ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 07/12/1998

הצעת חוק הדרכים (שילוט) (תיקון - פרסום שם חברה שדואגת להחזקת שולי הכביש), התשנ"ז-1997של חברי הכנסת יוסי שריד ואמנון רובינשטיין

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרזטוקול מס' 358

מישיבת ועדת הכלכלה

יזם שני. יח' בכסלו תשנ"ט 7.12.98, שעה 10:00
נכחו
חברי הוועדה: אי רובינשטיין - היו"ר

ג' עזרא

מוזמנים אי בן-ארי - יועץ משפטי, המשרד לתשתיות לאומיות

ו' רז- לשכה משפטית, לתשתיות לאומיות

אי הורש - לשכה משפטית, המשרד לאיכות הסביבה

נ' כהן - לשכה משפטית, המשרד לאיכות הסביבה

אי אביר - לשכה משפטית, משרד התחבורה

אי שפילמן- אגף תכנון וכלכלה, משרד התחבורה

ב' רובין - משרד המשפטים

ה' אייל - אגף תקציבים, משרד האוצר

שי גרינברג- יועצת משפטית, מעצ

ר' יזם-טוב- סמנכ"ל אחזקה, מעצ

נ' מאיר - מנהל לשכת הפרסום הממשלתית
היועצת המשפטית
א' בנדלר
מנהלת הוועדה
ל' ורון
קצרנית
ט'- רם
סדר היום
הצעת חוק הדרכים (שילוט) (תיקון - פרסום שם הברה שדואגת להחזקת

שולי הכביש),התשנ"ז-1997, חברי הכנסת יוסי שריד ואמנון

רובינשטיין .



הצעת חוק הדרכים (שילוט) (תיקון - פרסום שם חברה שדואגת

להחזקת שולי הכביש). התשנ"ז-1997

של חברי הכנסת יוסי שריד ואמנון רובינשטיין
היו"ר א' רובינשטיין
בוקר טוב. אני מבקש מראש סליחה. אני אצטרך לצאת לצורך

רביזיה בוועדת הפנים בענין הצעת חוק שלי.

יש כאן נוסח הצעה של המשרד, ואנחנו נשווה בין הנוסחים.

"1. בחוק הדרכים (שילוט), התשכ"ו-1966, (להלן - החוק העיקרי),
בסעיף 5, בסופו יבוא
לפי ההצעה של משרד התשתיות, אני קורא: "(א) הסמכות ליתן היתר להתקנת שלטים שסעיף 5 פסקאות (1) עד

(4) חל עליהם הוא, בתחזם רשות מקומית - אותה רשות

מקומית באישור הוועדה המחוזית ומחוץ לתחום רשות

מקומית - הוועדה המחוזית".

זה לא ענין ששייך לנו.
א' בן-ארי
אנחנו השארנו את המצב כמות שהוא.
היו"ר א' רובינשטיין
"(ב) הסמכות ליתן היתר להתקנת שלטים שסעיף 5(5) חל עליהם",

דהיינו בדרכים בין-עירוניות, "היא של ועדת ההיתרים,
שחבריה יהיו
(1) נציג שר התשתיות הלאומיות, יושב ראש;

(2) נציג. השר לאיכות הסביבה;

(3) נציג. שר התחבורה;

(4) נציג שר הפנים;

(5) נציג. השר לביטחון הפנים."

ומה עם נציג ציבור שגם אכפת לו איך נראית הארץ?
א' בן-ארי
הצענו בפעם שעברה. אתם הרמתם קולות על פוליטיזציה.
היו"ר א' רובינשטיין
אני לא. אמרתי שלנציג ציבור אני מתנגד, אבל נציג נקוב.
א' בן-ארי
אין בעיה.
היו"ר א' רובינשטיין
נציג אחד מהארגונים.
א' אביר
ארגון צרכנים.
היו"ר א' רובינשטיין
זה לא צרכנים. נציג הארגון הגדול ביותר להגנת הסביבה.
א' בנדלר
נציג שמי ימנה אותו?
היו"ר א' רובינשטיין
שימונה על ידי שר התשתיות.
מ' דויטש
נציג הארגון לאיכות הסביבה.
היו"ר א' רובינשטיין
נכון, איכות הסביבה. נציג אהד הארגונים להגנת הסביבה,

איכות החיים, איכות הסביבה - מה שאתם רוצים, שימונה על ידי השר

לאיכות הסביבה.
א' שפיגלמן
באותה מידה, יכול להיות נציג של הרשות לבטיחות בדרכים.
היו"ר א' רובינשטיין
לא. יש כאן שר תחבורה.
א' שפיגלמן
יש גם שר לאיכות הסביבה.
היו"ר א' רובינשטיין
הרי החוק הזה הוא חוק שלא נועד לבטיחות בדרכים. הוא נועד

למטרה ספציפית - לנקות את הלכלוך, אם אפשר בכלל.
ה' אייל
לא, אבל בהיבטים שיכולים לומר ששלטים כאלה יכולים להיות

מוסטים ל...
היו"ר א' רובינשטיין
משום כך, קיבלנו את הצעת נציג משרד התחבורה, שזה לא ייקבע

אלא בצומת.



זה לא מופיע בהצעה.
היו"ר א' רובינשטיין
אז שיופיע בתקנות.
ל' ורון
אם כך, זה אומר שיהיו שישה נציגים?
היו"ר א' רובינשטיין
כן, שישה נציגים.

בעצם, שישה נציגים זה לא טוב. צריך לכתוב שני נציגי

איגודים וארגונים להגנת הסביבה, שימנה השר לאיכות הסביבה. יהיה

רוב גדול מאד לממשלה.

יש הערזת על נוסח סעיף זה?
אי בנדלר
לגב' הנוסח אני מרשה לעצמי לשנות בהמשך.
א' בן-ארי
לפני שאנחנו מתקדמים לסעיף 2, יש בסעיף 4(5) נציג שר

המשטרה. כדאי בהזדמנות זו להגיד השר לביטחון פנים, שזה יהיה

אחיד.
היו"ר א' רזבינשטיין
נכון. על זה אני מצביע פה אהד, בעד.
לי ורון
בנוסח של המשרד לתשתיות לאומיות.
היז"ר אי רזבינשטיין
כן.

"תיקון סעיף 5

2. בסעיף 5 לחוק העיקרי, בסופו יבוא:

"(5) שמו וסמלו המסחרי" - זה לא המסחרי בהכרח, הרי זה גם

ארגונים שהם לא מסחריים - כלומר "שמו וסמלו של נותן

חסזת לנקיון אז לטיפוח של קטע דרך בין עירונית, זכן

סיסמת פרסומת שתאושר על ידי ועדת ההיתרים שהוקמה לפני

סעיף 3(ב)."

אי בנדלר;

דבר ראשון, זה יהיה "לנקיון ולטיפוח" ולא "או לטיפוח".

רציתי לתת לכם זאת כפי שהמשרד הציע.



יכולתי לראות את הנוסח הזה רק הבוקר. אנחנו לא מדברלם על

טיפוח קטע דרך בין-עירונית. אנחנו, למיטב הבנתי, מדברים על

טיפוח השו ליים.
א' בן-ארי
כן .
א' בנדלר
לכן, צריך להיות: לטיפוח השוליים של קטע דרך בין-עירונית.
היו"ר א' רזבינשטיין
גם תהיה הפרדה. מעצ ביקשה שנרחיב את זה.
א' בנדלר
קודם כל, נגמור עם השוליים ונגיע אחר כך לדרך עצמה. באשר

לשוליים, אנחנו לא יודעים מה זה שוליים. בהצעה שהכינה ועדת

הכלכלה ב"כחול", אנחנו נראה שבסעיף ההסמכה להתקנת תקנות דיברנו

גם על כך שתהיה סמכות להגדיר מה זה שוליים, שוליים של כביש,

אבל אין לי הגדרה מהם שוליים.

אני יכולה ללכת להגדרה של שול דרך בפקודת התעבורה, אבל שם

מדובר, אם אני זוכרת נכון ,על שלושה מטרים או על תעלה.
א' בן-ארי
יש בחוק עצמו: "דרך... כמשמעותה בפקודת התעבורה".
א' בנדלר
דרך היא דרך, בלי השוליים לענין הזה אבל אני מבינה שעיקר

הטיפוח שעליו מדובר זה ענין השוליים.

השאלה היא האם הכוונה להסתפק בשלזשה מטרים או עד לתעלה,

אז האם הכוונה היא לטיפוח מעבר לזה ככל שניתן מעבר לזה, בהתחשב

בבעלויות של הקרקעות שעליהן אנחנו מדברים.
א' בן-ארי
אני מציע להשאיר את . nr
היו"ר א' רזבינשטיין
נציגת מעצ, בבקשה.
שי גרינברג
שולי דרך כאן לא מוגדרים. אנחנו צריכים להגדיר שולי דרך

לאו דווקא בהתאם למבנה הפיסי של השוליים, משום ששולי דרך בדרך

כלל, או שהם בנויים מאספלט או שהם בנויים מחומר אחר, אבל אותם

אי אפשר לטפח. הבעיה היחידה היא הנקיון או השמירה על מצבם

התקין, אבל לא על טיפוח.



הכוונה שלנו היתה לתת אפשרות לספונסרים לטפח צידי דרך,

יותר מעבר לתעלות, מעבר לשוליים, באיי תנועה או במחלפים,

היו"ר אי רובינשטיין ;

בכיכרות.

בכיכרות - במקומות כאלה שיש אדמה, שאפשר לשתול, אפשר

לטעת, ולא באותם שולי דרך כמוגדר בפקודת התעבורה שכוונתם אותם

שוליים שנועדו לחניית כלי רכב או ....
היו"ר אי רובישטיין
אמרה אתי שיש שאלת בעלויות, או שאין שאלת בעלויות.
ש' גרינברג
יש שאלת בעלויות. יש מקומות, במיוחד במחלפים, שבהם תפסנו

את כל תחום המחלף, אבל בתוך המחלף יש הרבה שטחים פנויים

לנטיעות, לגינון, למדשאות ואפילו לפיסול וכל השאר. את זה בהחלט

אפשר לטפח ולהחזיק יפה מאד.

אם אנחנו באמת מגיעים עד לקצה גבול השטח שתפסנו, אין לנו

אפשרות לשלוט ולהשגיח מעבר לכך.
היו"ר א' רובינשטיין
לא הבנתי מה הצעתך.
שי גרינברג
הצעתי היא לשנות את ההגדרה באופן כזה שזה יכלול מחלפים,
ואני חוזרת לנוסח המקורי
לנקיון או לטיפוח, כי יש מקומות שאי

אפשר. שולי הדרך מי וצבים, אי אפשר לטפח, אבל אפשר לנקות.
היו"ר א' רובינשטיין
הענין של או/ו לא משפיע על פרשנות בבתי משפט, אנחנו כבר

יודעים זאת מהרבה פסקי דין.

אני רוצה להציע הצעה כדי לפתור זאת. הענין של שולי הדרך

הוא ענין מורכב מאד בארץ.
א' בן-ארי
זו לא שאלה של סמכות כניסה. הרי זה לא בא להסמיך את פקחי

מעצ להיכנס למקומות. היום גם הם יכולים לעשות את זה, הם לא

צריכים שום חוק מסמיך, כמובן במקומות שהם ציבוריים.
היו"ר א' רובינשטיין
רוב הקרקעות הן של המינהל, בעצם.
א' בנדלר
נכון, ואני בטוחה שהמינהל יסכים לכך. לכן אני אומרת

מראש לא לתת את האפשרות.

א' בן-ארי ;

כל מטרת ההוק היא לאפשר הצבה של שלט...
א' בנדלר
לא. מטרת החוק היא לא הצבה של שלט, מטרת ההוק היא נקיון

וטיפזח.
א' בן-ארי
לכן, הייתי משאיר שולי דרך...
ה' אייל
ראשית, בהקשר של נקיון וטיפוח, אני לא רואה כאן את

ההגדרות אבל חשוב לעשות את ההבחנה בין שני הנושאים האלה.
היו"ר אי רובינשטיין
אחז אנחנו רוצים גם שיהיה חופש לנותן החסות לדרוש רמה

יותר גבוהה. אולי תחשבו על פתרון לזה, שיהיה גם סטנדרט וגם

סטנדרט יותר גבוה.

אני מכריז על הפסקה.

הפסקה (השעה 10:15).

הישיבה נדחדשה בשעה 10:20.
חיו"ר אי רובינשטיין
נציגת האוצר היתה באמצע דבריה.
ה' אייל
מה שהעליתי קודם זה גם בנושא של נקיון וטיפוח

וגם בנושא של הגדרת אותו תחום שיבוצעו שתי הפעולות האלה, צריך

להגדיר זאת באופן שלא תיווצר השלכת רוחב כזו או אהרת, כך שכל

עבודות האחזקה של מעצ יוכלו להיכנס לקטגוריה הזאת תחת הכותרת

טיפוח או לא רק קטע דרך, אלא גם שנמצא באמצע הדרך ולא רק

בשזליים אז בצדדים שאלה הקטעים שעליהם מדובר.

לא ראיתי כאן את ההגדרות, אבל...
היו"ר א' רובישטיין
אנחנו נתקן את זה.
ד' יום-טוב
אני מסכים שהנושא הוא למעשה נקיון ואסטטיקה של הכביש.

כאשר אני מדבר על הכביש, יש המון מרכיבים על הכביש, בצידי

הכביש, באי המרכזי, על מעקות הבטיחות, על הגשרים העיליים, על

הגשרים בכלל, שעליהם ,מדביקים כרזות, מציידים גרפיטי, מלכלכים.

מי שוסע במחלף גנות, רואה על השלטים העיליים שלנו, יש כרזות.

צריך לנקות זאת.

אני מניח שהאנשים שיזמו את החוק, התכוונו גם לחלק הזה.

אם נכתוב צידי דרך זה לא יכלול את הגשרים, לא את

המרכיבים שמעל הכביש, לא את המרכיבים שבתוך הכביש - של המחלפים,

האי המרכזי,מעקה הבטיחות, האי המרכזי.

הייתי מעדיף אולי להגדיר את כוונת המחוקק לאיזה מרכיבים,

אבל להשאיר את כל המרכיבים שבתוך הדרך, כי אי אפשר לטפח, אי

אפשר לעשות גינון על אספלט.
היו"ר אי רובינשטיין
תודה רבה, ראובן. אני רוצה רק להעיר לך, הערתי זאת גם

אני רוצה רק להעיר לך, הערתי זאת גם למנכ"ל מעצ. בגלל הוונדליזם הזה על הגשרים, צריך לתכנן גשר כמו

שעשיתם בשני מקומות בארץ, שהוא לא מעקה בטון. מעקה בטון מזמין

גרפיטי, ולעומת זאת מעקה ממתכת, עמודים-עמודים, כמו שיש בגשר

אולגה, לא מזמין.

מוכרחים להתחשב במציאות בארץ, וחוץ מזה, מוכרחים להעמיד

לדין, פעם אחת להעמיד לדין. יש עונש חמור מאד על השחתת תנאי

מקרקעין. לא צדיך ברירת קנם, אלא מי שמצייר, צריך להעמידו לדין.

אגב, חלק גדול מהמשחיתים גם כותבים מיהם.
ר' יום-טוב
אני יודע, אבל חבר הכנסת רובינשטיין, יש פניה כבר מעל

תשעה חודשים למשטרת ישראל לגבי שבע תלונות.
היו"ר א' רובינשטיין
משטרת ישראל לא תטפל בזה. מפכ"ל המשטרה, כל מפכ"לי

המשטרה, סירבו לפניות שלי ובזמנו של השר דוד לוי, הם לא מוכנים

לטפל בזה.

אתם צריכים מחלקת פיקוח מינימלית. דיברנו על כך, חבר

הכנסת גדעון עזרא, אתמול. לא ייתכן שהכנסת מעבירה חוקים, ובאמת

חברי הכנסת ערים לעניין של הנקיון, ואחר כך שום דבר לא נאכף, nr

פשוט בלתי אפשרי.

כשאנחנו רואים השחתה כזו של הארץ, המדינה משקיעה

מיליארדים בכבישים, אחר כך בא מישהו ומטנף את הכל. התוצאה היא

שישראל נראית עולם שלישי.
א' בן-ארי
בעקבות השיחה שהייתה לנו, קיבלנו ממעצ רשימה של עובדים

שיוסמכו כפקחים, ואנחנו עומדים לקיים דיון משותף עם איכות

הסביבה, כי גם להם יש את הפקחים שלהם.
היו"ר א' רובינשטיין
המשרד לאיכות הסביבה קיבל מהכנסת סמכויות, הייתי אומר שהן

כמעט על סף שלטון החוק. חוק שמירת נקיון הוא החוק הכי דרסטי

שהעבירה הכנסת, הוא על סף אי החוקתיות. אני אומר לכם שהיתה לנו

בעיה, אבל אישרנו את זה, ושום דבר לא נעשה. לא אגיד שום דבר, כי

היו שלושה צווים שיצאו, כשבאהד המקומות אני ביקרתי - אמרה לי

מנכ"לית המשרד - בזמנו ניקו, ואחר כך לכלכו שוב.

אי אפשר להילחם בלכלוך בארץ, אלא באמצעות משפטים לדוגמה.
ג' עזרא
לא הבנתי למה לא באמצעות המשטרה.
א' בנדלר
אין לה מספיק כה אדם לטפל בכל המטלות.
היו"ר א' רובינשטיין
אני 20 שנה נלחם על זה, עם כל המפכ"לים. אנחנו נלהמים

בטרור, אנחנו נלחמים בפשיעה אלימה. הם אומרים: תקימו מחלקות.
ג' עזרא
הם אומרים, בסדר. השאלה אם אנחנו חושבים שזה נכון.
היו"ר א' רובינשטיין
לדאבוני הרב, אני לא בממשלה, אני יושב כאן, כך שאני יכול

רק להעיר הערות ולהוקק חוקים.
ג' עזרא
אני חושב שזו שאלה מאד יסודית לגבי הסעיף הזה, הרי הם

נמצאים בכבישים,זה לא שהם צריכים להיכנס לסופרמרקטים לראות את

המחירים על המוצרים, הם נמצאים שם.
היו"ר א' רובינשטיין
אני מציע שנזמין את נציג המשטרה לכאן.
ג' עזרא
מדובר על אכיפה של החוקים, אני חושב שזה בהחלט שווה.
ר' יום-טוב
נציגת המשטרה כן זומנה.



לא, זה לא נציג המשטרה. לצורך זה,מדובר רק במפכ"ל

המשטרה.
נ' כהן
אני מהמשרד לאיכות הסביבה.חבל שהנושא של נותן חסות לא

מוגדר בצורה יותר ברורה,גם לענין מה המשמעות של החסות וגם

לעניין התנאים שבהם החסות הזו תתקיים. האם מדובר במימון כספי,

האם נותן החסות אמור לבצע את הנקיון והטיפוח בעצמו, באמצעות

עובדיו, האם ניתנת לו למעשה איזושהיא חזקה מאיזשהוא סוג?
היו"ר אי רובינשטיין
חזקה, מה פתאום.
נ' כהן
או טובת הנאה בתחום שנמסר לחסותו? האם הוא בכלל נמסר

לחסותו? כל הדברים האלה, אני חושבת שלא ראוי להשאיר אותם

לתקנות. מדובר כאן במקרקעי המדינה, מדובר גם בבטיחות של התנועה

בדרך. אם "אסם" או כל חברה אחרת, ואולי בכלל מפלגה פוליטית,שזו

גם שאלה, מעוניינת לשלוח את פעיליה ועובדיה לנקות את שולי הדרך,

מה זה אזמר?
היו"ר א' רובינשטיין
הלוואי שזה היה קורה.
א' חורש
הלוואי, אבל זה מאד מסוכן. מי לוקח אחריות על אותם אנשים

שמסתובבים על הכביש?
היו"ר א' רובינשטיין
למה לא הגשתם לנו הצעות אלטרנטיביות?
א' חורש
היו לנו ישיבות בענין הזה.

לא הגשתם שום הצעה.
א' חורש
כן, הערנו את הערותינו.
היו"ר אי רובינשטיין
אנהנו מסיימים היום את ניסוח החוק. לגבי חזקה ברור. אם

החוק לא נותן חזקה, אז אין חזקה.



אנחנו ננסה כמה שאפשר, באמצעות הסמכה לתקנות, ואם

נוכל, גם נכניס הערות מהותיות, אבל קודם כל אני רוצה לסיים את

הסעיף הזה שהוא הסעיף של החריג לשילוט, צריך לזכור את זה.

"(5) שמו זסמלו המסחרי של נותן חסות לנקיון ולטיפוח של קטע דרך

בין עירונית.. .

א' בנדלר;

תרשה לי להציע הצעה אלטרנטיבית.
היו"ר א' רובינשטיין
אני רק רוצה להגיד את הרעיון: "... ושולי הדרך", ואחר כך

הסמכה כמו שהיה בהצעת החוק להגדיר את שולי הדרך.
א' בנדלר
קודם כל, אני מציעה לאמץ את הצעתו של מר אביר שיהיה מדובר

על צידיה של דרך, כי לשול דרך יש הגדרה בפקודת התעבורה, ואנחנו

מדברים כאן עד רוחב מקסימלי של שלושה מטרים מהכביש, לציד'

הכביש, ואני לא הושבת שאנחנו רוצים להיצמד לענין הזה.

דבר שני, התחושה שלי היא שכשאנחנו מדברים על הנקיון

והטיפוח, אנחנז מדברים בעיקר על צדדיה של הדרך וכן לאלמנטים

מסויימים בדרך עצמה, לא סתם לכל הדרך, אלא אנחנו מדברים על

גשרים, על מעקות, על תמדזרים, על איי תנועה, על שטחי הפרדה,

וכיוצא באלה.

דובר כאן בישיבה קודמת, וזו היתה גם הערתה של נציגת

האוצר- נדמה לי שאנחנו לא רוצים להסיר ממעצ את האחריות לכביש

עצמו .

לכן, אני מציעה שאם אלה האלמנטים שאתה מעונין בהם, תשאיר

לי את הניסוה להמשך. אנחנו נדבר כאן על צידיה של הדרך וכן

אלמנטים מסויימים כפי שהגדרתי ושאני אנסה למצוא להם איזושהי

הגדרה כוללת בדרך עצמה.
היו"ר א' רובינשטיין
אני מציע בהגדרה: "דרך, לרבות..., ולהוציא הכביש עצמו".

כל מתקני הדרך, כולל גשרים, להזציא הכביש עצמו.
די יום-טוב
nrקצת מפריע לי. הרי אי אפשר לטפח את הכביש, אי אפשר

לטפח את האספלט, אי אפשר לעשות כאן שום דבר. הרי גם אם נכתוב את

זה,אי-אפשר לעשות כאן דבר. אם נגדיר מהו טיפוח, מה

כל החשש של האוצר...
אי בנדלר
יש לכם הצעה להגדרה?
ר' יום-טוב
הנקיון,זה ברור.



אנחנו השארנו את הענין של קטע דרך עם איזושהי גמישות. הרי

זה לא שכל השיטה בארץ הולכת ומשתנה, ואנשים שנותנים חסות הולכים

וסוגרים להם כבישים. אלה עלויות פנטסטיות. הלוואי שנמצא אנשים

שיהיו מוכנים לנקות את שולי הדרך.גם זאת הרי שאלה.
היו"ר א' רובינשטיין
אנחנו ניתן הגדרה רחבה, למעט תחזוקת הכביש, ואחר כך נראה.

אני בספק רב אם בכלל אפשר יהיה לבצע את החוק הזה.

אני גם חושש מדבר נוסף - שאם יהיו כספים, באופן משמעותי

האוצר יקזז אותם מתקציב מעצ.
ר' יום-טוב
אנהנו ערכנו סקר, ואין הרבה קופצים על הנושא הזה.
היו"ר א' רובינשטיין
הסקר הזה הוא לא משמעותי, כי ברגע שיצוצו שלושת השלטים

הראשונים, יהיה ביקוש. זה ברור לי. זה גם ענין של יוקרה.זה לא

רק ענין של פרסומת. לא מדובר רק בארגונים מסחריים, אלא גם

ארגונים ציבוריים,זה גם המועצה למען ארץ-ישראל יפה, זה גם

החברה להגנת הטבע, אומרת כאן יהיה דבר בעל משמעות יותר רחבה

מפרסום מסחרי.

אני מאמין בכך שבכבישים הראשיים לא תהיה בעיה, בכבישים

הלא ראשיים תהיה בעיה, אבל ננסה את זה.
ג' עזרא
הצעת החוק יוצאת מנקודת הנחה שאין קופצים. אם ישנם קטעים

שהם יותר יוקרתיים וקטעים שהם פהות יוקרתיים, איך אתה קובע למי

אתה נותן? יש קטעים מאד אטרקטיביים, נניח שער הגיא.
ר' יזם-טזב
מדובר כאן על חיבור של כבישים אטרקטיביים וכבישים פחות

אטרקטיביים והוצאת מכרז, ומי שייתן את ההצעה הטובה ביותר, המפתה

ביותר במכרז, הוא שיזכה.
א' בנדלר
היושב-ראש התנגד להצעה הזאת בפעם הקודמת, הוא לא קיבל

אותה, לפי הרישומים אצלי.
היו"ר אי רובינשטיין
תתחיל, תראה מה יש לך. אחר כך תחליף בעוד שנתיים.
ג' עזרא
יש באמת מקומות אטרקטיביים.
א' בן-ארי
זה המכרז.
ג' עזרא
א' בן-ארי: שאלה מה אתה נותן במחיר הזה.
א' אביר
אתה תעמיד לו תנאים.
א' בן-ארי
יש מינימום שאנחנו נעמיד כתנאי.

יהיה מכרז שונה למקום מסוים ומכרז שונה לכביש חיפה?
א' בן-ארי
בכל מקום יש תקן מינימלי.
היו"ר א' רובינשטיין
מיד נגיע לזה .בסעיף 5 אנחנו מגדירים הגדרה מקסימלית,

כזלל לא שולי דרך, אלא צידי דרך, מוציאים מתוך זה את אחזקת

הכביש. אני משאיר לכם לנסח את זה.
א' בן-ארי
אם זה קטע דרך....
היו"ר א' רובינשטיין
קטע דרך וצירי ו. אני מציע שתהיה הגדרה - קטע דרך, כולל

ולמעט. לצורך סעיף זה, קטע דרך, לרבות צירי דרך, איי הפרדה,

גשרים, ולמעט אחזקת הכביש.

יש הערות לגבי ההצעה הזאת?
ג' עזרא
מותר להם לפרסם במקומות האלה?
היו"ר א' רובינשטיין
ברור . שלטים קטנים.
ג' עזרא
א' בן-ארי:
א' בן-ארי
בתקנות התייחסנו לזה.
א' בנדלר
מכח מה?
היו"ר אי רובינשטיין
אנחנו יודעים שהמפלגות מזהמות לפני כל בחירות את כל דרכי

הארץ. למה לא לתת להן אפיק חוקי, אלא אם כן אסור להן לפי חוק

מימון מפלגות וחוק המפלגות? מה רע בזה?
אי בנדלר
משום שאם אומרלם כאן שהם יעשו זאת בדרך של מכרז, נניח

שיהיה קטע דרך מאד אטרקטיבי, מפלגה שיש לה אמצעים כספיים

גדולים, תוכל להציע תמורה מאד גבוהה, ומפלגה עם אמצעים כספיים

יותר נמוכים, אין לה שום סיכוי לזכות בשלט.

לגבי פרסומת של מפלגות, אני לא חושבת שזו הדרך הראויה לתת

יתרון למפלגות הגדולות, כי בדרך כלל יש את הכללים המאד ברורים.
היו"ר א' רובינשטיין
מפלגה גדולה יכולה להתקין הרבה יותר שלטי חוצות צבעוניים,

מודעות בעיתונים, יש לה יתרון.

אי בנדלר;

נכון, והשאלה אם אתה רוצה לאפשר לה גם את האפיק הזה של

שלטי חסות במקומות אטרקטיביים, שבעצם רק המפלגות הגדולות יזכו

בכך.



זה חוקתי לאסור זאת על מפלגות?
א' בנדלר
נדמה לי שזה לחלוטין חוקתי, משום שכל הנושא של תעמולת

בחירות מוסדר בחוק מיוחד שבוחנים שם כל נושא לגופו, ואני לא

חושבת שצריכים בחוק שאיננו קשור לתעמולת בחירות ולתעמולת מפלגות

בכלל - לא חוק המפלגות זלא חוק תעמולת הבחירות - באיזשהו חוק

שמדבר על חסות לנקיון ולטיפוח, לאפשר אפיק שלא בחקשר של הראייה

הכללית של כל התעמולה.
היו"ר א' רובינשטיין
בדיוק להפך. אם יש איסור על מפלגות, זה צריך להיות בחוק

תעמולת בחירות.
אי בנדלר
נכון. אנחנו לא בחנו את החוק שם.
היו"ר א' רובינשטיין
לכל היותר, אני אפנה את תשזמת הלב של יושב-ראש ועדת

החוקה, שיש כאן נושא שוועדת חוקה צריכה לטפל בו. אני, בתיקזן

אגב, אאסור על מפלגות? אני לא חושב שזה נכון,

אגב, אני גם לא חושב שזה צודק. זו תהיה אלטרנטיבה אולי

לזיהום הדרכים.
א' בן-ארי
אילולא היה איסור על התקנת שילוט בציד' דרכים,אז אפשר

היה לעשות את זה.
היו"ר א' רובינשטיין
בעבר עשו את זה. באמריקה עושים את זה.באנגליה, השילוט

הכי גדול הוא שילוט הדרכים.

א' אביר;

ראשית לגבי המחלף, מתוך הנסיון שלנו, קבענו מספר מסוים של

מכוני רישוי בארץ, ואז עשינו ואז שלא בדרך של מכרז, אלא בדרך של

הגרלה. נקבעו תנאי מינימום.
היו"ר אי רובינשטיין
זה לא הנושא כעת.
אי חורש
עם כל החשיבות שאני מקנה לנושא של נקיון, גם לנושא של

בטיחות בדרכים - הנושא מאד מאד חשוב, אתם מתירים כאן גם סיסמאות

פרסומת שדרך אגב, בחוץ-לארץ אסור, עד כמה שאני יודעת, אלא רק

סמל ושם החברה שנותנת את החסות, ולא פרסומת שנהג, תוך כדי שהוא

קורא, הוא גם יכול לעשות תאונה.



אותו דבר בנושא של פרסום של מפלגות. אני מסכימה לגמרי,

אני חושבת שנושא של תעמולת מפלגות מוסדר בחוק מסוים, לרבות

הגבלות שמוטלות על מפלגות, על איך ובאיזו צורה הן אמורות לפרסם

את עצמן. אני חושבת שיש חובה להגביל את התיקון שלנו להוק לגופים

מסחריים וציבוריים, ושיהיה הכי פחות מלל.
א' שפיגלמן
יש פורום שקובע תכנים.
א' חורש
אני חושבת שלא צריך בכלל לכתוב סיסמת פרסומת.
היו"ר אי רובינשטיין
אני מסכים איתך באופן עקרוני, אנחנו עוד נדון בשאלת הצבת

השלטים, לפי בקשת משרד התחבורה, שזה יוגבל לצמתים.

האמת היא זו-הרי זאת חלופה למאות ואלפים של כרוזים

וכרזות, שהם גם כן מסיטים את תשומת לב הנהג, הרי אנחנו לא

נוסעים בדרך סטרילית. אנחנו נוסעים בדרך שקשה למצוא בה קילומטר

אחד שהוא בלי כרזה. נוסע בכביש ירושלים תל-אביב, יש מלא

כרזות פוליטיות על הגדרות, על הגשרים.
א' שפיגלמן
זה לא ימנע.
א' חורש
זה יהיה בנוסף, ואתה תיתן לזה גם הכשר חוקי.
א' בנדלר
/7rלא יהיה בנוסף, משום שאם יתאפשר לגוף פוליטי, למפלגה,

לתת טיפוח, הוא לא 'תן בקטע שהוא מטפח, לאף מפלגה אחרת להציב.

אלה השלטים הראשונים שהוא ידאג להסיר.
היו"ר א' רובינשטיין
אני לא יודע אם בחוק כזה אני יכול לעשות תיקון עקיף לענין

תעמולת בחירות.
ג' עזרא
לדעתי, החוק הקובע הוא חוק תעמולת הבחירות וחוק המפלגות.

אני לא צריך להתייחס לכך ולא בנושא המפלגות.

אני לא יודע אם התייחסתם לכך, ואני שוב שואל. האם הגורם

ששם את השלטים, זכותו...
היו"ר א' רובינשטיין
אנחנו מגיעים לזה כעת. זו השאלה הכי קשה.
לגבי הפרסומת, נאמר בסעיף
"שמן וסמלו המסחרי של נותן

החסות". האם לא די בכך, לשם מה להוסיף גם את סיסמת הפרסומת? זה

מה שיגדיל את השלט. בארצות-הברית יש רק שם של נותן החסות, ללא

פרסומת.
היו"ר א' רובינשטיין
ההצעה שלי גם כן מוגבלת, אבל משרד התשתיות, כנראה לאחר

שהוא בדק את השוק, הכניס את סיסמת הפרסומת.
א' אביר
מי יודע איזו פרסומת תהיה שם.
א' חורש
גם גודל השלטים.
היו"ר א' רובינשטיין
לא. הגודל נקבע בסעיף 3(2)(1). השרים קובעים את הגודל.
א' שפיגלמן
יש חוק של נקיון המסר בפרסום.
היו"ר א' רובינשטיין
זה לא שייך לכאן .
א' שפיגלמן
אני שואלת, כי אם בחסות הממשלה יבואו סיסמאות שיכולות

לעצבן הרבה נהגים על הכביש, בהיתר, אני חושבת שזה עוד יותר

מקומם. השאלה אם יש חוק כולל ששומר על נקיון המסר בפרסום.
היו"ר א' רובינשטיין
יש חוק כללי נגד פרסומי תועבה, שגם כמו חוקים אחרים, הוא

לא מוחל בכלל, אבל כעת יש הצעת חוק מאד מרחיקת לכת בוועדת חוקה

לגבי עיתונים, והיא כנראה תעבור. היא לא תכלול שלטים, לפי דעתי.

אני שם סוגריים סביב המילים "וכן סיסמת פרסומת", ונחקור

בסוף הדיון בחוק לדון בהן, לאחר שנראה דברים אחרים.

מתעוררת שאלה האם לא צריך להוסיף סעיף כאן, אחז, שמגדיר

מה בעצם יש לנותן הפרסומת. קודם כל, הוא משלם כסף. אגב, אני לא

מציע מכרז כאן. תעשה על כל קטע דרך מכרז? אני מציע שיהיו

תעריפים ותראו אם זה מתרוקן, ואז אולי תעשו הגרלה.
א' בנדלר
נניח שהם יציעו איזשהו קטע דרך, כפי שמוגדר כאן אטרקטיבי,

ומספר גופים ידרשו לאפשר להם לשים שם שלטי חסות.
א' אביר
יעשו הגרלה.
היו"ר א' רובינשטיין
אני לא מתערב בזה, אבל אני שואל: אני בנק לאומי, נתתי

חסות. יש שלט קטן, בנק לאומי, יש סמל, אין פרסומת. יצאנו מתוך

הנחה שאנחנו לא שוללים את סמכות מעצ, מעצ הוא המבצע. אני בא

ורואה ששום דבר לא קרה בדרך שלי. מה אני עושה?
א' בך-ארי
זה במישור החוזי,זה לא קשור לתקנות, לא לחוק ולא לתקנות.

זה חוזה רגיל.
היו"ר א' רובינשטיין
אני מוכן לתת 150%מהתעריף שלכם כרי שאשים גם פסלים, ואתם

לא עושים את זה. יהיה חוזה?

רוברת;

בו ו-רא' .
א' אביר
הפרת חוזה.
ג' עזרא
מה עם מעצ?
א' בן-ארי
מעצ נוטה לעשות

הכל יהיה אמות מידה של מעצ.
א' בן-ארי
יש אפשרות ויש אפשרות אחרת, שהוא יפקח.
א' בנדלר
אני בכלל לא בטוחה. מדוע שלא יוכל לקחת קבלן שלו, מרוע

הוא חייב לעשות זאת דווקא באמצעות קבלן שמעצ תבחר?
ג' עזרא
את כל גורם התחרות בין החברות אתה לוקח מכאן.



לא. מעצ צריכה לעשות את זה, יש לה את הקבלנים שלה.
א' בנדלר
למה לתת יתרון לקבלנים של מעצ? אם אני יכולה למצוא קבלן

טוב. מהם ,או שאני קשורה איתו.

היו"ר א' רובינשטיין;

אנחנו רוצים שתהיה תחרות, כמו באמריקה, על יופי הדרך.

אני תושב שצריך להיות סעיף קטן (6) כאן, שבו נותן החסות

יהיה רשאי - אני לא יודע איך להגדיר זאת משפטית, אבל אגיד מה

הכוונה שלי - להוסיף לטיפוח השגרתי, למה שעושה מעצ, נטיעות,

אלמנטים של פיסול, קישוט - הכל באישור מעצ. זה חייב להיות

באישור מעצ?
אי בנדלר
זה הכל בענין טל התקנות, אני חושבת. סעיף 5, שבו אנחנו

דנים, הוא לא רלוונטי בכלל לנושא הזה.
היו"ר אי רובינשטיין
נכון.

"תיקון סעיף 15

3. בסעיף 15 לחוק העיקרי -

(1) במקום "שר הבינוי והשיכון" יבוא "שר התשתיות הלאומיות"."

סעיף קטן , ) t(אין לנו בעיה איתו, הזא מאושר.

"(2) במקום הסיפא החל במילים "לרבות תקנות הקובעות" יבוא:
"לרבות בעניינים אלה
(1) גודלם, עיצובם וצורתם של שלטים ואופן התקנתם;", וכן

"מקום התקנתם" - זה לפי בקשת משרד התחבורה.
א' בנדלר
מה ההבדל בין אופן התקנתם לבין מקום? אופן nrהצורה אם

יהיה באלכסון או ניצב לקרקע?
היו"ר א' רובינשטיין
מקום זאת אומרת רק בצמתים. מיקום.
אי בנדלר
ודרך התקנתם nrיכלול את כל...
היו"ר אי רובינשטיין
אני צריך להיענות לבקשה הספציפית של משרד התחבורה.
ר' יום-טוב
של שמואל הרשקוביץ.
ג' עזרא
זה גם מתייחס למה שקבעו באיכות הסביבה - המרחק מהדרך
היו"ר א' רובינשטיין
אבל למר הרשקוביץ יש בקשה מיוחדת, שזה לא יהיה בין צמתים,

שזה יהיה רק במקום שבלאו הכי יש שילוט.

א' בן-ארי;

זה"יהרוג" את העסק.

הי ו"ר אי רובינשטיין ;

לא "יהרוג" את העסק. מר הרשקוביץ אומר שאסור להסיה את

תשומת לבו של הנהג באמצע דרך. אם זה בצומת, כבר יש מערכת שילוט,

וכבר תשומת לבו מוסחת,ואז יש עוד שלט, אבל אם זה בקטע דרך בין

שער הגיא לשורש, ופתאום באמצע הדרך יש שילוט של בנק לאומי, זו

תוספת של distractionאם כי זו טיפה בים ממה שרואים היום.

אני רוצה שיהיה מיקום.
א' בנדלר
ברשותך, לא אכפת לי שייכנס מיקום, אבל לא בפסקה (1).

אנחנו מחליפים את נוסח סעיף 15 הקיים להוק העיקרי. הסעיף אומר
כדלקמן
"שר הבינוי והשיכון והשר לאיכות הסביבה ממונים על ביצוע

חוק זה, והם רשאים להתקין יחדיו תקנות לביצועו, לרבות תקנות

הקובעות תקנים לגבי גודלם, עיצובם וצורתם של שלטים ואופן

התקנתם, ותקנות בדבר כל הסדרה אחרת של התקנת שלטים".

כדי שתהיה לי אפשרות להתייחס לנושא החדש של שלטי חסות,

חילקתי את הנוסח של סעיף 15 כפי שהוא קיים היום, לשלוש פסקאות,

והדבר היחידי זה שהוספתי את פסקה (2),שזה מה שמתייחס לשלטי

החסות.

לכן, גודלם, עיצובם וצורתם של שלטים ואופן התקנתם, מכח זה

כבר...
היו"ר אי רובינשטיין
נכון, את צודקת. נקרא את סעיף (2), nr הסעיף הרלוונטי,

אנחנו נוסיף סעיף (4) ו-(5).

"3(2)(2) לענין סעיף 5(5), קביעת אורך מזערי של קטעי ררך , קביעת

מרחקים מזעריים בין שלטים, הוראות בדבר החובות שיחולו

על נותן החסות לעניין ההתקנה, הנקיון והטיפוח של שולי

הדרך והתמורה שניתן לגבות ממנו בשל מתן ההיתר להתקנת

השלט; "
אי בנדלר
מה זה התקנה?
ז' רז
לענין התקנת השלטים.
א' בנדלר
איזה חובות יחולו עליו לענין ההתקנה?
ז' רז
איפה להציב אותם. . .
ר' יום - טוב
איזה צבעים, איזה גדלים.
היו''ר א' רובינשטיין
דווקא nrברור. המיקום לא נמצא כאן.
אי אביר
אני יכול לבקש להוסיף: בהתייעצות עם שר התהבורה או עם

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים?
היו"ר א' רובינשטיין
שר התחבורה נמצא.
אי בנדלר
לא, הוא לא נמצא בתקנות. התקנות, לפי סעיף 15, זה שר

הבינוי והשיכון, ועכשיו זה הוחלף לשר התשתיות הלאומיות בפסקה

(ו), והשר לאיכות הסביבה.

כאן אתה גם שקלת אם להכניס - ואני חושבת שיש מקום לנושא

הזה - שזה יהיה באישור וערת הכלכלה. השאלה היא אם רוצים להכניס

שני שרים, בהתייעצות עם שר אחר.
אי אביר
גורל השלט, המיקום שלו...
אי בנרלר
את זה אפשר לקבוע בנוהלים פנימיים.
ג' עזרא
זה קבוע בחוק.
א' אביר
זה לא בחוק, זה בתקנות.
בתקנות יהיה כתוב
לא פחות מ-34 מטר.
א' אביר
נניח בשביל לקנות את הספונסרים האלה, מעצ תחליט על שלט

בגודל 4X4 - זה דבר ענקי. הרשות הלאומית חושבת שזה דבר שיכול להסיט את תשומת לב הנהג.
ג' עזרא
להפך. ככל שהשלט יותר גדול, קוראים אותו יותר מהר.
היו"ר אי רובינשטיין
אני מקבל שלמשרד התחבורה יש מעמד בענין הזה, בעיקר במה

שנוגע למניעת תאונות דרכים, שזה מצוות פיקוח נפש. לכן, רציתי

שיהיה סעיף אבל רק לענין...
ג' עזרא
אני חושב שאפשר לשלוח להם את הסיכומים, עם הודעה

לזכיינים. ניתן להם עד עשרה ימים שיקראו זאת. אם הם לא

הגיבו, הם הפסידו.
היו "ר אי רובינשטיין
לא. אני חושב שלענין קביעת מרחקים מזעריים ומיקום השלטים,

וכן גודל השלט - תהיה חובת התייעצות עם שר התחבורה.
נ' כהן
צריך להבהיר שלענין סעיף 5(5) זה בנוסף ל"גודלם, עיצובם

וצורתם של שלטים".
היו"ר אי רובינשטיין
זה ברור.
ג' עזרא
השאלה אם nrקבוע או לכל קטע בנפרד מודדים מרהקים.
היו"ר אי רובינשטיין
לכל קטע בנפרד.
ג' עזרא
למה שלא יהיה קבוע, שזה לא יורד ממרחק מסוים?
היו"ר אי רובנשטיין
מפני שמשרד התחבורה בכל תוקף שזה יהיה באמצע דרך.

הוא אומר שזה מסיח את תשומת הלב, ואנחנו צריכים להבהיר את זה.
דובר
יכול להיות שזה ישתנה, אבל נראה את המפה הכללית.
היו"ר א' רובינשטיין
אני לא יכול להתעלם מעמדתו של מר הרשקוביץ, שזה יכול

להשפיע על תאונת דרכים.

אי הורש;

אז גם התוכן חשוב, לא רק הגודל.
היו"ר א' רובינשטיין
התוכן לא חשוב, הגודל השוב. אנחנ ו נותנים כאן סמכות

לממשלה. למה שנציגי השרים יצאו מדעתם, שיאשרו דברים לא סבירים?

נותנים לשבעה איש, המישה מהם נציגי ממשלה, אז למה צריך את

הסצנריו של הדבר הגרוע ביותר? יש להניח שהם ינהגו באופן סביר

ולא יאשרו שלטים פורנוגרפיים. אנחנו לענין של הפרסומת

בכלל.

רבותי, כאן צריך להיות סעיף מהותי שיאמר: משרד התשתיות

רשאי להתקשר עם נותנ' חסות בדרך שיקבע בתקנות ולקבוע את ההובות

והזכויות.הסעיף המהותי חסר לי כאן. אמנם זה חוק שילוט, זה

נכון,אבל למרות זאת, חסר לי הסעיף המהותי, ושם צריך להוסיף גם

דברים שאמר הבר הכנסת עזרא, שתהיה אופציה לנותן ההסות לעשות

דברים בעצמו, ברשזת מעצ. הוא לא יכול להיכנס לשום מקום בלי רשות

מעצ. אבל אם הוא רוצה לנטוע נטיעות יפות מאד - כמו שאנחנו רואים
בארצות-הברית, הוא אומר
אני מוכן לעשות כאן שדרת ורדים. אומרת
לו מעצ
לגבי ורדים זה קוצני, אני מוכנה שתעשה דבר אחר, אבל הוא

עושה את nrעל חשבונו.
א' בן-ארי
החוק הזה הוא חוק מעצ, הוא לא חוק שמסדיר את הסמכויות

של מעצ. הוא רק מסדיר את ענייני השלטים.
היו"ר אי רובינשטיין
אז תוסיפו סעיף קטן (4), שלצורך ענין זה,או לרבות

בעניינים האלה, זכויותיו וחובותיו של נותן החסות.
א' בן-ארי
זה כתוב.
היו"ר א' רובינשטיין
אז החובות והזכויות.
ר' יום-טוב
נותני חסות בעצמם ידאגו בחוזה שייכללו הזכויות שלהם.

יש לו גם זכויות, הוא משלם כסף. חובות וזכויות שלהם..

להיות אחרת.
דוברת
זה ענין שהוא מעבר לזכויות.

זה לא עניין של זכות כרגע, אבל הייתי כותבת אולי: החובות

המזעריים שיחולו עליו.
היו"ר א' רובינשטיין
המזעריים זה לא...

אם הייתי בטוח שזה יתנהל כפי שאני רוצה, אין לי בעיה עם

החוק, הוא נותן סמכות גדולה מאד למשרד התשתיות, אבל אני אומר

כך: אנחנו רוצים שבחוזה הזה, שייחתם עם נותן החסות, מתוך הנחה
שיהיה נותן חסות, יאמרו לו
אתה משלם כך וכך עבור מה שאנחנו

עושים. אתה רוצה יותר מזה, תשלם עוד. או אם לא תשלם עוד, אתה

תעשה זאת העצמך. אתה יכול גם להוסיף נקיון בעצמך.

אם לא תהיה כאן תחרות בין נותני החסות, לא עשינו דבר.

צריך לדעת שהקטע של בנק לאומי - רק לצורך דוגמה, לא לצורך

פרסומת - הוא הקטע היפה והוא מעיד על בנק לאומי, אחרת לא עשינו

שום דבר.
ל' ורון
nrצריך לעבוד להיפך, שהוא משלם פחות, כי הוא משקיע בציד'

הדרך יותר, אחרת לא תהיה לו מוטיבציה להשקיע.
הל ו "ר א' רובינשטיין
אם לא תהיה תחרות, גם לא תהיה מוטיבציה להשקיע.
א' שפיגלמן
יכול להיות עם פיסול של האותיות של בנק לאומי.
היו"ר א' רובינשטיין
אבל הכל אנחנו אומרים - באישור מעצ.
א' שפיגלמן
כתוב שרק הסיסמא תהיה שם על ידי ועדת ההיתרים.



לא. בהצעה שאני הצעתי לסעיף המהותי, ואני מציע שיהיה גם

בתקנות - כל תוספת היא באישור מעצ.
נ' כהן
ההערה כאן היא לענין אחר,זאת אומרת שהנושא של טיפוח

מעבר לסטנדרט, יכול להיות אמצעי לעקוף את החובה לקבל היתר

מוועדת היתרים, לצורך הפרסום.
א' שפילגמן
כאילו ועדת היתרים מאשרת רק את הסיסמא.
היו"ר א' רובינשטיין
אנחנו סומכים על מעצ. מעצ לא תשמור על החוק? היום אני

נוסע בכבישים, עומדות משאיות ממש על שפת הכביש, עם פרסומת. אני

לא רואה שמישהו נזעק, ראיתי שהמשרד לאיכות הסביבה סילק אותן,

לא ראיתי שמעצ סילקה אותן, לא ראיתי שהמשטרה או משרד התחבורה

עשו ומדובר במשאיות ענק.
ר' יום-טוב
הבר הכנסת רובינשטיין, אני מזמין אותך לסיור בנפות של

מעצ, תראה כמה הובלות מהסוג הזה עומדות שם ומוחרמות ידי מעצ.
היו"ר א' רובינשטיין
אז אני לוקח בחזרה, מעצ מסלקת חלק.
ר' 'ום-טוב
אנחנו לא מספיקים לעשות הכל, נכון, אני מסכים אתך. הייתי

רוצה לעשות הרבה הרבה יותר, אבל.....
היו"ר א' רובינשטיין
אין לכם כסף.
ר' יום-טוב
לא, לא נושא של כסף. לולא היינו מורידים את זה, כל

הסיסמאות היו נשארות. אני מזכיר לך את העובדה שהיינו עושים את

זה בשטחים.אנשים היו מלכלכים, היו כותבים סיסמאות, היינו מנקים

כל יום, ולמחרת היו משרטטים שוב. החליטו בצה"ל משהו חכם, שיותר

לא מנקים, כך שאין יותר מקום לכתוב סיסמאות. אולי נשאיר את

הכבישים מלוכלכים, שלא יהיה מקום לשים...
היו"ר א' רובינשטיין
המכוניות שנוסעות בכביש תל-אביב חיפה הן מכוניות של

אירופה, והמראה הוא של בנגלה-דש.



יש כל כך הרבה ישובים, כל אחד מהם הקים עסקים על גבי

עסקים. אלה מניחים רכב, אתה נותן דוח ומזיז, תוך חמש דקות

בחזרה ושוב זה קורה.
היו"ר א' רובינשטיין
נתנו למשרד לאיכות הסביבה סמכות להחרים כלי רכב, לא

השתמשו בזה. חבר הכנסת פורז הכניס תיקון לחוק שמירת נקיון,

שמאפשר החרמת משאיות.
נ' כהן
סמכות של בית-משפס.
אי חורש
סמכות של בית-משפט להורות. אנחנו מבקשים, וקיבלנו במקרה

אחד.
היו"ר אי רובינשטיין
אני שמח. האם הפקעתם את המשאית?
א' חורש
זח לא היה של המשאית, אלא של רשיון הרכב.
היו"ר א' רובינשטיין
לא. תפקיעו פעם אחת משאית, ייגמר הענין.
א' חורש
צריך למצוא את הקבלן הנכון לעשות את זה ,ותאמין לי, אנחנו

נעשה את nr .
היו"ר אי רובינשטיין
אני אספק לכם שמות של עשרה קבלנים באזור שלי. תעברו ברחוב

לוי אשכול בתל-אביב, יש לכם על המקום עשרה דוחות כאלה. הקבלנים

או קבלני המשנה פורקים את פסולת הבניה, מעבירים לצד השני של

הכביש, ושופכים על הכביש.
ר' יום-טוב
בין רשפון לינאי, בבקשה, יש שם עשרות רבות של רכבים

שעומדים כל יום. בבקשה ללכת לעשות זאת.
היו"ר א' רובינשטיין
אגב, פעם ראיתי רכב כזה, רשמתי את מספרו, פניתי למשרד

לאיכות הסביבה, למשטרה - אפילו לא קיבלתי תשובה.

אני חוזר ואומר: אם אין אכיפת חוק, אין שום דבר.
ביהודה ושומרון יש שלטים
"מוות לערבים". אף אחד לא מוחק

אותם.
היו"ר א' רובינשטיין
בשטחים זה הפקר מוחלט.
ר' יום-טוב
חוק הדרכים(שילוט) לא חל ברחבי יהודה ושומרון.
א' בנדלר
אני רוצה לוודא. רשמתי לפני' שאתה מבקש להוסיף לתקנות גם

קביעת דרך להתקשרות עם נותן החסות.
היו"ר אי רובינשטיין
נכון .
א' בנדלר
דבר שני, אתה רוצה להוסיף - אינני יודעת אם באותה פסקה,

בפסקה נוספת, בסעיף קטן אחר, לא משנה - התייחסות לאפשרותו של

נותן החסות להוסיף אלמנטים נוספים של טיפוח, מעבר למה שנדרש

בתקנות, למשל פיסול וגינון מיוחד.
היו"ר א' רובינשטיין
השאלה איך מכניסים.
אי בנדלר
איך מכניסים, נחשוב אחר כך. התוספת הזאת של האלמנטים

הנוספים תהיה באישור הרשות. הרשות מוגדרת בסעיף 1 לחוק: "מי

שהשר האחראי על מחלקת עבודות ציבוריות, או מי שהשר לאיכות

הסביבה הסמיכו בהודעה ברשומות להיות הרשות לענין חוק . "nr

לכן, אני חושב שזה המקום להפנות לרשות.
אי אביר
מה ההבדל בין הרשות לוועדת ההיתרים? השאלה אם להעביר זאת

לרשזת או להשאיר זאת בידי ועדת ההיתרים.
א' בנדלר
ועדת ההיתרים תיתן לו - יכנסו נציגות של שישה גופים ושרים

כדי לקבוע אם מזתד להכניס ספסל או פסל. נו באמת.
היו"ר אי רובינשטיין
לא, לא. זה מעצ, בקיצור.
א' בנדלר
זה מעצ, וללא צל של ספק ייקבעו קריטריונים, אמות מידה

לענין הזה. הרי זו לא תהיה איזשהוי גחמה של פקיד זה או אחר.
היו"ר אי רובינשטיין
מעצ אחראית לכבישים.
ג' עזרא
למועצה המקומית אין שום אמירה?
היו"ר א' רובינשטיין
אלה כבישים בין-עירוניים.
גי עזרא
גם מועצות אזורית.
שי גרינברג
בסעיף 1(א) יש סמכות לרשות המקומית.
א' בן-ארי
בהתקנת שלטי הפרסום אין להם מעמד, יש וערת היתרים מיוחדת,

בין שזה עובר בשטח לא מוניציפלי זבין...
אי בנדלר
דבר אחרון לענין הסיסמא ולפני שחוזרים לנושא הפרסומת,
מדובר כאן על
והתמורה שניתן לגבות ממנו בשל מתן ההיתר להתקנת

השלט. האם בכל מקרה אתה רוצה לחייב לגבות תמורה?
היו"ר א' רובינשטיין
כן . זה הרציו.
דובר
לא. תמורה בנקיון.
אי בנדלר
סליחה, אני רוצה להבהיר. 'יקבע נותן חסות לקטע דרך מסוים.

לצורך ענין זה, בנק לאומי יסכים לתת חסות לקטע כביש במקום לא

אטרקטיבי, דווקא בכביש הערבה, והוא יסכים לדאוג לשתול קצת עצים

ולמצוא דרך להשקותם בהשקייה, ואולי גם לשים איזשהו פסל.
היו"ר א' רובינשטיין
זה לא תמורה.



זה בנוסף לכל החובות בקשר לנקיון והטיפוח. הם רוצים שבכל

מקרה תהיה גם תמורה, והשאלה אם גם נכון לעשות את זה בצורה כזאת.
היו"ר אי רובינשטיין
אפשר לכתוב: והתמורה או ההתחייבות.

אי בנדלר ;

לא, התחייבות קיימת. הרי מעבר למה שהוספנו ומה שאושר,

הוראות בדבר החובות שיחולו על נותן החסות לענין ההתקנה, הנקי ון

והטיפוח של שולי הדרך - nrבבר קיים. בנוסף לזה, והתמורה שניתן

להגבות ממנו בשל מתן ההיתר להתקנת שלט.
היו"ר א' רובינשטיין
לא. התמורה או ההתחייבות אחרת,
אי בנדלר
לא. ההתחייבות היא לענין הנקיון והטיפוח. זה סוג של אגרה

שהם רוצים על עצם ההיתר להציב.
א' בן-ארי
צריך להוריד לחלוטין את הסיפא הזאת.
ר' 'ום-טוב
אני לא בטוח שנרצה לגבות תשלום. 'יתכן שהדרך הטובה ביותר

לקשור את הקבלן ישירות עם נותן החסות, ושישלם ישירות לקבלן. דרך

גביית התשלום נפסלה כאן מכיוון שרצו למנוע שהכסף הזה ישמש

לנושאים אחרים בתוך הכביש.
ה' אייל
זה יוצר כאן אגרות "עודיות.
ד' יום-טוב
זה החלק שהתנגדו לפני כן - ליצור סעיף תקציבי שמותנה

בהכנסות, כדי לגבות כסף מנותנ' החסות, ואמרו: במקום זה, תבקשו

מנותני החסות...
היו"ר א' רובינשטיין
זה לא אגרות, כמו פרסום, זה לא שייך לכספים ייעודיים של

האוצר. כשהרכבת מפרסמת בתחומה פרסום, זו אגרה ייעודית? מה

פתאום.
ה' אייל
אבל הרכבת זה שונה מבחינת התקציב.



לא, לא. האוצר מתנגד לתשלומי חובה, זה לא תשלום חובה.
ה' אייל
אתה מגדיר כאן הכנסה, גם אם אתה לא קורא לזה אגרה, זה

משהו ייעודי לצורך הענין. אתה יוצר כאן מנגנון שמהווה מקורות

תקציבים של פעילויות אחרות של מעצ.
היו"ר א' רובינשטיין
אז את צריכה לאסור על רשות שדות התעופה לקבל את ההכנסות

שלה מפרסומת אצלה.
א' אביר
אפשר למחוק את המילה "תמורה".
א' בנדלר
אז מה כן?
א' אביר
מה שכתוב, לענין ההתקנה.
היו"ר א' רובינשטיין
את זה אני לא מקבל.
דובר
רשות.
היו"ר אי רובינשטיין
אז לא רשות, אז משרד ממשלתי, אז 'הידת סמך ממשלתית.

האיסור על ייעוד תמורה הוא לגבי תשלומי חובה.זה לא תשלום
אי בנדלר
יש לי בעיה. בשלב שהצעת החוק הוכנה לקריאה ראשונה, אתה

נאלצת לצאת באמצע ורוב השינויים נכנסו בהיעדרך. אס אינני טועה,

התוספת הזו נכנסה ממש בסוף הישיבה, כשפתאום אמרו: היתה תהושה

שאנשים או גופים 'תהרו על עצם הזכות להציב את שלט נותן ההסות

ולבצע, באמת לתת חסות לקטעי דרך, ואז אמרו: בעצם זה יכול להיות

מקור הכנסה מאד מוצלח, ואז זה נכנס די בלי דיון רציני בענין
הזה. כשאני חושבת על המילים
"התמורה שניתן לגבות ממנו בשל מתן

ההיתר", מדובר כאן בעצם בסוג של אגרה או היטל לפי הנוסה, ואני

מציעה לא לכלול את זה.
אי אביר
אז למחוק רק את "והתמורה שניתן לגבות ממנו".



אפשר למחזק את זה.
א' אביר
אם את מוחקת את המילים האלה, זאת מהגרת את נותן ההסות עם

התקנה, הנקיון והטיפוח בשל מתן היתר...
א' בן-ארי
אזלי בטל מתן החסות.
א' בנדלר
בשל מתן היתר, החסות - לא משנה, אבל שאלה אם רוצים בכלל

גביית תמורה מעבר לכל החובות הקשורות בטיפוח ובנקיון.
נ' מאיר
יהיו כאלה שמעצ יעשה עבורם את כל הטיפול, אז במקום לכתוב:

התמורה שניתן לגבות עבור מתן ההיתר, יהיה תמורה שניתן לגבות

עבור הטיפול.
ג' עזרא
עבור נקיון של קילומטר כביש אתה צריך להעסיק פועל במשך

יומיים, גמרת את הסיפור, שילמת 250-200 שקל, ואתה נותן לו לפרסם

בכביש ראשי שלט גדול, שבאף פרמטר זה לא צודק, כי אתה מקבל פרסום

חינם בלי לשלם כסף.

לכן, צריך בהחלט לעשות תחשיבים, כי כאן יש הבדל בין כביש

ראשי לבין כביש צדדי. הרי הוא לא מתחייב לשים את הוורדים, הוא

מתחייב לנקות את הכביש,
א' בן-ארי
גם טיפוח.
היו"ר אי רובינשטיין
אני הושב שהמילה "חובות" מכסה הכל.
א' בן-ארי
לא נכון.
היו"ר א' רובינשטיין
המילה "חובות" מכסה גם תשלום, גם התחייבות, גם העסקת קבלן

בחוזה .אנחנו מעוניינים בתוצאה שתהיה תחרות על שמירת הדרך.
ג' עזרא
לא. אתה גם לא רוצה לתת את הדברים בחינם.
א' בן-ארי
אנחנו חולמים על קשירת כבישים אטרקטיביים בכאלה שהם לא

אטרקטיבי ים.
ג' עזרא
כמה כסף עולה לנקות, לטפח?
א' בן-ארי
עולה הרבה מאד.
היו"ר א' רובנשטיין
אם זה יהיה תמורת כל הניקוי וכל הטיפוח, לדעתי יהיו מעט

מאד מועמדים,זה מאד מאד יקר. תשאל את מעצ מה התקציב שלהם, ואין

להם מספיק.

אני חושב שהמילה "חובות" מכסה את הכל - מכסה התחייבות,

מכסה העסקת קבלן, מכסה גם כסף, אז נמחוק את המשפט הזה.
א' בנדלר
בסדר. דבר נוסף שבו אני מבקשת, ברשותכם, להכניס שינוי זה

כשאנחנו מדברים על קביעת אורך מזערי של קטעי דרך. הייתי מבקשת

הסמכה לכתוב את זה בצורת רבים, כדי שיהיה ברור - אינני יודעת

כרגע באיזו צורת ניסוח - שיהיה ברור שניתן לקבוע אורכים שונים

של קטעי דרך באיזור הארץ השונים.

זאת אומרת, יש מקומות שיהיה יותר נכון לקבוע אורך יותר

ארוך של קטע דרך לענין הזה, לעומת מקומות אחרים בארץ שהאורכים

יהיו קצרים יותר.
היו"ר א' רובינשטיין
את לא חושבת שזה משתמע מתוך זה?
אי בנדלר
לא. אורכים מזעריים או אורך מזערי, ויכול שהאורך יכול

להיות לפי איזורי הארץ השונים, או משהו כזה.
היו"ר אי רובינשטיין
או.קיי. נותרו לנו שני דברים: מעמדה של ועדת הכלכלה

והענין של הפרסומת.

אחז , אתם תהיו מוכנים להפעיל את החוק הזה תוך זמן סביר?
א' בן-ארי
אנחנו נצטרך לתת למעצ...
היו"ר אי רובינשטיין
צריך למנות אדם מיוחד לצורך זה.



כן. אני רואה שהנושא של קצת יותר מדי זמן. ונראה לי שלא נצליח ללמוד על מידת האטרקטיביות בלי שנעשה REP.

שנעשה RFP.
היו"ר א' רובינשטיין
תוציאו מכרז.

קודם כל צריך להתקין תקנות.
ר' יום-טוב
אנחנו למדנו את הנושא. קודם כל בקשה - צריך לקבוע זמן.

לנושא של אישור התקנות.ללא תקנות, אני לא חושב שאפשר להפעיל

החוק.
א' בן-ארי
יש לנו סט.
ר' יום-טוב
אמרתי שנצטרך לקבוע זמן לתקנות, ואחר כך אפשר לקבוע זמן

הפעלה.
היו"ר אי רובינשטיין
אני מתחבט כאן על מעמד ועדת הכלכלה - אם זה יהיה באישור

ועדת הכלכלה או לידיעת ועדת הכלכלה, או בלי ועדת הכלכלה.
לי זרון
ידיעה אין צורך. או אישור או בכלל לא.
היו"ר א' רובינשטיין
אני אומר שאישור יעכב את זה עוד יודע מי יהיה

היושב-ראש.
דזבר
זה לא סעיף עונשי?
דובר
לא, זה לא עונשי.
היו"ר א' רובינשטיין
הוא לא עונשי. אם זה עונשי, בעצם כל תקנה היא עונשית,

מכיוון שאתה מטיל עונש על מי שמתקין שלט שלא כדין, וכאן אתה

עושה חריג חדש.



אני, כמי שניסחתי את חוק היסוד, אני לא חושב שזאת הכוונה.

הכוונה היא כל מקרה שאתה מטיל ענוש על האזרח, לעבור בוועדה של הכנסת. כאן להיפך, כאן אתה פוטר מעונש.

של הכנסת. כאן להיפך, כאן אתה פוטר מעונש.
א' בנדלר
אני לא בטוחה, זלכן אמרתי שזה ענין של פרשנות, כי אם אני

מסתכלת על סעיף העונשין בחוק, "העושה אחת מאלה, מתקין שלט

בניגוד להוראות חזק זה".

נניח שהוא יתקין שלט שתהיה עליו פרסומת-עדיין לא דנו בזה

לאחר שמחקנו. הוא בעצם התקין שלט בניגוד להוראות חוק זה. לכן,

יש עם זה איזושהי בעיה, אבל אמרתי - אני לא בטוחה שאלה תהיינה

תקנות עונשיות והייתי מציעה שתהיה הכרעה בענין הזה - אם באישור

אן לא באישור. או אינו מקיים תנאי מתנאי...
היו"ר א' רובינשטיין
אם אפשר להכניס בחוק שהתקנות יהיו תוך חודשיים, אני מוכן

שזה יהיה באישור ועדת הכלכלה.
אי בנדלר
אפשר להכניס, אבל אני יכולה לומר שבחוק שירותי הובלה

למשל, הוכנס סעיף שתקנזת ראשונות לענין החוק יובאו לאישור ועדת

הכלכלה תוך שישה חודשים, ותסלחו לי אם אני לא מצטטת בדיוק את

נוסח התקנה - עברה כבר למעלה משנה ואנחנו ממשיכים להמתין

לתקנות.
היו"ר א' רובינשטיין
אם nrתוך זמן סביר, אני מוכן שזה יהיה באישור ועדת

הכלכלה. אם זה יהיה תוך שנה, שנתיים, כמו שאני מכיר, אני לא

מוכן לזה. זה עיכוב של עוד שנה, ואז שיחליטו היועצים המשפטיים

אם זה חייב אז לא חייב, אני לא מתעסק עם זה. אני לא בטוח שזה

חייב.

אחז , מה אתה אומר?
א' בן-ארי
יש לנו סט של תקנות. אני לא רואה את nrכדבר הכרחי

יהיה באישור ועדת הכלכלה. צריך לתת פשוט למשרדים לעבוד.
היו"ר א' רובינשטיין
אם אני אומר: תקנות ראשונות יובאו לאישור ועדת הכלכלה תזך

שלושה חזדשים, אתם תעמדו בזה?
א' בן-ארי
א' בנדלר: אז קודם ברי, אנחנו צריכים לכתוב שהתקנות תהיינה באישור

ועדת הכלכלה, ואז להוסיף שתקנות ראשונות יובאו לאישור תוך שלוטה

חודשים.
היו"ר א' רובינשטיין
זו התחייבות שלך, אחז.
א' בן-ארי
אין בעיה.
א' בנדלר
אני מבינה שאנחנו מדברים על תקנות רק לענין פסקה (2), או

לכל התקנות שיהיו קשורות לנושא של נותן החסות.

היו"ר אי רובינשטיין;

רק לענין פסקה (2), לדעתי.

כעת, אנחנו בענין של פרסומת, ואני רוצה לשאול את עמדת

מעצ, עמדת המשרד ועמדת המשרד לאיכות הסביבה, תחבורה, ונחליט.

חבר הכנסת גדעון עזרא, הבעיה היא זו: האם בשלט תהיה גם

פרסומת מסחרית - 'זה טוב, זה טוב, זה אסם", רק השם?
נ' מאיר
הדוגמה שיש כאן מארצות-הברית היא ללא פרסומת.
ר' יום-טוב
יש לנו קצת בעיה עם הנושא הזה. היינו רוצים שהשלט יהיה

כמה שפחות גדול, אבל שלט שהוא קטן מדי, לא יהיה אטרקטיבי.

היו"ר אי רובינשטיין;

לא מדובר על גודל, מדובר על תוכן.
א' בנדלר
גם כשאותיות גדולות מאד, זו פחות סכנה בטיחותית מאשר

אותיות קטנות שמתאמצים לקרוא.
ר' 'ום-טוב
צריך להגיע למצב שהמסר ''קלט ביעף בנסיעה, מבלי שהנהג

יצטרך להתאמץ ולהסיט את המבט ואת תשומת הלב שלו.

אנחנו חשבנו על סיסמה קצרה של משפט אחד בלבד,זה היה

מוסיף לאטדקטיביות בכלל של נותנ' החסות.
היו"ר א' רובינשטיין
אתה אומר פרסומת מסחרית שלא תעלה על ארבע מלים.
ד' יום - טוב
משפט אחד קצר מאד של ארבע-חמש מילים בלבד.
ש' גרינברג
כמן "הבנק הצועד עם הזמן".
היו"ר א' רובינשטיין
משרד התחבורה.

אי אביר;

בשם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הם מבקשים רק את נותן

החסות, ללא הפרסומת.
ד ו בר
כלומר רק לוגו.
היו"ר א' רובינשטיין
זו הדוגמא האמריקאית.

המטרד לאיכות הסביבה.
א' חורש
כנ"ל - דוגמה אמריקאית, שלט נקי.
היו"ר אי רובינשטיין
לשכת הפרסום הממשלתית.
נ' מאיר
אנחנו בדקנו את הנושא, את ה- ,feasibi1itiesוהיה קשה

למצוא אנשים שמוכנים לקחת את זה על עצמם. בסוף לקחנו שניים שהיו

מוכנים לבדוק.

זה לא סוד, אני יכול לומר שמות, כיוון שזו סתם בדיקה

מוקדמת. "עבוד'", שמתמצא בענין הזה, אומר שזה דורש הרבה עבודה,

הוא מוכן לקחת את זה תמורת אחוזים ולנסות להביא חסויות - לעשות

איתו הסכם אבל לעשות מכרז לחסויות.

יועץ אחר היה מוכן לעשות את זה לא באחוזים, אלא בשכר אחר.

כולם אומרים שזה קשה לגייס, בכל אופן בשלבים הראשונים. 'יתכן,

כמו שהיושב-ראש אמר, שאחרי שזה יתחיל לרוץ, זה ייראה אחרת.



זה יהפוך לענין של סטטוס.

ההתחלה היא מאד מאד קשה וצריכים לעטות את השלטים בשלבים

הראשונים מה שיותר אטרקטיביים כדי לתכנים את הנושא.

הרגה דיברו על פיילוט, במובן זה שדבר ראשון צריכים לפתוה

את הענין כולו לא כמו שזה ייראה בסופו של דבר, אלא כתהליך,

כשבשלב ראשון יש לתת הופש יותר גדול, ואחר כך לצמצם את ההיתרים.
היו"ר א' רובינשטיין
יש לנו דוגמה אמריקאית. אגב, אמריקה עם מודעות גדולה מאד

לענין הזה, וגם זה הפך להיות באמת ענין הייתי אומר של תהרות על
סטטוס. כאן כתוב
LITTER REMOVAL NEXT 2 MILES

דרך קצר מאד לארצות-הברית, nrסותר את עמדת משרד התחבורה

הדרך הם לא ארוכים בארצות-הברית, אני גם שמתי לב לכך.
א' בן-ארי
קטעים של שני מייל.
היו"ר א' רובינשטיין
קטעים של שני מייל ויש מקומות של חמישה מייל. אגב, אני

רוצה לומר לאנשי משרד התחבורה וגם לאיכות הסביבה - שלט סטנדרטי

כזה,אם הוא מופיע כל כמה קילומטר, הוא לא מושך תשומת לב. הוא

הרבה פחות מושך תשומת לב מהשילוט הפרטיזני היום, משום שהוא

סטנדרטי.
כאן כתוב
,NEXT 2 MILES MOSS LANDING MARINE LABSעם

הסמל של ה- .MARINE LABSאגב, MARINE LABSלא דבר מסחרי,

כנראה שזה ענין ציבורי.
אי אביר
מעבדות.
היו"ר א' רובינשטיין
MOSS LANDINGשם של מקום, MARINE LABS אני לא יודע.
מתחת לזה כתוב
, ADOPT -A - HIGHWAYתן חסות לכביש, או משהו

כזה.

אני מציע -יש לנו דוגמה של ארצות-הברית, נלך על פיה. אם

נראה שזה לא הולך, נחזור ונדון בזה.אני לא רוצה להגביל את

הענין של הפרסום המסחרי, גם אנחנו כולנו חיים בעולם של פרסום

מסחרי.

אני מקווה בכל זאת, אחז - אני אומר לך את זה, ואני אומר

את זה לראובן, וגם תאמר את זה לבנצי - צריך לעשות בתקופה

הראשונה מאמץ לגייס חסויות לא יחטפו את זה. צריך ללכת לכמה

פירמות גדולות, לכמה גופים ציבוריים גדולים, ולומר: תעשו כאן גם

שירות לציבור.



על בסיס מסחרי, בתוך ים הפרסום הזה, זה לא כל כך

אטרקטיבי. בארצות-הברית פונים למה שנקרא

civic responsibility, האחריות האזרחית.
א' בנדלר
אני מוכרחה לומר - אני למשל רואה את חברת חשמל עומדת בתור

כן לתת חסות.
היו"ר א' רובינשטיין
בזק וחברות ציבוריות יתחילו.
א' בן-ארי
המזהמות.
א' בנדלר
'יורד "וכן סיסמת פרסומת".
היו"ר א' רובינשטיין
יורד.
ג' עזרא
כול לשנות את הכיתוב: כל יום?אתה
היו"ר א' רובינשטיין
ודאי שלא. יש לו שם קבוע ולוגן קבוע.
ג' עזרא
השאלה אם החוק לא מאפשר את זה, האם כתוב באיזשהו סעיף

שאתה לא יכול.
היו"ר א' רובינשטיין
אנחנו כעת בשאלה האם מותרת פרסומת. אנחנו אומרים: לא,

אסורה פרסומת, מותר רק השם זהלוגו, ואם זה לא ילך, נצטרך לעשות

תיקון בחזק, אבל תעשו מאמץ גדול. אני מציע שמעצ, אתם תפקידו אדם

מיוחד על זה אחרת זה לא ילך.
ר' יום-טוב
יופיע צוות שלם שיטפל בכל הנושא הזה. צריך לגייס את

הקבלנים, להקפיד ולפקח על זה. זה לא פשוט.

היו"ר א' רובינשטיין;

אנחנו לא קובעים, ועדת ההיתרים קובעת. אני מציע שהם יעשו

כמו באמריקה את נוסח השלט.זה חלק מהשלט באמריקה.
נ' כהן
כל הנושא של איך מתמודדים עם נותן חסות שלא ממלא את

חובותיו, זה אמור להיקבע בהסדר חוזי?
היו"ר א' רובינשטיין
בהסדר חוזי. צריך להכין את החוזים כבר.
נ' כהן
עד שלא מגיעים לפתרון ברמה החוזית, האם הדרך אמורה להמשיך

להיות מלוכלכת?
היו"ר אי רובינשטיין
הכל בתקנות. לא אנחנו.

יש לי הצעת ''עול בשבילכם - תביאו מישהו מארצות-הברית

שממונה על זה, שייעץ לכם, עם כל התקנות שלו, זו הדרך הכי זולה.
א' בנדלר
אני מבקשת להבהיר. בהתאם לנוסח המוצע, הסמכות הי היחידה של

ועדת ההיתרים שהוקמה, היא לתת את ההיתר להצבת השלט, אבל לא מעבר

לזה. אם רוצים שוועדת ההיתרים תהיה גם זאת שתקבע למשל את הגודל,

העיצוב והצזרה של שלט ספציפי, צריכים להסמיך אותה. זה לא מה

שנאמר בהצעה.
היו"ר א' רובינשטיין
לא. של שלט אחיד.
אי בנדלר
שלם אחיד זה יהיה בתקנות. בכלל לא קשור לוועדת ההיתרים.
היו"ר א' רובינשטיין
אנחנו מחכים לתקנות שייקבעו את צורת השלט האחיד. השלט

האחיד יכלול, אם הם רוצים - ADOPT - A - HIGHWAY.
אי בנדלר
אם כך, אנחנו צריכים לא רק "גודלם, עיצובם וצורתם של

השלטים", אלא גם את תוכנם, כי ADOPT -A - HIGHWAY .

אתה אישרת בסך הכל - nr סעיף 2 לחוק - אולי נקרא אותו

שנבין על מה מדובר. סעיף 5 לחוק העיקרי אומר כך: "לא ''נתן היתר

אלא אם אין בשלט זולת", ואז מוסיפים את סעיף 5: "שמו וסמלו

המסחרי של נותן חסות לנקיון ולטיפוח" וכולי.

זאת אומרת שמראש אתה אומר - מותר לתת היתר להתקין שלט

שמופיע בו אך ורק שמו וסמלו המסחרי של נותן חסות.



לא. אבל סעיף 3(2)(1)"גודלם, עיצובם וצורתם של שלטים

ואופן התקנתם" - זה לא כולל את זה?

א' בן-ארי;

לא, זו הצורה של השלט.
היו"ר א' רובינשטיין
אז אני רוצה להוסיף "תוכנם" לסעיף t( ).
אי אביר
תהיה ועדת ההיתרים.
א' בנדלר
זה יהיה: 'ישמו וסמלו של נותן חסות לנקיון ולטיפוח" בסעיף

2(5), וכן...
דובר
גודלו וצורתו.
אי בנדלר
לא. גודלו וצורתו זה לא רלוונטי.
א' בן-ארי
זה יהיה שלט הסות של נותן חסות, או משהו כזה. את התיאור

ניתן בסעיף 3(2)(2).
היו"ר א' רובינשטיין
סעיף 2(5) צריך להיות: "שלט חסות במתכונת אחידה שתכלול את

שמו וסמלו המסחרי של..."
ר' יום-טוב
אז לא צריך את הוועדה, אם כך.
היו"ר א' רובינשטיין
למה? כן צריך את הוועדה.
ר' יום-טוב
מה תפקידה של הוועדה?
היו"ר אי רובינשטיין
צריך לקבוע את גודל השלט.



מישהו יכניס בו חשמל.
דובר
גודל השלט נקבע בתקנות, הצורה שלן נקבעת, והוועדה...
אי חורש
תיתן את ההיתר לנותן החסות.
היו"ר א' רובינשטיין
אני מציע שבסעיף קטן (5) יהיה שלט חסות, הכולל את שמו

וסמלו המסחרי של נותן חסות לנקיון, ואפשר להוסיף: וכן את הסיסמא

"תן הסות לכביש".
א' בנדלר
אתה רוצה לקבוע מראש שזה יהיה?
היו"ר אי רובינשטיין
למה לא? אם זה בהסכמה עם מעצ ועם משרד התשתיות, למה לא?

זה מאד חשוב לתת חסות לכביש.זה גם אומר לציבור - זו חסות

לכביש, וזה גם קורא ליזמים נוספים לתת חסות.
דוברת
תן חסות לכביש?
היו"ר א' רובינשטיין
תנו חסות לכביש.
אי בנדלר
בעצם אנחנו משאירים את מה שהיה ומוסיפים את הנושא של תנו

חסות לכביש.
היו"ר אי רובינשטיין
לא. קובעים שזה שלט ולא שמו.
אי בנדלר
אני קוראת שוב את סעיף 5: "לא ''נתן היתר אלא אם אין בשלט

זולת" - הזולת זה כבר התוכן.
היו"ר אי רובינשטיין
נכון. וכן סיסמא אחידה לכל השלטים.
א' בנדלר
זה לא סיסמא, כי סיסמא זה: "בוא לגדול עם הבנק".
היו"ר א' רובינשטיין
וכן סיסמא אחידה, שתקבע הוועדה.
נ' - כהן
אני חושבת שזה מקרה אחר. התיאור שלנו של שלט חסות זה נושא

שונה מאשר הסיסמא לא תכלול אלא ..., כמו שהמצב היום בסעיף.

אי בנדלר;

כל החוק הזה מנוסח בצורה גרועה ביותר, עמדנו על כך כבר

בפעמים הקודמות. אין לנו ברירה, אנחנו לא יכולים לשנות את נוסח

החוק כולו.
נ' כהן
אנחנו יכולים אולי לעשות את סעיף 2, סעיף קטן (א) ולעשות

(1:).

אי בנדלר;

בואי נשאיר את זה כרגע.
היו"ר א' רובינשטיין
רבותי, אתם יועצים משפטיים, אנחנו רוצים דבר כזה כמו

הדוגמה באמריקה. תביאו לנו את התקנות.
אי חורש
הסיסמא האחידה תיקבע על ידי ועדת ההיתרים או בתקנות?
היו"ר אי רובינשטיין
כן, ועדת ההיתרים.
דובר
למה לא בתקנות?
היו"ר א' רובינשטיין
תחליטו ביניכם, לא מענין אותי. מעניינת אותי התוצאה

הסופית.
אי בנדלר
אני צריכה הנחייה של הוועדה, זו לא החלטה שלנו.



ועדת ההיתרים.

נשאיר את היצירתיות למפרסמים.
היו"ר א' רובינשטיין
הסיסמא האחידה זה ועדת ההיתרים.
דוברת
אם זה אחיד,זה צריך להיות בתקנות.
היו"ר א' רובינשטיין
אני לא רזצה. הם יגידו שאני אמרתי: תנו חסות לכביש, יש

להם ניסוח....

סיסמא אחידה כפי שתקבע ועדת ההיתרים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:40.

קוד המקור של הנתונים