ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 08/09/1998

צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה) ותיקון), התשנ"ח - 1998; צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוצרי תעבורה משומשים משטחי האחריות הפלסטינית) (הוראת שעה), התשנ"ח - 1998

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 332

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, י"ז באלול התשנ"ח (8 בספטמבר 1998), שעה 10:30
נכמו
חברי הוועדה: אמנון רובינשטיין - יו"ר

אברהם יחזקאל

איתן בבל

אברהם פורז
מוזמנים
משרד הביטחון:

עו"ד צביה גרוס - יועצת משפטית

עו"ד גדעון מרץ - לשכה משפטית

סא"ל עדן פוקס - נציג אמיץ

יפעת פוקס - מתמחה בלשכה המשפטית

סא"ל אורן איתן - ראש מצו"ב במפקדת קצין קישור ראשי

סא"ל שלומי דרור - ראש ענף בלבלה מתאם פעולות בשטחים

אריאלה קלעי - ראש תחום חקיקה, משרד המשפטים
משרד התעשיה והמסחר
עו"ד חנה מרגליות - לשבה משפטית

אילן פלד - מנהל תוכניות מגנט

יוסי שוחט - סמנכ"ל
המשרד לביטחון פנים
יוסי לוי - ראש המטה של השר לביטחון פנים

חנה קלר - יועצת משפטית

הרצל בן-יהושע - מנהל מחלקת תקציבים, משרד התחבורה

חיים בללי - משרד התחבורה

גבי לסט - מנכ"ל איגוד חברות הביטוח
יועצת משפטית
אתי בנדלר

מיבל דויטש - מתמחה
מנהלת הוועדה
לאה ורון
קצרנית
חנה בהן
סדר היום
1. אברזת הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה)

(תיקון), התשנ"ח-998ו.

2. צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוצרי תעבורה משומשים

משטחי האחריות הפלסטינית) (הוראת שעה), התשנ"ח - 1998.



צו הפיקוח על מצרכים ושירותים

(מוצרי תעבורה משומשים משטחי תאתריות הפלסטינית) (הוראת שעה), התשנ"ח - 1998
היו"ר אמנוו רובינשטיין
בוקר טוב, אני מתבבד לפתוח את ישיבת הוועדה. אנו ממתינים ליועצת המשפטית של

משרד הביטחון ולבן נשנה את הסדר ונתחיל לדון בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים (מוצרי

תעבורה משומשים משטחי האחריות הפלסטינית) (הוראת שעה).
חנה מרגליות
העברנו היום לידיעת הוועדה את אכרזת מוצר תעבורה משומש כמצרך בר פיקוח, משום

שלפי סעיף 4 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים אי אפשר להתקין צו, אלא אם קודם

מכריזים על המוצר כמצרף בר פיקוח. זה חלק מהצו והוא רק לידיעת הוועדה.

בהתאם להחלטת הממשלה מיוני 98/ שהסתמכה על דו"ח ועדת לפידות, היא ביקשה

להטיל על שר התעשיה והמסחר להשתמש בסמכותו לפי חוק הפיקוח על מצרכים

ושירותים ובהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, לאסור בצו הכנסת חלקל רכב.

משומשים מתחום האוטונומיה ביהודה ושומרון לשטח ישראל.
היו"ר אמנון רובינשטיין
האיסור הוא מוחלט.
חנה מרגליות
כן. האיסור הוא מוחלט והוא לשישה חודשים. האיסור הוא על פי בקשת המשטרה

שטוענת שמדובר בנגע. מכוניות שנגנבות בארץ מפורקות בשטחי האוטונומיה והחלקים

מוחזרים לארץ. המשטרה טוענת שאין לה סמכות לעלות על המשאיות ולבדוק את התכולה.

לפיכך המשטרה ביקשה צו. הצו בהתייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה והוא לשישה

חודשים. צו זה יעזור למשטרה לאכוף את החוק. המשטרה תאכוף את הצו ולא משרד

התעשיה והמסחר. זהו מעין טסט, תקופת נסיון למשטרה והיא תכלכל את צעדיה בעתיד

בהתאם לאכיפה של הצו הזה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
האם הדברים האלה, שהם בשטחי האחריות של הרשות הפלסטינית, מוגדרים היום ?
חנה קלר
הם לפי הסכם.
היו"ר אמנון רובינשטיין
האם לא צריר להגדיר לאלו שטחים הכוונה? האם לא צריר להגדיר שזה חל גם על שטח

?B
חנה קלר
זה נבדק ונאמר שזה כולל את השטחים האלה.
חנה מרגליות
הרשות הפלסטינית הסכימה ומודעת לכך.
היו"ר אמנון רובינשטיין
יש קונסנסוס על הצורך לנקוט אמצעים נגד מכת גניכת כלי הרכב. הצו הזה יעבור, מה

מתכוונת המשטרה לעשות עם זה?
יוסי לוי
תחילה אני מבקש לתקן טעות. נאמר שלמשטרה אין סמכות לבדוק משאיות עם חלקי

חילוף שעוברות משטחי האוטונומיה לישראל. יש לנו סמכות, אך הבעיה היא שהבדיקה

אינה אפקטיבית, כי במשאית אחת של חלקי חילוף שמועברת לישראל העסק מתפקד

בערבוביה בין כשר לבין בלתי כשר. כיוון שיש חלקים שפורקו מרכב ישראלי גנוב ויש

חלקים שהגיעו אליהם בדרך הישך של רכב מושבת או טוטל-לוס שמפורק על ידם. לכן אנו

מבקשים שתהיה החלטה לא להעביר חלקי חילוף משטחי האוטונומיה לישראל, לתקופה

של חצי שנה.
אברהם יחזקאל
כמה חלקים כשרים מועברים מהרשות לישראל?
יוסי לוי
יחסית מעט מאוד והרוב הוא לא חוקי, היינו, גנוב. ביקשנו איסור טוטלי ואנו יכולים

להביא תימוכין לטענה שלנו שלמעלה מ-50% מכלי הרכב שנגנבים בישראל מוצאים את

דרכם לשטחי האוטונומיה. במעקב סטטיסטי ומודיעיני שערכנו בדקנו תשע תקופות של

סגרים ממושכים שהוטלו על יהודה ושומרון. הסגרים היו על רקע פיגועים שהיו בישראל,

כדי למנוע מעבר של עובדים לישראל. עקבנו אחרי תשעה סגרים והנתונים מראים שהיתה

ירידה של 50% בפשיעה כללית במדינת ישראל. היתה ירידה של 30% בפשיעה של

עבריינות הרכוש ובפריצות לבתי עסק ודירות. היתה גם ירידה של 50% בגניבת כלי רכב

במדינת ישראל. כלומר, לאור תשעה סגרים שנבדקו במשך שנתיים והצי, במעקב סטטיסטי

ומודיעיני של המשטרה, אנחנו יכולים להראות נתונים שכשאין כניסה לישראל מיהודה

ושומרון, יש ירידה בפשיעה.
היו"ר אמנוו רובינשטיין
זה צריך לשכנע את הממשלה להקציב כספים לתביעות של השר לביטחון פנים, מכיוון

שזה יהיה חסכון גדול מאוד גם בביטוח וגם באובדן רכוש.
חנה קלר
עלתה השאלה מדוע הצו הזה גורף. נעשתה עבודה טובה בוועדת הכלכלה בנושא סימון

חלקי רכב, אך החוק הזה יכנס לתוקפו בעוד שנה, כי יש תקופה של היערכות, מכרזים וכדי.

כשהחוק הזה יכנס לתוקפו נצטרך צו משלים, יותר מצומצם, רק על אותם חלקים שמסומנים

כחוק. היום, בתקופת הביניים, אנחנו צריכים את הצו הגורף.

לאור הפסיקה של בג"ץ לענין חוק הפיקוח, התייעצנו עם משרד המשפטים וסיכמנו שאם

נעשה את זה בהליך ביניים לחצי שנה, זה יעמוד בביקורת שיפוטית.



היו"ר אמנת רובינשטיין-.

האם יש למישהו הסתייגות מהטוטליות של הצו הזה?
אברהם יחזקאל
יש לי הסתייגות מהאכיפה של הצו הזה, הרי הצו הזה לא יאבף.
יוסי לוי
הצו הזה יאכף.
אברהם יוחקאל
אני מציע שנעשה גם צו הפוך שנמנע מרכבים גנובים לעבור לשטחי הרשות ואז בבלל

לא תהיה בעיה.
אילו פלד
זה אבן צו גורף ולבן זה הפריע גם למשרד התעשיה והמסחר. לפיכך המשרד דאג, לפני

שהביא אותו לבאן, להביאו לפני הרשות הפלסטינית. לאחר דיונים הגענו להסכמה איתם.

הם מבינים את חומרת הענין והם מסכימים לצו הזה.
שלומי דרור
העלנו את ההצעה הזו לפני כחודשיים במסגרת תת-ועדה לתחבורה שהיא תחת הוועדה

האזרחית של מתאם הפעולות בשטחים. היתה הסתייגות פלסטינית והם ביקשו להוסיף את

המילה , stolentמתוך כוונה שיש חלק, אומנם קטן, של חלפים שהם חוקיים. לכן אני

חושב שהנוסח הגורף מונע מאלה שמבצעים פעילות חוקית, את הפעילות הכלכלית

החוקית.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני בעד מלחמת חומרה בענין הזה ומוכן לארגן בכנסת צעדים כדי לחסום את הענין

הזה. אבל נשאלת השאלה מדוע לא להכניס את החריג של אלה שיציגו תעודה ברשות,

מטעם מי שהמשטרה תמנה או שמשרד התחבורה ימנה.
חנה קלר
אנחנו לא יכולים לבחון אם תעודה מזוייפת או לא ומתברר שתעשיית הזיופים שם

פורחת. ברגע שתהיה לנו אפשרות סימון כפי שנקבע בחוק ואנחנו נסכים לסמן בקו התפר

גם את החלקים החוקיים מהשטחים, תהיה אינדיקציה לבדוק אם זה חוקי או לא. היום

הטענה של חוקיות לא יכולה להיבחן. לדוגמה, נעצרה משאית עם 500 דלתות והנהג הציג

את המסמכים הדרושים. אין לנו אפשרות לבדוק מה מקור החלפים האלה עד שלא יהיה

הסימון שנקבע בחוק.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מבין שזה נעשה בהסכמה עם איגוד חברות הביטוח.
אתי בנדלר
כשדיברתי אתמול עם גב' מרגליות בקשר לצו הזה, השאלה שלי לגבי הטוטליות של

הצו לא התייחסה לאיסור הגורף של הבאת חלקים משומשים לארץ, לרבות חלקים כשרים

כביכול, אלא על ההגדרה מהו חלק משומש. כשהוועדה הכינה את חוק סימון כלי רכב -

מניעת גניבות, החוק היה בעצם שילוב של שתי הצעות חוק, אתת ממשלתית ואחת פרטית.

הצעת החוק הפרטית היתה של חבר הכנסת רפי אלול שהציע הגדרה הרבה יותר רחבה של

חלק משומש. דווקא הממשלה באמצעות נציגיה תבעו את צמצום החלקים שעליהם החוק

יחול. בסופו של דבר התקבלה דרישת הממשלה.
חנה קלר
השאלה שלך תהיה נכונה כשנעשה את הצו המשלים וכשיסומנו אותם בודדים.
אתי בנדלר
אם אני הולכת לרכוש פנס משומש, איזה כלים יש לי כדי לוודא מה מקור הפנס? אני

קונה את הפנס בארץ, אבל אסור לי להחזיק או לרכוש מוצר תעבורה משטחי הרשות.
חנה קלר
לא סתם הצו טוטלי. אין לנו דרך אחרת לעשות את זה היום.
יוסי לוי
בעצם הכוונה שלנו לטפל בסוחרים שמביאים בהיקפים גדולים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
מדוע לא להגביל את זה בחוק.
אתי בנדלר
מה שהמשטרה מבקשת הוא בעצם שנוסח הצו יהיה מאוד גורף, אבל מדיניות האכיפה

תהיה מופנית רק כלפי המייבאים הגדולים.
יוסי לוי
אין לנו כוונה לעסוק בלקוחות שקתים פנס, כנף או דלת. אנחנו רוצים להתעסק עם

היבואנים הממוסדים הבלתי חוקיים, שמייבאים משאיות שלמות עם חלקי חילוף, בהיקפים

גדולים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
הכתנה ברורה, אך לא זה מה שכתוב כאן.
חנה קלר
אנחנו רוצים גם להרתיע אנשים. אנשים שירצו לקנות חלק משומש ישאלו מה מקור

הפריט. אם לבעל המוסך תהיה קבלה מישראל, זו אופרה אחת ואם הוא יראה לו שזה

מהשטחים, אז לפי הצו הזה אסור לו לקנות. צריך להביא את זה גם לידיעת הציבור, אחרת

לא נוכל בתקופה הזו להגיע אל האמת.
אברהם יחזקאל
אני נגד הדברים האלה. אני חושב שזה לא נכון להטיל נזום באזדח ישראלי ולא לדבר

על מדיניות, אלא על חקיקה. חבר הכנסת רובינשטיין עומד בראש ועדה ומחר יצא שהוא

אישר תקנה שמדברת על התלת חובה על הפרט, שכתובה במפורש. לכן אני מציע לקבל

את הצעת היושב ראש ולהוסיף שאנו לא מטילים על הפרט חובה כלשהי וזו לא מדיניות

שקשורה לפרט. המשטרה אומנם טוענת שזו מדיניות, אך בתקנה שהם מבקשים שנאשר

כתוב פרט.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מציע שבסוף סעיף 2 ייאמר: ותהיה זו הגנה טובה לכל אדם שקנה חלקים מסוחר

בישראל.
חנה קלר
אני לא חושבת שזה נכון, כי יש פרט שקונה מהסוחר ויש כאלה שקונים את זה במאסות.
היו"ר אמנון רובינשטיין
יש כאלה שקונים בתום לב.
חנה קלר
אנחנו רוצים שגם הציבור יזהר.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני לא יכול לומר לציבור שכשהוא הולך לסוחר שיעשה כדיקה. איו הוא יכול לבדוק?
חנה קלר
השאלה איזה קונה זה, אם הוא סיטונאי או אדם פרטי.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מדגיש את הענין של קונה בתום לב ואז הצו לא חל עליו. לא יכול להיות אחרת.
אברהם יחזקאל
האם את יכולה למצוא נוסח שמטיל חובה על הסוחר ועל הסיטונאי, אבל לא על הפרט?
גבי לסט
אנחנו גם לא רוצים שאזרח ישראלי בודד יסע לג'נין ויקנה חלקים משומשים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
תתחילו בגדולים, תתחילו בסוחרים. אנחנו חוזרים כל פעם לענין הזה. החוקים בארץ

לא נאכפים ולכן אנו אומרים למשטרה להתחיל בעיקר. תתחילו בדגים השמנים, תתחילו

בדרך המלך ולא באיזה סדקים צדדיים. אנו יודעים שיש בענין הזה שותפות בין ישראלים

לפלסטינים. תתנפלו על אלה שאתם חושדים בהם ותעשו אצלם בקרה יום-יומית, אבל מה

אתם רוצים מאזרח שקונה פנס?
חנה קלר
קונה בתום לב, זה גם קונה מהרשות בתום לב.
היו"ר אמנון רובינשטיין
לא. אני מציע קונה בתום לב מסוחר בישראל.
אתי בנדלר
אני מציעה משהו בנוסח תקנת השוק בסעיף 33 לחוק המכס: מי שרבש בישראל מוצר

תעבורה ממי שעיסוקו בזה.

גבי לסט.י

הדגש צריך להיות על מי שעיסוקו בזה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מציע שתעבירו לנו נוסח סופי ואנחנו נאשר את זה.
אתי בנדלר
אני מבקשת להעיר שהנושא של התחילה של הצו נשאר פתוח.
חנה מרגליות
שינינו את זה וקבענו שתחילתו של צו זה הוא מיום פרסומו ותוקפו לשישה חודשים.
אברהם יחזקאל
מדוע הצו הוא לשישה חודשים ולא לשנה?
חנה קלר
בית המשפט קבע את זה.
גבי לסט
אנחנו אישרנו את זה ונובל להאריך את זה אחרי שישה חודשים.
יוסי לוי
אני מבקש להעיר שהיום מתקיים מבצע ב- 80 מוסכים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מבקש שהיועצים המשפטיים יכינו את הנוסח כפי שהוחלט ואנו נאשר את זה.



צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (עיסוק באמצעי הצפנה) ותיקון), התשנ"ח - 1998
היו"ר אמנון רובינשטיין
הנושא הבא הוא נושא חסוי ולכן אני מבקש רק מאנשי מערכת הביטחון או מי שמייצג

את תעשיית ההצפנה להישאר בישיבה.
אתי בנדלר
האם אתם מבקשימ שהישיבה תהיה חסויה, כלומר שגם הפרוטוקולים יהיו חסויים? אם

כן, צריך להחליט מראש שהישיבה חסויה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אנו נחליט בסוף הישיבה.

אני רוצה לומר בפתח הישיבה שחבר הכנסת מיכאל איתן ואני הגשנו טיוטה של הצעת

חוק לענין ההצפנה. זה נושא מורכב, מסובך וגם חשוב מאוד למשק הישראלי. נפגשנו עם

אנשי מערכת הביטחון ואני חושב שהצו הזה מקדם אותנו במידה מסויימת למטרות שלנו.
צביה גרוס
אנחנו עושים הרבה זמן עבודה בנושא וגם ספציפית על מה שציין היושב ראש. במסגרת

זו נפגשנו עם היושב ראש ועם חבר הכנסת מיקי איתן ועם לא מעט תעשיות. אנחנו עושים

מעקב מאוד צנזוד על מה שנעשה בעולם והנושא הזה הוא על סדר היום בהרבה מדינות.

הגענו למסקנה שצריכים לעשות שינויים מסויימים. התלבטנו אם ללכת לשינוי בהיקף

מאוד גדול ויסודי, שהיה מצריך חקיקה ראשית, או ללכת למהלך ביניים ויכול להיות

שאחר אפשר יהיה להגיע גם לחקיקה ראשית. הלכנו במהלך ביניים ופעלנו בכיוון של

תיקון הצו הנוכחי.

הרבה שנים, כבר מאמצע שנות ה- 70, נושא ההצפנה בישראל הוא בפיקוח, כמו ברוב

מדינות העולם. הפיקוח הוא גם בתחום הרישוי של העיסוק עצמו וגם בתחום הרישוי של

היצוא. הגוף שאחראי על הנושא ועל הניהול שלו עד היום הוא חיל הקשר וגורמים

מקצועיים נוספים בצה"ל. לגבי ניהול הרישוי יש לנו כעת הצעת שינוי.
סא"ל אורן איתן
אני שייך לתיל הקשר, ראש מרכז צופן וביטחון.

אמצעי הצפנה מאפשר להסתיר מידע או לגרום שמידע יהיה בלתי מובן מפני צד שלישי

שלא רוצים שיהיה מעורב בתהליך או כאשר שומרים סוד בין שני צדדים שרק להם הוא

ידוע והם יכולים להצפין ולפענח.

הנושא של הצופן בשימוש צבאי היה מאז ומעולם וכמובן גם בצה"ל. הצופן משמש

מכפיל כוח מאוד משמעותי גם בצבא, ברמת התקשורת הטקטית, גם ברמת התקשורת

האסטרטגית של הצבא וגם בתקשורת הממלכתית-מדינית של מדינית ישראל. אנו מטפלים

בכל המישורים האלה.



ברור לכל שחוזק הצופן והבנפיט שהוא נותן, נותן לנו יכולת ומכפיל כות מאוד

משמעותי. מאז שנת 74/ שהוטל צו הפיקוח על מצרכים ושירותים, כל נושא הצופן במדינת

ישראל היה תחת פיקוח, מהסיבה שמערכת הביטחון ראתה בנושא הזה נושא מאוד רגיש,

נושא שהיה בו חשש מאוד גדול של בריחת ידע. היה חשש שהנושא לא מבוקר ולכן כל

הפעילות במדינת ישראל בתחום הזה היתה תחת צו אכרזת הפיקוח על עיסוק באמצעי

צופן.

חייבים להוסיף, שבתחום הזה, בניגוד לנושאים אחרים שיש בחם שיתופי פעולה בין

צבאות ובין מדינות, אין שיתוף פעולה. זה תחום שבו בל אחד לעצמו, כל מדינה שומרת את

הסודות האינטימיים האלה בסודי סודות, בקודש הקודשים, כי אף מדינה לא תספר מה

מנגנוני ההצפנה שלה ומה היכולת שלה בתחום ההצפנה ומצד שני מה היכולת בתחום

השמירה.

לכן כל תחום העיסוק נבנה בצה"ל במאמץ רב מאוד על בסיס נסיון, לימוד וטובי

האנשים שגייסנו לדבר הזה. נצבר ידע והיה חשש גדול מאוד שיתבדר ויגיע לידיים לא

רצויות. כאן היה המקום לפקח על כל הנושא של העיסוק. בשנים האחרונות המגמה בשוק

האזרחי היא שגם בשוק האזרחי יש הרבה דברים שצריך להגן עליהם, כמו אטרקציות

כלכליות, בנקים ואפילו צנעת הפרט וכדי. לכן השוק האזרחי מאוד מתעורר וחברות רבות

מאוד מתעסקות בתחום הזה.

לכן מצאנו לנכון לתקן מעט את החוק ולהתאים אותו לרוח הזמן ולעובדה שיותר חברות

מתעסקות בתחום, יותר אנשים בעלי ענין שומרים צופן ויודעים במה מדובר. לכן ראינו

מקום לעשות את השינוי. כמובן שכל המהלכים שלנו הם מצד אחד לתת לחברות את

היכולת להתמודד בשוק הבינלאומי על מוצרי הצופן, שוק ההצפנה והבטחת המידע, ומצד

שני לשמור על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל. -
היו"ר אמנון רובינשטיין
האם אנחנו מקבלים רק את האכרזה?
צביה גרוס
הקטע הפורמלי הוא לפי סעיף 4 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים שאומר שצריך

למסור הודעה לוועדת הכלכלה על התקנת האכרזה או שינויים בה. אחרת אנחנו בכלל לא

מודיעים לוועדת הכלכלה. לפי המתכונת של חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים קודם

מכריזים שמוצר הוא בר פיקוח ואז מתקינים את הצו.

כאשר נסביר את השינויים באכרזה נסביר גם את הצו, שבאופן פורמלי הוא לא על

שולחן הוועדה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אם כך הצו עצמו אינו על שולחננו, אלא רק האכרזה. בגלל זה הקטעים המהותיים

שהרשיון הכללי יותר רחב וכוי. האם הענין של ארצות נכנס לכאן?
אברהם יחזקאל
אם כך, מדוע בכלל אנחנו צריכים להיות צד לענין? אין לנו סטנדינג לענין עצמו.
צביה גרוס
בצד הפורמלי זה המצב, עד שלא יתוקן חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים.
אתי בנדלר
הצווים לא היו טעונים אישור ועדה מוועדות הכנסת, אלא שבעקבות תיקון חוק יסוד-.

הממשלה, בסעיף 48 (א), חקיקת משנה עונשית טעונה אישור ועדה מוועדות הכנסת.

לדוגמה, הצו על מוצרי תעבורה, שנדון בישיבה הקודמת, הוא בדיוק באותה מתכונת. היתח

אכתה, שהביאו לידיעתנו, וצו. הצו הובא לאישור הוועדה, בגלל שזה היה תקיקת משנה

עונשית. כאן קיים צו והתיקון לצו שנעשה עכשיו לא הוסיף עבירות פליליות על העבירות

שהיו קיימות ולכן זה לא טעון אישור ועדה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
האם זו הפרשנות המקובלת על היועץ המשפטי על הממשלה?
אריאלה קלעי
כן. אני יודעת שהממונה על חקיקת המשנה גם דיברה עם גב' בנדלר אתמול.
היו"ר אמנון רובינשטיין
מה השינויים בצו עצמו?
צביה גרוס
גם אם זה פורמלית ולא על שולחן הוועדה, אנחנו לא נציג רק את האכרזה, אלא גם את

השינויים עצמם. זהו שלב ביניים מבחינה זו שבעולם עדיין מסתובבות הרבה הצעות חוק

וגם אנחנו רוצים לעשות את זה בצעד מדורג, כדי שנראה איך הדברים מסתדרים.
הדברים העיקריים בתיקון הם
קבענו שאמצעים מסויימים יוגדרו כ"אמצעי חופשי".

אמצעי חופשי יהיה אותו מוצר, שכאשר הוא מגיע לרישוי לפי הקריטריונים שנקבעו על

ידי הגורמים המקצועיים, כמו דפדפן באינטרנט, הוא יקבל רשיון שמכונה רשיון כללי

ומכאן ואילו הוא לא צריר לחזור לרישוי, לא למכירה, לא לייצור וכעבור שלוש שנים אם

מתכוונים ליצר משהו נוסף מאותו סוג, צריך אז לחזור לרישוי.
אברהם יחזקאל
מי הגורם שצריך לקבל את הרישוי?
צביה גרוס
לפי המצב המשפטי היומ הרישוי נדרש גם ליצור, גם למכירה וגם לייצוא בעתיד. עד
היום היו שתי כתובות
אחת, חי"ק-קשר, ואחת לענייני ייצור סיב"ט. התעשיות התלוננו

שזה מאוד מכביד עליהם שהם צריכים לפנות לכמה כתובות ואחד השינויים בליברליזציה

הוא שביטלנו את הכתובת של סיב"ט ואיחדנו את הכל בכתובת אחת. כלומר, מגיעים רק

לכתובת אחת, איזרחנו את הכתובת ונותן הרשיון יהיה מנכ"ל משרד הביטחון.
סא"ל אורן איתן
מעבר לבקשת הרשיון, המשרד או אנחנו יכולים להגדיר "אמצעי חופשי", כמו הדפדפן

באינטרנט, שאני יכול להגדיר אותו מראש כאמצעי חופשי ולמנוע צורך בבקשת רשיון.
צביה גרוס
קביעת אמצעי תופשי ניתן גם אם זה כתוצאה מפניה של בעל רשיון. הצו גם קובע

שנותן הרשיון או הרשות המוסמבת יבולים להבריז על מוצרים במוצרים חופשיים.

מפרסמים את זה באופן רשמי ברשומות ואז פריטים מסויימים לא יצטרכו לקבל את הרשיון.

זהו שינוי מאוד מהותי.

שינוי מהותי נוסף הוא שהיה מצב לכאורה, שהרבה אנשים קנו, קיבלו רשיון או ייצרו

וקיבלו רשיון ואחר בו בתור מחזיק או בתור קונה הם היו עבריינים והיו צריבים רשיון.

לכן יש לנו פטור נוסף בסעיף 3א (2) שאומר: "רכישה, שימוש או אחקה של אמצעי הצפנה,

אם המכירה או ההעברה של אמצעי הצפנה לאותו אדם, נעשו לפי רשיון", בהמשך זה לא

טעון רשיון. גם העברה, שימוש או אחזקה של מוצר בר רשיון שכבר קיבל רשיון לא מצריך

רשיון בהמשך.

אלה שני הפטורים-. אתד לאמצעי חופשי ואחד של מוצר שקיבל רשיון.
אברהם יחזקאל
מה שלי מפריע הוא, שהולבת ומתפתחת תופעה, שבעיניי היא לא בריאה, של מוצרי

ביטחון, על הרבדים השונים שלהם. יש חבורה אקסקלוסיבית שמקבלת את הרישיון כדי

לסחור בהם, החל בדוגמאות נשק למיניהם וגמור בענין הזה שעכשיו אני נתקל בו, של

מוצרי הצפנה. השאלה שלי היא אם ברגע שאתם תשחררו מוצרים כאלה, יוכל כל מאן-

דהוא שיעמוד בקריטריונים מסויימים לסחור בהם או להעביר אותם. דבר זה צריך להיות

מעוגן בצורה כלשהי.

ידוע שיש כאלה שלוקחים מוצרי הצפנה ומשתמשים בהם לא בדיוק באישור שלכם.

כלומר, יש לכם גם בעיה של אכיפה בענין הזה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
כמה חברות כאלה יש?
סא"ל אורן איתן
כ- 130 חברות.
היו"ר אמנון רובינשטיין
זו תעשיה מאוד משגשגת בישראל ולישראל יש חלק בלתי יחסי בכל תעשיית ההצפנה

בעולם.
צביה גרוס
החברות האלה גם מצליחות בעולם ויש גם שיתוף פעולה עימן. החברות הביעו שביעות

רצון מהרפורמה הליברלית בעת האחרונה.

מלבד הנושא של "אמצעי חופשי" ופטור מיוזמתנו, יש דבר נוסף. עד היום הרשיון היה

לשנה מכסימום והיום באותו נושא של רשיון כללי של אמצעי חופשי, הרשיון יהיה

לתקופה בלתי מוגבלת, למעט במקרה שיוצרים שינויים ואז צריך לבוא אחרי שלוש שנים.
אברהם יחזקאל
מדוע לא תלכו ישר לחוק שהציע חבר הכנסת רובינשטיין.
היו"ר אמנון רובינשטיין
יש מו"מ על החוק.
אברהם יווזקאל
אולי אפשר להתנות לות זמנים כזה שבסופו של דבר יקתו את החוק שהוצע על ידי

היושב ראש. אם יש חוק שצריך לעשות סדר בענין מדוע לא לחוקק אותו.
היו"ר אמנון רובינשטיין
דבר בזה חייב שיהיה מוסדר בחוק.
צביה גרוס
מבחינה פורמלית אתה לא יבול להתנות שום דבר. אנחנו בשלב ביניים ובל הצעות

החוק שמסתובבות בעולם מדברות על עסקת חבילה בזו, שמצד אחד תהיה יותר

ליברליזציה, אך מצד שני מייצר הצפנה חייב לאפשר למימשל לקבל את המפתח, בדי

שתיהיה לו גישה לפענח.
היו"ר אמנון רובינשטיין
זה לא בבל העולם.
צביה גרוס
זה קיים בארצות הברית, באנגליה ועוד מדינות. בצרפת ממשיבים בפיקוח. ההנמקות חן

מאוד ביטחוניות, שבן יש מלחמה בטרור, מלחמה בסמים ועוד. לאמריקאים יש במה

דוגמאות של אירועי טרור שאירעו באחרונה והם טוענים שאילו היתה להם נגישות

לפיענוח הם יבלו למנוע את הפיגועים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
האם ארגוני הטרור משתמשמים באמצעי הצפנה?
צביה גרוס
הם משתמשים בתקשורת מוצפנת.
היו"ר אמנוו רובינשטיין
עניו המפתחות הוא ענין פרובלמטי. ענין המפתחות בעניינים מסויימים הוא חיוני

ובעניינים אחרים לא.
צביה גרוס
זו הסיבה שלא הרגשנו בשלים לחקיקה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
מה קורה עם הצעת החוק? לפי דעתי, דבר בזה לא יבול להישאר בחקיקת משנה.
צביה גרוס
ההערכה שלי שאנחנו צריכים לעבור תקופת ניסיון.
אכרהם יחזקאל
כמה זמן תארר תקופת הניסיון?
צביה גרוס
אנחנו מדברים על עוד שני סוגי רשיונות. ה"רשיון הכללי" הוא לכל סוגי העיסוק

באמצעי הצפנה. רשיון נוסף הוא "רשיון מוגבל" שהוא לכל סוגי העיסוקים ליעדים
בטוחים, כמו
בנקים, חברות ביטוח, מוסדות פיננסיים וגופים שאפשר לתת להם תעודת

משתמש סופי ואנו יודעים בוודאות שזה לא ילך לזדים ולרעים, שחוששים שהיכולות האלה

יהיו בידיהם. רק בהצפנות מאוד חזקות צריך רישיון מיוחד.
היו"ר אמנון רובינשטיין
בעצם הפיקוח המלא הוא להצפנה עמוקה.
צביה גרוס
כן. הקמנו ועדה מייעצת והעברנו את הסמכות לגורם אזרחי, כדי שהראייה תהיה גם

אזרחית וגם ביטחונית. כך אנחנו מגיעים לאיזון בין הדברים. בוועדה המייעצת יש נציג

ציבור ובדרך הזאת האימפוט הציבורי יכנס בתוך החלטות הוועדה.

לגבי הצעת החוק, אני מציעה שחברי הוועדה יתעמקו בצו ויראו שהוא נותן מענה לא

רע לעת הזו. לגבי שלב של חוק ראשי, שאנחנו תומכים בו, להערכתי צריך גם לעבור

תקופת נסיון וגם לראות איך מתייצבת התמונה הבינלאומית, כי יש גם מגמות של יצירת

משטר בינלאומי בנושא. מין משטר שמונע יצירה של הצפנת יתר ויש שרואים בזה משהו

ברמה של נשק השמדה המוני.
היו"ר אמנון רובינשטיין
העקרונות האלה דומים מאוד לעקרונות של החוק המוצע. יש דבר אחד או שניים שלא

דומים.

אני מציע שנרשום את זה לידיעתנו. יחד עם זה אני בהחלט תומך בהערה של חבר

הכנסת אבי יחזקאל, שבפתיחת המושב תודיעו לוועדה מתי תיתנו את האור הירוק להצעת

החוק הזו.
אברהם יוחקאל
מדוע שלא תקבע אתה את התאריך?
היו"ר אמנון רובינשטיין
זה נושא שצריך הסכמה.
סא"ל אורו איתו
יש פעילות בינלאומית בנושא. גם בתיקונים של הצו וגם ברוח הטיפול שלנו בבקשות,

אנחנו לא תלושים מהזירה הבינלאומית. אנחנו כל הזמן ניזונים ממה שקורה בשוק

האמריקאי ובשווקים אחרים במדינות אחרות.
היו"ר אמנוו רובינשטיין
אני יכול לקבוע שהישיבה הזו לא חסויה.
צביה גרוס
היתה הצגה של סא"ל אורן איתן שאולי צריכה להיות חסויה.
אתי בנדלר
האם יש בדברים הללו חומר חסוי, שימנע מציבור כלשהו שירצה לעיין בדברים הללו?

אפשר תוך 48 שעות מסיום הישיבה לקבוע שזה חסוי.
היו"ר אמנוו רובינשטייו
אני לא חושב שזה סודי. הנושא הזה היה בעיתונות ומופיע בצו הצופן עצמו. לכן

הישיבה לא חסויה.

אני מבקש מגב' גרוס שתעביר לשר הביטחון שחברי הוועדה חושבים שנושא כזה צריך

להיות מוסדר בחוק ראשי כמה שיותר מהר ולא בצו שלא מקבל אישור של אחת מוועדות

הכנסת.

אני מודה לכל המשתתפים, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15

קוד המקור של הנתונים