הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס י 326

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי. י"ט באב התשנ"ח (11 באוגוסט 1998). שעה 10:00

נכחו: חברי הוועדה: היו"ר אמנון רובינשטיין

צביה בלאן - הלשכה המשפטית, משרד התחבורה

גבי נאור, עו"ד - יועץ משפטי, משרד התחבורה

מלי סיטון, עו"ד - סגנית היועץ המשפטי, משרד התחבורה

שרית פרידמן - עוזרת שר התחבורה

מנחם זליחובסקי - סמנכ"ל מסופי גבול, רשות שדות התעופה

אבנר ירקוני - ראש מינהל התעופה האזרחית

בני רובין - ממונה יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

יפעת רווה - מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ישי יודקביץ, עו"ד - הלשכה המשפטית, משרד הבטחון

יואב אורן - עוזר לסמנכ"ל מסופי גבול, רשות שדות התעופה;

אתי בנדלר

לאה ורון

שלומית כהן

1, הצעת חוק הטיס (מניעת רעש וזיהום אוויר), התשנ"ח-1998.

2. תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס) (תיקון), התשנ"ח-1998.

3. תקנות רשות שדות התעופה (אגרות במסופי המעבר היבשתיים) (תיקון),

התשנ"ח-1998.



1. הצעת חוק הטיס (מניעת רעש וזיהום אוויר). התשנ"ח-1998

אני פותח את ישיבת הוועדה.

הנושא הראשון שעל סדר היום, הצעת הוק הטיס (מניעת רעש וזיהום אוויר). לאה

ורון תסביר בקצרה את ההיסטוריה של ההצעה הזאת ומה אנחנו מבקשים.

על חוק הטיס החילו דין רציפות עוד בכנסת ח-13. בכנסת ה-14 הוחלט לפצל את

חוק הטיס, וב-25 ביולי העלתה הוועדה למליאה את הצעת חוק הטיס (מניעת רעש

וזיהום אוויר), התשנ"ח-1998, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית.

לאחר שהועלתה הצעת החוק פנו ליושב ראש הוועדה ולחברי כנסת, בעיקר נציגי

ארגון הטייסים. הוועדה קיימה דיון נוסף לא על חוק הטיס, אלא על המשמעויות של

חוק הטיס. בשלב מסוים, גם בהמלצת משרדי הממשלה, הוחלט למשוך את חוק הטיס. מה

שצריך לעשות היום זה להביא בפני הוועדה את חבקשה למשוך את החלק השני של חוק

הטיס.

ההחלטה שלי היא להחזיר את ההצעה לוועדה לדיון ביחד עם הצעת החוק כולה,

ולבטל את ההחלטה לפרק את החוק ולהביא רק חלק אחד ממנו לקריאה שנייה ולקריאה

שלישית.

האם יש החלטת ממשלח על החזרה מקריאה שנייה ומקריאה שלישית?

לא. זו גם עמדת משרד התחבורה. יש בקשה של השר לאיכות הסביבה שהופנתה

במכתב אל שר המשפטים.

האם יש עמדה של ועדת שרים לחקיקה לכאן או לכאן?

עד כמה שידוע לי לא. בכל מקרה, עמדת משרד התחבורה, למרות הלבטים שיש לנו

בעקבות עמדת הטייסים, היא שזה כביכול יפגע בשיקול הדעת המקצועי שלהם תוך כדי

טיסה. חשבנו שנוכל למתן את עמדת הטייסים בכך שבצו בית משפט נעשה הבחנה גדולה

מאוד בין הקנס שיוטל על הטייס עצמו לבין הקנס שיוטל על החברה. אם הקנס על

הטייס יעמוד על סכום סמלי של כמה מאות שקלים, לגבי החברה זה יהיה פי עשרים.

באיזו מדינה יש ענישה פלילית של טייסים על עניינים מסוג זה?

לנו לא ידוע על ענישה פלילית. אנחנו יודעים שהשיטה פועלת באוסטרליה, אבל

לא ידוע לנו אם יש קנס או אם מאשימים בעבירה; פלילית את הטייסים. אנהנו בעקרון

לא מתנגדים שחוק הטיס כולו יעלה לדיון.

יפעת רווה;

ניסינו לבדוק מה קורה במדינות אהרות. נאמר לנו על ידי היועץ משפטי של

המשרד לאיכות הסביבה, שבארצות הברית הנושא הזה נפתר באמצעים ענייניים ולא

באמצעים משפטיים. קיבלנו מידע ממינהל התעופה האזרחי, שבקנדה אין ענישה פלילית

בנושא הספציפי של רעש.

איפה יש ענישה פלילית של אזרחים?

יפעת רווה;

לנו לא ידוע על מקום שיש בו ענישה פלילית.

עשינו בירור נוסף גם עם המשרד לאיכות הסביבה מבחינת כמות המקרים שיובאו

לדין, שזה דבר מאוד תשוב כשעושים חוק שהוא ספציפי לעניין. כי אם יש חוק כללי

של רעש ובתוכו מכניסים את הטייסים זה דבר אחד. אבל ברגע שעושים חוק ספציפי

לטייסים, היה חשוב לנו לקבל נתונים על כמה מדובר. דוקטור גלבר מהמשרד לאיכות

הסביבה אמר לי שמדובר על שניים-שלושה מקרים בחודש שמצדיקים אישום פלילי. אני

בספק אם שניים-שלושה מקרים בחודש זה מה שיוצר את בעיית הרעש בשדות התעופה.

היו"ר אמנון רובינשטיין;

אני מציע למשרדי הממשלה להזהר מאוד לפני שמציעים ליצור עוד עבירות

פליליות. בינתיים חלק גדול מהעבירות הפליליות רק כתובות בספר, דבר לא מופעל

בעניינן.

אני מבין שאין התנגדות לנושא הזה. קיבלנו את ההחלטה לחדש את הדיון, למשוך

את הצעת החוק מדיון בקריאה שנייה ובקריאה שלישית, על פי סעיף 124(א) לתקנון

הכנסת.



2. תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס) (תיקון). התשנ"ח-1998

הסעיף הבא הוא תקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס) (תיקון).

האם משמעות הדבר היא שחוק הטיס ידון כולו?

הוועדה צריכה להחליט על כך, כי אחרי שהחוק פוצל והחלק שנשאר עבר שוב

קריאה ראשונה, למעשה יש לנו היום כביכול שתי הצעות חוק. הוועדה תחליט אם לאחד

אותן או לא,

התיקון לתקנות הטיס (רשיונות לעובדי טיס), עניינו שני דברים. הדבר הראשון

הוא קביעת התנאים שמהווים את הכשירות לקבלת רשיון תדריכן מודיעין טיס. בתקנות

הקיימות כתוב בתקנה 286: "תקנה 257 ו=258 יחולו על המבקש רשיון תדריכן מודיעין

טיס בשינויים המחויבים לפי העניין".

בתקנה 257 אנחנו מבקשים שיהיה כתוב: "למעט תקנות משנה 3 ו-4", שהן לא

רלוונטיות לתדריכן. כלומר שתקנה 286 תהיה: "תקנה 257, למעט פסקאות 3 ו-4 ותקנה

258 יחולו על המבקש רשיון תדריכן מודיעין טיס".

כלומר, אתם מציעים להוריד את הבדיקות שלא רלוונטיות למצב, שהם סעיפים 3

ו-4. לי זה נשמע סביר.

הסעיף השני לתיקון הזה עניינו התוספת הראשונה לתקנות העיקריות, והיא

הטבלה שמונה את הבדיקות הרפואיות כבריאות אחת. עד גיל ארבעים ומעל גיל ארבעים

יש בדיקה של א.ק.ג. במאמץ. עמדתו של רופא מינהל התעופה האזרחית היא, שאין צורך

בבדיקת הא.ק.ג. במאמץ במניין תקופות של בדיקה ראשונה כל חמש שנים, בבדיקה

ראשונה כל שלוש שנים, בחלוקה של הגילים, אלא רק בהתקיים שני גורמי הסיכון

שמנויים בטבלה. לכן מוצע למחוק את הטור שהכותרת שלו "א.ק.ג. במאמץ" ולרשום רק

כוכבית במקומו, שתפנה להערה בשוליים, שהבדיקה התקופתית תהיה רק בקיומם של שני

גורמי סיכון .

האם יש בעניין זה חוות דעת רפואית?

זו עמדתו של רופא מינהל התעופה האזרחית.

האם יש חוות דעת רפואית עצמאית?

מעבר לרופא מינהל התעופה האזרחית, לא.

רופא מינהל התעופה הוא סמכות סטטוטורית בעניין הזח,

מדובר בחסכון קטן מאוד, נכון? בכמה בדיקות מדובר כאן?

בבדיקת א.ק.ג. מאמץ. לגבי סך בדיקות שנתיות אני לא יודעת, אבל כנראה שזה

פועל יוצא מהנסיון שנרכש במינהל התעופה האזרחי.

אתי בנדלר;

כל כמח זמן עושים בדיקה תקופתית? אתם כותבים בדברי ההסבר; "במידה ורופא

מינהל התעופה סבור כי נחוצה בדיקת א.ק.ג. במאמץ, רק בבדיקח התקופתית בהתקיים

גורמי סיכון כאמור". גורמי הסיכון מפורטים בטבלה.

חבדיקח חתקופתית חיא רק כשיש שני גורמי סיכון.

הבדיקה התקופתית היא כל חמש שנים, בדיקה ראשונה כל שלוש שנים. כעת זה

יחיח רק בקיומם של שני גורמי הסיכון, ולא בתקופה מסוימת. כלומר תהיה בדיקה

ראשונה כל שלוש שנים?

כל המלל בטור הזה יימחק, ובמקום שתי הפסקאות של המלל תבוא כוכבית, והיא

תפנה להערח הראשונה מתחת לטבלה שקובעת: "בדיקה תקופתית לנבדק בריא לכאורה, אם

נתקיימו בו שני גורמי סיכון לפחות מתוך הגורמים הבאים", והם מנויים.

האם ההסתדרות הרפואית לא שלחה מכתב?

היא לא שלחה מכתב, חיא גם לא שלהה נציג למרות שהם הוזמנו.

האם עוקבים אחר גורמי הסיכון האלה?

כן, את זרז עושה רופא מינהל התעופה.

אני מאשר את הדבר להתימה, בידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת.



3. תקנות רשות שרות התעופה (אגרות במסופי המעבר היבשתיים)

(תיקון). התשנ"ח-1998

הסעיף הבא, תקנות רשות שדות התעופה (אגרות במסופי המעבר היבשתיים). אני

מבבין שמדובר בעיקר בירדנים ובאנשי האו"ם.

נכון. ותיקון טעות שנפלה בתקנות בגלגול הקודם שלהן.

האם גביית האגרות האלה מוטלת על רשות שדות התעופה?

כן. התיקון המבוקש לתקנות רשות שדות התעופה (אגרות במסופי המעבר-

היבשתיים), הוא למעשה לתקן את תקנה 2 לתקנות, שקובעת את רשימת הפטורים מתשלום

האגרות במסופי המעבר, תוך הוספה של שני סעיפי משנה הדשים. מי שהוא פקיד של

סוכנות הסעד והתעסוקה לפליטים ושנכלל ברשימה שאישר משרד החוץ לצורך העניין

הזה. וסעיף נוסף הוא, הפטור לעוברים בטאבה, שבזמנו היה מוגבל. הפטור ימשיך

ויחול ללא הגבלת זמן.

ברשימת ה-V.I.P הירדנית נותרת אגרה נלעגת של 10.5 שקלים. זה נראה לי טרדה

וטרחה. אם פותרים מאגרות, צריך לפתור לגמרי. גבייה של אגרה כזאת עולה בוודאי

7-6 שקלים.

ההסכם במקור היה בשלחי שנת 1996, כאשר דובר על העברת 150 אח"מים מכל צד,

מאילת ומעקבח, ובו דובר על כך שגובה האגרה יהיה 3.5 דולר. לפי החשבון הזה

הגיעו ל-10.5 שקלים, וזה התיקון שאנחנו ביקשנו. בסיכום שהיה להם במאי השני;

סיכמו ללא ידיעתנו על 5 דולר, כך שכיום ההסכם החתום בין מדינת ישראל לירדן

מדבר על אגרה של 5 דולרים.

בשיחה שקיימתי בבוקר עם ראש מחלקת ירדן הוא הבהיר לי שאם יוחלט פה היום

על אגרה בסכום של 10.5 שקלים, קרי 3.5 דולר, הם עלולים להקלע לסיטואציה מאוד

מביכה מול הירדנים, שכן ההסכם מדבר על 5 דולרים.

מה עמדתכם?

לנו זה לא משנה אם זה יהיה 3.5 דולר או 5 דולר. אנחנו מעוניינים לעמוד

בהסכם ולמנוע את אי הנעימות הזאת מול הירדנים. לכן אנחנו מציעים או לשנות את

אם מורידים לירדנים את אגרת הכניסה לארץ, איזו אי נעימות יש כאן?

זו עמדתו של ראש מחלקת ירדן מהבוקר.

הבעיה היא. שאין כאן נציג של משרד החוץ.

אני מציעה שבשלב זה הוועדה תאשר את מה שהיא התבקשה לאשר, ואם אחר כך נגיע

להבנה שצריך לשנות את הסכום, נחזור לוועדה. אין לנו אישור ממשלה לסכום אחר.

לא נוכל לגבות 5 דולר לפי ההסכם.

אני מבין שהממשלה מציעה להוריד את הסכום. האם בכלל אין פטורים מהאגרה?

לא. מדובר על אגרה מופחתת, אין פטור לחלוטין.

ראש ממשלת ירדן או ראש ממשלת ישראל משלמים אגרה?

גם נושאי דרכון דיפלומטי לא משלמים. אבל בעקרון כל האנשים, גם בתפקיד,

שהם לא משלחת מוכרת או רשימה של משרד החוץ, משלמים את האגרה הרגילה. פה מדובר

על רשימה קבועה של 150 איש, שהוסכם מראש על הגורמים, כולל משרד החוץ. הבעיה

היחידה שהיתה, שסוכם על 3.5 דולר, ובשלב מסוים משרד החוץ סיכם עם הירדנים על 5

דולר. מה שהוועדה תחליט פה מקובל עלינו כמובן, אנחנו רק מעלים את הנושא מבחינת

הרגישות שלו.

מה המצב היום? כמה הם משלמים היום?

5 דולר.

ומשרד החוץ מציע להפחית?

משרד החוץ לא מציע להפחית. כל הנושא הזה התחיל רק בימים האחרונים, לכן אי

אפשר לומר אם יש תקלה או לא. לפני שבועיים נודע לנו על הסיכום בדבר 5 דולר. יש

פה מצב שמצד אחד משרד החוץ סיכם עם ירדן על 5 דולר, ומצד שני יש החלטה של 3.5

דולר. מה שהוועדה תחליט מקובל עלינו.

אם רוצים להקל על ה-P.I.V הירדנים ועל ה-P.I.V הישראליים, זו הצעת

הממשלה. אני לא יודע אם זה נעשה על בסיס של הדדיות או לא. אני מבין שראש מחלקת

ירדן במשרד החוץ מבקש לשוחח עם עוזריו, ואולי נדחה את זה. אני לא רוצה לאשר

אגרה של 3.5 דולר ואחר כך לחזור ולאשר אגרה אחרת.

כמה משלם אזרח רגיל?

15 דולר.

את זה גם כן קבע משרד החוץ בסיכום עם ירדן?

לא, זו אגרה שנגבית בכל המעברים הבין-לאומיים בינינו לבין שכנותינו, כולל

מצרים.

למעט אזור טאבה.

מי שיוצא לסיני משלם את המחיר. האגרה בירדן שווה לאגרה במצרים.

הדרישה לא מובנת לי. אם הממשלה קובעת אגרה של 3.5 דולר, מדוע להעלות ל-5

דולר?

הבקשה של משרד החוץ היא להשאיר את האגרה בסכום של 5 דולר. הטענה היא

שהירדנים לא שמעו על סכום של 3.5 דולר.

צריך לאשר את 3.5 הדולרים, כך שבשקלים זה יהיה סכום עגול.

האגרות שלנו הן בדרך כלל לפי דולרים, ואחת לרבעון זה מוכפל בשער הדולר

הקיים בשוק. אם הוחלט על 5 דולר, זה יתעדכן אחת לרבעון.

מה הסכום שצריך להופיע בתקנות?

אנחנו זקוקים לסכום בשקלים חדשים שיופיע בתקנות. אין לנו דולרים בתקנות.

י ואב אורן;

הסכום בשקלים שצריך להופיע הוא 15 שקלים, לפי שער שלפיו דולר שווה שלושה

שקלים, כפי שמופיע בכל התקנות. הסכום בשקלים הוא תמיד במכפלות של שלוש, והוא

מתעדכן לפי שער הדולר הקבוע אחת לרבעון.

לגבי המעבר לטאבה, תקנה גי בפיסקה 2 קובעת: "הוראת תקנת משנה א(2) לא

תחול על נוסע היוצא למסוף המעבר היבשתי בטאבה אל איזור טאבה בלבד ואשר אינו

ממשיך מאיזור טאבה לאיזור אחר במצרים".

פיסקה 3, שאותה אתם מבקשים לבטל, אומרת: "אורכה של הוראת תקנת משנה זה עד

יום 31 במרץ 1997". אבל משהגיע ה-1 באפריל 1997, לכל תקנת המשנה הזאת כבר לא

היה תוקף, ואי אפשר להחיות את ההוראה הזאת על ידי כך שמוחקים את הפסקה. למיטב

הבנתי צריכים להתקין את כל תקנת המשנה הזאת מחדש, לפי חוק הפרשנות. זאת אומרת

שצריכים במקום מה שהצעתם שיופיע ג 1 ו-2.

זה לא בוצע בגלל משך הזמן שזה המתין לדיונים.

נקבל החלטה חדשה, שאנחנו מאשרים התקנת תקנות חדשות בשינויים שהוצעו על

ידי משרד התחבורה.

אנחנו נאשר גם את תקנות רשות שדות התעופה (אגרות במסופי המעבר היבשתיים)

(תיקון), התשנ"ח-1998, בכפוף לתיקון שבסעיף 1(4) (ה) ייאמר: "ישלם אגרה מופוחתת

של 15 שקלים חדשים. ותחילת תקנות אלה ב-1 בחודש שלאחר פרסומן".

אני מציעה שהוועדה תאפשר למשרד התחבורה, אם משרד המשפטים יאשר את התקנה

שמתייחסת לאגרת המעבר בטאבה, לתת לה תוקף רטרואקטיבי מה-1 באפריל 1998, משום

שבפועל לא גבו אגורה.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:25.