ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 08/09/1998

הצעת חוק המחזור (היטל ופיקדון על אריזות), התשנ"ז- 1996(חברי הכנסת: דוד צוקר, אליעזר זנדברג, מרינה סולודקין, אברהם פורז)

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 333

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, י"ז באלול התשנ"ח (8 בספטמבר 1998), שעה 11:15
נבתו
וזברי הוועדה: אמנון רובינשטיין - היו"ר

אברהם יוח-קאל

רפיק חג'יחיא

איתן כבל

אברהם פות

דוד צוקר
מוזמנים
משרד המסוזר והתעשיה:

יוסי דנקונה - סגן מנהל מינהל כימיה ומוזצבים

עו"ד תנה מרגליות- לשכה משפטית

דלית דרור - ממונה על יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

רומי אבו-דנן - אחראית מחוור, משרד לאיכות הסביבה

אורלי חורש-קופמן- משרד לאיכות הסביבה

יוסי ענבר - סמנכ"ל לתשתיות, משרד לאיכות הסביבה

רות רוטנברג - יועמ"ש, משרד לאיכות הסביבה

זיו אברהם - משרד הבריאות

אילנה מישר - משרד הבריאות
התאחדות התעשיינים
ישראל חזקיה

יוסי אריה - מנהל אגף הכימיה והפרמצבטיקה

אלי אדמוני - מנכ"ל קניאל

דוד פנץ - מפעלי נייר חדרה

שמואל אלגרבלי - אגף הכימיה והפרמצבטיקה

עו"ד דני פיש - אדם טבע ודין

דניאל מורגנשטרן - פורום כלכלי למען איכות הסביבה

מיכל כהן - יועצת השדולה, המועצה לצרכנות

תקוה נוימן - איגוד הצרכנים

אריאלה רבדל-נדקוב- מנכ"ל המועצה לצרכנות

אברהם בינבאום - יו"ר ארגוני הסוחרים

רקפת כץ - החברה להגנת הטבע

עו"ד ראובן לסטר - לשכת עורכי הדין

אור קרסין - לשכת עורכי הדין

דוד פרמוביץ - יועץ סביבתי פרטי
סודה קלאב בע"מ
עו"ד חגית גרשונוב

בני כהן

אילנית לוי - מתאמת פניות הציבור

שי פורת

דן פירי - מנכ"ל - ישראל

יצחק מזרחי - אביב תעשיות מיחזור

יאיר ינוב - טמרה
יועצת משפטית
אחי בנדלר

מיכל דויטש - מתמחה
מנהלת הוועדה
לאה ורון
קצרנית
חנה כהן
סדר היום
הצעת חוק המיחזור (היטל ופיקדון על אריזות), התשנ"ז 1996 -
חברי הכנסת
דוד צוקר, אליעזר זנדברג, מרינה סולודקין, אברהם

פות.



הצעת חוק המיחזור (היטל ופיקדון על אריזות), התשנ"ז- 1996
(חברי הכנסת
דוד צוקר, אליעזר זנדברג, מרינה סולודקין, אברהם פורז)
היו"ר אמנון רובינשטייו
אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. אני מבקש להעיר הערה מקדמית. אני רואה לפי

רשימת המתמנים שכל ארגון ראה לעצמו לנכון לשלוח הרבה אנשים. זה לא מקובל בכנסת

ואנו רוצים לקצר את הדיונים. כמו כן, אני רוצה להזכיר שבסוף הישיבה הקודמת ביקשתי

שתוך שלושה שבועות כל מי שמעוניין בכך יגיש הערות בכתב לנוסח החוק. לא קיבלתי

שום דבר ורק אתמול קיבלתי מאחד המוסדות המעוניינים המכיר למען חוק פיקדון

בישראל. קיבלתי גם מכתב מגב' אריאלה רבדל ואני אציג אותו במהלך הישיבה.

אנו לא נפתח דיון מחודש נוסף. אני רוצה לומר לחברי הוועדה שיחד עם חבר הכנסת

אברהם פות נפגשתי גם עם התעשיינים וגם עם המשרד לאיכות הסביבה, כדי לראות אם

אפשר להגיע לאיזשהו מכנה משותף.

מהפגישה שלי עם התעשיינים, אני חושב שיש אי- הבנה לגבי מטרת החוק ואולי זה

נובע משמו של החוק. הכוונה כאן אינה לחזור לענין של חוק המיחזור. זהו חרק שנועד

למנוע זיהום ולכלוך של רשות הרבים. לכן עם כל הכבוד, כשאומרים שבקבוקים או פחיות

הם רק חלק קטן מסך כל הפסולת בישראל, זה פשוט לא רלוונטי. מה שרלוונטי הוא

שהבקבוקים הם חלק גדול מאוד מהפסולת ברשות הרבים, בשולי הכביש, בשפת הים, בחוף

ים כנרת, במקום שבו נמצאים ישראלים.

זה הדבר המיוחד ליחמי החוק, שאני לא נמנה עליהם, שהם באים לטפל במטרד שנובע

מהפופולריות של משקאות. הוא נובע מהעובדה שבאופן טבעי הפסולת הזו היא ויזיבילית,

היא נראית לעין, משום שהיא נוצרת על ידי המשתמשים במקומות פומביים. טוענים שזה

חלק קטן מההטמנה ורק חלק קטן מהמיחזור האפשרי, זה לא רלוונטי ליחמי החוק. חבר

הכנסת פות ואני ניסינו להסביר שמטרת החוק כאן היא גם למנוע זיהום וגם לגרום

לאיסופו, על ידי מתן ערך לפסולת.

אני רוצה להביא נקודה נוספת לידיעת חברי הוועדה. בישיבה הקודמת היתה טענה

שכאן מייצרים בקבוקי בירה שיש בהם פיקדון ושמחזירים אותם אך ורק עובדים זרים. כמו

כן נרמז שהיא מאיכות פחות טובה. יש לי מכתב מהתאחדות התעשיינים וגם מהיצרנים

שמכחישים זאת. הם אומרים שזו אותה בירה עצמה. נאמר לנו על ידי יצרן הבירה הזאת ש-

60% מהבקבוקים האלה מוחזרים ו- 40% לא מוחזרים. הוא אמר שבמקרה הזה זה שונה,

מכיוון שכאן המיחזור הוא טבעי, מכיוון שמי ששותה את מיכל הבירה של שני הליטר מגיע

לסופר, נותן אותו ומקבל בקבוק חדש, פחות שקל אחד. אני חייב להדגיש שבמקרה הזה,

בקבוקי בירה שיש בהם פקדון של שקל אחד, מוחזרים, חה אושר על ידי התעשיינים.

אומנם זה 60%, אבל זה שיעור די מרשים, מה גם שזה בלי שעשינו שום דבר.

אני רוצה לחזור ולהדגיש שיש להצעת החוק הזו השלכה לענין המיחזור. חברי הכנסת

פות, זנדברג וסולודקין גם קראו לזה חוק המיחזור. אני גם חושב שכשנותנים ערך לפסולת,

יש בהחלט אפשרות שהמיחזור יגדל בישראל. אם נלך בשיטה שמקובלת בסקנדינביה

שהחזרת הכסף נעשית באופן אוטומטי על ידי דחיסת הבקבוק או הפחית, יש אפשרות

להקטין את נפח ההטמנה.

זהו תוק חשוב מאוד, שבא לעשות משהו בענין הנקיון הציבורי בישראל, שמטרתו למנוע

את השימוש בבקבוקים האלה כפי שזה מקובל בארץ, שבכל כביש, בשפת הים ובכל מקום

שבו הולכים, רואים הרבה מאוד פסולת כזו. בשבועות האלה עשיתי מבחן ואכן ראיתי

שרוב הפסולת היא בקבוקים ופחיות.



במשך שנים אנחנו מדברים על ענין נקיון רשות הציבור בישראל. אני כוותיק בכנסת זוכר

שבכל כנסת ובכל ממשלה מיד מתחילים עם הרצון לעשות למען זה, להביא פקחים וכוי, אר

למעשה לא נעשה שום דבר. מדינת ישראל היא מדינה מלוכלכת ומזוהמת במונחים של

מדינות ים-תיכוניות. יש לנו תלונות של תיירים, בצדק, על מה שהם רואים בארץ. אם

ישראל רוצה להיות יעד תיירות, היא לא יכולה להרשות שרשות הרבים תהיה כל כר

מזוהמת ומלוכלכת.

גם לתושבי ישראל מגיע לחיות ברשות רבים נקיה. קיבלתי תגובות מאזרחים על כר

שהגיע לכלוך עד נפש ואי אפשר להמשיך כך. אם משרדי הממשלה, שלהפתעתי לא תומכים

בחוק הזה, היו מציעים משהו אלטרנטיבי שמנקה את רשות הרבים, היינו יכולים לדון בזה.

ישבתי עם אנשי המשרד לאיכות הסביבה ולא קיבלתי תשובה. לא ייתכן שעשרים או

שלושים שנה משרדי הממשלה אחראיים על הענין הזה ויאמרו למ שכל מה שאנחנו מציעים

פסול, אבל גם להם אין פתרון.

אנשי המשרד לאיכות הסביבה אמרו לנו שהם חוששים שאם הכל יתמקד בפקדון, אז חוק

האריזות שהם מציעים, שהוא רחב יותר, לא ימצא את דרכו לשולחן הכנסת ויטורפד. לכן

חבר הכנסת פות הציע ואני מצטרף להצעה הזו, שאפשר לשלב את שני הדברים. אין שום

התנגדות לכך, אבל חוק הפקדון לא פוגע בחוק האריזות. הדבר תלוי בחברי הכנסת

ובממשלה.

בפעם הקודמת כבר סיפרתי, שכשהייתי שר חינוך הייתי בשוודיה. אז לא היה חוק

הפיקדון וגם זה לא עניין אותי, אבל שר החינוך השוודי הוא שסיפר לי לאחר שהתפעלתי

מהנקיון, ששוודיה עברה מהפך עם הנהגת פקדון. דרך אגב, זה נעשה ביחד עם התעשיינים.

אין כאן שום רצון לפגוע בתעשיה ויש לנו רק ענין אחד, שאפשר יהיה לטייל ולנסוע

בכבישי הארץ בלי המכה הזו.

אנו נצמצם את הדיון היום רק להערות מהותיות לנוסח החוק. קיבלתי הצעה אחת מגבי

רבדל שאנחנו נוותר על ההיטל וזה יהיה רק פקדון. אפשר לדון בכך, אבל אני לא רוצה

לחזור לענין החוק, החוק התקבל ואנו צריכים להכין אותו לקריאה ראשונה עם שיפורים

שאנו נכניס. רק מי שלא דיבר בישיבה הקודמת ורוצה להעיר לענין העקרוני יוכל לעשות

זאת.
אברהם יחזקאל
החוק הזה הוא חוק חשוב, אבל הוא מזכיר לי מערכון של "הגששים", שאומרים שלפני

שבונים 40 קומות באוויר צריך לבנות 80 קומות באדמה. אנחנו מדברים על תופעת הלכלוך

במדינת ישראל, תופעה שיש בה אלמנט תרבותי וחינוכי. זו תופעה של חוסר מדיניות של

הרשויות וחוסר הכוונה של הפוליטיקאים. מה שנותר לנו לעסוק הוא אם הישראלי ששותה

בקבוק קולה בחוף הים ישמור את הפחית בכיס, כדי לקבל החזר, או אם הוא ימשיך לזרוק

בחוף הים. הישראלי המצוי, כפי שאנו מכירים, יזרוק את הפחית בחוף הים גם אם הוא

יקבל החזר של שקל וחצי. אלא אם כן הוא ישראלי ממוצא של פועל רומני, ששותה את

הבירה ורוצה להרוויח את השקל שלו.

אני אישית אתנגד להצעה כפי שהיא היום. לא להצעה, אלא לתהליך. לכן אני מציע,

שלפני שמאשרים את הצעת החוק לקריאה ראשונה, יושב ראש הוועדה יקבע לוח זמנים

שעד ה- 1 בנובמבר יתדיינו עם התעשיינים ועם המשרדים הנוגעים בדבר. היה ועד אותו

תאריך לא יביאו לוועדה הצעה מוסכמת, נמשיך את תהליך החקיקה ואז יהיה גם קונסנסוס

של כל חברי הוועדה. נכון לעכשיו לא נעשה מבחן אמיתי לכדוק מה הכוונות, מה הרצתות

ומה היכולות של כל הגורמים להביא לשיפור המצב. אני מקווה שיושב ראש הוועדה יאות

לקבל את ההצעה שאומרת שיהיה זמן מוגבל, בו התעשיינים והמחוקקים יגיעו להצעה

שהיא על דעתו. לכן ביקשתי למנוע את ההצבעה היום ואני קורא לך להגיע להצעה

מקובלת על הממשלה.



הישראלי המצוי יקבל עליו נטל נוסף ויכול להיות שאתה ממציא עכשיו מקצוע תדש -

פועלים רומנימ או מובטלים יסתובבו עם ארגזים כמו בניו-יורק ואז התוף יהיה נקי. כלומר,

במקום שעיריית תל-אביב תשתמש בקבלני זבל, ניקוז במה פועלים, נוריד את האבטלה

בשני אתת ונתוזיל להסתובב עם עגלות אוטומטיות לאיתור פחיות.

לכו אני מציע לדתות את ההצבעה לשלושה חודשים.

דוד צוקר-.

אני מבקש להתייחס אך ורק לעניו הנוסח. אני מציע לראות את החוק הזה בהקשר יותר

אינטימי, יותר מוגבל מכפי שנדמה היה בהתחלה. שלא כמו הצעת חוק האריזות, שלא כמו

הצעות החוק הבריטיות, אנחנו לא רוצים לפתור את הבעיות של כל העולם. אנחנו באים

לפתור בעיה קטנה אחת ואני מציע שרק היא תבוא לידי ביטוי בחקיקה. אנחנו רוצים ליצור

דינמיקה של איך אוספים מרכיב חשוב ונכבד בלכלוך במדינת ישראל. זה כל מה שאנחנו

רוצים ואם זה יוצר גם דינמיקה שבעקבותיה יש מיחזור, יוצא מן הכלל. אם בעקבותיה זה

יתפוס פחות מקום בהטמנת, יוצא מהכלל. אם המזבלה תהיה יותר קטנה, עוד יותר טוב.

כל מה שאנחנו רוצים הוא ליצור מכניזם מאוד פשוט, שמציע תגמול למי שאוסף לכלוך

ברחובות ובהקשר הזה לראות את החקיקה. זה אומר כמובן שבעקבות זה צריך להיות שינוי

של שם החוק. אם יצא מזה גם חיחזור דרך אגב, נברך עלזה כולם.

אני מציע להשאיר את ההיטל, מתוך אותה מטרה ומגמה, כדי ליצור דינמיקה שתגרום

תמרוץ שלילי לייצור של זבל חוהמה.

אני מפקפק אם אני רוצה אח הקרן או לא, כי אם המטרה מוגבלת, כפי שאני מציע

לראות אותה, יכול להיות שענין הקרן הוא סיפור מיותר. יכול להיות שצריך לבחון אח

הדבר הזה אחרי הקריאה הראשונה. אני מדגיש שזה יהיה אחרי הקריאה הראשונה.

מה שחבר הכנסת אבי יחזקאל מציע הוא שנגיע לבחירות הבאות בלי חקיקה.
אברהם יחזקאל
לא, אני מציע שזה יהיה בעוד שלושה חדשים.
דוד צוקר
היו אפשרויות כאלה לפני ארבע שנים ובזמן הזה יכלו הגורמים השונים להציע

אלטרנטיבות. האלטרנטיבות לא הוצעו ברמה של חקיקה, אלא ברמה של קונספט, ברמה

של מדיניות ובאלף ואחד מישורים, אך לא ברמה של חקיקה.

אם הממשלה תביא את חוק האריזות, אהלן וסהלן. אנו נברך על זה, כי אני לא רואה

סתירה בין שני הדברים. נצטרך להתחבר לזה אחרי שהצעת החוק הזו תעבור בקריאה

ראשונה. אבל אין לעכב את זה, משום שמישהו יכין אלטרנטיבה טובה יותר. הציפיה

לאלטרנטיבה טובה יותר, תשאיר את צידי הכביש שלנו מטונפים. אנחנו מציעים פה מנגנון

שיאפשר, אולי לא פועלים רומנים, אבל לילדים שלי ושלך לאסוף בקיץ את הטינופת בצידי

הדרכים.

ההערות האלה היו לגבי הניסוח, כדי שמזה יגזר כל הניסוח.
איתן כבל
אני בעז חוק, חוק נגד לכלוך. כמי שמקפיד באופו אישי על הדברים האלה, אני יכול

לומר שאני לא רואה איך החוק הזה מביא את הפתרון לטיפול בכל הנושא של לכלור

במדינת ישראל.

זה מוחיר אותי כמעט 20 שנה אחורה, לימים בהם הייתי בבית ספר לצניחה. היו סיירות

של חיילים מהבסיס שלא עשו שום דבר, שעמדו לידינו וחיכו שנגמור לשתות וניתן להם את

הבקבוק.

אני בעד חוק, אבל נגד החוק הזה. אני מקבל את הצעתו של חבר הבנסת אבי יחזקאל.

ישנה חשיבות שכל המערכות תשתדלנה למגיע למכסימום של קונסנסוס בנושאים מהסוג

הזה. אני חושב שאפשר לרתום את החברות המייצרות כדי שתשתלבנה בחקיקה הזאת מתוך

הסכמה. אם לא נצליח להגיע לזה תוך שלושה חודשים, אפשר להמשיך להריץ את החוק

וכל אחד יחליט כיצד הוא יצביע.
אברהם פוח
בכנסת הקודמת הוגשו שתי הצעות נפרדות על ידי ועל ידי חבר הכנסת דדי צוקר. אחרי

ששתיהן עברו בקריאה מוקדמת, הן הופלו כאן בוועדה לקראת הכנתן לקריאה ראשונה.

בכנסת הנוכחית הלכנו יחד לפי הנוסח שהתגבש אז.

לי יש מטרה נוספת ואני אומר אותה באופן מוצהר, מעבר לענין ניקוי החוצות. אם אנחנו

יכולים אגב החקיקה הזאת ליצור סיטואציה משפטית שבה פחות חומר הולך להטמנה

ויותר חומר הולך למיוחור, אנחנו צריבים לשאוף לזה. ייתכן מאוד שדווקא בשל השוט של

החוק הזה, כל מיני גורמים שעד היום ישנו, יתעוררו. אני לא יודע כמה זמן מדברים במשרד

לאיכות הסביבה על חוק האריזות, אבל אלה דיבורים. אם טוענים שזה פועל בכמה מדינות,

אפשר לקחת את הדוגמה שלהן ובעבודה של כמה ימים אפשר להביא גירסה דומה.

בכל מקרה הצעת החוק משולבת בפקדון בדרך זו או אחרת, כי צריך ליצוך מצב כלשהו

שיש איזשהו אינסנטיב, ולו המינימלי ביותר, לקחת את הפחית ולהביא אותה לנקודת

האיסוף. בין אם זה על ידי זה ששתה ובין על ידי אחר שרוצה לעשות את זה.

הייתי בסופרמרקט גדול בפינלנד וראיתי שיש פקדון של ארבעה מרקים פיניים על

בקבוק, כשלושה שקלים לבקבוק. שאלתי איך מקבלים את הפקדון חזרה ואמרו לי שיש

אוטומטים. הלכתי לאוטומט וראיתי לפניי מישהו עם עשרה ארגזי בירה. הוא הכניס עם

הארגז וקיבל זיכוי על זה. שאלתי את המארח שלי אם הוא בעל מסעדה והוא ענה לי שהוא

שתה הכל לבד.
אברהם בינבאום
ישנם כ- 60 אלף קמעונאים בישראל, מהם כשמונת אלפים סוחרי מכולת ומינימרקטים.

למרביתם אין מקום אחסון לאותה אריזה. לאלה מהם שיש מקום לאחסון לא כדאי יהיה

להתעסק בקבלת האריזה ובקבלת פקדון. זו עבודה סזיפית, כיוון שעלות האריזה תהיה

נמוכה יותר מעלות העבודה לקמעונאי. היצרנים, היבואנים, הסיטונאים וכל השלבים של

המסחר, יספרו כל אחד על העלות שלו.

בהצעה הזו יש המון ביורוקרטיה, לדעתנו ביורוקרטיה בולשביקית עם ענישה

בולשביקית. 100 אלף שקלים קנס על העבריינים. אילו הצעת החוק היתה מתקבלת

ראשונה, הסוחרים לא היו קונים אריזות שצריך להחזיר. יש תחרות גדולה בין היצרנים

השונים בעיקר על בקבוקי שתיה וכל סוחרי המכולת והמינימרקטים היו קונים אך ורק

בקבוקים שכתוב עליהם שעל האריזה הזו משולם היטל.



נקיון בוודאי לא היה יוצא מזה ואם המדינה רוצה להטיל מס על בקבוקי שתיה בקיץ

הישראלי, אולי כדי לעזור ל"סודה קלאב", שתטיל מס. המדינה יכולה להטיל בכלל נזיסים,

מדוע צריך מנגנונים שלמים של תובעים, של פקתים ושל מיסים. אולי צריך שיקחו קצת

יותר מס ערך מוסף או קצת יותר מס הכנסה מהציבור, אולי יסבסדו את "סודה קלאב", אולי

ינקו את הוזופים וצידי הכבישים, אך אנא, אל תטילו את העבודה הסזיפית והבלתי

אפשרית על סווזרי המכולת והמינימרקטים.
ראובן לסטר
אני מייצג את הוועדה האקולוגית בלשכת עורכי הדין. הוועדה קיבלה החלטה עקרונית

בעד תוק פיקדון, בעד הגישה המינימליסטית, כפי שהציג אותה חבר הכנסת צוקר. אנו בעד

להעביר את הצעת החוק לקריאה ראשונה ויש לי הרבה הערות לתוכן החוק. אני חושב

שקודם יש להתייחס לתהליך ורק אחר בך לתוכן.

מדובר על חוק חינוכי בסך הכל, שמאוד חשוב להעביר אותו בכנסת ולאמץ את הסיסמה

שהמזהם ישלם. יכול להיות שאנחנו חושבים שבעצם כל מכולח וכל סופרמרקט יכול

להוציא מה שהוא רוצה לשוק, כך כל יצרן, ואחר כך זה יתפזר והוא לא צריך לדאוג לזה

ולשלם על זה. מי שמשלם על זה בסוף זה אנחנו. הרשויות המקומיות חייבות לאסוף את

זה, כאשר היצרן בעצם נפטר נחה ומרוויח מזה הרבה כסף.
תקוה נוימן
באופן כללי אנחנו בעד החוק. כל העניינים המסחריים, העסקיים והכלכליים

שמסתובבים סביב לזה, ניתן לפחור אותם ואם זה לטובת הציבור יש לקבל את החוק.
יאיר ינוב
אני מייצג את חברת "טמרה סיסטיים" שהיא יצרנית של מכונות אוטומטיות לקליטת

מיכלי משקאות. המכונות האלה משלמות בחזרה, אם בתלוש ואם במזומן את התמורה של

הפקדון.

אני מבקש להעיר כמת הערות לתוכן החוק. בעקרון אני מקבל שצריך ליצור מנגנון שמי

שיטפל בחוק יהיו קודם כל התעשיינים והסופרמרקטים. בענין הזה אני מציע ללכת

בעקבות החוק הכי מוצלח שיש בענין הזה בשוודיה. התהליך בשוודיה היה שהוחלט להטיל

על התעשיה ועל הסופרמרקטים יעדים של השבה לפי לוח זמנים קצוב מראש, כאשר בצידו

יש סנקציות משמעותיות אם לא עומדים בזה. אחרי תקופה קצרה מאוד, עוד לפני שהחוק

נכנס לתוקפו, אחרי בדיקה של הענין, התעשיינים והסופרמרקטים קיבלו מהמדינה זיכיון

להקים קרן.

אני מציע שהקרן כזו לא תהיה בבעלות המדינה, אלא תהיה בבעלות האינטרסנטים

שעוסקים בזה. הקרן הזו, שדרכה עוברים כספי הפקדון ומווחרים לצרכן, יהיו לה שני
מקורות הכנסה
האחת שלא הוחזר והריבית על המחזור. מהכספים האלה מפצים את

החנוונים והסופרמרקטים במלוא העלות שיש להם על הפעלת החוק הזה. בר זה עובד

בשוודיה ובחלק גדול ממדינות ארצות הברית. כך לא נגרם לתעשיה, לסופרמרקטים

ולחנוונים שום נזק.

לגבי ענין המקום שהחבר. באותם ארגזים שמביאים את הסחורה, אוספים גם את

הסחורה ולכן זה לא דורש מקום מיוחד. אותן משאיות שמביאות את הסחורה לוקחות

בחזרה. בחלק מהמקרים, כאשר זה לא לשימוש חוזר, כמובן שיש הקטנת הנפח וכל הבעיה

אז הופכת להיות יותר קטנה.



בכוונה לא מדובר על בך שהערר שצריר לתת למיבלים האלה הוא ערך העלות שלהם.

מה שצריר לתת הוא ערך יותר גבוה בדי שתהיה יתמה להוחרת המיכל. אחרת לא תהיה

שום יוזמה ויהיה מצב שהתעשיינים והסופרמרקטים מוכרים, בוללים בתוך המחיר את

מתיר המיבל, הצרבנים משלמים את זה ובל הציבור משלם בעד הפינוי.
אברהם יותקאל
יצא לי לדבר עם במה אנשי מקצוע, בקטריולוגים. הטענה שלהם היא שלהחזיר בקבוק,

לנקות אותו ולשלות אותו לשימוש תחר, עלול ליצור בעיה בריאותית. מדובר על בך

שאותם מוצרים יוחזרו לשימוש וזחר ועלול שבאותו בקבוק שעושים בו שימוש תחר יהיו

חיידקים. אני מתבוון לאריזות פלסטיק ופחיות ולא על בקבוקי זבובית, בי לגביהם יש

בעיה רפואית.
דוד פרמוביץ
אנשים צריבים להבין שבדי שיהיה מיחזור צריר שיהיה שוק לקנות את החומר המופרד

והממוחזר. בישראל אין שוק לחומר מופרד במקור. בארצות הברית ובאירופה בל הפחיות

עשויות מאלומיניום ששווה 1,800 דולר לטון ושווה לאנשים ולתעשיה למחזר אותם. פה

בישראל הקופסאות עשויות פח ולא אלומניום ואין אף אחד שיקלוט את קופסאות הפח

האלה.
אברהם פות
אפשר לעשות תקן שהקופסאות יהיו רק מאלומיניום.
דוד פרמוביץ
בדי שיהיה איסוף ומיחזור צריך שיהיה שוק שיקלוט. בארצות הברית ובאירופה

משתמשים בבקבוקי הזבובית בתשתית הבבישים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
יש חוק אחר, שאין צורך לומר שהוא לא מבוצע, שעוסק בזה. הענין של מע"צ עם

השימוש בזבובית או באפר פחם לא נוגע לחוק הזה. אני מבקש להעיר רק לגבי החוק הזה.
דוד פרמוביץ
צריך להבין שהחוק הזה לא יעבור אם אין שוק שיקלוט. אז במשך שנה או שנתיים

תהיינה ערימות של פסולת אסופה ומופרדת, ואז מה? תעבירו הבל לדודאים בנגב ולא יהיה

בזה שום טיפול.
היו"ר אמנון רובינשטיין
זה נושא מאוד חשוב, אבל במו שהסביר חבר הבנסת דדי צוקר, את הבעיה הזו צריר

לפתור באמצעות חוק המיחזור ויצירת מנגנונים, אולי גם מסובסדים, על ידי הממשלה. זה

לא נוגע לחוק הזה. החוק הזה גם יצור הקטנת הבמות של הפסולת. בלומר, בניגוד לדברים

שנאמרו באן, אומנם הבוונה היא לא זו, אך זה יצור את זה במו שראיתי במו עיניי

בשוודיה. בבעיות הגדולות, במו אם אפשר להשתמש בדבר הזה למיחזור, אם בבלל ולאיזה

מטרות, המשרד לאיבות הסביבה ומשרדים אחרים צריבים לטפל במסגרת הפעלת חוק

שהתקבל בבנסת. אני לא אבניס באן את הענין שמע"צ מסרב להשתמש בבל מיני חומרי

פסולת לצורך הכבישים. יש טענה בזו לגבי אפר הפחם ויש ויכוח אם זה טוב או לא. זח לא

עניינה של הוועדה הזאת ואנו לא עוסקים בזה.
יוסי אריה
יורם בניסוסקי יעביר ליושב ראש הוועדה עמדה מפורטת של התאחדות התעשיינים

בענייו הזה.

עד כמה שזכור לי בשוודיה כל הטיפול הוא בדרך של אמנה בין הצרכנים לבין היצרנים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
האם אתם מוכנים לאמנה כזו כאן?
יוסי אריה
כו. בנושא של תקני פליטה קיימת אמנה כזו בין התעשיה למשרד לאיכות הסביבה. אני

תושב שהאמנה עובדת יפה ואני יכול להמציא על כו נתונים.

יש כאן איזושהי הנחה מאוד מאוד קשה, שברגע שאני מטיל פיקדון אני לא מייקר את

המשקה לצרכן. ארגוני הסוחרים אמרו שהם לא יכולים לטפל בדברים האלה. אנחנו מבינים

ולמדנו גם מה קורה בעולם, שהטלת פיקדון מייקרת את המוצר. המשמעות של ייקור

המוצר היא שציבור מסויים של צרכנים לא יוכל לצרור אותו יותר או שהביקושים יירדו. זו

אחת הסיבות שמשנת 1982 בכל המדינות בארצות הברית נטשו את שיטת הפיקדון.

אנו טוענים שצריר לטפל בדברים האלה בדרר של עלות תועלת, לטובת הצרכן ולטובת

כולם. אנו מציעים ללכת לאמנה מאת, אמנה שהיא ברת ביצוע ושאנחנו נעמוד מאחוריה,

כמו אמנות אחרות שאנו חתומים עליהן.
היו"ר אמנוו רובינשטיין
אתה טוען שפיקדון לא בא בחשבון ואחר כך מציע לעשות את זה באמנה.
יוסי אריה
באמנה שאומרת איך לטפל בנושא של ההחזרה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אותי מעניינת המוטיבציה לסילוק הפסולת.
יוסי אריה
אנו סבורים שפיקדון של שני שקלים לא יעשה את זה.
אריאלה רבדל-נדקוב
זה מאוד מעניין, בישיבה הקודמת דיברו על שקל ועכשיו על שני שקלים.
אברהם יחזקאל
זה גם יגיע לארבעה שקלים.
אברהם פורז
אני מודיע לכם שאם אני אפתת בתל-אביב דוכן להוחרת בקבוקים תמורת שקל לבקבוק,

תוך יום אחד אין לי מקום לאחסן את הבקבוקים שיגיעו.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני רוצה לומר להתאחדות התעשיינים שאי אפשר לבוא מעמדה נגטיבית.
אלי אדמוני
העמדה שלנו היא במפורש לא נגטיבית. אנחנו מאמינים שצריך לטפל בנושא הזה והוא

חשוב וכואב לנו לא פחות מאשר לאחרים.

גם בשוודיה, בנושא של פיקדון, הדרך שבה הלכו היתה בדרך של אמנה. התעשיה היא זו

שהגדירה לעצמה את יעדי האיסוף של כל שנה, באיזה סולם לעלות משנה לשנה וכוי.

אנחנו מציעים ללכת בדרך הזו.
דוד צוקר
אתה לא רואה סתירה בין שני הדברים?
אלי אדמוני
אני רואה סתירה מהטעם הפשוט, גם לאור דברי נציגת ארגון הצרכנים. משהו נתפס

באופן מאוד נאיבי. היא לתומה חושבת שניקח פחית או בקבוק, נוסיף מכונה בקצה הקו

יביאו פחית מלוכלכת והוקוס-פוקוס במקום פחית אדומה תהיה כחולה. אין דבר מה, אין

חיה םאת בשום מקום.

החוק כפי שהוא לא יפתור בעיה, אלא יצור בעיה ואני חושב שנזקו יהיה רב מתועלתו.

הכוונה היא מאוד טובה, אך במקום לצמצם את הפסולת ברשות הרבים, יווצר מצב שכעבור

זמן קצר מאוד -
דוד צוקר
תהיה פסולת ברשות המעטים והם יצטרכו לפתור אותה.
אלי אדמוני
אם כך אפשר יהיה לשים על בעלי המכולות הר פסולת שיצטרכו לטפל בה.

אנו חוזרים ומציעים שתהיה אמנה במסגרת של כל שרשרת יוצרי האריזה והפסולת.

האמנה תגיד שעל כל אחד מהם תהיה מחוייבות, שתקבע בחוק או במסגרת האמנה. כל

אחד מהתורמים ליצור הפסולת, יצרן חומר הגלם, יצרן האריזה, ממלא האריזה, המשווק,

הסיטונאי והמפיץ, כל אחד מהם יצטרך ליטול על עצמו מדי שנה אחוז גדל של השבה, של

צמצום נפח בכמות האריזה.
אברהם פוח
איך תטפל בסרבנים?
אלי אדמוני
אני אטפל בסרבנים בדיוק באותה דדך שאתה מציע בחוק. אני לא נבהל מהמילה תוק,

אני חושב שהחוק הזה לא נבון.
היו"ר אמנון רובינשטיין
יהיה פיקדון במסגרת האמנה הזו?
אלי אדמוני
הפיקדון יבול להיות אחד הבלים במסגרת זו להקטין את נפח האריזות, זאת על ידי זה

שאני אמריץ אנשים לאסוף אריזות. זה צריך להיות רק אחד הבלים בשרשרת שלמה של

פעולות. אם זה יתמקד רק בנושא הזה, לא עשינו בלום והחוק הזה יהפוך לאות מתה ובבל

הבבוד שיש לי אל המחוקקים, זו תהיה פארסה בעבור זמן קצר מאוד. יהיו ערמות של זבל

שיקראו להם במו על שם חוקים אחרים שנחקקו בדרך הזאת.
דוד צוקר
הילדים שלי ושל אחרים ירוצו לערימות האלה בדי לקבל את הבסף.
אלי אדמוני
וההומלסים יחטטו בפחי האשפה ויפזרו את בל האשפה בסביבה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
מביוון שיש לי יחס של סימפטיה גדולה לתעשיה, אני מוברח לומר שלמרות הדברים

האלה, אתם לא מובנים להתמודד עם הטענה. נניח שאתם מגיעים ל- 80% השבה, ואני

לוקח מקרה קיצוני לטובת התעשיינים ומניח שהם מגיעים ל- 80% השבה, ה-20% האלה

הם המפגע החזותי הגדול ביותר. זאת מביוון שאתם לא משיבים לשאלת איך גורמים לבך

שזה לא יזהם. התשובה היחידה היא אלפי עובדי נקיון בארץ. אין לנו דבר בזה.
אלי אדמוני
המחוייבות תהיה שטר, שאני מתחייב לשלם תמורת מרכיב הפסולת שאני יוצר. יצרן

חומר הגלם יש לו אחח מסויים, יצרן האריזה אחח מסויים ובך הממלא ובו' תה מגיע ל-

100% של האריזה. במקום להטיל את העונש או העול הזה על החוליה החלשה והמסבנה -

הצרבן ובעל המרבול, אנחנו מציעים שהחזקים יעשו את זה. לבן אנחנו מציעים שזה יהיה

במסגרת אמנה. תהיה חברה בלבלית שתגבה בסף ואנו נתחייב לסבומי בסף שנצטרך לשאת

בהם.
היו"ר אמנון רובינשטיין
איך זה יבוא אליבם?
אלי אדמוני
או שאני אאסוף את זה על ידי זה שאני אעשה הוקוס-פוקוס או שאני אשלם בעד זה.
דוד צוקר
אז אתה מציע לשלם.
אלי אדמוני
אתה מציע שהצרכן ישלם ואני מציע שכל מי שיש לו חלק בזה ישלם.
היו"ר אמנון רובינשטיין
המצב בארץ הוא מה שאי אפשר להציע לנו דברים מעורפלים ולא שיטות הוקוס-פוקוס.
אלי אדמוני
יש הצעה מפורטת יחד עם המשרד לאיכות הסביבה שאנחנו הולכים איתם בנושא הזה

יד ביד עם שיעורי השבה של בל שנה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
שיעור ההשבה מהפסולת הכללית לא עונה בכלל לענין. הדבר הכי קשה והכי יקר

לאיסוף והדבר האחרון שתעשו יהיה להתחיל לאסוף את הבקבוקים האלה מרשות הרבים.

זה הדבר האחרון שתעשו, מכיוון שהעלות שלו הכי גבוהה. לכן אתם לא עונים על הבעיה

ואתם חחרים ואומרים שתשיבו, אבל בינתיים אין לנו חוק ואין לנו כלום. נניח שיהיה לנו

חוק ו- 60% מהפסולת תוחזר, אך 5% מהפסולת הזו הורסים את מדינת ישראל.
אלי אדמוני
אבל אנחנו יכולים במסגרת החוק הזה או האמנה, לאמץ את אותם האתרים שמדאיגים

אותר. אנחנו ניקח על עצמנו להחזיק למשל כינרת נקיה.
אריאלה רבדל-נדקוב
בסופו של דבר הצרכן ישלם את זה.
דניאל מורגנשטרן
אני חושב שצריך לקבל בברכה את ההכרזות של נציגי התעשיינים שמוכנים לבוא

לקראת כל עם ישראל ולקראת הממשלה בפתרון הבעיה. אבל מדוע הם לא עשו את זה

אתמול ? החוק הזה מונח על שולחן הכנסת כמעט שש שנים תמימות והם לא נקפו אצבע

והמדינה הפכה להיות המזוהמת ביותר במזרח התיכון. אין בכל אגן הים התיכון מדינה

שמתקרבת לזיהום שלנו. אנחנו כמו מדינות שקצת יותר נחותות מהודו, ואפילו שם

ממחזרים.

ברגע שיהיה חוק פיקדון שיוחיר את כל האריזות הריקות וחרה אל נקודת המוצא, כל

הטיפול שדיבר עליו מר דוד פרמוביץ בנושא המיחזור, יהפוך על פניו להיות כדאי מבחינה

כלכלית. יושבים פה כלכלנים מנציגי התעשיינים והם יודעים את זה. האריזה תהיה

אחודה, תהיה ארחה, תהיה מסודרת ובנקודה אחת.
אלי אדמוני
זה לא נכון. איר הוא יעשה את זה?
יוסי אריה
אמרת שהכלכלנים יודעים ואנחנו אומרים לר שלא כך אנחנו חושבים. זו גם דמגוגיה

לומר שישראל יותר מלוכלכת ממדינות ערב. זו אפילו דמגוגיה זולה.
דניאל מורגנשטרן
אז אני גאה להיות דמגוג.
היו"ר אמנון רובינשטיין
ישראל יותר מלוכלכת ממדינות ששוכנות לשפת הים התיכון. היא יותר מלוכלכת מיון,

ממלטה, מסיציליה, ספרד ופורטוגל. ישראל יותר מלוכלכת ממדינות כעלות רמת הכנסה

קטנה משלנו.
דניאל מורגנשטרן
אותן משאיות נוסעות וחרה ריקות. רכב ייחודי שנוסע בנסיעה ריקה אל מפעלי המילוי

יוכל להוביל את האריזות האלה ותרה והן תרומנה אל מספר מצומצם של מפעלים, פתות

מעשרה מפעלים. באותו רגע כל הטיפול התעשייתי במיחזור יהיה כדאית מבחינה כלכלית.

נכון להיום ישנו מוצר אחד שנארז באריזה רב פעמית, אותו מוצר שעליו דיבר היושב

ראש, ההפרשים של אותו מוצר בבקבוק רב פעמי מול אותו מותג בבקבוק חד פעמי, הם פי

שניים וחצי פחות.
יצחק מזרחי
הקמתי חברה למיחזור p.e.t .
אברהם פוח
מה אפשר לעשות מהחומר הממוחזר הזה?
יצחק מזרחי
אפשר לדוגמה לעשות את מיכלי הפלסטיק למכירת פירות וירקות.
אברהם פורז
האם ניתן לעשות מזה בקבוקים חדשים.
יצחק מזרחי
ניתן לעשות מזה בקבוקים לתעשיה, פור מלאכותי ושטיחים.
יוסי ענבר
אנתנו לא יכולים לחלוק על חשיבות הנושא לנקיון וכוי, כי זה עומד גם בראש מעיינינו.

אני חושב שכן אפשר לשלב את המנגנון, אני לא מדבר על הצבת מנגנון האיסוף בכל

מכולת, כי זה לא ריאלי וגם לא זאת כוונת המחוקקים פה, אלא איזשהו מנגנון שכן יתן

תמריץ בצורת כסף או קופון. הדבר הזה אפשרי. אני מצטער שחוק האריזות הכולל לא היה

בפנינו קודם, אבל הוא חדש יחסית באנגליה, אימצנו אותו והוא נראה לנו הכי נכון. החוק

יכול לשלב מנגנון של החזר ופיקדון ואני חושב שגם התעשיינים לא יתנגדו לנושא הזה. אני

מבקש לתת לנו את הזמן לשבת עם התעשיה, שכן יש מבחינתנו פריצת דרך, שהתעשיה

מוכנה ללכת עם ולא נגד.
דוד צוקר
האם יהיה איכפת לכם להיפגש בקריאה הראשונה?
היו"ר אמנון רובינשטייו
לא צריכים לאפשר לנו, אנחנו יכולים לעשות את זה.
דוד צוקר
מר ענבר אמר דבר חשוב. אם יש פה רצון טוב גם של גורמים אתרים וגם של הממשלה,

אז לא מוכרחים לייצר מלחמה. לכן אם מסכימים להיפגש אחרי חקריאה הראשונה, עם

התחייבות לזמן מוגדר לסיום העבודה בחוק האריזות, זה מקובל.
יוסי ענבר
אני מבין שהממשלה התנגדה לחוק הזה. לגופו של ענין, אנחנו רוצים, מוכנים וחייבים

לשבת עם התעשיה כדי לשלב את שני החוקים יחד לשביעות רצון כולם. אני חושב שזה

אפשרי ויכול להיות שהתעשיה תהיה מוכנה להציב את אותן מכונוח שדובר עליהן, שיתנו

את התגמול כמו בחוק הזה. הם מוכנים ללכת על זה ולכן חשוב לי ללכת עם התעשיה.
אריאלה רבדל-נדקוב
אני רוצה להביא לתשומת ליבם של חברי הכנסת ועובדי המדינה מסביב לשולחן הזה,

שנציג של מדינת ישראל אומר שהוא מקדם חוק שהוא באינטרס של גוף מאוד חשוב במדינת

ישראל, אבל הוא בסו הכל גוף אינטרסנטי מאוד, הוא התאחדות התעשיינים. הוא מקיים

איתו התייעצויות, הוא דן איתו ורק בהסכמתו הוא יביא את החוק. נציגי התעשיה טענו

לאורך כל הישיבה שאני דמגוגית, דני מורגנשטרן הוא דמגוג ורק התעשיה היא עניינית.
יוסי אריה
זה נכון. זה ענין של עלות תועלת, התעשיה מעסיקה 400 אלף עובדים.
אברהם פות
היא אומנם מעסיקה 400 אלף עובדים אך היא מעסיקה גם 200 אלף פועלי נקיון.
אריאלה רבדל-נדקוב
זאת כאשר את עלות החוק הזה בצורתו הזו או האחרת, בסופו של דבר ישלמו הצרכנים.

לכן אני חושבת שיש פה מגמה לא נכונה ואני רוצה להתריע בפניה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מבקש רק מחברי הכנסת ונציגי הממשלה להישאר בישיבה.

מלבד ההערות שקיבלתי מגב' אריאלה רבדל לבטל את ההיטל לא קיבלתי שום ההערה.

היא כתבה לי שבמידה שההיטל יבוטל הארגון שלה יתמוך בחוק.

החוק הזה עבר בקריאה מוקדמת אחרי הרבה מאוד שנים. עם כל הכבוד למשרד לאיכות

הסביבה אנחנו לא מקבלים אלטרנטיבה לפתרון שמוצע כאן. שמענו מהתעשייה משהו מאוד

מאוד מעורפל על אמנה עתידית, אבל אנחנו כחברי כנסת מחוייבים גם כן לנושא הזה.



אני מציע שבישיבה הראשונה שתוקדש לנושא הזה לאחר הפגרה, אם נקבל חומר בבו1ב

נתייחס אליו, ואם לא נננביר את הצעת החוק הזה לקריאה ראשונה. אם בין הקריאה

הראשונה לקריאה השניה המשרד לאיכות הסביבה יגיש את חוק האריזות, אנחנו נשמח

לכך ואז נשלב בין שני החוקים. אין ביניהם שום סתירה ומכיוון שלא הצלחתי לקבל תשובה

פרט לתשובה שהתעשיינים יעמידו פקחים בכינרת, אני לא מאמין לזה ומי שמאמין לזה גם

יאמין שהעולם הוא מרובע.

מביאים לי תמיד את הדוגמה של אמנות באנגליה. באנגליה יש אמנה עם תעשיית הטבק

שלא מפרסמים מודעות על הסיגריות של דמויות אנשים, אלא דברים מופשטים. האמנה הזו

נחתמה וכולם עומדים בה. בישראל יש חוק, לא אמנה, שאסור לפרסם דמויות של אנשים

צעירים בגיל 40 ואנו רואים את זה מופר כל יום במודעות של יבואני הסיגריות.

אני אשמח שהדבר הזה יהיה בשיתוף פעולה עם התעשיינים, אבל אנחנו לא יכולים

לקבל תכתיב של התעשיינים מה גם שהתעשיינים מפוצלים. קיבלנו מכתב מבעל "סודה

קלאב" שחבר בהתאחדות התעשיינים, שיש אדם שמקים מפעל למיוחור הדבר הזה, שלי

נאמר שאי אפשר בשום פנים ואופן למחזר את זה. שמענו שנים שמייבאים מגרמניה פסולת

של P.E.Tלצורר ייצור בארץ, כשהפסולת כאן מתגלגלת ברחובות. אנחנו שומעים

שהמיחזור היחיד שיש הוא כשיש פקדון של שקל אחד על בקבוק בירה ו- 60%, בלי שום

פעולה נוספח, מוחזרים.

יש אי הבנה לגבי מכונות האיסוף. לא צריכים לחייב כל בעל חנות מכולת להחזיק

אותן. נוכל להגדיר בחוק היכן הם יוצבו. הרעיון הבסיסי הוא שהם גם יהיו באתרים שבהם

יש פסולת. בפארק הירקון למשל יהיו שלוש מכונות כאלה.
דוד צוקר
מי יביא אותן לפארק?
היו"ר אמנון רובינשטיין
זאת השאלה. אני מקווה שלאחר שנעביר את הצעת החוק בקריאה ראשונה, התעשיינים

יבואו עם הצעה שהם עצמם יעשו את הענין הזה. הענין הזה הוא רווחי ככל העולם. אני

לא רוצה ללכת נגד התעשיה, אלא עם התעשיה, אבל אנחנו לא יכולים לקבל וטו של

התעשיינים בדבר שנוגע למראה הארץ, כשהם לא מציעים שום דבר אלטרנטיבי.
אברהם פוח
אני חושב שההיטל צריך להישאר על כל אלה שבסופו דבר לא ימחזרו. נניח שמייצרים

או מייבאים לארץ כל מיני בקבוקי קוסמטיקה למיניהם. בסוף אותם בקבוקים מגיעים

לאיזשהו מקום ואני לא חושב שהיצרנים או היבואנים של הדברים האלה צריכים לצאת

פטורים. הם לא יכולים למחזר, אבל מההיטל הקטן שלהם אפשר יהיה לסבסד את המכונות

שיוצבו בפארק הירקון. יש צדק בטענה שאם המכונה מחזירה את כל העלות, אז אין כסף.

לכן כל אלה שלא מצליחים ליצור מודל כלשהו של מיחזור או השבה כן צריכים לשלם

היטל כלשהו. זאת כדי שלא יצא מצב של מזהם ולא משלם.

אפשר לחוקק חוק אריזות שחלק גדול ממנו הוא חלקים שהשר יתקין תקנות באישור

ועדת הכלכלה. כל מה שלא יודעים כרגע ואין למשרדי הממשלה פתרונות, צריו להשאיר

לתקנות עתידיות. אז לדעתי המשרד לאיכות הסביבה יכול להביא תוך חודש ימים חוק

מוסכם עליהם. הם לא חייבים לקבל או.קיי. מהתעשיינים על כל מילה. אפשר לעשות חוק

מסגרת ואפילו אפשר עד הקריאה הראשונה למזג אותו בחוק שלנו.
רות רוטנברג
זה מה שקרח לנו עם המיחזור וזה לא עבד. אני לא רוצח שנחזור על אותו דבר. עם חוק

חמיחזור אמרו לנו לעשות חוק מסגרת ולחטיל אחריות על רשויות מקומיות. למדנו

מהניסיון שזה לא טוב. בחוק חמיוחור יש חובות כלליות ולא חצלחנו בזה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
מיחזור בלי פיקדון לא יכול לעבוד.
אברהם פורז
האם בחוק המיחזור היה משהו שמי שלא מצליח למחזר מוטל עליו קנס או היטל?
רות רוטנברג
יש עונשין.
אברהם פוח
מימלא ההצבעה תהיה רק לאחר הפגרה, לכן אני מציע שהמשרד לאיכות הסביבה

יעביר לנו חוק מסגרת לגבי אריזות וכל מה שלא ברור לכם תשאירו לתקנות. אני אמליץ

לחברי הוועדה לשלב את זה לקראת הקריאה הראשונה ונלר על דבר יותר רחב. כך אפשר

לתת את המסגרת החוקית וללכת ביחד. גם אני שותף לרעיון שייתכן שצריר לחחליט שלא

כל מכולת תצטרך לקלוט את הבקבוקים. אם בסוף היצרן תקוע עם בקבוקים, הוא ימצא מי

שימשוך לו אותם. אני מעלה על דעתי שתהיה חברה שתעבור מבית לבית, תאסוף את

הבקבוקים ותיתן משהו תמורת זח. אם רוצים לחמניות חמות כבוקר ניתן ללכת

לסופרמרקט ויש כאלה שגם מביאים הביתה את הלחמניות.

אם עד סוף הפגרה המשרד לאיכות הסביבה יבוא עם מסגרת של חוק אריזות ונוכל

לשלב עם הצעת החוק הזו, נתמוך בזה. אם תשאירו אותנו רק עם דיבורים של דיאלוג

ודיאלוג, לא יצא מזה שום דבר.
יוסי ענבר
מי שיזם את חוק האריזות הוא אנחנו ולא התעשיה.
אברהם פוח
אף אחד לא מאשים אתכם שאתם "שפוטים" של התעשיה. יש לכם עמדה עצמאית, אתם

יכולים לקבל את עמדתם ויכולים גם שלא לקבל אותח.
יוסי ענבר
אמרתי לתעשיינים שאנחנו נלך עם החוק הזה גם אם חוק הפקדון עובך.
היו"ר אמנון רובינשטיין
בתעשיה הישראלית אין את אותה מסורת שאנחנו מצפים לה, של תרומח לחברה. זה

עדיין לא נכנס ולדאבוני הרב עם כל האמנות וכו' אנחנו לא מצליחים עם זח. הציבור כבר

נעשה ציני, הוא שומע כל כך הרבה דיבורים על ענין פתרון בעית הניקיון, אך אין פתרון.



מנסיוני, כל פעם שאני תחר ארצה ומיד רואה את הלכלוך ברשות הרבים, זה מאוד

צורם. הייתי בכנס כלשהו במלטה, שהוא אי עני ותסר כל, עם מספר תיירים כמו בישראל

ועם שותי בירה המוניים, או אין את התופעה הזו כמו בישראל. כביש תל-אביב מיפה הוא

כביש בו נעות מכוניות עשירות מאוד ושולי הכביש הם עולם שלישי. במשרד התיירות יש

על כך תלונות בלתי פוסקות. אני לא מבין את האדישות של משרדי הממשלה.
אברהם פורז
ייתכן מאוד שאם תהיה אמנה, המפעלים הגדולים כן יכבדו אותה. אם לא תהיה מערכת

ססטוטורית מפעלים קטנים לא יכבדו אותה.
יוסי ענבר
כאשר בחוץ-לארץ קונים סחורה מהארץ הם שמים לב לנושא של ISO 14 שהוא iso

לאיכות הסביבה. הם בודקים מה אותם מפעלים שמייצרים עושים למען איכות הסביבה.
אברהם פוח
מדכא לראות איך מפעל תעשייתי שמייצר מוצרי היי-טק נראה מבחוץ ואיך איכות

הסביבה מבחינת טיפוח גינות וכוי. בתפן או באיזור התעשיה בקיסריה רואים גם דוגמה

אחרת.
דוד צוקר
אני מקבל את הצעתו של חבר הכנסת פות ומציע שזה יהיה התסריט המועדף. במידה

שזה לא יהיה עד אמצע אוקטובר ותהיה עוד הוכחה שאלה דיבורים כדי למשוך זמן ואם

אין הצעה מוסכמת יש ללכת על ההצעה הזאת לקריאה ראשתה. התסריט המועדף הוא

שיתוף פעולה של כל הגורמים, במידה שאין שיתוף פעולה עד אמצע אוקטובר, נלך על

הצעת החוק הזו, בידיעה שהיא חלקית ולא צריך לתלות בה את מה שאין בה.
יוסי דנקונה
אני לא אציג את עמדת התעשיינים. הם אמרו את עמדתם ובהרבה נקודות אנחנו

חושבים כמוהם. לגבי ההיטל אני רוצה להעיר שהפתרון שהציע חבר הכנסת פות דומה

לפתרון של התעשיינים באשר איך לבצע את נקיון הכנרת. גם לגבי ההיטל חבר הכנסת

פורז אומר להטיל ונמצא כבר את הדרך איפה לשים את המכונוח וכוי. אין לנו מודל ברור

לגבי היטל ואיך זה יפתור את הבעיה. אני חושב שאפשר לוותר על ההיטל, כי הוא יחזור

גם אל הצרכנים.
אברהם פות
עד היום לא ידעתי שאפשר למחזר את בקבוקי הפלסטיק ולעשות בקבוקים חדשים, גם

אם הם לשמן שלא למאכל.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מבקש מהמשרד לאיכות הסביבה שני דברים: אנחנו מקבלים כל מיני אינפורמציות

לא מדוייקות לגבי מיחזור ה- p.e.tומיחזור הפחיות. שמעחי היום בישיבה מתעשיין

שהקים מפעל לעיבוד הP.E.T- לצורך אריזות אחרות. אנו סובלים מדיס-אינפורמציה ולכן

אני מבקש תזכיר של המשרד לאיכות הסביבה על הענין הזה.



אני חתר ומציע למשרד לאיכות הסביבה לייבא לניסיון כמה מכונות כאלה שאני וחבר

הכנסת פות ראינו אותם בפעולה. זה מרשים בצורה בלתי רגילה. אני מציע שתקציבו סכום

מסויים מקרן הניקיון להפעלת המכונות לחודש ימים, עם תמורה כספית של שקל אחד לכל

מיכל. חברי הוועדה יוכלו לראות את זה בפעולה ונראה מה התוצאה.

אני מקבל את ההצעה של חברי הכנסת פות וצוקר ונמתין להצעת החוק של המשרד

לאיכות הסביבה עד תחילת מושב החורף של הכנסת.

אני מודה לכל המשתתפים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30

קוד המקור של הנתונים