ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 08/09/1998

הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (איסור רישוי על גזעים מסוכנים של כלבים), התשנ"ז - 1996, חבר הכנסת אברהם יחזקאל; תקנות הכלבת (רישוי, סימון וחיסון), התשנ"ח - 1998

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 334

מישיבת וננדת הבלבלה

יום שלישי, י"ז באלול התשנ"ח (8 בספטמבר 1998), שעה 12:30
:
תו
חברי הוועדה: אמנון רובינשטיין - היו"ר

עבד-אלמאלכ דהאמשה

אברהם יחזקאל

אברהם פות
מתמנים
משרד החקלאות:

פרופ' ארנון שמשוני - מנהל השירותים הווטרינריים

ד"ר אמיר אשל

עו"ד גיל להב - לשכה משפטית

עו"ד מיכל סגן-כהן - לשכה משפטית

אילנה מישר - משרד הבריאות

גולן חקק - משרד האוצר

סרן אודי אלפסי - יועמ"ש מפקדת קצין רפואה ראשי

בני רובין - משרד המשפטים
הסתדרות הרופאים הווטרינריים
ד"ר קלאודיה כפרי - רופאים פרטיים

דייר עופר עינב - רופא רשותי

ד"ר עדן פוגל - רופאים פרטיים

ד"ר אבי צרפתי - הרופא הרשותי של רחובות

ד"ר שרון רגב - רופאים פרטיים

ד"ר משה רפלוביץ - רופא רשותי של איגוד ערים רמת-גן

ד"ר רפאל שחף - רופאים פרטיים

אתי אלטמן - דוברת "תנו לחיות לחיות"

אדלה גרטנר - "תנו לחיות לחיות''

רון קינג - וטרינר הרשות

ד"ר אמיר בור - יו"ר האיגוד הישראלי לחיות מחמד
המועדון הישראלי לרוטוויילר
צבי קופפרברג

אבי גולדברג

דב רחנטל - יו"ר

יששכר שזו
יועצת משפטית
אתי בנדלר

מיכל דויטש - מתמתח
מנהלת הוועדה
לאה ורון
קצרנית
חנה כהן
סדר היום
1. תקנות הכלבת (רישוי, סימון וחיסון), התשנ"ח - 1998.

2. הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (איסור רישוי על גזעים

מסוכנים של כלבים), התשנ"ז -1996 - חבר הכנסת אברהם יוזוקאל.



הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות

(איסור רישוי על גזעים מסוכנים של כלבים), התשנ"ז - 1996, חבר הכנסת אברהם יחזקאל
היו"ר אמנוו רובינשטיין
אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בהצעת החוק של חבר הכנסת אבי יחזקאל, כדי

להגיש אותה לקריאה ראשונה. אני מבקש שיהיה לה אותו מעמד, לצורר הדיון לאחר

הקריאה הראשונה, כמו הצעת החוק הממשלתית.
אברהם פוח
אני לא אמנע ולא אעשה דבר כדי למנוע את העברת החוק של חבר הכנסת אבי יחזקאל

לקריאה ראשונה, על מנת שזה יהיה באותו מעמד כמו הצעת החוק הממשלתית. אם כי אני

אומר שבאופן קונספטואלי הפתרון הוא רק בהטלת אחריות רצינית על בעלי כלבים,

שהכלבים שלהם סרחו. זו לא בעיה של הכלכ, אלא בעיה של הבעלים של הכלב. זה תלוי

איר מחנכים את הכלב וגם מהגזעים של הכלבים שלא מנויים בהצעת החוק, כמו רועה

גרמני, יכולים להיגרם נזקים קשים מאוד, אם הכלב הוא תוקפני. מצד שני רוטווילר יכול

להיות "פוצי מוצי". אני לא אמנע את זה כדי שנדון בכל כמכלול אחד. בכל מקרה אני

רואה בזה חקיקה גזענית.
אברהם יחזקאל
את החוק הזה כבר העליתי לפני חמש שנים ואני שמח שמשרד החקלאות והתאחדויות

הכלבים למיניהם לא שוללים חוק מהסוג הזה.

מה שאותי מעניין הוא גזע בן-האדם. ראיתי לא מעט מקרים שאנשים נושכו על ידי

כלבים. ראיתי ילדים פצועים ואפילו מה שנושר על ידי כלב אמסטף, לא רוטוויילר. אני

מדגיש את זה, כי משום מוז החוק הזח הפר להיות חוק הרוטוויילרים. אני אומר את זה

מתוך ידיעה, אמסטף נשר ילד ושיתק לו את הפנים. לכן אני חושב שצריר לעשות סדר

באנדרלמוסיה הזו.

אני חושב שיש לקבל הצעת פשרה שאומרת שעל בעלי כלבים תוקפניים יש להטיל

חובת אילוף הכלבים. יכול להיות שבהצעה הזו יש להתייחס לענין של גזע או גודל. צריר

לבדוק אפשרות שעל בעל כלב בגודל מסויים או מגזע מסויים, אפשר יהיה להטיל חובה

לביטוח צד גי. אפשר גם יהיה להטיל חובת אילוף על כלבים םהסוג הזה.

אני מסכים עם חבר הכנסת אברהם פוח שאומר שהבעיה איננה רק הכלב. הסיפור

הפיקנטי מלמד שבמבצע ההצלה שהיה בקניה, מתור חמשת הכלכים שהשתחפו, ארבעה

היו רוטוויילרים.

מכל מקום, אני מבקש שתהיה הסכמה שהחוק הזה יעבור.
אתי בנדלר
אני מבקשת שנקרא את הצעת החוק ונקבל את עמדת נציג האוצר לגבי השאלה אם יש

עלות תקציבית.
היו"ר אמנון רובינשטיין
הצעת החוק הזו מקבילה להצעת חוק ממשלתית.

אני מקריא את נוסח הצעת החוק: "תיקון סעיף 47" - "בסעיף 247 לפקודת העיריות

(נוסת חדש) 1). אחרי סעיף קטן (ב) יבוא: (ג) השר רשאי לקבוע בתקנות רשימת גזעים

אלימים של כלבים שעשויים להוות סכנה לציבור. (ד) לא תתן העיריה רשיון להחזקת

כלבים מן הגזעים המפורטים ברשימה כאמור בסעיף קטן (ג)'".

האם למשרדי הממשלה יש הערות לכך?
סרן אודי אלפסי
כמו שאמר חבר הכנסת אבי יחזקאל, במבצע ההצלה בקניה השתתפו כל מיני כלבים

מגזעים מסוכנים. אני רוצה להזכיר שלצה"ל יש כלביות בכל מיני בסיסים ברחבי הארץ

שחלקן נמצאות בתוך עיריות. הצעת החוק אינה מתייחסת למצב שבו תהיה כלביה מסודרת

בתוך עיריה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
זו הערה נכונה ונדון בה לאחר הקריאה הראשונה יחד עם הצעת החוק הממשלתית.
גולן חקק
לא ניתנה הדעת להנביעות משפטיות שיהיו עקב הסגרת כלבים. ההשלכה התקציבית

של החוק הזו היא בעינינו תביעות עתידיות שיכולות להיות מצד גורמים שהכלבים שלהם

הוסגרו והושמדו.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אבל זו גם הצעת חוק של הממשלה.
אברהם פות
לא מציעים להשמיד את הכלבים האלה. הצעת החוק הממשלתית היא הרבה יותר

מתונה. אין תביעה למישהו שמחזיק כלב מה להיפטר ממנו.
היו"ר אמנון רובינשטיין
יש הצעת חוק ממשלתית שמסדירה את הענין הזה. תבר הכנסת אבי יחזקאל רוצה בצדק

שהדיון יהיה משולב, גם בהצעת החוק שלו וגם בהצעה הממשלתית. אין נפקא מינא

מבחינה עלות תקציבית לא לגבי זה ולא לגבי זה.
אתי בנדלר
אם כך, האם אני יכולה לאשר בשם אגף התקציבים שלהצעת החוק כנוסחה אין עלות

תקציבית?
גולן חקק
במידה שאין השלכות לגבי ותביעות עתידיות.
אברהם פות
כדי שלא תהיה עלות תקציבית גם בהצעת הוווק של חבר הכנסת אבי יוחקאל, צריך

להתאים אותה לרעיון שמי שמוחיק כלב כזה לא צריך להיפטר ממנו. בהצעת החוק מדובר

במגבלות עתידיות.
אתי בנדלר
האם אתה מציע להוסיף סעיף לפיו: הוראות חוק זה לא יתולו על מי שביום תחילת

החוק יש לו רשיון להחזיק כלב מסוייס?
אברהם פורז
זה לצורך הקריאה הראשונה, אחרת הצעת החוק של חבר הכנסת אבי יחזקאל אומרת

למעשה שאנשים שיש להם כלבים מסויימים יצטרכו להיפטר מהם. במקרה מה עלולות

להיות תביעות ולכן נציג האוצר אומר שיכול להיות שתהיינה תביעות כספיות על הנזק

שנגרם לבעל הכלב. לכן כדי לא להסתבך עם העלות וכדי שזה יתאים לדברי ההסבר, צריך

לכתוב שכל זה לא יתול על בעל כלב אם היה מה ביום כניסת החוק. אחר כך זה ישולב עם

הצעת החוק הממשלתית.
היו"ר אמנון רובינשטיין
חשוב מאוד ואני מאוד תומך בזה, שבהצעת חוק כלשהי צריכה להיות עלות תקציכית.

זה לא המקרה הזה. יש הצעת חוק ממשלתית שמסדירה את הענין הזה וחבר הכנסת יחזקאל

רוצה רק דבר אחד, שבנושא הזה ידונו גם בהצעת החוק שלו. משום בך אין כאן עלות

תקציבית עודפת שעולה על הצעת החוק הממשלתית.
אברהם פוח
אבל בקריאה הראשונה זה מגיע כהצעה נפרדת ומי שקורא אותה בחוברת הכחולה לא

יודע שיש הצעה ממשלתית.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אם כך בדברי ההסבר נכתוב שאין כאן עלות נוספת לעלות שתגרם על ידי הצעת החוק

הממשלתית.
בני רובין
בהצעה של חבר הכנסת פות יש גם משמעות -
היו"ר אמנון רובינשטיין
אנחנו כרגע לא מתייחסים לזה.
החלטה
אנו מאשרים את ההצעת החוק של חבר הכנסת אבי יחזקאל להגישה לקריאה

ראשונה.



תקנות הכלבת (רישוי, סימון וחיסון), התשנ"ח - 1998
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני פותת את הדיוו בתקנות הכלבת (רישוי, סימון וחיסון).
אברהם פוח
התקנות האלה הובאו נחמן לוועדת הכלכלה והיו כאן מספר דיונים. באחד הדיונים

הטיל עליי יושב ראש הוועדה אז, לבוא בדברים עם מנהל השירותים הווטרינריים, כדי

להתאים את הנוסח למה שהוועדה החליטה. לאחר מכן הגיע הנוסח שחלקים ממנו כן

תואמים את מה שהחליטה הוועדה. לפי דעתי יש כאן רק שלוש נקודות שצריך לתת עליהן

את הדעת לפני שמאשרים את התקנות באופן סופי.
הדבר הראשון
לראשונה משרד החקלאות הציע להטיל חובת רישוי וחיסון על חתולים,

דבר שלא היה בעבר. אז דובר על שנתיים ומשרד החקלאות צריר לומר אם זה עדיין חיוני.

בכל מקרה צריר לדעת שהנטל הוא לא על החתול, הנטל הוא על הבעלים. זאת אומרת, זה

מחייב חיסון ורישוי.
פרופ' ארנון שמשוני
זה לא מחייב רישוי, אלא רק סימון וחיסון.
אברהם פוח
אבל קיימת אגרה.
פרופ' ארנון שמשוני
זו אגרת חיסון.
אברהם פוח
בכל מקרה זה מטיל נטל ויש מחסן מורשה ולא מורשה.

סיפור חיסון החתולים התחיל לאחר שהיו שלושה מקרים של מוות מכלבת של חייל

ברמת הגולן ועוד שניים אחרים. דרך אגב, הם לא נושכו על ידי חתולים, אבל היתה הנחה

שאולי גם החתולים מחווים מקור להתפתחות הכלבת. אני מבקש שפרופ' שמשתי יאמר אם

הוא עדיין חושב שצריר לחסן חתולים. אם כן, זו צריכה להיות הוראת שעה ולפי דעתי

לגבי חיסון חתולים זה צריו להיות שנה מהיום לשם ניסיון, כי זה מה שסוכם בפעם

הקודמת.
הדבר השני
נותרה עדיין בעיה מסויימת לגבי הרופאים הווטרינריים הפרטיים. הם

מתלוננים שעד היום אין להם סמכות לעשות את הפעולות האלה והם עדיין כפופים

לרופאים הרשותיים, מה שנקרא "מחסן מורשה''. פה אולי צריו להכניס שיפור נוסף.

דבר אחרון, שלגביו היתה לי מחלוקת עם חבר הכנסת אבי יחזקאל: אנשי השירותים

הווטרינריים הציעו שחתול שלא יוצא מהבית לא צריו לקבל חיסון. יש חתולים שחיים

בדירת מגורים, שם הם אוכלים ושם הם עושים את צרכיהם, הם לא מוציאים את האף

החוצה, מה גם שהם פוחדים לצאת החוצה. השירותים הווטרינריים הציעו לא לחסן

חתולים כאלה. לפי ההגדרה שלהם חתול כזה הוא לא חתול. אני חושב שחתול מה הוא כן

חתול ואני מציע כן לכתוב הוראה מפורשת, שחתול שלא יוצא מהבית, החוק לא חל עליו.
אברהם יחזקאל
אני שמח שאנחנו מחזירים דברים אחורה, אם כי יש בעיה עם הדבר הזה. בשבילי

המדינה הזו היא מדינה מוכת כלבת והיא עדיין מוגדרת ככזו. אני חושב שצריך לנקוט את

כל האמצעים בתקופה המוגבלת, לזמן כלשהו, זה אומר שצריך לחסן חתול ואת כל

החתולים. אולי הייתי מקבל את ההגדרה של "חתול ביתי", אבל מי יודע מה זה חתול

ביתי? איך אפשר לאכוף את זה? איך אפשר לדעת אם הוא יוצא מהבית? האם נעמיד

משטרה שתגן על גבולות החתול הביתי? יש היגיון בדברים של חבר הכנסת אברהם פות,

אך היבולת לאכוף מהו חתול ביתי היא בעייתית.

אני רוצה להזכיר שמדובר בתקנה שהיא לשנתיים ולמעשה נותרה רק עוד שנה. הבעיה

היא אכיפה וגם באכיפה הזו יש בעיה. אם מדינת ישראל היא מדינה מוכת כלבת, צריך

לנקוט בכל האמצעים.

לגבי נושא הווטרינרים, אני יכול לומר שהנושא הזה הוא שערורייתי. יש כאן בעיה של

ביורוקרטיה שלא נגמרח. בנקודה הזו חבר הכנסת אברהם פות צודק ואני חושב שצריך

לתת לכמה שיותר וטרינרים לטפל בענין הזה, מה גם שכך הובטח לנו בוועדה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
מכיוון שכבר היו דיונים קודמים והיו הבנות, אני מבקש שנציג משרד החקלאות יתייחס

רק לשלוש הנקודות שהועלו עד כה על ידי חברי הכנסת. שלוש הנקודות הן: ענין החתולים

על שני ההיבטים שלהם וענין התטרינרים הפרטיים.
פרופ' ארנון שמשוני
ב- 6 בינואר השנה, ועדת הכלכלה קיימה דיון מיוחד בנושא הכלבים. בעקבות הדיון

הזה הוקם מטה לאומי לטיפול בנושא, שהיה צריך לחגיש את הצעותיו. בסוף חודש יוני

הוגשו הצעות המטה לוועדת הכלכלה. אני מבקש שהנושא הזה יידון, מכיוון שמדובר

במבצע לא פשוט, לאורך שנים, שכרוך גם בהוצאות. נציג האוצר היה אחד מחברי המטה

וכמובן שלאוצר יש הסתייגות מכל דבר שקשור בהוצאת כספים. אנחנו חושבים שיש מקור

תקציבי לנושא הזה ואני מאוד מבקש שהוועדה תדון, לכשתוכל, בהמלצות המטה הלאומי.
אברהם פות
אני מסכים עם פרופ' שמשוני. יוצא שמשרד הבריאות מוציא סכומים אדירים כדי לחסן

אנשים שיש חשד שנושכו על ידי חיות נגועות, בשעה שאפשר היה להוציא את הכסף על

פעולות מניעה. למרות זאת, משרד הבריאות לא יהיה מוכן להעביר לשירותים הווטרינריים

את הכסף ויאמר שאם יש חסכון, זה ישאר במשרד הבריאות.
פרופ' ארנון שמשוני
לגבי שלוש השאלות שהעלה חבר הכנסת פות ושעליהן ביקש יושב ראש הוועדה
שאתייחס. לגבי הצורך בחיסון חתולים
בשנת 1997 שלגביה יש את הסיכומים, מספר בני

האדם שטופלו לאחר חשיפה הוא 2054, מהם 1456 לאחר חשיפה לכלבים, 454 לאחר

חשיפה לחתולים. 454 בני אדם, שבשנה נורמלית הם חצי מכל המטופלים בארץ, טופלו

בסדרת הזריקות וחלקם גם בנסיוב, לאחר שנחשפו לחתולים. מקרים רבים מתוך המספר

הזה הם בני אדם שנחשפו לחתולים שכמובן לא נמצאו. לשם השוואה, יש לי את הנתונים

המסוכמים של 1996 לגבי מה שקורה באירופה, ארגון הבריאות העולמי לא סיכם עדיין את

הנתונים של 1997, באירופה כולה בשנת 1996 קיבלו טיפול נגד כלבת 30,600 בני אדם,

לעומת 2,000 במדינת ישראל. הנתון הזה מתייחס לכל מדינות אירופה על כל אוכלוסייתה.
אברהם פוח
ההבדל הזה נובע בגלל שאנחנו יותר היסטריים?
פרופ' ארנון שמשוני
זה לא רק בגלל שאנחנו יותר היסטריים, אלא מכך שאצלנו יש בנוה בעיות. אחת

הבעיות היא שאצלנו כלבים לא מסומנים, לא מוחזקים ברצועות ואינם הולבים עם סגר

באיזור שהובת בנגוע. לבן משרד הבריאות נאלץ לטפל בבבני אדם שנושבו. אני לא חושב

שזה נעשה מתוך אהבת החיסון ומרצון להוציא סבומים אדירים על בך. בשנה שעברה

ההוצאה לבך היתה כ- 10 מיליון שקלים.
אברהם פוח
אבל הם יחוסנו גם אם החתול חוסן.
פרופ' ארנון שמשוני
הם יחוסנו בבל מקרה שבעל החיים שנשך נעלם. ברגע שידעו שבעל החיים מחוסן, לא

יחסנו. אם תופסים את בעל החיים שנשך והוא מסומן, יובלו לדעת מי בעליו, היבן הוא גר

ומתי הוא חוסן. במקרה בזה לא יהיה צורך בחיסון.
אברהם פוח
אם תפסת את בעל החיים והוא בהסגר, לא משנה אם הוא חוסן או לא ואז לא צריך

חיסון לאדם שנושך. אם בעל החיים נעלם צריך לחסן בבל מקרה.
פרופ' ארנון שמשוני
זה לא מדוייק. באשר בעל חיים שלא מחוסן נושך והוא נמצא באיזור שיש בו בלבת,

הרופא הוא שמחליט אם לחסן או לא לחסן את האדם. זהו למעשה חיסון מונע ולהזבירבם

לואי פסטר הוא שפיתח את השיטה שאפשר במקרה הזה לחסן לאחר החשיפה. זאת בניגוד

לבל המחלות האחרות, אך בשל משך האינקובציה הממושך ניתן לחסן לאחר החשיפה,

למרות שהנגיף נמצא בגופו של זה שנחשף.
אברהם יחזקאל
האם החיסונים האלה בואבים?
פרופ' ארנת שמשוני
היום זה הרבה פחות קשה לחולה לעומת העבר, אז היו נותנים 14 זריקות בבטן. היום

נותנים שש זריקות בזרוע, אבל זה עולה הרבה יותר, מה גם שזה לא מוסיף בריאות.
היו"ר אמנון רובינשטיין
במה עולה חיסון מה?
פרופ' ארנון שמשוני
עד במה שאני יודע חיסון מה עולה בין 300 ל- 400 דולר.
היו"ר אמנון רובינשטיין
כמה מקרי כלבת יש בכל שנה?
פרופ' ארנון שמשוני
שנת 1998 תהיה שנת שיא, אם לא יקרה נס תה יפסק היום. עד השבוע יש 77 מקרי

כלבת בבעלי חיים.
אברהם פורז
זה בעיקר אצל שועלים.
פרופ' ארנון שמשוני
זה בעיקר אצל שועלים, או גם אצל 8 כלבים ו- 3 חתולים. מספר החתולים הוא יחסית

גבוה, כי בדרך כלל אנחנו אומרים שהיחס הוא של חתול אחד נגוע על כל עשרה כלבים.

השנה יש לנו שלושה חתולים על שמונה כלבים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
היכן באירופה יש כלבת?
פרופ' ארנון שמשוני
הכלבת מצויה בעיקר בחלק המזרחי של אירופה עד אמצע צרפת. בשנים האחרונות
מערב אירופה כמו
גרמניה, בלגיה, אוסטריה, שוויץ וכוי פועלות להקטנת הכלבת

באמצעות שיטה של חיסון אוראלי שעליה נדבר כשנדון בהמלצות המטה הלאומי. מדובר

בפיזור תרכיב אוראלי שיעיל בעיקר לשועלים. אצלנו קיים גם התן, שאינו מצוי באירופה,

שמפיץ את המחלה. בארץ יש הרבה תנים ומספרם הולך וגדל. עדיין אין הרבה כלבת

בתנים, אבל בעבר מתו בעיקר מתנים ולא משועלים. אז היו יותר תנים וייתכן שהזן של

הנגיף היה מותאם לתנים וזה עלול בהחלט לחזור.

אם שואלים מבחינה מקצועית אם צריך לחסן חתולים כנגד כלבת, כפי שעושים בטקסס

ובהרבה מדינות בארצות הברית ובאירופה, התשובה שלי היא שיש לחסן חתולים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
האם יש במדינה כלשהי החריג, אותו מבקש חבר הכנסת פות, שחתול שלא יוצא את

בית בעליו, לא יחוסן.
פרופ' ארנון שמשוני
בהצעה המקורית שלנו היתה הגדרה כזאת. מאז קיבלתי גילויים נוספים שאין טעם

בהפרדה הזאת וכל חתול שיש לו בעלים צריך להיות מחוסן. תמיד יש אפשרות שחתול

ייצא מהבית ואף אחד לא יוכל לדעח אם החתול מחוסן או לא מחוסן. בשעתו פנו אליי

אנשים שיש להם חתולים לשנות את ההגדרה לחתולים שהם חתולי בית תמידיים.



היו"ר אמנון רובינשטיין-.

אבל יש עניו של הסתברויות ואף פעם אנחנו לא יכולים לפתור שום בעיה במאת

האחוזים. כל דבר הוא ענין של עלות תועלת ואם מדובר במקרים חריגים ונדירים והעלות

היא גבוהה, השאלה היא אם באמת לא צריך לשקול את הנושא הזה מחדש. האויב של

הטוב הוא המצויין או המושלם. רוב חתולי הבית ששוהים תמיד בתור הבית לא יוצאים

והבעלים גם לא נותנים להם לצאת. הבעיה היא חתולי הרוזוב שאיני יודע איך תגיעו

אליהם בכלל.
פרופ' ארנון שמשוני
אנחנו מכירים את החתולים, את הבתים ואת הכלבת ואנחנו גם מכירים את עם ישראל.

מכיוון שכך החשש שעולה לפניי, ואני חושב שהוא בהחלט הגיוני, שאנשים יאמרו שהחתול

שלהם אף פעם לא יוצא מהבית. זו הסתברות גבוהה מאוד למנטליות הישראלית. לכן מלבד

מספר החתולים הקטן הזה, אין טעם לעשות הפליה מהסוג הזה.
אברהם פורז
תובל תמיד לשים חתול מה שנשך בהסגר.
פרופ' אתון שמשוני
ההגדרה המקורית היתה: חתול שגילו עולה על שלושה חתולים היוצא את בית בעליו

לרשות הרבים. זאת על מנת לאפשר את מה שחבר הכנסת פוח אמר.

יש חתולים שאינם בדיוק חתולי בית. כלומר, יש כאלה, כמו בתל-אביב, שעוסקים

בהאכלת חתולים. זה לא בדיוק חתול רחוב במובן המקובל של המילה. יש חתולים שאף

אחד לא דואג להם והם מסוכנים לעצמם ולסביבה ורובם גם מתים בגיל צעיר. מהיום

שעיריית תל-אביב סידרה את נושא פחי האשפה, מספרם אולי קטן, אך עדיין יש אוכלוסיה

גדולה של חתולים שחלקם נראים טוב מאוד ותלקם מטופלים על ידי אנשים שאוהבים את

החתולים. אנחנו ממליצים שחתולים כאלה שיש מי שדואג להם, למרות שהם לא חתולי

בית על פי ההגדרה, יחוסנו. כלומר, אם יש מי שדואג להם, שהם גם יחוסנו.
אתי בנדלר
על מי תוטל החובה הזו?
פרופ' ארנון שמשוני
יש הצעה שאנשים שעוסקים בהאכלת חתולים, תהיה להם גם אחריות מסויימת כלפי

החתולים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אנו לא נדון בזה עתה, בי זה לא נמצא בתקנות הללו.
אדלה גרטנר
הקיץ הייתי בשוויץ ובקנדה ושם דיברתי עם וטרינריים וכל מיני אגודות ועמותות

שנזטפלות בחיות מחמד. באירופה ובצפון אמריקה מחסנים את תיות הבר שלהם בחיסון

אוראלי. בשוויץ אמרו לי שזה מאוד מוצלח, עד כדי כך שכבר אין חוק לחסן כלב. שם

כמובן לא מדברים בכלל על חתולים. הדרך היחידה לחסן חיות בר הוא באמצעות חיסון

אוראלי. לישראל היתה ההזדמנות להשתמש בזח בשנת 1991, כך גם ב- 1996 שהתחילו

בזה והפסיקו. אנחנו צריכים לטפל במקור של הבעיה ולא בסופה.

לגבי חיסון החתולים מתעוררת אצלי שאלה. אני מטפלת בכ- 50 חתולים שהם מסורסים

ומעוקרים, אך גרים בחוץ. אני רוצה לחסן אותם, אר כשאני מתקשרת לעירייה הם לא

רוצים לחסן, כי הם רוצים שאני אביא להם 50 חתולים לחיסון. זה לא הגיוני בכלל.

במרפאה אליה לקחתי אותם כדי לסרס ולעקר אותם, לא מקבלים את החיסונים האלה, כי

העירייה לא רוצה לתת להם. העירייה לא מוכנה לתת למרפאה את החיסונים, כי הם

רוצים שאני אביא את החתולים לעירייה, בשעות שהם עובדים, דבר שהוא בלתי אפשרי.

לקחתי את החתולים לעמותה למען החתול בכפר סבא, כדי לסרס ולעקר. כבר למעלה

משישה חודשים שעשיתי את זה, אך הם לא מקבלים את החיסון נגד כלבת, כי העירייה

ברמת השרון רוצה שאני אביא אליהם 50 חתולים שחיים בחוץ.
אברהם פורז
יש בעיה שארגוני צער בעלי חיים לא מקבלים אפשרות לחסן חיות. זאת כמובן בלי שום

סיבה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
האם את מציעה שנוסיף לתקנות הוראה שאפשר יהיה לחת את החיסונים לעמותות

מוכרות, כדי שהם יוכלו לעשות את זה בעצמם?
אדלה גרטנר
או אצל כל וטרינר.
אמיר בור
אני רוצה להתייחס לנושא הזה של חתולי רחוב שמעוקרים על ידי עמותות. העמותות

האלה תופסות את החתולים האלה בדרך כלל פעם אחת בחייס. הם הגישו בקשה שבאותה

הזדמנות שהם מעקרים אותם, הם יוכלו לחסן גם נגד כלבת. עד היום הם לא קיבלו אישור

ולכן החתולים מוותרים לרחוב לא מחוסנים.

בנוסח המתוקן של התקנות הללו הופיעה תקנה חדשה - סעיף 5 (ב), שלא הופיעה
בתקנות הקודמות. בתקנה זו נאמר
"המחסן לא ישלב חיסון נגד כלבת בכלב או בחתול עם

חיסון או טיפול רפואי אחר". זה מונע חוקית את האפשרות לחסן נגד כלבת חתול שבא

לסירוס או לעיקור.
אברהם פות
היה תנאי שהחיסון לא ינתן אם זה עלול לפגוע באפקטיביות של החיסון.
אמיר בור
זה לא כתוב פה.
אברהם פוח
אם כך צריכה להיות התניה שלא יתסנו אם זה עלול לפגוע באפקטיביות של החיסון.
אמיר בור
אני תושב שצריך להוריד את זה, משום שאין שום מידע לגבי זה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
ההוראה הזו היא הוראה דרסטית שמונעת חיסון אגב חיסון או טיפול אחר.
אמיר בור
אין שום עדות רפואית שהחיסון לא יתפוס ברגע שהחתול עובר ניתוח או הרדמה,

להיפך.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אנו נעבור עתה על התקנות והטענה שהועלתה לגבי הווטרינרים הפרטיים תידון אגב

הקריאה של התקנות האלה.
אתי בנדלר
בקשר להצעת החוק של חבר הכנסת אבי יחזקאל, בנושא הראשון שעל סדר היום.

ההצעה של חבר הכנסת פות בכל זאת הטרידה אותי וגם נציג משרד המשפטים טען שאולי

לא התייחסנו לאפשרות של פגיעה בזכות הקנין של בעלי בלבים שיש להם היום רישיון.

לכן גיבשתי איזושהי הצעה תוך כדי הישיבה שמקובלת גם על חבר הכנסת אבי יחזקאל.

אני מבקשת להוסיף הוראה להצעת החוק, סעיף נוסף - הוראת מעבר: השר רשאי לקבוע

הוראות מיוחדות שיחולו על כלבים מהדגם שפורטו ברשימה כאמור בסעיף 247 (ג)

לפקודת העיריות, שביום תחילת חוק זה היה רישיון לאחזקתם. כלומר, אנחנו לא קובעים

את התוכן הנורמטיבי, אלא את האפשרות להתייחס לנושא הזה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
עקרונית אנחנו מחליטים להכליל את זה בנוסח הקריאה הראשונה שתובא למליאת

הכנסת.
פרופ' ארנון שמשוני
כר גם נהגו האנגלים בחוק שלהם.
היו"ר אמנון רובינשטיין
מכיוון שהחוק הזה כבר עבר דיון מקדמי, אני מבקש לשאול את כל האנשים הנוגעים

בדבר אם יש הערות לגבי סעיף ההגדרות, מלבד ההגדרה של ה"חתול".
אברהם פוח
יש את הענין של "מחסן מורשה".



היו"ר אמנון רובינשטיין-.

בכך נדון כשנגיע לסעיף האופרטיבי ואילו עניו ה"חתול" רלוונטי כבר כאן.

הגישה באכיפת התוק בארץ חייבת ללכת נזהקל אל הכבד. אנחנו במדינה שלא אוכפת

את חוקיה בשום דבר וכשאנחנו רוצים לתפוס הרבה, אנחנו לא מבצעים את זה. אני לא

רואה איך אלפי בעלי חתולים, שהחתולים שלהם לא יוצאים מהבית, מביאים את החתולים

לחיסון. אנחנו צריכים להתחיל בחיוב חיסון של חתולים שכן יוצאים מהבית. אם בעוד חצי

שנה או שנה תבואו אלינו ותאמרו שזה בלתי אפשרי ושהיו עוד מקרים של כלבת, אפשר

יהיה לשנות, הרי תמיד אפשר להכניס חתול להסגר.
אברהם פורז
אם חתול נשך, גם אם הוא מחוסן מכניסים אותו להסגר.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מוטרד מחתולי הרחוב ולא מהחתולים הביתיים והחתול שקופץ מהקומה השמינית

ונכנס לקומה שביעית. זה באמת נדיר.
ד"ר משה רפלוביץ
רוב החתולים הם גם פה וגם פה וכל חתול שנבוא לאכוף עליו את החוק, בעליו יכול

לטעון שרק עתה הוא יצא.
אברהם פורז
ברגע שתתפוס חתול ברחוב, זו עבירה.
ד"ר משה רפלוביץ
אני מסכים עם זה ואנחנו יכולים לחיות עם מה שאתה אומר, אבל תהיה בעיה, כי כל

חתול שבמקרה יפול, תה קורה לחתולים שהם נופלים מחלון, אנחנו נעמיד את הבעלים

שלו במצב של עבריין.
אברהם פות
האם תפרוץ לדירות ותבדוק אם החתול הביתי חוסן?
אתי בנדלר
אני מציעה שזה לא יכנס להגדרת "חתול". בתקנה 3 צריך לכתוב שההוראה הזו לא

תחול על חתול שלא יוצא את בית בעליו.
ד"ר עדן פוגל
בהצעה הקודמת בנושא של סימן קבע במכשירי קריאה, הוזכר הנושא של תקן ISO

למכשירים האלה ופה זה נשמט. מדוע זה הושמט?
פרופ' ארנון שמשוני
הנושא של סימון אלקטרוני של בעלי חיים הוא נושא מורכב. הקמתי ועדה שבדקה את

הנושא. העיקרון הוא שהסימון האלקטרוני שבו השתמשו הוא סימון שלא ניתן לשנות. זה

צריך להיות סימון קבע שלא יהיה ניתן באמצעים אלקטרוניים לשנותו. כל מכשיר קריאה

שקורא את כל הסימונים וכל סימון שעומד בתקן הזה, מקובל,
אברהם פורז
אסור ליצור מצב שנותנים יתרון לחברה מסחרית אחת על פני אחרת.
היו"ר אמנוו רובינשטיין
יש תקן אירופי.
ד"ר עדן פוגל
יש מסמך של התאחדות הרופאים הווטרינרים העולמית שקורא לחבריו לאחד את תקן

ISOבכל הארצות בעולם. בהולנד התקבל תקן ,ISOכך גם באוסטרליה ובניו-זילנד. בישיבה

האחרונה, אפילו שתקן ISOהומשט מהנוסח, הנציגים כמו ד"ר רפלוביץ, דיברו היטב בדבר

הצדדים החיוביים של הכנסת תקן ISO.

אם אדם בא לחסן כלב בפתח-תקוה, הוא מקבל שבב אל''ף. אם הוא עובר עשרה

קילומטרים להוד השרון, הוא מקבל שבב בי''ת. עיריית פתח-תקוה לא יכולה לזהות את

השבב של הוד השרון ולהיפך. אז אוחו אדם מחוייב לעשות שני שבבים. יש בידי את כל

הדוקמנטציה בנושא שנשלחה מספר רב של פעמים לפרופ' שמשוני והבעיה ידועה.

בנוסף לכך, יש עיריות שאין להן שבבים ולא יוכלו לזהות בעלי חיים. צריך להבין שאם

מגיע כלב למכלאה העירונית של פתוו-תקוה והם לא מאתרים את השבב שלו והכלב קיבל

שבב של הוד השרון או עמק חפר או של אורנית, שהם שבבים מתוצרת אחרת, הכלב הזה

יושמד. זה מה שקורה היום.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מבין שלא מדובר בהעדפת חברה מסחרית מסויימת, אלא בתקן בינלאומי.
אברהם פות
אני חושב שאלה שיקולים שלא צריך להיכנס אליהם בחקיקה, אפילו לא בחקיקת משנה.

מה שנאמר כאן, בוודאי מבין גם מנהל השירותים הוורטינריים והוא יקבע את התקן.

למעשה מסמיכים אותו לקבוע את התקן לפי שיקולים ענייניים.
פרופ' ארנון שמשוני
כדי למנוע כפילויות, כבר בחודש אפריל הפצנו את הדרישות העקרוניות שלנו. ד"ר

אשל יפרט את הנושא. כמובן שאנחנו מבינים את כל הדברים שד"ר פוגל אמר.
ז"ר אמיר אשל
תחילה אני אסביר איך פיתחנו את הפרנזטרים ואחר-כך אני אנסה לענות לד"ר פוגל.

בהוראת מנהל השירותים הווטרינריים ישבה ועדה שהייתי חבר בה, ופיתחה פרמטרים

שלפיהם השבבים יבנסו לשימוש בארץ ברגע שהתקנה תיכנס לתוקפה. הפרמטרים האלה

מבוססים על דו"ח מאוד יסודי שנעשה על ידי מכון התקנים האמריקאי שמשתמש בארגון

שנקרא FLEGתקשורת עם ארגונים בינלאומיים אחרים. הדו"ח האמריקאי הוא משנת 96'

ואנתנו העברנו אותו מבט קריטי עמוק, לאור התפתחויות גם בארגון ה- ISOהבינלאומי וגם

לאור ההתפתחויות הטבניות שאמורות להיכנס בעתיד.
לגבי הערותיו של ד"ר פוגל
ד"ר פוגל תיאר כאן איזושהי מציאות עתידית. אין לנו

בארץ שבב אל"ף, שבב בי"ת או שבב גימ"ל. מה שנעשה כרגע בארץ הוא ביוזמתם של כמה

רופאים וטרינריים. אין לנו חוק ארצי, אלא חוקקו חוקי עזר מקומיים. זה התחיל בהרצליה,

כפר סבא ורעננה והתפשט ליתר הארץ. חוקי העזר האלה קבעו שהכלבים שהם בבעלות

תושבי הערים האלה, יהיו חייבים להיות מסומנים. מעל 98% מהם מסומנים עד עכשיו

במותג אחד. כרגע מסומנים בישראל מעל 90 אלף כלכים.
חיו"ר אמנון רובינשטיין
לנו יש אינטרס אחד, שיהיה תקן אחיד.
ד"ר משה רפלוביץ
שהוועדה תיקבע תקן אחיד.
היו"ר אמנון רובינשטייו
אם כך לא תתנגדו לכך שנקבע שהסימון התת עורי על ידי שבב אלקטרוני זעיר יהיה

בחקן אחיד שיאושר על ידי המנהל של השירותים הווטרינריים.
אברהם פורז
אחרת זו גם פגיעה בחופש העיסוק, כי יהיה מי שיוכל לטעון שהוא עושה את אותו דבר

בדרך אחרת.
רוזנטל דב
אנחנו מסמנים כבר שש שנים כלבים מגזעים שונים. המספר שלהם נרשם בספר גידול

ישראלי שמבוקר. כמו שכבר נאמר, יכול להגיע כלב שלנו שמסומן ורשום והקורא לא יקרא

אוחו. יתרה מכך, אם בעל הכלב יעבור מרשות אחת לרשות שניה, הוא יחוייב בכפל

תשלום. כמה שבבים יהיה אפשר להכניס לעורפו של הכלב?
היו"ר אמנון רובינשטיין
אנו לא ניכנס לוויכוחים האלה ואם הם צודקים או לא. האם יש הסתייגות מכך שתהיה

הבתה על תקן אחיד?
רתנטל דב
מה לגבי הכלבים שכבר סומנו?
היו"ר אמנון רובינשטיין
תוכל אולי להציע תקנה נוספת. כרגע אנחנו מדברים על ההגדרות של התקנות החדשות,

שמכאן ולהבא סימן הקבע הזה יהיה אחיד בכל הארץ. לא מעניין אותנו מה ייקבע ותוכלו

לקבוע מה שתקבעו.
ד"ר עדן פוגל
לגבי התקן האחיד, אני מבקש שייאמר שיהיה תקן אחיד שעומד בסטנדרטים

בינלאומיים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אין בעיה עם זה.
מיכל סגן-כהן
מאחר שאנו אמורים להפעיל את התקנות, לא ברור לי מה זה תקן אחיד שעומד

בסטנדרטים בינלאומיים.
אברהם פוח
צריך לסמור על מנהל השירותים הווטרינריים שהוא לא יקח משהו שהוא לא טוב.
היו"ר אמנון רובינשטיין
סעיף ההגדרות תוקן וענין ה''חתול" יובא בסעיף 3.

תקנה 2: "חובת רישוי סימון וחיסון בכלבים" - "לא יחזיק אדם כלב אלא אם כן -

(א) הכלב סומן בסימן קבע; (ב) יש לכלב רשיון בר תוקף, שאושר בו, בהתאם לתקנה 5 (ג),

כי הכלב קיבל חיסון".

אני אקרא את 5 (ג): "המחסן יאשר את ביצוע החיסון ומועדו בחתימת ידו ברשיון או

בתעודה, לפי הענין, בצד פרטי הסימון".

האם יש הערות לסעיף הזה? נדמה לי שזה היה בהסכמה.
אברהם פוח
עם כר לא היתה בעיה. יש בעיה עם סעיף 4. לגבי סעיף 3 צריך לומר שסעיף 3 הוא

הוראת שעה לשנה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אין הערות לגבי תקנות 1 ו- 2. אני מעמיד את שתי התקנות הללו להצבעה.

הצבעה

בעד - 2

נגד - אין

נמנעים - אין
החלטה
תקנות 1 ו- 2 אושרו.



תקנה 3: "חובת סימון תיעוד וחיסון בחתולים" - "לא יחזיק אדם חתול אלא אם כן

החתול סומן בסימן קבע, ויש לו תעודה שאושר בה, בהתאם לתקנה 5 (ג) כי החתול מחוסן

בחיסון בר תוקף".
אתי בנדלר
אני מציעה להוסיף תקנת משנה (ב): הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על חתול שאינו

יוצא את בית בעליו לרשות הרבים.
מיכל סגו-בהן
את זה ביקשנו להכניס להגדרה.
אתי בנדלר
זה לא מתאים להגדרה, אלא יותר להוראה אופרטיבית.
היו"ר אמנון רובינשטיין
לפיכך תקנה 3 תסומן כתקנה 3 (א) ותתווסף תקנת משנה (ב): הוראות תקנת משנח (א)

לא יחולו על חתול שאינו יוצא את בית בעליו לרשות הרבים.
עבד-אלמאלכ דהאמשה
הייתי מבין אם היה מדובר בכלבים ובחתולים שהם בעלי חיים שחיים בתור חבית.

בסביבה הכפרית למשל יש הרבה חתולים שמסתובבים על יד הבית והתקנות האלה לא

יחולו עליהם, אך צריו לחסן אותם.
אברהם פוח
במקרה כזה אין בעיה כי זה לא חתול ששייך לאדם מסויים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
התקנה תחול רק על חתול פרטי שיוצא לרשות הרבים.

אני מעמיד את תקנח 3 להצבעה.

הצבעה

בעד - 2

נגד - אין

נמנעים - אין
החלטה
תקנה 3 אושרה בתוספת תקנת משנה (ב).

תקנה 4: "ייחוד חיסון וסימון" - לא יבצע אדם חיסון וסימון אלא אם כן הוא רופא

וטרינר ממשלתי, הרופא הווטרינר העירוני או מחסן מורשה (להלן - מחסן)".

אני מבין שיש ויכוח לא על תקנה זו, אלא על מה שיבוא לאחריה.
דב רחנטל
הסימון מתייחס רק לחתולים?
אברהם פוח
גם לכלבים.
דב רחנטל
אם כו יש עם זה בעיה. מדוע שזה יהיה רק בידי וטרינרים? מרכז הגידול שלנו מבקר את

ההמלטה, בודק את ההמלטה, עובר על כל הפרמטרים שלנו, מסמן את הכלב ומעביר את

הנתונים למרכז הרישום.
היו"ר אמנון רובינשטיין
לא היה שנוי במוזלוקת שהחיסון צריר להיות על ידי וטרינרים מורשים.
דב רתנטל
אין לנו בעיה לגבי החיסון, אלא לגבי הסימון.
אמיר בור
זו עבודה וטרינרית.
אברהם פוח
אתם עשיתם את זה בתקופה שהרשויות לא עשו, אבל כשהרשויות תעשנה את זה,

הפעולה שלכם תהיה מיותרת. פעולת הסימון תהיה יחד עם החיסון.
דב רתנטל
איר יהיה המיספור?
אברהם פוח
זה יהיה דרו הרשויות. ברגע שהרשויות תעשנה סימון, אתה תהיה פטור מסימון.
היו"ר אמנון רובינשטיין
הסימון יהיה ארצי כך שאפשר יהיה לקרוא אותו בכל מקום.
ד"ר רפאל שחף
צריך לקכוע שהחיסון יבוצע על ידי רופא וטרינר בעל רישיון לעבודה וטרינרית במדינת

ישראל.
אברהם פוח
צריך לקבל אישור של מחסן. יש פה בעיה בגלל חובת הדיווח.
היו"ר אמנון רובינשטיין
מדוע שהחיסון לא יהיה על ידי כל רופא וטרינר, אלא רק על ידי מורשה מטעם

השירותים הווטרינריים?
פרופ' ארנון שמשוני
בפועל לא קורה שרופא וטרינר שמבקש לקבל הרשאה לא מקבל אותה, אלא הוא יכול

לקבל אותה לתקופה ארוכה. זה לא שאנחנו לא נותנים אישור, אלא אנחנו לא יכולים

לשלול.
היו"ר אמנון רובינשטיין
יש לכם סמכות בחוק.
פרופ' ארנון שמשוני
אין לנו סמכות לשלול. אני מדבר רק על הסמכות לחסן.
היו"ר אמנון רובינשטיין
את הסמכות לשלול תבקש בחוק הראשי.
פרופ' ארנון שמשוני
אני כרופא ראשי יכול לשלול רשיונות של רופא וטרינר.
היו"ר אמנון רובינשטיין
לא מדובר על זה כאן. על תקנה 4 אומרים הרופאים הווטרינריים הפרטיים שבשביל זה

הם רופאים וטרינריים ובשביל זה הוסמכו. יש להם נסיון וצריך לסמוך עליהם. אם הם לא

בסדר תשללו להם לאחר שביצעו משהו לא טוב.
פרופ' ארנון שמשוני
לשלול את מה?
היו"ר אמנון רובינשטיין
את הזכות לחסן.
פרופ' ארנון שמשוני
בדיוק על כך הטענה שלנו.
אתי בנדלר
היום יש לך את ההגדרה של "מחסן מורשה'': "רופא וטרינר שהמנהל נתן לו היתר לבצע

חיסון בכלבים ובחתולים...".
פרופ' ארנון שמשוני
אבל זה לא נותן לי היתר לשלול לו את ההיתר.
אברהם פורז
הטענה של פרופ' שמשוני בפעמים הקודמות היתה שהוא נותן לכולם את ההיתר, אך

בזי שהוא יובל לשלול רק את הרשיון לחסן, הוא צריך סמבות. השאלה היא אם מבחינה

משפטית אפשר לקבוע שלכל רופא וטרינר מותר לחסן ומנהל השירותים הווטרינריים יבול

לשלול את הזכות הזו.
אתי בנדלר
אני רוצה להפנות אותבם לתקנה 11 שתוקנה בעקבות הדיונים .בוועדה: "המנהל יתן

היתר לבל רופא וטרינר להיות מחסן מורשה לאחר שהרופא הווטרינר מסר לו את הפרטים

שדרש''. אם בך יש לנו הוראה אופרטיבית שאומרת שהוא חייב לתת את ההיתר. בהמשך
התקנה נאמר
"ראה המנהל בי מחסן מורשה לא מילא אחר הוראה מהוראות תקנות אלה,

רשאי הוא, לאחר שנתן למחסן המורשה הזדמנות לטעון טענותיו, לבטל את ההיתר שנתן

לו". נדמה לי שזה סביר מאוד.
היו"ר אמנון רובינשטייו
אני מעמיד את תקנה 4 להצבעה.
החלטה
תקנה 4 אושרה.

תקנה 5: "חיסון וסימון" - (א) "מחסן לא יחסן בלב או חתול אלא אם כן - (1) בדק ומצא

שהכלב או החתול, לפי הענין, מסומן בסימן קבע שפרטיו, שאומתו על ידו במכשיר קריאה,

רשומים ברשיון או בתעודה; לא היה הבלב או החתול מסומן, יסמנו בסימן קבע וירשום

ברשיון או בתעודה את פרטי הסימון";

האם יש הערה לגבי הענין הזה?
אברהם פוח
צריך רק לתת את הדעת לקראת הסוף, לגבי ארגונים למען בעלי חיים שעושים את זה

למטרות פילנטרופיות.
היו"ר אמנון רובינשטיין
זה סעיף אחר.

(2) ''בדק את הבלב או החתול ומצא שהוא במצב גופני תקין וחופשי מסימני מחלה

העלולה לפגוע ביעילות החיסון"; על כך, במובן, אין הערות.

(3) " קיבל מידי בעל הבלב או החתול הצהרה, בחתימת ידו, בי הבלב או החתול לא

נשך או ננשך בתקופה של עשרה ימים לפחות לפני יום החיסון ולא חוסן בתרכיב כל שהוא

בתקופה של ארבעה עשר ימים לפני יום החיסון".
אברהם פות
ההצהרה הזו היא אם הכלב או החתול מסתובב. לבן צריך לכתוב: לידיעתו.
אתי בנדלר
צריך להוסיף: כי למיטב ידיעתו לא נשך או ננשך.
היו"ר אמנון רובינשטיין
מקובל עליי ואנו נכניס את המילים: כי למיטב ידיעתו.

תקנה 5 (ב): "המחסן לא ישלב חיסון נגד כלבת בכלב או בחתול עם חיסון או טיפול
רפואי אחר". צריר להוסיף
העלול לפגוע ביעילות החיסון.
ד"ר רפאל שחף
אין לזה שום הצדקה רפואית, עד כדי כך שהחכרה ממנה מדינת ישראל מייבאת את

החיסונים, מייצרת חיסון משולב שכולל את כל החיסונים יחד ויש המלצה לחסן יחד את כל

החיסונים.
אברהם פוח
הנוסח המוצע פותר לר את כל הבעיה.
ד"ר רפאל שחף
זה לא פותר את הבעיה כי מנהל השירותים הווטרינריים הוציא חתר לפני מספר שנים

שמאיים עלינו בשלילת רשיון אם נחסן את חיסון הכלבת עם כל חיסון אחר.
אברהם פוח
עכשיו זה ישתנה. עכשיו אסור יהיה לחסן עם חיסונים אחרים רק אם זה יפגע ביעילות

החיסון.
פרופ' ארנון שמשוני
את ההוראה הוצאתי בעקבות בדיקה מאוד יסודית של ועדת מומחים שמצאה וחזרה

ובדקה את זה פעמיים מאז, בעקבות ערעורים של רופאים, שיש חיסונים שמורידים

מיעילות החיסון אם הם ביחד.
ד"ר רפאל שחף
באיזה עוד מדינה בעולם זה נהוג?
היו"ר אמנון רובינשטיין
תבדקו את השימוש בשיקול הדעת הזה ואם לא יראה לכם חפנו לבג"ץ. אני נוסיף

לתקנה 5 (ב) את המילים: העלול לפגוע ביעילות החיסון.

תקנה 5 (ד): "הוכת אזור כאזור נגוע בכלבת לא יבוצעו בו חיסונים אלא באישורו של

הרופא הווטרינרי המחתי ובהתאם להוראותיו".

אני מעמיד את כל סעיף 5 להצבעה.
החלטה
סעיף 5 אושר עם התיקונים שקבענו.
אתי בנדלר
תקנות 7,6 ו- 8 הן באישור ועדת הכספים של הכנסת ולכן אפשר לדלג עליהן.
היו"ר אמנון רובינשטיין
תקנה 9: "הנפקת סימני קבע ותרכיבים" - "הרופא הווטרינרי העירוני ינפק למחסן

מורשה סימני קבע ותרכיבים נגד מחלת הכלבת".
דב רוזנטל
אני מבקש לשאול לגבי הסעיף הקודם. האם הסימון נכלל בתוך העלויות האלה, או שפה

תצוץ לנו עלות נוספת?
היו"ר אמנון רובינשטיין
זה יעלה בוודאי כסף.
פרופ' ארנון שמשוני
צריך לזכור שהסימון הוא פעם בחיים.
דב רתנטל
אם אתה מחייב סימון אתה גם צריו להגדיר את העלות, כי אחרת כל אחד יגבה מה

שהוא רוצה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
זה קשור לוועדת הכספים ולכן תעלו את זה כשזה יגיע להצבעה.
אתי בנדלר
השירותים הווטרינריים לא הציעו אגרה בעד הסימון.
מיכל סגן-כהן
לפי פקודת הכלבת יש לנו סמכות לקבוע אגרה בעד דברים שנקבעו בפקודת הכלבת.

התקנות האלה מותקנות מכוח פקודת הכלבת. אין לנו הסמכה לקבוע אגרה בעד סימון. למי

שיש סמכות לעשות את זה, זה לרשות המקומית באמצעות חוקי העזר שלה.
היו"ר אמנוו רובינשטיין
האם יש בעיה לגבי תקנה 9?
רפאל שחף
כאן עיקר הבעיה, כי אנחנו הופכים להיות אריסים של הווטרינרים העירוניים

שמתעמרים בנו בנושא אספקת החיסונים והתשלומים.
היו"ר אמנון רובינשטייו
זה לא אומר שאסור לכם לקבל את זה ממקור אחר,
אברהם פוח
יש בעיה של מספרי רישוי. באיזשהו מקום חייב להיות גורם מרכזי שאצלו המספרים

האלה נרשמים. אם אין גורס מרם-י והמספרים רצים, זו אנרביה. אני מבין את הטענה, בי

היא באמת מסרבלת, אבל אין מנוס. אם אין רישום מרכזי, אז לא עשינו שום דבר.
היו"ר אמנון רובינשטיין
הרופאים הווטרינריים הפרטיים טוענים שהם חשופים בדרך זו לשרירות ליבם של

הווטרינרים העירוניים. אולי אפשר להפריד בין חלוקת המספרים לחלוקת החומר.
אברהם פוח
לשבב יש מספר. נניח שלרופא הרשותי יש 100 שבבים ממספר 1 עד 100, הוא רושם

לעצמו לאיזה רופא וטרינר הוא נתן את השבבים במספרים האלה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
מדוע זה צריך לחול גם על תרכיבי החיסון?
אברהם פוח
הבעיה היא עם השבבים.
ד"ר קלאודיה בפרי
אני רופאה וטרינרית שעובדת גם ברופאה פרטית. הענין מורכב ושייר לשני התחומים

יחד. אנחנו מדברים לא רק על ענין ההנפקה, אלא על מקום מרוכז להנפקה. כדי להמחיש

את הקושי אני אתן את הדוגמה שלי. אני גרה במושב תה אומר שאני נמצאת ברשות

מקומית. המרפאה שלי נמצאת בבית שמש. לפי החוק החדש יהיה מותר לי לחסן גם במושב,

אבל למעשה אם אני רוצה לבצע את זה, אני אצטרך לפנות גם למועצה האיזורית, זאת כדי

להשיג תרכיב ולהביא שבבים. זה מסרבל את המערכת. אני מציעה שיהיה מרכז מידע ארצי

שיכלול גם את הסימונים וגם אם כלב הולך לאיבוד, המרמז יוכל להגיד שכלב בעל מספר

מסויים שייך למקום מסוייס, גם אם הוא נמצא במקום אחר.
היו"ר אמנון רובינשטיין
מה זה יעזור לך בענין הזה?
ד"ר קלאודיה כפרי
לי זה יעזור, כי אני אוכל לרכוש את התרכיבים רק בעיריה אחת, גם אם אני מחסנת

בחמש רשויות שונות. אני כמובן אדווח לכל רשות בנפרד שחיסנתי מספרים מסויימים.
אתי בנדלר
אם אינני טועה זה נובע מההגדרה של ''הרופא הווטרינר העירוני".
אברהם פוח
אם מנהל השירותים הווטרינריים מוכן לקחת על עצמו להקים מידע ארצי, אז זה

אפשרי. אם לא, באיזשהו מקום מישהו יצטרך לרכז את זה.
ד"ר עדן פוגל
אני תושב שלא יתכן שבמדינה כשלנו לא יוקם מרמז מידע. כדי ליצור מרכז מידע צריר

להכניס מחשב ופקידה שיעבדו 24 שעות. הצענו שאם השירות הווטרינרי לא יכול להקים

את מרמ המידע, אנחנו, ארגון הרופאים הפרטיים והסתדרות הרופאים הווטרינריים,

מוכנים לעשות את מרם- המידע.

עד היום השבבים נמכרים על ידי היבואן, ישירות לרופא הפרטי או לעיריה. אני מניח

שאין עם זה בעיות של מספור, משום שהשבבים נמצאים בדטה סטס. היבואן יודע לפי

הדטה סטס למי הוא מכר, כי הוא מחוייב על פי כל חברה שמשווקת שבבים, שתהיה לו

רשימה של מי רכש את השבבים. גם היום, לפי מה שאומרים הרופאים הרשותיים, אם אני

ארכוש שבב בפתח-תקוה והכלב ימצא בתל-אביב, הם לא ידעו של מי השבב.
דייר משה רפלוביץ
כשזה של העיריה כן נדע וכשזה של רופא פרטי לא נדע. יש אצלי בכלביה כלבים

שמסומנים בשבב ואיני יודע למי הם שייכים. השבב כנראה עבר מיד ליד ולא יודעים למי

הוא שייר.
פרופ' ארנון שמשוני
הקמת מידע ארצי היא אחת מההמלצות של המטה הלאומי. ביררנו כמה דבר מה אמור

לעלות תה לא בשמים. מרמ מידע ארצי צריר לעלות כ- 5,000 או 6,000 דולר לחודש.

משרד האוצר מתנגד כמובן להקמת המרמ וייתכן שיצטרכו לגבות מכל בעל כלב שקל אחד

בשנה לכיסוי עלות ההקמה. את הנושא הזה הכנסנו להצעת החוק הקודמת שלנו.
צבי קופפרברג
כבר שנים קיים אצלנו מרמ מידע. אומנם הוא מרם היום את כל הכלבים הגזעיים, אבל

התוכנה בנויה לכל כלב שהוא. כל הכלבים המסומנים על ידינו כבר נמצאים במרמ מידע.

המרמ ממוחשב עם תוכנה חדישה ביותר שאנו מעדכנים אותה והיא תהיה פתוחה גם

לאינטרנט. כך יוכלו גם רשויות מקומיות וכל גוף מחסן ומסמן להתקשר ישירות אלינו.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני לא מסוגל להבין איר בעידן שלנו, כאשר כל אחד יושב בבית ויכול להתחבר לכל

מאגרי המידע העולמיים, אין מרמ מידע ארצי מהסוג שאנו דנים בו.
דייר משה רפלוביץ
זה מאגר מידע מוגן שלא כל אחד יכול להכנס אליו.
אברהם פורז
לדעתי אין מניעה גם בתקנות האלה לקבוע שיוקס מרמ מידע. לדעתי זה לא אולטרה

וירס התקנות.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אנחנו נתווכח עם האוצר, לא אתם.
מיכל סגו-כהן
אני לא חושבת שאנחנו יכולים להחזיק את מאגר המידע כידי גוום פרטי.
היו"ר אמנון רוכינשטיין
לא הצענו את זה.
צכי קופפרכרג
אנחנו לא גורם פרטי, אלא עמותה ציכורית.
מיכל סגן-כהן
אם אנחנו נקכע כתקנות שיוקם מרמז מידע ארצי, אני אצטרך לאשר, ושזה יצא לפרסום,

שזה תוקצכ בשנת הפעלתו הראשונה. מכיוון שזה לא תוקצכ בשנת הפעלתו זה לא יראה

אור.
אברהם פות
זה אפילו יכול להביא למסכון בכסף, כי במקום כל הרשויות המקומיות יהיה מרמ אחד.
גולו חקק
הנושא של מרכז מידע ארצי נידון ואתמול ביקשתי הבהרות מפרופ' שמשוני לגבי עלות

ההקמה. לא הבעתי התנגדות, אלא רק ביקשתי לקבל את הנתונים. הנושא יידון אולי

במסגרת סדרי העדיפויות של משרד החקלאות לשנת התקציב 99/
היו"ר אמנון רובינשטיין
באיזה סכום מדובר? הרי זה לא סכום גדול.
גולן תקק
אני לא יכול לקכוע לשר החקלאות מה לעשות עם התקציב שיש לו. במידה ששר

החקלאות יחשוב בצורה מקבילה אליכם ויחליט שזח במסגרת סדרי העדיפויות שלו תו

מטרה ראויה, לא תהיה התנגדות.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני חחר לדיון שהיה לנו כאן בוועדה לפני שעה וחצי בנושא אחר. אנחנו מוכרים

פתרונות לבעיות ולא הבטחות לפעולה בעתיד. אני חושב שפעולה מו תחסוך כסף לקופה

הציבורית, הרי גם השלטון המקומי זה כסף.
דב רחנטל
אם רוצים לחסוך, מדוע לא להשתמש כבר במשהו קיים.
אברהם פורז
אי אפשר להשתמש לצורך זה במאגר המידע שלכם, כי אתם לא גוף ציבורי, אלא גוף

וולונטרי ומחר יכול לקום גוף מתחרה לכם. זה דומה למצב בו היבואן של סיטרואן יתחיל

לעשות לבד את הרישוי של המכוניות. זה לא בא בחשבון.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אנחנו נוכל להסמיך את המנהל להסמיך גוף אתך, אך אנחנו לא יכולים לקבוע מי יהיה

הגוף. אנחנו לא עושים את זה בכנסת.

הענין הזה נראה לי מאוד חשוב, שהוא בעצם פרק עיקרי בכל התקנות האלה. להיכנס

למשטך החדש הזה בלי מרמז מידע ארצי , נראה לי בלתי אפשרי. מדובך ממש במשימה

לאומית.
גולן חקק
אם נוכל לקבל בצורה מסודרת את העלויות ואת המקורות לאותו פרוייקט, אנחנו נדון

בנושא.
היו"ר אמנון רובינשטיין
המקורות לכך יהיו התשלום של בעלי הכלבים.
גולן חקק
אבל לא קיבלתי תשובה לשאלה כמה יעלה להקים מרמ מה.
פרופ' אתון שמשוני
זה כתוב בהצעת התקציב שהגשנו לאוצר. באותה הצעה כתוב שבשנת ההפעלה

הראשתה זה יעלה 350 אלף ש"ח ובכל שנה נוספת 250 אלף ש"ח.
היו"ר אמנון רובינשטיין
זה יכסה את עצמו.
אברהם פורז
זה זניח יחסית לעלויות של כל הסיפור חזה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
זה חסכון לקופה הציבורית. התיאור ששמענו על השלטון המקומי, שיש שש רשויות

מקומיות סמוכות ויש גם כל כך הרבה רשויות מקומיות מיותרות, שכל אחד יהיה אדון

לנתונים האלה, פשוט לא סביר.

אני מבקש שתביאו לי הצעה ואם יש צורך אני אשוחח עם ראש אגף תקציבים וגם עם

שר האוצר. בשום פנים ואופן אנחנו לא יכולים לוותר על הרעיון שיוקם מרמ מידע ארצי.

כך גם הווטרינרים הפרטיים לא יהיו תלויים באספקה של התרכיבים מהעיריות.
ד"ר קלאודיה כפרי
עכשיו היתה שביתה בעיריות ולא ניתן להשיג את התרכיבים.
ד"ר משה רפלוביץ
אין עיריה בארץ שבה הווטרינרים לא עבדו בשביתה.
אתי בנדלר
הבעיה של התקצוב היא רק לשנת ההפעלה הראשונה. דהיינו, החל ב- 1 בינואר 1999

ואין מניעה לקבוע את זה בתקנות. לפיכך, אולי אפשר להציע שהאמור בתקנה 9 יסומן

(א) ותתווסף תקנת משנה (ב) שתאמר: החל משנת 1999 יקבע המנהל מרמ ארצי אחד

שינפיק את סימני הקבע והתרכיבים נגד מחלת הבלבת.
ד"ר משה רפלוביץ
שוחחנו כבר על כך פה בוועדה. גם את התרכיבים וגם את סלמני הקבע מנפק היום

הרופא הווטרינר של העיריה, כיוון שכל האחריות לנושא הכלבת מוטלת עליו. זה בכפוף

להנחיות של מנהל השירותים הווטרינריים, אך בשטח, האחריות על ביצוע התיסונים ועל

האכיפה של מניעת שוטטות ואכיפה על הימנעות מחיסונים, מוטלת כולה על הרופא

העירוני.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אחרי שיהיה מרכז מידע ארצי, אני משוכנע שתבואו אלינו עם הצעה שבנוסף לסמכויות

של הרופא הווטרינר העירוני, אפשר יהיה לרכוש תרכיבים לשימוש מרשויות מקומית אחת

לשניה, בתנאי שיש מעקב אחרי זה.
ד"ר משה רפלוביץ
לא יהיה מעקב, זה הענין.
אברהם פורז
אם רופא וטרינר חתם שהוא חיסן, זו הוכחה חלוטה. אם הוא לא עשה את זה, תשלול לו

את הרשיון ותכניס אותו לבית-סוהר.
ד"ר משה רפלוביץ
אני לא רוצה לשלוח כל כך מהר לבית-סוהר. יש בעיה לדעת את זה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מגביל כעת את עצמי. מכיוון שאנחנו לא נוכל להתעסק במרכז ארצי לחלוקת

תרכיבים, אני מציע לכם לרדת מהדרישה הזו עתה. כאשר יהיה רישום ארצי, משרד

החקלאות יוכל לבוא אלינו עם הצעה יותר ספציפית.

אם אתם מוכנים לקבל את הצעתה של היועצת המשפטית לוועדה, גב' בנדלר, בבקשה.

אם לא אנחנו נבקש הצעה של משרד החקלאות, על דעת האוצר. לא יעלה על הדעת

שאנחנו נאשר את התקנות האלה בלי הדבר האלמנטרי של מרמ מידע.
אברהם פוח
אני מציע שהוועדה תקבל החלטה שזה יתקבל והאוצר יחיישר לפי זה. אלה סכומים

זניחים והעסק הזה ממש מגוחך
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני גם יכול להציע לכם מאיפה לקתת את 300 אלף ש''ח האלה. יש לי כמה רעיונות

טובים מאוד.

אנחנו מאשרים את הצעתה של היועצת המשפטית, גבי בנדלר.
גולו חקק
הנושא של מרכז המידע הארצי יידון מבחינת האוצר לקראת תקציב 99' ולכן אני מבקש

לא להכניס את זה בתקנות האלה.
היו"ר אמנון רובינשטייו
מימלא מדובר על 99/
אתי בנדלר
בהצעה שלי אני לא מדברת על מרכז מידע, זה אולי פועל יוצא. אני מדברת על מרם-

הנפקה.
פרופ' ארנוו שמשוני
לכר אנחנו מתנגדים.
אברהם פורז
אם המרכז הזה יקרם תוכלו גם לחסור הרבה כסף בסוף, כשזה מגיע למשרד הבריאות.
אתי בנדלר
אם לא מדובר במרמז הנפקה, זה לא שייך לתקנה 9.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אם כר נכניס את התקנה הזו בנפרד, במקום שהיועצת המשפטית תחליט עליו. אני מציע

שנקבע את העיקרון שיוקם מרמ מידע ארצי שימומן על ידי תשלומים וכוי.
אתי בנדלר
אני לא דיברתי על תשלומים ולא על מרם מידע.
אברהם פות
הרשויות המקומיות גובות אגרת אחזקה. השאלה היא אם שווה למדינה להתחשבן עם

הרשויות או לא להתחשבן. כשמדובר בסכומים כאלה המדינה צריכה לדעתי לשאת בזה.

דרך אגב, כר המדינה תחסוך הרבה כסף בתקציב משרד הבריאות. אם העסק הזה יעבוד

טוב, יהיו להם פחות אנשים שיצטרכו לחסן אותם.
פרופ' ארנון שמשוני
משרד הבריאות כרנב לנו פעמיים, שנשכח ממה שאמרת כרגע, כלומר, שהוא לא מוכן

להסדר כזה.
אברהם פות
כשאנחנו דנים בתקציב המדינה באופן כללי, מבינים שפה תהיה הוצאה של 300 אלף

שקלים ובמשרד הבריאות יהיה חסכון של 3 מיליון.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מבקש להציע שאנחנו כן נכניס את הנושא הזה לתקנות. זה יאלץ גם את משרד

החקלאות לעשות למען זה.
אתי בנדלר
אני חוששת שאנחנו צריכים להצביע על מקור הסמכות להקמת מרמ ארצי בפקודת

הכלבת.
אברהם פורז
אני חושב שיש סמכות כזו.
אתי בנדלר
אני חתרת שוב לנושא ההנפקה.
אברהם פוח
בעיית התרכיבים היא לא בעיה, כי אם יש שיקול זר של המדינה בהנפקת תרכיבים, אז

בית המשפט יכריח אותם לזה.
אתי בנדלר
יש כאן וטרינרית שאומרת שהיא מחסנת כלבים מבית שמש וממספר מושבים בסביבה.

חיום לצורר קבלת הסימנים והתרכיבים היא צריכה לפנות למספר רופאים וטרינרים

עידוניים. הקמת מרכז מידע ארצי לא תפתור את הבעיה הזו.
אברהם פוח
את יוצאת מתוך הנחה שהתקנות האלה הם המצב הקודם שהיה לפני כמה שנים. זה לא

כר. במצב הקודס רק רופאים רשותיים חיסנו והכל היה בידיהם. כמעט שלא היתה לרופא

וטרינר פרטי סמכות לחסן.
פרופ' ארנון שמשוני
הרופאים הפרטיים חיסנו 40%מהחיסונים.
אתי בנדלר
אם תקנה 9 תאושר כפי שהיא, אזי הרופא הווטרינר העירוני ינפיק למחסן מורשה אר

ורק את התרכיבים לכלבים שבעליהם גרים בתחום הישוב שלו. דהיינו, לכלב מבית שמש

יצטרכו לקבל את התרכיב רק מרופא של בית שמש.
אברהם פוח
על סמך נזה המדינה שמייבאת את התרכיבים האלה תובל למנוע לתת לרופא פרטי את

התרביבים?
אתי בנדלר
המדינה לא תמנע, אבל הרופא הווטרינר, שזכאי לקבל חיסונים לכל הכלבים שהוא

אמור לחסן, יצטרר לרוץ בין מספר רשויות.
אברהם פורז
לדעתי המדינה תצטרר לקבוע הסדרים תדשים לגבי חלוקת התרכיבים. המדינה לא

תוכל יותר לומר לרופא הפרטי שילך לרשותי.
היו"ר אמנון רובינשטייו
אנשי משרד החקלאות הסבירו שההצעה להנפקה מקומית לא באה בחשבון משום שכל

משטר הפיקוח הוא עירוני. להכניס, אגב אורחה, בתקנות דבר שמשנה את כל ההסדר, הוא

דבר שצריך להיערך לו ולא יוכלו לעשות את זה אגב אורחה בתקנות. לעומת זאת, מרכז

מידע ארצי יאפשר בעתיד לעשות זאת. מרם- מידע ארצי יקל מבחינה מינהלית, כלומר,

שלא יהיה צורך בכל דבר לרוץ לרופא הווטרינר המקומי. זה נשמע כל כך הגיוני, מה גם

שזה מכשיר לשנות בעתיד את משטר חלוקת הסימנים והתרכיבים. כעת לא נוכל לעשות את

זה.
ד"ר קלאודיה כפרי
הבעייתיות היא מעבר לזה. התחלנו לדבר על תקנות הכלבת מכך שאנשים מתו מכלבת.

נוצר מצב שאם מישהו בא מקיבוץ שהוא בדיוק מעבר לגבול שמותר לי לחסן, אני דוחה

אותו כי אין לי בשבילו חיסונים. אין לי כי אני צריכה ללכת למקום אחר שהוא רחוק לי.

לכן אני מציעה שבשלב ביניים, עד שיש מרכז מידע ארצי, תהיה אפשרות לקנות את

התרכיבים ואת השבבים מרופא וטרינר אחד תמורת דיווח והוכחה שדיווחתי לכל מי

שצריך לדווח. כלומר, אם חיסנתי כלבים מכל מיני מקומות, אני אקבל ממקום אחד את

החיסונים תמורת זה שאני אוכיח ששלחתי הודעה למי שצריך.
ד"ר רפאל שחף
זה לא כל כך מסובך כמו שזה נראה. זה פשוט מאוד ולמעשה הגענו לסיכום עם פרופ'

שמשוני שיפתור את כל הנקודות האלה. הרי לא ייתכן שיכנס למרפאה שלי כלב ואני אגיד

שאני לא יכול לחסן אותו, כי זו יכולה להיות ההזדמנות האחרונה באותה שנה לחסן את

אותו כלב.

המדינה מייבאת חיסונים, דבר שהוא מגוחך כשלעצמו, אך היא מוכרת חיסונים אך ורק

לרשויות מקומיות דרך לשכות וטרינריות. כמו שהמדינה מוכרת לעיריות חיסונים, היא

יכולה למכור גם לי. צריך להיות הסדר בו אני אוכל לבוא ללשכה הווטרינרית ולרכוש

חיסונים. אם אני אחסן מספר מסויים ברחובות, אני אדווח לרופא העירוני של עיריית

רחובות שחיסנתי מספר חיסונים. ללשכה הווטרינרית שרכשתי ממנה את החיסונים אני

אדווח שמספר מסויים מתוך הכמות שרכשתי חיסנתי ברחובות. מה יותר פשוט מזה?
היו"ר אמנון רובינשטיין
את זה אפשר לעשות בלי מרכז מידע ארצי?
ד"ר רפאל שחף
זה בלי מרכז מידע. אם אני מחסן כלב מבאר שבע, אני אדווח בפקס שחיסנתי כלב

מסויים שמתגורר בכתובת מסויימת. מה יותר פשוט מזה?
ד"ר משה רפלוביץ
את הרישיונות קונים בעיריות תה כרור גם באגרה. כל העסק הולר כעיסקת חבילה

שלמה ואי אפשר לפרק את עיסקת החבילה הזו.
היו"ר אמנון רובינשטייו
מה המטרד הציבורי שיגרם כתוצאה מההצעה הזאת?
ד"ר משה רפלוביץ
לא יהיה שום מידע מאף אחד מי מחוסן ומי לא. אלה דברים שקורים ביום-יום. אם יגיע

כלב למצב שבו יצטרכו להחליט על החיים שלו, אם הוא מחוסן או לא מחוסן ובמאגר

המידע הפנימי של העירייה לא יהיה דיווח על חיסון, זה יהווה בעיה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אם כר אתה טוען שחלוקת התרכיב היא ערובה לדיווח.
ד"ר משה רפלוביץ
חלוקת התרכיב היא בד בבד עם דיווח ועם תשלום לעירייה עבור החיסון.
היו"ר אמנון רובינשטיין
זה מחזק את דעתי שצריר מרכז מידע ארצי.
פרופ' ארנון שמשוני
ברגע שיש מרכז מידע אנחנו נוכל לאפשר לרופא הווטרינר העירוני שבתחומו גר הרופא

לתת את התרכיבים גם עבור כל הרשויות האחרות. זה מה שאנחנו חושבים לעשות. בלי

מרכז מידע לא ניתן לעשות את הדבר הזה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
הדבר הזה הוא מאוד תשוב גם בנוגע לחופש העיסוק בארץ. אני לא בטוח שנוכל לנסח

את זה עתה.
מיכל סגן-כהן
בנושא מרכז המידע הארצי נתנו את הדעת בצורה מאוד יסודית על נושא של חובת

הדיווח. השאלות כמו מי ידווח ולאן ידווח הם לא דבר של מה בכר.
אברהם פורז
למנהל השירותים הווטרינריים היתה סמכות מכוח פקודת הכלבת להקים מרמ מידע,

אם הוא חושב שזה ישרת את המטרה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מציע שנעבור על התקנות שנותרו. כנזו כן, אני מציע שנקבל באופן עקרוני את

ההצעה ואתם תציעו לנו נוסת שנובל לאשר אותו גם לאחר תום הישיבה. אני מציע את
הנוסח הבא
יוקם מרבז מידע ארצי בשנת הכספים 99/ כר אנו אומרים לאוצר שוועדת

הכלכלה רוצה, בגלל טעמים של פיקוח נפש, שמשנת 99' יהיה מרכז מידע ארצי. משרד

האוצר יוכל אז להתווכח עם משרד החקלאות מהיכן הוא יקח את הכסף.
גולן חקק
אפשר אפילן לציין את מקורות המימון. זה יכול להיות כלול בעלות החיסון.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אנחנו לא מבקשים להטיל נטל כספי נוסף על תקציב המדינה. משרד האוצר יחד עם

משרד החקלאות יקבעו איך זה ימומן. אנחנו לא מבקשים באן להוסיף הוצאה כספית.

לאחר מכן תתווסף עוד תקנה שתאמר כמה זמן לאחר הקמת מרכז המידע יוכל רופא

וטרינר עירוני לספק תרכיבים וסימני קבע גם לצורך חיסון כלבים שבתחום רשויות אחרות

ובתנאי שיינקטו צעדים לדווח על כך למרמז המידע הארצי. זה נראה לי מאוד סביר ונחיל

את הענין חזה רק שנה לאחר הפעלת מרמז המידע הארצי.

אנחנו קובעים את העקרון הנ"ל ואני מבקש לקבל נוסח ברוח זה, תוך שבוע ימים.
אברהם פות
אני מציע שהנוסח ייקבע בין היועצת המשפטית לוועדה למשרד החקלאות ואין צורך

להביא את שוב לאישור התעדה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מציע שהנוסח הזה יובא גם לידיעת הווטרינרים הפרטיים ואם יש צורך גם למרמ

השלטון המקומי ולהחזירו אלינו תוך שבוע.

אני מעמיד את תקנה 9 להצבעה.
החלטה
תקנה 9 אושרה.

תקנה 10: "הודעה ודיווח" - "מחסן מורשה ימסור לרופא הווטרינר העירוני עד ה- 10

בכל חודש, לפי טופס שאישר המנהל, דין וחשבון על כל חיסון וסימון שביצע בחודש

הקודם; עותק הדין וחשבון ואישור מסירתם יישמרו בידי המחסן המורשה".

אני מעמיד את תקנה 10 להצבעה.
החלטה
תקנה 10 אושרה.

תקנה 11: "מתן היתר וביטולו" - המנהל יתן היתר לכל רופא וטרינר להיות מחסן מורשה

לאחר שהרופא הווטרינר מסר לו את הפרטים שדרש. ראה המנהל כי מחסן מורשה לא מילא

אחר הוראה מהוראות תקנות אלה, רשאי הוא, לאחר שנתן למחסן המורשה הזדמנות לטעון

טענותיו, לבטל את ההיתר שנתן לו".

זה נראה לי סביר.
החלטה
תקנה 11 אושרה.

תקנה 12: "סייגים לתחולה" - (א) "הוראות תקנות 2 ו- 3 לא יחולו על כלבים וחתולים

כל עוד הם מוחזקים כמתקן מוגן וכלכד שהאחראי על המיתקן לא ימסור מהמתקן האמור

כלכ או חתול אלא למי שממלא אחר הוראות תקנה 2 או 3 לפי הענין".
החלטה
תקנה 12 (א) אושרה.

(כ) "הוראות תקנה 5 (א) (1), (3) ו- (ג) לא יחולו על מחסן, המחסן חתולים שאין להם

כעלים".
אכרהם פורז
משמעות תקנת משנה (כ) היא לגכי גופים וולונטריים שמחסנים.
היו"ר אמנוו רוכינשטיין
החלטה: תקנה 12 (כ) אושרה.

תקנה 13: "ביטול" - תקנות הכלכת (רישוי וחיסון), התשל"ד - 1974 - בטלות".
החלטה
תקנה 13 אושרה.

תקנה 14: "הוראת שעה" - תוקפן של תקנות 2 (א) ו- 3 עד ליום (30 כיוני 2000)

וכתקופה זו יהא המנהל רשאי לאשר סימון שאינו סימן קכע לתקופה וכתנאים שיורה;

אישר המנהל סימון כאמור יראו כאילו כמקום 'סימן קכע' כסיפא של תקנה 5א (1) ו'סימני

קכע' כתקנה 9 נאמר 'סימון'".
אכרהם פוח
לגכי חיסון חתולים דיכרנו שזו הוראת שעה לשנה.
היו"ר אמנון רוכינשטיין
הכוונה של חכר הכנסת פות היא שנוסיף שתוקפן של תקנות 2 (א) ו- 3 הוא עד שנה

מיום פרסום התקנות.
אתי כנדלר
לא מיום פרסומן, אלא מיום תחילתן.
היו"ר אמנוו רוכינשטיין
האם זה מקוכל על משרד החקלאות?
פרופ' ארנוו שמשוני
כן.
אתי כנדלר
לא מדוכר כתקנה 2 (א), אלא רק כ- 3.
פרופ' ארנון שמשוני
האם מדובר גם על סימן קבע בבלבים?
אברהם פוח
סימן הקבט בבלבים צריך להיות לתמיד.
היו"ר אמנון רובינשטיין
צריך לבתוב שתוקפה של תקנה 3 הוא שנה מיום פרסום התקנות.

ההצעה של אנשי "תנו לחיות לחיות" היא שלגבי עמותות מסוג זה של צער בעלי חיים,

תהיה סמכות למנהל לאפשר להם לחסן וגם לסמן את הבלבים ואת החתולים במעון.
פרופ' ארנון שמשוני
זה צריו להיות לפי הוראות הרופא הווטרינר הרשותי.
היו"ר אמנון רובינשטיין
ברור שזה יהיה לפי הוראותיו של הווטרינר הרשותי. אני מובן שזה יהיה בתקנות

שבמקום שיש למעלה משלושים בלבים או חתולים, אפשר יהיה לחסן את בעלי החיים

באותו מקום.
מיבל סגן-כהן
גם היומ זה קיים. יש להם רופא וטרינר שמחסן במו בל רופא אחר.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אם בך מה הבעיה שהועלתה על ידי גבי גרטנר, על בך שהיא צריבה להביא 50 חתולים

למרכז?
אברהם פוח
מדובר באלו שמאכילים חתולי רחוב. מי שמאכיל חתולי רחוב לא נחשב הבעלים שלהם

ואין לו שום חובה לחסן.
אדלה גרטנר
אם אני לא נחשבת הבעלים של החתולים האלה, אז לפי כל החוקים שאתם מציעים, אני

רוצה שיהיה ברור שזה לא יהיה תירוץ לעיריה להשמיד את החתולים האלה.
אברהם פוח
זה לא שייך לתקנות האלה.
אדלה גרנטר
צריך שיהיה ברור, כי אני יודעת שזה יהיה השלב השני. אני רוצה לתסן את החתולים

האלה, אך השאלה איך אני עושה את זה.
אברהם פורז
את צריכה ללכוד אותם אחד אחד וללכת לחסן אותם.
אדלה גרטנר
יש לי וטרינר שיוכל לעשות את זה. אני רק מבקשת שיינתנו לו החיסונים לשם כך.
ד"ר משה רפלוביץ
לפי התקנות האלה זה יוכל להיות.
היו"ר אמנון רובינשטייו
החלטה: תקנה 14 אושרה עם התיקון.

תקנה 15: "תחילה" - "תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן".
החלטה
1. תקנה 15 אושרה.
לסיכום
תקנות הכלבת (רישוי, סימון וחיסון), התשנ"ח - 1998 אושרו בכפוף לשתי

תקנות נוספות שצריכות להתווסף לתקנות האלה. נוסח התקנות האלה שהתכר על ידי

יובא ליועצת המשפטית של הוועדה ועם אישורה יהיה אישור מלא לתקנות.
אתי בנדלר
אני מבקשת לתקן: התקנות אושרו למעט תקנות 6, 7 ו- 8 .
ד"ר משה רפלוביץ
לגבי נושא החתולים אני מבקש להבהיר פעם נוספת שבארץ אנחנו מכירים שלושה סוגי
חתולים
חתול הרחוב, שהוא חתול רחוב בין אם מאכילים אותו או לא מאכילים אותו.

חתול בית שלא עוזב את בית בעליו. לסוג השלישי משתייכים רוב החתולים שאנשים

מטפלים בהם, שחם גם חתולי בית וגם חתולי רחוב. הסייג שהוספנו פה לגבי החתולים

שנמצאים תמיד בתוך דירה, מונע לחלוטין את האכיפה על הענין הזה. כי כל חתול שאני

אתפוס ברחוב, מיד יגידו לי שהוא יצא רק פעם אחת בלבד.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אם יגידו לך דבר מה, תאמר שזה לא מה שקבע החוק. החוק קבע שאם החתול יוצא

מהבית הוא חייב להיות מחוסן.
ד"ר משה רפלוביץ
אני אצטרך לבצע מעקב מי יוצא ומי לא יוצא.
אברהם פוח
האם פרצת אי פעם לדירה כדי לבדוק אם כלב מחוסן? אם יבוא שכן ויאמר שחתול נשך

אותו במדרגות, תפרוץ לדירה ותבדוק אם הוא מחוסן או לא מחוסן.
היו"ר אמנון רובינשטיין
ברגע שחתול נמצא בחוץ הוא לא בהגדרה של תתול שלא יוצא מהבית. לבל דבר יש

עלות תועלת.
אתי בנדלר
באישור היושב ראש אני מבקשת להוסיף לנוסח של תקנת משנה 3 (ב). לסייפא יתווספו
המילים
באמור בל עוד לא יצא את הבית.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מודה לכל המשתתפים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:15

קוד המקור של הנתונים