ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 04/11/1998

התיירות לישראל לקראת שנת 2000; כוונת הממשלה לבטל את הצורך ברישיון לפתיחת משרד נסיעות

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב רביעי



נוסה לא מתוקן



פרוטוקול מסי 348

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום די. ט"ו בהשון התשנ"ט. 4.11.1998. בשעה 09:00

נכהו;

חברי הוועדה; היו"ר אמנון רובינשטיין

אלי גולדשמידט

צבי ויינברג

גדעון עזרא

יורי שטרן

מוזמנים; שבתאי שי, מנכ"ל משרד התיירות

משה ריגל, סמנכ"ל תכנון ופיתוח, משרד התיירות

שמואל צוראל, סמנכ"ל בכיר לשיווק, משרד התיירות

גדעון שניר, סמנכ"ל כלכלה, משרד התיירות

טובה קלמן, מנהלת אגף להכשרה מקצועית, משרד התיירות

אהובה גנור, מנהלת אגף שירותי תיירות, משרד התיירות

היה זינגר, ממונה על סוכנויות נסיעות, משרד התיירות

עו"ד מירי חושן, סגנית היועץ המשפטי, משרר התיירות

ניצה אילן, מ"מ דוברת משרד התיירות

שלמה איליה, יו"ר מנהלת שנת 2000

יוסף לוי, מנכ"ל מנהלת שנת 2000

רון אילון, סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

תא"ל יוסף משלב, משרד הביטחון

סא"ל דדור שלומי, ראש ענף כלכלה, מתאם הפעולות בשטחים,

משרד הביטחון

שמואל בראל, יו"ר אגודת מורי הדרך

פנחס עמרני, מזכיר ארצי, אגודת מורי הדרך

אריאלה רבדל-נדקוב, מנכ"ל המועצה לצרכנות

מיכל כהן, המועצה לצרכנות

תקוה נוימן, איגוד הצרכנים

גרשון פז טל, האיגוד לתיירות בישראל

יעקב כץ, מנהל שיווק, התאחדות בתי מלון

אבי רוזנטל, מנכ"ל התאחדות בתי המלון

יוסף פתאל, מנכ"ל התאחדות סוכני הנסיעות

עו"ד צבי גלמן, יועץ משפטי, התאחדות סוכני הנסיעות



עמי אתגר, לשכת מארגני התיירות

יוסף פייט, לשכת מארגני התיירות

אליזבט אביב, מנהלת לשכת מנכ"ל רשות שדות התעופה

שי ירדני, מתאם הערכות נתב"ג לשנת 2000, רשות שדות

התעופה

משה פרידמן, עוזר ראשי למנכ"ל רשות שדות התעופה

אורי סירקיס, מזכיר חברת "אל על"

מנהלת הוועדה; לאה ורון

נרשט על-ידי; חבר המתרגמים בע"מ

סדר היום

1. התיירות לישראל לקראת שנת 2000

2. כוונת הממשלה לבטל את הצורך ברשיון לפתיחת משרד נסיעות



1. התיירות לישראל לקראת שנת 2000

2. כוונת הממשלה לבטל את הצורך ברשיון לפתיחת משרד נסיעות
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה.

1. התיירות לישראל לקראת שנת 2000

היו"ר אמנון רובינשטיין; חישיבח כונסח ביוזמתי שלי לא רק בשל

הסטטיסטיקה שאנחנו רואים לגבי התיירות

והסטטיסטיקה היותר מדאיגה לגבי לינות תיירים, ששניהם נתונים נפרדים,

ולא רק משום שאנחנו יודעים שיש ירידה בתיירות בהשוואה לשנים קודמות או

בהשוואה לשנות השיא אלא אני גם רוצה לספר לכם חוויות אישיות שלי. אני

הייתי לפני חודש בשלוש מדינות לביקור קצר, הייתי בשלוש בירות -

בלונדון, בפריס ובגינבה - ואני יכול לסכם את הביקור שלי, ואני עושה זאת

כמתבונן אקראי, שישראל בכלל לא קיימת על מפת התיירות. זה מתחיל בכך

שאתה נכנס למטוס ואתה מקבל את המגזינים של חברות התעופה, וישראל לא

קיימת במגזינים האלה. באחת מהחברות הגדולות, שם יש נספח לענייני תרבות,

מוזכרים כל מיני אירועים במדינות שוליות ומשניות שתפוקת האמנות שלהם

היא שבר קטן מהתפוקה של ישראל - אני לא רוצה לפגוע בשום מדינה ולכן אני

לא אזכיר את המדינות, אבל מדובר במדינות שבהז כל סך התפוקה המוזיקלית,

האמנותית והאופראית בשנה היא כמו בתל-אביב שלושה ימים - ואילו ישראל לא

מוזכרת שם. הגעתי לאנגליה, פתחתי את עמודי התיירות בעיתונים, קראתי את

המודעות, במוספים הבינלאומיים על תרבות ואמנות וישראל לא קיימת. מצאתי

בעיתונים הנפוצים באנגליה את אילת פה ושם. לעומת זאת מצאתי את מצרים,

מדינה שהיה לה אירוע קטסטרופלי ובאים המוני תיירים.

לא התעצלתי ונכנסתי לסוכני תיירות, שניים בלונדון ואחד בגינבה. ישראל

לא הייתה שם. אין צורך לומר שלא רק שישראל לא הייתה בחלון הראווה, אלא

כאשר נכנסתי וביקשתי פרוספקטים, בסוכנות אחת חיו שלושה פרוספקטים, מהן

שתיים על אילת. בסוכנות התיירות השנייה לא היה שום דבר.

צבי ויינברג; יש לך מושג ממה זה נובע?
היו"ר אמנון רובינשטיין
לצורך זה זימנו את הדיון כאן. אני רוצה לתאר

מצב ואחר-כך אנחנו נשמע את נציגי הממשלה ואת

נציגי ענפי התיירות השונים.

בסוכנויות הנסיעות שנכנסתי אליהן בלונדון, בסוכנות אחת ידעו על שנת

2000 ובשנייח לא. זאת שידעה על שנת 2000, לא ידעו בה בכלל במה מדובר,

גם לא היה להם שום חומר על שנת 2000 ושנת 2000 התחילה. שוב, לעומת זאת,

מצרים, מדינה שעברה אירוע טראומתי לתיירות, הופיעה ברוב הדרה בשתי

הסוכנויות האלה, כולל כמובן פרוספקט מיוהד על הפקה יוקרתית של אאידה

ליד הפירמידות.

אני לא צריך לומר שברשתות הטלוויזיות הבינלאומיות, ובעיקר ב ,CNN-השם

ישראל לא נזכר.

אני חוזר לעניין של חתודעה לגבי ישראל. הייתי בסוכנות תיירות בגינבה,

לשם נכנסתי באופן מיוחד, ששם בכלל ישראל לא הופיעה. אני מדבר על משרד



סוכני נסיעות שהוא אחד הגדולים שם. כלומר, אתה כא ואתה מבקש, אז אולי

יעשו לך משהו, אבל בהומר שמפיק אותו משרד, ישראל לא מופיעה.

כולנו יודעים שיש בעיות קשות מאוד עם התיירות, לא נשלה את עצמנו. יש

בעיות ביטהוניות, יש טרור, העניין של האזור כולו, יש דברים

אלטרנטיביים, יש אטרקציות גדולות, אבל נדמה לי שדווקא בשל כך, זה לא

יתכן. אנהנו מדברים על שנת 2000, המציאות שאני מצאתי הייתה מציאות שונה

לחלוטין. אני לא יכול להבין איך הדבר הזה מתרחש.

אני שומע על מצוקת תיירות, אבל עדיין אני רואה מחירי בתי המלון בארץ לא

יורדים. למדתי פעם בכלכלה שיש קשר בין היצע לביקוש, אבל אומרים לי

שבעולם התיירות זה לא קיים, שעקומת הביקוש כאן היא כזו שהורדת המחירים

לא תביא יותר תיירים, משום שצד ההיצע הוא חסום ואז זה יקטין את הכנסות

המלונאים. אני לא יודע אם זה נכון או לא נכון, אני לא יודע אם מישהו

בדק את זה או לא בדק את זה.

הדבר האחרון שאני רוצה להדגיש, ואני מדבר על נסיון רב-שנים. בכל מקום

אני נתקל בתלונות קודם כול של שגרירי ישראל וקונסולי ישראל על בעיית

הכניסה לישראל והבדיקות הביטחוניות, כולל מקרים משוועים. אני גם לא

יודע למה לא נותנים הוראות לצייד אנשי עסקים ומשקיעים במכתבים, כדי

שיבואו כבר מצויירים ותמנע מהם אי-הנעימות הזאת. נוסף לכל הבעיות

הביטחוניות שלנו, הכניסה לישראל היא מאוד פרובלמטית. שדה התעופה

לתיירים נכנסים הוא לא שרה תעופה ידידותי אלא הוא אנטי-ידידותי, זה

בשעה שבכל העולם, כולל מדינות שהיו ידועות בחמיצות הפנים של מקבלי

הפנים שלהם, השתנו לחלוטין. אני רואה באחד הענפים החשובים - חשוב לא רק

מבחינה כלכלית אלא גם מבחינה לאומית וציונית, תיירות לישראל, היא

התעמולה הכי טובה לישראל - אוזלת יד מוחלטת. פניתי באופן אישי ודיברתי

עם מנכ"ל משרד התיירות, דיברתי בזמנו עם שרי התיירות, ואני חושב שרק

דיון בכנסת יכול אולי להניע דברים בכל אחת מהשלוחות האלה.

קראתי את המסמך היפה מאוד על צליינות בשנת 2000, על מבצע שנת 2000 ועל

המחסור במקומות לתיירים, אבל אני לא יודע מה הסימנים לכך שהזרם הזה

בכלל יגיע לכאן. איפה הסימנים לארבעה מיליון תיירים?

שוב, אני רוצה לחזור לדוגמה של מצרים. מצרים עברה את פיגוע הטרור הקשה

ביותר שעברה מדינה במזרח התיכון, היא עברה פיגוע תיירות מכוון נגד

תיירים, לא דיזינגוף סנטר, לא הדברים הטראומתיים שאנחנו עברנו, וזה לא

היה סתם פיגוע, היו פצועים, היה שוד גופות, שוד תכשיטים, והיא מיד

פתחה, דווקא בשל המצוקה האיומה הזאת, במבצע אדיר של שיווק תיירות.

כולנו רואים את התשדירים האלה CNN-3אבל זה בכל עיתונות העולם. היא

עשתה את הגימיק הזה של אאידה ליד הפירמידות, ואני שומע - אני לא יודע

אם זה נכון - ואני קורא בעיתונים שתנועת התיירות למצרים מתאוששת וזה

קורה אחרי רבר כזה שקרה. המקרה של מצרים מוכיח שאפשר לעשות משהו.
צבי ויינברג
כמי שבמשך ארבעים שנה מסתובב בעולם ועוסק

בכנסים, תיירות וכולי, אני מאוד מודאג מכל

עניין התיירות, למרות שאני לא מתגורר בארץ הרבה זמן, אבל הייתי כאן כמה

פעמים בשנת שבתון. לפני כעשרים שנה לקחתי על עצמי את החוצפה אולי לטלפן

למשרד התיירות ולהגיש לו כמה נתונים על המחירים של טיסות שכר מטורונטו

לזגרב או לאתונה וטיסות לארץ. ההבדל היה עצום. אני לא זוכר בדיוק את



המחירים, אבל מחיר טיסה הלוך וחזר, טורונטו-אתונה היה 399 דולר, כאשר

לישראל המחיר היה 900-800 דולר.
קריאה
זה השתנה מאז.

צבי וייננרג; הדבר השני הוא מחירי המלונות. בחלק מהשנה

אני נמצא בפריס ובלונדון ואני רואה את

המחירים שם. חוץ מאילת - שזה אולי המקום היחידי שיש תיירות, ושם נותנים

הנחות מפליגות - מחירי בתי המלון בארץ, וגם הטיסות, עדיין הרבה יותר

יקר מכל יעד אחר שארופאי יכול להרשות לעצמו. אני חושב שזאת הבעיה

העיקרית. כמובן יש לנו בעיות ביטחוניות, כמובן שאולי אין מספיק חסברה,

אין מספיק פרסומת מטעם משרד התיירות, אבל יש לנו גם שמש וגם היסטוריה.

מדינת ישראל צריכה להיות לפי כל הנתונים אחד היעדים העיקרים של תיירות,

לפחות לאירופאים. אני משוכנע שלא באים לכאן בגלל המחירים הגבוהים בבתי

המלון ויחד עם זאת עדיין מחירי הטיסה שהם גבוהים בהרבה בהשוואה ליעדים

אחרים, וזה כמובן כולל את מצרים שאתה דיברת עליה.

היו"ר אמנון רובינשטיין; לגבי רשיונות סוכני תיירות. צריך לזכור שחוק

ההסדרים טרם התקבל בכנסת. לממשלה לא היה רוב

ואני לא יודע מתי זה יובא. גם כאשר הוא יובא, ועדת הכנסת תצטרך לדון

בשאלת חוק ההסדרים, אם הוא יידון כולו בוועדת כספים או יפוצל ויידון

לפי הוועדות שלו. אני הבעתי התנגדות מוחלטת, ושלחתי מכתב גם לשר

המשפטים וגם לשר האוצר, להעברה הסיטונאית לוועדת הכספים של דברים שאין

להם כל קשר לתקציב. מה עניין רישוי סוכני תיירות לוועדת הכספים? אני

מקווה שועדת הכלכלה תדון בכך כאשר הנושא יגיע. אני לא רוצה להתייחס

לנושא כרגע - אבל בהמשך הישיבה אנחנו נדון בנושא הזה - משום שאנחנו

עוסקים בנושא הכללי. נפתח לאחר מכן דיון משני בנושא של כוונת הממשלה

לבטל את הצורך ברשיון לפתיחת משרד נסיעות ונדון בכך בהמשך.

שבתאי שי; לנושא הכללי, אני מוכרח לומר שאחד הדברים

שיכולים להטעות זה ביקור - ותסלח לי אם זה

נשמע אפילו כביקורת - שיכול להיות מקרי לחלוטין באיזושהי נקודת זמן

בג'נבה או בציריך או בלונדון או בפריס, ומזה משליכים על צורת הימצאותה

או אי-הימצאותה של מדינת ישראל בתעשיית התיירות של אותו מקום.

אולי נקשור את זה גם לנושא של מצרים. מצרים החליטה, בעקבות הטבח שהיה

בשנה שעברה בתיירים, להשקיע עשרות מיליוני דולרים בקידום התיירות

למצרים, ואף אחד לא יודע את הסכום המדוייק. מה שקרה הוא שגם בכתבה

שקראת ביאקונומיסט', היא בעצם הופצה על-ידי סוכנות ידיעות, לקחו נתונים

ועיוותו אותם. מה שקרה במצרים הוא שאין לה שום עליה בתנועה מערבית.

התנועה מאנגליה למצרים בהתמוטטות. אנחנו היינו שם לפני שבועיים ופגשנו

את חברת הנסיעות חגדולה ביותר בעולם, 'טומסון הולידייס', והם סיפרו

לנו שהיום, אלמלא הנכונות שלהם להשקיע בכל טיסה סדרי גודל של עשרות

אלפי דולרים ולהפסיד מאחר שפעם מצרים הייתה טובה ואולי בעוד כמה שנים

היא תהיה שוב טובה, ומאחר שהם לא רצו להפסיק את התנועה למצרים, ומאהר

שיש פה איזה רצון טוב כלפי הממשלה המצרית שמשקיעה הרבה מאוד כסף

בקידום, הם עדיין החליטו לקיים את התוכנית, אם כי במימדים הרבה הרבה

יותר מצומצמים והם בקושי עומדים על טיסה אחת לשבוע, כאשר גם היא

מתנדנדת.



מה שקרה במצרים הוא שהתנועה היהידה שהתאוששה לשם זו התנועה מנסיכויות

המפרץ, התנועה הערבית. זאת אומרת, ערבים שנמנעו בעבר להגיע לקהיר, היום

מגיעים לעשות את הקניות שלהם שוב בקהיר. זאת אומרת, הנסיכים מגיעים

לקזינו של קהיר ולערוך קניות. כל ההתאוששות שלהם, כל ה-30-20 אהוזים,

זה הכל תנועה ערבית ואין תנועה מערבית בכלל. זה משפיע לא רק על קהיר

אלא זה משפיע גם לאורך כל מה שנקרא מפרץ עקבה, זה משפיע למעשה על כל

אתרי הביקור המסורתיים של המצרים.

לכן אני שוב אומר, הייתה פה מערכת יחסי ציבור שניסתה ליצור או להראות

נתונים בצורה לא נכונה. אנחנו בדקנו אותם וברקנו אותם עם הסוכנים

הבריטים שמטפלים בתנועה. יכול להיות שגם אני הייתי אומר שנשקיע עשרים

מיליון דולר אחרי איזשהו מעשה טרור ונראה איך זה פועל. אם זה פעל עם

המצרים, למה זה לא יעבוד אצלנו? אבל זה לא פעל. הראיה היא שאנשים עדיין

נמנעים. גם הגרמנים, גם הבריטים, השוויצרים נמנעים מלהגיע למקום הזה.

ההשפעה היא השפעה די אחידה.

אנחנו למשל את מסעי הפרסום שלנו בלונדון מבצעים בתקופות אחרות. זאת

אומרת, זה לא חייב להיות באותה נקודת זמן שפתחת את העיתון וראית כמה

מודעות לאילת. אנחנו מבצעים מסעי פרסום בלונדון. אם תגיע למשל בעוד

שבוע-שבועיים ללונדון, יתברר לך שכל לונדון תהיה מוצפת במודעות וזה

כולל ברכבת התחתית, במוספי עיתונים וכולי. כך זה עובד, כי אנחנו

מופיעים בתקופה מסוימת ואחרים מופיעים בתקופה אהרת. זה מאוד

קונייקטוראלי.

אני לא מנסה לצייר תמונה שהיא לגמרי אידיאלית. התמונה היא לא אידיאלית

ויש ירידה בתנועה, מתחילת 1996, למעשה מאז מעשי הטרור שאנחנו זוכרים

אותם של פברואר-מרס 1996, שנמשכה לאורך האירועים הביטחוניים-פוליטיים.

האמת היא שסימני ההתיישרות הראשונים מורגשים - עוד התחילו לפני החתימה

של הסכם וואי - והם התחילו בחודש ספטמבר, אז התחלנו לחוש בסימנים

חיוניים- אין שינוי מהותי במגמה- אבל יש התאוששות והתחלנו לחוש

בהתאוששות זו.

היו"ר אמנון רובינשטיין; אמרתי מראש שההתרשמות שלי היא שטחית, אבל

בעניין אחד היא לא שטחית. ישראל היא ארץ

ששוכנת במזרח התיכון עם אטרקציות בלתי רגילות, עם סוג מסוים של תיירות

שעליה אין שום ידע שוטף. בפגישה שהייתה בינינו הצעתי שבכל-זאת משרד

התיירות יארגן במדורים הקבועים גם של המגזינים וגם של העיתונים

אינפורמציה על ישראל, כי האינפורמציה הזאת לא מופעיה. זה עניין שוטף,

זה לא מבצע.

דבר שני. אולי תספר לנו בכל-זאת מה מתוכנן מעתה ועד שנת 2000 כדי לשווק

את ישראל, באיזה סכומים מדובר ובמה מדובר באופן כללי.

צבי ויינברג; אני מבקש שגם שתתייחס למחירי המלונות שזה

בעיני דבר עיקרי.

שבתאי שי; נמצאים כאן אנשי התאחדות המלונאים והם

יתייהסו לזה.



צבי ויינברג; אני רוצה לדעת את דעתך.
שבתאי שי
הדרך היהידה שלנו לנסות ולהשפיע על המחירים

זה ליצור היצע גדול יותר וזה מה שאנחנו

מנסים לעשות. זאת אומרת, לא לעצור את בניית בתי המלון אלא לאפשר בניה

ופתיחה של בתי מלון חדשים על-מנת ליצור אלמנט של תחרות.

היו"ר אמנון רובינשטיין; תנסה גם להשוות את ישראל למצרים ולמדינות

שההכנסה הלאומית שלהם בל בך נמובה.

שבתאי שי; אני מוברח להגיד שהאלמנט של המחירים הוא

בהחלט אלמנט חשוב. אנחנו ביצענו איזושהי

בדיקה מדגמית - ושוב אני אומר, זה לא מחקר מעמיק - והנהלת המשרד קיבלה

על זה הרצאה ביום ראשון האחרון מאדם מאוד מקובל בנושא השיווק בארץ,

דמות אקדמית שערבה עבורנו מדגם, ואחת הבעיות שתיירים יצאו עם תחושה לא

נוחה מהארץ הייתה בעיית המחירים, וזה בלי שום ספק. הם יצאו עם עוד כמה

תחושות, אבל בעיית המחירים בהחלט הייתה מרכיב או שיקול מאוד חשוב.

צבי ויינברג; והפתרון?

שבתאי שי; אמרתי, זה רק תחרות. אני לא יבול להיכנס

לבעיית המחירים ולדרוש מבתי המלון להוריד

אותם.

היו"ר אמנון רובינשטיין; הוא לא מפקח עליהם.

צבי ויינברג; אני שואל את השאלה.

שבתאי שי; השורה התחתונה היא שאנחנו לא יכולים באמצעים

מלאכותיים להשפיע על המהירים. אין מה שהיה

לפני עשרות שנים שהיה פיקוח על המחירים, על מחירי מקסימום. הנושא הזה

נגמר, יש רק הודעה רשמית של כל בית מלון על המחירים שלו.

ניסינו להשפיע על מרכיבי העלויות, על הארנונה, אבל אנחנו מקבלים

מהעיריות אותה תשובה והם אומרים לנו שנסבסר אותן, ניתן להן את ההפרש,

במקום שבתי המלון ישלמו, ישלם משרד האוצר ואז אולי הם יורידו את

המחירים.

מה אנחנו עושים. אני מוכרח לומר שאחד השינויים הגדולים שכן הולכים

לעבור בנושא של שנת 2000, בנושא השיווק בחו"ל, זו ההתארגנות שלנו. בסך

הכול בשיווק היינו רוצים להשקיע הרבה יותר כסף, ומצרים היא ההוכחה לזה,

אני לא בטוח שזה אפקטיבי תמיד, אבל בכל-זאת ניתן היה לנסות את זה, אבל

בההלט אנחנו עוברים בנושא השיווק מהפך בשנה הבאה בחו"ל, בנושא שנת

2000, באשר בצפון אמריקה זה נכנס כבר עכשיו להילוך, ובאירופה זה יבנס

החל בראשית שנת 1999. אנחנו עוברים למבצע פרסום אירופאי כללי עם מסר

אחיד, עם מסר קצר של שנת 2000, מסר בהיר וברור לשנת 2000. אנחנו עשינו

מה שנקרא מברז בינלאומי או בדיקה בינלאומית של חברות מהגדולות בעולם

שהציגו בפנינו מסרים שונים שמדינת ישראל יכולה להעביר לקראת שנת 2000.

זה הוצג בפני השר ממש לפני מספר ימים. בלונדון תעשינה עוד בדיקות

נוספות במהלך יריד התיירות הגדול של WTMשיהיה בעוד עשרה ימים בלונדון,



ואז יוחלט סופית על המסר שאנחנו עומדים לחעביר באירופה או

בארצות-הברית. אני מוכרח להגיד שזה שינוי מהותי, לפחות מבחינתנו.
היו"ר אמנון רובינשטיין
מה סדר הגודל של התקציב של כל המבצע הזה?
שבתאי שי
למבצע שיווק כזה יש המון אלמנטים וזה אומר

להביא אנשי תקשורת לישראל, לייצר עזרים

ולכולי, כאשר רק בקניית מודעות בחו"ל אנחנו נשקיע סדרי גודל של בין 10

ל-12 מיליון דולר. מעבר לזה יהיה, כמו שאמרתי, הנושא של ארוח בארץ.

שוב, ארוח בארץ זה לא רק מה שמשרד התיירות מוציא מתקציבו, אלא זה מה

שנותנת "אל על" בכרטיסים ל-3,000 אנשי תקשורת ומחליטנים ואלה שיתארחו

על-ידי המשרד, ואת זה צריך לתרגם למחיר כרטיס טיסה, ומה שנותנת התאחדות

בתי המלון או בתי המלון הבודדים שמארחים בכמעט עשרות אלפי חדרים את

אותם אנשים שיגיעו לארץ לקראת שנת 2000 שאנחנו מצפים מהם שהם יהיו

המארגנים או מחוללי התנועה בעקבות הביקור שלהם לישראל.
היו"ר אמנון רובינשטיין
כמה סך כול ההוצאה, לא רק מודעות בעיתונים?

כמה יעלה מבצע שנת 2000?
שבתאי שי
אנחנו כמשרד תיירות בשנת 1999 נוציא למעלה

מ-130 מיליון שקל, אבל זה כולל גם

אדמניסטרציה. אני לא יודע אם אתה כולל את זה שהלשכה שלי בלונדון פועלת

כדי להביא תיירות ועדיין אני משלם את המשכורות של העובדים הישראלים

והזריס שם. קשה לבודד ולכן לקחתי את הסכום המיועד למודעות למשל, שזה

הדבר הכי קל. אם אני מנכה את הוצאות המינהלה, זה יהיה יותר מאשר 100

מיליון שקל שיוצאו על שיווק בשנה הבאה בחו"ל.
שמואל צוראל
אני מניח שהתאחדות בתי המלון תתייחס לנושא

המחירים, אבל יש מרכיב אחד שצריך לזכור אותו

וזה מרכיב המיסוי הכבד הנמצא בתוך חבילת התיירות הישראלית. חרף העובדה

שזה נראה שהיא כביכול משוחררת ממס, כי תיירים לא משלמים מע"מ וכולי,

מחקר שנעשה לא על ידינו ולא ביוזמתנו אלא על-ידי גוף חיצוני שניסה

להשוות את מרכיב המס בחבילת התיירות בין ישראל לבין מדינות אחרות

בעולם, קבע את ישראל כמדינה בעלת המרכיב הרביעי בעולם בנתח המס בתוך

חבילת התיירות.
היו"ר אמנון רובינשטיין
במה זה בא לידי ביטוי?
שמואל צוראל
זה בא לידי ביטוי בגילום של ארנונה, במיסים

שמשולמים על עובדים, במיסים ותשומות. מבהינה

זו, כאשר טוענים על מחיר התשומה התיירותית, צריך לזכור שחלק מהתשומה

התיירותית היא מעשי ידינו, היא לא נס משמים והיא לא גזרה אלא היא חלק

ממהותה של מדינת ישראל. קשה מאוד להתחרות במחיר מול ארצות שבהן יש אפס

מיסוי או פטור ממיסוי או אפילו סיבסוד של אותו גורם כמו שזה אצל חלק

משכנינו.

בנושא התהליך השיווקי צריך לזכור דבר נוסף - ונשמח להעמיד אותו לרשות

הוועדה כי אצלנו הוא מרוכז בצורה יפה - וזה אותן כתבות או אותו כיסוי

תקשורתי שאותו ציינת שהוא לכאורה חסר. העובדה ש-400 כתבי תיירות זרים

ממוקמים בירושלים, עניינם הוא לא בתרבות, עניינם הוא לא בתיירות,



עניינם הוא דם, יזע ודברים מהסוג הזה. מבהינתנו המשימה היא קודם כול

להזים את זה, וזה לא פשוט, כי זה האתר השני בעולם, אהרי וושינגטון,

מבחינת כמות כתבי זרים המוצבים בו. צאו והישבו מה כל אהד מהם צריך

לייצר כדי להצדיק את שליחותו כאן ובאיזה חומרים הוא צריך לייצר את

זה.

מול כל הדבר הזה, התשובה היחידה שאנחנו מסוגלים לתת היא ארוח יזום של

עיתונאים וצוותי תקשורת וכדומה. משרד התיירות ארח בשנתיים האחרונות כל

שנה 3,000 אנשים מסוג זה. התוצאה שהתקבלה כתוצאה מהדבר הזה ניתנת

כמובן להצגה וניתנת כמובן לכימות. לא עשינו את זה אך ורק על נושאים

תיאורטיים אלא הרהבנו את היריעה. עשינו את זה על נושאים תרבותיים,

עשינו את זה על נושאי מזון, עשינו את זה על נושאי יין, עשינו את זה על

נושאי ארכיטקטורה, עשינו את זה על נושאים שאמורים לשקף שיגרה קיימת

בעולם.

לפני יומיים סיימנו פעולה שלקה לנו עשר שנים להשיג אותה, וזה לשכנע את

כנס ארגון כתבי התיירות של ארצות-הברית להתכנס ולקיים את כינוסו

בישראל. הגיעו כ-300 כתבים מהסוג הזה. היבול המיידי שאנחנו מקווים זה

שמתוך מסגרת מערך השיווק שאנחנו מציבים, נקבל תמורה בשווי של מעל 15

מיליון דולר בשווה ערך לכיסוי תקשורתי שיינתן. זאת אגב תפוקה של שנה

רגילה, אם מתרגמים את שטחי הכתבות ואת שטחי הפרסום.
אלי גולדשמידט
איפה בנתח השיווק הפעילות הקונקרטית לגבי

התיירות הצליינות של שנת 2000? זאת אומרת,

קשר עם הוותיקן, עם כנסיות, איפה העניין הזה בא לידי ביטוי?

שמואל צרראל; אנחנו קבענו את האסטרטגיה שלנו בנגזרת של
שני דברים
מהמקום שבו ישנה את הייתכנות

הטובה ביותר, ושיש בה גם את הערך הבר-קיימא. לא שנת 2000 ולאחריה כלום.

כתוצאה מזה הונח תיק הזדמנויות ויכולות, וכמובן לפי מה שאנהנו רוצים

לאפשר. נקבעו מדינות יעד עיקריות והן: ארצות-הברית, גרמניה, צרפת,

איטליה, ובגל שני מדינות דרום-אמריקה, מדינות נוספות אירופה, ובגל

שלישי קיימות מדינות שאנחנו אומרים שאין בהן שום יתרון יחסי מבחינת

צליינות למרות שיש בהן יתרונות אחרים. לסקנדינביה אין שום יתרון יחסי

מובהק בנושא צליינות.

שבתאי שי; אנגליה לא מודעת לזה.
שמואל צוראל
באנגליה אנחנו נפעל על ערכים אחרים.

שבתאי שי; המשמעות של שנת 2000 מבחינה דתית היא קטנה

מאוד שם. זה אובייקטיבי. עשו שם סקר ושמונים

אחוז מהאוכלוסיה לא מקשרת בין שנת 2000 לבין הולדת ישו, ביומן זה פשוט

תאריך של מסיבת כריסטמס. זאת עובדה.

שמואל צוראל; אסור לטעון בעולם הנוצרי ולראות בוותיקן

ובקתולים חזות הכל. אנחנו נהנינו תמיד

וכנראה שנמשיך ליהנות הרבה יותר מבחינה פרוטסטנטית, צפון אמריקאית

וגרמנית, מאשר מהתנועה הקתולית.



אלי גולדשמידט; זה גם בהקשר של שנת 2000?

שמואל צוראל; גם בהקשר של שנת 2000. בשנת 2000, ביחס

לקתולים, נפתה פשוט הלון הזדמנויות. הקתולים

בפולין, זה לא בדיוק בראש מעיינינו, אבל 50 מיליון קתולים בארצות-הברית

הם בראש מעיינינו. זה אמור גם לגבי דרום-אמריקה. עד היום היינו הסומים

פוליטית. שנת 2000 מאפשרת לראשונה דיאלוג מתקבל על הדעת ברמה מתקבלת על

הדעת עם התנועה הקתולית כי ישנה איזושהי הפשרה ביהסים.

היו"ר אמנון רובינשטיין; אתם מקיימים דיאלוג ישיר עם הכנסיות?

שמואל צוראל; ישיר, עד רומא. הדיאלוג כרגע בארצות-הברית

מתנהל לפי פרמטר סוציו-אקונומי של כנסיה

במינימום גודל של 500 איש.

שבתאי שי; השר היה אצל האפיפיור לפני מספר הודשים.

בהמשך לזה ירדנו למטה לקרדינאלים, לקרדינאל

של ניו-יורק, לקרדינאל של פריס. זאת אומרת, ירדנו עם ההנחיות שלהם, של

ההצר מסביב לאפיפיור, מנהלת ה-2000 שלנו הייתה כבר פעמיים ברומא

בוותיקן. זאת אומרת, יש לנו קשר ישיר איתם ויש הנהיות שיורדות למטה,

ואנשים שלנו בשדה פוגשים את הבישופים שם. אנהנו מנסים לארגן כנס

בישופים בשנה הבאה.

אלי גולדשמשידט; מעבר לעניין הזה של שנת 2000 במובן השיווקי,

אתם גם יוזמים אירועים נוצריים במדינת ישראל

בשנת 2000?

שבתאי שי; זה תהום שהוא קשה מאוד כרגע.

אלי גולדשמידט; אני רוצה לשמוע עליו. זה מאוד מעניין. לא

התכוונתי לעלות על שום מוקש, אבל אם עליתי

על זה, אנא.

צבי ויינברג; מדובר עכשיו על שנת 2000 וזה השוב שתהיה

פרסומת באירופה. אני מוכרה לומר שבעיני אהת

הדוגמאות המובהקות של כשלון המשרד שלך הוא שאהרי 50 שנות קיום של

מדינת ישראל, מתוך חמשת מיליון יהודים בארצות-הברית וכ-400 אלף בקנדה,

עד היום סך הכול הגיעו ארצה כ-15 עד 18 אהוז מהיהודים. היהודים לא

באים.

אם אתה רוצה להשקיע כספים, ואתה משקיע כספים, אתה צריך לעשות זאת לגבי

התיירות הלא יהודית, מה שלא עשיתם במשך תקופה כל כך ארוכה. אתה צריך

להתייחס לזה באותה הצורה ובאותה ההשיבה כמו לגבי התיירות של הצליינים

הנוצרים. למה לא תיירות של יובל 50 במקום שנת 2000? גם זה וגם זה

כמובן.
אבי רוזנטל
בעולם, כשמדברים על שנת 2000, מדברים על באג

2000 ואצלנו המקביל של זה הוא נתבייג 2000.

בגדול, שנת 2000 היא הזדמנות. היום בישראל יש כ-40 אלף חדרי מלון, שזה

עליה של כ-15 אהוז בשלוש השנים האחרונות ואנחנו מקווים שעד שנת 2000



יהיו בערך 45 אלף חדרים. בתוספת עוד חדרי ארוח ומקומות לינה אחרים,

אפשר להגיע ל-60 אלף. זה יכול לענות אם וכאשר יגיעו ארבעה מיליון

תיירים לישראל בשנת 2000.

לגבי הנושא של שנת 2000, להבדיל מאירועים אחרים, היא לא נתונה רק

לשליטת מדינת ישראל וממשלת ישראל, ובזה יש סיכוי שבאמת יגיעו אנשים

בכמות יותר גדולה. אני לא יודע עכשיו לנבא את המספר, אבל זהו אירוע

עולמי, ואם ברומא מדברים על כך שיגיעו 30 מיליון אנשים ורק חמישה

אחוזים יחליטו ממקומות מרוחקים לנסוע עוד צעד אחרי שהם באו מדרום

אמריקה ומארצות הברית, יש סיכוי שנעלה במיליון מעבר ל-2,3 מיליון

הרגילים, ואנחנו יכולים להגיע למספר של שלושה מיליון ומעלה תיירים

שיבואו לישראל.

הנושא של המחירים, אני אגיע אליו בסוף כי לפי דעתי המחירים זה לא

העניין.
אלי גולדשמידט
למספר הזה של תיירים יש היום היצע מספיק של

חדרים בארץ?
אבי רוזנטל
אני אומר שעכשיו יש 40 אלף חדרים ועומדים

להיפתח עוד בתי מלון וכולם במקומות

מבוקשים.

מבחינת שיווק, משרד התיירות וגורמי הענף השתדלו לצאת מוקדם ככל הניתן

בכל המבצעים האפשריים, ואני לא אחזור על מה שהם הזכירו.

לגבי הנושא של המלונות. נעזוב את גובה המחיר ונדבר על המחירים עצמם.

המלונות, לאחר התלבטות והתחבטות יחד עם סוכני לשכת מארגני התיירות

הנכנסת לישראל, החליטו לפני חודשיים - נדמה לי באוגוסט - לצאת בחוברת

מחירים לשנתיים וחצי. זאת אומרת, לפרסם את המחירים של המלונות באוגוסט

1998, החל מפברואר 1999 עד פברואר 2001, וזאת מתוך מגמה למתוח את שנת

2000 ממה שנקרא פסחא-איסטר 1999, עד איסטר 2001, שלא יבואו כל השלושה

או החמישה מיליון באותו יום היחיד, ב-25 בדצמבר 1999 או ב-1 בינואר

2000. אנחנו יצאנו לרבר הזה על-מנת לאפשר חבילות תיירות שיוצגו כבר

בירידים הקרובים, כפי שציין כאן מנכ"ל משרד התיירות, וזאת בהשקעה

גדולה.

הצענו שיצאו ראשי הענף בצורה זו או אחרת או באירוע מרכזי של נוצרים

בארצות-הברית, שם במאי תתקיים תערוכה, ושהם יעברו בין עשר הערים

המרכזיות באירופה ובארצות-הברית ויגידו שאנחנו פה, אנחנו מופקדי על שנת

2000, לא בגלל שאנחנו רוצים אלא בגלל שכל המקומות הקדושים נמצאים כאן.

כל הנושא הזה מחייב שיתוף פעולה בינינו לבין הפלשתינים ובין הירדנים,

כי מי שיבוא לישראל כצליין לא יעצור בירושלים אלא ירצה ללכת גם לבית

לחם ולנהר הירדן. זה גם לא יהיה הפוך, שהוא יבוא אליהם ואחר-כך אלינו,

למרות שהוא לא יכול להיכנס אליהם מבלי להיכנס אלינו. זאת אומרת, צריך

כאן שיתוף פעולה אזורי כללי.

לגבי המחירים. הנושא זה הרי היצע וביקוש. אין פה מי שיפקח ומי שלא

יפקח. יש עוד כלל. מלונאי אף פעם לא ימכור את הלילה של אתמול כי הוא

הלך. זה לא שאחרי כן הוא יעשה הנחה או שהוא יוריד את המחיר. אם הוא



רוצה לעשות את זה, הוא הייב לעשות זאת לפני כן. מי שפותח היום את

העיתונים רואה מבצעים אדירים לישראלים באילת ואפילו עם טיסות, ילדים

חינם, יש ילדים שבאים וההורים שלהם בהינם. יש מבצעים ממבצעים שונים. יש

היום 16 ומשהו מיליון לינות בישראל ומהם כהמישים אחוז הם של ישראלים.

אם אנחנו מדברים על המחירים של הישראלים, המלונאות בישראל היא כזאת

שאילת נלחמת בים המלח, נלחמת בירושלים, נלחמת בטבריה, נלחמת בתל-אביב

וכולם יחד נלחמים בקפריסין , בתורכיה, במלטה בכל מי שקצת בסביבה,

ומצליחים. חעובדה היא שבכל שנה עולה ב-15-10 אחוזים מספר הישראלים

הלנים במלונות בארץ.

לגבי תיירים מחו"ל. אנחנו אף פעם לא נהיה מצרים, לא קפריסין ולא

תורכיה. רק להזכיר את אגרות השיווק שמשלם כל חדר עבור כל טלויזיה

וזכויות היוצרים ואחרי כן לחברות הכבלים, אגרת כשרות ומשגיחי כשרות

וכולי. אני אומר שזה היצע וביקוש והמלונות יקהו את המחירים שהם יכולים

לקחת. על-מנת לקדם את עצמם, הם יעשו את החבילות המתאימות.

אני רוצה שתבינו עוד דבר. אנחנו יצאנו עם המחירים, והנה אחרי חודש

הדולר השתנה וכל המטבעות באירופה השתנו. באופן כללי מה שקורה הם דברים

שהם לא בשליטתנו.

צבי ויינכרג; התיירים משלמים בדולרים ולא בשקלים, נכון?

אבי רוזנטל; נכון.

היו"ר אמנון רובינשטיין; הסקר הזה שהתפרסם ב'אקונומיסט' שתל-אביב היא

העיר השנייה ביוקרה בעולם, מישהו אמר לי

שהוא לא נכון.

אבי רוזנטל; נכון.

היו"ר אמנון רובינשטיין; למה אין פרסום רשמי? זה הרי גרם נזק עצום.

אבי רוזנטל; יש פרסום. את ההכחשות תמיד עושים בשקט.

פנינו וביקשנו שהם לא יפרסמו בלי להתייעץ

איתנו לפני כן. הם לקחו מלונות אצלנו שהם היקרים ביותר, הישוו אותם

לפחות יקרים שם, ואז יצא כל העיוות הזה.

במונדיאל בצרפת, בכל עיר - אני לא רוצה להגיד כל עיר קטנה - העלו את

המחירים ב-250-200 אחוז ואף אחד לא אמר כלום וכולם חיפשו חדרים ללון

בהם. מבחינת שנת ה-2000, זה כמו האולימפיאדה של בערך שנה ושנתיים.

למרות זאת, בחוברת המחירים שאמרתי כאן, לא הועלו המחירים ביותר מ-6-5

אחוזים.

רון אילון; הערה לעניין המחירים. אני חושב שמחירים

גבוהים זה בסך הכל טוב לתעשיית התיירות

הישראלית.

עמי אתגר; רציתי להתייחס לשיווק בצורה שהוצגה כאן.

מעבודה שאנחנו ביצענו, והרבה כלכלנים סמכו

עליה את ידיה, אנחנו מכירים מהמספרים שמדברים עליהם שהאפשרות להגיע



לתוספת של חמישים אלף מקומות עבודה וגידול של שלושה אהוז בתוצר, היא

מארבעה מיליון תיירים.

נושא השיווק, זה שינוי שהוא דרמטי במה שהתיירות הנבנסת יכולה לעשות

לכלכלה הישראלית. מתוך הכרות של הנתונים, כפי שהם היו בשנים 1994

וב-1995 - ונכון שהיו אלה גם שנים של הסכמי השלום - אנהנו יודעים

שהמספר של ארבעה מיליון, הוא מספר שכל הכלכלה הישראלית יכולה להתייהס

אליו עם הידיעה על האוצרות התיירותיים שיש לנו כאן כמוצר, שהמספר של

ארבעה מיליון הוא מספר שלא נמצא בשמים.

להערכתנו במציאות היום, כאשר יש תפוסות בבתי מלון של 56 אחוזים והרבה

השקעות שהתבצעו במשק להכנה של תשתיות לארבעה מיליון תיירים, אין מענה

בהיקף התקציבים שקיבלו לנושא השיווק. זו החמצה מאוד דרמטית ומאוד

גדולה, במיוחד אחרי הסכם השלום. מדברים על מסע פרסום של 12 מיליון

דולר. אם אני אתייחס לכך שיש קרנות שיווק שבתעשיה מגיעות לסכומים

שעוברים את המאה מיליון שקלים, אנחנו כסוכני הנסיעות נמצאים עם קרן

שיווק שמשווקת מוצר כל כך אטרקטיבי עם סכומים שעמדו בשנה האחרונה על

חמישה מיליון שקלים בתעשיה, ובתיירות אלה הם סכומים שלא קיימים, ואנחנו

עוד לא יודעים איזה מענה נקבל ממשרד התיירות.

עם כל הכבוד למשרד התיירות שמביא 3,000 אנשים, סוכני הנסיעות משקיעים

ב-15 אלף מקבלי החלטות שהם מביאים מדי שנה בשנה לישראל, והם נמצאים

בשטח בהיקפי עבודה מאוד גדולים ובהרבה מאוד מקרים בתקציבים כאלה

מצומצמים, הרבה פעמים יותר נכון בכלל להתייחס למכר ולא לפרסום, כי מי

יכול לעשות בכלל פרסום במספרים כאלה כאשר אנחנו יודעים כמה עולה פרסומת

בטלויזיה ובעיתון. כנגד זה הפעילות שמתבצעת בשטח, יכולה להתבצע עם סיוע

כל כך נמוך והאטרקטיביות של המשק הישראלי היא כל כך דרמטית. פנינו

לוועדת הכלכלה לקיים ישיבה ביחד עם ועדת הכספים כי אסור להשאיר את

תקציבי השיווק, במיוחד אחרי ההסכם הפוליטי שנעשה.

מחירים בגדול למדינת ישראל שהיא מדינה יקרה, אנחנו לא רואים בזה דבר

שהוא יכול להיות מנותק מהמציאות הכלכלית הישראלית. זו שאלה של ביקוש

והיצע. היו מצבים שאנחנו הורדנו מחירים יחד עם המלונות. בחורף האחרון

אנחנו מכרנו את מדינת ישראל בחבילה ב-999 דולר, שכללה טיסה

ניו-יורק-תל-אביב-ניו-יורק עם שבעה לילות במלון .BBנכון שלא היו לנו

ביקושים גדולים, אבל עשו לזה מסע פרסום כזה או אחר. אנחנו מאמינים

שהמוצר של שנת 2000 בכל החלקים שלו הוא מוצר בהחלט אטרקטיבי במיוחד

שנכנסנו לתהליך שלום. בסופו של דבר המחירים ייקבעו בהחלט לפי ביקוש

והיצע, אבל אנחנו מבקשים להתייחס לנושא של השיווק בצורה אחרת לגמרי.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני חושב שנאמרו כאן דברים חשובים. אני חושב

שהסכום הזה הוא סכום נמוך בצורה יוצאת

דופן.

דרור שלומי; הפלשתינים במסגרת התוכנית התלת-שנתית

שמכינים ופונים למדינות התורמות, הכינו

תוכנית בהיקף של כ-200 מיליון דולר לנושא התיירות כשהם מתמקדים

בבית-לחם, אבל קצב המימוש של זה הוא בסך הכול נמוך.



אלי גולדשמידט; הם יקבלו מימון מלא של כל ה-200 מיליון?

דרור שלומי; הם יקבלו מהבנק העולמי 25 מיליון דולר, וכן

יקבלו מהמדינות התורמות.

מדובר על פעילות בתחומי התשתית, מדובר על ארגון של אירועים גדולים,

מופעים גדולים, מדובר כמובן על הנושא הדתי. יש אדם, דוקטור נביל קאסיס,

שמונה מטעם היושב-ראש ערפאת שהוא מקיים את הפעילות ויש ועדה

מניסטריאלית בראשות כמה מהשרים הפלשתינים שהם משתפים ופועלים במסגרת

הזאת. לצערנו שיתוף הפעולה עד עכשיו היה כמעט אפסי. במקרה אתמול הייתה

הפגישה הראשונה - ומנכ"ל מנהלת 2000 גם נכה בה והוא יוכל להוסיף -

והוהלט על איזשהו מנגנון של שיתוף פעולה.

אני אגיד במה אנחנו כמערכת ישראלית מתמקדים. אנחנו מתמקדים למעשה

בכניסה לבית לחם. מי שיודע איך היא נראית היום, כשהיא משלבת את כל

המשתמשים, בעיקר תנועת פועלים עם הרבה מכוניות ורוכלות, ויש שם כמות

גדולה מאוד של לכלוך. שם מדובר על הרחבה של כביש הכניסה, שינוי של

המחסום, יצירת איזושהי הפרדה בין הפועלים לבין התיירים תוך מתן העדפה

ברורה לכל נושא התיירות, הכשרה של ציר מקביל לפועלים ומגרשי חניה. הדבר

הזה מתחיל עכשיו לזוז, אבל יש לו גם באופן טבעי איזשהן בעיות תקציביות

וגם בעיות סטטוטוריות.
היו"ר אמנון רובינשטיין
הפגישה הייתה טובה אתמול?
דרור שלומי
כן. בסך הכול אני חושב שהפגישה הייתה טובה.
יוסף לוי
הפגישה הייתה עניינית. הועלו מספר נקודות

והוהלט בסופו של דבר שאנחנו נמשיך את הקשר

עם הקבוצה בראשותו של נביל קאסיס על-מנת להעלות נקודות משותפות, נקודות

היכוך, כדי שאפשר יהיה ליצור איזה מכניזם לשיתוף פעולה רציף, ליצור

איזשהו גוף משותף, שעדיין לא הוחלט עליו, אבל הוחלט שיהיה המשך של

שיתוף פעולה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
הם לא יוכלו להסתדר ללא שיתוף פעולה. הרי לא

תהיה תיירות לשם בלי שיתוף פעולה עם ישראל,
יוסף לוי
ברור להם לגמרי שהאינטרס הוא הדדי ושהם לא

ירכלו להסתדר בלי שיתוף פעולה. ברור להם

שיהיה להם הרבה יותר קשה להסתדר בלי שיתוף פעולה.

אנחנו כמנהלת 2000 אהראים למעשה על בחינת ההכנות של כל האספקטים במדינת

ישראל לשנת 2000. עלה כאן נושא השיווק, אבל אני לא אתייחס אליו. אני גם

לא אכביר מלים על כלל ההכנות, ואם תרצו, אפשר יהיה לעשות הצגה נפרדת

בנושא. המנהלת יחד עם משרד התיירות מובילים נושא של הכנת האירועים בשם

מדינת ישראל לשנת 2000. האירועים האלה הם אירועים משלימים לאירועים

הדתיים, למיסות הגדולות, לכינוסים הדתיים הגדולים. אלה הם לא אירועים

דתיים, אבל בהחלט אירועים עם זיקה נוצרית. אנחנו מרחיבים בצורה

משמעותית את חבילת התיירות, וזה הלק בהחלט מהמנוף השיווקי. אנחנו

עובדים יחד עם מינהל השיווק. אנחנו נכין תוכנית אירועים רוטינית, שגם

סוכן נסיעות יוכל להכניס אותה לחבילת התיירות שלו, ואנחנו מקווים להציג

את שנת 1999 בקרוב, כאשר התוכנית של שנת 2000 נמצאת כרגע בגיבוש ואנחנו



נקיים בארץ כנסים על-מנת להחדיר את תודעת האירועים. אנחנו עוסקים כרגע

מול משרד התיירות על-מנת לתקצב את האירועים. לא מדובר בסדרי גודל של

שנות ה-50, אבל בהחלט אני מקווה שיהיה מספיק תקציב על-מנת לסייע

לאירועים שאמנם צריכים לעמוד על רגליהם הם, אבל הלק מהאירועים יצטרכו

לקבל איזשהו סיוע.

היו"ר אמנון רונינשטיין; אתם פונים באופן מיוחד למגזר של חבר העמים

ורוסיה?
יוסף לוי
בהקשר של מה?

היר"ר אמנון רובינשטיין; של שנת 2000. אנחנו מכינים חוק שיגביל את

ההתעללות בשדה התעופה. עברה אתמול לקריאה

ראשונה הצעת חוק, במקרה היא שלי, שלא תאפשר את העניין הזה שלמשל באה

מישהי לשדה התעופה, אבל אומרים לה שהיא נראית פרוצה ושתחזור לרוסיה. זה

לא יהיה.

יוסף לוי; היות שהעלית את נושא נתב"ג, אני לא ארהיב

פה, אבל נתב"ג מטופל לדעתי בצורה יסודית
בשני תחומים
תחום של התשתיות, להרחיב תשתיות על-מנת להקל את תנועת

האנשים, וגם בתחום של פרוצדורות ונהלים.

היו"ר אמנון רוכינשטיין; בתחום האירועים, אתם לא מתכננים משהו

לצליינות רוסית? היא הרי שונה לחלוטין גם

באופיה.

יוסף לוי; אנחנו מתכננים אירועים עם זיקה לנושאים

דתיים, אבל אנחנו לא הולכים לההליף את

האירועים הדתיים שמתפרסמים בימים אלה. למשל, הקלנדר הקאתולי עומד להיות

מפורסם בימים אלה. וכל כנסיה בארץ הקימה איזשהו גוף שמטפל במאמינים

שלה. הכנסיה הקאתולית, יש לה מינהלת 2000 והיא עומדת לפרסם תוך חודש את

האירועים שלה. אנחנו לא עומדים להחליף את האירועים הכנסייתיים. זה גם

מאוד רגיש. אנחנו עושים אירועים עם זיקה, עם איזשהו מימשק.

יורי שטרן; אני רוצה להזכיר לך שישבנו עם ורדית והקמנו

תת-ועדה דווקא לנושא הזה של יצירת אירועים

למגזר הרוסי, לדוברי רוסית, והיו מספר רעיונות של פסטיבלים ואירועים

שהם לא דתיים שימשכו קהל, כמו למשל תיאטרון "גשר". גם בכנסת הייתה

ישיבה כשניסינו לגבש כמה רעיונות ואני מקווה שהלק מהם יהיו ישימים,

כולל מה שקשור ליריד הספדים בשנת 2000, כאשר אמרנו שאת יריד הספרים

בירושלים נהפוך לאירוע עם ספרות דתית, כלומר, משהו שיותר קשור לאירוע

2000 והנדבך הרוסי יהיה שם מאוד רציני.

צבי ויינפרג; האם דיברתם עם נציגי הכנסיה הפרובוסלבית

בארץ?

יוסף לוי; כן, בוודאי. זה בשוטף.



גדעון עזרא; אני מבקש לדבר על שלוש נקודות.

הנקודה הראשונה שאני רוצה להעלות היא שיתוף

הפעולה הפלשתיני-ישראלי והצורך לפי דעתי בהורדת המחסום בבית להם באופן

מיידי. אני מעלה את הנושא ונמצא כאן נציג מתאם הפעולות בשטהים. כולנו

יודעים שרצחו במעיין אורה תושבים מבית לחם מבלי שהם עברו בכלל במחסום

וכל המחסום הזה לפי דעתי, יותר ממה שהוא משרת הוא מזיק, ואני מוצא

לנכון לומר שזה צריך להיות מבחן ראשון. אין דבר יותר חשוב מהדבר הזה.

הרושם שעושה המחסום הזה על כל תייר שמגיע לישראל, זה רושם נוראי. אני

אומר שצריך לקבל בעניין הזה ההלטות אמיצות ומהר. זה דבר שיווקי ממדרגה

ראשונה. אני הושב שזה צריך להיות גם במקומות אחרים, אבל להתהיל בבית

לחם. תדעו לכם שכאשר יש סגר, מי שלא נכנס לארץ, אלה הם בעלי הרשיונות

שפוחדים לאבד את הרשיונות, אבל כל השאר נכנסים.

הנושא השני הוא כניסה של תיירות שמתבססת בעיקר על לא יהודים. אני מבין

שרוב התיירות הנכנסת היא לא פשוטה מבחינת הבדיקות הביטחוניות. בשיטות

הנהוגות בתיירות הממוצעת הנכנסת לישראל, אנחנו לא נוכל לעבור בשלום את

שנת 2000. צריך לפי דעתי להיערך כבר היום בנושא הבדיקות הביטחוניות

ולהיערך בצורה חכמה יחד עם סוכני הנסיעות ואהרים. אם זה לא ייעשה, זה

יהיה אסון. אני ממשיך לקבל התייחסויות כאלה ואחרות וכולם צודקים, אבל

אני חושב שהתיירות בגדול נפגעת בצורה רצינית מאוד. אם לא ייעשו שיעורי

בית בנושא הזה, על הדבר הקטן הזה ניפול בגדול.

היו"ר אמנון רובינשטיין; זה לא רשות שדות התעופה אלא זה שירות

הביטחון.

גדעון עזרא; זה רשות שדות התעופה ו"אל על". כל אחד

בתחומו יודע בדיוק על מה אני מדבר. בנושא

הזה אין לנו ברירה וצריך לעשות מהפיכה.

הנושא השלישי מתייחס לאתר הטבילה קאסר אל יהוד. אני קורא לממשלת ישראל

לאפשר לתושבי הבקעה לנהל את האתר הזה לאלתר. זה אתר חשוב, אתר שיתפוס

גובה.

עמי אתגר; יש החלטה מלפני קצת פחות משבוע, שפותחים את

זה בהדרגה. ראש-הממשלה הסמיך את השר קצב

לנהל משא ומתן. הכוונה בהדרגה היא שבמקום שלושה אוטובוסים בשנה, יתחילו

לאט לאט ברשיונות לסוכני נסיעות להתחיל להפשיר את זה. אתם יודעים את

הבעיה שקיימת שם.

גרשון פז טל; אני מייצג איגוד שהוקם בשלוש השנים האחרונות

לתחום של ראיה מקצועית בנושא התיירות ולגרום

לישראל כלכלה תיירותית. אנחנו קבוצת אנשים כלכלנים, אנשי מקצועות

חופשיים, ששמנו לנו למטרה ליצור כלכלה תיירותית לישראל.

קיימתי שיחה מקדימה עם מספר חברי כנסת ועם יושב-ראש הוועדה, כי נראה לי

שמה שקורה כאן זה פני התיירות לישראל. מי שנמצא פה למעשה מייצג את

הגורמים הסקטוריאלים של ענף התיירות בישראל. לא בגלל מלונות מגיעים

לישראל, לא בגלל סוכנים מגיעים לישראל, לא בגלל התעופה מגיעים לישראל,

אלא מגיעים לישראל בגלל מה שנקרא השטח, אטרקציות, מוטיבציות תיירותיות

שקיימות, ואנשי השטח פשוט לא קיימים כאן. לא עיריית נצרת, לא עיריית



עכו, לא אנשי עמותות בשטח, אם זה גליל, אם זה נגב, אם זה אילת, אם זה

מקומות אהרים. הם פשוט לא נמצאים כאן. הם למעשה צריכים לגרום לכך

שתיירות תגיע לישראל. מה רוצים ממשרד התיירות? משרד התיירות, במגבלות

שיש לו, עושה את הדברים שהוא צריך לעשות. יותר או פחות, בתקציבים כאלה

או אחרים, אבל הוא עושה את הדברים שהוא צריך לעשות. הדברים שאני חותר

אליהם כרגע הם שיש פה בעיה במבנה המערכתי של התיירות בישראל והמבנה

הקיים הוא מבנה סקטוריאלי, ואנחנו מדברים על מבנה שלא יסתיים בישיבה

הזאת, ואין לי כל ספק בכך, מבנה מערכתי, מבנה אזורי שלא קיים כאן. לכן

אנחנו מבקשים לדון בנושא הזה בסידרת דיונים כפי שהתחלנו בהם, על-מנת

לגרום לשינוי מבני, כי ההמשכיות בחוסר תיירים לישראל תמשיך משום שיש

עוד הרבה אנשים והרבה גורמים בארץ שלא משקיעים פרוטה בתחום השיווק

בישראל.

צבי ויינברג; מה אתה מצפה למשל מעיריית באר-שבע לעשות

בלונדון או בפריס?

גרשון פז טל; אני מיד אגיע לזה.

כשאנחנו מדברים על כך שאנחנו רוצים להבין מה

הסיבות לכך שלא מגיעים תיירים לישראל, רוצים שנשמע שהטרור ובעיות

הביטחון חם אלה שגורמים לכך, רוצים שנשמע שתהליך השלום הוא זה שמונע

מאנשים להגיע לישראל, אבל אנחנו מוסיפים עוד נתון אחד ואפשר לבדוק אותו

- לא קיימת במדינת ישראל תשתית שיווקית, לא רק של נציגות משרד התיירות

ב-22 מקומות בעולם, אלא תשתית שיווקית שהיא כוללת את כל האלמנטים

שנהנים בסופו של דבר מהתיירות. התיירות בסופו של דבר גורמת לשלושה
נושאים
היא גורמת לכלכלה תיירותית, על-בסיס כלכלי היא גורמת לדימוי,

וגורמת להסברת המסר הישראלי, ואת שלושת הדברים האלה לא עושים. איפה

אנשי משרד התחבורה? איפה אנשי משרד הדתות? איפה אנשי משרד המסחר

והתעשיה? איפה אנשי המשרד לאיכות הסביבה? לכולם יש יד ורגל בתיירות.

איפה משרד הפנים? משרד הפנים מוביל למעשה אלמנטים תיירותיים ביצירת

תשתיות פיזיות לתיירות, והוא לא כאן, והוא לא כאן בשלבים הראשונים.

אם אני אסקור מספר של כשלים ברמה הלאומית, נזכיר את בעיית התיירות

ב-3,000 שנה לירושלים, שהפך לכשל לאומי, התיירות לשנת ה-50, ואני לא

מאשים כאן רק את משרד התיירות כי '-ש עוד גורמים בשטח שלא עשו דבר למען

העניין הזה - ומשרד האוצר יושב מנגד ולא עושה דבר, כולל בנק ישראל

ומערכת המחקר שלו. שנת 2000 מבחינתנו היא למעשה שנה אבודה כי לא נערכו

אליה בזמן וברגע הנכון. אנחנו היינו מעדיפים לדבר על שנות ה-2000, כי

כל מה שאנחנו עושים היום לשנת ח-2000, יש לראות את זה כפעולה ארוכת

טווח שתשאיר את תוצאותיה במקום בצורה כזאת שאפשר יהיה להביע בצורה

כלכלית את הפעילות הזאת.

יש פה נתון מעוות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי מי נכנס לישראל.

רבותיי, זה מהווה מה שנקרא נקודת מבחן לכל הפעילויות שלנו. אם אומרים

שלישראל נכנסו 2,5 מיליון תיירים, זה לא נכון, זה עיוות. כמה מהם

תיירים באמת? כמה אנשי פיקוח או"ם? כמה אנשים ממשרד הביטחון שמגיעים

לכאן לשליחויות וכל מיני משלחות אחרות למיניהן? כשאתה הולך ועושה את

הבדיקה, כמה תיירים אמיתיים יש בישראל - כאלה שמשפיעים השפעה רציפה

שמשרד התיירות וסיטונאים לתיירות נכנסת מדווחים עליהם - אולי 800-700

אלף, וגם זאת הערכה.



דיברו לפני שנתיים על 25 מיליון תיירים שיגיעו לישראל בשנת 2000. לפני

שנה דיברו על 10 מיליון, היום מדברים על ארבעה מיליון. מאיפה המספרים

האלה? זאת לא בעיה רק של משרד התיירות. יש מה שנקרא חיזוי תיירותי, יש

בל מיני אלמנטים שעושים וגורמים לבך שיהיה חיזוי תיירותי, יש חיזוי

תיירותי בשיטת דלפי שמזמנים 25-20 מקצוענים מכל העולם, ולא מישראל,

עושים איתם סמינרים של חיזויים תיירותיים במומחים והם אלה שקובעים

בסופו של דבר אומדנים באלה ואחרים שאומרים שיגיעו בך ובך תיירים, וגם

זה שייך להיקף התקציבים. מה זה מאה מיליון שקל לפעילות שיווקית של

ישראל? זה טיפה בים.

עיקרי הדברים נמסרו לוועדה ונמסרו גם לעיתונות. אנחנו מבקשים שיתחיל

תהליך רציף של ועדת הבלבלה של הבנסת לפיקוח על פעילות הממשלה, לא רק על

משרד התיירות, בי אם על בל הגורמים שקשורים לעניין הזה, במובן על

פעילות שנת 2000. אנחנו גם הגשנו הצעת חוק לבצע שינוי מבני מערבתי

במערך התיירות הישראלי.

שי ירדני; גם אנחנו רואים שני צוארי בקבוק בתהליך. אחת

הבעיות שהועלתה באן היא הביטחון, והדבר השני

זה ביקורת גבולות. בל נוסע שעובר בנמל, נתקל בביקורת הגבולות גם ביציאה

וגם בבניסה, ואותו הדבר קורה בביטחון.

לגבי הביטחון. הביטחון עובד ברמה גבוה מאוד, בשרמת השירות שאנחנו

משתדלים לתת היא הטובה ביותר לבולם. אין מה לעשות בי אנחנו עובדים

בביטחון על-פי ההנחיות של גוף מנחח ולא תמיד אנחנו יבולים לשלוט על זה,

והרבה פעמים יש בעיות, ולא תמיד זה נעים, והתלונות שמגיעות הן בעקבות

זה. מבחינת הביטחון, בתהליך נוסע יוצא, לקבוצות לפחות, אנחנו משתדלים

לתת מענה גם חוץ-טרמינלי. הקמנו אתרי טרום-טיסה בחמישה אתרים ברחבי

הארץ או בשדות תעופה. אנחנו גם מנסים לתת מענה בבידוק של קבוצות מעל

שלושים איש בבל אתר ברחבי הארץ, בבית-מלון 3 במרכזים שונים, לשם מגיעים

האנשים שלנו ועושים שם את הבידוק הביטחוני ואז הקבוצה שמגיעה עולה

ישירות לאולם היוצאים ונחסכת כל ההשפלה או התהליך הלא נעים שבבדיקה

עצמה.
קריאה
סובני הנסיעות, בשיתוף עם הרשות, מבצעים את

הבדיקות הביטחוניות. עבדנו ביחד בנושא הזה,

שיווקנו את זה לסובני הנסיעות והרבה מהקבוצות עוזבות את ישראל באשר

הבידוק נערך בבית המלון. זה שירות יוצא מן הכלל לתייר שפתר הרבה מאוד

מן הבעיות של הבדיקה ביציאה.

היו"ר אמנון רובינשטיין; זה מצויין. אני שמח על זה.

שי ירדני; השנה השימוש בזה עלה במאה אחוז לגבי שנה

קודמת, והצפי שלנו הוא עליה נוספת בשנת 1999

ו-2000.

דבר נוסף הוא נושא מכונות השיקוף באולמות עצמם שיחליפו את השאלות או את

החטטנות המסוימת שנמצאת בבל אחד מנקודות הביקורת האלה. מכונית השיקוף

יתנו מענה מיידי לכמות כזאת או אחרת של תיירים בעיקר.



יורי שטרן; זה עונה אוטומטית על השאלה מי ארז לך את

המזוורה.

שי ירדני; יש בעיה שאנחנו נתקלים בה, וזה נושא ביקורת

גבולות. אנחנו מבקשים הקלות הן בכניסה לארץ

והן ביציאה מהארץ, הן בבניסה של הזרים והן ביציאה של הישראלים, וזה

בהתאמה. בל מה שיביא להקלה בבדיקה עצמה, ימנע צואר בקבוק חמור מאוד

במיוחד בבניסות לארץ.

יורי שטרן; אני חושב שהנושא הזה של שנת 2000 הוא אחד

הנושאים המרכזיים בכלל בהתפתחות המשק

הישראלי. יש לנו היום גורמים מעטים שאפשר להפעיל אותם כדי לצאת

מהמיתון, גורמים שאיכשהו הם בידינו. התיירות, כפי שהיא הייתה אחד

הענפים שגרם למיתון בעקבות הירידה בתיירות, כך התיירות יכולה להיות

לקראת שנת 2000 ואחריה, אחד מהמנופים ליציאה מהמיתון. לצערי אנחנו לא

שמים דגש וגם במשרד האוצר לדעתי אין התייהסות לדרישות הענף באחד הדגשים

שמאפשרים לנו לצאת מהמצב העגום שבו נמצא המשק כולו. יש פה כל מיני

צדדים בין-לאומיים שהם חשובים מאוד, שהם אינם רק כלכליים, יש דברים

פנימיים כמו עצם העובדה שנצרת היא אחד משלושת המוקדים של שנת 2000 וזו

פשוט הזדמנות לתת לאוכלוסיה הערבית במדינת ישראל דחיפה רצינית בתחום

הכלכלי כולו. זה שאנחנו מסתכלים על זה כאחד הסקטורים ואחת התוכניות

הרבות, זה פשוט לא נכון. אנחנו מחמיצים הזדמנות היסטורית למשק ישראלי

ולמעמד של מדינת ישראל בעולם כולו. כאשר משרד התיירות מגיע עם הדרישה

שלו עם ההצעות שלו בתהום השיווק, הן כבר קוצצו מראש ויש פה צנזורה

עצמית.

היו"ר אמנון רובינשטיין; האוצר בולם אותו.

יורי שטרן; זו פשוט טעות חמורה. למדינת ישראל יש כמה

הזדמנויות היום להפעיל בקצת כסף ממשלתי את

המערכת הכלכלית כולה ולהניע אותה. אסור שזה יוחמץ ואני מקווה שבדיוני

התקציב - ויש קבוצה קטנה של חברי כנסת שהתארגנו במעין שדולה לתיירות -

אנחנו נצליח לשנות את סדרי העדיפות בתקציב המדינה לשנת 1999 בהתאם

לחשיבות האמיתית של התיירות באותה שנה ובשנה שלאחריח. אני לא מסכים עם

כך שהחמצנו את שנת 2000, אני חושב שלא החמצנו. אני עוקב אחרי זה ואני

חייב לומר שבשנה האחרונה הפערים שהיו למשל בתחום התשתיות ובתחום

ההתארגנות, צומצמו בצורה מדהימה. הם נשארו עוד, ולא הכל נסגר, אבל עצם

קמת המינהלת וההתארגנות במשרד התיירות שהייתה לקראת שנת 2000 - וחבל

שלא הייתה שנתיים-שלוש לפני כן - בכל-זאת היוותה קפיצת מדרגה בהתארגנות

שלנו. היום כבר אי-אפשר להגיד שמדינת ישראל איננה ערוכה, כי היא ערוכה

בהרבה תחומים, למרות שנשארו לדעתי שלושה תחומים שהם באמת בפיגור
ובפיגור שקשה מאוד לסגור אותו
(א) שיווק, כי שיווק דורש זמן. המודעה בעיתון או הסרט הקצר בטלוויזיה,

אם זה יצא שבוע לפני חג המולד, מה זה כבר יעשה? אבל כל אחד מאיתנו

שרואה בטלוויזיה הישראלית את הפרסומות של קפריסין, של יוון

ותורכיה, שואל את עצמו האם מדינת ישראל, לקראת שנת 2000 לפחות,

מפרסמת את עצמה ככה, כמו המדינות הקטנות האלה, שמבהינה כלכלית הן



לא מתקדמות מאיתנו אלא להיפך. שיווק זה לא דבר שאפשר לפצות על

הפיגור ברגע האחרון.

(ב) כל הנושא של טיפול משרד הפנים באשרות כניסה וכולי. יש פה סוגיות

קשות מאוד, אבל אם לא נפתור אותן, העסק אבוד. כל מה שהשקענו

בתשתיות ובהיערכות, גם אם ניתן עוד מאה מיליון שקל בשיווק, נפסיד

את הכל אם לא נשנה את מערך האשרות. מי הזכיר לנו את זה טוב יותר

מאשר ועד העובדים של משרד הפנים בשביתה האחרונה שלהם? אתמול הופעתי

בפני אנשי הוועד ואמרתי להם שהנזק שגורמת כל שביתה להרבה מאוד

אזרחים ולהרבה מאוד ענפים, הוא נזק שבדרך כלל הוא לחודש-חודשיים

ואחר-כך שוכחים אותו, אבל הנזק שנגרם לתיירות, לסוכני התיירות

ששלחו חזרה אניה או שלא הטיסו מטוס, זה נזק מתמשך למשך שנים. אנחנו

שורפים את עצמנו כמו במעשה חבלה. הייתה לי פניה די נרגשת. אהר-כך

הופעתי בשמם מול אנשי משרד האוצר ואמרתי להם שיקהו בחשבון מה

השביתה הזו גורמת לתיירות. אם הנושא הזה לא יקבל פתרונות בדוקים-

ומובטחים, כך ששום שביתה כבר לא תקלקל לנו את העניין הזה ושום נוהל

שהוא נוהל נכון שלוקח בחשבון זייפנים, עובדים לא חוקיים וכל מיני

אלמנטים לא רצויים, אבל יחד עם זאת מונע מאיתנו כל יום תיירות

בסדרי גודל גדולים מאוד, אם הדברים האלה לא ישתנו, שם היערכות כבר

לא תעזור לנו.

(ג) הנושא של בדיקות הביטחון שגם הוא נושא כבד. הוא כבד כפליים כי

דווקא בציפיה שתיירים רבים יגיעו, כמובן בעיות הביטהון הופכות

להיות סבוכות יותר, חשובות יותר, כי חלילה אם יכנס איזשהו מחבל

ויעשה את שלו. ואת אומרת, מצד אהד הדרישות של מערכת הביטחון הן

דרישות גבוהות יותר, מצד שני המערכת נדרשת לשנות את הנהלים שלה ואת

צורות העבודה שלה, כך שבאמת תאפשר לתיירות להיכנס.

אגב, הוזכר כאן נושא המחסומים. המחסום בבית-לחם הוא מחסום לדוגמה אם

אתה נכנס לירושלים מכל כיוון אחר, למשל מרמות, אתה מרגיש את עצמך במצב

של מלחמה, אתה נכנס לבוסניה או למקום דומה שתיירים לא מגיעים לשם. לכן,

כל העניין הזה, אפילו האסטיקה שלו, הוא דבר הכרחי. העיר המרכזית בכל

הסוגיה הזאת היא ירושלים והיא עיר מוקפת מחסומים שזה כמובן לא מרצוננו

החופשי.

אלה הדברים שאני חושב שאנחנו צריכים לקחת בחשבון. אני חושב שכדאי שגם

הוועדה תפנה לעושי העיצומים, יהיו צודקים כמה שיהיו, כי הם לא יכולים

להשאיר את עשרות אלפי עובדי ענף התיירות ללא פרנסה. זו פשוט פגיעה

בעובדים האחרים.

היו"ר אמנון רובינשטיין; בהחלטת הוועדה אני אזכיר את הדברים שנאמרו

בקשר למחסום בית לחם.

יוסף לוי; הועלו כאן הרבה הערות וההערות ברובן גם

נכונות לחתך הזמן הנוכחי. אני רוצה לציין

שיש ועדת שרים לענייני 2000 בראשות סגן ראש-הממשלה, בה מיוצגים כל

המשרדים וכל הגופים שנוגעים לענייני 2000. כל הנקודות שהועלו כאן,

מטופלות, כולל פישוט נהלים, בידוק ביטחוני, מחסום בית לחם וכולי. כל

הבעיות מטופלות. אנחנו מקיימים פגישות רוטיניות.



היו"ר אמנון רונינשטיין; מה פירוש המילה מטופלות? אני מכיר נושאים

שמטופלים עשרים שנה.

יוסף לוי; אני אתן לך דוגמה. למשל מהסום בית להם. יש

תכנון, ויש כסף לשינוי מהותי של המקום.

העבודה על המעבר תתהיל בימים הקרובים. התכנון נגמר והשלבים מתבצעים. זה

דוגמה של מטופל. בידוק ביטחוני, פישוט נהלים, מדיניות אשרות, כל

הנושאים האלה מוצגים בוועדה בראשות השר קצב, שמתכנסת אהת לשלושה-ארבעה

שבועות בצורה רוטינית ומסודרת.

שבתאי שי; אני מוכרה להגיד לגבי נושא האהור בטיפול שנת

2000. הדבר הפופולרי ביותר להגיד הוא

שאהרנו, שנדהה את שנת 2000 לעוד שנתיים וכולי. אני אומר קטיגורית,

כמנכ"ל שאחראי על המערכת הזאת, שאנחנו לא אחרנו בשום דבר. גם אם היינו

מתחילים לפני שלוש או ארבע שנים, היינו נמצאים היום באותה נקודת זמן.

אני אומר את זה מכיוון שהתהלנו את פרויקט נצרת 2000 בשנת 1995, ופרויקט

נצרת 2000, אני מוכרח להגיד, זה נושא שמובל על-ידי משרד התיירות שמשקיע

בו מאה מיליון שקלים, וקשה מאוד לרתום לנושא הזה משרדים אחרים ששנת

2000 איננה נמצאת בראש מעייניהם. אני הושב שהנושא של הבידוק הביטחוני

והנושא של האשרות של בתיה כרמון, הנושא הזה, גם אם היינו מתהילים לטפל

בו לפני שלוש שנים, השיקולים הביטחוניים של השב"כ והמוסד, השיקולים של

עבודה בלתי חוקית של בתיה כרמון, היו נשארים. הוצאנו כבר עשרות נהלים.

זה לא עניין של זמן אלא זה עניין של שיקולים שלא מגיעים לידי פתרון. מה

שהיה קורה הוא שהפרלמנט היה נמשך יותר זמן, אבל הוא לא היה פותר את

הבעיה.

אני נצמד למה שאומר הבר הכנסת יורי שטרן. בשנה האחרונה התגברנו על

בעיות התשתית. אנחנו עושים היום עבודות בכל הארץ. אני לא הושב שלקראת

שנת 2000 היינו בונים אוטוסטרדות בכל המדינה כדי להקל על בעיית

התחבורה. לא היינו עושים את זה, גם אס היה לרשותנו יותר זמן. יש לזה

נושאי תקציב, יש לזה נושאי עדיפות לאומית, ואני חושב שמה שעשינו בשנה

האחרונה, הצלחנו להתגבר על זה.

רציתי להוסיף דבר אחד לגבי הנושא של הפלשתינים. יומיים אחרי שנחתם

ההסכם בוואי פלנטיישן, שר התיירות של הרשות הפלשתינית בא לביקור אצל שר

התיירות שלנו, במקום הם כבר הסכימו ביניהם על כל מיני נושאים, כולל

הקמת צוות משותף לשני המשרדים שיעשה את ההכנות לקראת שנת 2000. אני

מוכרח להגיד שכבר ביריד התיירות WTM שיהיה בלונדון ב-17 בנובמבר, תהיה

מסיבת עיתונאים משותפת לשר התיירות שלנו, שר התיירות הפלשתיני ושר

התיירות הירדני, ויכול להיות שגם המצרי יצטרף. אני אומר שמבחינה זו

הפעילות התחילה.

גדעון עזרא; נושא נוסף הוא הנושא של נציגויות ישראל

בחו"ל. באפריקה למשל יש שגריר אחד שממונה על

שש מדינות, כל מי שרוצה לבוא לביקור בארץ צריך ללכת לארץ בה יושב

השגריר והדבר מפהית את מספר התיירים. אני לא אומר לפתוח נציגויות

חדשות, אבל אני קורא למשרד ההוץ למנות קונסול כבוד בכל אחת מהמדינות,

שיהיה לו את התקשורת למשרד הראשי בארץ היעד או בארץ האם כדי שהוא יוכל

להוציא אשרות על-פי הנחיית משרד ההוץ. לפי דעתי זה יגביר את התיירות



מצד אחד, ומצד שני תהיה גם יד על הדופק שבסופו של דבר לא יהיו אלו

עובדים זרים.
היר"ר אמנון רובינשטיין
אנחנו נקיים ישיבה נפרדת לעניין האשרות

ולעניין הבידוק הביטחוני.

אני חושב שעל דעת כל חברי הוועדה מקובל שנושא התיירות, ובמיוחד נושא

שנת 2000 כמנוף לתיירות עתידית, הוא נושא בעל חשיבות לאומית ממדרגה

ראשונה. אני מסכים עם חברי הכנסת שאמרו שהתקציב הוא לא מספיק גדול. הוא

לא עומד במשימה הזאת. אני פונה אליך, חבר הכנסת יורי שטרן, שתעלה את

הנושא בוועדת כספים - אני לא חבר ועדת כספים - שהנושא הזה יתוגבר. אם

מדובר על סך כול הכנסות פוטנציאליות מתיירות, זה הרי לא עומד בקנה מידה

של תקציב שיווק של שום מפעל. אנחנו יודעים מה האחוזים שמוקדשים לשיווק.

כאן זה לא מתחיל אפילו להגיע לסדר הגודל הזה.

אני רוצה לומר לכם שעם כל תוכניות השיווק, אנחנו מקווים שישראל גם תראה

בטלוויזיה, או בתשדירי פרסום או בתוכניות המיוחדות האלה של מסעות, שבהן

ישראל לא מופיעה בכלל.

הוועדה תקיים דיון נפרד בנושא של אשרות כניסה ובירוק ביטחוני של נכנסים

ויוצאים. כל חברי הוועדה מבינים שהעניין הביטחוני הוא בעל משמעות

אדירה, וחס וחלילה שלא נקטין כל מחסום בפני פיגוע אפשרי, אבל יש לחברי

הוועדה כל מיני הצעות ואנחנו נקיים דיון בנפרד ביחד עם רשות שדות

התעופה.

יחד עם זאת אני רוצה להביא את ההצעות החשובות שהעלה חבר הכנסת גדעון

עזרא לידיעת השרים הנוגעים בדבר. בכל-זאת הוא בא מתחום שמקנה לו ידע

מיוחד בעניין הזה. אני מבקש להעביר לשרים את דבריו בקשר למחסום בית

לחם.
גדעון עזרא
אני כבר העברתי את הדברים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אנחנו גם נערוך ביקור של הוועדה בנמל התעופה

בן-גוריון.

אני רוצה לציין עוד נקודה שהועלתה כאן, והיא תשומת לב מיוחדת לתיירות

מחבר העמים ומרוסיה. זה פוטנציאל עצום, גם בעל חשיבות, ויש עניין גדול

לישראל. אני חושב שיש כאן מחסומים מלאכותיים שמוכרחים לטפל בהם ובכלל

להחדיר את העניין הזה של תיירות רוסית, כולל שימוש בשפה הרוסית לכל

תעשיית התיירות.

לבסוף אני רוצה לומר שאי-אפשר להפריד את נושא התיירות מנושא המדיניות

הכללית. מדינות שהפכו למדינות תיירות, הייתה להן מדיניות לאומית,

והייתה להן מדיניות לאומית ששינתה את פני אותן מדינות. נפגשתי בזמנו עם

שר התיירות היווני והוא אמר לי שלפני שהם פתחו את מבצע התיירות, הם

ניקו את יוון. מי שזוכר איך נראתה יוון לפני ואחרי, או את ספרד לפני

ואחרי, או אפילו אי קטן כמו מלטה, אי שאין לו בעצם שום דבר חוץ

מתיירות, ידוע שישראל היום נחשבת לאחת הארצות המלוכלכות, לא בעולם אלא

באגן הים התיכון. זה עניין לאומי ממשלתי. כל הצעה שנדונה בוועדת הכלכלה

מיד נתקלת בהתנגדות מוחלטת של הממשלה. כל הצעה לשינוי רדיקלי, דרסטי,

אפילו מתון בנושא הזה, הממשלה מתייצבת ומתנגדת ואנחנו שואלים מה

האלטרנטיבה שלה. אתמול היה דיון בוועדת הכלכלה בנושא חוק הפקדון שנועד



לנקות את הארץ מפסולת הבקבוקים והפחיות, התשובה היהירה של המשרר לאיכות

הסביבה הייתה שהוקמה וערה, שהם מקווים שתוך שנתיים היא תביא המלצות

לממשלה. אני אומר שצריך לטפל בנושא הלבלוך ברשות הרבים, בולל באתרי

תיירות. הררך מירושלים ליריהו, לים המלח, אהת הררכים ההיסטוריות היפות

והחשובות ביותר בעולם, היא נסיעה בתוך מזבלה.
יורי שטרן
ומה בתוך העיר? בשולי הבבישים?
היו"ר אמנון רובינשטיין
יש לנו כמה הצעות בעניין הזה, אבל אני כבר

לא יורע למי לפנות. אני פונה לחברי הכנסת

שבעניין הזה לא יקיימו שום משמעת. החלטות הממשלה שרוחות כל יוזמה

לשיפור הנקיון, הן ההלטות לא רציניות, משום שהן לא מציעות כל

אלטרנטיבה. לא הוצעה שום אלטרנטיבה מהמשרר לאיכות הסביבה לשום רבר שעלה

בוועדת הכלכלה או בוועדת הפנים.

יורי שטרן; רציתי לברך את היושב-ראש. אני התביישתי

להעלות את הנקורה הזאת של הלכלוך, כי אני

הושב שזה פשוט דבר שהוא בושה והרפה לאומית. כל פעם כשאני נוסע

באיזושהי ררך בארץ, אני מנסה לא להסתכל על צירי הכביש אלא מעבר להם

ומעליהם.

בדבריו הזכיר לי אבי רוזנטל, מנכ"ל התאחדות בתי המלון, את חוק עידוד

השקעות הון, שם אפשר היה לקבל מעמר של מפעל מאושר ואת ההטבות הממשלתיות

גם לשיפוץ בתי מלון, בעצם לשידרוג. הנושא הזה הורד ואני חושב שיש

להחזיר אותו לרשימת הדברים שמטופלים על-ירי הוק עירור השקעות הון. שוב,

לקראת שנת 2000 זה קריטי והיום לאורך צימצום הציפיות שלנו זה יותר

מציאותי ויותר השוב מאשר בניית בתי מלון חרשים.
היו"ר אמנון רובינשטין
נכון. זו נקורה מאור חשובה.

2. כוונת הממשלה לבטל את הצורך ברשיון לפתיחת משרד נסיעות
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מבקש את סוכני הנסיעות להציג את הנושא.
יוסף פתאל
אנחנו הגשנו מספר ניירות בנושא הזה, גם

לוועדה וגם למשרר התיירות, ובתחילת הרברים

אני מבקש להתריע שיש בהחלטה הזאת משום מחדל, שלא לומר כמעט שערוריה.

קבלת ההוק הזה כמו שהוא, זה פשוט מעשה שהוא חסר תקרים בעולם המערבי.
היו"ר אמנון רובינשטיין
חבר הכנסת גדעון עזרא, בחוק ההסדרים שאמור

לעבור לוועדת הכספים, אני מקווה שהמזימה

הזאת תסוכל. הוכנס נושא שאין לו כל קשר לא לתקציב המדינה ולא למשק

המדינה, שהוא ביטול חובת הרישוי של סוכני נסיעות ועל כך מדבר מר

פתאל.
יוסף פתאל
בעולם המערבי אין תקדים שבמדינה אין - לא

רישוי, לא פיקוח, או לא חוק אחר שמגן על

הצרכנים, או חוקים כרוגמת החוק שהמועצה לצרכנות מובילה לשיווק חבילות

לחו"ל ואנחנו תומכים בה.



אנשי האוצר משתמשים במילים כמו חסמים, גלובליזציה, ליברליזציה, ובולם

צועקים הללויה, וזאת באשר אף אחד לא עשה שום עבודת מחקר רצינית ולא

התייחס למה קורה בעולם בבלל. אני חוזר ומתריע שאין תקדים בעולם המערבי

שבמדינה אין לא רישוי, לא פיקוח או חוקים אחרים שמגינים על הצרבנים

בדוגמת החוק שמציעה המועצה הישראלית לצרבנות. אני מבקש להזביר

בסוגריים שהממשלה מתנגדת לו. הממשלה במעשה הזה בעצם מפקירה את שוק

הצרבנים. אני מזביר שהמילה חסמים, מילה שמופיעה בהחלטת הממשלה, היא

דמגוגיה זולה מביוון שאין שום חסם והסקטור הזה איננו נשען על תקציב

המדינה.

בשוק הזה של תיירות יוצאת מתקיימת תחרות חופשית משובללת מאוד. אין פה

עניין לליברליזציה שתבניס או תגדיר את התחרות. הובחנו בבל דרך אפשרית

שרמת המחירים בארץ היא מהנמובות ביותר בעולם. חדר באירופה או

בארצות-הברית, אם הוא נרבש בישראל, זול לפעמים בעשרות אחוזים מאשר אילו

נרבש באירופה עצמה או בארצות-הברית. מחירי הטיסות, צירטרים, מהנמובים

ביותר בעולם, ואני מתייחס לתיירות היוצאת. גם משרד האוצר חושב בך, ובך

הוא בתב את זה בפתיח של ההחלטה שלו.

השוק הזה מגלגל מיליונים רבים של דולרים שדורשים אחריות מסוימת. בבל

העולם מקובל להגדיל את רמת האחריות אצל סובן הנסיעות, ויש תקדימים שהיו

גם בספרד וגם בארצות-הברית, אבל לא זה המקום להיבנס אליהם, שמגבילים

ואומרים מה האחריות של סובן הנסיעות באשר הוא מובר שירות ללקוח. הדברים

באים לידי ביטוי בהצעת החוק בפי שהוגשה על-ידי הדירקטיבה האירופית,

ואנחנו תומבים בה. החלטה חד-צדדית בזאת שאיננה באה בבפיפה אחת עם בניסה

של חוק אחר שמגן על הצרבנים, שמטיל עלינו הסובנים אחריות רבה מאוד,

בלבלית, ביצועית, חובה לתת רשימה ארובה של נתונים ללקוח, היא החלטה

מסובנת מאוד, ואני חושב שהיא פשוט חובבנית מביוון שבאמת לא בדקו את

הדברים בפי שצריך.

סקטור העוסקים בתחום התיירות היוצאת מונה בערך ב-15 אלף איש. אין ספק

שהסקטור הזה ייפגע וזה סקטור שאיננו נתמך בתקציבי מדינה בבל דרך ואופן.

אנחנו לא באים לבאן במו שבאים גופים אחרים ואומרים שאנחנו רוצים

תקציבים ובולי.

ערבנו גם איזשהו סקר בקרב הקהל וראינו שמבחינה מספרית מספר סוכני

הנסיעות במעט והובפל בשלוש-ארבע השנים האחרונות. בניירות שהגשנו הובהנו

שבמדינת ישראל מספר הסובנים, יחסית למספר האובלוסיה, הוא מהגבוהים

ביותר בעולם. משרד התיירות הציע לנו שאולי אנחנו ניבנס בנעליו בעניין

הזה ושלשום השבנו בחיוב לעניין הזה והגשנו למשרד מסמך מקיף מאוד. היינו

בקשר עם קרנות ערבויות גם בשוויץ, גם בבריטניה וגם במקומות אחרים והבנו

מסמך מקיף מאוד שהוגש למשרד התיירות. אנחנו מבקשים לומר שהחלטה בזאת

שמתייחסת וקובעת תאריך מבלי שנבנסים מנגנונים אחרים משלימים או

מחליפים, היא מסובנת מאוד לקהל הצרבנים.

בתחום התיירות הנבנסת. נמצא באן היועץ המשפטי של ההתאחדות שהבין סקירה

על תחומים אחרים שדרושים בהם רישוי ופיקוח, סקירה שמציבה את ההחלטה

בתחום שלנו פשוט בלא רצינית.

עד לבאן ההצגה של הדברים מבחינתי.
רון אילון
בתחום רישוי סוכני נסיעות ישנן דרישות שאין

להן אח ורע לשום מקצוע במרינת ישראל, בוודאי

לא במקצוע בעל אופי של עסק קטן, ומבלי לפגוע באף אחד חוא איננו כולל

מורכבות, נקרא לח אקדמאית יוצאת דופן במיוחד או סוג כזח של פעילות. בין

חשאר למשל דורשים פקדון של מאות אלפי שקלים בשנות חפעילות חראשונות. יש

דרישות כיצד תראח הסוכנות עצמה, איפה היא תמוקם, אפילו עד רמת גודל

חלון חראווח של סוכנות נסיעות.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אתם לא הצעתם להגמיש את הדרישות אלא אתם

הצעתם לבטל את העניין.

רון אילון; כיוון שאני לא מוצא מקום לא לעשות רישוי

לסנדלרים, לחייטים ובעלי עסקים קטנים אחרים,

גם אין מקום לעשות רישוי למי שמוכר חבילות תיור.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני רוצח לחסביר לך למה לעניות דעתי - לא

שאלתי את חברי חוועדח חאחרים - יש הבדל בין

סנדלר לבין סוכן נסיעות. סוכן נסיעות עוסק באנשים שהיום הם כאן ומחר הם

בחו"ל. אדם שהוא לקוח של סנדלר, חסנדלר כאן והלקוח כאן. גם אני נגד

רישוי מוגזם במדינת ישראל, אבל אם יש מקום שיש בו צורך בפיקוח והבטחת

זכויות הצרכנים, זה לגבי אנשים שהם חסרי ישע. הוא רוצה ליסוע לחו"ל,

אבל חבילת התיור מתפוצצת לו באמצע, או להפך, תייר שיוצא בכלל מהארץ

ונזקק לשירות סוכני הנסיעות. הוא לא במצב שהוא במעמד שווה עם ספק

הסחורה, כמו הסנדלר ומי שהולך לתקן נעליים. גם הנזק שייגרם לו יהיה כל

כך גדול, כמו שהיה באנגליה בתקופה מסוימת, כאשר הרבה סוכני נסיעות פשטו

את הרגל בתקופת החג והיו זעקות גדולות כאשר קבוצות גדולות של תיירים

נתקעו ממש חסרי ישע.
רון אילון
זה בדיוק מה שהם עשו. הסוכנויות שם הקימו את

מנגנון ההגנה של עצמם.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מבין עמדת האוצר שאומרת שהתביעות

מוגזמות, שלא איכפת לו אם זה ימוקם בחלון

ראווה או בקומה גי. אגב, עניין הפקדון כן מוצדק לדעתי.
יורי שטרן
החברות הוותיקות שפעם שילמו את הפקדון, הן

דווקא היום ממשיכות לתפקד.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אבל אם אתה אומר שיש תביעות לגבי גודל

המשרד, חלון הראווה, תבוא במשא ומתן עם משרד

התיירות.
קריאה
זה כבר לא קיים. הדרישות האלה נמחקו לפני

הרבה שנים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
תמיד יש לנו חילוקי דעות עובדתיים, אבל אני

לא רוצה להיכנס לפרטים האלה.

נדמה לי שצריכים לעשות ליברליזציה - ורון אילון, אני מבקש שתעביר את זה

גם לראש אגף תקציבים ולשר האוצר - מבחינת תנאים מוגזמים, או להחליף

רישוי ממשלתי בפיקוה אחר. זח יכול להיות.



רון אילון; זה בדיוק מה שהצענו.

היו"ר אמנרן רובינשטיין; אם הממשלה מכניסה להוק ההסדרים מועד שבו זה

פוקע ואין דבר הליפי, אני רואה בזה דבר רע

מאוד.

רון אילון; אני הושב שהנושא הזה לא ברור ואולי לא

יודעים במה מדובר. אנחנו הצענו שנתיים. הרי

עשר שנים אנהנו מנסים להציע את המנגנון הזה ואנחנו לא מצליהים להגיע

איתם. עבשיו נתנו להם שנתיים. זה לא עניין שביטלנו.

יוסף פתאל; הצעת החוק קובעת שזה יהיה מועד מסוים וכי

יהיו שנתיים להתארגן. אני חוזר ואומר שאם

דורשים מאדם - מעבר לכל ההשקעות שהוא צריך להשקיע, ואלה הן לא השקעות

קטנות לאדם פרטי - להפקיד עוד אלפי שקלים לקופת המדינה בפרק זמן של

מספר שנים, כתנאי להיותו סוכן נסיעות, זו דרישה מוגזמת ביותר. לא צריך

להיות מנגנון כזה שבעצם מצמצם את היכולת להיות סוכן נסיעות. גם כשאתה

עורך-דין, אף אחד לא מבקש ממך להפקיד פקדון בלשכת עורכי-הדין.

אריאלה רבדל; ההצעה במסגרת חוק ההסדרים במשק מבטלת שני
דברים
האחד, את חובת הרישוי, והשני, את

הובת ההפקדה של סכומי כסף שהם ערבות לכספי הצרכן במידה והעסקה כשלה

בחו"ל.

לפני שהתנגדנו לעניין, הלכנו לבדוק את הנושא, איך הוא מתנהג באירופה

ובארצות-הברית, ואני מקווה שמדינת ישראל רוצה להיות כמדינות מתוקנות

ולא כמדינות אחרות, ולכן הלכנו ובדקנו את המדינות האלה ולא מדינות

אחרות. השוק האירופאי המשותף קבע דירקטיבה מרכזית לנושא של תיירות, ושם

הוא אומר מה הן הובות המשווק חבילות תיור ויוזם של חבילות תיור. יש שני

סוגים של דברים. יש את החברות שיוצרות את חבילות התיור, ויש את

סוכנויות הנסיעות שמשווקות אותן. הוא הורה למדינות השוק האירופאי

המשותף לקבוע במסגרת חוקים פנימיים שלהם, הוקי מדינה, ששם כל הדברים

האלה יוגדרו במסגרת חוק, רזיה בקשר למה חייב סוכן נסיעות כלפי הנוסע

שהוא הצרכן. דבר שני שקבעה הדירקטיבה הוא שכל מדינה תקבע לעצמה בעצמה

את מנגנון ההגנה שלה הנראה לה להגנה על כספי הצרכן המופקדים. בגלל החוק

הזה, באירופה באמת אין עניין של חובת רישוי סוכן נוסע.

שבתאי שי; גם בשום מדינה אין חובת הפקדה.

אריאלה יגדל; אני מצטערת, יש חובת הפקדה.

שבתאי שי; של הארגון עצמו.

אריאלה רבדל; אנחנו אומרים דבר מאוד פשוט. אם יש חוק שבא

ומגדיר בצורה מסודרת מה הם חובותיו של יוצר

חבילת תיור ושל משווק חבילת תיור כלפי הצרכן, לנו אין בעיה שהמדינה

כמדינה תבוא ותגיד שמרגע כניסתו של חוק זה לתוקף, פוקעת חובת הרישוי.

זאת משום שההובות מקבילות להובת הרישוי, זה היינו הך ולכן כל מדינה

יכולה ליצור את התנאים שלה ואת ההתנהגויות שלה.



היו"ר אמנון רובינשטיין; יש לנו הצעת חוק כזאת.
אריאלה רבדל
זאת הצעת החוק שלנו שמר פתאל דיבר עליה.

היו"ר אמנון רובינשטיין; זו הצעת חוק של חברת הכנסת נעמי חזן.

אריאלה רבדל; נכון. אנחנו ניסחנו אותה יחד עם חברת הכנסת

נעמי חזן והם הסכימו לה. אנחנו עבדנו הרבה

מאוד זמן לפני שהיא הגישה את הצעת החוק.

הדבר השני שכתוב בדירקטיבות זה שכל מדינה צריכה לקבוע לעצמה את מנגנון

ההגנה על כספי הצרכן. אני רוצה להביא שתי דוגמאות שונות של הגנה על

כספי הצרכן כאשר דוגמה אחת היא אנגליה. אנגליה קובעת בחוק שסוכני

נסיעות צריכים ליצור מנגנון של קרן שבה הם מפקידים את הכספים אבל החוק

מחייב אותם וזה לא רק אם הם רוצים לעשות זאת.

היו"ר אמנון רובינשטיין; זה כל ההתאחדות, כולה.

אריאלה רבדל; כל מי שפועל כסוכן. טילפנתי למשרד המשפטים

הבריטי, הבהירו לי את העניין הזה והיפנו

אותי להתאחדות סוכנויות הנסיעות.
יוסף פתאל
עובדתית זה לא יכול להיות נכון כי יש סוכנים

חיצוניים.

היו"ר אמנון רובינשטיין; אגב, כל החוקים האנגליים נמצאים עכשיו

באינטרנט ואפשר להוריד אותם ולהביא אותם

לוועדה.

יוסף פתאל; יש את ארגון סוכני הנסיעות הבריטי שהוא באמת

מחייב. אבל יש כאלה שהם לא חברים בארגון

סוכני הנסיעות הבריטי.

אריאלה רבדל; הם מיעוט שבמיעוט.

הצרכן יודע בדיוק, כשהוא הולך לסוכנות

נסיעות, אם כספו מוגן או לא מוגן. הוא יודע בדיוק היכן כספו מוגן וזה

דבר מאוד חשוב.

נורבגיה נהגה אחרת מאנגליה והיא קבעה בית-דין בוררות שהמלך ממנה אותו,

שבמידה והסוכן כשל או חברת התיירות כשלה, יש שם תהליך של מנגנון של

פיצוי מיידי לצרכן, ומאוד מפורט ומאוד מסודר איך הם עושים את זה. דרך

אגב, בחוק עצמו מגדירים מהו כשלון. יש כשלון שהוא באשמת התייר עצמו,

ואז גם מפצים אותו, יש כשלון שהוא בהגדרה מה שנקרא "פורס מג'ור", ויש

כשלון שהוא בגלל כשלון של הסוכן עצמו או בונה החבילה, שהוא לא בנה נכון

את החבילה או לא עשה נכון את פעילותו, ובכל אחת מההגדרות האלה ברור מה

חובת הפיצוי שלו כלפי הצרכן. אם הצרכן מוכיח את זה, הוא מופיע בפני

טריבונל של העם יחד עם המדינה והאנשים הפרטיים, וכספו מושב לו.

היו"ר אמנון רובינשטיין; במידה ויש לך, אני מבקש ממך לספק לוועדה את

ההוקים האלה.
אריאלה רבדל
יש לנו את הכל. נעביר לכם את הוקי הדירקטיבה

וההוקים הנלווים.

אנהנו אומרים שיכול מאוד להיות שהובת הרישוי הוא משהו קודם ואהר של

התנהגות כלכלית חברתית של מרינת ישראל שבאה ורוצה כמדיניות כללית לשנות

אותה. אנהנו לא מתערבים בעניין הזה. זכותה של מדינה לההליט, אם ההברה

קבעה כך, שהיא רוצה להשתנות. אבל אנהנו אומרים שמדינה שעוברת מתפיסת

עולם סוציאליסטית לתפיסת עולם קפיטליסטית, גם במדינות קפיטליסטיות יש

הגנה על הצרכנים בצורה של הוק, ואנהנו מבקשים, בטרם יהיה תהליך המעבר

הזה, ליצור את ההוק שיבטיה את זכויותיהם של הצרכנים.

עמי אתגר; הרישוי של סוכני נסיעות מתייחס לפעילות של

סוכן נסיעות ברמות השונות, ההל מהרמה

הקמעונאית לצרכן, להמשיך ברמה הסיטונאית בארץ במושגים של תיירות

יוצאת, וכמובן יש בזה גם את הרישוי, שזה גורם שיכול להתעסק בתיירות

נכנסת לישראל. הנושא של רישוי הנסיעות, במידה והוא יורד, למעשה

המשמעות שלו היא שגם אין שום רישוי על-ידי שום מערכת מסויימת שבאה

ואומרת מי הוא זה שיכול להציע עסקות להברות בהו"ל ולתיירים בהו"ל, שזו

מערכת שמטפלת במערכת של מאות מיליוני דולרים, והיקף העסקות הוא לא נושא

שולי, זה לא דבר שאפשר להשוות אותו לסנדלר. אני יודע שבכנסת הובאו

בשנים האחרונות, גם במסגרת של ליברליזציות והסרת הסמים כאלה ואחרים, כל

מיני תהומים רבים אהרים שהוסיפו להם רישוי ולא היתה בכלל גריעה של

רישוי.
היו"ר אמנון רופינשטייטן
הוק המתווכים.

עמי אתגר; אני לא יודע אם זה מומש או לא.
היו"ר אמנון רובינשטיין
יש על זה ויכוה קשה מאוד בכנסת, ויכוה שהוצה

מפלגות.

עמי אתגר; בכל אופן, כשאנחנו באים למכור את מדינת

ישראל ולהציע עסקות, כשאתה צריך לתת הצעה על

אלף איש שצריכים לבצע עסקה, זו עסקה של מיליון דולר, זו עסקה שצריך

להיות מאהוריה משהו. אני לא בא להגן על ההוק הקיים במתכונתו הנוכהית

ובההלט אני מעריך שצריכה להיות בו רביזיה.

יש נושא מסוים נוסף שקשור להרבה בעיות שקשורות לדעתי גם במערכת

הפוליטית וגם בהסכמים האזוריים. יש הסכם מסוים שקיים בין הרשות

הפלשתינית למדינת ישראל שאומר שמה שיתקיים אצלם, יכול להתקיים אצלנו.

למיטב ידיעתי גם האינטרס שלהם היום, כפי שהם רואים את זה, זה שכן יהיה

רישוי על סוכני נסיעות. אם אצלנו לא יהיה, המשמעות של הדבר הזה היא שכל

גורם וגורם בכל מקום ומקום יכול להציע כל מיני הצעות גם כשהוא יושב

מביתו ומבלי שיש לו הכשרה.

יש פה בעיה ואני כן מעלה אותה כי אני לא הושב שהיא מונעת תהרות. לפתה

תיירות במדינת ישראל, זו השקעה שהיא מתבצעת בהשקעות רבות מאוד של עשרות

מיליוני דולרים מראש. עד שהתיירות מתממשת, כשאתה מבצע תיירות נכנסת, יש

אפקט מסוים של זמן. אם אני אתן הצעת מהיר, אני צריך בסופו של דבר לשקלל

את המערכת של ההשקעה הזאת שאני עושה. אם מישהו אהר, אהרי שלי יש את

ההזמנה, בלי שהוא עמד בשום קריטריון, יכול לבוא ולתת את ההצעה הזאת,



פשוט לקחת אותה באיזושהי צורה, בטווח ארוך להערכתי זה גם פוגע באפשרות

לשווק את מדינת ישראל ולהביא ליזמים שיתעסקו לא רק בתפעול אלא גם

בשיווק של מדינת ישראל.

ישראל זו מדינה מסובכת. כשסוגרים את בית לחם ופותחים את בית לחם ויש

בעיות ביריחו, צריך גורם מסוים שיש לו אחריות ברישוי, שאפשר לפנות

אליו. אי-אפשר לדעת מי עשה קבוצה כזו או אחרת, אלא להגיד לסוכנים שיש

מסגרת מסוימת של רישוי שמישהו עובד דרכה. כסוכני נסיעות מורשים אנחנו

זרוע שצריכה להיות לא רק ברמה הוולנטרית אלא ברמה של אחריות לגבי התייר

ולגבי המשווקים בחו"ל. בהחלט צריך לעשות את ההבחנות האלה ולא לראות בהן

כדבר גורף.

פנחס עמוני; אנחנו מדברים כרגע מהזווית של אותם אנשים

שיוצאים לשטח ועומדים בראש המחנה והם אלה

שנמצאים כל הזמן בכל מקום ומקום. מורי הדרך נמצאים למעשה כמעט רוב הזמן

עם הקבוצה שנמצאת בארץ. אנחנו יודעים מה עלול לקרות ברגע שהרישוי

יבוטל, מה יקרה לאותם אנשים מיומנים, לאותם אנשים אשר במשך שנים רבות

רכשו לא רק נסיון אלא גם את אותו הרישוי שניתן להם ואת אותה הערבות

שניתנת לממשלה כדי להבטיח את עבודתם הנאמנה ואת אחריותם כלפי הסוכנים,

ובאותו זמן גם ערבות כלפי מורי הדרך שעובדים אצלם. אם אותה חברה מחר

תיסגר ואין את אותה ערבות מינימלית, מורי הדרך לא יכולים לקבל את שכרם.

התוכניות האלו שמיושמות על-ידי מורי הדרך על-בסיס של נסיון, עלולות מחר

להפוך להיות לתוכניות שאין להן כל קשר למציאות ושלא ניתנות בכלל

לביצוע.

אני מקווה שהדברים האלו יובנו והדבר הזה לא יביא לאנרכיה ולגיונגל

בענף.

שבתאי שי; אני מוכרח להגיד שמשרד התיירות התלבט בסוגיה

הזאת די הרבה שנים. כדאי שהפורום הזה ידע

שהיה מדובר בזמנו ברישוי של ארבע מקצועות: מלווי קבוצות, מנהלי בתי

מלון, אחר-כך בסוכני נסיעות על סוגיהם, פקידים מורשים ומומחים, ועדיין

מורי דרך. לאט לאט בשנים האחרונות השתחררנו משני נושאים. השתחררנו

מהנושא של מלווי קבוצות לחו"ל ועכשיו אנחנו משתחררים מהנושא של מנהלי

בתי מלון. נשארו שתי הקבוצות של סוכני נסיעות ושל מורי דרך. מורי דרך

לא עומד כרגע על סדר היום ואני מניח שזה גם לא יעמוד על סדר היום בשנים

הקרובות, כך שמדובר בסוכני הנסיעות. כמו שאמרתי, התלבטנו מאוד קשה

בנושא הזה.

לגבי תיירות נכנסת, אין לי בכלל בעיה, דווקא בגלל הנקודות שהועלו כאן,

כי ההסדרים של סוכני הנסיעות בחו"ל, שהועלו פה בצורה מאוד מאוד

קטיגורית, הם בעצם מגינים. בסך הכול סוכן נסיעות בחו"ל, לפני שהוא שולח

את התיירים שלו למדינת ישראל, מחובתו לבדוק שהתיירים שלו שמגיעים לארץ,

מבחינתו הם מכוסים. זאת אומרת, מבחינה כספית הוא מכסה את עצמו. ההסדרים

שהוא יצר בעצמו, אותו ארגון סוכני נסיעות בבריטניה שהקים לעצמו את

הקופה הגדולה של הערבויות, הוא דואג לעצמו, שבמידה והוא יצטרך, הוא

יוכל להחזיר אותם, אם זה בגלל סיבות טבע, כמו שקרה עכשיו בפלורידה,

כשהוא החזיר עשרות אלפי בריטים מפלורידה, ולא הממשלה עשתה את זה. מי

שעשה את זה, זה הארגון עצמו. הסוכנים בארצות-הברית לא היו צריכים לדאוג

לזה, כי מי שדאג לזה, זה הסוכן הבריטי שהבטיח את עצמו מראש שכך זה



יהיה. לכן אין לי בעיה כי הם בודקים אותם וסוכני הנסיעות יודעים שיש פה

תהרות מאוד קשה גם על השירות וגם על הערבויות הכספיות שהם נאלצים לתת.

לגבי התיירות היוצאת. אני רוצה שהפורום הזה ידע שאהת הסיבות הכי קשות

שבעטיין בכלל הסוגיה הזאת עלתה על סדר היום היא הסוכנים עצמם, משום

שהסוכנים עצמם, אותם סיטונאים שמדובר עליהם פה, אנחנו הרי מדברים על

קבוצה של בערך 650 סוכנויות נסיעה שהן הסוכנויות שקיבלו מאיתנו את

הרשיונות, אבל מדובר בקבוצה, שלי קשה להעריך אותה, אבל בוודאי זה כמה

מאות סוכני נסיעות שאינם מורשים, אינם חוקיים ומופעלים על-ידי סוכני

הנסיעות החוקיים עצמם. זאת אומרת, כל מיני כאלה שמסתובבים עם התיק ביד,

והם מוכרים במגזר הערבי, במגזר הרוסי, במגזר הדתי, באיזה מגזר שאתה

רוצה. שם הם פועלים. ליד המשרדים של התאחדות סוכני הנסיעות פועלות

סוכנויות נסיעה שאני מוכרח להגיד שאני לא מסוגל לעקור אותן.
קריאה
כמה זה מהיקף השוק?

שבתאי שי; אני לא יודע כמה זה מהיקף השוק. אני יודע

שזה היקף גדול.

אריאלה רבדל; אתה אומר שבגלל ש'דופקים' עשרים אחוז, בואו

י נדפוק י את המאה אחוז. זה הפתרון של הבעיה.
שבתאי שי
אני אומר שהסוגיה הזאת עלתה על סדר היום לא

מעט בגלל אותה קבוצה של סוכני נסיעות שבעצם

הם מופעלים על-ידי סוכני נסיעות שרוצים את החוקיות הזאת, שהם מפעילים

את הסוכנויות הלא חוקיות.
יוסף פתאל
אתה עושה הכללה.
שבתאי שי
זאת לא הכללה. זאת עובדה. אני לא אומר שזה

כולם, אבל זה חלקם.

יש לנו חילוקי דעות עם התאחדות סוכני הנסיעות וזה לגיטימי. הייתה לנו

הרגשה אפילו בנקודת זמן מסוימת שהם הבינו שהתהליך הוא תהליך ואי-אפשר

להימנע ממנו. אתמול נסעתי עם מנכ"ל ימוטורולה' לקפריסין והוא לא צריך

רשיון, הוא עושה עסקאות לפחות יותר גדולות מאשר סוכנויות הנסיעות בקרן

הרחובות השונים. הוא התחלה והגיע לזה כי הוא לקח לעצמו הכשרה. שגם הם

יתחרו, שהם יהיו יותר טובים ואז יקנו אצלם יותר. אתם לא דורשים ממנכ"ל

'עליתי להיות בעל רשיון לנהל את 'עלית'.

רבר אחרון שיש לי לומר הוא לסדר היום ואני פונה ליוסי פתאל. כמו שאתה

מבקש ממני להשתדל להימנע מהכללות, גם אתה תשתדל להימנע מהכללות. אתה

אומר שהדברים לא נבדקו והגענו לשערוריה. אני מבקש להימנע מזה. אנחנו כן

בדקנו, אנחנו כן התלבטנו, אנחנו כן החלטנו להצטרף ליוזמה הזאת מכיוון

שהכרנו בצידקתה. זה שאתה לא מסכים לדעתי לא אומר שהנושא הזה לא נבדק.

הוא נבדק מספיק טוב. נתנו לכם עשר שנים להתארגן ולא התארגנתם.
יורי שטרן
אני כן חושב שהנושא הזה קשור לחוק יסוד חופש

העיסוק. כל רשיון וכל הגבלה פוגע בחופש

העיסוק. לכן רק למטרה ראויה יכולה להיות הגבלה כלשהי. צודק עמי אתגר

כשהוא אומר שבשנים האחרונות נפלו עוד ועוד החלטות מוזרות כמו חובת



רישוי של מתווכי דירות, אבל אין להשתמש בדוגמאות הרעות האלה בבסיס

להצדקת הדברים הלא נבונים האחרים.

יש לא מעט בעיות בתחום הזה של הגנת הצרבן בכלל, גם בקטע של נסיעות, אבל

במו שאומרים יבואן-יצואן ללא רישוי עושה עסקאות גדולות מאוד, מפקידים

בידיו בספים רבים, והוא אחראי בצורה אחרת, ואולי יש להגדיר את האחריות

הזאת, אבל לא מדברים היום בבר על רישוי מיוחד. לבן אני חושב שהמגמה היא

נבונה. היא פרובלמטית בקטע הזה שחלק מהדברים שמורידים הם אולי בן

משאירים את הצרבן ללא הגנה, ולבן אני מצטרף לדבריה של אריאלה רבדל

שבמקביל צריבים משרד האוצר והממשלה לאמץ במה דברים שמגינים על הצרבן

ואולי לא לעשות זאת בחיפזון.

אני גם הייתי מבדיל באן ביו שני התחומים, בין תיירות חוץ נבנסת ויוצאת

ובין תיירות פנים. אני נתקלתי בקטע הזה של מפיצי סיורים ודווקא בתיירות

פנים, שיש מאות אנשים שמתפרנסים מזה, שהם מוברים סיורים בארץ עבור

הסוכנויות, אבל הם עושים פעולה לא חוקית. פניתי למנב"ל משרד התיירות

והוא אמר לי שהוא לא יבול להרשות להם לפעול בי חובת הרישוי חלה גם

עליחם. זה הרי אבסורד. מדובר בבל מיני סבתות שמוברות טיול לידיעת הארץ

לעולים מסבנים בברמיאל או במעלות או במקום אחר, והן בעצם עוברות על

החוק.

לבן הייתי אומר שאני הייתי עושה זאת בהדרגה, קודם בתיירות פנים ואחר-בך

בתיירות חוץ, וזה צריך להיות מלווה - בקטע של תיירות חוץ נבנסת ויוצאת

- באימוץ של במה צעדי הגנה על הצרבן. בך נאפשר גם תחרות שקיימת בענף,

אבל נוריד את הסף לבניסת יזמים נוספים, וגם נגן על הצרבן, וגם נעשה

תהליך קצת יותר קל לאנשי הענף בי בבל-זאת הם השקיעו את בספם בתוך

המערבת הקודמת והיום לא יבולים בן לילה לאבד את היתרונות שהיו להם. במו

שאמרתי, אני הייתי עושה זאת בחבילה שלמה של צעדים.

יוסף פייט; בנוסף לחברותי בלשבה אני סובן נסיעה שיש לי

את שתי המחלקות - מחלקה לתיירות נבנסת

ומחלקה לתיירות יוצאת - ואני רוצה להביא שתי דוגמאות בדי להראות את

גודל האבסורד.

בנושא התיירות הנבנסת. אני רוצה להזביר למנב"ל משרד התיירות את הנושא

של מנב"ל ימוטורולי או יבואן ויצואן, אם יש מקום להגן עליו או לא. אם

יבואן רהיטים יפול, אז יבואן רהיטים נפל. אבל כאשר 'קופל טורס' -

והוותיקים בינינו זוברים את חברת 'קופל טורס' שהעסיקה 600 עובדים -

קרסה עם חוב של 21 מיליון דולר, ענף התיירות בולו נפגע, וזה ענף יצוא

מספר אחד של מדינת ישראל. אני מדבר בעיניו של סובן הנסיעות בחו"ל,

בסקנדינביה, במקום קטן, אין לו יבולת ללבת לבדוק מה העוצמות הבלבליות

של בל גוף גדול או קטן. הוא צריך את הידע הבולל שבמדינת ישראל תיירות

זה גוף מוסדר ופועל על-פי חוק ויש מי שמפקח ודואג לעניינים שלו. הנזק

הוא נזק מצטבר לענף בולו, לענף יצוא מספר אחד ולא ליבואן או יצואן זה

או אחר.

היו"ר אמנון רובינשטיין; אנחנו מסיימים את הישיבה מאחר שאני צריך

לעלות למליאה. אנחנו נקיים עוד ישיבה בנושא.

אני מקווה גם שועדת הבנסת תשאיר את הנושא הזה בידי ועדת הבלבלה ולא

תעביר אותו לוועדת הבספים.



באמצעותך אדוני המנכ"ל, אני רוצה לפנות גם לשר התיירות, ולאנשי האוצר,

באמצעות רון אילון, ולומר שלדעתי זה יהיה מאוד מאוד בלתי רצוי למען

הגנת הצרכן וגם למען הגנת שמה הטוב של ישראל כמדינת תיירות שהרישוי

יבוטל בלי הסדר חליפי. אני חושב שזה לא דבר רצוי. ההסדרים החליפיים

יכולים להיות רבים. יכול, למשל, לחיות שאתם תגיעו לידי משא ומתן עם

משרד התיירות על שינוי התנאים, יכול להיות צורת הפול הכללי שיש

באנגליה, יכול להיות גם חוק מהותי מהסוג שאנחנו עוסקים בו ושאולי יחיה

רחב יותר. דווקא בענף שעוסק בתיירות, שבו אנשים חם לא צרכנים רגילים,

לא אלח שנוסעים לחו"ל לא אלה שבאים מחו"ל, אני חושב שזח לא סביר לבטל

רישוי בלי חסדרים חליפיים.

ממח ששמעתי כאן אני גם מייעץ לשבת ביחד, משרד חאוצר, משרד התיירות,

ביחד עם חחתאחדות, ולנסות לחגיע לידי סיכום משותף. אולי הם יהיו מוכנים

לקחת על עצמם חסדר כדוגמת חחסדר באנגליח, או אולי יש נכונות של משרד

חתיירות גם לתמוך בחוק תיירות חדש, שהוא יהיה מהותי. נדמה לי שהדוגמה

כאן של ביטול כל פיקוח ורישוי, זו פשוט הדוגמה הלא נכונה. אני רוצה גם

להזכיר שבמדינות רבות מאוד יש סידורים מיוחדים.
שבתאי שי
קרן הערבויות לא קמה עד היום וזאת רק מסיבה

אחת, בגלל שקרן הערבויות של סוכני התיירות

חיוצאת לא רצתח לכלול את התיירות הנכנסת.
היו"ר אמנון רובינשטיין
כעת, כאשר חרב הדח מונחת על צווארכם, אני

מציע שתקיימו את הפגישה הזאת. אני לא חושב

שאפשר לחעביר ביטול חד-צדדי וגורף של רישוי בלי תחליפים.

תודח רבח לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15

קוד המקור של הנתונים