנסת אי אושעיה)

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 377

מישיבת ועדת הכלכלה

יוס שלישי, י' בטבת התשנ"ט (29 בדצמבר 1998), שעה 10:30
נכחו
חברי הוועדה: אמנון רובינשטיין - היו"ר

אפי אושעיה

אברהם פות

דורון שמואלי
מוזמנים
ערן רוזמן - משרד המשפטים

עוי'ד רענן שקדי - לשכה משפטית, ההסתדרות הכללית

עו"ד יעקב פרידגוט- לשכת עורכי הדין

עו"ד ישראל קנטור- לשכת עורכי הדין

מיכל כהן - המועצה לצרכנות
יועצת משפטית
אתי בנדלר
מנהלת הוועדה
לאה ורון
קצרנית
חנה כהן
סדר היום
הצעת חוק לתיקון פקודת החברות (איסור פתיחת חברה תחת חברה

שפורקה), התשנ"ז - 1997 - של חבר הכנסת אפי אושעיה.



הצעת חוק לתיקון פקודת החברות

(איסור פתיחת חברה תחת חברה שפורקה), התשנ"ז -1997

(מאת חבר הכנסת אי אושעיה)
היו"ר אמנוו רובינשטיין
שלום לבולם, אני מתבבד לפתוח את ישיבת הוועדה. קיבלתי לידי נוסח חדש של הצעתו

של חבר הכנסת אושעיה, כפי שסוכם בינו לבין היועצת החשפטית של הוועדה. ההצעה
אומרת
(א) "נושא משרה בחברה פרטית המחזיק ב- 25% לפחות מאמצעי השליטה בה, ישא

באחריות אישית ללא הגבלה לחבויותיה של החברה, אם ניתן נגדה צו לפירוקה בידי בית

המשפט, ובחמש השנים שקדמו למתן הצו היה אותו אדם נושא משרה ומחזיק באמצעי

שליטה כאמור בחברה פרטית אחרת, שגם נגדה ניתן צו לפירוקה בידי בית המשפט. (בסעיף

זה - צו הפירוק הראשון); לענין סעיף זה, "החזקה" ו"אמצעי שליטה" - בהגדרתם בסעיף 1

לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968".

(ב) "הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו, אם ראה בית המשפט, לבקשת נושא המשרה, אחת

מאלה: (1) כי צו הפירוק הראשון ניתן שלא מחמת היות אותה חברה חדלת פרעון;

(2) כי לאחר מתן צו הפירוק הראשון אישר בית המשפט פשרה או הסדר בהתאם

להוראות סעיף 233 (ב) לפקודה, או שניתן צו לחיסול אותה חברה;

(3) כי החברות שנגדן ניתן צו הפירוק עסקו בתחומים שונים לחלוטין;

(4) כי נתקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות, לדעתו, שלא להחיל על נושא המשרה

את הוראות הסעיף הקטן האמור"

אני מבקש מחבר הכנסת אושעיה לומר מספר מילים על הניסוח החדש הזה, שהוא שונה

מהניסוח שהתקבל בקריאה מוקדמת.
אפי אושעיה
הצעת החוק נדונה בעקבות העובדה שחדשות לבקרים מוקמות חברות, לפעמים אפילו

לאחר מספר חודשים, לאחר שצברו חובות לספקים, עובדים - -
מיכל כהו
וצרכנים.
אפי אושעיה
וצרכנים בוודאי. והחברות האלה נעלמות. אותם בעלים פותחים את אותה חברה משרד

ליד, עם שם אחר, וכשבאים אליו הנושים, בעלי החברה מתעלמים כאילו לא היה דבר והם

לא נושאים בשום אחריות.

הצעת החוק המקורית דיברה על כך שמי שפשט פעם אחת רגל באופן כזה שהשאיר

חובות, לא יוכל לפתוח חברה חדשה תחתיה. התקיים על כך דיון בוועדה והמשנה ליועץ

המשפטי לממשלה, דידי לחמן-מסר, נתנה נימוקים טובים מדוע הצעת החוק לא טובה.

כלומר, היא הסכימה לרוח החוק, אבל נתנה נימוקים משפטיים למה הצעת החוק לא טובה.

חברי הכנסת הביעו את דעתם והיגענו בסופו של דבר להבנה שיש לנו ענין בוועדה להעביר

את רוח החוק, אבל לא על פי הנוסח שהוצע, שהיה גורף מדי ומרחיק לכת.



לפיכך, היות שלי אין את הכלים המקצועיים להגיש הצעת חוק על פי המטרות

שהצבתי, ביקשתי מהיועצת המשפטית של הוועדה, שאמרה לי אומנם שהיא לא מומחית

בעניו, אבל היא תנסה לגבש משהו. במהלר פגרת הקיץ היא גיבשה נוסח מסויים ולצערי

הרב זה לא עוצב באופן סופי, בגלל כשל טכני אצלי, ולכן הבאנו את הצעת החוק כפי

שהוקראה על ידי היושב ראש,

הצעת החוק הזאת אינה גורפת, יכול להיות שהניסוח שלה לוקה ואולי צריר לתקן, אך

אני פתוח לכל דבר וענין. המטרה עומדת לפנינו ואני חושב שצריך להעביר את זה מתוך

פתיחות כך שלא יפגע, אבל מצד שני יגן.
אתי בנדלר
אני מבקשת להדגיש קודם כל את חוסר מומחיותי כדיני חברות ולכן אני מבקשת

להתייחס אל מה שניסחתי כאל טיוטה ראשונית. אני מאוד רוצה לשמוע דעות מומחים,

כדי לשפר את הענין.

הרעיון שעומד בבסיס ההצעה, כפי שגוכש על ידי חבר הכנסת אושעיה וחברי הוועדה

האחרים שהיו נוכחים באותה ישיבה, אומר דבר אחד: אנחנו לא רוצים מחד גיסא לפגוע

ביסודות דיני חחברות, שאומרים שמותר להתאגד בחברה בין שבערבון מוגבל ובין שלא

בערבון מוגבל, ולא לעשות זהות בין החברה לבין בעלי מניותיה או נושאי התפקידים שבה.

אנחנו לא רוצים אוטומטית לעשות כאן גם הרמת מסך, מצד שני הסיטואציה שתוארה קודם

היא באמת סיטואציה מוכרת, שהמשק נפגע כתוצאה מקיומה, משום שהתופעה הזאת

באמת מתרחשת לעיתים יותר מדיי קרובות. על כך היתה תמימות דעים בישיבה שהתקיימה

בנושא הזה ושלנושים אין תרופה אמיתית מפני הסיטואציה הזאת.

לכן, מה שניסיתי לגבש היה בלי להיעזר בשום ספרות משפטית ומקצועית לענין הזה,

אלא היה יותר פרי מחשבה. זה איזשהו רעיון שבעצם יטיל חבות אישית על נושאי משרה

שחוזרים על מעלליהם. נושאי משרה הם בעצם רק אלה שיש להם שליטה לכוון את

פעילותו של התאגיד או אמצעי שליטה משמעותיים, כפי שמוגדרים בחוק ניירות ערך. זאת

אומרת, שלא סתם בעלי מניות שלא השפיעו ולא קיבלו בכלל את פעולות החברה, יצטרכו

לשאת באיזושהי אחריות אישית למחדלים שנעשו בחברה, אלא הכוונה לפגוע באותם אלה

ש"עובדים" על הקהל, במרכאות כפולות.

אחר כך ניסיתי לצמצם את רוע הגזירה על ידי כך שלבית משפט תהיה בעצם סמכות

שלא להפעיל את הוראות הסעיף.
היו"ר אמנוו רובינשטיין
אני מבקש מנציג משרד המשפטים לא להתייחס לשאלת הסמכות של הוועדה. אני יוצא

מתוך הנחה שאנחנו הולכים לחוק חברות רחב וגם שוחחתי עם גב' לחמן-מסר בענין

השגותיה. אנא, התייחס להצעה הזאת.
ערן רוזמן
אני מצר על כך שההצעה הזאת הומצאה לנו לפני שתי דקות בלבד. בזמן הזה אני יכול

להתייחס אליה כמיטב יכולתי ואני קצת מתקשה לעשות את זה, ובטח לא להציג עמדת

ממשלה, כי עמדת הממשלה התייחסה לנוסח אחר לחלוטין.



אני אנסה לומר את דעתי ואני תושב שבמקרה הזה, זו גם דעתה של גב' לחמן-מסר. אני

אתחיל מכר שיש בעיה והבעיה שאנחנו מבירים היא בעיה שהוזברה בדיון הקודם ואני לא

חושב שהיא תיפתר בעיקרה על ידי הסעיף הזה. יש חברות שעוסקות בעסקים שבהם היקף

העסקים לא גדול ומקובל לתת בו אשראי, בעיקר מספקים. החברות האלה, אם הן

כושלות, אכן הבעלים פותחים חברה אחרת, בלשון העם, רושמים חברה, יש אישיות

משפטית חדשה.

הקושי הזה מובא לידיעתנו חדשות לבקרים ובהצעת חוק החברות יש דרכים לטיפול.

אני לא חושב שהן מושלמות, אני רק חושב שההצעה הזאת של חבר הכנסת אושעיה לא

פותרת את הענין. הקושי הוא כזה - מדובר בספקים שהחובות כלפיהם הם נאמר 1,000 או

2,000 שקלים ומדובר בעשרה או עשרים אנשים כאלה, ספקים או לקוחות שנתנו אשראי.

הסכומים האלה לא גורמים לבירור עובדתי של השאלה אם החברה נוהלה כדין, אם יש

הצדקה להרמת מסר. אותן חברות פשוט נזנחות, קרי, החברה ממשיכה להתקיים או שהרשם

מוחק אותה מחמת זה שהיא לא טורחת לשלם לו אגרה או שהיא ממשיכה להתקיים ככלי

שאין בו שימוש.

הסיטואציה הזאת נובעת מהעובדה שלספקים יש חוב קטן מדיי מכדי להטריח את עצמם

לנקוט פעולה משפטית. לכן אותן חברות בכלל לא מגיעות - -
היו"ר אמנון רובינשטיין
ואם יש ספק "משוגע" שרוצה לגבות את החוב שלו?
ערן רוזמן
על כל ספק "משוגע" שרוצה לגבות את החוב שלו, אני לא חושב שזה מצדיק את

החקיקה הזאת. הבעיה שגבי אתי בנדלר הזכירה אותה ועליה גם דיברנו בפעם הקודמת,

היא של הרבה מאוד חברות שנזנחות ובעיה של עובדים, שאנחנו חושבים שצריר לטפל,

אבל במקרה הזה, הדבר בכלל לא נוגע לבית משפט. פה מדובר בסיטואציה שיש פירוק

ולאחר מכן פירוק נוסף או בקשה לפירוק אחד ואחר בקשה לפירוק אחר. החברות האלה לא

מגיעות לא לבקשת פירוק ראשונה ולא לבקשת פירוק שניה.
אברהם פות
מה איכפת לכם? איש לא טען שזה יפתור את כל הבעיות. זה יפתור חלק.
אתי בנדלר
אני מבקשת להעיר, כדי להעמיד דבר על דיוקו. ודאי מוכר לר הפרק בחוק הביטוח

הלאומי הדן בזכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד. הרבה מאוד עובדים העלו את

הטענה הזאת וגם ההסתדרות חדשות לבקרים באה בטענה שלא ייתכן, שכן החברות האלה

נזנתות והעובדים כדי לקבל את יתרת השכר מהחברה צריכים להגיש בקשת פירוק. בואו

נעשה את זה גם אם לא הוצא צו פירוק נגד החברה. משרד המשפטים חחר וטוען שוב ושוב

שהכלי היחידי כדי לברר את הדברים בצורה נכונה וכו' וכדי לא לעשות כל מיני פיקציות

וכיוצא בזה, זה מתן צו פירוק. נכון שזה מצמצם את מסגרת המקרים, אבל אי אפשר לטעון

את זה במקרה אחד ובמקרה שני לומר שזה לא מתאים.
אברהם פוח
מה הבעיה להגיש בקשה לצו פירוק של חברה?
ערו רחמו
אני לא מדבר על בעיה, אני מדבר על איזושהי אובזרוציה על המציאות שמוכרת לנו

מתוקף העובדה - -
אברהם פוח
זה לא יפתור את בל הבעיות, זה יפתור חלק.
ערו רתמו
אני קודם כל מתנצל על הדברים שלי, שמסודרים ברמה כזאת, כשמקבלים את ההצעה

שתי דקות לפני הדיון.

יש בפקודת המברות ובהצעת מוק החברות כלים שמדברים על הרמת מסך כלי אמד זה

הכלי של סעיף 374 שמאפשר למייב נושאי משרה בחובות המברה, במהלך פירוק כלפי

חובות החברה, ואז בעצם נבחנת איזושהי התנהגות שלא כדין ויש לכר מקבילות בדינים

אחרים. באנגליה יש פיתוח יותר רחב של דין שנקרא disqualification שעוסק בכל

העילות בחיוב דירקטורים בחובות החברה ומניעה מאותם אנשים לעסוק. אנמנו פתוחים

לדיון בדברים האלה, אך אני חושב ששתי בקשות לפירוק זה רלוונטי לקבוצה ריקה.

כשאני קורא את הפרטים עכשיו אני לא כל כך מבין איפה ה- misconductפה.
אפי אושעיה
למה הכוונה?
אתי בנדלר
זאת התנהגות לא ראויה של נושא משרה.
אברהמ פוח
זה לא misconductאוטומטי, אלא אחריות מוחלטת.
ערו רוזמו
בדיני חברות אין נקודת מוצא שפירוק הוא תוצאה של דברים שנעשו שלא כדין. יש

נקודת מוצא שפירוק מחייב חלוקה של המאסה ויש בדיקה לפי דיני הפירוק - -
אברהם פוח
חזקה חלוטה.
ערו רוזמו
מכיוון שזו תזקה חלוטה, יש פה הנחה על המציאות - -
היו"ר אמנון רובינשטייו
זה בעל שליטה.
ערו רחמו
אני מסכים שזה על בעל שליטה, אני רק אומר שיש כאן הנחה לא מוסווית, הנחה ברורה

לעין, ששני פירוקים רצופים הם תוצאה של איזושהי התנהגות שאנחנו רוצים למנוע אותה.

אני לא חושב שאנחנו יכולים לומר מראש שיש כאן פעמיים התנהגות שאנחנו רוצים למנוע

אותה. העובדה שחברה התפרקה פעמיים, לרבות מחמת חיזוק פירעון, אני לא כל כך מבין

את הסעיפים הקטנים, כי אם ניתן צו לחיסולה, זה לא יכול. לכן אני לא מבין למה אם ניתן

צו לחיסולה הוא כן יוכל לשמש.
אפי אושעיה
אנחנו מסכימים שזה לא מושלם, אמתו שזאת טיוטה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
יש את סעיף קטן (4): נתקיימו נסיבות מיוחדות המצדיקות אי החלה. הכותה כאן ברורה,

במקום איסור על החברה הוא מטיל סנקציה על בעל שליטה. אפשר להתווכח 25% או לא

25%, אבל בעל שליטה שהקים חברה ופתח עוד חברה והיה צו פירוק ועוד צו פירוק, נושא

באחריות אישית לחובות, מעבר לאחריות החברה. זאת לא הרמת מסר לגביו.
ערן רחמו
אנחנו מתנגדים לענישה שלא מניחה שהוא עשה משהו לא תקין. בהצעת חוק החברות

כפי שאושרה אתמול בוועדה החוקה, יש סעיפים שמדברים על מימון לא מספיק של

החברה, ניהול שהוא לא לטובת החברה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
זה מכוסה על ידי חוק החברות.
ערו רחמו
זה מכוסה כסעיף של שיקול דעת של בית משפט. זה לא מכוסה כסדרה של עובדות

שמביאות לזה, כי אנחנו לא יודעים לסמן את העובדות שאומרות שאותו אדס לא פעל

כהלכה.
עו"ד ישראל קנטור
את ההצעה הנוכחית קיבלנו רק הבוקר. להצעה הקודמת היו לנו הערות שהעברנו

ליושב ראש הוועדה. אני מבין שההצעה הקודמת כבר לא רלוונטית ולכן אני אתייחס רק

להצעה הנוכחית, והואיל שקשה להתרכז בניסוח, אני אדבר רק על העיקרון.

ברור שהעיקרון המונח ביסוד ההצעה הזאת, הוא גם רוח הדברים של ההצעה הקודמת,

היינו להטיל אחריות אישית על בעל מניות בחברה או לחלופין על נושא משרה בה לחובות

של החברה. זאת אומרת, במקרים מסויימים שהמחוקק ימצא אותם לנכון, אומר המחוקק - -
עו"ד יעקב פרידגוט
זה לא לחלופין, אלא מקרים מצטברים.
עו"ד ישראל קנטור
העיקרון אומר שנתעלם מהעובדה שהוא ניהל כדין חברה, אלא אומרים שבנסיבות

מסויימות נראה אותו כאחראי אישי לחובות החברה. לכן לפי דעתי, הסדר באופן עקרוני

צריר להיות הפוך. זאת אומרת, שכל עוד לא מבטלים את הנושא שיש תאגיד ויש מסך

שמגביל את האחריות של חברי התאגיד ונושאי משרה בהם, לחובות התאגיד, בל עוד שזה

פועל על פי הוראות הדין, אין שום סיבה להרים את המסך, בין אם הוא היה בעל שליטה

ובין אם היה בעל מיעוט.

ישנן נסיבות מסויימות שיש הצדקה לומר: השתמשת בתאגיד בצורה לא נכונה ואנחנו

מטילים עליך אחריות אישית. מה קורה אם חברה התפרקה וזה היה כשל עסקי רגיל, ואותו

אדם הלך ופתח חברה חדשה? יכול מאוד להיות שהמחוקק יאמר ששיטת העסקים בצורת

חברות לא מקובלת על המחוקק הישראלי, כי יש אנשים שבאים איתך במגע עיסקי ואם

נכשלת בעסקיך, שלם את זה מכיסך, אחרת, אל תקים חברות.

העיקרון שיוצר הנחה שאם חברה נתפרקה, בעל שליטה בה או בעל 25% בה כבר חייב

לחובותיה, בעצם פוגע ברעיון - -
דורון שמואלי
לא בפעם הראשונה.
אפי אושעיה
עו"ד קנטור, אז מה אתה מעדיף, שהנושים והעובדים כולם ביחד יסבלו או שאותו רשלן

יפגע?
עו"ד ישראל קנטור
העיקרון מקובל עלינו.
אברהם פוח
אני אומר לך למה אתה לא צודק, בי אם ניהול מושך משכורת גבוהה ומשאיר את

החובות, איך תרים מסך?
עו"ד ישראל קנטור
הדוגמה של חבר הכנסת פות מעידה על כך שזה יהיה בלתי פרקטי, בלתי יישומי, כאשר

בעצם העיקרון שההצעה הזאת רוצה להשיג, לא יושג. העיקרון צריך להיות בהיפוך, כאשר

באופן עקרוני הוא מוצא את הסדרו בפקודת החברות החדשה המוצעת. יש את סעיף 6 של

הרמת מסך, כלומר, התעלמו מקיומה של חברה במקרים כמו למשל: "בית המשפט הדן

בהליך נגד החברה רשאי במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים להרים את המסך. השימוש

באישיותה המשפטית הנפרדת של החברה, נועד לסבל כוונתו של כל דין או לקפח אדם...".

זה גם לקפח נושים או להונות. עוד אומר הסעיף: "... בנסיבות הענין צודק ונבון לעשות כן,

בין היתר בשים לב לכך שהיה יסוד סביר להניח כי ניהול עסקי החברה לא היה לטובת

החברה והיה בו משום נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה". זה

בדיוק המצב שבו בית המשפט דן במקרה כזה, בין אחרי חמש שנים ובין אחרי שלוש שנים

או חודשיים.



יש את סעיף 54 להצעה החדשה שגם הוא באופן יותר חריף אומר את הדבר לגבי נושא

משרה. בנוסף לאמור בסעיף 6: "בית המשפט רשאי לייחס את זכויותיה וחובותיה של חברה

ליחידימ באורגנימ השונים, אח יתקייח תנאי קבוע בחיקוק ייחוס זכויות וחובות כאמור".

כלומר, אח ההצעה הזאת תאמץ לעצמה רעיון שאומר שבמקרימ מסויימימ מתעלמימ

מהיותו של העסק חברה או במקרימ מסויימים יטילו את האחריות על נושא משרה בה או

על בעל שליטה בה. יכול להיות שבעל שליטה בה הם יורשים של בעל החברה שהם חמש

שנים בעלי מניות ואפילו לא יודעים מה קורה שמ. נושא משרה בחברה לוקח לעצמו

משכורות ובעצם מקפח את הנושים. צריך להטיל את האחריות האישית עליו ולהניח

לנושים - -
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני רוצה שזה יהיה קומולטיבי, גם בעל שליטה וגם נושא משרה.
עו"ד ישראל קנטור
מי שאחראי לניהול של החברה. אני לא מבדיל בין נושא משרה לבין בעל מניות בה,

כאשר ניהול החברה על ידו או האחריות המיוחסת לו, וזה בעצם ענישה, מביאה לכר

שהוא ניהל את החברה באופן שיש בה הפקרות כלפי הנושים, לקיחת סיכון מיותר.

ההצעה הזאת מניחה, כהנחת מוצא, הנחות שיכולות לגרום עוול בהרבה מאוד מקרים.

אדם שתוך חמש שנים בחברה שהוא בעל מניות בה, ולא חשוב אם הוא ירש את המניות או

קיבל אותן - -
היו"ר אמנון רובינשטיין
והוא גם נושא משרה בה.
עו"ד ישראל קנטור
אם נושא משרה מתנגד לדרר של ניהול החברה, לא יצטרכו בעצם להחיל עליו את זה.

המשפט הוא בהיפוך, לכן בפקודה המוצעת אומרים: בנסיבות האלה יטילו עליו אחריות

אישית. פה זה אומר דבר הפור, פה יש הנחה שהוא חייב, אלא אם כן הוכח ש -. בעצם זה

אותו דבר.
היו"ר אמנון רובינשטייו
לכל היותר, זה מיותר.
עו"ד ישראל קנטור
לכן המצב המשפטי הקיים ניתן אולי לשפץ אותו או להכניס בו הוראות מסויימות,

כאשר העיקרון ברוח אדם שניהל חברה או השתמש במסך של חברה כדי להונות נושים או

לקפח זכויות של מישהו, יגידו לו שהוא אחראי לדבר הזה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
גם אם יוצאים מתוך הנחה שזה כאילו מיותר, לחוק יש גם ערך חינוכי וערך מרתיע. הוא

מכוון כלפי אותו אדם ואומר לו שיש לו 25% ואתה נושא משרה, שידע שאם הוא פותח עוד

חברה, הוא עלול לשאת באחריות אישית. הכללים על הרמת מסך לא משרתים את המטרה

הזאת. המטרה הזאת גם מחנכת וגם מרתיעה נושאי משרה ובעלי שליטה.
עו"ד ישראל קנטור
אפשר לעשות את הדבר בפקודת החברות המוצעת. בחלק של הרמת מסך לומר שתוך

חמש שנים וכוי, אבל זה צריך להיות בהיפוך - קודם כל תובח אשמתו.
אברהם פוח
הייתי בישיבה בשנדונה הצעתו של חבר הבנסת אושעיה והפתרון המוצע היה הרעיון

שלי. אני מסבים לבל הדברים שנאמרו פה, בעצם יש פה העברת הנטל. במקום שיוביחו בל

מיני דברים שהוא עשה שלא בהלבה, חזקה שהוא עשה לא בהלבה, אלא אם בן הוא יוביח

את ההיפך. העברת הנטל היא מאוד חשובה, בי אני לא יודע אם בחברה שמתנהלת ברגיל,

אך המנהל ממשיך למשוך משבורת בזמן שמרוקנים אותה, אם זה משהו שמצדיק הרמת מסך.

הוא יבול לומר מה אנחנו רוצים מהחיים שלו, הוא הרי בא בל בוקר לעבודה, העסק לא

עבד, והוא משך בסך הבל משבורת או שנסע נסיעות עסקיות.

להוביח שנעשה דבר שלפי פקודת החברות, זה מצדיק הרמת מסך, זה מאוד קשה. בצדק

ציין היושב ראש שיש פה איזשהו ערך מרתיע. מספיק שאחד או שניים ייתפסו ויחוייבו

באחריות אישית, התופעה הזאת יבולה להצטמצם מאוד. אנחנו מביתם את הסיפור, הרי

לא מדובר פה בתאגידים רציניים שמוקמים וזה בשל עסקי אמיתי, אלא בל מיני מאפרים

שרושמים עסק קטן או בינוני על שם חברה ועושים מין דבר בזה ונופלים ובבל פעם מקימים

חברה אחרת ומשאירים אחריהם חובות.
היו"ר אמנון רובינשטיין
חבר הבנסת פות, זה לא בולל חברות מבובדות שרשומות בבורסה?
אברהס פות
אני לא מאמין שמי שהיה בחברה בורסאית שקרסה, תהיה לו עוד חברה תוך חמש שנים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מדבר על התופעה שהצבעת עליה, שמרוקנים את נבסי החברה. הערך החינובי יהיה

אולי גם בלפי אנשים שזה לא חל עליהם.
אברהם פות
יבול להיות שיהיה לזה ערך מעבר לזה, אבל לפחות חבר הבנסת אושעיה הציג את זה

בישיבה, ואני מסבים איתו, אנחנו מבירים את הדבר הזה.

יש דבר נוסף שאנחנו הולבים לעשות פה. יש ועדה משותפת לוועדה הזאת ולוועדת

החוקה, שבה אנחנו אמורים לאפשר לתת מידע לגבי מוסר התשלומים של עוסקים, דבר

שישפר מאוד את המצב.

אני חושב שההצעה הנובחית בפי שגובשה, נבונה.
עו"ד יעקב פרידגוט
ייתכן מאוד שאם ההצעה הזאת תתקבל, הכוונה אומנם טובה, אבל התוצאה תהיה

בדיוק הפוכה. לפי הדין הקיים היום, לפי פסיקת בתי המשפט, מדימים את המסך בכל

אותס מקדים שעושים שימוש לדעה במבדה ובכל מעשי התדמית וכוי. לפמות מצמידים את

הדמת המסד להתנהגות הבלתי נאותה של אותו אדמ. אם יתקבל המוק הזה, ופה הסכנה,

עלולים בתי המשפט לצמצם את המקדים של הדמות המסך, כי יגידו שהממוקק נתן את

דעתו באיזה מקדים מדימים את המסך ולכן הם עלולים לומד שבמקדים אחדים כוונתו

היתה שלא ידימו. מכיוון שהיום מדימים במקדים דתבים יותד מההצעה, צדיד להתחשב

בהצעת חוק החבדות החדשה, ששם יש ביטוי לנושא הזה ומי שיקדא את סעיף 6, ידאה

שהוא הדבה יותד דחב מההצעה הזאת.
מיכל כהו
אני לא עודכת דין וכך גם לא דוב הצדכנים שאני מטפלת בהם יום-יום. לכן אני לא

מתעניינת בפלפולים המשפטיים, אבל בדוד לי שמי שנפגע, ובאמת לא מדובד בחבדות

בודסאיות גדולות, אלא הצדכנים שנתקלים באותן חבדות שמשאידות אותם עם תובות של

1,000 או 2,000 שקלים, אך יש צדכנים שבשבילם זה הדבה כסף.

לכן אני חושבת שצדיך שיהיה מישהו שיטול אחריות כלפי אותם צדכנים ולא דק כלפי

ספקים שנפגעים. יש הדבה צדכנים שנפגעים, יש לנו הדבה תלונות על דבדים מהסוג הזה.
עו"ד ישדאל קנטוד
העיקדון של ניהול עסקים באמצעות מבדה הוא עקדון קשה וצדכן דגיל שקונה טלויזיה

או כל דבד אחד בשוק ופתאום הוא מגלה שאין חבדה ואין מי שיעמוד מאחודי החובות,

הוא עיקדון חברתי, מוסדי ועדכי שצדיך להתמודד איתו. הצדכנים לא מעוניינים לדעת

שאין מולם חבדה. אבל בל עוד שיש פקודת החבדות, וניהול עסקים באמצעות חבדה,

שמגבילה את אחדיות בעלי המניות ונושאי משדה בדדך שקבועה בחוק, אין מה לעשות,

זאת עובדה קיימת.
אפי אושעיה
את זה עדיף לתקן.
עו"ד ישדאל קנטוד
אבל התיקון צדיך להיעשות באופן שיקח בחשבון שני שיקולים: שיקול אחד, שיש פה

נושא של ענישה שחודג מההנחה הבסיסית ולכן צדיך לעשות אותו מאוד בזהידות. השיקול

השני, שבתי המשפט יוכלו לתפקד במסגדת הפעלת השיקול הזה. לכן יש פדק שלס בפקודה

שהוא לא נכנס לפקודה החדשה והוא פדק ענישה בעת פידוק חבדה. כל פדק הפידוק לא

נכנס להצעה.
היריד אמנון דובינשטיין
זה פלילי.
עו"ד ישראל קנטור
בית המשפט יכול להטיל חובות על נושא משרה ועל בעל מניות. לכן הפרק ההוא עוד

חזון למועד, עד שיגיע להיות חוק, כי הוא עדיין בפקודת החברות הקיימת והוא לא יתוקן.

כר שיש עדיין סעיפים שלמרות הפקודה החדשה ממשיכים להיות בתוקף לפי החוק הישן.

זה בעצם פרק הענישה והרמת המסך בעת פירוק חברות, שהוא עדיין קיים. צריך לקחת

בחשבון שיש פתרונות בחוק.
דורון שמואלי
אני לא משפטן, אבל אני בוחן את זה במבחן התוצאות ובמבחן העובדות. אני חושב שמה

שאמר חבר הכנסת אפי אושעיה מאוד נכון. אני מצרף את זה גם למה שאמר חבר הכנסת

פות, שהבעיה היא בחברות הקטנות, בחאפרים שמקימים חברות. מה שמרגיז לפעמים שהם

נשארים לעיתים באותו משרד או עוברים למשרד ליד.

אני לא יודע באיזה שיטה, אבל הרעיון של ההצעה הוא נכון ואני תומך בו. אני גם חושב

שמה שאמר היושב ראש לגבי האקט החינוכי, נכון. גם אם אדם מקבל בירושה או מקבל

בצורה אחרת, שיבדוק טוב טוב לאן הוא נכנס ויחליט אם הוא רוצה לקבל את האחריות

האישית שלו לאחר מכן. בסופו של דבר אנשים לא רוצים לקבל בירושה משהו שהוא לא

שווה. ואס הוא לוקח את זה, שישפר, כי יידע שהוא נמצא על תנאי.

אני בהחלט מחייב את הענין הזה וצריך לנסח את זה בצורה כזאת שזה לא יהיה הפוך

על הפוך, כלומר, שלא תצטרך להיות חובת ההוכחה עליו, אלא הפוך, שיוכלו לומר שהוא

אחראי ישירות על הענין.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אנחנו נצביע כעת על העיקרון. העיקרון אומר בעצם היפוך חובת ההוכחה. אדם שהקים

חברה והיא מתפרקת ובתוך חמש שנים הוא מקים חברה אחרת בדיוק באותו תחום, הוא

צריך להוכיח לשופט שיש נסיבות מיוחדות כאמור בסעיף קטן (4).

אני רוצה להצביע על העיקרון ואנחנו נאפשר למשרד המשפטים וללשכת עורכי הדין

להעביר לנו התייחסות מפורטת לנוסח הזה. אנחנו נקבל את ההערות שלכם בכתב ונחליט

אם לקיים ישיבה נוספת. צריך לזכור שמדובר בקריאה ראשונה.

מי בעד קבלת הצעת החוק של חבר הכנסת אפי אושעיה, על בסיס העיקרון הגלום בה,

של הטלת חובה על בעל שליטה ונושא משרה?

הצבעה

בעד - 3

נגד - אין

נמנעים - אין
החלטה
ההצעה התקבלה.

אנחנו נאפשר ללשכת עורכי הדין ולמשרד המשפטים להגיב על כך בכתב תוך שבועיים

ומיד לאחר מכן נקבל את ההחלטה להעביר את זה לקריאה ראשונה.
עו"ד ישראל קנטור
האם אתה מבקש שנגיב על רוח הדברים כפי שמובע בנוסח שהוקרא בתחילת הישיבה?
היו"ר אמנוו רובינשטיין
רק על זה.
אברהם פורז
תגיבו על הרעיון כפי שהיושב ראש ציין.
אתי בנדלר
אתם יבולים להעביר הצעה לנוסח חדש, אני אשמח לקבל.

היו"ר אמנוו רובינשטיין-.

הוועדה קיבלה את הרעיון שמישהו שיש לו שליטה של 25% ואם אתם רוצים יותר,

אתם יבולים להציע - -
ערן רתמו
ההצעה אומרת שאם יש רצף של פירוקים, הנטל עובר אליו להוביוז שאין סיבות

שמצדיקות הרמת מסר.
היו"ר אמנון רובינשטיין
זאת לא הרמת מסר. זו הטלת חובה אישית עליו, לא על בל בעלי המניות.

אני מודה לבל המשתתפים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30

קוד המקור של הנתונים