ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 21/10/1998

מצב העסקים הקטנים בעקבות פיחות השקל

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב רביעי



נוסוז לא מתוקו



פרוטוקול מס' 339

מישיבת ועדרת הכלכלה

שהתקיימה ביום רביעי, א' בחשת התשנ"ט (21 באוקטובר 1998), שעה 9:00
נכחו
חברי הוועדה: אמנון רובינשטיין - היו"ר

אלי גולדשמידט

יורי שטרן
מתמנים
פרופ' ליאו לידרמן - בנק ישראל

מישל סטרפצייסקי - בנק ישראל

דני טויטו - משרד התעשיה והמסחר

גדי לוין - אגף התקציבים, משרד האוצר

יהודית אלתי - בנק דיסקונט, מנהלת קרן לעידח- עסקים קטנים

אלון בנטאטא - הרשות לעסקים קטנים

יעקב ליפשיץ - הרשות לעסקים קטנים

פנחס כהנא - המחלקה לפיתוח התישבות, הסוכנות היהח-ית

אברהם ביתבאום - ארגוני הסוחרים

איילון הרצקוביץ - איגוד לשכות המסחר

עודד גנני - מנכ"ל מס"ק התישבות, איגוד התעשיה הקיבוצית

דני קליין - התאחדות התעשיינים

יורי אבר - התאחדות יזמים חדשים

צביקה עמית - יועץ אסטרטגי, להב - לשכת ארגתי העצמאיים

אבנר פורטנוי - מנהל אגף שרותי יצוא, מכון היצוא

פרדי וידר - מנכ"ל אגוד הבנקים

דני פולישוק - האיגוד הישראלי למסחר
מנהלת הוועדה
לאה ורון
קצרנית
סיגל גורדון
סדר-היום
מצב העסקים הקטנים בעקבות פיחות השקל.



מצב העסקים הקטנים בעקבות פיחות השקל
היו"ר אמנון רובינשטיין
בוקר טוב, אני מתכבד לפתות את ישיבת ועדת הכלכלה. נתכנסנו כאן כדי לדון

בנושא מצב העסקים הקטנים בעקבות פיחות השקל. לפני הדיון בענין הזה יש שתי התעות

למנהלת ועדת הכלכלה.
לאה ורון
ועדת הכלכלה קובעת כי נציגיה לוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת

החוקה חוק ומשפט שתדון בהתאם להחלטת ועדת הכנסת מתאריר 14 בינואר 1998,
בהצעות החוק
1. מתן מידע על יכולת הפרעון של עוסק - הצעת חוק של ח"כ אברהם פות.

2. הצעת חוק ממשלתית - שרותי נתוני אשראי התשנ"ח 1997. בראשות הוועדה המשותפת:

חבר הכנסת אמנון רובינשטיין, ואת מקומו ימלא מעת לעת חבר הכנסת אברהם פורז.
חברי הוועדה יהיו
חבר הכנסת אליעזר זנדברג, חבר הכנסת אלי גבאי, חבר הכנסת אלי

גולדשמידט, וחבר הכנסת יצחק וקנין. מוועדת החוקה יהיו חמישה חברי כנסת נוספים,

בסך הכל עשרה חברים.
הודעה שניה
הוועדה מודיעה על הקמת ועדת משנה לעניני תיירות בראשות חבר

הכנסת אבי יחזקאל. חברי הוועדה יהיו: חבר הכנסת שלוס שמחון, חבר הכנסת אלי

גולדשמידט, חבר הכנסת עבד אלמלכ דהאמשה, חבר הכנסת נסים דהן, חבר הכנסת גדעון

עזרא וחבר הכנסת צבי ויינברג.
היו"ר אמנת רובינשטיין
הישיבה הזו זומנה ערר לפני שתלה הרעה מבחינת פיחות השקל כפי ששמענו

הבוקר במסחר הבין-בנקאי. אנחנו אומנם לא יח-עים מה יקרה היום, אבל אין כל ספק שזה

פיחות כל כר דרסטי שלא נצפה מראש. צריר לומר, גם אלו שדרשו פיחות לא העלו על

הדעת פיחות בשיעור כל כר גבוה. יש לזה השלכות גדולות מאוד על המשק ובעיקר יש לזה

השלכות על עצמאיים ועל עסקים קטנים. לכן יזמתי את הדיון הזה על מנת לראות ביחד עם

אנשי הממשלה ונציג בנק ישראל, מה הם מתכוונים לעשות להקטנת המצוקה שעסקים

קטנים ועצמאיים רבים נתקלים בה ושמעמידה את המשק בפני מצב מאח- מסוכן של חוסר

יכולת פרעון, וחשש לפשיטות רגל, שהיינו רוצים למנוע אותם ושעה- יוסיפו על המיתון

הקשה שבו אנחנו נמצאים.
אברהם בירנבאום
אדוני היושב ראש, מזה שלוש וחצי שנים שציבור הסוחרים בישראל סובל ממיתון

קשה מארד. התחזית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 1999 חמורה ערר יותר.

סוחרים נאלצו להקטין מלאים, פדו חסכונות, תאת להזכיר שמאחר וקרנות הפנסיות של

ההסתדרות במשר שני דורות לא היו מוכנים לקבל סוחרים. לציבור הסוחרים אין קתות

פנסיה. לחלק מהם, שהם דיירים מוגנים, דמי המפתח מהווים את הפנסיה שלהם וגנו הדבר

הזה מאויים.
היו"ר אמנת רובינשטיין
זה לא מאויים, אני אומר לך שזה לא מאויים.
אברהם בירנבאום
אני מאוד שמח לשמוע.
היו"ר אמנון רובינשטיין
איו אתה מתכוון לקבל את דמי המפתח שהם שילמו? זו פרוצדורה מאוד קשה.
אברהם בירנבאום
בכלל לא קשה. החוק מפורש, הוא מוצא דייר חלופי. בעל הבית זכאי על פי סעיף

86(1) לחוק, לזכות קדימה. אם הוא לא מממש את זכות הקדימה תוך 30 יום מיום שהוא

קיבל את הפניה של העורך דין פלוס תצהיר של הדייר הנכנס, הדייר הנכנס - נכנס ובעל

הבית מקבל על פי סעיף 75(4) לחוק את ה- 40% שלו.
היו"ר אמנון רובינשטיין
יש לנו תלונות על סחבת גדולה מאוד בענין הזה כאשר יש אי הסכמה על הגובה.
אברהם בירנבאום
הפיחותיס האחרתים גרמו לכך, שהיבואנים והיצרנים נאלצו להעלות מחירים.

הסוחרים בעקבותיהם נאלצים גם הם להעלות את המחירים תה מרחיק ערר יותר את

הלקוחות מהסוחרים. כלומר, הדבר מחמיר מאוד את המצב חה באופן כללי.

ענפי החשמל ראו עדנה. היתה התנפלות על חנויות החשמל, הם מכרו את המלאי

במחירים הישנים, ועכשיו כאשר הם רוצים לחדש את המלאי, מתברר שהפדיון שלהם איננו

מספיק לחידוש המלאי והמלאי שלהם קטן. אם ישנם ענפים שהיו יכולים להינות מהפיחות,

אלה אותם ענפים שנפגעו הכי קשה במהלר 3.5 השנים האחרתות וזה ענף התיירות. מדובר

בחנויות תכשיטים, חפצי חן, מסעדות המיועדות לתיירים, בתי קפה, אפילו חנויות הלבשה

והנעלה בדרגה גבוהה יותר. הם יכלו לקבל עבור המט"ח שהם מכניסים סכום גבוה יותר,

אבל הפיגועים מרחיקים מהם את התיירים.

אנחנו מתבשרים, שביום שני הבא, בנק ישראל יעלה שוב את הריבית. אנחנו לא

נכנסים לשאלה אם הדבר נכון למשק מבחינה כלכלית, אבל אין ספק שזה יגדיל ערר יותר

את הוצאות המימון של הסוחרים.

למעשה, הממשלה היתה צריכה להפסיק את המיתון במשק מבלי להעלות את

האינפלציה. ישנה דרך אחת לעשות זאת. כמובן שצריך לשנות שוב את חוק הפחתת הגרעון,

צריך להגדיל את תקציב המדינה ב- 3.6 מיליארד שקלים ולהפחיח את המע"מ בשיעור של

2%.

הממתה על הכנסות המדינה כתבה לי לאחרתה, שבפעם האחרונה שהפחיתו את

המע"מ באחח אחד,מ-18% ל- 17% , התוצאה היתה, שכתוצאה מהפחתת המע"מ

האינפלציה ירדה בחצי אחת. כלומר, אם יפחיתו את המע"מ ב- 2%, האינפלציה תרד ב-

1% לפחות. מכיוון שאנחנו נמצאים כרגע במיתון, יכול להיות שהיא תרד ביותר מאחח

אחד.

ההצעה שלנו, להפחית את המע"מ בשני אחוזים. זהו מס רגרסיבי והפחתת המע"מ

תהיה לטובת עם ישראל מכיות שכל הצרכנים יהנו מהפחתת הנזע"מ. זו ההצעה לפתרון של

ארגתי הסוחרים בישראל.
איילוו הרצקוביץ
במשך שנתיים-שלוש, בנק ישראל ומשרד האוצר הנהיגו מדיניות במדינת ישראל
שהביאה למיתוו וההסבר למיתון היה
בואו נכה באינפלציה. המלחמה באינפלציה

מתבררת כבלון שאין לו כיסוי. כל הספקולנטים שנכנסים לתוך השוק ומנפחים את שער

המטבע, מהווים סיכון מהותי מאוד למה שקרה פה במשך השנה או השנתיים האחרתות. זה

הביא למצב, שעסקים מתמודדים במצב של מיתון ולאורך כל התקופה העסק שקט. זה

אוכל הון בעיקר עם עסקיס קטנים אבל גם עסקים גדולים. ברגע של משבר יש להם בעיה

כי כבר הרזרבות לא נמצאות שם, ולמעשה כאשר מגיע פיתות כזה הוא כדרר כלל קורה

לחרבות.

שמעתי שמר בירנבאום מדבר על עדנה למנויות החשמל. אין להם שום עדנה. היתה

איזה שהיא התנפלות, ההתנפלות היא בת שלושה ימים והיא גורמת לנזקים מכיוון שאנשים

מזמינים סחורות, החנויות מוכרות, לא תמיד יש להם מלאי, הם נאלצות לספק עכשיו

מוצרים שמשוחררים בשערים גבוהים על הזמנות שנעשו טרם הפיחות, העסק הזה יוצר נזק

והוא שברירי מאה-.

הסכנה הגדולה באמת היא בחיבור שבין עסקים גדולים לבין עסקים קטנים כי

השווקים בכל ענף מוחזקים על ידי מספר קורות של עסקים קצת יותר גדולים שנסמכים על

הרבה עסקים קטנים. ברגע שהעסקים הקטנים לא ימלאו את ההתחייבויות שלהם בעיקר

הפיננסיות, הם יגיעו למצב שמספר הקורות האלה עשוי להתמוטט. יכולה להיות קריסה

ענפית והיא יכולה לגרור אחרימ.

אני חי בתחום ספציפי, תחום התשמל, שהוא תחום עיסוקי הפרטי, אבל אני גם

רואה מה קורה בענפים האחרים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
כמה פשיטות רגל היו?
אברהם בירנבאום
כל מי שמספר שיש לו נתונים, זה לא נכון. פשיטות רגל רשמיות יש מעטות מאוד.

ישנם עסקים, בעיקר אלה שבשכיתת גבוהה, שכל שנתיים שלוש הם מתחלפים.
איילון הרצקוביץ
אני רוצה להתמקד בנקח-ה ספציפית למספר ענפים של אלקטרוניקה, קוסמטיקה,

הלבשה. מדיניות מסי הקניה שולחת את אזרחי ישראל לקניות בחו"ל כאשר הדיוטי-פרי

הוא אחד הנתמכים. אנחנו מדברים על צעד שבמאמץ קטן מאח- מסוגל להחזיר עסקים חזרה

לישראל. אנחנו משגרים את אזרחי ישראל החוצה וממנים להם את הנסיעה לחו"ל. על ידי

כך אנחנו פוגעים בתיירות הפנים במדינת ישראל, קל וחומר באותם 8,000 בתי עסק

שפעילים בנדרינה, שמושפעים ישירות מרכישות של אותם ישראלים אם בחו"ל או בחנות

הדיוטי-פרי. היום קרה מצב שספציפית בענף החשמל, מוצרים כמו מייבשי כביסה, מדיחי

כלים, תנורי אפיה, מכשירי וידאו וטלויזיות עד 20 אינץ, לא נמכרים. אפשר לבדוק עם

נחתי המכס, היום במדינת ישראל לא מוכרים מייבשי כביסה.

אנחנו מגיעים למציאות משקית של ענפים שלמים, מוציאים את העסקים כאשר

מחייבים אותמ לשלם מסי קניה ומע"מ בזמן של מיתון ובזמן של פיחות שמאיים על עצם

קיומם. צריכים לנקוט במספר צעדים לא מסובכים כמו מסי קניה ותקנות.
יורי שטרו
אתה מציע להוריד מסים או שאתה מציע להוריד את הסכום המותר?
איילון הרצקוביץ
לא, אני לא מציע להוריד את הסכום המותר. אני מציע, ראשית, לסייג פטור

ושמור כמחסן את סוג המוצרים שמותר לאפסן שם. מי שרוצה לקנות מקרר ולקחת אותו על

הגב במטוס, אין שום בעיה. אבל לחזור חזרה ארצה, לשים אותו במחסן, זה לא לענין.
היו"ר אמנון רובינשטיין
צריו לומר, שהפרש המחיריס בין לוד- לבין השוק בישראל הוא הרבה יותר מפער

המיסים.

איילון הרצקוביץ.

זה שקר גס, בדקנו אותו והוא חסר כל כיסוי. זו סתם אמירה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אנחנו נקיים ישיבה מיוחדת בנושא הזה.
יורי שטרן
מכשיר פקסמיליה נמכר בדיוטי-פרי ב- 200$, בחנויות הוא עולה 900 שקל פלוס

מע"מ. לגי עסק - מדובר באותו מחיר, ואם אתה מוריד מסים לא יהיה הבדל.
היו"ר אמנון רובינשטיין
לא בדקתי את הטענות האלה, נקיים ישיבה נזיוחדת בנושא. יש טענה שהפער

במהירים הוא יותר מהפרשי המס. נזמין את מנהל המכס לישיבה שיסביר לנו את הענין.
דני קליין
אני מתייתם בעיקר למפעלים הקטנים והבינוניים, זה הגוף שאותו אני מייצג. אני

חושב שצריר לראות את הענין הזה בשני היבטים. ההיבט הראשון, אנחנו נמצאים כרגע

בתקופה מאוד קשה של אי יציבות. חלקם של המפעלים כבר לא מייצאים וסובלים מהמצב

הזה כבד יותר משנתיים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
המייצאים סובלים מהפיחות?
דני קליין
כן, אנחנו סובלים מהפיחות, מכיוון שאי יציבות גורמת לנו לבעירת באשראי;

הבנקים מרגישים, שכושר העמידה של המפעלים הקטנים פוחת ולכן הם מקטינים את

האשראי. זה התחיל כבר לפני הפיתות ואי יציבות רק מחמירה את הענין.



השאלה היא, איו אנחנו מסוגלים לצאת מהמצב הקשה שאליו נקלענו? פיחות יתר

לא משפר את מצבנו. יכול להיות, שיש מספר מפעלים קטנים או סקטורים קטנים שיוצאים

טוב מהענין, אבל גם אלה שמייצאים וגם אלה שפועלים בשוק המקומי, במצב הזה של אי

רואות הם נחלשים.

מאידך, לעניות דעתנו, היה ניתן לצאת טוב מהמצב הזה אמ היו עושים שימוש נכון

במספר כלים שעומדים בפני המשק, ובמצב הקריטי הזה היו מזרימים כספים בצורה מסיבית

לקרנות לעידוד הייצוא, לקרנות להון חוזר, וערר כלים אחרים כמו בסס"ח, שיכולים להפוך

את הפיחות החריף שאליו נקלענו ליתרון תחרותי בשווקים הבינלאומיים ובייצוא ולאפשר

פעילות מסיבית גם בשוק המקומי. במצב הזה, אין צל של ספק, שפיחות יתר לא מסייע לנו.

אי ודאות לא מסייעת לנו.

איך פותרים את הבעייה? קשה לי להאמין שבכלים מוניטריים ניתן יהיה לפתור את

הבעיה. אני חושב שכרגע צריכים להשתמש בחוקים או בכלים הקיימים, אבל חסרים

תקציבים. אם נבדוק היום מה קורה בקרן השיווק לייצוא אז אין תקציב. אנחנו לא מנצלים

נכון את החוק לעידה- השקעות הון ואנחנו גם לא מנצלים את יכולת קרנות המו"פ.

התעשיה היום צריכה לקבל זריקות באמצעות הכלים האלה בכדי ליצור מסה קריטית

להגברת הפעילות בשווקים שיכולים ליצור צמיחה. התאחדות התעשיינים מסוגלת לעשות

זאת. השאלה היא, האם השלטון יעמיד לנו את הכלים בהיקף הראוי ובמהירות הראויה

והנדרשת.
צביקה עמית
הייתי רוצה להתייחס למצבם של העסקים הקטנים כתוצאה מהפיחות וגם כתוצאה

מהמיתון.

הסקטור של העצמאיים בעסקים הקטנים הוא ללא ספק הסקטור שנפגע בצורה

הקשה ביותר מן המיתון בעת- שבעסק גדול יש לו את החרבה, את המקורות הבנקאיים.

התרבות של העצמאי בעסק הקטן אלה הסכומים שהוא צבר וחסך לעת צרה.

האלטרנטיבות העומדות בפניו לפתרון כמעט ולא קיימות. כאשר עסק כזה נסגר, לבעלים

או לעצמאי אין פיצויים, אין לו שום ביטחון סוציאלי.

לפי הנתונים של "להב", מאז תחילת השנה נסגרו כעשרת אלפים עסקים קטנים

כאשר מתוך כלל המובטלים, כ- 70 אלף הם בעלי עסקים קטנים עצמאיים. המיתון מחמיר

את המצב הזה כי הוא מהווה תוספת עלויות בתשומות הרגילות. הוא מהווה תוספת

עלויות בתשומות כמו שכר דירה, שהן תשומות צמודות דולר במשק הישראלי. במצב

העסקים ובמיתון הנוכחי הקיים, האפשרות לגלגל את זה על הצרכן היא כמעט ולא קיימת.

למעשה זוהי תוספת שמשקלה בעסקים האלה היא מעבר למשקלה בנתוני המקרו או

במכלול של כלל המשק. זו יכולה להיות הסערה שתכריע את גב הגמל.

הבקשה של "להב", לזרז כלים שיאפשרו לעסקים האלה לשרה-, כלי כגון הצעה

לתיקון חוק הביטוח הלאומי לתשלום דמי אבטלה לעצמאים. זה פתרון אחד. כאן המקום

לברך חמישה חברי כנסת, שבכללם אני רואה כאן את חבר הכנסת יורי שטרן, שהגישו את

ההצעה הנ"ל.

פתרת שני, הקמת קרן הון חוזר, שתעמיד הלוואות לרשות אותם עסקים שיש להם

בסיס כלכלי, אבל הם צריכים את אותו כסף על מנת לגשר על הפער. הקרן תעמיד לרשותם

מקורות והלוואות בערבות מדינה בדרמה לקרן שקיימת לעסקים קטנים חדשים, ליזמויות.

ישנו כשל שוק שפוגע בעסקים קיימים ואני חושב שלא צריך להשאיר אותם בצד.





ברצוני לומר משפט נוסף על מדיניות המקרה למעשה, מה שקורה היום זה במידה

רבה מחדל של בנק ישראל. בנק ישראל שמר על ריבית גבוהה ויצר מיתון כדי למנוע את

בריחת המטבע ואת הפיחות הגדול. והנה, בורח המטבע ועדייו הר היתרות נמצא. אנחנו

נמצאים במצב, שיש לנו גם מיתון, גם ריבית גבוהה, וגם תהיה לנו אינפלציה.

אני חושב, שהעלאת הריבית בסיטואציה הזו תהיה מכה נוספת שלא תפתור את

הבעיה.
יורי אבר
אני יכול לומר, שההתחייבויות וההסכמים שישנם, אין להם קשר עם הסחורות

שאנחנו מקבלים. כל הספקים העלו את מחירי חומרי הגלם.
היו"ר אמנון רובינשטיין
העלו זאת בשיעור הפיחוח או פחות מזה?
יורי אבר
יש תחומים שעלו יותר משיעור הפיחות. למשל, חומרי איזולציה. החוזים שיש לי

עם המזמינים לא מכסים את ההפרשים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אתה בתה למגורים או לעסקים?
יורי אבר
אני בונה לעסקים, למוסדות ציבור.
עתיד גנני
התנועה הקיבוצית מתאפיינת בשנים האחרונות בגידול רציני מארד נטל עסקיס

קטנים. זה קשור בין השאר למשבר, למהפכה ולשינויים שחלים בתנועה הקיבוצית וליצירת

מקורות פרנסה להרבה מאה- חברים. כבר היום במאגר האיגוד רשומים מעל אלף עסקים

קטנים בקיבוצים, ואנחנו ירדעים שיש אפילו הרבה יותר, מספר המתקרב לאלפיים שנמצא

בקו עליה.

מחסור רציני מאוד הוא אמצעי מימון לחלק מהעסקים האלה. אנחנו עומדים בקשר

הדוק מאח- עם הרשות לעסקים קטנים ועם הסוכנות היהודית, ומנסים לסייע לכל

הקיבוצים להקים את העסקים שלהם, בעיקר עסקי תיירות.
היו"ר אמנת רובינשטיין
אולי משרד התיירות יעזור לכם בגלל הפיחות.
עתיד גנני
ייתכן. בדרך כלל זה בנוי על תיירות פנים, אבל יכול להיות שכן. עם ישראל אוהב

לטייל ואנחנו מנסים להפעיל פעילויות של משפחות, ילדים, לינות כאלה ואתרות, סיורים,

טיולים. דברים מסוג זה נמצאים בקו עליה בשנתיים האחרתות. כל סיוע כלכלי דרך

הרשויות, דרך הרשות לעסקים קטנים יתקבל בברכה.
דני פוליישוק
אני רוצה להוסיף בעניו הקשר שבין העסקים לבין הגופים המממנים. כמובן

שבראשם עומדים הבנקים וגופים נוספים שהם גופים ממנונים. בעצם מה שקרה, בנוסף

למכה של הפיחות והמיתון המתמשך, העסק הזה תל במועד סמור למועד תיוב הריבית

הרבעתית.

בין הגופים הממנים לבין העסקים נוצרה חשיפה של ביטחונות. החשיפה הזו

החמירה והכבידה על העסקים האלה בפרט בכל אותם נושאים שהבנקים המליצו על

הלוואות במטבע חוץ. אותם ביטחונות הם בדרר כלל ביטחונות נדל"ן או ביטחתות קבועים,

שהערכים שלהם בדולרים. נוצר מצב, שבתקופה האחרונה עסקים רבים הפכו למוגבלים

בבנקים.

אני חושש שגם אם בעת- חודש יתחילו לתת זריקות באמצעות גופים וקרנות, מה

שייקרה פורמלית, אותם עסקים לא יוכלו לקבל אשראי להון חחר כי הם מוגבלים או כי

המצב העסקי לא טוב וזה גלגל.

בתקופה האחרונה אנחנו רואים עיכוב משכורות בצורה מסיבית על ידי מעסיקים

ופיטורי עובדים.
יורי שטח
ראשית, אני רוצה לברך את חבר הכנסת אמנון רובינשטיין, היושב ראש הנכנס

לוועדה, גם עם כניסתך לתפקיד וגם בגלל שפתחת את השבוע הראשון של המושב בנושא

חשוב מאח- שבדרך כלל לא כל כך עולה אצלנו בדיונים, הנושא שקשור לעסקים קטנים.

המגזר כולו נמצא במצב מאח- קשה מאז תחילת המיתון ועל זה כבר נאמר שזה

פוגע בראש ובראשתה בעסקים הקטנים.

אי הוודאות ושבירת הכלים שנוצרת כתוצאה מהפיחות גורמת נזק רב. נוצרים

פערים בלתי צפויים.

לא באנו לכאן על מנת לנתח את הנסיבות הבינלאומיות. אנחנו צריכים להתייחס

לכל נזה שקורה בארץ ולחשוב מה אנחנו יכולים לעשות על רקע האירועים הבינלאומיים

שלא בשליטתנו.

אומרים שפיחות מסייע ליצואנים. בעצם חיכינו לפיחות, כי ברור היה שתיסוף של

השקל מקטין את רווחיות היצוא ופוגע בתעסוקה. אבל היות והפיחות הנוכחי הוא בעל

רקע היחלשות של כל הכלכלות בעולם, אני חושש שהוא לא ימלא את אותו תפקיד שהיה

אמור למלא לפני שנה-שנתיים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אבל בלעדיו היה גרוע יותר.
יורי שטרן
בורראי.
איילון הרצקוביץ
אין ספק שהוא משפר את כושר התחרות.
יורי שטח
אם אצלנו לא היה מתרחש הפיחות ובעולם קורה מה שקורה, אז באמת התחרותיות

היתה נפגעת בצורה קשה. אבל לאחר הפיחות, אנחנו לאו דווקא יותר תחרותיים מאשר

לפני הפיחות כי גם האחרים הזילו את מוצריהם.

ההערכה שלי, שאין לצפות מהפיחות לתרומה דרמטית לייצוא ואפילו לתרומה

דרמטית לתחרותיות של המוצרים המקומיים בשוק המקומי מול הייבוא.

לכן, אנחנו צריכים לחשוב, מה הכלים שעומדים לרשותנו על מנת להתמררד עם

המצב. אני אומר, שהמגזר העסקי כולו עומד בפני קריסה.

יש אילחיה של המשך התפקוד של אותם עסקים, אבל בפועל, רבים מהם כבר מתו.

אני חושב שיש מכשיר אחד מרכזי ועליו יש שיחות אין סוף עם משרד האוצר. מדובר

בקרן להון חחר. לפני שנה קיימנו כאן ישיבה מיוחדת בנושא קתות לעסקים קטנים ואחת

ההמלצות של הוועדה הזו ליצור מכשיר פיננסי למתן הלוואות להון חחר. זו היתה אחת

משלוש ההמלצות של הוועדה. אף המלצה לא קיבלה שום התייחסות ושום גורם לא הגיב.

המערכת הבנקאית הישראלית אינה מערכח משוכללת שמסוגלת לטפל בעסק קטן,

או מסוגלת לתת הלוואה לעסק לא בהתאם לביטחונות אלא בהתחשב בסיכויים העסקיים

שלו. לכן, רק באמצעות התערבות ממשלתית, שהיא לגיטימית בנושא עסקים קטנים, אפשר

יהיה להציל אותם. היום, בלי נכונות של הממשלה לתת ערבות, אי אפשר יהיה להתאושש.

יש לעשות זאת באמצעות שתי אפשרויות: האחת, במסגרת אותה קרן לעסקים קטנים,

שהמנדט שלה כולל מתן הלוואות לעסק קיים. והאפשרות השניה, לנצל את הניסיון של

קרית שמונה, ששם לאחר מבצע ענבי זעם היה מבצע ממשלתי של מתן הלוואות לעסקים

בהתאם להחלטת הבנק שטיפל בהם לפני המבצע.

זו האפשרות שהממשלה יכולה להושיט יד לעסקים הקטנים ולתת להם לשרה-

לפחות בסערה הנוכחית. אם תבסוא סערה גדולה יותר, לא יעזור דבר. אם הכלכלה

העולמית תירגע, אנחנו נשמור על הבסים העסקי שיש למדינת ישראל.
היו"ר אמנון רובינשטיין
בנק ישראל מותקף מאח- במדינת ישראל, לפעמים גם אני עוסק בזה אם כי לא כל

כך הרבה כמו האחרים, אבל אני רוצה לומר, שמה שקרה בעולם מדבר דווקא בשבחו של

בנק ישראל. צריך לזכור זאת, מכיוון שלא היה משבר במדינות המפותחות שבהן יש פיקוח

יאות על הבנקים ויש בהן שקיפות של המערכת הבנקאית. המשבר כולו - והוא הטביע את

כל העולם בצרות גדולות מאה- - נבע ממדינות חלקן דמוקרטיות וחלקן לא דמוקרטיות

שבהן אין לא פיקוח ולא שקיפות. אין כאן משבר של המשק החופשי בסגנון המערבי שלו.

בגרמניה התל"ג גדל.

מה שקרה במזרח הרחוק לא נובע ממחזור העסקים הרגיל. המשבר התחיל כמשבר

פיננסי והמשבר הפיננסי השפיע על המשק הריאלי. צריך להדגיש זאת כי אני כל הזמן

שומע, שהשיטה של המשק החופשי נכשלה. ההיפר הוא הנכון. נכשלה אותה שיטה שבה

לא היו המרכיבים החיתיים של משק חופשי. נכשלה שיטה שבה לא היה פיקוח על

הבנקים, או שהבנקים נהגו בהפקרות ולא רק שלא היתה שקיפות, היתה שחיתות ורמאות

בקנה מידה שלא ראינו בעבר. ולכן אני אומר, ישראל שייכת לאותה משפחה מצומצמת של

משפחות שבהן יש פיקוח מאוד קפדני על הבנקים, יש שקיפות של המערכת הזו כולה.

בתקופות של סערות כאלה, אני מודה לבנק ישראל.
ליאו לידרמו
אני חושב שהנושא חשוב מאוד. בבנק ישראל נרצה ללמוד עליו, וכל אותם גופים

שהבינו או מבינים הצעות לניתוח המצב, מחלקת המחקר תשמח לקבל חומר בענין, זה נושא

שאנחנו רוצים לתת לו את תשומת הלב שלנו.

בפי שפרופסור רובינשטיין תיאר, הזעזוע הפיננסי של השבועות האחרונות שאנחנו

מדברים עליו, המקור שלו לא בבעיה יחודית למשק הישראלי. אחד מהדברים שאנחנו

למדים היומ זה ההשתייכות שלנו לכלכלה הגלובלית, התוצאות של האינטרגציה שלנו עם

העולם, ובדיאגנוזה של המצב חשוב מאוד להתריע על כך. בעת- שמשברים מסויימים במשק

הישראלי בשנות ה- 70-80 מקורמ היה במדיניות לא נכונה, לא אחראית, בכל מיני זעזועים

מקומיים, כיום אנחנו מדברים על משבר שההתחלה והמאיץ שלו הוא משהו שקרה בכלכלה

הבינלאומית.

בהקשר הזה, נזדינות שונות מגיבות בצורה שונה. יש מדינות שנדבקו ויש מדינות

שנדבקו פחות. שיא ההדבקות פירושה, שהמשבר בעולם הפך למשבר אצלך בבית.

איו מדינה שלא היתה בה טלטלה ולא היתה תנודתיות מסוימת בשווקים הפיננסיים

ובשוקי המט"ח. בהקשר הזח ברצוני לומר, שהמדיניות הפיסקלית של משרד האוצר

והמדיניות המוניטרית של בנק ישראל שנוהלו בשנים האחרונות, היא מדיניות שהביאה

למינימום סיכון וסיכוי שהמשברים הבינלאומיים יתורגמו למשבר מקומי. אני תושב שאנחנו

לא נמצאים במצב משברי, אני חושב שאנחנו במצב של אי רואות, במצב של עצבנות

ותנח-תיות, אבל אנחנו לא נמצאים במצב משברי. מצב משברי היה יכול להתפתח אילולא

נוהלה מדיניות מהסוג שנוהלה, ואילולא הפיקוח על הבנקים לא היה מתנהל בצורה

השקופה והיעילה.
היו"ר אמנוו רובינשטיין
כמה כסף שב את הארץ?
ליאו לידרמן
החומר הזה נמצא בהכנה. הבנק יודע שחשוב לתת מידע ואינפורמציה.
היו"ר אמנוו רובינשטיין
כדי להרגיע צריו לתח אומדן של סדר גודל הכספים שעזבו אותנו.
ליאו לידרמן
אנחנו עובדימ בבנק על הנושא הזה. הדיווחים מתקבלים בפיגור ובאיחור מסוייס.

אין ספק שהיו ערדפי ביקוש משמעותיים ביותר באותם ימים שראינו פיחות. אני הראשון

שמעונין שהנתונים האלה יפורסמו. כאשר יהיו בידינו הנתונים נפרסם זאת בהקדם.

בהשוואות בינלאומיח אנחנו יודעים שסוג המדיניות הפיסקלית והמוניטרית

שנוהלה היא המדיניות האחראית שיכולה להביא למינימום סיכוי שנידבק, ושמשבר חיצוני

יתורגס למשבר פנימי.

במסלול הזה פתחנו אח שוק מטבע החוץ. האצנו את תהליר הליברליזציה ופיתחנו

את שוק מטבע החוץ בצורה מו, שמחיר כה חשוב במשק כמו שער החליפין, מחיר המטבע,

יקבע על פי שיקולים כלכליים של ביקוש והיצע. בהקשר הזה נקבעה מדיניות שער

החליפין שבמסגרתה יש רצועח נירו שיש לה גבול תחתון ויש לה גבול עליון ויש לה מרווח

של 30%. שער החליפין יכול לנוע כל יום באותה רצועה.



בעבר, בגלל שיקולים אלה ואחרים, בגלל סוג הזעזועים, שער החליפין לא התנהל

בצורה תנודתית.

מבחינת ההגדרה של הנושא היום, אנחנו לא יודעים עד כמה הפיחות הזה הוא

פיחות שיישאר עימנו. זו תנודה של שער החליפין במסגרת רצועה שיש לה 30% .ולכן,

כאשר אני שומע כאן את הדברים אני רואה התייחסות שווה לפיחות מימי פנחס ספיר ז"ל.

תנודה של שער החליפין כלפי מעלה יכולה להיות מחר תנררה כלפי מטה. ולכן, אני חושב

שהבעיה שצריכה להדאיג אותנו או את העסקים הקטנים, זה איר להתמודד עם תנררתיות

של שער החליפין בעולם החדש, בעולם הגלובלי, בעולם שבו משטר שער החליפין של

מדינת ישראל הוא רצועה של 30%. להתמודדות עם התנודתיות הזו יש תשובות רבות, חלקן

ניתנו כאן. תשובות מיקרו כלכליות בעיקר, תשובות המתייחסות לפיתוח מכשירים

פיננסיים.

מדיניות הבנק לכבד ולתמוך באותה רצועת ניח- שהממשלה קבעה. יש לה גבול

עליון וגבול תחתון. בתפיסה של הבנק, מדיניות הריבית מכוונת בראש ובראשונה לשיקול

של השגת יעד האינפלציה שהממשלה קבעה בהסתכלות קדימה. המדיניות המוניטרית לא

מכוונת להשגת איזה שהוא שער חליפין מסויים או למיקום שער חליפין באיזה שהיא נקודה

מסויימת בתור רצועת הניח-.

על פי הניסיון שלנו גם בארץ וגם הניסיון הבינלאומי, נסיונות דווקא בעידן.

הגלובליצזיה, במידה של תנועות הון מאוד משמעותיות, נסיתות להתערבות בשוק מטבע

החח כשיש לר סדרי גודל כאלה של תנועות הון אפשריות, אלה נסיונות שכשלו. במקום

שההתערבות בשוק מטבע חוץ תהיה גורם מייצב, הנסיונות מלמדים אותנו שההתערבות

היא בלתי מייצבת מהרגע שהבנק המרכזי התחיל להתערב, הספקולנטים התחילו את

הספקולציה אל מול פונקציית התגובה של הבנק המרכזי. אנחנו מדברים על התאמה חד

פעמית של תיקי הנכסים להפנמת הסיכונים שהסקטור העסקי לא הפנים אותם קודם.

אין כמות יתרות מטבע חוץ שמספיקה לעמה- באפשרות הזו של מתקפות

ספקולנטים. הפיחות של השבועות האחרונים יכול להיות מחר או מחרתיים תנודה כלפי

מטה של שער חליפין משיקולים אלה ואתרים. מבחינתנו, הפתרון לכל זה מוכרח להיות

במישור המיקרו כלכלי ולא במישור המוניטרי. השאלה היא, מה הם אותם כלים שצריר

לפתח.

כפי שנאמר, במשק ובאבטלה ישנו סיכוי מסוייס שפיחות מהסוג שהיה, אם הוא

ישאר עימנו, ישפיע לטובת ההתפתחויות הריאליות ולטובת צמיחת המשק בתנאי שהוא

מתרגם את עצמו לפיחות ריאלי. אחת השאלות, איך לעבור מפיחות דומינלי לפיחות

ריאלי.

הושמעו טיעונים בעד הרחבה פיסקלית ובעד הרחבה מוניטרית. מהנסיון שלנו

בעבר, השמירה על משמעת התקציב ועל משמעת מוניטרית בצד אי התאמה של השכר, זה

באמת שחקן מפתח בהתפתחויות. אני חושב שאין כאן כל ניסיון למצוא פתרון של מדיניות

מרחיבה ששמה בסכנה את ענין האינפלציה והיציבות הכלכלית בפרספקטיבה של הטווח

הבינתי והארור. זה יכול לסכן מאוד את הענין של תרגום הפיחות הנומינלי בפיחות ריאלי

ובסופו של דבר זה יתבטא בתוספת אינפלציה ולא בתוספת רווחיות למגזר העסקי.
היו"ר אמנוו רובינשטיין
כלכלת ישראל שתה ממשקים אחרים בשלושה דברים: האחד, יש כאן אלטרנטיבה

להשקעה שאין במדינות אחרות ושהיא צריכה להיות בהלה בפני פיחות קיצתי ביותר.
בשני דברים אחרים אנחנו שתים
ראשית, מהבחינה הזו שבנק ישראל חייב משנה זהירות

ללא דבקות בתקדימים הבינלאומיים. אנחנו מדינה שרוצה להמשיר את קצב העליה, זה

ענין חיוני אצלנו. מיתון כבד הולר ומחמיר פוגע באחד מהיעדים המרכזיים של מדינת

ישראל. שנית, אנחנו שונים במרכיב היבוא במסחר הבינלאומי במשק הישראלי. אנחנו בין

הראשונים בעולם מבחינת המשקל של המסחר הבינלאומי בתל"ג.



הרגישות של המשקהישראלי ושל העסקים הקטנים בעיקר לתנררתיות כזו בשער

החליפין שמלווה במיתון, אין לה תקדים. לכן, אני פונה אליו ואני מבקש שתעביר זאת

לפרופסור פרנקל, לדעתי, במצב כזה של מיתון צריכה להיות דאגה גדולה מאוד לא

להחריף את המיתון. קשה מאח- לפתוח עסק שנסגר. לא רק שקשה לפתוח עסק קטן שנסגר

אלא סגירתו משפיעה גם על כל סביבתו. אני חושב שהמדינה תצטרך בעקיפין להשקיע

כסף הרבה יותר גדול לפתיחת עסקים.

אני לא מציע התערבות של בנק ישראל בשער החליפין. אני חושב שצריר לשמור

על שער האלכסון. הניסיון הבינלאומי מוכיח, שאי אפשר לסגור את השטפונות האלח חה

סחר זמני. לעומת זאת, ענין הריבית הוא שונה לחלוטין. כאן יש שיקולים שהם שיקולים

מנוגדים. מצד אחד, אתם רוצים לשמור על יעד האינפלציה ואני מכבד את זה. מצד שני,

הנזק שיבול להיגרם לעסקים הקטנים הוא גדול, זה היסח- של המשק הישראלי.

אני מבקש שתעביר לנגיד בנק ישראל את השקפתי האישית, שהחרפת המיתון

בתקופה כזאת לא באה בחשבון.

אנחנו לא יודעים מה יהיה שער החליפין. מה שקרה הבוקר הוא לא סביר מבחינה

עסקית וכלכלית.

אני מציע לשקול את העלאת הריבית. זה לא רק פרובלמטי מבחינת המשק

הריאלי, זה פרובלמטי גם מבחינת המסר שהוא משדר לעסקים במצוקה. שתהיה מתשבה

מאח- עמוקה ויסודית איך שוקלים את שני הדברים האלה. בגלל מה שאמרת, יתכן שמוקדם

מדי לפעול ולהחליט. אני יח-ע שכמות הכסף גדלה, יחד עם זאת, אני שומע אננשים שהם

בעצם המפרנסים של כולנו, ואם שם ימשיך הגל של קשיים ופשיטות רגל, זה דבר קשה

מאח- למשק.
גדי לוין
אנחנו רואים חשיבות מארד גדולה לנושא היציבות, המשמעות היא על מנת לשמור

על מסגרת הגרעון, לשמור על התקציב. אס לא נשמור על הדבריס נגיע למצב של חוסר

יציבות והראשונים שנפגעיס מהס הם דווקא העסקים הקטנים.

בנוגע ספציפית לפעילויות שכן נעשות, יש את הרשות לעסקים קטנים, שיעקב

ליפשיץ עומד בראשה והוא הסביר את הפעילויות שכן נעשות. בהצעת התקציב לשנה

הבאה שתוגש לכנסת יש תוספת לאור החשיבות של הנושא. כמובן שתאמרו שהיא לא

מספיקה.
אברהס בירנבאוס
התוספת למי?
גדי לוין
לרשות לעסקים קטנים.
אברהם בירנבאו מ
אבל היא לא מטפלת בעסקים קיימים.
היו"ר אמנוו רובינשטיין
באיזה שיעור ריאלי התוספת?
גדי לוין
בסדר גודל של 10 מיליון שקל. אני לא רוצה להתייחס לסכום הספציפי, זה יוגש

לכנסת, כל החברים יקבלו את הצעת התקציב המסודרת ושם יופיע התקציב של הרשות

לעסקים קטנים.

השנה לא היתה שנה של תוספות תקציביות ונרחבות. זו היתה שנה שהממשלה

נאלצה לקצץ בתקציבה, ובנושא הזה, לא רק שלא קיצצו אלא הוסיפו.
יורי שטרן
רציתי לשמוע ממשרד האוצר תגובה בעניו הון חתר.
היו"ר אמנת רובינשטייו
יש כאן הצעה, לא רק לעזור לעסקים קטנים חדשים להיפתח - שזה חשוב מאוד -

אלא להקים קרן למניעת פשיטות רגל. יש תוכנית כזו?

גדי לוין.

איו תוכנית לקרו למניעת פשיטות רגל.
דני טויטו
קרו השיווק מיועדת ליצואנים, נותנת מענקים ליצואנים שעושים את הפעולות

הנכונות על מנת לשווק את עצמו בחו"ל.
היו"ר אמנת רובינשטייו
כמה יש בה?
דני טויטו
כיום היא עומדת על מאה שלושים מיליוו שקל, בשנת 1996 היה תקציב של 70

מיליוו שקל, שחוסל כולו. בשנת 1997 היה 107 מיליון שקל, שכבר בחודש אוגוסט נגמר

התקציב, ובשנת 1998 כבר בחרוש יוני 130 מיליון שקל נגמרו ולכן התחלנו לצמצם, כלומר,

לוקחים מהיצואנים הגדולים ומעבירים יותר לקטנים.
אבנר פורטנוי
כמה עסקים קטנים קיבלו מהקרן הזו?
דני טויטו
440 יצואנים קיבלו.
אבנר פורטנוי
כמה כסף?
דני טויטו
איו לי את הסכומים, אני לא יודע איו זה מתחלק ביניהם. קח השיווק נותנת

תמיכה ליצואנים קטנים, יצואנים המוגדרים יצואנים קטנים בינוניים ויצואנים בינוניים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
השאלה היא, כמה יצואנים קטנים ובינוניים קיבלו כסף מהקרן? כמה כסף מתוך

130 מיליון שקל בשנה האחרונה ניתנו לעסקים קטנים וכמה לגדולים?
דני טויטו
לדעתי קרוב ל- 80% מהעסקים. אין לי את המספרים המדוייקים, יכול להיות אפילו

יותר.

יצואן קטן הוא יצואן שמייצא עד 2 מיליון דולר ויש לו מחזור של 4 מיליון דולר.

הוא זכאי לקבל עד 50 אלף דולר מהתוכנית השיווקית.

למרות המחשבה שהפיחות הוא טוב ליצואנים, אני יכול לומר, שהיצואנים הקטנים

נפגעים מהפיחות הזה בכמה מישורים, לפחות מנקרות ואות של קח השיווק.
היו"ר אמנון רובינשטיין
כמה סו כל הייצוא של היצואנים הקטנים?
דני טויטו
אין לי את הנתונים.
אבנר פורטנוי
%4 מהייצואנימ מייצאים 85% מהייצוא. 15% מהייצוא נעשה על ידי 7.500 יצואנים

קטנים, שזה גם אנשים פרטיים.
דני טויטו
גם בלי הפיחות הזה, תקציב הקרן לא מספיק לענות על הדרישה של היצואנים.

הבעיה היא, שתקציב הקרן ניחן בשקלים בערו שההחזרים שהיצואנים מקבלים והמענקים

שהם מקבלים ניתנים בדולרים. לכן, ברגע שהיצואנים מגישים תוכנית שיווקית, הם

מקבלים יותר כסף במונחים שקליים ובו נשאו פחות כסף ליצואנים אחרים שעמדו בתור

לקבל מענק.
היו"ר אמנת רובינשטייו
מה אתם מתכוונים לעשות?
דני טויטו
בגלל הפיחות של השלושה חרושים האחוונינז, בסביבות 50-60 יצואנים אמורים

לרדת ממחזור הקרן בשנה הבאה.
היו"ר אמנוו רובינשטייו
למשרד התעשייה והמסחר יש כוונה להתמודד עם המצב הזה?
דני טויטו
ההתמודדות היא ברמה של התקציב ולכן צריך להגדיל את התקציב.
אבנר פורטנוי
בעניו קרן השיווק צריו להתאים אותה ריאלית להוצאות. שנית, יש לשפר בה את

התנאים כדי שיצואן קטן יהיה יותר נגיש.
יהודית אלוני
אני מייצגת את בנק דיסקונט ואני לא יכולה לתאר את המצב נזכיוון שאיו לנו עדייו

נתתים. אני חושבת, שהבעיה של הבנקים בנושא הזה היא בעיה הן בעסקים הגדולים והו

בעסקים הקטנים. יש פיקווז מתמיד על כל הנושא.

אני רוצה להתייחם לקרן הוו חחר, או הקרו למניעת פשיטות רגל. ניהלנו דיונים

רבים בנושא הזה, כולל עם יוחנו לוי, בבנק אצלנו היו ישיבות בנושא ויצאנו עם מסקנות

מה צריו לעשות. הבעיה היא, באיזה מידה המדינה תהיה מוכנה להכנם לנושא הזה כי כאו

רמת הסיכוו גבוהה מאוד ואני לא חושבת שבנק אמור לקחת על עצמו את הסיכוו. מעבר

לזה, צריו לקבוע מי הוא עסק שיש לו פוטנציאל וכדאי להציל אותו. אני לא חושבת

שהבנקים מסוגלים לבדוק את העסק, זה לא בריא שבנק יבדוק את העסק, ימליץ לתת לו

את הכסף וגם יפקח על החזרת הכסף.
יעקב ליפשיץ
אני רוצה להתייחס לכמה נקודות שלא עלו. לדוגמה, חברות הבניה הגדולות,

שקיבלו אשראי במטבע חוץ. עסק קטו על פי הגדרתו הוא שסתום להורדת הלחץ של עסק

גדול. אלה לא יכולים להתמודד עם המערכות כי איו להם כלי סיוע מתאימים.

איו פתרוו קסם. ניתו לעשות שני דברים: הזרמות תקציב כנזו קרן להוו חחר. אנחנו

מגישים למשרד האוצר נייר עמדה בנושא, ואנחנו סופגים ביקורת קשה משר האוצר וממשרד

האוצר, שאיו מקום להקים קרו כזו. לעומת זאת, קיבלנו תמיכה רחבה מאח- ממשרד ראש

הממשלה, אבל משרד האוצר מתנגד לכו נחרצות. כל הפגישות שלנו עם החשב הכללי עלו

בתוהו.
היו"ר אמנוו רובינשטיין
מה הצעתם?
יעקב ליפשיץ
הצענו לקבל הקצבה לקרו להוו חחר בסכום של 60 מילית שקל בשלב ראשוו, על

בסיס תוכניות הבראה ותוכניות מותאמות לעסקים שיכולים להרחיב את הייצוא שלהם

ומה שחסר להם זה הון חוזר. התשובה היתה חד משמעית, חריפה מארד, גם מצד החשב

הכללי וגם מצד שר האוצר.

לפני חצי שנה דיברנו על כו שהבעיה העיקרית היא בעיית ניהול והוו חחר. דובר

כאן על כו שנקבל תוספת תקציבים. יש לנו כלים מפותחים מאוד לתת לעסקים קטנים.

בשנה וחצי האחרתות אנחנו מטפלים בעסקים קטנים קיימים ולא בפיתוח עסקים חדשים. זו

המדיניות של הרשות ושל כל היחידות שלנו בשטח.



היום אנחנו עומדים מול בעיה נוספת של אי יציבות רמת ההוצאות מול רמת

ההכנסות. הנואם הראשון הזכיר בדבריו, שבכל העסקים הקטנים בתחום המסחר הצטמצם

המלאי. מדוע הצטמצם המלאי? מסיבה פשוטה, על מנת לצמצם עלויות בעסק, לנסות

ולהביא אותו לרווחיות. מה ההוצאה הגדולה והכבדה ביותר בעסק קטן? אתונה ושכר

דירה. אתונה ושכר דירה אלה ההוצאות הגבוהות ביותר שלא ניתן להוריד אותם. יתרה

מכר, רוב החתים צמריים לשער הדולר. התשלומים נגבים חצי שנה מראש או שנה מראש.

מי שצריך לשלם היום תשלום לחצי השנה הבאה הוא משלם תעריף גבוה ביותר גם אם

שער החליפין יתייצב בעתיד.

שאלת בקשר לפשיטת רגל. כמה פשיטות רגל יש? האם במדינת ישראל יש מושג

לפשיטת רגל? מושג יש, מעמד אין. פשיטת רגל מבטיחה הגנה מסויימת מול הנושים.

במדינת ישראל אין מעמד לפשיטת רגל שיכולה להבטיח שיקום.

ברצוני לציין נקררה חשובה נוספת שחסרה והיא סיוע משפטי ציבורי לעסקים

קטנים. עסקים קטנים לא יכולים להרשות לעצמם עורך דין. ישנו סיוע משפטי ציבורי, אבל

בעלי עסקים לא יכולים לקבל את השירות הזה, הם רשומים כעסק מורשה. הם לא יכולים

לבדוק את הבנקים, הם לא יכולים לבדוק האם חויבו בריביות נכונות.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אתם לא עחרים?
יעקב ליפשיץ
באמצעות מה? אנחנו לא עחרים. יש לנו כלים מצויינים לשפר את מהימנות

הניהול, אבל היום, אנחנו חייבים בטיפולים משולבים מעבר להגדרות שהגדרנו קרום, כמו

הון חתר, סיוע משפטי, אנחנו מחיים על התוספת שנקבל, אבל התוספת הזו לא מספיקה

במצבו של המשק הנוכחי.

אני רוצה לחזור לענין שכר הדירה וארנתה. גם אם הרשות המקומית מוכנה לוותר

או לדחות את תשלומי האתתה, היא לא יכולה לעשות זאת במסגרת החוק הקיים. המפתח

תלוי אצלכם, כאן על השולחן. אלה אחד הדברים המעיקים ביותר. צריך למצוא פתרון

להקפיא את שער הדולר, לפחות לגבי חחים שנחתמו.
יורי שטרן
גם בשנה שעברה וגס השנה ניסיתי לשנות את התקנות במשרד הפנים, כך

שלעיריות תהיינה הזכות לדחות או לבטל או לתת הנחות בתשלומי ארנונה, לא רק

לקבוצות סוציאליות אלא גם לעסקים במצוקה. ממילא העירייה לא יכולה לגבות מהם

ורח-פת אחריהם.

לפני חודש וחצי נפגשתי עם שר הפנים והחלטנו על ישיבה עם הארגתים

הכלכליים. הוא לא רץ לעשות זאת בגלל שהוא עסוק בבחירות המוניציפליות. אני מציע

להפנות את הענין לשר הפנים ולהמליץ זאת כאחת ההמלצות של הוועדה. כעקרת ישנה

חשיבה מו.
דני קליין
שמעתי היום את הצעתו של שר התעשיה והמסחר, נתן שרנסקי, ובעקבות הדברים

שנאמרו כאן בוועדה, לאור התנודתיות של 30% , ימשיכו המחירים להיות נקובים בדולרים.

הוועדה צריכה להחליט איך פועלים בענין. צריך להחליט, שהמחירים במדינת ישראל יהיו

נקובים בשקלים, תו תהיה הקטנה מהותית בהאצת האינפלציה. הלשכה המרכזית

לסטטיסטיקה יוצרת התערבות סמויה ומניעה מגמות שבסופו של דבר מביאות לכך שחברות

מנצלות את הפיחות.
אבנר פורטנוי
נושא התנררתירת שפרופסור לדרמן העלה, אף אחד לא התייחס כיצד לטפל בנושא

הזה. מבחינת מבון הייצוא, פיחות ריאלי זה דבר נהדר לייצואנים. התנודתיות הזו ברמת

המקרו-כלבלה היא קטסטרופה גם ליצואן.

פרופסור לדרמן יחד עם התאחדות התעשיינים היה שותף בבניית תוכניח ביטוח

שעה שאמרה, אם עסקים יצואנים נהנים מאיזה שהוא פיחות תד יש לקחת מהם פרמיה,

לעומת זאת, אם יש מצב של תיסוף יש לבטח אותם. הבלים להפעלת תובנית מהסוג הזה

קיימים בשוק, אבל הם לא מקצועיים מספיק בשביל להשתמש בהם.
היו"ר אמנון רובינשטיין
למה העסקים הקטנים לא משתמשים בביטוחים הקיימים?
אבנר פורטנוי
בי הם לא מספיק מקצועיים, הם לא מבירים את הבלים ברוב המקרים ולבן רובם

לא משתמשים בהם.
פנחס בהנא
על רקע בל מה שנאמר באן ברצוני להפנות אצבע לנושא אזורי הפריפריה. אי

אפשר לנתק את העסקים הקטנים ממצב של פעילות משקית אחרת. באשר באזורים האלה

יש קיפאון, המצב של אותם עסקים באזורים האלה הוא קריטי מבחינה ענפית. בל הנושא

של ההיי-טק מתרבז באזור המרכז בעידוד של מרם ההשקעות. רק אתמול ראינו מה אושר

במרבז ההשקעות. במקביל, יצרו מוקדי אבטלה. המצב של העסקים הקטנים הוא קשה

מאח-. הרבה מאוד מהעסקים הקטנים נמצאים בענף התיירות.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני חושב שהדיון הזה הוא דיון חשוב ואני מאח- מררה לנציגים שהופיעו באן.

בסערות צריר להבחין מראש.

יש סבנה, שהפגיעה בעסקים הקטנים תביא גם לפגיעה חברתית קשה וגם לזירת

הקצב של מיתון מתגבר.
המלצות הוועדה
ו. הוועדה פתה לשר האוצר, להקים קרן להון חתר לעסקים קטנים. אני מבנה אותה,

קרן לפשיטת רגל, זו האמת המרה, זה לא הון חתר. הון חתר זה מפעל שאין לו בעיה. קרן

שתפעל באמצעות הרשות לעסקים קטנים.
אברהם בירנבאום
באמצעות הבנקים. ל- 99% מהסוחרים אין קשר עם הרשות לעסקים קטנים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
מדובר בקרן להון חחר שתפקידה לאפשר למערבת הבנקאית לעזור ולמנוע פשיטות

רגל במקרים שבשיקולים עסקיים רגילים הבנקים לא יתנו אשראי.



2. הוועדה פונה לשר התעשיה והמסחר ולשר האוצר, שהדיונים בדבר הנדיר כללי על

ביטוח, ביטוח שער לייצוא יהיו על בסיס של הסכמה וולנטרית בין יצואנים לבין המערכת

הבנקאית.

3. הוועדה פונה לשר המשפטים בקריאה לאפשר סיוע משפטי לעסקים במצוקה

במסגרת הסעד המשפטי הניתן על פי חוק.

4. הוועדה פונה לשר הפנים, שיאפשר לרשויות המקומיות על פי קריטריונים שייקבעו

בחוק, לדחות או להקל חשלומי אתונות ברשויות המקומיות לעסקים הנמצאים במצוקה.

תשלומי הארנונה בשיעורים הקיימים מקרבים פשיטת רגל.

5. להגדיל את קרן השיווק ולאפשר גמישות בהפעלתה על מנת למנוע פשיטות רגל

של עסקים קטנים ועסקים עצמאיים.

אני מחיה לכולנו, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45.

קוד המקור של הנתונים