ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 18/11/1998

הצעת חוק תכנון משק החלב בישראל. התשנ"ח-1998, של חה"כ שלום שמחון וחגי מירום; תקנות מחלות בעלי חיים (הזרעת מלאכותית בצאן), התשנ"ח-1997

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 351

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי. כ"ט בחשון התשנ"ט (18 בנובמבר 1998). שעה 00;09

נכחו;

חברי הוועדה; שלום שמחון - מ"מ היו"ר

עבד-אלמאלכ דהאמשה

חגי מירום

מוזמנים; עו"ד שלום ברלנד - יועץ משפטי, משרד החקלאות

עו"ד תמי מור - לשכה משפטית, משרד החקלאות

אורי צוק - עוזר משנה למנכ"ל משרד החקלאות

עו"ד מיכל סגן כהן - לשכה משפטית, משרד החקלאות

אמיר ברקן - אגף תקציבים, משרד האוצר

גלעד אמוזג - אגף תקציבים, משרד האוצר

גולן חקק - אגף תקציבים, משרד האוצר

אביטל שטרנברג - משרד המשפטים

אבשלום דולב - מנכ"ל מועצת החלב

זיו מטלון - סמנכ"ל מועצת החלב

נפתלי בן סירא - יו"ר אגף המשק, תנועת המושבים

יאיר רינמן - ועדת המשק, הקיבוץ הדתי

צבי מרום - מזכ"ל העובד הציוני

אברהם גולן - כלכלן, איגוד המושבים של הפועל המזרחי

רוני גילת - רכז תחום חקלאות

אוריאל פרידמן - מרכז ארגון המחלבות הבינוניות והקטנות

פרץ שורק - חבר הנהלה, התאחדות מגדלי הבקר

עו"ד עובדיה רחמים - יועץ משפטי, מינהל מקרקעי ישראל

יועצת משפטית; אתי בנדלר

מנהלת הוועדה; לאה ורון

קצרנית; סיגל גורדון

סדר-היום; 1. תקנות מחלות בעלי חיים (הזרעה מלאכותית בצאן), התשנ"ח-1997.

2. הצעת חוק תכנון משק החלב בישראל, התשנ"ח-1998, של חברי הכנסת

שלום שמחון וחגי מירום.



תקנות מחלות בעלי חיים (הזרעת מלאכותית בצאן). התשנ"ח-1997

מ"מ היו"ר שלום שמחין;

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת חכלכלה. על סדר היום מונחים שני

נושאים, הראשון, תקנות מחלות בעלי חיים, הזרעה מלאכותית בצאן, התשנ"ח-1997, תיקון

תקנות 23 ו-24.
מיכל סגן כהן
התקנות הללו אושרו בידי ועדת הכלכלה של הכנסת. בתקנות 23 ו-24 נקבעו סדרי

דיווח. אנחנו חשבנו שהדיווח יעשה באמצעות טפסים שיהוו תוספת. עקב תקלה לא היתה

תוספת, כאשר הכוונה היתה, שהדיווחים יעשו בהתאם למפורט בתקנות וטפסים שהורה עליהם

מנהל השירותים הווטרינרים.

אנחנו מבקשים לאשר את התיקון הזה ולהתקין את התקנות.

היו"ר שלום שמחון;

יש למישהו התנגדות בענין? אין התנגדות, אם כך נערוך הצבעה, מי בעד ומי נגד.

הצבעה

בעד התקנות - 2

נגד - אין

נמנעים - אין

תקנות מחלות בעלי חיים (הזרעה מלאכותית בצאן), התשנ"ח-1997, נתקבלו.

היו"ר שלום שמחון;

2 בעד, אין מתנגדים, תקנות מחלות בעלי חיים, הזרעה מלאכותית בצאן, אושרו.



הצעת חוק תכנון משק החלב בישראל. התשנ"ח-1998, של חה"כ שלום שמחון וחגי מירום

היו"ר שלום שמחין;
הנושא הבא
הצעת חוק תכנון משק החלב בישראל, התשנ"ח-1998, של חברי הכנסת שלום

שמחון וחגי מירום.

הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ב-1 ביולי 1998. מאחר ואני ממלא את מקומו של

יושב ראש הוועדה, אני מבקש מחברי, חבר הכנסת חגי מירום, שהוא שותף יחד עימי להצעת

החוק הנ"ל, להציג את החוק.

חגי מירום;

ייצור חלב בישראל מוסדר כיום על ידי צו פיקוח מצרכים ושירותים, למעשה זה כבר

מוסדר במשך זמן ארוך מאוד. חשבנו שיש מקום לשמר את תכנון משק החלב בישראל מפני
שחוק יסוד
חופש העיסוק מאיים על האפשרות לשמר את זה. השבנו כי בטרם תבואנה

פרשנויות שמתיימרות לחסל בשם חופש העיסוק את הפיתוח על תכנון משק החלב, יש מקום

שהמחוקק יאמר את דברו באופן מפורש בהקשר הזה. אשר על כן, ניסחנו הצעת חוק מורכבת

שמגדירה מהו מוצר חלב, מהי מחלבה, מהי מכסה, שנת מכסות חלב וכיו"ב. קבענו גם, מי

יקבע את היקף הייצור המקומי, הצענו פרטים ותנאים למכסת חלב. קבענו כללים לאיסור

העברת מכסות חלב וכלל המתייחס להיתרים בייצור הלב במשקו של יצרן. הכנסנו אלמנטים

חדשים של שותפויות בין יצרנים מתוך כוונה לאפשר מגמות שישנן היום במשרד החקלאות,

של הקמת שותפויות ויצירת יכולת התמודדות עם הבעיות השונות. כללנו חלק מיוחד בנושא

אגודות שיתופו יות, שכן ייצור החלב בישראל מתבצע בעיקר באמצעות גורמים שמאוגדים

באגודות שיתופיות. אין כללים לייצור ושיווק הלב, קליטה ואיסוף במחלבות ובתחנות

איסוף וחובת דיווח. כל אלה באו על מנת להסדיר את הענין. תהיו צודקים בענין זה אם

תאמרו, שלא גילינו את אמריקה אלא הסדרנו באמצעות חוק את מה שכיום הוסדר באמצעות

צו הפיקוח. אבל יש לזה חשיבות עליונה מבחינתו כי אנחנו עדים להרס של ענפי ייצור

חקלאיים באמצעות הנסיון לחסל תכנון כלשהו.

אני רוצה להדגיש, עשרות אלפי משפחות בארץ חיים ממשק החלב. הם השקיעו את המירב

והמיטב של חייהם באמצעי הייצור הללו, גם במשק המשפחתי וגם במשק הקיבוצי. הם

מחוייבים לענף הזה והם יצרו את אחד הענפים - ענפי החלב - הטובים ביותר שישנם

בעולם בכלל. אין כמעט אח ורע להישגים שהמשק הזה הגיע אליהם במדינת ישראל. מדובר

במשק יציב, משק כלכלי טוב, שרוחות פרצים יכולות לערער אותו ולהפוך אותו להיה כלא

היה.

אני חושב שבמדינה שבה רווחות רוחות הפרטה לתחרויות חופשיות לגיטימיות

לחלוטין, שבחלקן אני תומך, צריך שבכל זאת יוותרו כמה עניינים שממשלה מפקחת

ומתכננת אותם. משק החלב ביניהם.

אני יכול להניח, שיהיה מי שינסה לערער על החקיקה הזאת באמצעות טענה שיש בה

ניגוד לחוק יסוד. אני מכיר את הענין הזה, אבל אני רוצה לספר לכם, שלא מעט מהחוקים

שאנחנו מחוקקים כאן יש בהם ערעור מסויים על הוראה שנקבעה בחוק יסוד. אני רוצה

להזכיר, שבחוק יסוד נקבע שאפשר שיהיה ערעור על הכלל אם זה נעשה לצורך דברים שהם

במידת הנדרש הובאו לתחלית ראויה. אני חושב שמדובר פה בחקיקה שהיא במידת הנדרש

ולתחלית ראויה. אשר על כן, אני רוצה לבקש את הבקשות הבאות: ראשית, אני רוצה

להתנצל, אני מוכרח לרוץ לדיון חשוב בוועדת החוץ והביטחון ולכן לא אוכל להיות כאן

במהלך הדיון. אבל, אם יווצרו קשיים, אני מבקש לקרוא לי באם יהיה צורך. שנית, אני

רוצה להציע, שהצעת החוק הזאת, היות והיא נמצאת כרגע בין קריאה טרומית לקריאה

ראשונה, נחלוף עליה, נבחן אותה, אם ישנם דברים זועקים לשמים, אפשר לתקנם בדרך

לקריאה ראשונה. אני מציע, שדברים אחרים הקשורים לסוגיות קטנות, פרטניות, יידחו

לשלב שלאחר הקריאה הראשונה ולפני הקריאה השניה והשלישית. אני אדבר חכי "דוגרי"

שבעולם, אינני יודע מה יהיה אורך ימי הכנסת הזאת, היא נראית די מסוחררת. יש

חשיבות גדולה לעבור את הקריאה הראשונה כי זה מאפשר למי שאולי יחזור אליח אחר כך,

לבקש דין רציפות אם לא נצליח להשלים את החקיקה.



אני רוצה לומר לנציגת משרד המשפטים שאני מכבד אותה מאוד: הכנסת הביעה דעתה

בעוצמה גדולה מאוד בהצבעה הטרומית על רצונה להוקק את החוק הזה. עם כל הכבוד

לממשלה, זו לא תהיה חקיקה ראשונה שבה הכנסת לא תפעל על פי דעתה של הממשלה, ואם

הדבר תלוי בי, ככל שתרבה כאן חקיקה מנוגדת לעמדת הממשלה, כן ייטב. תודה רבה.

היו"ר שלום שמחון;

אני רוצה לומר שני דברים: האחד, הממשלה הולכת יחד עם המגדלים בענף הרפת

לרפורמה גדולה מאוד שתימשך בשנים הבאות ותחילתה ב-1 בינואר 1999. סביב הרפורמה

הזאת שזה תהליך קשה מאוד בענף הרפת, החוק הזה הוא יותר מאשר מחוייב, ולכן, לדברים

שנאמרו כאן על ידי חבר הכנסת מירום, יש משנה תוקף גדול יותר כיוון שככל שנקדים

ונבצע את החוק הזה, יהיה הרבה יותר קל לבצע את הרפורמה הקשה שהולכת להיות בענף

הזה.

ההצעה של חבר הכנסת חגי מירום, שנצביע היום על החוק לקריאה ראשונה על מנת

שהחוק יעלה בקריאה ראשונה עוד לפני סוף השנה הזאת, ומקסימום בתחילת השנה הבאה הוא

יעבור בקריאה שניה ושלישית, אולי לפני כן, הכל תלוי במומחיות של חבר הכנסת מירום.

אני מסכים עם ההצעה ואני גם מקבל אותה.
אביטל שטרנברג
כפי שאמר חבר הכנסת מירום, הצעת החוק פוגעת הן בחופש העיסוק והן בחופש הקנין

של בעלי משקי החלב וגם של היצרנים. לכן, היא צריכה להיבחן בקפדנות גדולה מאשר

אנחנו בוחנים הצעות חוק רגילות. מדובר כאן גם בשאלה ממלכתית ומבקשים מהמדינה

לתכנן את משק החלב.

גם אם משרד החקלאות תומך בהצעת החוק הנ"ל, מן הראוי שהיא תהיה הצעת חוק

ממשלתית שתעבור את כל הביקורת שאנחנו מקיימים כאשר אנחנו מגישים הצעות חוק. לכן,

אנחנו מתנגדים להסדרה של הענין הזה בהצעת חוק פרטית.
אתי בנדלר
ברצוני לשאול שאלת הבהרה בענין הזה. אתם טוענים, שהצעת החוק פוגעת בערכים

מוגנים בחוקי יסוד מטעמים שתפרטו. או.קיי, זה נימוק מאוד לגיטימי, אבל הנימוק

שהעלת עכשיו, שכל הנושא מעוגן או מתחיל להידון בגלל יוזמה פרטית ולא כהצעה

ממשלתית, אני מוכרחה לומר, שבנסיון הדל שלי בכנסת, פעם ראשונה שאני נתקלת בנימוק

כזה.
אביטל שטרנברג
אני לא רוצה להיכנס כרגע לפרטים איפה זה בדיוק פוגע, אבל אתן לך דוגמה אחת

קטנה. החוק הזה קובע עבירה פלילית: העובר על עבירות חוק זה דינו קנס. ועבירה על

פי חוק זה אינה טעונה הוכחה של מחשבה פלילית או של רשלנות. כאשר אנחנו עוסקים

בסוגיה כל כך רגישה ומעמידים כאן ככלי עזר את המשפט הפלילי שהוא התותח הכבד שלנו,

יש כאן בעיה.
אתי בנדלר
האם לא היה מקום שתעירו הערות לסעיפים ספציפיים, ותגידו למשל, שהסעיף הזה יש

בו פגיעה בלתי סבירה?



היו"ר שלום שמחון ;

ההחלטה של ועדת שרים לענייני חקיקה, עד כמה שזכור- לי, ההתנגדות שלה לחוק לא

היתה בגלל מה שאמרת. החוק הזה נבחן במשרד החקלאות, ומה שעמד כאן לנגד עיני זה

בעיקר הענין של היוזמה הפרטית. הבנו שהוא לא יכול לבוא כהצעת חוק ממשלתית ולכן

הלכנו להצעת חוק פרטית. אבל, למען האמת צריך לומר כאן, שבעצם, החוק הזה מתואם

באופן מלא לפחות עם החלק הזה של הממשלה - עם משרד החקלאות - ולא רק של הממשלה

הנוכחית אלא גם של ממשלות קודמות. לכן, בענין הזה אין מחלוקת. אם זו הטענה

המרכזית, כדאי שנמשיך הלאה.

אביטל שטרנברג;

זאת לא הטענה המרכזית. אני רוצה לחזור ולהדגיש, אני יודעת שלמשרד החקלאות

ישנה עמדה שונה, ומשרד החקלאות בדיוק כמוני ובדיוק כמו נציג האוצר שנמצא כאן, הם

מחוייבים להחלטת ועדת השרים.

ההיבטים שהצעת החוק הזאת מעלה הם לא רק היבטים של חקלאות. ברור שהנהנים

והנפגעים העיקריים מההצעה הם חקלאים, אבל יש כאן גם היבטים אוצרי ים והיבטים

משפטיים ולכן אני חושבת, שכאשר אנחנו מביעים עמדת ממשלה, אי אפשר לשמוע רק את אחד

המשרדים.

ההצעה הזאת היא הצעה פרובלמטית. הדוגמה שנתתי היא אחת הקיצוניות אבל אני

יכולה לעביר אתכם סעיף סעיף - אין בכוונתי לעשות זאת כרגע - החוק הזה הוא

פרובלמטי. אם משרד החקלאות סבור, אם אתם סבורים, שאתם רוצים לקדם אח. הענין, צריכה

להיות הצעת חוק ממשלתית כי הרי מבקשים מהממשלה בסופו של דבר שתקיים את אותו

פיקוח. לא הכנסת תקיים את הפיקוח, הממשלה תקיים את הפיקוח.

היו"ר שלום שמחון;

נשמח באם הממשלה תביא בין הקריאה הראשונה לבין הקריאה השניה והשלישית הצעת

חוק משלה.

אתי בנדלר;

אביטל, אני רואה שאת אורזת את חפצייך.
אביטל שטרנברג
אני מוזמנת לדיון בוועדת החוקה חוק ומשפט.

אתי בנדלר;

אני רוצה לומר, שמתקיים היום דיון בהצעת החוק, ויושב ראש הוועדה, כמו כן חבר

הכנסת חגי מירום, הביעו את עמדתם בענין הזה, לאשר היום את הצעת החוק. חבל מאוד

שמשרד המשפטים אשר טוען שיש הערות כמעט לכל סעיף - לא ילווה ולא יעיר את הערותיו

משום שהמשמעות היא שהצעת החוק תעלה לקריאה ראשונה כמעט ללא שינויים. עם כל הכבוד,

אני מרגישה מאוד לא בנוח עם העמדה הזאת של משרד המשפטים. אם את לא יכולה להיות

נוכחת בדיון, מדוע לא שלחו נציג נוסף שילווה את הקריאה של הצעת החוק?
אביטל שטרנברג
השלב הוא שלב מאוד מקדמי, ולכן העמדה שלנו כרגע, שיש עדיין מספיק זמן.



היו"ר שלום שמחון;

לכן הציע חבר הכנסת מירום, שלאחר הקריאה הראשונה יהיה קצת יותר זמן. יש

משמעות גדולה להעביר את ההצעה בקריאה ראשונה ועל כל הפרטים נדון בין הקריאה

הראשונה לבין השניה והשלישית.

אתי בנדלר;

אני מוכרחה לומר, שאני מרגישה מאוד לא בנוח, כי אם יושבת כאן נציגת משרד

המשפטים ואומרת שיש בעיות מאוד רציניות בסעיפים שונים, אני חושבת שהיה ראוי

להעיר, וגם אם לא לא לתת להם פתרון אופטימלי, לתת להם פתרון קצת יותר טוב כבר

בשלב הזה, אם אכן יש ליקויים כפי שהיא טוענת. אם אין כאן ליווי מצד משרד

המשפטים - - -

אביטל שטרנברג;

יש כאן ליווי ממשלתי גם של משרד האוצר על ידי נציג משרד האוצר.

שלום ברלנד;

כפי ששמענו, יש כאן עמדה של ועדת שרים, אבל לגופו של ענין, מה שאני יכול

לומר, שגם היום יש הסדר נורמטיבי שמסדיר את הנושא הזה של מכסות ייצור. הוא מתבסס

על שניים, על צו הפיקוח על מצרכים ושירותים, והצו הזה קובע בצורה מפורטת את נושא

חלוקת המכסות. נמצאים כאן גם אנשי המועצה לענף הלול שיוכלו להרחיב על הצד הטכני

איך זה עובד, אבל יש כאן תשתית, תשתית משפטית שעבדנו על פיה במשך תקופה ארוכה,

חוק תכנון משק החלב בישראל 1992. לא מדובר בענף שאין לו תשתית חוקית לפעילות.

דומני, שזה הענף הבודד היום שמוסדר במכסות ועל פי המערכת הזאת אנחנו פועלים.

הצעת החוק הזאת באה בעצם לתת הסדר ראוי יותר להחליף את דברי החקיקה האלה.

עמדת הממשלה היתה לא לאשר, כפי שהחליטה ועדת שרים. כך שאני מנוע להמשיך לטעון

ולהיכנס לגופו של ענין כי יש עמדה של הממשלה, אבל המערכת המשפטית קיימת, אנחנו

פועלים במסגרת החוק.

גלעד אמוזג;

אני אקריא את סעיף המטרות, המטרה הראשונה אומרת, שמטרת החוק היא להסדיר את

משק החלב כמשק מתוכנן לשם אבטחת אספקה סדירה של חלב ומוצריו לתושבי המדינה. יש

מטרה נוספת, שהיא לאפשר קיום של כבוד למגזר החקלאי שהקים וביסס ענף משקי זה.

המטרות כאן חשובות מאוד בגלל מה שאמרו קודמיי, בחוק יסוד: חופש העיסוק כבוד האדם

וחירותו. אמיר ברקן יפרט בענין.

אמיר ברקן;

אנחנו כופרים במטרה. זאת אומרת, משק החלב הוא משק שקיימת בו בכל צורה שהיא

מידה כזאת או אחרת של תכנון, כיוון שיש רק שלוש מחלבות משמעותיות בישראל שנותנות

ביחד משהו כמו 96% מהשיווק של חלב ומוצריו. דרך אגב, זה נחשב לרמה הכי גבוהה

בעולם. בזימבבואה יש 98%, אצלנו 96%.

למעשה, רפתן חייב למכור למחלבה כי אין לו מה לעשות עם החלב שלו, לא כמו

בביצים שאפשר לשווק. מי שקובע כמה לקנות מרפתן כזה או אחר זו בעצם המחלבה. אם

מחלבה לא רוצה לקנות מרפתן, היא פשוט לא תקנה ממנו ואז אין לו מה לעשות עם החלב.

כך שהתכנון נוצר מעצם כוחות השוק.

נשאלת השאלה, האם צריך להעלות בחקיקה ראשית את העובדה, שבמקום שינהלו זאת

כוחות השוק, ינהלו זאת חבורה של פקידים. כולנו יודעים איזה השלכות שליליות יכולות

להיות כאשר נותנים לקבוצה של אנשים מוכשרים את הזכות החוקית לחלק רנטות כלכליות.



אתי בנדלר;

גם היום יש חלוקת מכסות. זה בעצם מנוהל מכוח חקיקה ולחקיקת משנה. האם אתם

סבורים שיש מקום לבטל כל חקיקה הנוגעת לתכנון משק החלב או שהשאלה היא רק באיזה

רמה צריכה להיות החקיקה?

אמיר ברקן;

העמדה הבסיסית של הממשלה ושל משרד האוצר, שבעידן של ימינו אין מקום יותר

למשטר המכסות. זה קרה לנו בענפי הצומח בראשית שנות ה-70, עם הפרחים, זה קרה בפטם

לפני מספר שנים וזה צריך להיות גם בענף החלב. אין שום סיבה אחרת.

היו"ר שלום שמחון;

זו לא הנחת העבודה לשנים הבאות.

אמיר ברקן;

מייד אתייחס לכך. אני אומר, בגלל שמדברים כאן על חוק בחקיקה ראשית, שאין לו

תקופה מוגבלת בזמן, אני חייב לומר את עמדתי הכללית בענין הזה. למעשה, מי שהמדינה

נותנת לו כוח לחלק רשיונות, היא נותנת לו כוח לחלק הטבות כלכליות. בכל מקרה זה

ייצא פחות טוב ופחות יעיל מאשר אם הדברים יתנהלו על ידי השחקנים הכלכליים

שמשתתפים בתהליך, מחלבות, רפתנים וכדומה.
לגבי השנים הקרובות
משרד האוצר לא אחראי על הקצאת המכסות. אין ביכולתנו לבטל

את משטר המכסות. זו פריבילגיה של שר החקלאות. אמרנו, בתקופה הקרובה של השלוש

שנים, לא ניזום או נכפה בהחלטה כזאת או אחרת של הממשלה על שר החקלאות לבטל את

משטר המכסות אלא לתת לו להמשיך לתכנן את הענף בתקופה הזאת שמנסים לעשות איזה שהוא

שדרוג של הרפתות ולהגביר את היעילות. יחד עם זאת, ברגע שמדובר על קיבוע ההסדר

בהסדר של חקיקה ראשית, אנחנו חושבים, שההשלכות הכלכליות הן המורות מאוד לעתיד,

הנזק פה רב מאוד מהתועלת ולבטח הוא אינו מקיים את מטרת החוק לפחות מבחינה כלכלית.

את מטרת החוק אפשר להשיג גם מבלי שינהלו זאת פקידים, ראינו זאת גס בענפים אחרים.

גלעד אמוזג;

בחוק יש מטרה נוספת, לאפשר קיום כבוד למגזר החקלאי. למעשה אנחנו רואים, שהחוק

הזה מסדיר גם את הרצון של המדינה לדאוג לרווחת התושבים וזה על ידי אבטחה של חלב

ומוצריו באופן סדיר. לכשעצמה זו מטרה לגיטימית, לא בטוח שזאת הדרך הראויה לעשות

את זה כי שמענו שיש כאן דעה אחרת לפיה אפשר לעשות זאת טוב יותר. אבל המטרה השניה

היא עוד יותר בעייתית כי למעשה זה הפך לחוק סוציאלי. החוק הזה בא לאפשר קיום של

כבוד למגזר החקלאי. זה כמו חוק אזרחים ותיקים שבא לאפשר הטבות מסוימות לאזרחים

ותיקים. לאזרחים ותיקים היו כל מיני רציונליים שעמדו מאחורי זה, האוצר אהב פחות

אהב אותם יותר, אבל הרציונליים היו שם. אומרים, אזרח ותיק מרוויח פחות, אבל מה

הרציונל לאפשר קיום כבוד למגזר החקלאי? זה מאוד בעייתי. זה הפך לחוק סוציאלי,

שסעיף המטרות שלו אומר בצורה מפורשת שהוא בא להטיב מבחינה כלכלית עם המגזר החקלאי

ולא מסביר למה. מהר יבואו נהגי המוניות ויבקשו שיהיה חוק שיסדיר את רישוי המוניות

בענף לא רק בשביל שתהיה תחבורה ויהיו מוניות בטוחות, אלא על מנת להבטיה את הרווחה

הסוציאלית של מגזר נהגי המוניות. אני רואה במטרה הזאת מטרה בעייתית מאוד.



מעבר לכך, כמה שהמטרות בעייתיות והחוק בא להסדיר את המטרות האלה, יש כאן

סעיפים שאפילו לא קשורים למטרות, זאת אומרת, מלכתחילה התחלנו במצב מבודר, שהחוק

רחב מדי. מגזר החלב הוא מגזר מוסדר, הוא ישאר מוסדר, אנחנו לא באים לבטל אותו.

מה שקיים, אנחנו אוהבים פחות, אוהבים יותר, אנחנו חיים עם זה ואנחנו נמשיך לחיות

עם זה בינתיים. אבל, מהרציונל הזה הרחבנו את המטרות בצורה דרסטית מאוד. המטרה

השניה לא קיימת במצב החקיקתי של היום ומעבר למטרות, החוק מיישם גם דברים שחורגים

מהמטרות שלו, למשל, לא ייצר אדם חלב ולא ישווק יצרן חלב אלא אם נקבעה לו מכסת

חלב.

היו"ר שלום שמחון;

אתה נכנס לפרטי החוק.

גלעד אמוזג;

אני לא רוצה להיכנס לפרטים, אני אומר, ברמת המטרות יש פאן הוראות שאפשר

להגשים את המטרות האלה גם בלי ההוראות הדרקוניות שנמצאות כאן. לדוגמה, אם המטרה

היא להסדיר חלב סדיר באופן שוטף, מה יקרה אם אני אגדל כמה פרות וייצר הלב בלי

רישיון, זה יפגע באספקה השוטפת של החלב? מקסימום יהיה יותר חלב.
אבשלום דולב
אני רוצה להרחיב את הרקע. חבל שהיועצת המשפטית של משרד המשפטים איננה כאן,

אבל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה הוציא באוגוסט 1994 הודעה לכל אלו שמופקדים על

החקיקות משנה מתוקף צו פיקוח, מתוקף דברים שקשורים בחוק הפיקוח על מצרכים, היות

והוא גילה להם שנכנס חוק יסוד: חופש העיסוק, הם מתבקשים להתאים חקיקות. את זה הוא

הוציא לכל המשרדים. מ-1994 ועד היום, 4.5 שנים כולם ישנו, אבל הם לא ישנו, הם

התנגדו בתוקף הממשלה והממשלה התנגדה לחקיקה, ולכן הברי כנסת יזמו את אשר יזמו.

נדמה לי, שבקטע הזה חברי הכנסת גילו אחריות יותר מהממשלה כי היועץ המשפטי שלה

הציע לבצע, הממשלה - לא, וחברי כנסת - כן.

בגלל הטענה, שיש בארץ שלוש מחלבות שעוסקות בקליטת 96% מהחלב - מצב הקיים

בדנמרק, בהולנד, מצב הקיים במרבית מדינות אירופה מהמתקדמות שבעולם - מחובתה של

המדינה להגן על כך שהמונופוליזציה הזאת לא תפגע במגדלים. זה בדיוק מה שהיא עושה

כלפי הצרכנים. המדינה מפקחת על המחירים לצרכנים משום שמחובתה, שהמונופול לא יפגע

בצרכן. לכן, המדינה צריכה להיכנס ליחסים בין המחלבה לבין החקלאים ולקבוע כללים

והסדרים שלא יפגעו במי שמספק חומר גלם. נדמה לי, שדווקא הטיעונים של אמיר ברקן הם

הטיעונים המרכזיים למה צריך לחוקק את החוק הזה במהירות, משום שכאשר הולכים

להסדרים מאוד משמעותיים בענף, שעולים למדינה כסף והמדינה צריכה להבטיח את הכסף

הזה, היא צריכה שהכסף הזה יהיה מאובטח בחקיקה ראשית שתעמוד מול חוק יסוד: חופש

העיסוק, ושלא תפיל את התכנון באיזה בית משפט וכל כספי המדינה שמושקעים ברפורמה

ירדו לטימיון.

לכן, אני סבור - ואני חושב שאני מייצג את כל משק החלב בישראל - שיש לחוקק את

החקיקה במהירות, ויפה שעה אחת קודם. אני מברך את חברי הכנסת שפעלו בענין. אנחנו

נרתם לעזור בכל הדברים הרציניים שהעלו פה בין הקריאה הראשונה לקריאה שניה

ושלישית.
אוריאל פרידמן
החוק הזה נראה שהוא להקלאי בלבד או כמעט רק חקלאי אבל בעצם יש לו השלכות מאוד

חמורות על המחלבות בכלל ועל המחלבות הקטנות במיוחד. החוק הזה, אם הוא בא להחליף

את החוקים הקיימים ויתקיים כמוהם - כך זה נראה מתוך מה שכתוב - המחלבות יסבלו

וניכנס לפרטים בהמשך.



יש להכניס בחוק מרכיבים שיחייבו את המנהל מראש לדאוג ליצרנים הקטנים. יש

דוגמאות מספר שבהן יצרנים היו צריכים להפסיק לייצר או לא יכלו לייצר בגלל מערכת

שהמנהל בקו הרצונות של תנובה יצר מצב שהמחלבות הקטנות לא היו מסוגלות להשיג את

התנאים המינימליים שהן רוצות.

היו"ר שלום שמחון;

המנהל הוא פקיד ממשלתי.

אוריאל פרידמן;

המנהל הוא שלוח, אני לא חושב שהוא פקיד ממשלתי.

בעיקרון, אנחנו בעד חופש העיסוק ואנחנו בעד שהחוק הזה לא יהיה קיים ושלא

תהיינה מכסות. אבל אנחנו רואים את המצב כמו שהוא ואם צריך מכסות אנחנו חושבים

שהחוק הזה צריך להיות מעוגן היטב. אנחנו סובלים גם מהמצב הנוכחי שבו מתרוצץ חלב

שחור בשטח, שבו יצרנים ומחלבות פירטיות קונים חלב שחור שהוא מחוץ למכסה ומגיעים

לשוק עם מחירים מאוד נמוכים. מי שסובל מזה בעיקר הן המחלבות הקטנות.

צבי מרום;

החוק הזה לא בא להגן על מכסות החלב וייצור חלב, הוא בא להגן בעיקר על המתיישב

ועל המגדל הקטן שמייצר את החלב. אפשר היה להקים מחלבה זולה במרכז הארץ וזה היה

כלכלי ביותר. אם אתה רוצה עוד יותר כלכלי, אז אפשר לייבא אבקת חלב ואפשר לייבא

שומן, אפשר לערבב אותם ולעשות מהם מוצרי חלב מבלי שאף מגדל יתעסק בזה. אבל אנחנו

מדברים גם על התיישבות. מדינת ישראל ב-50 שנה האחרונות שלחה מתיישבים גם לאזורי

ספר. אם אתה רוצה לשלם סובסידיה, משרד האוצר יכול להחליט שהוא ישלם להם סובסידיה

גם אם הם לא י גדלו.

גלעד אמוזג;

שמחתי לשמוע את הדברים כי זאת בדיוק מטרה לא לגיטימית להסדיר בחקיקה.

אורי צוק;

שר החקלאות תמך בחוק בוועדת השרים למרות שהיתה התנגדות של הממשלה.

לנושא הרפורמה שאמורה להתקיים בענף, הבסיס לרפורמה היא התייעלות של המשקים

ולא על ידי יצירת משקים חדשים, אלא בפירוש על ידי ניוד של כושר הייצור שנסמך על

המכסות בין יצרנים. על ידי כך, יצרנים שיירצו לפרוש מהענף יהיה להם ערך למכסה,

ויצרנים שיישארו - ישלמו כסף למדינה בהשקעות האלה.יוצא, שאנחנו משקיעים ברפורמה

שהולכת לייעל את ייצור החלב. ללא משטר מכסות, הענין יעמיד בספק את כל התקדמות

הרפורמה בענף.

אתי בנדלר;

האם מה שאתה אומר, שבעצם לא ניתן יהיה לתת מכסות ליצרנים חדשים, כלומר לא

יוכלו להיכנס לשוק יצרנים חדשים?

אורי צוק;

ראשית, בחוק יש אופציה גם ליצרנים חדשים. בכל השנים שחלפו נכנסו יצרנים חדשים

למורת רוחם של היצרנים הקיימים. למרות זאת, השר הכניס יצרנים חדשים באופן רציף,

לא בכמויות גדולות ביחס לקיימים אבל גם יצרנים חדשים נכנסים לענף.



היו"ר שלום שמחון;

תודה. אנחנו עוברים לקריאת החוק.

אתי בנדלר;

אקרא את הסעיפים, אני מבקשת שאם יש הערות לכל סעיף, נשמע אותם כדי שיהיה אפשר

לתקן אותם.

היו"ר שלום שמחון;

אנחנו מתכוונים לתקן יותר בין הקריאה הראשונה לבין הקריאה השניה והשלישית.

אני מציע, כי מה שיכול לחכות, שייחכה לאחר כך, זאת התחייבות שאני נותן כאן לכל

נציגי הממשלה.

אתי בנדלר;
"הצעת חוק תכנון משק החלב בישראל, התשנ"ח-1998
מטרה: 1. מטרת חוק זה היא הסדרת משק החלב כמשק מתוכנן לשם אבטחת אספקה סדירה של

חלב ומוצריו לתושבי המדינה".
היו"ר שלום שמחון
אני מבקש שכאן תבוא נקודה.

אתי בנדלר;

כלומר, אתה מציע למחוק את ההמשך.

היו"ר שלום שמחון;

נצביע על סעיף 1 כפי שהצעתי.

הצבעה

בעד סעיף 1 - רוב

נגד - אין

נמנעים - אין

סעיף 1 - נתקבל

היו"ר שלום שמחון;

סעיף 1 נתקבל.

אנחנו עוברים לסעיף 2.
אתי בנדלר
"הגדרות: 2. בחוק זה -

"המנהל" - מי שהשר הסמיכו לענין חוק זה;

"השר" - שר החקלאות ופיתוח הכפר".



אמיר ברקן;

אני מבקש להוסיף גם: שר האוצר. כלומר, שני השרים, שר החקלאות ושר האוצר

במשותף.
אורי צוק
אני מציע להשאיר: רק שר החקלאות.
אמיר ברקן
זה לא יפגע במטרות החוק.
היו"ר שלום שמחון
יש כאן שתי הצעות ולכן נצביע: מי בעד ההצעה של משרד האוצר.

הצבעה

בעד ההצעה של משרד האוצר - אין

נגד - 1

נמנעים - אין

ההצעה של משרד האוצר לא נתקבלה.
היו"ר שלום שמחון
ההצעה של משרד האוצר לכלול גם את שר האוצר, לא נתקבלה.
אתי בנדלר
"חלב" - נוזל המהווה חלב גולמי". אגב, חלב גולמי הוא מונה ברור לחקיקה ראשית?

המונח חלב גולמי מוגדר באיזה שהוא מקום? בחוק תכנון משק החלב בישראל יש הגדרה של

חלב ולא של חלב גולמי. כתוב: נוזל למעט קולסטרום המתקבל על ידי הליבה של פרה,
כבשה או עז. כאן נוסיף
נוזל המהווה חלב גולמי. יש איזה שיפור בהגדרה הזו לעומת

ההגדרה של חוק תכנון משק החלב בישראל?
אורי צוק
חלב גולמי, לפני שעבר עיבוד במחלבה.
אתי בנדלר
אני זוכרת מענייני רכב, ערך גולמי של רכב, היה על זה הרבה מאוד ויכוח כי לא

מדובר במונח שברור מח המשמעות שלו. אפשר לומר: נוזל המתקבל על ידי חליבה של פרה,

כבשה או עז לפני העברתו למחלבה. זה נראה לכם?
אבשלום דולב
אם כך, צריך להשאיר את ההגדרה כמו שהיא מופיעה בחוק תכנון משק החלב.
אתי בנדלר
מה זה קולוסטרום?



אבשלום דולב;

קולוסטרום זה החלב בארבע היממות הראשונות לאחר שהפרה ממליטה. לאחר שהפרה

ממליטה יש לה ארבע יממות של חלב עם רמת נוגדנים גבוהה שלפי חוק התקנים אסור

להכניס אותם למחלבה. אשר על כן, פה כתוב, למעט קולסטרום. יכול להיות, שסעיף חלב

צריך להפנות אותו לחוק התקנים משום שהתקן הוא תקן ישראלי רשמי, קוראים לו תקן 55

ושם ההגדרות ברורות ביותר.

אתי בנדלר;

האם אתם רוצים היום, שהקולוסטרום יחויב לחלב לענין הזה?
אבשלום דולב
לא.

אתי בנדלר;

זאת אומרת, שצריך להכניס להגדרה; למעט קולסטרום, כפי שהיה בחוק תכנון משק

החלב.

חלב - נוזל המהווה חלב המתקבל על ידי חליבה של פרה, כבשה או עז לפני כל טיפול

בו, לפני עיבודו או טיפול אחר שנעשח בחלב.

גלעד אמוזג;

גולמי פירושו בעצם כמו לפני עיבוד, זה אותו דבר.

אתי בנדלר;

אם כך, נשאיר; חלב המהווה חלב גולמי, מקסימום נשפר זאת לאחר הקריאה הראשונה,

ונוסיף; למעט קולסטרום.

"חלב" - נוזל המהווה חלב גולמי, המתקבל על ידי חליבה של פרה, כבשה או עז למעט

קולסטרום".

"ייצור מקומי" - ייצור חלב בישראל על ידי מי שנקבעה לו מכסת חלב לפי חוק זה.

"יצרן" - אדם שהוא בעל עדר פרות, כבשים או עזים הנמצא ברפת או בדיר שבמשקו,

ועיסוקו בייצור חלב ושיווקו לפי חוק זה, לרבות מי שניתן לו היתר לפי סעיף 6.

"מוצר חלב" - מוצר שחמישים אחוז ומעלה ממשקלו על בסיס חומר יבש נובע ממרכיבי

חלב.

"מחלבה" - מפעל שבו מעבדים או משנים חלב, חן בצורתו והן בהרכבו, והמורשה לכך

לפי כל דין".

אני רוצה לשאול; נניח שיש מחלבה שלא לפי הדין, האם היא לא מחלבה? זאת אומרת,

אנחנו מכניסים בהגדרות משהו שנראה לי לא כל כך נכון. למשל, יצרן. ייתכן שמישהו

פועל שלא כדין, תטיל איסור בחוק עצמו לפעול שלא בהתאם לחוק; לא ייצר אדם חלב או

לא יהיה אדם יצרן אלא אם כן קיבל היתר או רישיון לפי חוק זח, אבל ברגע שאתה מתנה

את עצם היות אדם יצרן לפי הגדרה בכך שיש לו רישיון לפי החוק או מחלבה בכך שהיא

מורשית לכך לפי דין, זאת אומרת, שמי שייצר חלב בלא רישיון או מי שיעבד חלב במחלבה

בלי רישיון זה לא יחשב ליצרן או למחלבה ואז גם לא תוכל להעמיד אותו לדין.



אבשלום דולב;

את מתייחסת להיגיון של מי שבחוץ ואנחנו מתייחסים להיגיון של מי שבפנים.

אנחנו אומרים, שבישראל יצרן חלב הוא מי שפועל על פי דין ועל פי החוק הזה. זאת

אומרת, מי שאיננו בתוך תחום החוק הזה הוא איננו יכול להיות יצרן חלב.

היו"ר שלום שמחון;

תרשום את הנקודה הזאת, ולפני שהדבר יעלה לקריאה ראשונה, נעשה תיקון בניסוח.

אתי בנדלר;

אם אני מבינה נכון את החלטת יושב ראש הוועדה, בשלב זה אתה מאשר את הגדרת
מחלבה, לרבות את הקטע של
המורשה לכך לפי כל דין, למרות שזה לא מקובל בחקיקה

להכניס את ההרשאות.

היו"ר שלום שמחון ;

הצעתי, שיימצא לזה ניסוח במשך השבוע הבא.

אבשלום דולב;

יש לנו ניסוח של צו החלב, הוא מונח בפניי ואני יכול להקריא אותו. הנוסח של

"מחלבה" בצו החלב; "מפעל שבו מעבדים או משנים חלב הן בצורתו והן בהרכבו ולבעלי ו

ניתן רישיון לכך לפי צו הפיקוח על מצרכים ושירותים, הסחר במזון, ייצור ואכסנתו".

זאת ההגדרה שהיתה עד היום. מתברר, שיש היום דינים נוספים שמחייבים מפעל מזון

ואנחנו רוצים, שלמפעל כמו מחלבה יהיה מפעל שיהולו עליו כל הדינים, אחרת, אם רק

דין אחד חל עליו ולא חלים דינים אחרים, יכול להיגרם גם נזק לציבור. לכן נולד

התיקון; על פי כל דין. זה התיקון היהיד. אפשר לקהת את הנוסה הקודם.

היו"ר שלום שמחון;

בשלב זה אנחנו משאירים את זה כמו שזה.

אתי בנדלר;

"מכסת חלב" - "כמות החלב שרשאי יצרן לייצר ולשווק לפי חוק זה בשנת מכסות חלב".

"שנת מכסות חלב" - שנה המתחילה ב-1 בינואר ומסתיימת ב-31 בדצמבר".

"תחנת איסוף" - מקום המשמש כתחנת ביניים לאיסוף של הלב המובא על ידי יצרן לשם

העברתו למחלבה".

היו"ר שלום שמחון;

סעיף 2 - מאושר.



אתי בנדלר;

סעיף 3: היקף הייצור המקומי. "א. השר יקבע את היקף הייצור המקומי מידי שנה על

פי ההיקף החזוי של מלוא הצריכה של חלבון החלב ומוצריו או של שומן חלב

ומוצריו, לפי הגבוה מביניהם, ובהתחשב בהיקף החזוי של יבוא חלב ומוצריו.

ב. השר רשאי לשנות את היקף הייצור המקומי שקבע לפי סעיף קטן (א) אם ראה

שנוצרו תנאים המצדיקים זאת.

ג. על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי השר לקבוע היקף ייצור מקומי שלא יכלול חלב

המתקבל מחליבת כבשה או עז".

היו"ר שלום שמחון;

סעיף 3 מאושר.

אתי בנדלר;

4.מכסות חלב: "א. המנהל יקבע מדי שנה, מכסות חלב ליצרנים על בסיס היקף

הייצור המקומי שקבע השר לפי סעיף 3, ורשאי הוא לקבוע כי מכסות החלב יחולקו
לשניים
1} מכסות חלב לתקופה המתחילה ב-1 בינואר ומסתיימת ב-30 ביוני;

2} מכסות חלב לתקופה המתחילה ב-1 ביולי ומסתיימת ב-31 בדצמבר".
גלעד אמו זג
השר מתנגד לכך, אנחנו חושבים שאין טעם בכפיית מכסות חלב, ואם קביעת מכסות אז

קביעת מכסות מינימום.
אתי בנדלר
"ב. בקבעו את מכסות החלב רשאי המנהל להתחשב באזורי הארץ השונים, במצבם

הכלכלי, שלבי פיתוחם וחתפתחותם של של סוגי משקים חקלאיים, או של משק חקלאי

מסויים".

אדוני היושב ראש, יש לי בעיה רצינית עם הסעיף הזה. זאת אומרת, שאם הוא יחשוב

שמאן דהוא במשק חקלאי מסויים נמצא בקשיים כלכליים, אני בספק אם סעיף כזה יכול

לעמוד באיזה שהיא ביקורת משפטית. אני יכולה לחשוב על: שלבי פיתוחם והתפתחותם של

סוגי משקים חקלאיים, אני יכולה להתחשב באזורי הארץ השונים, אבל יש לי בעיה עם:

במצבם הכלכלי, ושל משק חקלאי מסויים.
אורי צוק
אולי כדאי להכניס: על פי קריטריונים שייקבע השר.
היו"ר שלום שמחון
היועצת המשפטית של ועדת הכלכלה צודקת. אין שום צורך בזה כי זה ממילא נמצא

בסוגי משקים חקלאיים.
אתי בנדלר
הייתי ממליצה למחוק את המילים: "במצבם הכלכלי". "להתחשב באזורי הארץ השונים"

זה ברור לי, אבל לקבוע מכסות לפי המצב הכלכלי, זה נשמע לי לא סבור.



היו"ר שלום שמחון;

אני מקבל זאת.

אתי בנדלר;
אם כך, נמחקים המילים
במצבם הכלכלי.

כיוון שקיבלתי הוראה להאיץ את ההתייחסות לסעיפי החוק, אני לא מעלה כל נקודה

שיש לי.

היו"ר שלום שמחון;

הבטחתי גם לפרוטוקול וגם במכתב שנתתי לנציג האוצר, שאנחנו נשב לפרטי פרטים

ויותר מישיבה אחת אלא ישיבות רבות, לאחר הקריאה הראשונה.

אתי בנדלר;

לכן לא הערתי. אני תמהה בכלל אם יש מקום לסעיף מטרה, החוק יידון במפורש בצורה

רחבה יותר כדי לבדוק את אמידות החוק מול חוקי היסוד.

"ג. על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי המנהל, מטעמים שיירשמו, לשנות מכסת חלב

שנקבעה תוך השנה שלגביה נקבעה או לפני השנה האמורה.

ד. הורשע יצרן בעבירה על הוראות סעיף 9 (ב) רשאי המנהל להקטין את מכסתו

בשיעור שלא יעלה על שיעור החריגה מהמכסה.

ה. הודעה בדבר קביעת מכסת חלב תימסר לכל יצרן 90 ימים לפחות לפני תחילת שנת

מכסות החלב אליה מתייחסת ההודעה. ההודעה בדבר שינוי מכסה תמסר ליצרן מוקדם

ככל האפשר.

ו. הודעות לפי סעיף זה ייראו כנמסרות בתום שבעה ימים מיום שנמסרו לבית הדואר

אם נשלחו בדואר רשום לפי מקום מגוריו האחרון או מקום עיסוקו האחרון של

היצרן".

זו הוראה מאוד מוזרה לחקיקה ראשית.

היו"ר שלום שמחון;

למה?

אתי בנדלר;

איך שולחים בדואר רשום? היום בקושי מכניסים דבר כזה לחקיקת משנה. הייתי מציעה

שבענין הזה נשאיר את זה לתקנות.

גלעד אמוזג;

אם המטרה להבטיח אספקה סדירה של חלב, אני מבקש, אם בכל זאת מכסות, לשקול

שיהיו מכסות מינימום ולא מכסות מקסימום. אני מתנגד לסעיף, אני מציע לתקן זאת

למכסת מינימום.

היו"ר שלום שמחון;

הוועדה לא מאשרת. אני מבקש מאנשי החלב להמציא ניסוח אחר לסעיף וי.



אתי בנדלר;

אני מציעה להכניס את זה לתקנות. סעיף קטן (ו): השר יוסמך לקבוע בתקנות.

היו"ר שלום שמחון;

בסדר.

אתי בנדלר;

לגבי סעיף קטן (ג), יש לכם איזה שהיא הערה? אם המנהל קבע מכסות, לכאורה, מותר

לו לשנות מכסת חלב במהלך השנה באופן חד צדדי.

גלעד אמוזג;

יש מכסות שהמנהל קובע אותן, הוא קובע זאת לפי הצרכים שלו. הצרכים יכולים

להשתנות ולכן לשר צריכה להיות אופציה לשנות זאת. הבעיה שלנו יותר עם הקביעה, אבל

ברגע שקובעים - יהיו שינויים.

אבשלום דולב;

דוגמה להקטנת מכסות; אם למשל הצליחו לפתוח את הייבוא ונכנסו הנה 4000 טון

אבקת חלב, בארץ מייצרים את הכמות הזאת, המנהל צריך לדאוג שלא יהיו עודפים ולכן

הוא צריך להקטין את המכסות. המקרה הזה היה אמיתי בשנת 1980 כאשר הורביץ החליט

ביום בהיר אחד לעשות תיקונים בנושא של סובסידיות ובפתאומיות נוצרו עודפים של

6,000 טון אבקה.

גלעד אמוזג;

או למשל, יש חרם על ישראל ולא מייבאים אבקת חלב.

אתי בנדלר;

אם כך, סעיף 4 אושר בשינויים שפורטו.

סעיף 5; איסור העברת מכסות חלב. "מכסת חלב שקבע המנהל אינה ניתנת להעברה,

כולה או חלקה, אלא על פי היתר בכתב מאת המנהל; התנאים להעברת מכסות חלב יקבעו

בתקנות שיתקין השר ובהם אלה המפורטים בסעיף 4(ב} וכן תנאים אחרים, לרבות גודל

הרפת של הצדדים להעברה ותקופת היותו של המבקש יצרן.

גלעד אמוזג;

אני מתנגד למילים; תקופת היותו של המבקש יצרן. זה בעצם מקבע מצב של מי שכבר

נמצא בתוך הפול הוא מבסס את מעמדו ומקשה על מגדלים חדשים להצטרף.

אתי בנדלר;

אולי מותר לי להציע, שהשר יקבע הוראות בענין תנאים להעברת חלב לרבות התנאים

המפורטים בסעיף 4(ב}.

היו"ר שלום שמחון;

מאושר.



אתי בנדלר;
אם כך, יימחקו המילים
"התנאים להעברת מכסות חלב", ובמקום זה יבוא: "השר יקבע

הוראות בענין תנאים להעברת הלב לרבות התנאים המפורטים בסעיף 4(ב)".

אורי צוק;

אבל כתוב שהיא אינה ניתנת להעברה.

אתי בנדלר;

אלא בהיתר בכתב של המנהל.
סעיף 6: היתר לייצור חלב במשקו של אחר
"א. מי שנקבעה לו מכסת הלב אך אין באפשרותו, באופן זמני, לייצר את ההלב במשקו

והוא מבקש לייצרו במשקו של יצרן אחר, רשאי המנהל ליתן לו היתר לכך".

גלעד אמוזג;

למה רשאי ולא חייב?

אבשלום דולב;

כי הוא צריך להפעיל את שיקול הדעת.

היו"ר שלום שמחון;

הערות נא להעיר בסוף הסעיף.

אתי בנדלר;

6. (ב) "היתר כאמור בסעיף קטן (א) לא יינתן לתקופה העולה על שלוש שנים; המנהל

רשאי בהסכמת שר החקלאות ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את תקופת ההיתר בשנה אחת

נוספת". כלומר, היתר במקרה הזה יינתן בהסכמת השר?

היו"ר שלום שמחון;

כן.

אבשלום דולב;

הסעיף הזה מופיע גם בצו החלב והוא מופעל בצורה שעמדה במבהנים משפטיים. בדיוק

אותו ניסוח, ניסוח של משרד המשפטים. הענין לא עקרוני.

זיו מטלון;

אפשר להוריד את זה ולהשאיר על שלוש שנים.

לאה ורון;

השאלה היא, מעבר לשלוש שנים, האם תדרש לכך הסכמה של השר?



אתי בנדלר;

אם כך, לא צריך בשביל זה שר. המנהל רשאי אם יש טעמים מיוחדים טעמים מייחדים

שיירשמו, הוא יהיה רשאי להאריך את תקופת ההיתר בשנה אחת נוספת.

גלעד אמוזג;

סעיף 6(א) נותן אפשרות לייצר באופן זמני במשק של מישהו אחר. לא ראיתי מקום

שהדבר אסור. יכול להיות שהסעיף מיותר.

אבשלום דולב;

בהגדרה של יצרן כתוב; שהיצרן רשאי לייצר במשקו. כתוב איפה מייצרים חלב.

אתי בנדלר;

ההגדרה אומרת; "בעל עדר פרות, כבשים או עיזים הנמצא ברפת או בדיר שבמשקו".

זאת אומרת, הפרות ובעלי החיים אצלו, עיסוקו בייצור חלב במקום כלשהו. כלומר, יש לי

רפת ואת החלב אני שולחת למישהו אחר.

גלעד אמוזג;

אין טעם שזה ישאר.

אתי בנדלר;

הערה נכונה. אם הכוונה היא שגם עיסוקו בייצור חלב במשקו, צריך גם את זה

להכניס.

גלעד אמוזג;

ההגדרה אומרת שאסור לייצר, ואתה אומר, מותר בתנאים האלה.

ז ו מטלון;

אפשר לשנות את הסדר ולהעביר את המילה "במשקו" לסוף. כלומר, "במשקו" יבוא לאחר

"עיסוקו בייצור חלב".

אתי בנדלר;

אם חכוונה היא שעיסוקו בייצור חלב במשקו, חייבים לומר את הדברים.

גלעד אמוזג;

אם זאת הכוונה, צריכה להיות הוראה שאומרת, שיצרן לא ייצר חלב אלא במשקו ואז

יש היגיון לכל ההמשך.

אתי בנדלר;

אני חושבת שגלעד צודק.

אורי צוק;

אני חושב שהנושא כבד מאוד ויש בו כל מיני בעיות ניסוחיות. בואו נדון בזה

בצורה רצינית מאוד לאחר הקריאה הראשונה. זה לא ענין של ניסוח ברגע, זה ניסוח כבד

וכדאי לדון לעומק.



אתי בנדלר;

אתת צודק וקיבלתי את הנחיית הוועדה להשאיר- את מירב השאלות לאחר הקריאה

הראשונה. יחד עם זאת, הועלתה כאן נקודה ויש לי הרגשה שהאוצר כבר מחייך כאן

ומעונין שהוועדה תעלה חוק לקריאה ראשונה שהביקורת עליו תהיה מאוד רצינית.

משהועלתה נקודה כזאת, צריך להתייחס אליה. אם הכוונה היא, שלא ייצר אדם חלב אלא

במשקו, בואו נוסיף את ההוראה הזאת.

לאה ורון;

אחרת אין משמעות לסעיף 6.

אורי צוק;

במשקו זה ניסוח בעייתי, צריך לחשוב איך מנסחים את המילים.
היו"ר שלום שמחון
כולנו מבינים את הנקודה. אנחנו מתווכחים על נקודה שכולנו מבינים למה הכוונה.

הכוונה היא, שחקלאי ממושב מסויים לוקח את המכסה שלו ומגדל אותה בקיבוץ דפנה

במשך השלוש השנים הקרובות. אם הוא נתן לו משבצת בדפנה, מעתה זה המשק שלו.

גלעד אמוזג;

אתם רוצים להגן על כך שיצרן ייצר במשק שלו אלא אם כן הוא יקבל היתר.

היו"ר שלום שמחון;

אנחנו רוצים למנוע את האפשרות של מישהו מתל-אביב שיש לו כסף רב, שיגדל זאת

באזור התעשיה של ראש העין.

גלעד אמוזג;

נכון, את זה אני בא לשרת. יבוא אלי מישהו מתל-אביב ויאמר; לא קיבלתי היתר.

אני אומר לו, יש לך מכסת חלב, תגדל. לא הזדעקתם לקבוע, שיצרן חלב ייצר את המכסה

שלו במשק שלו. זה הקושי שהצבעתי עליו. לטעמי, היה רצוי לכתוב את ההוראה הזאת.
אתי בנדלר
זה כבר התקבל.

אנחנו מוסיפים סעיף קטן (א) האומר; לא ייצר אדם חלב אלא במשקו. סעיף קטן (א)

יהפוך ל-(ב), סעיף קטן (ב) יהפוך לסעיף קטן (ג).

סעיף 7; שותפות בין יצרנים.

"(א) לבקשת יצרנים רשאי המנהל לאשר שותפות ביניהם לענין חוק זה ובלבד שמתקיים

אחד מהתנאים הבאים;

(1) היצרנים הם מאותו ישוב כהגדרתו בסעיף 8(ט) לחוק;

(2) היצרנים הם אגודות שיתופיות.

(ב) לא יאשר המנהל שותפות שמספר חבריה עולה על 3.

(ג) בשותפות שאושרה לפי סעיף קטן (א) תישאר לכל אחד מחבריה מכסת החלב שנקבעה

לו.



(ד) חברי השותפות רשאים לייצר את המכסה שנקבעה להם במשק של השותפות או במשקו

של כל אחד מהם."

אני רוצה להבין, איפה נאמר כאן שיצרן לא יכול להיות שותף?

היו"ר שלום שמחון;
יש כאן הערה
למה מדובר רק באגודות שיתופיות ולא באנשים שיש כאן מכסות?

אבשלום דולב;

אלה היצרנים של המשק המשפחתי.

היו"ר שלום שמחון;

למה יצרן לא יכול לגדל זאת אצל יצרן אחר למשל משדה אליעזר?

אבשלום דולב;

הסעיף הזה מופיע בתיקון צו החלב שעבר בוועדה לפני כחודש ימים.

היו"ר שלום שמחון;

החברים אומרים, שאתה נותן יתרון לאגודות שיתופיות על פני מגדלים פרטיים.

אבשלום דולב;

יש כאן בעיה שהיא הרבה יותר רחבה מהדיון כרגע. יש כאן בעיה של שליטה על

התכנון בין המשק הקטן למשק הגדול. בעקרון, אם אתה פותח את החיבורים בין המשק הקטן

למשק הקטן בין כל היישובים בארץ, פתחת את החיבור גם בין המשק הקטן למשק הגדול

בארץ.

היו"ר שלום שמחון;

אני חולק עליך בענין. אתה נותן כאן יתרון בלתי סביר. מגדל ממשק מסויים שקיבל

את המכסה שלו, הוא לא יכול להתחבר עם מישהו משדה אליעזר ולגדל אותה, אבל לעומת

זאת, מגדל מאגודה שיתופית יכול לגדל זאת גם במשך 10 שנים במקום אחר ואין לו

בעיה.

נפתלי בן-סירא;

יש בעיה נוספת, בחלק גדול מהישובים, לאותם חקלאים אין עם מי לעשות שותפות.

אני מציע, שחנושא הזה ילובן שנית בין שתי הקריאות.

אתי בנדלר;

ליבון חלקי לפחות חייב להסתיים עכשיו.

היו"ר שלום שמחון;

אני חושב, שצריך להיות; יצרנים הם אגודות שיתופיות או בעלי מכסות.

נפתלי בן-סירא;

אני בעד לשנות, אבל לא הייתי מציע להזדרז ולשנות את ההגדרה. אני מציע לחשוב

שוב על הנוסח ולא למהר לשנות. אני בעד לשנות אבל צריך לחשוב טוב מבלי שאתייחס



עבד-אלמאלכ דהאמשת;

בסעיף (ד) כתוב: "חברי השותפות רשאים לייצר את המכסה שנקבעה להם במשק של

השותפות או במשקו של כל אחד מהם". זה אומר, שיש משק נוסף של השותפות.

היו"ר שלום שמחון;

הוא לא מוסיף משק נוסף.

עבד-אלמאלכ דהאמשה;

"במשק של השותפות" זה מיותר, אפשר במשקו של כל אחד מהם.

היו"ר שלום שמחון;

הם חברו למשק אחד.

אבשלום דולב;

המילה "כל" צריכה להימחק. "במשקו של אחד מהם" ולא במשקו של כל אחד מהם".

השותפות מטרתה לייצב במקום אחד או במקום שיש שותפות.
עבד-אלמאלכ דהאמשח
האם הכוונה למשק נוסף שנקרא משק משותף?

היו"ר שלום שמחון;

לא זאת הכוונה.

עבד-אלמאלכ דהאמשה;

אם כך, אפשר למחוק את המילה; שותפות.

אבשלום דולב;

בעקרון, שותפות יכולה לייצר או בכל אחד מהשותפים, או שהם מקימים במשותף אתר

של השותפות שהיא בבעלות שני השותפים ושם הם מייצרים את החלב.

היו"ר שלום שמחון;

חבר הכנסת דהאמשה אומר, שלמעשה יוצרים מצב חדש ולא פותרים את המצב הקודם.

לאה ורון;

האם יש מקרים ששלושת השותפים יוצרים מצב של שטח רביעי?

אבשלום דולב;

כן.

זיו מטלון;

השטח הרביעי רשום על שלושתם, לא על שם אדם רביעי.



היו"ר שלום שמחון;

אנו חוזרים לסעיף 7(א).

אתי בנדלר;

בשלב זה, לקראת הכנה לקריאה הראשונה, אני מציעה לאשר נוסח כדלקמן: המנהל רשאי

שותפות ליצרנים שביקשו זאת אם מתקיימים בהם התנאים שנקבעו בתקנות.

אורי צוק;

זה נשמע י ותר מוצלח.

אתי בנדלר;

בסעיף 7(ד) המילה; "כל" תימחק.

היו"ר שלום שמחון;

סעיף 7 אושר.

אורי צוק;

לגבי סעיף 7(ב), כל הנושא של השלושה מיותר.

לאה ורון;

השר יקבע בתקנות.

אתי בנדלר;

להשאיר הכל לתקנות?

גלעד אמוזג;

כן.

אתי בנדלר;

מה שמוצע כאן, שבמקום כל סעיף 7 יופיע רק משפט אחד; המנהל רשאי לאשר שותפות

ליצרנים שביקשו זאת אם מתקיימים התנאים שנקבעו בתקנות. ואז הכל יקבע בתקנות, אלא

אם כן, לאחר הקריאה הראשונה יוחלט לשריין חלק מהתנאים בחקיקה ראשית.

היו"ר שלום שמחון;

אנחנו מאשרים זאת מחדש.



אתי בנדלר;

סעיף 8: אגודות שיתופיות.

"(א) אגודה שיתופית (להלן - 'האגודה'), יראו כמייצגת את כל חבריה היצרנים לעניין

מכסות החלב ורק לה תיקבע מכסת הלב משותפת בשבילם;

(ב) אגודה שהמנהל קבע לה מכסת הלב, תקבע באישור המנהל כללים בדבר הלוקת המכסה

האמורה בין חבריה היצרנים ותעניק להם את מכסת החלב בהתאם לאותם כללים; לא

יאוחר מ-30 ימים לאחר קבלת ההודעה מאת המנהל בדבר מכסת חלב המשותפת, תעביר

האגודה לאישור המנהל רשימה שמית של הבריה היצרנים עם פירוט המכסות שהוקצו לכל

אהד".

משהו לא מסתדר לי מבחינת הזמנים, מתי הם צריכים לקבוע את הכללים, לפני שנקבעה

מכסת הלב לאגודה או אחרי?

זיו מטלון;

יש סעיף שהמנהל מודיע על המכסה כתשעים יום לפני תחילת השנה ולאחר מכן הוא

נותן לה עוד שלושים יום לפני סוף השנה.

אתי בנדלר;

ה-30 יום מתייחסים לרשימה השמית של היצרנים. אנחנו מדברים על כללים בדבר

חלוקת המכסה בין חבריה היצרנים שהאגודה השיתופית אמורה לקבוע. זאת חוליה שאני לא

מבין איפה היא נכנסת.

אבשלום דולב;

החוליה הזאת צריכה להשתנות.

זיו מטלון;

היא לא קיימת היום. אם המנהל קובע, האגודה מבצעת את הטכניקה.

אבשלום דולב;

הסעיף הזה פועל טוב בשטח, מדובר בהעתקה מצו ההלב הקיים.

זיו מטלון;

הייתי מציע; בהתאם לכללים שקבע המנהל.

אתי בנדלר;

מי קובע את הכללים לחלוקת המכסות בין חברי האגודות?

אבשלום דולב;

המנהל קובע את הקריטריונים להלוקת מכסות לכל הארץ. הפרוצדורה היא, שהוא מודיע

על זה לאגודה אם האגודה היא בעלת המכסה והאגודה מאמצת את הכללים.

אתי בנדלר;

מה זאת אומרת, מאמצת את הכללים?



אבשלום דולב;

בעבר אגודות היו הרבה יותר אוטונומיות, היום הן לא אוטונומיות.

לאיו ורון;

איך האגודה מחלקת בין חבריה את המכסה שקבע המנהל?

אתי בנדלר;

איד היא מחליטה לתת לך 10% ולשני 2%?

היו"ר שלום שמחון;

זה כבר לא נכון.

אבשלום דולב;

לכן אני אומר, צריך לשנות את הניסוח.

זיו מטלון;

צריך למחוק את המילים; כללים בדבר חלוקה.

לאה ורון;

איך בכל זאת מחלקת האגודה את המכסות?

זיו מטלון;

למנהל יש רשימה, לא חשוב איך היא נקבעה, רשימה שיש עליה הסכמה, כולם חתומים

עליה, היצרנים המנהל, הוא אומר; עכשיו תוסיפו לכולם עשרת אלפים והם מוסיפים, זאת

הפעולה הטכנית שנעשית,

היו"ר שלום שמחון;

בלתי אפשרי להמשיך במשהו שכבר לא קיים.

זיו מטלון;

את הכללים המנהל קובע.

אתי בנדלר;

הכללים שהמנהל קובע הם לגבי חלוקת המכסות באופן כללי ברמה ארצית או גם כללים

לחלוקה בתוך אגודה?

אבשלום דולב;

הרמה בתוך האגודה היא כמו הרמה הארצית ולכן צריך לשנות את הסעיף.

זיו מטלון;

אני מציע למחוק את המילים; "כללים בדבר חלוקת המכסה האמורה".



אתי בנדלר;

ומי יקבע את זה?

זיו מטלון;

המנהל. אגודה שהמנהל קבע לה מכסת חלב, תהלק בין יצרניה בהתאם לאותם הכללים.

היו"ר שלום שמחון;

אנחנו משחקים כל הזמן בין שני גורמים, בין האגודות ובין המשקים הפרטיים.

לצורך הענין, האגודה מבחינתכם לא קיימת, היא מושג מת. אתה לא יכול להישאר כל

הזמן בהגדרות שכוללות אגודה במשק משפחתי, אגודה שלא קיימת.

אבשלום דולב;

יש להעביר את כל המערכת למכסה אישית ולבטל את כל נושא האגודות במשק המשפחתי.

לטעמי, יהיו פה הרבה בעיות שקשורות ביחסים הפנימיים בתוך האגודות ולכן השארנו את

הסעיף הזח. אני חושב, שהתוכן צריך להיות כזה, שאגודה שהמנהל קבע לה מכסת חלב תחלק

אותה בין חבריה היצרנים לפי הכללים שהמנהל קבע.

למה בעצם מכסה לאגודה ולא ליצרנים הכבדים? זה בנושא של הקיזוז הפנימי באמצע

השנה. זה חלוקת אי ביצוע תוך כדי שנה.

היו"ר שלום שמחון;

אני מציע להשאיר את הסעיף כמו שהוא כרגע, אין ברירה אחרת.

אתי בנדלר;

מצד אחד, זה לא מתיישב עם ההיגיון. מצד שני, מציעי החוק אמרו בתחילת הישיבה,

שהם רוצים להעניק תוקף נורמטיבי גבוה יותר לדברים שמוסדרים בצורה כזו או אחרת

בחקיקח. אבל, אנחנו צריכים לזכור שמדובר בחקיקה ראשית.

היו"ר שלום שמחון;

אם יהיה כתוב; אגודה או יצרן, שהמנחל קבע לה מכסת חלב - -

אתי בנדלר;

אם חוא קובע את הכללים, איך זה מתיישב עם סעיף קטן (א)? אם הוא קובע את

הכללים לחלוקת המכסה, למה הוא יקבע את המכסה רק לאגודה? זה לא מסתדר, זה סותר אחד

את השני.

גלעד אמוזג;

אולי אפשר לעשות העתקה של סעיף 7 גם לסעיף 8, כלומר, לקבוע את הנורמה בחקיקה

ראשית וכל היתר יוסדר בתקנות?

אתי בנדלר;

השאלה היא, מה תהיה הנורמה? האם הנורמה תהיה, שככל שמדובר באגודה חקלאית

המכסה תהיה אך ורק לאגודה?



זיו מטלון;

סעיף אי הובא לבג"ץ ובג"ץ קבע, שמייצגת - לא קובעת מכסות. בית המשפט העליון

נתן פרשנות שהאגודה רק מייצגת והיא לא יכולה לקבוע את המכסה בין היצרנים. בכך הוא

צמצם מאוד את הסמכויות של האגודה בסעיף אי. לכן כתבנו כאן רק "מייצגת".

אתי בנדלר;

אם כך, לפי מה שאתה מספר לנו, סעיף קטן (ב) בנוסח המוצע סותר החלטה של בג"ץ.

אתה אומר, שבג"ץ קבע, שאין לאגודה סמכות לחלק את המכסות לחבריה וכאן מוצע כן

לכתוב את זה.

זיו מטלון;

הסעיף הזה צריך לעבור שינוי.

נפתלי בן-סירא;

40% מהיצרנים עדיין רשומים במסגרת של אגודות על פי רצונם. זאת אומרת, לא

מדובר בכמה אגודות בודדות. לפיכך, יכול להיות שהנושא הזה צריך לעבור שינוי.

היו"ר שלום שמחון;

אבל עדיין 40% זה חלק יותר קטן מ-100% .

נפתלי בן-סירא;

מדובר ב- 40% שיש להם סיבה להישאר ביחד.

היו"ר שלום שמחון;

הם עדיין לא הרוב.

זיו מטלון;

אני מציע להוסיף לסעיף (אי): לא יאוחר מ-30 ימים לאחר קבלת ההודעה מאת המנהל

תעביר האגודה לאישור המנהל רשימה שמית. את החלק האחרון של סעיף בי לצרף לסעיף אי.

אבשלום דולב;

זה פותר את הבעיה.

אתי בנדלר;

אני מתחילה עם סעיף קטן (א), כאן נאמר; "אגודה שיתופית, יראו כמייצגת את כל

חבריה היצרנים לעניין מכסות החלב ורק לה תיקבע מכסת חלב משותפת בשבילם". היושב

ראש אומר, שבפועל יש אגודות שיתופיות שמקבלות את המכסה לצורך חלוקה בין חברי

האגודה, ויש אגודות שאינן מייצגות את חברי האגודה וקובעים גם לחברי האגודה באופן

פרטני. משמעו, שסעיף אי לא נכון.

אבשלום דולב;

אני מחזיר אותך להגדרת יצרן. יצרן יכול להיות אחד מן השניים; או אדם או אגודה

שיתופית. אגודה שיתופית, יצרן זה קיבוץ או מושב שיתופי. במשק המשפחתי היצרן הוא

אדם שיש לו רפת במשקו וכל סעיף 8 בא לטפל באגודות של המשק המשפחתי שמייצגות את

היצרנים שיש להם רפתות במשקם ושהם יצרני חלב. מה שאת אומרת, אגודה כיצרן, זה לא

הסעיף הזה. הסעיף הזה הוא אגודה כמייצג יצרנים.
היו"ר שלום שמחון
אנחנו מחוייבים לקרוא את כל הסעיף כי הסעיפים האחרים נותנים פתרון לחלק גדול

מהדברים שאנחנו מדברים עליהם. הסעיפים הבאים מפרקים את הבעיתיות במשק המשפחתי שבו

האגודה פעילה או לא פעילה או פעילה חלקית. על כן אני מבקש, שנקרא את כל הסעיף

ברצף אחד. ראיתי פתרונות בתוך הסעיפים הבאים.

אתי בנדלר;

8. (א) "אגודה שיתופית (להלן - האגודה), יראו כמייצגת את כל חבריה היצרנים - וזו

כבר תשובה למה שהפנית אותי להגדרת יצרן. אתה יוצא מתוך הנחה, שלא אגודה היא

היצרן אלא חבריה הם היצרנים - לענין מכסות החלב ורק לה תיקבע מכסת חלב משותפת

בשבילם.

(ב) אגודה שהמנהל קבע לה מכסת חלב, תקבע, באישור המנהל, כללים בדבר חלוקת

המכסה האמורה בין חבריה היצרנים ותעניק להם את מכסת החלב בהתאם לאותם כללים;

לא יאוחר מ-30 ימים לאחר קבלת ההודעה מאת המנהל בדבר מכסת חלב המשותפת, תעביר

האגודה לאישור המנהל רשימה שמית של חבריה היצרנים עם פירוט המכסות שהוקצו לכל

אחד.

(ג) חבר באגודה הרואה עצמו נפגע על ידי החלוקה כאמור בסעיף קטן (ב) רשאי

להשיג עליה; הוראות תקנות האגודה יחולו על ההשגה כאילו נתגלה סכסוך בין

האגודה לבין החבר.

(ד) אגודה רשאית לקבל החלטה שלפיה תיקבע מכסת חלב בנפרד לאחד או יותר מחבריה

היצרנים וכן רשאית היא לקבל החלטה שלפיה תיקבע מכסת החלב בנפרד לכל חבר מבין

חבריה היצרנים.

(ח) קיבלה האגודה החלטה כאמור בסעיף קטן (ד), והודיעה על כך בכתב למנהל

בצירוף נוסח ההחלטה, תפסיק האגודה לייצג את אותם חבריה היצרנים או את כלל

חבריה היצרנים, כקבוע בהחלטה, והמנהל יקבע להם מכסות חלב נפרדות.

(ו) בחלוקת מכסות חלב בנפרד כאמור בסעיף קטן (ה), לא יהיה המנהל קשור בכל דרך

שהיא לסך מכסות החלב שחולקו לאגודה לפני קבלת החלטה כאמור בסעיף קטן (ד).

(ז) יצרן שהוא חבר אגודה רשאי לפנות למנהל בבקשה שתיקבע לו מכסת חלב נפרדת.

(ח) מכסת חלב נפרדת כאמור בסעיף קטן )r(תהא בגובה המכסה הרשומה לאותו יצרן

בהודעה האחרונה שקיבל המנהל מהאגודה בהתאם לסעיף קטן (ב) והמנהל יפחית מכסה

זו מהמכסה המשותפת של האגודה. לא קיבל המנהל הודעה כאמור - יקבע את המכסה

הנפרדת ככל שייראה לו.

(ט) יצרנים חברי האגודה בעלי מכסות נפרדות, רשאים לבקש מהמנהל להעביר מכסתם

הנפרדת למכסה משותפת שתיקבע לאגודה שבה הם חברים, ובלבד שהיצרים הם מאותו

ישוב.

(י) המנהל רשאי לדרוש ממבקש כאמור בסעיף קטן (ט) כל מסמך שיידרש לצורך קבלת

החלטה בדבר העברת המכסה הנפרדת למכסה משותפת.

(יא) בחחלטה בדבר העברת מכסה נפרדת למכסה משותפת כאמור בסעיף קטן (ט) תיקבע

או תשונה המכסה המשותפת בגובה המכסה שהועברה לאגודה.

(יב) כל הודעה או בקשה שתוגש למנהל לפי סעיף זה, תוגש 90 יום לפחות לפני

חלוקת מכסות החלב לשנת מכסות כלשהי, או תוך מועד אחר שיקבע המנהל."



נפתלי בן-סירא;

יש לי שתי הצעות. לגבי סעיף (ב), אני מציע שהוא יהיה מנוסח כלהלן: אגודה

שהמנהל קבע לה מכסת הלב, תקבע באישור המנהל כללים בדבר חלוקת המכסה האמורה בין

חבריה היצרנים. לא יאוחר מ-30 ימים תעביר האגודה לאישור המנהל רשימה שמית של

חבריה היצרנים עם פירוט המכסות. זאת אומרת, היא לא צריכה לאשר כי היא רק מייצגת.

היו"ר שלום שמחון;

כל הענין הזה עוסק באפשרויות השונות שהתקיימו לגבי אגודה במשק המשפחתי. אין

כמעט דבר אחד שלא היה לו פתרון.

נפתלי בן-סירא;

בסעיף (ד) כתוב: "האגודה רשאית לקבל החלטה". אני מציע שיהיה כתוב: יצרני החלב

באגודה מכיוון שהיצרנים הם מיעוט באגודה.
אבשלום דולב
סעיף (ז) נותן לזה פתרון.
אתי בנדלר
אני לא יודעת מי היצרן, האגודה השיתופית?
אבשלום דולב
היצרן הוא מי שיש לו במשק רפת.
אתי בנדלר
קודם הפנית אותי להגדרה של יצרן.
אבשלום דולב
יש שני סוגי יצרנים בארץ, האחד - יצרן אגודה, קיבוץ, שיש לו רפת על הנחלה

שלו. היצרן השני הוא אדם, מושבניק, שיש לו רפת על הנחלה שלו. על הקיבוצים אין כאן

שום התייחסות כי ברגע שקבענו את הגדרת יצרן, קבענו שיש קשר בין הרפת שלהם, בין

הנחלה של האגודה לבין נחלת היצרן.
אתי בנדלר
הגדרת יצרן לענין זה: "אדם למעט תאגיד שאינו אגודה שיתופית". למי הכוונה?
אבשלום דולב
לקיבוצים.
אתי בנדלר
זאת אומרת, אך ורק קיבוצים נכנסים כאן כיצרנים בהגדרה הזאת?
אבשלום דולב
נכון.



אתי בנדלר;

רק הם תאגידים שאינם אגודה שיתופית?

אבשלום דולב;

לא. זאת לא יכולה להיות חברה בע"מ, זאת לא יכולה להיות שום יישות משפטית אחרת

אלא אגודה שיתופית.

אתי בנדלר;

אבל, אגודה שיתופית, האם זה רק קיבוץ?

אבשלום דולב;

רק קיבוץ יכול להיות אגודה שיתופית משום שעל נחלתו יש את הרפת, במשקו.

למושבניק יש נהלה בנפרד ואז הוא נמצא בקטגוריה של אדם. זאת ההגדרה שעמדה גם בבית

משפט העליון. לכן, סעיף 8 כולו מתייחס לאגודה שיתופית במשק המשפחתי שמייצגת את

היצרנים בי ישוב.

זיו מטלון;

יכול להיות שלשם הסעיף צריך לקרוא אגודה שיתופית מייצגת. להוסיף את המילה

מייצגת ואז תהיה הבהרה לענין. את צודקת בדברייך, שבשבילך אגודה שיתופית הן כל

האגודות.

אתי בנדלר;

בעצם זה אפילו לא אגודה שיתופית. זה דין מכסות לאגודה שיתופית וחבריה. זאת

אומרת, אפשר כך, ואפשר כך, היא מייצגת ולפעמים היא לא מייצגת, ואם נבקש שהיא לא

תייצג אז היא לא תייצג, וכך הלאה.

זיו מטלון;

נקרא לסעיף; אגודה של יצרנים או אגודה שיתופית מייצגת.

אבשלום דולב;

או אגודה שיתופית המייצגת יצרנים.

הכנו שינוי לכל הסעיף הזה, אבל לא הבאנו אותו היום הנה משום שלא חשבנו

שנכנסים לפרטים.

היו"ר שלום שמחון;

אם ידרשו תיקונים בניסוח, אנחנו מייפים את כוחך לתקן.

אנחנו עוברים לסעיף 9; ייצור ושיוק חלב.



אתי בנדלר;

"(א) לא ייצר אדם חלב ולא ישווק יצרן חלב אלא אם נקבע לו מכסת חלב לפי חוק זח.

(ב) לא ייצר ולא ישווק יצרן, חלב שחפיק מעל למכסות חחלב שנקבעו לו (להלן -

("עודפי חלב"), אלא על פי היתר מאת המנהל ובהתאם לתנאים שיקבע השר בתקנות.

(ג) הוראת סעיף קטן (ב) לא יחולו על עודפי החלב בכמות סבירה לצריכה עצמית של

היצרן ובני ביתו.

(ד) לא ישווק יצרן חלב אלא לתחנת האיסוף ולמחלבה עליהן הודיע היצרן המנהל

בהודעה בכתב 60 ימים לפני תחילת שנת המכסות, ושאותן אישר המנהל.

(ה) לא ישווק יצרן ולא יוביל אדם חלב אלא אם יש בידו תעודת משלוח לפי טופס

שהורה עליו המנהל, שפרטיו מולאו בידי היצרן ונחתמו על ידו."

בתחילת הישיבה העירו כאן נציגי האוצר, שבעצם רצוי להדגיש שמדובר כאן במכסות

מינימום. ניתנה כאן תשובה, שעל פי ההמשך אנחנו נראה שמדובר במכסות מינימום כי

אין איסור לייצר מעל המכסות שנקבעו. אבל זה לא תואם את מה שנאמר כאן משום שלייצר

מעל המכסות בהתאם לסעיף קטן (ב), מה שמכונה כאן עודפי חלב, צריכים לכך היתר.

השאלה היא, האם סעיף קטן בי עומד עם העקרון שהושמע כאן קודם, שאין שום איסור

לייצר מעל המכסות שנקבעו? אם אסור לעשות פעולה אלא בקבלת היתר מפקיד ממשלתי

ובהתאם לתנאים שנקבעו בתקנות, בפירוש, זה לא באופן אוטומטי, מותר לי לייצר מעל.

אורי צוק;

מהניסוח של סעיף (ב) צריך להשתמע, שמותר לייצר מעל בהתאם לתקנות. זאת אומרת,

שאם אתה מייצר מעל, זה ידוע לאן זה הולך וידוע כמה אתה מקבל בשביל זה וכו'. ברור

שמדובר בעודפי חלב וזה בחשבון עודפי חלב. צריך להיות כתוב, שמותר לייצר בהתאם

לתקנות עודפי חלב.

זיו מטלון;

הכוונה של משרד האוצר היתה, שתהיה מכסת מינימום ומעבר למכסה הזאת הכל פתוח.

אנחנו טוענים, בענף מתוכנן, גם עודפי החלב שמי וצרים מעל המכסה, זה חייב להיות

מתוכנן, חייבת להיות כתובת. חלב הינו מוצר שלא יכול להיות בלי כתובת, בלי תכנון.

היו"ר שלום שמחון;

הניסוח הנ"ל נותן תשובה?

זיו מטלון;

לנו הוא נותן, אולי למשרד האוצר הוא לא נותן תשובה מספקת.

אתי בנדלר;

אתה אומר בעצם, אני מתיר לכולם באופן אוטומטי לייצר מעל המכסה, אלא ששיווק

אותו חלב יעשה בתנאים אחרים.

אורי צוק;

בתנאים של חלב עודף כמו שהוא מוגדר כאן.



זיו מטלון;

חלב עודף, הכוונה לחלב שיוצא מישראל. אנחנו מייצרים חלב גם לצריכה עצמית.

עודפי החלב מיוצאים לחו"ל, במחיר שנקבע, אנחנו לא אחראים על כך. אנחנו אחראים על

כך שהחלב ייצא מהארץ, ולכן, אנחנו מתירים כמעט באופן אוטומטי לייצר עודפים

ודואגים שהעודפים גם יצאו מהארץ. אם ייצרו עודפים וזה ישאר בארץ, הדבר ייצור בעיה

בתכנון.

אתי בנדלר;

זאת אומרת, הכוונה שלכם לתת הוראה שתאמר: ייצר יצרן חלב בכמות מעל המכסה

שאושרה לו, יחולו על שיווקו התנאים שקבע השר.

אבשלום דולב;

נכון, ולהוסיף לעודפי חלב. לכך בדיוק התכוונו. דרך אגב, זה גם מתאים לסעיף

הראשון בקשר לקביעת ההיקף של הייצור המקומי כי השר קובע את החיקף על פי הצריכה.
אמיר ברקן
יש לי הערה לסעיף 9 (א). אני מבין את הפסקה: לא ייצר אדם חלב אלא אם נקבעה לו

מכסה. אבל למה לא ישווק?
אבשלום דולב
ייצור ושיווק באים אחד אחרי השני.
אמיר ברקן
מה אכפת לך לתת מכסת חלב למישהו שייתן לאחר שיוביל לתנובה?
אבשלום דולב
לא.
היו"ר שלום שמחון
אמיר ברקן מעונין לפתוח את השיווק והוא אומר, אדם מתחייב על מכסה מסויימת אבל

אל תכריח אותו להיות גם משווק.

אמיר, אתה מעונין שנאמר, שאפשר לייצר 150%?
אמיר ברקן
לא. אני אומר: לא ייצר אדם חלב אלא אם נקבעה לו מכסת חלב. אבל אין צורך

בתוספת של השיווק. זה לא לשווק קוטג'. ברגע שיוצא החלב הגולמי הוא צריך לצאת

למחלבה.
היו"ר שלום שמחון
אתה הרי לא שולט בכך ב-100%. מאחר ויכולים להיווצר עודפים גם אם אתה עושה את

הכל על מנת שלא יתקיימו, העודפים האלה מסוגלים לשבש את השוק מצד אחד ומסוגלים

ליצור אנדרלמוסיה בתוך המסגרת, לכן אתה קובע כללים שיאפשרו לך לנהוג נכון, כך שלא

יווצר מצב שעודפים יצאו מכלל שליטה ובעצם ישגעו את כל השוק. הטיפול המוסדר

בעודפים האלה הוא הפירוש המעשי של הסעיף הזה.



אמיר ברקן;

אתם אומרים כאן, שהיצרן צריך להיות גם זה שמוביל. זה מה שכתוב: המשווק.

אבשלום דולב;

המינוח ייצור ושיווק בא מהוקים מקבילים שקיימים: חוקי חקלאות אחרים שחמינוח

ייצור ושיווק מופיע בהם. היצרן מייצר כמות חלב ברפת שלו, חלק מהחלב הולך לצריכה

עצמית. הכמות הנותרת שיוצאת משער המשק שלו, משווקת רק למחלבה שאליה הוא קשור.
אמיר ברקן
עם כל הכבוד, זה לא מה שכתוב בסעיף 9 (א).
היו"ר שלום שמחון
אבשלום, אמיר ברקן אומר, שבסעיף אי קבעת, שמותר לו לייצר ליטר ובסעיף ב' אתה

אומר, נכון שאמרתי לו לייצר ליטר, עכשיו יצא לו ליטר וחצי, איך אתה מתייחס לחצי

ליטר שמעבר לליטר? הוא שואל, מה פתאום אתה מתייחס אליהם אם קבעת ממילא שהוא יכול

לייצר רק ליטר? היה צריך להוסיף לסעיף אי משפט שנותן את מגמת הכיוון במידה ויש לו

עודף.
אורי צוק
צריך להוסיף אחרי חלב: חלב גולמי, ואז זה פותר את הבעיה. חלב גולמי הוא חייב

לשווק. רק בעל מכסה יכול לייצר ולשווק חלב גולמי. אם הוא מוביל את החלב למחלבה,

המוביל שלו הוא מוביל עבורו.
אתי בנדלר
לא צריך, יש את זה בהגדרה של חלב.
אורי צוק
אם כך, אמיר ברקן מתפרץ אל משהו שחסר משמעות.
אבשלום דולב
סעיף אי הוא סעיף איכותי. הוא אומר: לא ייצר ולא ישווק אלא אם נקבעה לו מכסה.

קרי, לי לא נקבעה מכסה, אני לא אייצר, ייצר רק מי שנקבעה לו.
אתי בנדלר
אבל מותר לך לשווק?
אבשלום דולב
לא. אני לא אייצר ולא אשווק. המילה שיווק היא תהליך של העברת בעלות מהיצרן

למחלבה. אחריות היצרן היא להביא את החלב למחלבה על פי החוק.
אתי בנדלר
השאלה פשוטה, האם יש איסור על ייצור חלב למעט אם נקבעה לאותו אדם מכסה? האם
יש צורך בתוספת המילים
ולא ישווק. אם חל איסור על ייצור, יש להניח שאין לו מה

לשווק.



אמיר ברקן;

או שהוא מייצר ומעדיף לשווק דרך מישהו. אז מה.

אתי בנדלר;

אנחנו לא מתכוונים כרגע לשיווק במובן של הובלה.

היו"ר שלום שמחון;

בסעיף אי אין משמעות למילה שיווק.

אתי בנדלר;

אם כך, אנחנו מוחקים בסעיף א' את המילים: ולא ישווק, ואנחנו מתקדמים הלאה.

סעיף 9 (א): לא ייצר אדם חלב אלא אם נקבעה לו מכסת חלב לפי חוק זה.

לגבי סעיף קטן (ד), מה קורה אם מחלבה נסגרת במהלך שנת מכסות? נניח שמטעמים

שאינם קשורים ביצרן, נבצר ממנו לשווק מחלבה, יכולה להיות סיטואציה כזאת?
אבשלום דולב
לא היתה.

אתי בנדלר;

לפני שנציגי האוצר הולכים, ברצוני לשאול, האם לחוק הזה יש עלות תקציבית?

אמיר ברקן;

אין עלות תקציבית להצעת החוק הנ"ל.

אתי בנדלר;

אם המחלבה נסגרה, מה דינו של אותו יצרן?

היו"ר שלום שמחון;

הוא עובר למחלבה אחרת.

אתי בנדלר;

לא. כתוב, שהוא כבול לאותה מחלבה שעליה הוא הודיע הודעה בכתב 60 יום לפני

תחילת שנת המכסות.

אבשלום דולב;

לא היתה תופעה כזאת.

אוריאל פרידמן;

השאלה של אפשרות לשווק למספר מחלבות ולא רק למחלבה אחת או להעביר מחלבה באמצע

שנה יותר מאשר פעם אחת, או כל מיני שאלות שמגבילות את המחלבות, היא מופיעה בהמשך

ויכול להיות שצריך לחזור למקום הזה אחר כך. צריכה להיות ליברליות של אפשרות ניוד

שיצרן יכול למכור לשתי מחלבות.



אתי בנדלר;

אם כך, בשלב זה אנחנו לא מאשרים את סעיף קטן (ד), נחזור אליו בהמשך. בינתיים,

סעיף קטן (ד) לא מאושר.

היו"ר שלום שמחון;

אני מאשר את סעיפים 8 ו-9 למעט סעיף 9 (ד) - נחזור אליו מאוחר יותר.

אנחנו עוברים לסעיף 10.
אתי בנדלר
סעיף 10: קליטת חלב בתחנת איסוף ובמחלבה.

"(א) לא תקלוט תחנת איסוף או מחלבה עודפי חלב אלא על פי היתר המנהל ובהתאם

לתנאים שיקבע השר בתקנות, לרבות מחיר עודפי החלב שנקלטו לפי סעיף קטן זה". בסעיף

9(ב) אושר נוסח חדש שהשיווק של עודפי חלב יהיה בהתאם לתנאים שנקבעו בתקנות ואם

כך מתבקשת השאלה, האם יש טעם בכלל בסעיף 10(א)?

"(ב) בתחנת איסוף ובמחלבה ינוהלו שני חשבונות: האחד לחלב במסגרת מכסת החלב

והשני לעודפי החלב המובאים לפי סעיף קטן (א)". לכתוב דבר כזה בחקיקה ראשית, זה

דבר בלתי מתקבל, לכתוב איך מנהלים שני חשבונות. אם מותר לי להביע את עמדתי, נדמה

לי שאין לכך מקום ואני חושבת שאם השר קובע תנאים לשיווק חלב עודף, נדמה לי שכל

הנושא הזה יוסדר בתקנות בהתאם לאותה הסמכה.
אבשלום דולב
יש כאן בעיה. חלב הוא לבן אבל הוא יכול לשנות פנים תוך כדי שנה. המנהל רשאי

להגדיל את המכסה והוא רשאי לצמצם את המכסה. זאת אומרת, חלב שהיה מתוכנן, במהלך

השנה הוא יכול להפוך לחלב עודף. לכן, הענין הזה של חקיקה ראשית בחובת ניהול

החשבונות, יש לה משקל מאוד רחב על כל ניהול התכנון. זה גם מופיע בצו החלב וכתבנו

את זה כי זה פועל יוצא מהעובדה שהמנהל יכול תוך כדי שנה לשנות את המכסות.
אוריאל פרידמן
בסעיף 10(א} מתייחסים גם למחיר של עודפים. למיטב ידיעתי, היום זה לא קיים

בחוקים וזה מתקיים בפועל. כלומר, במועצת החלב מחליטים מה המחיר.
היו"ר שלום שמחון
אני מציע שהסעיף הזה יהיה בתקנות.
זיו מטלון
אתה חייב להשאיר את זח. כתוב: "לא תקלוט תחנת איסוף או מחלבה עודפי חלב אלא

על פי היתר". זה חייב להישאר.
אתי בנדלר
אבל אם חלו לגבי היצרן הוראות המתירות לו לשווק עודפי חלב, לא יתכן שלא תהיה

מחלבה שתקלוט את זה.



אורי צוק;

אם כך, ,צריך אישור גם ליצרן לשווק חלב עודף וגם מחלבה תהיה חייבת לקלוט אותו.

שלא יהיה פתח למחלבה לחפש חלב עודף. החוק שומר כאן משני הצדדים של החלב העודף, גם

מהצד של זה שקולט אותו וגם זה שמייצר אותו.

היו"ר שלום שמחון;

המחלבות יוכלו לקלוט עודפי חלב רק בהתאם לאישור של מנהל החלב.

אוריאל פרידמן;

זה לא מוצלח. המנהל יכול לקבוע תקנות כאלה, שמחלבות - פרט למחלבה אחת או

שתיים - לא תוכלנה לקלוט, ולכן זה בלתי אפשרי.

אתי בנדלר;

יש עם זה בעיה. נניח שיצרן חלב ענה על תנאים שנקבעו בתקנות ולכן הוא יכול

לשווק עודפי חלב. נניח שאת המכסה שלו הוא משווק למחלבה מסויימת. מותר לו כי הוא

עונה על התנאים שנקבעו בתקנות לשווק גם עודפי חלב. האם יכולה להיות סיטואציה

שיבוא המנהל ויגיד לו; את החלב שאתה מייצר בהתאם למכסה אתה משווק למחלבה אי, אבל

את עודפי החלב תשווק למחלבה בי?

אבשלום דולב;

לא יתכן דבר כזה.
אתי בנדלר
האם זה לא הצד השני של אותה סיטואציה, שמרגע שיש אדם מורשה לשווק עודפי חלב

אז המחלבה חייבת לקלוט את זה, או רשאית לקלוט את זה?

זיו מטלון;

את רוב עודפי החלב מייבשים לאבקת חלב ומייצאים אותם. נכון להיום, מפעל ייבוש

כזה יש רק למהלבה אחת. תאורטית, המנהל יכול להורות לכל יצרני החלב שהיום קשורים

לעשר מחלבות לשווק את החלב עודף רק למחלבה אחת או למתקן ייבוש שלא יהיה במחלבה

אלא בבעלות מישהו אחר לייבש לאבקת חלב ולייצא זאת. לכן, חייבת להיות הפרדה.

אתי בנדלר;

אני חושבת שאתה אומר דברים, שלפחות מבחינה משפטית תצטרך לעמול מאוד קשה כדי

להסביר למה הם לתחלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש מבחינת זכותו של מישהו

שקיבל כבר אישור שמותר לו לייצר חלב עודף, למה מותר לו לשווק את העודפים רק

למחלבה מסויימת ולמה רק מחלבה מסויימת מורשית לקלוט עודפים?

זיו מטלון;

אני יכול לומר; תייצר עודפי חלב, תשווק אותם במטוס בואינג לאירופה. זה פשוט

לא הגיוני. חייבים לייבש את זה. אי אפשר לשווק חלב נוזלי לאירופה.

אוריאל פרידמן;

המצב שזיו מתאר הוא לא המצב היחיד שהאלטרנטיבה היא לשלוח זאת עם בואינג

לאירופה. המצב הוא, שיש שוק, יש קונים - מחלבות, ויש .מוכרים - יצרנים. המצב הוא

כזה, יצרן שרוצה למכור למחלבה אחרת את העודפים, המנהל יהיה חייב לאפשר לו לעשות

זאת. אני חושב שהוא לא צריך לקבוע את המחיר.



אתי בנדלר;

זאת סוגיה נוספת שלא הערתי עליה.

אבשלום דולב;

המחלבה היא הנאמנה של מנהל המכסות לניהול התכנון בארץ. לכן, נקבע שיצרן מהובר

למחלבה בשנת מכסות, את כל ההלב הוא מביא אליה והיא מנהלת לו את הרישום. כל הודש

שנכנס הלב היא קובעת מה מתוכנן ומה עודף. זאת אומרת, כל ניהול התכנון, כל ניהול

החוק הזה הוא ביידים של המחלבות כנאמנות של מנהל המכסות.
אתי בנדלר
לכן אני חוזרת שוב לשאלתי הקודמת. האם תיתכן סיטואציה שליצרן הותר לייצר

עודפי חלב והמחלבה לא תקלוט את זה?
אבשלום דולב
לא.
אתי בנדלר
בעצם, כל מה שאתה אומר, שהמחלבה שקולטת עודפי חלב תפעל בהתאם להוראות שנקבע

בתקנות. אבל, לא שאסור לה לקלוט עודפים וכיו"ב. לא תתכן סיטואציה כזאת.

מחלבה או תחנת איסוף הקולטת עודפי חלב תפעל בהתאם לתקנות.
אבשלום דולב
בסדר, זה אפשרי.
אוריאל פרידמן
אם יצרן רוצה למכור למחלבה, לא יתכן שהמנהל ימנע זאת ממנו. אבשלום דולב אומר,

שיש בעיה טכנית, המחלבות הן הנאמנות ולכן הן רושמות. הן גם יכולות לרשום שזה עבר

למחלבה אחרת.
גולן חקק
ההתקשרות של המחלבות עם היצרנים למשך שנה היא דבר שאנחנו מתנגדים נחרצות

היות וזה מגביר את המונופולים של המחלבות הגדולות ולא מאפשר את המעבר במהלך השנה

בין היצרנים לבין המחלבות ולוכד אותם למשך שנה שלמה.
אתי בנדלר
אני מציעה ניסוח - עדיין לא סופי, ייקח לי זמן לנסח את זה - קליטת עודפי חלב

על ידי מחלבה או תחנת איסוף תיעשה בהתאם להוראות שנקבעו בתקנות לרבות הוראות בדבר

ניהול חשבונות נפרדים לחלב ששווק לה כעודפי חלב.
היו"ר שלום שמחון
אנחנו מאשרים את סעיף 10.

ביקשנו אפשרות להאריך את הישיבה בזמן מסויים. בינתיים, עד שיגיע האישור לכך,

אנחנו ממשיכים.



אתי בנדלר;

סעיף 11: חובת דיווח. "יצרן, תחנת איסוף ומחלבה, ימסרו למנהל תוך 30 ימים

מיום שדרש זאת או במועד אחר שקבע בדרישח, דוחו"ת, מסמכים ונתונים אחרים שעניינים

ייצור חלב, הובלתו, קליטתו, עיבודו, שינויו, אחסנתו ושיווקו".

אוריאל פרידמן;

יש כאן בעיית סודיות של המחלבות, שלמיטב ידיעתנו לא מתקיימת. חייבים לדווח

למועצה על כמות הייצור, סוגי הייצור, על כמויות המלאי, והדברים יוצאים מהמסגרת

הצרה של המקום שעליו דיווחו.

היו"ר שלום שמחון;

מה כוונתך?

אתי בנדלר;

לכלול בסעיף הזה הוראה של חובת סודיות. זה מקובל. בכל מקרה שדורשים למסור

פרטים, יש סעיף שקובע את חובת הסודיות של מי שהגיע אליו מידע.

היו"ר שלום שמחון;

סעיף 11 מאושר. אנחנו עוברים לסעיף 12.

אתי בנדלר;

סעיף 12; ערר.

"(א) הרואה עצמו נפגע מהחלטות המנהל לפי חוק זה, רשאי תוך 30 ימים מיום שנמסרה לו

ההחלטה לערור עליה בפני ועדת ערר.

(ב) תוקם ועדת ערר של שלושה, שאחד מהם, שהוא היושב ראש, ימנה שר המשפטים והוא

שופט או מי שכשיר להתמנות שופט בית משפט השלום ושני חברים שימנה שר החקלאות,

האחד מבין עובדי משרדו והאחר מתוך רשימה שהגיש לו הארגון המייצג את רוב

היצרנים.

(ג) ועדת ערר תקבע את נוהלי עבודתה וסדרי דיוניה.

(ד) החלטת ועדת ערר תתקבל ברוב דעות חבריה ובאין רוב דעות יכריע היושב ראש.

(ה) ועדת ערר תהא רשאית לאשר את החלטת המנהל, לבטלה, לשנותה או להחזירה לדיון

נוסף למנהל.

(ו) ועדת הערר תיתן החלטתה למערער בכתב תוך 30 ימים מיום גמר שמיעת הערר.

(ז) החלטת ועדת הערר תהיה סופית."

אני חייבת להעיר איזה שהיא הערה כללית לכל הדיון. אני פועלת כאן כמצוותו של

יושב ראש הוועדה, מנסה לא להעלות יותר מדי שאלות למרות שיש לי הרבה מאוד שאלות

לאורך כל הענין. מאוד מקשה עלי, שנציגי הממשלה היחידים שנמצאים כאן הם נציגי

משרד החקלאות.

גולן חוקק;

גם משרד האוצר.



אתי בנדלר;

נציגי האוצר הלכו.

לאה ורון;

יש נציג של משרד האוצר ויש נציג של משרד החקלאות.

אתי בנדלר;

נציג משרד המשפטים לא נמצא, ואני בעצם לא שומעת הערות שעוזרות לי להתמודד עם

הסוגיה הזאת.

הי ו"ר שלום שמחון;

סעיף 13 הוא סעיף טכני. חברים, אנחנו עוברים לסעיף 13, לאחר שאישרנו את סעיף

12.

אתי בנדלר;

13. ערעור לבית המשפט המחוזי;

(א) על החלטת ועדת הערר ניתן לערער בשאלה משפטית, לבית המשפט המחוזי בדן יחיד,

תוך 30 ימים מיום שהודעה ההחלטה למערער.

(ב) הערעור יוגש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוט מתגורר המערער.

(ג) הערעור יוגש ויתברר בהתאם להוראות פרק לי למעט סימן די לתקנות סדרי הדין

האזרחי, התשמ"ד-1984, בשינויים המחוייבים.

(ד) הוגש ערעור, יודיע מזכיר בית המשפט המחוזי לוועדת הערר על הגשתו ויושב ראש

ועדת הערר יעביר לבית המשפט את תיק הוועדה המשמש נושא לערעור."

היו"ר שלום שמחון;

אנחנו מוחקים את סעיף (ז) בסעיף 12, ומשאירים את סעיף 13 כמו שהוא. סעיף 13

מאושר. אנחנו עוברים לסעיף 14.

אתי בנדלר;

14. ביצוע ותקנות; "השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל

עניין הנוגע לביצועו.

15. עונשין; (א) העובר על הוראות חוק זה, דינו קנס;

(ב) עבירות לפי חוק זה אינן טעונות והכחת מחשבה פלילית או רשלנות."

מבלי שנציגי משרד המשפטים יושבים כאן, אני מבקשת למחוק את סעיף קטן בי.

היו"ר שלום שמחון;

סעיף 14 מאושר. סעיף 15 מאושר, להוציא סעיף (ב).
אתי בנדלר
סעיף 16: תחילה. "תחילתו של חוק זה 60 ימים מיום פרסומו".

סעיף 17: היראות מעבר. "כל הודעה או בקשה שהוגשה וכל החלטה שניתנה לפי צו

הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור חלב), התשכ"ז-1967, יראו כאילו הוגשו או

ניתנו בהתאמה לפי חוק זה".

סעיף 18: ביטול חוק משק החלב. "חוק תכנון משק החלב בישראל, התשנ"ב-1992 1) -

בטל.
היו"ר שלום שמחון
חברים, סעיפים 18-17-16 מאושרים.

אנחנו חוזרים כעת לסעיף 9 (ד).
אתי בנדלר
האומנם המנהל צריך לאשר את המחלבה שיצרן החלב רוצה לשווק אליו את החלב? אם

כן, מדוע, והאם הוא יכול לשנות את המחלבה?
היו"ר שלום שמחוך
מאחר שממילא הצעת החוק תחזור הנה לקריאה שניה ושלישית, אנחנו לא מבטלים את

הסעיף, אבל יהיה אפשר להוסיף אותו אם תשבו עם אתי בנדלר ותסבירו כל פרט לסעיף

הזה. כדי להיות הוגן למה שאני עושה כאן היום, אני מציע שסעיף די לא יהיה קיים

בכלל, ומקסימום, תצטרכו לחזור אליו אחר כך.
זיו מטלון
אני מציע שהיועצת המשפטית שלנו תשב יחד עם אתי בנדלר, היועצת המשפטית, על מנת

להבהיר את כל העניינים.
היו"ר שלום שמחון
אתם תצטרכו לשבת איתה הרבה בענין.
אתי בנדלר
זה ברור, אבל הוועדה צריכה להחליט מה היא מאשרת. אחר כך יש ענייני ניסוח,

דברי הסבר וכך הלאה.
זיו מטלון
זה סעיף חשוב.
היו"ר שלום שמחון
יש לך ניסוח אחר?
אתי בנדלר
אתם דורשים שהוא יתן הודעה למנהל כדי שהמנהל יוכל לעקוב אחר הענין ולעשות

ביקורות מצליבות. אבל, מדוע המנהל צריך לתת היתר למחלבה הזאת?



אבשלום דולב;

משום שהיא צריכה לעמוד במה שמוגדר כהגדרת מחלבה.

אתי בנדלר;

הוא נתן היתר.

אבשלום דולב;

אם יש לי מחלבה שאין לה רישיון עסק - לפני שבועיים הוקמה כזאת - האם אפשר

לאשר אותה כמחלבה קולטת?

לאה ורון;

היא הוקמה שלא בהתאם לחוק.

אבשלום דולב;

אבל היצרן לא יודע מזה. היצרן אומר; אני משווק את החלב למחלבת רימון.

לאה ורון;

אז תודיעו ליצרן שמחלבת רימון במקרה הזה אינה לפי רישוי עסק ואיננה עומדת

בחוק.

אבשלום דולב;

זה האישור. אישור ההתקשרות.

היו"ר שלום שמחון;

למרות מה שנאמר כאן, סעיף די לא יאושר כרגע.

אבשלום דולב;

למה שלא יאושר? אולי תוציא את שלוש המילים האחרונות ותאשר זאת? תמחוק את

המילים; "שאותן אישר המנהל".

אתי בנדלר;

ומה קורה במהלך שנת המכסות?

אבשלום דולב;

נכתוב; למעט אם פסקה המחלבה מלהתקיים במהלך שנת המכסות.

אתי בנדלר;

ואם היא לא פסקה אבל יש סיבה אחרת שהוא לא רוצה?
אבשלום דולב
זה בדיוק הקטע של ניהול המכסות.
היו"ר שלום שמחון
בעוד שלוש דקות אני חייב לסיים את הישיבה על פי ההיתר שניתן. אם נתווכח על

הענין עוד שלוש דקות, החוק הזה לא יאושר היום לקריאה ראשונה. תעשו את החשבון, האם

כדאי להתמודד עם הסעיף הזה בין הקריאה השניה לבין הקריאה השלישית עם כל הקושי שיש

בענין - אתם לא תהיו פה לבד בהתמודדות שלכם - או שנמשיך להתעכב על זה?

נפתלי בן-סירא;

תוציא את הסיפא, ותשאיר את הסעיף. תוציא את הסיפא: ושאותן אישר המנהל. 60 יום

או 30 יום זה כבר פרט קטן.
אוריאל פרידמן
בידי יש מסמך של מנהל מכסות, שאומר באיזה תנאים הוא יאשר מחלבה ובאיזה תנאים

תהיה מחלבה קולטת. יש כאן רשימה, שהמנהל לקח על עצמו סמכויות של בטחון פנים, של

משרד הבריאות, בלי סוף סמכויות.

היו"ר שלום שמחון;

על סעיף די נדבר בין הקריאה השניה והשלישית.
אתי בנדלר
סעיף קטן די נמחק?
לאה ורון
כן.
היו"ר שלום שמחון
אני מביא להצבעה את כל החוק לקריאה ראשונה, עם כל הניסוחים שדיברנו עליהם,

שדורשים תיקון ושעליהם תעבוד היועצת המשפטית כדי להכין זאת לקריאה ראשונה.

הצבעה

בעד - 1

נגד - אין

נמנעים - אין

הצעת חוק תכנון משק החלב בישראל, התשנ"ח-1998 עוברת להכנה לקריאה ראשונה.

היו"ר שלום שמחון;

החוק אושר והוא יעלה תוך זמן קצר לקריאה ראשונה.

ננסה לנסח את סעיף די בצורה שהוא יתן תשובה. והיה ולא תינתן תשובה שתניח את

דעתך
אתי בנדלר
הוועדה צריכה לאשר את התיקון, זה לא ענין של ניסוח.
היו"ר שלום שמחון
אם לא תונח דעתך שהסעיף הזה יכול לעבור - הוא יימחק.



אתי בנדלר;

אני כבר אומרת, אין לי תשובה לשאלה: מה קורה אם הוא הודיע למנהל 61 ימים לפני

תחילת שנת המכסות על זה שהוא עובד עם מהלבה פלונית? המחלבה לא נסגרה, הוא פשוט

הסתכסך סכסוך אדיר עם בעל המחלבה והוא לא רוצה להמשיך לעבוד איתו, הוא רוצה לעבוד

עם מחלבה אחרת. אסור לא?

זיו מטלון;

מכסת החלב ניתנת לשנה. כנ"ל חייב להיות הקשר עם המחלבה, לשנה, לא פחות. יש

בעיה. אם יצרן עובר באמצע השנה ממחלבה למחלבה, יש לנו בעיה כי הפרה בחורף למשל

מייצרת יותר חלב ובקיץ פחות. אז נוח למישהו לעבוד עם מחלבה רק שייקח את העודפים

שלו בחורף, וכשחסר חלב בקיץ, נוח לו לקפוץ למחלבה אחרת. כך אי אפשר לנהל מחלבה.

אתי בנדלר;

מר ברלנד, היועץ המשפטי של משרד החקלאות, נחה דעתך מהתשובה הזאת שאפשר לכפות

על בן-אדם, שבשום תנאי אין לו אפשרות לעבור מחלבה?

זיו מטלון;

תשאירי שיקול דעת למנהל.

היו"ר שלום שמחון;

כל שנה אנחנו מאשרים את התקנות בענף הלול, זה כסף קטן מול התקנות בענף הלול.

אוריאל פרידמן;

הבעיה של המחלבות ושל המחלבות הקטנות בכלל, שהן תקועות עם המנהל, הן לא

מסוגלות לעשות שום דבר, לא להעביר למחלבה אחרת, היצרנים לא מסוגלים למכור לשתי

מחלבות. יצרן המייצר שני סוגי חלב, אחד אורגני והשני לא, יש לו בעיה. יש בעיות של

אמצע השנה.

היו"ר שלום שמחון;

אין שום רפת בארץ שיכולה לייצר גם אורגני וגם לא אורגני. בוא לא נשחק את

המשחק הזה. אף אחד לא מקים רפת חלב בשביל עשרת אלפים ליטר.

גולן חקק;

לאור העובדה שהמכסה היא פרטנית ליצרן בודד, אני לא רואה שום בעיה שיצרן יוכל

לעבור במהלך השנה בין מחלבה למחלבה. אין שום קשר בין ייצור חורף לייצור קיץ.

במידה והוא חורג מהמכסה שלו, גם אם הוא יעבור למכסה השניה, המכסה עדיין מצטברת.

אבשלום דולב;

לדעתי אפשר להשאיר; 60 יום, ולמחוק; לפני תחילת השנה.



היו"ר שלום שמחון;

הקשבתי למין שאמר נציג המחלבות הקטנות והקשבתי גם לדבריו של זיו מטלון. מאחר

שאנחנו מדברים על ענין של 60 יום, שהוא באמת קטן בענף הלול, אני חושב שסדר גודל

של 120 יום יהיה בהחלט סביר.

אתי בנדלר;

בהודעה מראש של 120 יום. זאת אומרת, 4 חודשים מראש הוא צריך להודיע עם איזו
מחלבח. הייתי מוסיפה
המנהל רשאי לאשר לשיווק למהלבה אחרת אף אם לא נמסרה הודעה

120 ימים מראש.

היו"ר שלום שמחון;

החוק מאושר לקריאה ראשונה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:35

קוד המקור של הנתונים