ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 27/10/1998

צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון, התשנ"ט - 1998

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסת לא מתוקן



פרוטוקול מס' 344

מישיבת ועדת הבלכלה

יום שלישי, ז' בחשון התשנ"ט (27 באוקטובר 1998), שעה 12:00
נבחו
חברי הוועדה: אמנון רובינשטיין - היו"ר

צבי ויינברג
מתמנים
משרד התעשיה והמסחר:

גרישא דויטש - הממונה על התקינה

עו"ד אורית קורן - יועצת משפטית

עו"ד חנה מרגליות- יועצת משפטית

עו"ד יצחק קמחי - הממונה על הגנת הצרבן

ד"ר ברמלה שמעוני- צוות הממונה על התקינה

לואיזה וליצקי - עוזרת השר

רון איילון - משרד האוצר

אביקם בלר - משרד האוצר

עו"ד אילנה מישר - מח' משפטית, משרד הבריאות

ד"ר בריאן קוין - מנהל שירות מזון ארצי
התאחדות התעשיינים
עו"ד קורט גבור - מנהל אגף המזון לשעבר

צביקה גולדשטיין - מנהל אגף המזון
ארגוני הצרבנים
אריאלה רבדל-נדקוב- מנב"ל המועצה לצרבנות

אורנה ביבר - דוברת המועצה לצרבנות

תקוה נוימן - איגוד הצרבנים

עו"ד יורם סמואל - יועץ משפטי, מבון התקנים

הלן עטרות - מנהלת תחום תעשיות קלות

מיקי הלוי - נציגת פניות הציבור, "מבבי"

חיים גרטל - יבואן "הנץ", איגוד לשבות המסחר

יוסף טמלר - מנהל מחלקת יבוא, איגוד לשבות המסחר
יועצת משפטית
אתי בנדלר
מנהלת הוועדה
לאה ורון
קצרנית
חנה בהן
סדר היום
צו הגנת הצרבן (סימון ואריזה של מוצרי מזון), החשנ"ט - 1998



צו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של מוצרי מזון, התשנ"ט - 1998
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. אנו דנים בצו הגנת הצרכן (סימון ואריזה של

מוצרי מזון), התשנ"ט - 1998.
אילנה מישר
הצו הזה הוכן לאחר שבחוק ההסדרים בשנה שעברה תוקנו חוק הגנת הצרכן וחוק

התקנים. לפי התיקון לחוק צומצמו עילות התקינה הרשמית. בין העילות האלה יש עילות

של הענין הזה בתחום המזון. חלק מהתקנים יפרסם הממונה על התקינה בהודעה ב- 1

בנובמבר. זו תהיה רשימה של כל התקנים שהרשמיות שלהם פגה, בגלל שהעילה לאותה

הוראה, כבר אינה עילה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מכיר את זה באופן אישי, משום שהייתי בענין הזה ויש מכתב של השר. לא דיברתי

על הרקע, כי כולנו מודעים לשינויים שנעשו בחוקי התקינה. אנחנו מבקשים לדעת על הצו

הזה באופן ספציפי.
ד"ר כרמלה שמעוני
הצו הוכן בצורה כזו שהוא מודיע, בסעיפים שהכינה הלשכה המשפטית של המשרד

שלנו. ראשית, הענין של המזון שהינו לצריכת האדם, אחר כך לגבי סימון המוצר - מוצר

ארוז מראש לפי תקן 1145.
היו"ר אמנון רובינשטייו
אני מבקש שתסבירי על מי מגינים, איך מגינים וכוי.
ד"ר כרמלה שמעוני
הצו הזה מפנה לתוספת שבה מצויים חמישה טורים: בטור הראשון מתוארים כינויי

המזון והאיפיון שלו בכל האפשרויות, מתארים אותו כפי שהוא יופיע בשוק ובאיזה שמות.

טור שני - שם התקן. טור שלישי - הענין של האותנטיות של המזון.
היו"ר אמנון רובינשטיין
מה שונה כאן בהשוואה למצב הקיים? זה מה שמעניין את ציבור הצרכנים. מה הוקל?

מה החומר?
ד"ר כרמלה שמעוני
למעשה מה שהוקל הוא שניתן לפתוח כיום את השוק למוצרים שקודם לא ניתן היה

להכניסם לארץ, מאחר שלא ניתן חיה לכנותם בשם מתאים. לדוגמה, טונה ששווקה בארצות

הברית במיץ ירקות. כיום אפשר יהיה לייבא טונה זו בשם מתאים כפי שהצו מאפשר.
עו"ד אורית קורן
על פי התיקון שנעשה בחוק התקנים, באמצעות חוק ההסדרים של השנה שעברה,

הצטמצמו עילות התקינה הרשמית, בעיקר בהיבט של ההגנה על הצרכן.
היו"ר אמנון רובינשטיין
כל זה ידוע ומוכר. היה ויכוח גדול בוועדת הכספים והיתה עמדת פשרה ביני ובין אנשי

האוצר.
עו"ד אורית קורן
כתוצאה מכה למעשה ב- 1 בנובמבר יפקעו כל הוראות התקן, שעילתן היא הגנת הצרכן

בלבד.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני חושב שאדם רגיל שקורא את זה לא יכול להבין כלום. אני רוצה לדעת במה

מושפעים הצרכנים מהשינוי הזה, בכל זאת זה שינוי משמעותי. אני מכיר את כל הדוגמאות

עם השמן הזית, עם הטונה וגם השוקולד. את כל זה החוק שינה, שאיפשר יבוא ותחרות גם

לפי מידות לא מקובלות וגם בהרכבים שונים. מה משתנה כעת מבחינת הצרכן, חוץ מזה

שהוא יכול לקבל יותר דברים?
עו"ד אורית קורן
את זה באמת עשה החוק. באותה הזדמנות שהחוק פתח את השוק באמצעות צמצום

עילות התקינה, הוא גם חשף את הצרכן לכל אותן בעיות ותקלות צרכניות שקודם לכן

נמנעו באמצעות ההוראות והתקינות שהיו. במקום, סרקנו את כל ההוראות שפקעו כתוצאה

מחוק ההסדרים. בכל מקום שמצאנו שיש הוראה שמחליטה להגן על הצרכן, שהיא ראויה

וגם בפועל כל שהיא עושה הוא להגן על הצרכן, העתקנו אותה אל תוך הצו הזה. כתוצאה

מכך נשמרו אותן הגנות צרכניות אמיתיות, אותנטיות, שהיו קודם לכן עוברות לתיקון של

חוק התקנים באמצעות חוק ההסדרים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
מדובר למעשה ברשימה הארוכה הזו שיש בה 128 מוצרים.
עו"ד אורית קורן
הצורך הזה התעורר למעשה רק בתחום המזון ומאחר שתחום זה נסגר גם על ידי משרד

הבריאות וגם על ידי משרד התעשיה והמסחר, התקינה הזו נעשתה בשיתוף פעולה בין

משרד התעשיה והמסחר למשרד הבריאות.
היו"ר אמנון רובינשטיין
זה במקום החוק שדיברנו עליו 20 שנה.
רון איילון
הצו הזה מעניק הגנה ופוקוס מיוחד על שני דברים: על חובת סימון מוצרים, שזה סעיף

מרכזי שבו ראו המשרדים צורו להגן על הצרכן, למרות ביטול התקינה הרשמית. הפוקוס

השני הוא בסעיף האותנטיות. זאת כדי שלא יהיה מצב שיכנו מוצר בשם מסויים ותהיה

הטעיה של הצרכן לגבי תכולתו, הרכבו המקובל וכוי.
היו"ר אמנון רובינשטיין
מה בדבר סיכוני מזון?
רוו איילוו
סיכוני מזון נמצאים מימלא בתקינה הרשמית ומעולם לא הוצאו, כי זה עניו בריאותי.

מעבר לכך יש את כל מערכת החקיקה שעליה מופקד משרד הבריאות באופן בלעדי -

פקודת בריאות העם. הפקודה עומדת בפני עצמה כמו שעמדה לפני התיקון הזה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
בעצם אנחנו אומרים לצרכן הישראלי: היום אתה צריך לקרוא היטב את מה שכתוב.

אתה מקבל אינפורמציה על התכולה ותדע מה המשקל, אך אנחנו לא קובעים לר מוצרים

סטנדרטיים, אסור לרמות אותך ואתה רשאי לבחור בין מוצרים מגוונים שונים, בהרכבים

שונים ובמשקלים שונים.
רון איילון
נכון.
אריאלה רבדל-נדקוב
היתה בעיה בוועדת הכספים כשנדון חוק ההסדרים. מצד אחד באו משרד האוצר ומשרד

התעשיה והמסחר ואמרו שיש הרבה מאוד תחליפי מזון ראויים לחלוטין, אבל בגלל שסוג

המזון הספציפי הזה נמצא בתקן, אי אפשר לייבא אותם לארץ או שאי אפשר לייצר אותם

בארץ כי הם לא עומדים בתקן, אלא תחת שם אחר וכוי. אז ביטלו את הגנת הצרכן, אבל

מצד שני הוועדה קיבלה את העמדה ואמרה שצריך לשמור על אותנטיות של מוצר. לא יכול

שיקראו לשוקולד חומוס וזה עדיין יהיה חומוס. חומוס זה חומוס, שוקולד זה שוקולד וזה

צריך להיות ברור. האותנטיות צריכה להיות מוגנת.
היו"ר אמנון רובינשטיין
גילוי מלא.
אריאלה רבדל-נדקוב
לא, זו שמירה על האותנטיות. אי אפשר לקרוא לחומוס משהו שהוא לא עשוי מזה.

הצו בא בצורה מאוד מקיפה ומאוד עמוקה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אז למה אתם מתנגדים?
אריאלה רבדל-נדקוב
התנגדנו בעיקרון לענין הראשוני המקורי. התנגדנו ועדיין אנחנו חושבים שבטעות

יסודו. אבל מהרגע שהכנסת חוקקה חוק, קיבלנו עלינו את החוק וקיימנו.

בתור מי שנוהג לבקר הרבה מאוד את האחרים, אני מוכרחה לומר שמשרד התעשיה

והמסחר ביצע עבודה מאוד יסודית במשר כשנה והוא השקיע הרבה מאוד שעות עבודה של

הרבה עובדים יחד עם ארגוני הצרכנים, מכון התקנים, לשכות המסחר והתעשיינים, על אף

שהתעשיינים לא היו מחוייבים לחוק. אני חושבת שכל הגורמים היו מעורבים. לא תמיד

הסכמנו, היו לפעמים אפילו צעקות, אבל לפחות נעשתה עבודה רצינית ונסיון להוציא צו

שיענה על הצורך להגן על הצרכן, ולכן הצו הזה הוא טוב.



בדרך כלל יש למשרדי ממשלה נטיה להגדיל את ההשתלטויות שלהם ועל ידי כר

להגביר את עוצמתם. כדי לא להוחיר פיצול שהיה קיים שנים רבות והזיק לכולם בתחום

המזון, הסכימו משרד הבריאות ומשרד התעשיה והמסחר להשאיר את הפיקוח ואת

האכיפה על הנושא הזה במסגרת משרד הבריאות, כדי שיד אחת תעשה את זה. זה דבר

חיובי, אבל משרד הבריאות הכניס דרישה שקיימת בתחום המכס. אלה צווי מכס שקיימים,

אבל לא היו רשומים בתחום המזון. המוכס מעילות שונות יכול לפטור מסימון בנמל.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אבל זה לפי התנאים של צו יבוא חופשי.
אריאלה רבדל-נדקוב
זה לא רק צו יבוא, אלא שלושה צווים שונים.
היו"ר אמנון רובינשטייו
אלה קריטריונים שאני לא מכיר.
אריאלה רבדל-נדקוב
הקריטריונים האלה נבדקו על ידינו יותר לעומק ועולה שהם נותנים סמכות כמעט

מלאה. אם בא יבואן שאומר שיש לו בבית מפעל סימון מצוין, יכול המוכס לפטור אותו

ולאפשר לו לסמן כבית. קיימנו מאבק די רציני להבטיח שהמוצרים לא יצאו מהנמלים ללא

סימון. בעבר, עד התיקון הנוכחי, סימנו את המוצרים לפני שיובאו לארץ.
חיים גרטל
טעות.
אריאלה רבדל-נדקוב
לפי הנוהלים זה היה מחוייב בסימון בחוץ. טענו אז שהסימון בחוץ הפך להיות מחסום

יבוא.
רון איילון
זה לא מחסום יבוא. היבואן שהצליח לסמן הפך להיות בלעדי. עיקר הבעיה כאן היא

תחרות בין יבואנים.
אריאלה רבדל-נדקוב
אמרנו שאנחנו לא רוצים ליצור שום מגבלה על הצרכן הישראלי, שכל מזון אפשרי יוכל

להגיע אליו. אבל אם זה יוצא את המכס לא מסומן, יצא מכך שבמקום לבדוק את המוצרים

בשלושה או ארבעה נמלים שיש לנו בארץ, נצטרך לעבור לאלפי בתי מימכר במדינת

ישראל.
תיים גרטל
צריך להבין שגם היבואנים עצמם לא מערניינים מבחינה בלכלית שזה יסומן כאן ואם זה

יסומן בחוץ-לארץ אין שום בעיה. צריך גם להבין שאנחנו לא תמיד קונים מהמקור במפעל

וגם אם קונים במפעל, הבמויות הן בה זעירות שיצרנים בחוץ לארץ לא ממהרים להדביק

באופן אוטומטי את הפירוט, כי זה מחייב. אם צריך להתארגן באופן ידני העלות היא כה

גבוהה שזה הופך את זה ללא כדאי.
היו"ר אמנון רובינשטיין
לא זאת השאלה. השאלה שגב' רבדל שאלה היא פשוטה - מדוע להתיר חריגים באלה

שיבואן יוכל לסמן אצלו בבית?
חיים גרטל
מדובר ביבואנים, שלפחות לפי העבר, משרד הבריאות התיר זאת ליבואנים מורשים

מסויימים שניתן לפקח עליהם במחסניהם.
היו"ר אמנון רובינשטיין
לא נאמר כאן שום דבר על מחסן ערובה.
חיים גרטל
לא מדובר על מחסן ערובה, אלא על מחסנים רשומים.
עו"ד אורית קורן
בין אם היו רושמים ובין אם לא היו רושמים, אותם חריגים קיימים. הם קיימים מכוח

דיני המכס. רצינו לכתוב כאן הוראה שקופה שנותנת את כל שלוש האפשרויות הקיימות.

ההסדר שקיים היום בפועל שבאמצעותו אכפו את הוראות התקינה הוא הסדר שנאכף

על ידי משרד הבריאות והוא נעשה במידה רבה גם באמצעות שחרור למחסני היבואן

בהתאם לאותן הוראות. לא נמצא מקום לפגוע בהמשך קיומו של ההסדר הזה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
האם יש בעיות עם זה? האם כתוצאה מהחריגים האלה היו מקרים של אי סימון על ידי

יבואנים?
יוסף טמלר
התכוונתי לשאול את השאלה הזו את משרד הבריאות. אם יש בעיות של מוצרים

מיובאים שאינם מסומנים כחוק, שיצביע עליהם וגם על היקף התופעה הזו, אם היא קיימת

בכלל. המצב הקיים כבר שנים הוא שיבואנים רשאים לסמן במחסניהם.
היו"ר אמנון רובינשטיין
מדובר במחסן רשוי.
יוסף טמלר
לא במחסן רשוי, אלא אחרי השחרור מרשות המכס, מותנה באישור לכך ממשרד

הבריאות. יש פיקוח לגבי הסימון, תוכן הסימון ובקרה מלאה על היבוא. הצו הנוכחי בא

בעצם לא רק להנציח הפליה בין יבוא ויצור מקומי.

התכתבתי בנושא הצו עם משרד התעשיה והמסחר והפיסקה שמחייבת סימון בחוץ לארץ

לא הופיעה בטיוטות קודמות.
היו"ר אמנון רובינשטיין
היועצת המשפטית אמרה שהיא לא שינתה שום דבר, אלא שלנוחיות הקורא היא

מעתיקה מהחוק העיקרי, שהוא החוק המסמיך את שלטונות המכס. היא לא משנה כאן

תקנים, היא רק לא רוצה שיתחילו לרוץ ממקום למקום.

אני רוצה לשאול את אנשי משרד הבריאות, מה המצב לאשורו בענין החריגים האלה?
ד"ר בריאן קזין
המכס משחרר רק לפי האישור שלנו. כמו כן, אנחנו נותנים אישור לסמן במחסן היבואן,

רק לאלה שאנחנו בטוחים שהם יבואנים טובים, יש להם מחסן עם רשיון ואפשר לפקח

עליהם. המצב היום הוא שלמעלה מ- 90% של המוצרים שעוברים בשיטה הזו, מסומנים

כמו שאנחנו רוצים. יש מקרים בודדים שיש בהם תקלה, שיכולה לקרות גם בחוץ-לארץ והם

נתפסים מפעם לפעם. אנחנו בודקים ומפקחים על המחסנים ולא מאפשרים שחרור עד

שאנחנו יודעים שהכל בסדר. גם אנחנו יכולים לפספס, אבל בגדול, הכל נעשה טוב, כבר

20 שנה לפחות.
היו"ר אמנון רובינשטיין
הייתי עתה בשלוש מדינות, שוויץ, אנגליה וצרפת. יש לי מין הובי להיכנס

לסופרמרקטים. רמת הסימון במדינות שבהן הייתי, יותר נמוכה מאשר בישראל. מצאתי

הרבה מוצרים לא מסומנים ומצאתי גם הרבה מאוד מוצרים בלי דברים שנחשבים אצלנו

לחיוניים, כמו קלוריות והרכב המזון. נדהמתי לראות את ההבדל ומבחינה זו שוויץ

איכזבה אותי יותר מכולן, כי שם היו מוצרים ממש "אילמים", ללא שום סימון. לפחות

בתחום מסויים הגענו לרמה גבוהה של הגנת צרכן.
יוסף טמלר
לגבי סעיף 3 אני רוצה להצביע על דברים שהוכנסו על בסיס דברים קודמים שאינם

מציאותיים לגבי מוצרי מזון. סימון במחסנים רשומים הוא בלתי אפשרי מבחינה טכנית

ושטות להכניס את זה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
נניח שאני מוחק את סעיף 3, זה לא משנה שום דבר.
יוסף טמלר
זה משנה, אנחנו רוצים להשאיר את המצב הקיים היום, שמשרד הבריאות, על בסיס

החקיקה הקיימת שהיא נרחבת, יכול לפקח ולאפשר ליבואנים טובים שבפיקוח סימון בחוץ-

לארץ. אנחנו חוששים שהדבר הזה עלול להגביל בצורה מאוד משמעותית, כי בעצם רוצים

להקל על היבוא ואילו הדבר הזה יכול להחזיר את המצב אחורנית.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מביו שהכוונה היא לא לחריגים. בסעיף 3 נאמר: "מוצר מזון מיובא יסומן לפני

יבואו, או במחסן רשוי...", לא נאמר כאן בחוץ לארץ.
עו"ד אורית קורן
בעצם התוספת של מחסן רשוי היא עוד אופציה, אחרת היו חייבים לסמן רק בחוץ לארץ

או במחסן היבואן.
יוסף טמלר
המציאות היא שהצו הזה נופל בין משרד התעשיה והמסחר ומשרד הבריאות. הדברים

נמצאים כבר בחקיקה ואין צורך לחזור על הדברים האלה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
זה נוח מאוד, כי אזרח ישראלי שלוקח את זה, הוא כאילו למד גם את ההוראה.
עו"ד יורם סמואל
אני רוצה להסב את תשומת הלב, שבסעיף 2 יש הפניה לתאריכים של תקנים. תקנים

משתנים מפעם לפעם והם עוברים רוויזיות לפחות אחת לחמש שנים. אם הצו יאושר כרגע,

זה יקפיא את המצב הקיים, בעוד מערכת התקינה ממשיכה, משנה ומעדכנת את עצמה

מפעם לפעם.
היו"ר אמנון רובינשטיין
מה אתה מציע? הרי אי אפשר להשאיר את זה בלי כלום.
עו"ד יורם סמואל
דרר אחת היא להפנות לתקן כפי שיהיה מפעם לפעם. דרר אחרת היא שבעצם הצו

יצטרך להיות רוכסני, היינו יצטרך להיפתח מפעם לפעם.
עו"ד אורית קורן
לא חשבנו שזה נכון להפנות לתקנים ישראלים שאין למדינה שליטה על מה שכרוך

בהם.
עו"ד קורט גבור
למרות שהיינו משוכנעים, כפי שגב' רבדל היתה משוכנעת, שהדרך להגיע לאותה

מטרה לא היתה הדרך שהציע האוצר בוועדת הכספים. על מנת להבטיח קיום הוראות

נורמטיביות שיבטיחו את היצור והשיווק של מוצרי מזון, אנחנו תומכים בצווים. אבל

הבעיה איננה הצווים, אלא האכיפה. אם האכיפה תהיה כפי שהיא כיום, תהיינה לנו

בעיות.
היו"ר אמנון רובינשטיין
האכיפה היא צרה צרורה.
גרישה דויטש
אני מבקש להתייחס לדבריו של עו"ד סמואל, היועץ המשפטי של מבון התקנים. מדובר

על רוויזיות בתקנים, היינו עידכון, כאשר מצביעים בצו על תאריך מסויים של התקן.
היו"ר אמנון רובינשטיין
ההצעה שלו לא התקבלה.
גרישה דויטש
זה בין בך מגיע למשרד התעשיה והמסחר לאישור רוויזיות וניתן לעדכן זה.
אריאלה רבדל-נדקוב
אני רוצה להתייחס שוב לבעייתיות של סעיף 3. בהנחה שכולנו פועלים נכון ורוצימ

להשיג את המטרות הטובות ביותה החוק שינה את המציאות. אי אפשר לבחון את

המציאות של האכיפה לפי מה שנכון עד ל- 31 באוקטובר 1998, כי מה- 1 לנובמבר 1998

תשתרר מציאות חדשה. המציאות החדשה הזו אף אחד מאיתנו לא חי בה עדיין, היא

מציאות של יבוא נטול עכבות כמעט, למעט עכבות מאוד ברורות שהחוק מעכב אותן. בבל

דבר יש הרבה דברים טובים, אבל יש גם סכנה. אכיפת הסימון באה להבטיח שהסכנות

הטמונות בדבר הזה תמוזערנה כמה שניתן. לפיכך, הפטור הזה, שהוא פטור בצווים של

המכס על כלל המוצרים במשק, הוא לא פטור שספציפי למזון. כשמכניסים אותו לכאן

באופן ספציפי, מחדדים אותו פתאום בתחום המזון בצורה מאוד חזקה, דווקא במקומ

שהסימון ואכיפתו הם מאוד קריטיים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
מבחינה משפטית זה לא משנה.
איראלה רבדל-נדקוב
נכון, אבל אני טוענת שהחיזוק הזה מקבל משנה תוקף. הייתי גם רוצה שיהיה תיקון של

הדבר גם בחוק המכס, ויכול להיות שגם נעשה את זה, אבל לא חושבת שצריך לטפל בזה

בשני חוקים. לכן, אם זה כבר קיים מימלא בחוק המכס, מדוע יש צורך להוסיף את זה כאן,

הרי זה קיים שם. מדוע צריך לחדד את הענין פה? אנחנו חושבים שלא צריך להוסיף את זה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
צריך להיות מורה נבוכים בצווים האלה, גם כך יש אי הבנה.
יוסף טמלר
סעיף 2 (א) מאזכר בתוכו את תקן 1145, שזה תקן גג למוצרי מזון ארוזים מראש והוא

כולל בין היתר גיליון תיקון מספר 3 לתקן הזה משנת 1995. אנחנו, כלשכת מסחר, ניהלנו

מאבקים חריפים מאוד בנושא של התקינה וכל השינויים באים כדי לבטל למעשה את

הכמות של התקנים. גיליון מספר 3 קבע ארבעה פרמטרים שצריך לסמן על המוצרים

בעברית ובלועזית בפרונט של המוצר, שלגבי חלק גדול מהמוצרים זר משימה בלתי

אפשרית. אין לגבי הדבר הזה אכיפה, כי יודעים שאם יעשו את הדבר הזה, חלק גדול

מהמוצרים לא יוכלו להיכנס לארץ. עכשיו שמכניסים את זה בתוך הצו, אני חושב שאולי

מישהו יכול להתעורר וכן יפעיל את הגיליון הזה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
זו הערה שראויה להישמע.
עו"ד אורית קורן
לא שינינו את תוכנם של תקנים וגם לא היינו מסוגלים לשנות את תוכנם של התקנים.

אומנם התקן הזה נשאר, או שלפחות איננו מכריזים על פקיעת רשמיותו.
היו"ר אמנון רובינשטיין
התשובה היא שאם רוצים לשנות את זה, צריך לעשות את זה במסגרת שינוי תקינה.
עו"ד אורית קורן
לגבי הנקודה הספציפית שהעלה מר טמלר. דווקא בצו יש הסדר שמאפשר עידכון, כמו

בסעיף קטן (2), שמתמודד בדיוק עם הבעיה הזו.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני חושב שבכל זאת ראוי לבדוק את זה, אבל זה לא במסגרת הוועדה הזאת, אלא צריך

לבקש שינוי תקינה. אני גם סבור שבסעיף קטן (2) יש תשובה, היינו, שימוש בסמכות

מיוחדת.

אני מבקש לקרוא את הצו בשקט. האם ליועצת המשפטית לוועדה יש הערות?
אתי בנדלר
לא.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מעמיד את הצו להצבעה.

הצבעה

בעד- 2

נגד- אין

נמנעים - אין
החלטה
הצו אושר.

אני מודה לכל המשתתפים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה ב-12:40

קוד המקור של הנתונים