הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 343

מישיבת ועדת הבלבלה

יום שלישי, ד בחשון התשנ"ט (27 באוקטובר 1998), שעה 10:00

חברי הוועדה; אמנון רובינשטיין - היו"ר

עבד-אלמאלב דהאמשה

נסים דהן

תמר גוז'נסקי - מ"מ

סגן שר הבריאות שלמה בניזרי

עמוס דניאלי - עוזר סגן השר

עו"ד אילנה מישר - מחלקה משפטית

דייר עלמה אבני - מנהלת המחלקה לבריאות העובד

דייר טוביה לרר - מרבז נושא העישון

רות לקט - מפקחת ארצית לנושא מניעת עישון

מלכה מיכאלי - מדריכה ארצית של שפ"י בנושא עישון

שוש גן נוי - האגודה למלחמה בסרטן

ד"ר אריה עובדיה - חב' דובק

עו"ד חיים צדוק

ירון גזית - R.J.R

עקיבא הומינר - מנשה ח. אלישר בע"מ

גיא משיח - rj.r

יאיר גלר - האיגוד הישראלי לפרסום

תקוה נוימן - איגוד הצרכנים

יוסי שא-נס - מנכ"ל הרשות להגנת הצרכן

יצחק כבביה - סקציית הסיגריות, איגוד לשכות המסחר

עו"ד יהודה לנדאו

עו"ד עמוס האוזנר - יועץ משפטי, פורום למניעת עישון

אתי בנדלר

לאה ורון

חנה כהן

1. הצעת חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון (תיקון - הגנה

על בני נוער), התשנ'יח - 1998, של חברי הבנסת: תמר גוז'נסקי,

עזמי בשארה, נעמי חזן, אלכסנדר לובוצקי, מרינה סולודקין,

סאלח סלים ואחמד סעד.

2. הצעת חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון (תיקון - הרחבת

הגבלה), התשנ"ח- 1997, של חברי הבנסת אמנון רובינשטיין,

רפאל אלול, פיני בדש, עבד-אלוהב דראושה, עמנואל זיסמן, דוד

טל, רן בהן, יוסי בץ, מקסים לוי וחנן פורת.



1. הצעת חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון (תיקון - הגנה על בני נוער), התשנ"ח-

1998 - של חברי הבנסת: ת' גוז'נסקי, ע' בשארה, נ' חזן, א' לובוצקי, מ' סולודקין, ס' סלים,

א' סעד.

2. הצעת חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון (תיקון - הרחבת הגבלה), התשנ"ח-

1997 - של חברי הבנסת: א' רובינשטיין, ר' אלול, פ' בדש, ע' דראושה, ע' זיסמן, ד' טל,

ר' כהן, י' כץ, מ' לוי, ח' פורת

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. מונחות לפנינו שתי הצעות חוק -

המשך הדיון בהצעת חוק של קבוצת חברי כנסת בראשותי, שהדיון בה כבר חחל ב- 7 במאי

שנה זו. כמו כן נקיים דיון ראשוני בהצעת חוק של קבוצת חברי כנסת בראשותה של חברת

הכנסת תמר גוז'נסקי.

קיימנו דיון בראשותו של היושב ראש הקודם של הוועדה והיתה בקשה לאפשר לגורמים

שטרם הופיעו או שלא היו יכולים להופיע להשמיע את דברם בפני הוועדה. אני מבין שמר

האוזנר לחוץ בזמן ולכן אני מבקש שהוא יתחיל ויקצר בדבריו.

אני רוצה לברר את המציעים: קבוצת חבר הכנסת רובינשטיין וקבוצת חברת הכנסת

גוזינסקי. כל אחת מההצעות תורמת בתחום אחר. יתרונה של ההצעה השניה הוא בכו שיש

בה הוראה שמאוד עוזרת לקבוצות של צרכנים במקרה שמדינת ישראל, עם כל מנגנון

התביעה שלה, לא יכולה לתבוע על אי מילוי החוק, אם היתה אזהרה בגודל כזה בדיוק או

אחר. לפי זה נותנים לאיזושהי קבוצה של צרכנים איזשהו מנגנון, שאיתו אפשר להגן על

ביצוע החוק, דבר שעד היום לצערנו לא ממש מתבצע. כך גם דרגת הענישה - דרגת

הענישה הקיימת איננה מספקת ויש מקום לאמור בהצעה. כמובן שההוראות האחרות של

החוק, הוראות ההרחבה, יסייעו בוודאי לאכיפת החוק ולהפחתת התמותה מעישון בכלל.

אני חושב שאני לא אחדש כלום לגבי הסטנדרט האירופי שיכנס לתוקף בעוד כשלוש

שנים. לפי סטנדרט זה יהיה איסור מוחלט על פרסומת לסיגריות. אני חושב ששילוב של

שתי ההצעות האלה ביחד יביא אותנו בהדרגה קרוב מאוד לאותו סטנדרט אירופי.

אני רוצה להביע ברכות גם לפרקליטות המדינה שהציעה למנות ועדת בדיקה כללית

בראשותו של שופט, שתבדוק בכלל את כל הנושא של בעיית העישון. אני מצטרף לפניה

הזאת של הפרקליטות ואני אודה לוועדה, למרות שהיא בצד של המחוקק, אם תצטרף

להצעה של פרקליטות המדינה.

את הדיון הקודם לא סיימנו, משום שאמרו שרוצים להביא עוד טיעונים מטעם יבואני

ויצרני הסיגריות.

אני מחזיקה ביד את חוברת הפרסומת לסיגריות "פרלמנט", שמצידה האחורי יש פרסומת

ישירה לסיגריות האלה, כמובן בתוספת האזהרה הידועה. כל החוברת כולה, אם לוקחים

אותה מהתחלה עד הסוף, מאוד תמימה. בחוברת מסופר על סרטים שהחברה הזאת שותפה

בצורה כלשהי בהפקתם. זו חוברת מאוד יפה, מעוצבת, מעוררת סימפטיה בעיקר אצל

צעירים. מאוד עדכנית ורק כשגומרים צריך לעשן סיגריה.

זו חוברת שמחולקת כאן בארץ?

כן, היא כתובה בעברית.

אני מבקש שהחוברת הזו תיכנס לתיק של הוועדה.

בתוך החוברת עצמה לא כתוב שצריך לעשן, רק כתוב שיש סרט "חלומות של מלאכים",

"זיקוקי דינור" וכוי. החוברת מאוד אסטטית ויפה. בחוברת ישנו עמוד שאומר שלחברת

"פרלמנט" יש תוכנית לעידוד פעולות תרבות. עוד נכתב שחברת "פרלמנט" עומדת מאחורי

הופעותיהן של להקות שונות, להגות ג'אז, סרטימ, פסטיבלי סרטים, להקות מחול וכוי.

זו למעשה פרסומת עקיפה, דבר שאת כוללת בהצעת החוק שלך.

אני מביאה את החוברת כדוגמה ואפשר להביא עוד הרבה מאוד דוגמאות לכך שחברות

הטבק עושות שימוש מחושב בנטיות החברתיות והתרבותיות של הילדים ובני הנוער, כדי

לעודד אותם לצריכת סיגריות.

בכל העולם יש מסע רציני מאוד דווקא לבני הנוער, כי אני חושבת שהבעיה העיקרית

שלנו היא למנוע הצטרפות מעשנים חדשים. נכון שיש מערכה לשכנע אנשים שכבר

מעשנים, שיפסיקן לעשן, אך גיל ההתמכרות לעישון יורד ויורד והסיגריה הראשונה שפעם

אולי לקחו בגיל 16, לוקחים אותה היום בגיל 11 ו- 12. אני מתחילה להרגיש שמערכת

החינוך היתה צריכה להתחיל את התוכניות שלה בנושא כבר מהחינוך היסודי ולא כפי

שהיום נדמה כאילו מספיק לדבר רק בכיתות התיכון.

אני מחזיקה תמצית של תחיקה מקנדה, שהאלמנטים העיקריים בכל מערכת החקיקה

שלהם היום היא איך לעצור ולבלום נגישות של נוער למוצרי טבק, על ידי הגבלת פרסומת

וכדי, ברוח הדברים של החוק שלנו. אני חושבת שאנחנו בדבר הזה הופכים באופן די ברור

להיות עם כל מה שקורה היום בעולם.

אני יודעת שהבעיה העיקרית היא חינוכית ולא הבעיה של הפרסומת, אבל כל מה שניתן

לעשות כדי לעצור ולמנוע נגישות לטבק לבני נוער וילדים, צריך לעשות.

אני מבקש להעיר הערה עקרונית והצעה פרקטית בהמשך דבריה של חברת הכנסת

גודנסקי. האיגוד הישראלי לפרסום היה מאוד שמח שמוצרים ושירותים שמותר לשווקם על

פי החוק בישראל, יהיה מותר לפרסמם בדרגות חופש כאלה ואחרות. אנחנו רואים בזה חלק

מהדמוקרטיה במדינת ישראל. היינו רוצים למנוע מצב שבו מוצר שמותר בשימוש ומותר

למכור אותו באופן חוקי לחלוטין במדינת ישראל, ייפלו עליו הגבלות דווקא בצד של

הפרסום. אנחנו רואים בזה אולי את הקצה החד ביותר של הפגיעה בחופש הביטוי, דבר

שהוא בעיה דמוקרטית.



לענין ההצעה הפרקטית ובהמשך לדבריה של חברת הכנסת גוז'נסקי. בהחלט נכון שיש

הרבה מאוד מסעות הסברה לילדים ובני נוער של גופים שונים שרוצים למנוע מילדים

להיכנס למעגל המעשנים. קיימים מסעות כאלה בהרבה מקומות בעולם. האיגוד הישראלי

לפרסום מציע כאן ולוקח על עצמו, אם תיענו לבקשתנו הראשונה, שלא יהפור דווקא

עולם הפרסום לקרדום לחפור בו בעניינים אחרים שהם חוקיים בצד האחר שלהם, לרתום

את כל הגופים ואת כל הכלים הנדרשים למסע הסברה לילדים ונוער, כדי למנוע מהם

להיכנס לעולם המעשנים. אני חושב שיש בידינו את הכלים לענין הזה ויש לנו את היכולת.

זה בהחלט מבוסס על הרבה מאוד חומר שקיים בעולם, באמצעות האיגוד הבינלאומי

לפרסום ובאמצעות גופים ישראלים רבים שישמחו להצטרף למערכת הזו, כמו יצרני

הסיגריות ויצרני התקשורת הישראליים.

אתה מדבר על יצרני הסיגריות, כלומר יום אחד אתה תפיק להם את החוברת הזו

ולמחרת תפיק חוברת נגד עישון?

יאיר גלר

יכול להיות שכן. אני חושב שזה מתקיים בהרבה מקומות.

זה מאוד דמוקרטי.

אני מאמין שמסע הסברה שיהיה עשוי נכון ומתוכנן היטב, יוכל לעזור למנוע, לעצור או

למשוך את גיל ההצטרפות לעולם המעשנים לגיל יותר מבוגר.

חברת הכנסת גוז'נסקי דיברה על החוברת של "פרלמנט". לפני שהחוברת הזו הופקה

הגיעו אליי קודם כדי שאני אתן חסות. זו לא הפקה של "פרלמנט" אלא בסך הכל חסות

שהיא נותנת. הרבה מאוד ארגונים שרוצים להפיק חוברת על סרטים וכו' מבקשים חסויות.

על שולחני יש ערימה גדולה לחסויות שאני נדרש להם. כרגע, בגלל המדיניות שישנה

הפסקתי עם הנושא הזה, כלומר, אני לא נותן חסויות לאף אחד. זאת משום שמבחינה

שיווקית זה לא נותן שום דבר. בדרך כלל זה היה יותר תמיכה בדברים, כמו שקודמתי

בתפקיד אהבה לעשות. אני הפסקתי עם כל הנושאים האלה.

אני יכול לתת דוגמה של מועדון ספורט שפנה אליי וביקש תיקים וכד' לנוער. על התיק

היה כתוב רק דבר אחד בלבד: "דובק" בע"מ, לא סיגריות ולא שום דבר אחר. היתה על כך

כתבה גדולה בעיתון עם השאלה איך "דובק" נותנת תיקים כדי לשכנע את הנוער. ביקשתי

שיחזירו לי את התיקים, כי בסך הכל עשיתי את זה כתרומה ואף אחד לא התכוון לעשות

עם זה פרסומת.

מה שאמרת עד עכשיו הם דברי תמיכה בחוק. אתה אולי נוהג נכון, אבל אחרים לא

נוהגים כך.

מר אדמון מאיגוד המפרסמים היה בפעם הקודמת בוועדה ואמר שהם במודע לא

מפרסמים סיגריות בעיתוני ספורט לנוער.

וזשבתי שאין צורך לומר כלום, אך לאוזר ששמעתי את נציג האיגוד הישראלי לפירסום,

התגובה שלו קצת הרגיזה אותי. אני חושב שהוא בעד לעשות בסף, בלומר, הוא בעד

לפרסם את כל חברות הסיגריות ובעד לפרסם אחר בך לנוער שזה מסובן. חופש זה דבר

מצויין בל עוד זה לא פוגע בבריאות. לבן אנחנו בעד שני החוקים שמשלימים אחד את

השני.

מותר למפרסמים לפרסם אם אין חוק.

אני מבקש לציין שיש מגמה של מה שאני מגדיר - מדרון תלול. אני חושב שחוק זה הוא

צעד נוסף באותו מדרון של הגבלות חופש ביטוי, שאת סופו מי ישורנו. מתחילים בהגבלה

על דמויות, אחר בך זה יעבור להגבלה מטעמי דת, נשים ובדי.

יש בבר חוקים באלה.

זה תחילתו של מדרון חלקלק שלא יודעים מה סופו.

אני מודה לנציגים ומבקש שרק נציגי הממשלה ישארו להמשך הדיון.

אני מציע שנפריד בין שתי הצעות החוק, מביוון שבאן יגויס לובי גדול נגד הצעות החוק

האלה. אני לא רוצה שנהיה בסיבון ששתי ההצעות לא תעבורנה ולבן בדאי להפריד,

דהיינו, שאם אחת לא תעבור השניה תעבור.

בהצעת החוק של חברת הבנסת גוז'נסקי יש סעיף פרובלמטי שנדון בו מיד. אני תומך

בהצעת החוק הזו, אבל צריך לעשות גם את החישובים הפרלמנטריים.

אין לי בעיה עם זה. נקטנו באותה מדיניות בוועדת הבלבלה בנושא הדיור הציבורי

והצלחנו, שחוק אחד עבר וחוק אחר מדשדש.

נתחיל לדון בהצעת חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון (תיקון - הרחבת הגבלה),

התשנ"ח-1997.

אנתנו יודעים מה המצב בעולם. האיחוד האירופי הלך לחקיקה מאוד מאוד דרסטית

ולמרות שיש להם בית דין אירופי לזכויות אדם, לא היתה אפילו תלונה נגד הדרקטיבה

החדשה. כלומר, יש הכרה כללית.

גרמניה ערערה לבית הדין של השוק האירופי.

אבל לא לבית הדין לזכויות אדם, זה דבר אחר. אין החלטה של בית הדין האירופי

לזכויות אדם נגד זה. אנחנו יודעים שחלק ממדינות אירופה אסרו כליל על עישון. אנחנו גם

יודעים שהמגמה בארצות הברית היא מלחמת חורמה בעישון, כר גם בקנדה.

נתחיל לדון בסעיפי הצעת החוק. סעיף 1 - "תיקון סעיף 5" - " בחוק הגבלת הפרסומת

למוצרי טבק לעישון, התשמ"ג - 1983, (להלן - 'החוק העיקרי') בסעיף 5, הסיפה, החל

במילים 'שהם אחד מאלה' - תימחק". הכוונה היא לא לאפשר פרסום של דמויות אדם, בלי

להתווכח על הגיל. יש לי מודעות של אנשים צעירים על ספינת שעשועים והטענה של

המפרסמים שהאנשים האלה אומנם בני 60 אבל הם שמורים היטב.

אני חושבת שגם חלקי גוף של אנשים צריר לאסור לפרסם. יש פה פרסומת עם זוג ידיים

שלא רואים בה את האדם, אבל עם סיגריה ביד.

אנחנו אומרים שלא יהיה שום שימוש.

האיסור בסופו של דבר יהיה על שימוש ב-: שמם, כינויים, תמונתם, תצלומם או דמותם

של בני אדם.

אני מציעה גם להוסיף: או חלקי גופם.

אני לא מתנגד לזה ואפשר להוסיף: לרבות חלקי גוף אדם.

בישיבה הקודמת הוחלט לכלול בזה גם בעלי חיים. יש פרסומת לסיגריות "כאמל", גמל

שמפרסם סיגריות.

זה נמצא בהצעה של חברת הכנסת גוג'נסקי.

אני לא מדברת על פרסומת עקיפה. אני מדברת על פרסומת לסיגריות בה מראים גמל

מעשן.

זה מופיע בסעיף 4 של הצעת המוק של חברת הבנסת גוז'נסקי.

ליתר ביטחון אפשר להבניס גם את זה.

סעיף 1 אושר בתוספת איסור פרסום של חלקי גוף ובעלי חיים.

סעיף 2: "תיקון סעיף 9" - "בסעיף 9(א) לחוק העיקרי, אחרי 'משרד הבריאות קובע בי

העישון מזיק לבריאות' יבוא 'וגורם למחלות חמורות וקטלניות'".

אני רוצה להבין מדוע משרד הבריאות לא משתמש באפשרות להחליף את הסיסמאות?

הבנו הצעת תקנות כדי להחיל את הסמבות הזאת ועורך דין צדוק ערער על זה בטענה

שזה חוצה סמבות. יהיה דיון על כך במשרד המשפטים.

אבל ברגע שזה יהיה בחוק אתם תהיו בסמבות.

אני מציע להמתין עד הדיון שלכם ואנחנו נדון באפשרות לעשות את זה בין קריאה

ראשונה לשניה.

משרד הבריאות רצה להחליף את הנוסח. השאלה היא אם הנוסח יוחלף עכשיו, מכוח

החוק שיתקבל, מה יהיה היחס בין הדיון המשפטי לזה?

יש סעיף נפרד. ההצעה כאן היא פשוטה, שבמקום האזהרה הסטנדרטית הקבועה

כחלופה ראשונה, כברירת מחדל, אפשר יהיה להחליף את האזהרה. לפי ההצעה היום יהיה

כתוב: משרד הבריאות קובע כי העישון מזיק לבריאות וגורם למחלות חמורות וקטלניות.

לאחר מכן בא הסעיף שמאפשר החלפת הסיסמה באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. לגבי

זה עורך דין צדוק השמיע טענות שאי אפשך להחליף, למרות שזה כתוב במפורש. במשרד

המשפטים מקיימים על כך דיון ואני לא רוצה לחוקק במהלך דיון כזה. אם הוא לא יסתיים

כמו שנראה לוועדה, היינו, שאפשר להחליף את הסיסמאות, בין הקריאה הראשונה לשניה,

נכניס את הסעיף הזה.

אנחנו כרגע בהכנה לקריאה ראשונה. זה לא דיון שנמצא בין כותלי בית משפט וגם אם

זה נמצא בכותלי בית משפט ויש איזשהם ספקות משפטיים, זה לא ענין של סוב-יודיצה.

אם נשאיר את זה לאחר הקריאה הראשונה, יוכל לטעון מאן זהו שזה נושא חדש.

מה הבעיה המשפטית כאן, על מה מתבסס עורך-דין צדוק? מה אנחנו צריכים לעשות כדי

לסתום את הטענה שלו?

כדי לסתום את הפרשנות שלו צריכים לכתוב בפירוש שיש לקבוע אזהרות מתחלפות.

אבל זה כתוב.

זה לא בדיוק מה שכתוב. הוא כתב חוות דעת עם פרשנות די סבירה. משרד המשפטים,

בפרשנות שלו עכשיו אומר שברור מה היתה כוונת המחוקק אז, אבל בכל זאת לשון הסעיף

סובל את זה. בסעיף 9 כתוב ש"שר הבריאות באישור ועדת הכלכלה של הכנסת רשאי

לשלול את נוסח האזהרה, לרבות קביעת נוסחי אזהרה שונים לענין סעיפים 4 או 7". לכן

הוא טוען שאפשר נוסח שונה לסעיף 4, היינו שלטים, נוסח אחר לסעיף 7 שזה פרסום

בעיתונות ויש נוסח אחר שהוא לחפיסת הסיגריות, אבל אי אפשר לקבוע מראש רשימה של

אזהרות שמתחלפות בתדירות מסויימת.

מכיוון שאני ניסחתי את זה אז זה גם ברור לי, לי נראה שכתוב פה את הכל.

אולי נכתוב ששר הבריאות רשאי לתקן על חפיסות סיגריות וכוי.

אני לא מבינה את הטענה ולכן אני לא יכולה להציע נוסח אחר.

עורך דין צדוק טוען שזה מתייחס לשלטים לחוד, לפרסומות לחוד ואילו החפיסות לא

מוזכרות במפורש.

אני מציעה לכתוב: לרבות קביעת נוסחי אזהרה מתחלפים שונים.

תקראי בבקשה את הנוסח שמשרד הבריאות מציע.

הנוסח המוצע הוא: שר הבריאות באישור ועדת הכלכלה של הכנסת רשאי לשנות את

נוסוז האזהרה, לרבות קביעת נוסחי אזהרה מתחלפים לעניו סעיפים 4 ו- 7.

למה הכוונה במילה מתחלפים?

שקובעים מראש מה יהיו נוסחי האזהרה בכל תקופה מסויימת.

אבל כל פעם צריכים את אישור ועזת הכלכלה.

לא, הכוונה לקבוע רשימה מראש של מספר אזהרות ואומרים מתי הן יתחלפו ובאיזה

צורה. לזה צריך באמת את אישור הוועדה והמפרסמים פועלים לפי התקנות.

האם המשמעות היא שאתם מצפים שעל החפיסות בשנת 1999 תופיע אזהרה זו, בשנת

2000 תופיע אזהרה בנוסח אחר וכך הלאה?

לא לפי שנים, אלא לפי משלוחים.

מדוע לא ללכת לפי החוק הקיים וכל פעם לבוא עם נוסח חדש?

אבל אז נחליף את הנוסח בתדירות של אחת לשלוש ארבע שנים.

אנחנו מוכנים לבוא לקראתכם. האם את רוצה להוסיף את המילה מתחלפים?

כן.

החלטה: אושרה תוספת המילה "מתחלפים".

הכוונה ברורה לי ואני עוד אחשוב מהי המילה הנכונה כדי להגיע למטרה, יכול להיות

מתחלפים מעת לעת.

אולי כדאי גם לקבוע את צבע האזהרה? אולי כדאי שזה יהיה בצבע אדום, כדי שיהיה

לזה דגש מיוחד.

את זה ביקשנו במסגרת הדיון בתיקון הקודם.

אני לא חושב שזה אפשרי, הרי יש עיתונים שמודפסים בצבע ויש שלא. אני חושב

שנסתפק בזה לקריאה ראשונה ובינתיים תוכלו לחשוב ואם תרצו נוכל להכניס את זה בין

קריאה ראשונה לשניה.

אנחנו מאשרים את הצעת החוק הזו לקריאה ראשונה ואני מבקש להביאה

בהקדם לכנסת.

נציג האוצר לא נמצא כאן ואני יוצאת מתוך הנחה שאדוני קובע שאין להצעת החוק הזו

עלויות מתקציב המדינה או הפחתת הכנסות.

אין לזה עלויות.

זו תהיה עמדת הוועדה, אבל לפי התקנון אני חייבת לקבל גם את עמדת נציג האוצר

לנושא הזה.

אין פגיעה בהכנסות המדינה, זולת פגיעה אפשרית כתוצאה מהצמצום שיתבטא בהקטנת

הוצאות של מערכת הבריאות.

משרד האוצר הודיע שאין להם עמדה לגבי הצעת החוק. אני מציעה לאפשר לנו לברר

סופית עם האוצר גם את הנושא הזה.

האוצר לא התנגד.

מדובר על כך שאין התנגדות להצעת החוק, אבל אין לי עמדה לגבי העלויות ולשם כך

אני צריבה את עמדת האוצר.

שמעתי את נציגי האוצר כאן ואני לא יודע מה יצא מזה, עם בל הבבוד להם. שמעתי את

העמדה שהם הציגו עם חוק הפיקדון. אנחנו יודעים שצמצום העישון הוא חיסבון אדיר

למערבת הבריאות ולחיי אדם, שאולי לא נחשבים.

הדברים מאוד ברורים לי, אר הבעיה היחידה היא שלפי התקנון צריר לקבל את עמדת

האוצר.

התקנון אומר שחבר הבנסת צריר להביא את העלות, לא האוצר.

מבל הנסיון שיש לנו לגבי החקיקה למניעת עישון אני יבולה לומר שתמיד האוצר הוא

זה שפונה אלינו ושואל אם בחקיקה שאנחנו מציעים יש השלבות על ההוצאות. התשובה

שלנו היא לא וגם פה התשובה שלנו היא לא, בך שאין באן בבלל שאלה. אם האוצר יפנה

אלינו הוא יקבל את התשובה הזו.

אנחנו מחליטים להעביר את זה לקריאה ראשונה והאוצר יחווה את דעתו. ברור שזה

צמצום הוצאות המדינה.

אני רוצה להסב את תשומת הלב לכך שלא פעם אנחנו נתקלים בהצעות חוק שמאושרות

בוועדה לקריאה ראשונה ואנחנו לא יבולים להביא אותן לפרסום, משום שלוקח הרבה זמן

לנציגי האוצר להעביר לנו את עמדתם בנושא הזה.

אבל היתה עמדה שלהם שהם לא מתנגדים.

הם לא מתנגדים להצעת החוק גופא, אבל אין לי את העמדה שלהם באשר לשאלה אם

יש להצעת החוק עלויות.

אני יוצא מתור הנחה שהם קראו את הצעת החוק ואם היה חשש שיש עלויות הם היו

שולחים הודעה בבתב.

אנחנו לא צריכים לרוץ אחוריהם, שהם ירוצו אחרינו.

איו שום צורר בזה. הם קראו את הצעת החוק והם יודעים מה המשמעות של פרסום.

הלוואי שזה יקטין את הכנסות המדינה.

היועצת המשפטית טוענת שהמילה "מתחלפים" אינה ברורה.

אני אמצא נוסח מתאים כמו מתחלפים מעת לעת או משהו כזה.

היו"ר אמנון רובינשטיין;

כשאני קורא חוק אמריקאי אני מבין מה כתוב בו, כשאני קורא חוק ישראלי אני שואל

למה הכוונה. יש מבצע של הנשיא קלינטון במסגרת של כל העולם דובר אנגלית. הוא

הוציא הנחיות ברורות שכל ההוראות הממשלתיות, כל התקנות, כל הצווים וכל הצעות

החוק צריכים להיות באנגלית שהאדם הסביר ברחוב יכול להבין אותם בלי עורה משפטית.

ככה זה צריר להיות.

אנו עוברים לדון בהצעת החוק של קבוצת חברי הכנסת בראשותה של חברת הכנסת תמר

גוז'נסקי. זו הצעת חוק מרחיקת לכת יותר והצעתי כאמור שבקריאה הראשונה זה יובא

בנפרד. אם שתי ההצעות תעבורנה בקריאה ראשונה נאחד אותן לקראת הקריאה השניה

והשלישית.

סעיף 1 - "בחוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון, התשמ"ג - 1983 1), (להלן -

החוק העיקרי), בסעיף 1 - (1) במקום ההגדרה 'פרסומת' יבוא: 'פרסומת' - פרסומת בעל

פה, בכתב או בדפוס, לרבות פרסומת עקיפה";

"פרסומת עקיפה" - "פרסומת לשירות, לעסק או למוצר, שאינו מוצר טבק, הכוללת מותג

של מוצר טבק";

זו בדיוק הדוגמה שנתן נציג "דובק" לכך שהוא נתן תיק שעליו כתוב "דובק".

סעיף קטן (2) ''בהגדרה 'פרסומת לשם מסחרי', המילה 'בלבד' - תימחק ובסופה יבוא

'ולרבות פרסומת עקיפה';"

אני רוצה לראות מה מציעים למחוק כדי שנוכל לעמוד על ההבדלים בין הנוסח המוצע

לבין הנוסח הקיים. הגדרת פרסומת כפי שהיא היום בחוק היא: "פרסומת בעל פה, בכתב או

בדפוס...". עד כאן זה אותו דבר. ההמשר הקיים היום אומר: "שנעשתה על ידי בעל ענין

בשיווק מוצרי טבק או מטעמו והמכוונת לציבור או לחלקו". אני מניחה שיש סיבה שרוצים

למחוק את המילים האלה ולהפוך את ההגדרה של פרסומת לדבר הרבה יותר גורף, כך שלא

משנה מי עומד מאחורי הפרסומת.

זאת משום שמה שקורה היום הוא שיותר ויותר עוסקים בפרסומת עקיפה. ידוע למשל

שיש בעלי עניו שמשלמים תמורת זה שהשחקן בטלויזיה יחזיק את הבקבוק המסויים, שהוא

יוציא חפיסת סיגריות של חברה מסויימת. זאת פרסומת עקיפה לגמרי, זאת אומרת שזה

בבלל לא נחשב פרסומת. אני רוצה לומר בזה שזה לא מוכרח להיות שמישהו שילם עבור זה

שמישהו יפרסם לו.

לפי דעתי ההגדרה הקיימת מספיק גורפת.

הכוונה היא פשוטה. אם יש לי חבר שמופיע בטלויזיה אני אבקש ממנו שיוציא סיגריית

"טיים" שלוש פעמים בעת השידור. הכוונה בהשמטה הזו חיא לאסור איסור אבסולוטי על

כל פרסומת ישירה ועקיפה לסיגריות.

האם תוכל לשלוט על זה גם בסרטים זרים?

אני רואה לחברת הכנסת גוז'נסקי בעיה גדולה באיסור אבסולוטי כזה. סגן השר אומר

בצדק לגבי סרטים זרים. אני גם מוסיף את העיתונים הזרים שאני לא יכול להטיל את

המגבלה הזו עליהם. אני מוכן שחברת הכנסת גוז'נסקי תוסיף: בין שנעשה בתמורה ובין

שנעשה ללא תמורה. אני חושב שזה יפתור את הבעיה. אי אפשר לומר שכל אדם שמופיע

בטלויזיה עם סיגריה שכתוב עליה שם החברה, עוברים בכך עבירה.

אם הפרסומת היא לרכישת דירות לדוגמה ובתור הפרסומת הזו יש צעיר שמחזיק קופסת

סיגריות למרות שהפרסומת היא בכלל לדירות, זו פרסומת עקיפה, למרות שהמפרסם יאמר

שזו פרסומת לדירות.

צריך לדעת מי יזם את זה.

יכולה להיות בעיה, כי יכול להיות שאותו אדם מחזיק בתום לב סיגריה.

אנחנו מדברים על פרסומת ולא על חדשות בטלויזיה, שבשידור חי קורה משהו. יש

פרסומת לפסטיבל סרטים ולכל מיני דברים אחרים כמו בחוברת שהצגתי בתחילת הדיון.

הרי באותה חוברת יש פרסומת לכר שיש סרטים יפים וכוי.



(עורך דין חיים צדוק נכנס לישיבה)

עורך דין צדוק, כבר סיימנו את הדיון בהצעת החוק שלי ועתה אנו דנים בהצעת החוק

של חברת הכנסת גוז'נסקי.

האם הקליינט שלי כבר הלר?

כולם הלכו. אני מוכן, בשל מעמדך המיוחד, לשמוע גם את הנימוק שלר. עברנו כבר

לדון בהצעות החוק גופא.

האם הצדדים לא משתתפים בחלק השני? זה מה שהחלטתם?

הם כבר השמיעו את הטענות שלהם ועתה אנו בשלב הניסוח.

אני לא תובע לעצמי שום זכות מיוחדת, אם זה מה שהחלטתם. אני מודה לכם.

אם תרצה בכל זאת להשמיע כמה דברים לא תהיה שום בעיה.

לגבי פרסום עקיף שנעשה על ידי בעל עניו, יש לנו הרבה בעיות עם פרסומת מסוג זה

ועם המילים הללו ולכן אנחנו מעוניינים שהן תימחקנה. יש חברות בינלאומיות שמקימות

חברות בת לשיווק מוצרי צריכה שאינם סיגריות, כמו שעונים, בגדים וכדי. מאחר שחברה

כזו איו לה עניו לשיווק מוצרי טבק, זה מנותק משפטית ואנחנו לא יכולים למנוע את זה.

אולי צריך להיות איסור לגבי פרסומת מטעם גוף ישראלי.

אבל יש את הגופים הבינלאומיים מחוץ-לארץ שיש להם הרבה כסף ואנחנו לא יכולים

להפלות.

מה ניתן לעשות לגבי הדבר שסגן השר הסב אליו את תשומת הלב? אני לא יכול לאסור

איסור מוחלט על הצגת קופסת סיגריות שכתוב עליה "פרלמנט" או "טיים" בטלויזיה, זה

יפסל בבג"ץ.

אנחנו דנים פה לפרטים בנוסח שתי הצעות החוק. היושב ראש אמר בצדק שאנו לא

יכולים לעשות איסור גורף, כי בכל זאת יש סרטים מחוץ-לארץ ויש דברים שאין לנו שליטה

בהם. אני רוצה להפנות את תשומת הלב להחלטה המאוד גורפת של הדרקטיבה האירופית.

הדרקטיבה הזו כבר הוזכרה. באשר אירופה ואמריקה יעשו את זה, לא תהיה לנו בעיה.

לפי ההחלטה מה- 13 במאי שנה זו, האיסור הוא טוטלי לגבי פרסומת גם ישירה וגם

עקיפה. זה כולל פרסומת וגם מתן חסות לאירועים כאלה.

זה מופיע בהצעת החוק שלי.

בישראל הולכים מזה שנים במין שיטה של צעד צעד. יכול להיות שלנו זה מאוד מתאים

וכך מתקדמים לאט אבל בטוח, אבל צריך להביא לתשומת הלב שבכל העולם ההחלטה של

הדרקטיבה היא גורפת. גם מהבחינה הפרקטית אנחנו לא צריכים לחשוש מכך שיביאו לנו

פרסומת מיובאת, כי כולם מפסיקים עם זה.

זה עוד יקח כמה שנים.

במצב המשפטי הקיים, שבו נאסרה הפרסומת כפי שזה מנוסח היום, מה אנחנו עושים עם

תוצרת חוץ ? איר אנחנו מחילים על תוצרת חוץ את הכלל הזה?

לחברת "פיליפ מוריס" לדוגמה, אסור לפרסם אנשים צעירים.

אני טוענת שחברה כמו "פיליפ מוריס" לא רק שלא תוכל לפרסם אנשים, היא גם לא

תוכל לעשות פרסומת עקיפה.

הבעיה היא לא עם המילה פרסומת עקיפה, אלא מחיקת הסעיף מטעם גוף כלשהו בעל

ענין.

נניח שחברת "פיליפ מוריס" לא רוצה לפרסם, אבל באותה פרסומת שדיברנו למכירת

דירות, נציג החברה שרוצה לפרסם את הדירות, מוציא חבילה של "פיליפ מוריס".

לא לזה הכוונה. לדוגמה, חברת "פיליפ מורים" הקימה תברה-בת שעוסקת בסיבסוד

אירועי תרבות ובתור אירועי התרבות האלה יש פרסום ל"פיליפ מוריס", זו פרסומת

עקיפה.

אם כך, מה שאת מציעה בעצם הוא לתת הגדרה של בעל עניו ולא להשמיט את הנושא

הזה. בלומר, צריר להיות איזשהו קשר בין מי שעומד מאחורי הפרסומת לבין מי שעושה

אותה למעשה.

מבחינה משפטית לא תמצאי קשר, בי אלה חברות עצמאיות.

המילה פרסומת טומנת בחובה אקט מבוון של שבנוע. אם בסרט הוליוודי או בתובנית

טלויזיה אחד המשתתפים מוציא סיגריות "טיים" זו לא פרסומת, אלא אם בן הוא קיבל בסף

בשביל זה.

ואז יש לנו בעיה עם שילוב של פרסומת עקיפה, בי פרסומת עקיפה לפי ההגדרה היא:

"פרסומת לשירות לעסק ולמוצר שאינו מוצר טבק הבולל מותג של מוצר טבק". אחת מן

השתיים, או שתגביל את זה בהגדרה של פרסומת או בהגדרה של פרסומת עקיפה.

בדוגמה של הפסטיבל שהזברתי, הפרסומת היא לפסטיבל והפרסומת שבתור זה יש טבק,

היא פרסומת עקיפה, בי המושא העיקרי של הפרסומת הוא אומנם לפסטיבל, אר למטה יש

קופסה קטנה של סיגריות או הגמל המפורסם שמחייר בצד.

אם בך אסור לפרסם סוסים, בי זה מותג של סיגריות?

יבול להיות שאפשר להבניס את המילה "סמויה", בי במילה הזו יש יותר מאשר בעקיף.

לעיתים מאוד קרובות נובחתי שבתובניות טלויזיה אחד המשתתפים מוציא סיגריה שלא

רואים את סוגה, אבל עצם הסיגריה יבולה להיות פרסומת.

את לא יבולה לאסור דבר בזה בחוק.

יש מדינות עם הגבלות על פרסומת עקיפה ואני מציעה לבדוק איך הן התמודדו עם

הבעיה הזאת, אם התעלמו ממנה או פתרו אותה.

אני תושב שאולי נאחד את זה יחד עם פרסונזת עקיפה.

אני חושבת שאולי כדאי לשקול בכל זאת לכתוב בהגדרה ל"פרסומת": פרסומת בעל-

פה, בכתב או בדפוס שנעשתה על ידי בעל ענין של גוף מוצרי טבק או מטעמו, לרבות

פרסומת עקיפה. כמו כן צריו למצוא הגדרה רחבה כדי להגדיר בעל ענין לצורך זה, קשר

של מניות וכיוצא בזה. יש לנו הרבה מקומות שיש לנו הגדרה של בעל ענין לצורך הנושא

הזה. יתכן שתהיה להם בעיה להוכיח את הקשר למישהו בעל ענין בחברה אחרת, אבל

מצד שני אני חושבת שאם נפתח את זה בצורה כל כך רחבה, אנחנו יכולים להגיע לאיסור

גורף שלא יכול לעמוד במבחני סבירות.

גם חברת-בת היא בעל ענין.

אנחנו מדברים באופן מפורש שהפרסומת כוללת במפורש מוצר טבק. לא נאמר פה

שמישהו מחזיק ביד סיגריה לא מזוהה. אבל אם יש דבר שהוא מזוהה כמותג של חברה

מסויימת, אנחנו אומרים שזה לא יכול להיות שזה מקרי שבפרסומת מסויימת אותו מותג

יופיע.

המילה פרסומת מוציאה מכללה את הדוגמאות שלי ושל סגן השר, כי פרסומת זה דבר

מסחרי וכדי לקדם מכירות. לכן אני מציע שבשלב הזה נשמיט את זה ונשמע הערות של

היועץ המשפטי לממשלה באופן מיוחד לאחר הקריאה הראשונה. לפיכך אנחנו מאשרים את

הנוסח כפי שהוא עכשיו.

יש לי בעיה עם פרסומת עקיפה. לא שאני מתגד לזה, אלא להיפך. בהגדרה נאמר:

"...הכוללת מותג של מוצר טבק". מה אנחנו עושים עם חברה שיש לה הרבה מותגים? צריך

למעט חברה שיש לה מותגים רבים. זאת משום שיש הרבה חברות בינלאומיות, כמו

חברת "דן היל", שמייצרות הרבה דברים וגם סיגריות.

מותג הוא השם המסחרי.

אולי לפחות נגביל את זה למה שקיים היום בשוק.

אני לא מציע לבטל את זה. אותה חברה יכול לפרסם רק את המילה "דנהיל" ולפי זה זה

יחול עליה. רוב החברות הצרפתיות לדוגמה הן חברות רב-ענפיות. חברת "דו-פונט" היא

חברה שמציירת סיגריות מאוד יקרות והיא מייצרת גם מציתים, כלי כסף ועוד.

לא נאמר שאסור לפרסם את שם החברה, אלא שם המותג של מוצר טבק.

אבל שם המותג זה השם המסחרי של אותה חברה.

אין צורך להשתמש במילה "מותג", מספיק לכתוב: ... הכוללת מוצר טבק.

מוצר טבק אומר שאסור להווזיק סיגריה ביד, זה מוגזם.

צריך להוסיף: כשהכוונה היא לפרסומת.

אני מציע שההגדרה תישאר כפי שהיא ונוסיף: למעט מותגים של חברות שיש להן

מותגים של מוצרי טבק ומוצרים אחרים ובלבד שאין בפרסום העקיף משום עידוד צריכת

מוצרי טבק. לפי זה אדם שמפרסם את השם "דנהיל" או "דו-פונט" לא עובר עבירה. אם

במסגרת הפרסום של "דנהיל" הוא מראה עשן של סיגריה או רומז לענין של צריכת

סיגריות, הוא עובר עבירה. זה עונה לי על הבעיה, אחרת יש כאן בעיה משפטית.

אני מבקשת לקרוא את ההגדרה כפי שאתה מציע: פרסומת עקיפה - פרסומת לשירות,

לעסק או למוצר, שאינו מוצר טבק, הכוללת מותג של מוצר טבק ולמעט מותגים של חברות

שיש להן מותגים של מוצרי טבק ומוצרים אחרים ובלבד שאין בפרסומת עידוד לעישון. על

סמך זה לא יוכלו להוכיח מהי פרסומת עקיפה.

זה קל מאוד, כמה חברות יש לנו שהן רבי מותגים?

לחברות יהיה פתרון, כל חברת טבק תקים חברת-בת ותתחיל לפרסם את המוצרים

האחרים. אם אני אלך עם חולצה שמודפס עליה שם של חברה שמייצרת סיגריות, זה סוג

של פרסומת.

אדם פרטי שילך אם זה, זה לא חשוב. אם יעמדו בכניסה לפסטיבל נועד ויחלקו חולצות

שעליהן מודפס שם סיגריות, זה אסור.

אני חושב שזה גורף מדי ולא נוכל לעמוד בזה. רק אם יש פרסומת לביגוד וזה יהיה

מלווה בקופסת הסיגריות של אותה חברה, אז אפשר לאסור את זה.

זה לא מקובל בעולם ולא נוכל לאסור פרסומת למוצרים של חברות שמייצרות גם מוצרי

טבק.

יש במדינות אחרות איסורים בדיוק מהסוג הזה. אני חושבת שזה פותח פירצה שאי

אפשר לעמוד בה. נראה לי שהדבר ההגיוני הוא לעשות הוראת מעבר שמוצר שקיים בדין

היום לא יכלל באיסור הזה.

את זה אני לא יכול לעשות, זה לא יעמוד בבית משפט.

אני חושב שאפשר יהיה לפרסם מותגים אחרים, בתנאי שזה לא ילווה בכל רמז

לסיגריות.

האם אפשר לכתוב: ... הכוללת מותג של מוצר טבק מפורש? לא של החברה שמייצרת

כל מיני דברים.

נכון, כי את השם אי אפשר למנוע.

אני חושב שההצעה שלי היא הצעה נכונה, אני יכול להרחיב אותה ולומר: ...ובלבד

שאיו במודעה או בפרסום איזכור או רמז של מוצר טבק. אני לא יכול לאסור על "כאמל"

שבכל העולם מפרסמים את השעונים שלהם, לפרסם. זה יכול לעשות בעיות לא רק בבג"ץ

אלא אפילו במסחר הבינלאומי.

מה תהיה התשובה שלר לכל אלה שיקימו עכשיו חברות-בת.

חברות-בת לא תוכלנה לפרסם את המוצרים עם רמזים למוצר הטבק. אם "דובק" תקים

חברת מציתים, אני לא אוכל לאסור את הפרסום למציתים. יש חברות ענקיות בינלאומיות

שיש להן הרבה מוצרים מלבד מוצרי טבק ומיד תהיה לנו מחאה של ממשלת ארצות הברית,

מכיוון שבחוקים החמורים ביותה כולל אנגליה שהיא מרחיקת לכת, אין איסורים כאלה.

יש בגדי "מרלבורו" שאפשר לראות אותם בכל מקום, שעוני "כאמל" וה"כאמל טרופי".

ההחלטה של האיחוד האירופי עדיין אינה החלטה אופרטיבית. נמסר לנו שיש אפילו ערעור

של ממשלת גרמניה. כשתהיה נורמה בינלאומית שתפסיק את זה, אז נוכל לעשות את זה

ולא תהיינה לנו בעיות בינלאומיות.

יש לי את תמצית החוק של קנדה ושם זה לא איסור על מוצרים אחרים, אבל אסור

שהשם של מוצר טבק יהיה השם של מוצרים אחרים.

נכון וזה בדיוק מה שניסחתי. נדמה לי שהניסוח שהצעתי הוא הניסוח הנכון.

אם כך ההגדרה לפרסומת עקיפה לפי ההצעה היא: פרסומת לשירות, לעסק או למוצר

שאינו מוצר טבק, הכוללת מותג של מוצר טבק למעט מותגים של חברות שיש להן מותגים

של מוצרי טבק ומוצרים אחרים ובלבד שאין בפרסומת איזכור של מוצר טבק.

אולי אפשר להוסיף שהפרסומת אינה מיועדת לצעירים.

ענין הצעירים מופיע במקום אחר.

אנחנו מאשרים את סעיף ו (1) עם השינויים.

סעיף קטן (2) - "בהגדרת 'פרסומת לשם מסחרי/ המילה 'בלבד' - תימחק ובסופה יבוא

'ולרבות פרסומת עקיפה';".

אני מבקשת לקרוא את ההגדרה הקיימת. ההגדרה של "פרסומת לשם מסחרי" בחוק

"פרסומת לשם מסחרי של מוצרי טבק בלבד". כאן מוצע למחוק את המילה "בלבד"

"פרסומת לשם מסחרי" של מוצרי טבק. אנו עלולים להיתקע כאן

עם הבעיה של "דנהיל", "מרלבורו" ו"כאמל" וכיוצא בזה או לסוגים מסויימים של

סיגריות, סיגרים, סיגרלות וטבק מקטרת. כאן מוצע להוסיף בסוף: ולרבות פרסומת עקיפה.

אין לי בעיה עם פרסומת עקיפה אלא בעיה עם המילה "בלבד" שמוצע למחוק.

מה בכלל המטרה של הסעיף הזה?

שהשם המסחרי עצמו הוא כבר פרסומת.

סעיף האיסור הראשון בחוק הוא סעיף 3 ובו נאמר: "לא יעשה אדם פרסומת למוצרי

טבק או פרסומת לשם מסחרי...".

היום אסורה פרסומת לשם מסחרי?

של מוצרי טבק בלבד. באן יוצא שאנחנו מוחקים את המילה "בלבד".

בך תהיה בעיה עם חברות כמו "דנהיל" או "מרלבורו" שהן אינו של מוצרי טבק בלבד

והן תיכנסנה להגדרה.

יש טענה לנציגי החברות שלא איפשרנו להם להתייחס באופן ספציפי להצעת החוק של

חברת הכנסת תמר גודנסקי. כדי למנוע לזות שפתיים, לאחר ההסכמה לדיון ולפני החלטה

פורמלית נכניס אותם.

הייתי מציעה לוועדה ברוח התיקון שנעשה להגדרה של "פרסומת עקיפה", למחוק את

בהגדרה "פרסומת לשם מסחרי" - בסופה יבוא "ולרבות פרסומת

עקיפה".

בסדר גמור.

זה מקובל גם עליי.

בעצם הסעיף הזה בא לענות בדיוק על מה שרצינו לתקן בסעיף ו.

זה יחזק את אותו רעיון פעמיים.

סעיף 2 - "בסעיף 3 לחוק העיקרי - (1) בפסקה (3), אחרי 'הקרנה' יבוא 'או הצגה;".

(2) אחרי פסקה (4) יבוא: '(4א) מדור ספורט, בידור או בילוי בעיתון'".

זה מעדכן את בל השינויים.

סעיף קטן (3) - "אחרי פסקה (5) יבוא: '(6) קלטת וידאו למבירה, להשכרה או להצגה

בציבור'; (7) משחק או תוכנת מחשב; (8) ארוע או פסטיבל המיועד לילדים או בני נוער עד

גיל 18 וכן ארוע או פסטיבל שילדים ונוער עד גיל 18 מהווים חלק ניכר מהמשתתפים או

הקהל בו'."

אני מציעה שנכתוב: עשויים להוות חלק ניכר, משום שיוכלו לומר שבהופעה של ציפי

שביט לדוגמה, הופעה שמיועדת בעצם למבוגרים אפשר לעשות את הפרסום, למרות

שהרוב ילדים.

אני מקבל את ההצעה ואפשר לכתוב: ארוע או פסטיבל שנועד לילדים ובני נוער.

אם כתוב "נועד" יכולה להיות כוונה לארועים כמו פסטיבל שירי ילדים, אבל יכול

להיות זמר, שידוע שרוב הקהל שבא אליו הוא למטה מגיל 18 ולא כתוב שזה מופע

לילדים.

עדיף לכתוב: ...עשויים להוות.

זה המקום הכי נפוץ שבו מחלקים סיגריות חינם בכניסה.

הייתי בארוע הכי סוריאליסטי נגד האיידס, שהיה בנוכחות ראש ממשלה, הוא היה כולו

בחסות "דובק".

אנתנו הגשנו תביעה בענין חלוקת סיגריות חינם בכניסה למופע.

הייתי מוסיף וקובע שאותם אומנים, שמהווים דוגמה לציבור ומופיעים בפני בני נוער

וילדים, לא יעשנו במופעים, כי זו הפרסומת הכי טובה לסיגריות. הילדים מושפעים

מהאומנים שהם האלילים שלהם ודמות לחיקוי עבורם. ניתנה דוגמה של אביב גפן

שבהופעות שלו מופיע עם סיגריה ביד.

אם תאסור את זה, אתה למעשה כבר אוסר לעשן.

זה צריך להיות רק לחץ מוסרי ולא חוק.

אם אוסרים את העישון במקום ציבורי, אין שום סיבה שלא נאסור את זה בהופעות.

זה לא נוגע לסעיף הזה.

לגבי פרסומת בכלל, קראתי מחקר שהפרסומת שהכי משפיעה היא כאשר לא מראים את

המוצר באופן ישיר. יש טכניקה מסויימת שבכל עשר תמונות שרצות על המסר משחילים

לחלקיק שניה את מה שרוצים לפרסם. האדם לא רואה את זה בעין, אבל זה נכנס לתת

ההכרה.

זה מה שנקרא SUBLIMINAL.

זה לא נכנס כאן להגדרות ואני חושב שצריר לתת על כך את הדעת.

צריר להיות חוק נפרד לשם כר ולא רק לגבי סיגריות.

זה בכלל אנטי דמוקרטי שמשחילים למסך דברים בלי שבכלל מודעים להם.

אמרן לי שזה לא קיים בכלל בישראל ושגם בארצות הברית זה לא נפוץ. פרסומת כזו

היא מגונה לכל מוצר ולא רק לסיגריות.

כרגע אנחנו מדברים על החוק הזה ואני מאוד רוצה שלפחות בסיגריות לא יעשו את זה.

כשמשרד הבריאות יצליח לאכוף את החוקים האלה, נלך הלאה.

סעיף 3 - "תיקון סעיף 4" - "בסעיף 4 לחוק העיקרי, בסעיף קטן (ד), במקום 'שלט

שהוצג' יבוא 'פרסום חוצות מכל סוג שהוא שהוצג'''.

דוגמה לכר יכולה להיות העפת כדור פורח. זה מהווה פרסום חוצות.

זה כולל את מה שנכתב: "... למעט פרסום מוגבל של סיגריות במקום המכירה"? אנחנו

צריכים לחשוב על כך כדי שנוכל להגן על זה בבג''ץ. אדם שיש לו קיוסק למימכר סיגריות,

יכול לפרסם את הסיגריות בקיוסק שלו.

עו"ד אילנה מישר;

יש כל מיני סככות או גגונים למיניהם שהם מאוד גדולים.

אני חושב שכאן צריר לר1בהיר, אם זה לא מובהר, מכיוון שהחוק יהיה כאן סתום מדי

ותהיה סתירה בו. צריר להבהיר שהכוונה היא לכל למעט פרסום מוצרי טבק במקום

מכירתם. לא איכפת לי גם להוסיף שזה יהיה בגודל מסויים שייקבע.

נדמה לי שאין כאן בעיה. סעיף 4 (א) אומר: "לא יעשה אדם פרסומת למוצרי טבק או

פרסומת לשם מסחרי בשלטי חוצות נייחים או ניידים או בחצרים הפתוחים לציבור, למעט

בשלט מותר". אני מדלגת על סעיפים קטנים (ב) ו-(ג) ומגיעה לסעיף קטן (ד) שבו יש

הגדרה מהו "שלט מותר". "שלט מותר" הוא שלט שהוצג כדין על פני בית עסק או

בתוכו...". בסר הכל, במקום המילים "שלט שהוצג כדין" יבוא "פרסום חוצות מכל סוג

שהוא שהוצג כדין". נדמה לי שזה ראוי ונכון, משום שאחר כר עוד נצטרך להתווכח אם

נורות ניאון זה שלט או לא.

לגבי סעיף 2 (8) אני מציע שיהיה כתוב: הקהל הנוכח בו.

כל הנוסח עוד יעבור שיפוצים ואם כבר, צריך לכתוב: הקהל שנוכח בו.

בסעיף 3 במקום לצמצם אנחנו דווקא מרחיבים, האם זה כדאי דווקא בחוק הזה? היום

אולי מדובר רק בשלט מותר, אבל אחר יכולים להתווסף כל מיני דברים.

שלט מותר הוא שלט בגודל מוגבל.

פרסום בנקודות המכירה הוא שירות לציבור שבא לקנות. אני לא רוצה לעודד לעשן,

אבל אני רוצה להקל על זה שכבר מעשן שידע היכן מוכרים.

אני מציעה למחוק את סעיף 3. היום החוק מרשה לפרסם במקומ שמוכרים בו סיגריות.

אם נאסור את זה נקומם נגדנו ציבור שלם של סוחרים.

לא נוכל אפילו להתכסות בשום גורם בינלאומי, כי הדרקטיבה בפירוש מאפשרת את זה.

החלטה: סעיף 3 נמחק.

סעיף 4 - "במקום סעיף 5 לחוק העיקרי יבוא: 'הגבלת פרסום' - 5. לא יעשה אדם

פרסומת למוצרי טבק או פרסומת למותג של מוצרי טבק באמצעות שימוש בשמם או דמותם

של בני אדם או בעלי חיים, לרבות דמויות מצויירות ומונפשות".

סעיף זה דומה למה שכתוב בהצעת החוק שלך.

אם כך נעשה את זה באותו נוסח.

אני מבקשת להפנות את תשומת הלב שזה רחב יותר, כי בהצעת החוק שלך הוסף הנושא

של חלקי גוף וכאן יש תוספת של דמויות מצויירות ומונפשות.

אני מציע לאחד את שתי ההצעות.

את זה נעשה בשלב הבא, לאחר הקריאה הראשתה.

אם כך, זה הנוסח שאושר כאן ושם אושר נוסח אחר.

נכון.

סעיף 5 - "אחרי סעיף 7 לחוק העיקרי יבוא: 'איסור פרסומת עקיפה' - 7א. (א) לא יעשה

אדם פרסומת עקיפה למותג של מוצרי טבק במסגרת עסקית". זה עונה על כל הבעיות

שלנו.

(ב) "לא ישתמש אדם במותג של מוצא טבק בזיקה או בקשר לאירוע אופנה, ספורט,

תרבות או בידור או למתן חסות לו, או בקשר להגרלה". זה מצויין.

אולי אנו יכולים שבסעיף הקודם בו דובר על פרסומת עקיפה, תהיה הפניה לכאן.

לא. בהגדרות אנחנו לא מפנים לסעיפים אופרטיביים, אלא הסעיף מפנה להגדרה.

כיוון שמדובר כאן בכל זאת על סעיפים שבסופו של דבר הפרתם תהווה עבירה פלילית,

אני רוצה להבין את משמעות האיסור שיש בסעיף קטן (ב): "לא ישתמש אדם במותג של

מוצר טבק בזיקה או בקשר לאירוע אופנה...". אני מציעה שזה יהיה בזיקה לאירוע אופנה,

או בקשר לאירוע אופנה.

לתת חסות לדוגמה, זו זיקה.

אפשר למחוק את המילים "בזיקה או". כשכותבים "בקשר", זה אומר שכשיש פרסומת

לאירוע כלשהי, כמו פסטיבל שירי ילדים, אז זה בקשר.

גם על הכרטיסים לאותו מופע יהיה אסור לפרסם, אפילו שבמופע עצמו אין פרסומת.

החלטה: למחוק את המילים "בזיקה או".

7ב. "לא ימכור אדם מוצר טבק לעישון באמצעות מכונת מכירה אוטומטית". אני מציע

לחברת הכנסת גוז'נסקי לשקול אם לכלול סעיף כל כך כוללני, שלפי מיטב ידיעתי לא קיים

במקומות אחרים. משום שאני מעוניין בחוק שלך, אני מציע להשמיט סעיף זה.

אני תושבת שזה לא יכול לעמוד בשום ביקורת שיפוטית.

אני חושב שכן צריך להשאיר את הסעיף חזה. זו הפירצה הכי גדולה שמאפשרת לילדים

לרכוש סיגריות. אם יש ילד אחד שמתבייש ממבוגר ולא קונה בחנות, הוא יקנה ממכונה

וצריך למנוע את זה.

אם אנחנו נצליח להעביר בשלב מסויים את החוק שמגביל את גיל העישון לגיל 18, הרי

אז נצמצם את הנגישות של הילדים. אבל היום אי אפשר לעשות את זה.

זאת הדרר הכי נוחה לבני נוער להשיג את הסיגריות ועיקר המלחמה בעישון היא בקרב

בני נוער.

מאוד חשוב להשאיר את הסעיף הזה, כי המכונות הן הדרך הכי קלה להגיע לסיגריות

וצריך לעשות להם עוד מחסום, אפילו פסיכולוגי, כדי שלא תהיה להם נגישות גדולה

לסיגריות.

אם אנחנו נוסיף גם את הגבלת הגיל, זה יעשה הרבה רעש ועלול אפילו לטרפד לנו את

החוק. מנכ"ל משרד הבריאות וגם השר מתנגדים להגבלת הגיל, כי לטענתם זה לא בר

ביצוע.

מדוע לגבי האלכוהול זה כן בר-ביצוע? לפחות שיהיה שלט.

אני סבור שצריך לבטל בכלל את העישון מהעולם, אבל זה לא ניתן. אם נוכל להריץ את

זה ונוכל לעשות את הלובי הטוב במסגרת החוק וזה לא יהרוס את כל החוק, אני לא

מתנגד.

אני מציע שנכתוב שמכונות אוטומטיות לא יוצבו במקומות של בני נוער וילדים.

הם התחייבו בפנינו והם מוכנים לעשות את זה גם בכתב, לא לשים מכונות באיזורים של

בתי ספר ומקומות של בני נוער.

בתי קולנוע וקניונים הם לא מקומות של נוער? הרי בני הנוער והילדים מסתובבים

במקומות באלה.

המבונות לא תוצבנה במקומות ריבוזיים של בני נוער.

קניון הוא לא מקום ריכוזי של בני נוער ובכל זאת בני נוער מגיעים לשם.

האם יש איסור כזה באירופה?

איסור כזה קיים בארצות הברית. האיסור הוא לגבי מקומות ציבוריים מסויימים.

מי שאחראים לנושא המכונות האוטמטיות ישבו איתנו והבטיחו לנו שהמכונות לא

תוצבנה במקומות ריכוזיים של בני נוער.

אני מאמין בהסכמות יותר מאשר בחוק ולכן אני חושב שצריך למחוק את סעיף 7ב.

אני מתנגד.

אז תגיש הסתייגות.

לפיכך צריך לעשות הצבעה בוועדה. אם הוועדה מחליטה למחוק את הסעיף הזה, הוא

לא יכלל. כרגע אין הסתייגויות, אם החוק יעבור קריאה ראשונה, ניתן יחיה להגיש

הסתייגות.

אני מעמיד את הנושא להצבעה. מי בעד הורדת סעיף 7ב?

הצבעה

בעד - 2

נגד - 1

נמנעים-אין

סעיף 7ב ימחק.

לאחר הקריאה הראשונה יוכל חבר הכנסת דהן להגיש הסתייגות. אני מקומם נגדי ציבור

שלם ואני יודע מה זה הכנסת.

הייתי בדיונים כשנציגי "דובק" התנגדו לאיסור עישון במקומות עבודה.

במחשבה שניה, אם אנחנו מבטלים את הסעיף לא נוכל לדון עם הנציגים בקשר להגבלת

הסעיף והם לא יהיו מוכנים להתחייב לכלום. אפשר להשאיר את זה כשוט ואולי בסוף

אפשר יהיה להשיג את זה.

אפשר לכתוב: לא ימכור אדם מוצר טבק לעישון באמצעות מכונת מכירה אוטומטית

במקומות ובאיזורים בפי שיורה על כך שר הבריאות באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

צריר להוסיף את המילה "נוער" לכאן.

צריך לכתוב: כמו שיורה השר בתקנות.

השר לא יורה.

ניתן לכתוב: ... באמצעות מכונת מכירה אוטומטית המוצבת.

לא צריך לכתוב: לא ימכור, אלא: לא יציב אדם.

לפיכך צריך לכתוב: לא יציב אדם מכונת מכירה אוטומטית למכירת מוצרי טבק

המהווים מקומות ריכוז של בני נוער.

לפי דעתי זה צריך להתחיל ב: שר הבריאות רשאי להתקין תקנות.

סגן שר הבריאות שלמה בניזרי;

הם מוכנים להתחייב לא להציב במקומות ציבוריים שבהם יש ריכוז של ילדים.

אם כך נבטל את ההצבעה הקודמת לסעיף 7ב.

אם כך הנוסח החדש, הלא סופי, של הסעיף יהיה: השר רשאי לקבוע באישור ועדת

הכלכלה של הכנסת איסור על הצבת מכונות למכירה אוטומטית של מוצרי טבק בנקודות

המהוות מקומות לריכוז בני נוער.

אני מבקשת לשנות את המילה "ריכוז" שאינה נראית לי מילה הולמת.

אני מבקש להדגיש שכל סעיף שלא הצבענו עליו במפורש, התקבל פה אחד. אני מעמיד

להצבעה את הסעיף כפי שהוקרא על ידי היועצת המשפטית.

הצבעה

בעד-3

נגד-אין

נמנעים-אין

הסעיף אושר.

סעיף 6 - "תיקון סעיף 9" - "בסעיף 9 בחוק העיקרי - (1) בסעיף קטן (א), במקום המילים

"על צידה" יבוא "עליה"; (2) בסעיף קטן (ג), אחרי 'הגודל המזערי של האותיות

שבאזהרה' יבוא 'ובן לקבוע הוראות בדבר מיקום האזהרות, עיצובן, צורתן ואופן החלפת

נוסחי האזהרות'".

הסעיף אושר.

סעיף 7 - "הוספת סעיף 10א" - ''אחרי סעיף 10 לחוק העיקרי יבוא: 'קובלנה פרטית -

10א. ארגון שאישר שר הבריאות רשאי להגיש קובלנה לבית משפט כאמור בסעיף 68 לחוק

סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב - 1982 (2) על עבירה לפי חוק זה"'.

בוועדת שרים לווקיקה הוחלט לתמוך בהצעה. היתה בעיה עם הסעיף הזה בקובלנה

פרטית באופן כללי והיתה ועדת מצא שהמליצה כנראה נגד קובלנות פרטיות.

אנתנו לא נקבל את ההצעה של ועדת השרים.

יש פה הגבלה מאוד חמורה, כי כתוב: "ארגון שאישר שר הבריאות...". השר לא יאשר

אף ארגון. אני מציע שוועדת הכלכלה תדון בזה מחדש, מדוע אני צריך את השר בשביל זה.

אני לא יכול לתת סמכות ביצוע לוועדת הכלכלה.

אני מדבר על האישור.

אם כך זה יהיה עוד יותר מגביל, כי היוזמה תהיה שלו.

בנושאים של נשים, אנחנו מאפשרים לארגון שעיסוקו או עניינו בהגנה על זכויות נשים.

אז פה צריך להיות ארגון שעניינו מניעת מחלת הסרטן ועוד כמה נושאים מאוד ספציפיים.

צריך לתת כאן גם הגדרה כמו בחוקים אחרים. בחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, מותר

לארגון שעניינו ייצוג נשים להגיש תביעה.

האם זה בלי פרסום של שם הארגון? בלי שיבדקו אם זה ארגון קיקיוני או רציני?

בית המשפט יחליט על כך.

אני לא רוצה ששר הבריאות יתנגד לזה, לכן הנוסח הזה הוא דבר שאנחנו יכולים

להילחם עליו ונדון עליו לאחר הקריאה הראשונה.

כאשר הנושא הועלה בכנסת נאמר שמשרד הבריאות בעד החוק, אבל להוציא את סעיף

7. האמת היא שאנחנו רוצים לעזור למשרד הבריאות, כלומר, אותם ארגונים שיש להם

רצון טוב ואולי גם כסף וזמן יוכלו לעזור.

אם כך אנחנו נשאיר את הסעיף כפי שהוא.

אם כך תצביעו אתם ואני לא אצביע, כדי שלא יצא שאני מפרה הסכמות.

חבר הכנסת דהן ואני מצביעים בעד וחברת הכנסת גודנסקי מצביעה נגד.

סעיף 7 אושר.

סעיף 8 - "תיקון סעיף 11" - בסעיף 11 (א) לחוק העיקרי, במקום הסיפה המתחילה

'ביחיד' יבוא 'מאסר חצי שנה או כפל קנס כאמור בסעיף 61 (א)(4) לחוק העונשין התשל"ז -

1977 3)'".

אני לא מאמין במאסרים אלא בקנסות. לא איכפת לי שיגדילו את הקנס, אבל מאסר לא

נראה לי.

לא קורה הרבה שאדם נכנס למאסר, אבל זה איום יותר רציני מקנס לחברת ענק, דבר

שלא מזיז לה.

האמ יש התייחסות של משרד המשפטים לסעיף הזה?

הם לא התנגדו לסעיף הזה.

בשכר מינימום מותר לאסור את המעביד שלא שילם שכר מינימום. עוד לא אסרו שום

מעביד, אבל יש פה איזו אמירה שהדבר חמור.

מדינת ישראל מתאפיינת בעונשים חמורים מאוד על הנייר ובהיעדר אכיפה טוטלי.

אני רוצה להפנות את תשומת הלב שבהתאם לנוסח המוצע, לא רק שמדובר על החמרה

אדירה של העונשים, אלא שלא עשינו הבחנה בין יחיד ובין תאגיד, דבר שאיננן מקובל.

מציעים כאן מאסר לתאגיד והשוואת עונשים בין יחיד לתאגיד. לדוגמה, הדוגמן בפרסומת

עובר לפי זה גם הוא עבירה פלילית ואין השוואה לתאגיד שעומד מאחוריו.

איך פותרים את זה?

אני חושבת שצריך לעשות עונשים דיפרנציאליים.

נסים דהו-.

על תאגיד אפשר להטיל רק קנס, היות שאי אפשר להכניס למאסר ולכן כדאי להגדיל פי

עשר את הקנס על התאגיד.

אני חושב שההצעה של חבר הכנסת דהן היא הצעה נכונה. את הסעיף הזה אנו נחיל על

היחיד ויהיה סעיף קטן (ב) לגבי תאגיד ובו הקנס יהיה פי חמישה. זה אומר שעל כל

מודעה, על כל פרסום, התאגיד ישלם פי חמישה.

אני רוצה להפנות את תשומת הלב לגובה הקנס שמוצע כאן. מוצע כאן: מאסר חצי שנה

או כפל קנס כאמור בסעיף 61 (א)(4). סעיף 61 (א)(4) לחוק העונשין מדבר על קנס של 150

אלף ש"ח. כלומר, כבר היום הוא סעיף הקנסות הכבד ביותר.

זה המכסימום ולשופט יש שיקול דעת.

בחוק שמירת ניקיון, בית המשפט נתן קנס של 400 אלף שקלים. כלומר, כשיש תביעה

ויש אכיפה ומערערים לערכאה יותר גבוהה, אז בתי המשפט, בעיקר בחוקי איכות הסביבה

ובריאות, התחילו מאוד להחמיר. אני מאיץ במשרד הבריאות שיגישו שתיים או שלוש

תביעות לדוגמה. אני מציע שנשאיר את גובה הקנס כפי שכתוב בהצעת החוק, היינו כפל

קנס על תאגיד ומאסר על יחיד.

כפל קנס של מה?

של סעיף 64 לחוק. מה שיעשו השופטים הוא שעל יחיד הם יטילו מאסר ועל תאגיד

קנס.

צריו לזכור שיחיד יכול לגרום את הנזק הכי גדול. לדוגמה, בדרן פופולרי בטלויזיה ש-

5096 רואים אותו, אומר משהו בעד סיגריות.

אנחנו מדברים על מקרה של אולי פרסומת סמויה או שאפילו אולי לא ידע. אנחנו לא

דורשים כרגע כאשר יש לו טובת הנאה כלשהי מהענין הזה.

החוק ברור. זה לא דבר אקראי שאדם מוציא סיגריה מהכיס.

מה העונש שמוטל היום?

בסעיף 61 (א)(1) בתוב שיוטל קנס עד 9,600 ש"ח. כלומר, זה עד שישה חודשי מאסר

וקנס עד 9,600 ש"ח ולתאגיד 19,300 ש"ח.

אני רוצה להפנות את תשומת הלב שבהתאם לסעיף 11 (א) לחוק הקיים העובר על

הוראה מהוראות חוק זה דינו, ביחיד, קנס כאמור בסעיף 61 (א)(1) לחוק העונשין, דהיינו

עד 9,600 ש"ח. ובתאגיד, קנס כאמור בסעיף 61 (א)(2) לחוק האמור, שזה עד 19,300 ש"ח.

בהתאם למוצע תתבטל ההבחנה בין יחיד לבין תאגיד ובמקום 9,600 ש"ח או 19,300 ש"ח

בהתאמה, יהיה 150 אלף ש"ח.

היום יש מאסר?

היום אין מאסר, אלא קנסות בלבד.

אני חושב שצריך להטיל קנסות בלבד.

מאסר בכל זאת מרתיע.

אולי כדאי שעל יחיד נטיל חצי שנה מאסר או קנס ועל חברה כפל קנס.

החלטה: סעיף 8 מאושר. החוק מאושר לקריאה ראשונה בסייג אחד שלפני עצם ההנחה

נקיים עוד דיון בשבוע הבא כדי לשמוע את נציגי היבואנים והיצרנים בלבד.

אני מבקשת לאפשר למשרד המשפטים להתייחס פעם נוספת רק לנושא של העונשין.

אני לא מבין איך הגעתם מ- 9,000 ל- 150 אלף.

החוק קובע את זה. החוק מגדיל את זה.

החוק המוצע מציע להגדיל את הקנסות, שבמקום 9,600 שזה יהיה שנת מאסר או 150

אלף ש"ח.

אני מודה לבל המשתתפים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45