ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 10/08/1998

צו הפיקוח על מצרכים ושירותים וייצור חלב) (תיקון), התשנ"ח-1998; תקנות מחלות בעלי חיים (הזרמה מלאכותית בצאן), התשנ"ח-1997

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול נוסי 324

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שני, י"ח באב התשנ"ח(10 באוגוסס 1998). שעה 10:00
נכחו: חברי הוועדה
אמנון רובינשטיין - היו''ר
מוזמנים
דליה הראל - משרד החקלאות, משנה למנכ"ל

עו"ד שלומ ברלנד - משרד החקלאות, יועמ"ש

עו"ד מיכל סגן-בהן - משרד החקלאות, לשכה משפטית

פרופ' ארנון שמשוני - משרד החקלאות, מנהל השירותימ הווטרינריים

גולן תקק - משרד האוצר, רפרנט לחקלאות

אבשלום דולב - מועצת החלב, מנכ''ל

זיו מטלון - מועצת החלב, סמנכ"ל

עו"ד צבי פומרוק - מועצת החלב, יועמ"ש

צבי מרום - העובד הציוני, מזכ''ל

ירון סלומון - האיתוד החקלאי

עזריאל צדוק - חנועת משקי הפועל המזרחי

ישראל ביטנר - חק''מ, ועדת המשק

יוסי מלול - התאחדות מגדלי הבקר, מזכיר

דן נאמן - אגודת הנוקדים

מלקום טוביאס - מכוני הזרעה, בעל תחנה

ד"ר יהודה עפרון - הסתדרות הרופאים הווטרינריימ

אריאלה רבדל-נדקוב - המועצה לצרכנות, מנכ"ל
מנהלת הוועדה
לאה ורון
יועצת משפטית
אתי בנדלר
קצרנית
אסתר מימון
סדר היום
א. צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור חלב) (תיקון), התשנ''ח-1998

ב. תקנות מחלות בעלי היימ (הזרעה מלאכותית בצאן), התשנ"ח-1997



א. צו הפיקוח על מצרכים ושירותים וייצור תלב) (תיקוו), התשנ"ח-1998
היו"ר אמנוו רובינשטיין
אני פותת את ישיבת ועדת הכלבלה. הנושא הראשון שלנו הוא צו הפיקוח על מצרכים

ושירותים (ייצור התלב). מי מעלה את זה מסעם משרד החקלאות?
שלום ברלנד
אנתנו היגשנו לוועדה תיקון לצו הפיקות על מצרכים ושירותים (ייצור חלב) (תיקון).

הצו בעיקרו מסדיר את כל הנושא של מכסות הייצוא. ענף החלב הוא ענף מתוכנן, כאשר

ההיקף הארצי של הייצור נקבע לפי תוק תיקון משק התלב, ותלוקת המכסות מוסדרת בצו.

תוך בדיקת כל הנושא בתקופה האחרונה הנהלת המשרד הגיעה לכלל מסקנה, שיהיה

ראוי לאפשר התאגדות של שותפויות, אם זו התאגדות של אגודות שיתופיות, בדרך-כלל

מדובר ביצרנים שהם אגודות של קיבוצים, או במסגרת המשק המשפתתי, כאשר היצרנים הם

פרטים כאלה או אתרים, או שיכולות להיות גמ אגודות של מספר יצרנים - התאגדות - והם

פועלים במסגרת של אגודה שיתופית.

ההגבלה שאנתנו מבקשים, שותפות שלא תעלה על שלושה, וזה מטעמים של היקף ייצור,

כי גם המשקים האלה מרכזים כושר ייצור לא מבוטל, ועל כך אפשר יהיה לקבל הבהרות

נוספות, אמ נידרש, מהמשנה למנכ''ל שנמצאת איתנו פה, גברת דליה הראל. אנתנו גם

מבקשים שבסיטואציה מסוימת יהיו מאותו יישוב.

התיקון הזה בעיקרו נובע מכו שבצו המקורי יש ההגבלה, שייצור התלכ צריך להיות

באותו משק. הגענו למסקנה שאנתנו צריכים לבקש תיקון. אנתנו סבורים שגם מהטעם של

תופש העיסוק יש פה הרתבה של היכולת ליצור אגודות גדולות יותר, כך שזה גם מתיישב עם

העיקרון של תופש העיסוק. הצו גם עבר את בדיקת משרד המשפטים וקיבל את אישורו.
היו"ר אמנוו רובינשטיין
איו זה קשור לעניין התשיפה?
שלום ברלנד
זה קשור במידה מסוימת גם לעניין התשיפה, כדי לאפשר תתרות טובה יותר בייצור

הישראלי. גם ענף התלב נחשף באופן הדרגתי לייבוא של גלידות ולייבוא של מוצרים אתרים
היו"ר אמנון רובינשטיין
גבינות קשות.
שלום ברלנד
נכון, זאת היתה ההתתלה. והיום יש בהתלט גם כניסה די מסיבית של גלידות, וזה

משפיע על משק התלב.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מבין שיש הגבלה על השותפות, אבל מה המשמעות לעניין של מספר שלושה? הרי

שלושה יכול להיות שטת קטן של אתוז ושלושה יכול להיות 30%. נדמה לי, שההגבלה מבתינת

שמירת התתרות בישראל צריכה להיות על נתת שוק ולא על מספר השותפויות.
אבשלום דולב
הנושא של שותפויות. קודם כל, יש הפרדה בין שני המגזרים. היום, יתידת משק של

המשק המשפתתי, סדר הגודל של יצרן, הוא בין 350 ל-400,000 ליטר, כאשר אנתנו מאפשרים

לגדול עד 600,000 ליטר ליחידה. זאת אומרת, אם אנחנו מדברים על שותפויות במשק

המשפתתי, אנתנו מדברים על רפת שתהיה עד גודל של 1,8 מיליון ליטר, זאת רפת מאוד

גדולה יחסית למשק המשפתתי. להערכתנו, בהתאגדות עד סדר גודל כזה יש יכולת כלכלית

טובה להתמודד עם מה שתיארת.



יש לנו בהחלט בעיה כאשר מקימים רפת בסדר גודל כזה בתור היישובימ עצמם. במשק

המשפתתי הרפת נמצאת בחלקות א', ליד בתי התושבים, רפת בסדר גודל של 1,8 מיליון ליטר,

זו רפת מאוד גדולה, שכבר בגודל הזה היא עשויה להיות מטרד איכות סביבה מאוד בעייתי

בתוך המשק המשפחתי.

נוסף לכך, איננו פוסלים התאגדות גדולה יותר משלושה, אבל אז אנחנו אומרים, שהם

יעברו לקטיגוריה של אגודה שיתופית. זאת אומרת, פה אנחנו מדברים על שלושה שותפים,

ואז השותפות נראית לנו הרבה יותר מסוכנת מבתינה כלכלית במובן הזה שמחר הס יכוליס

להתפרק, ויורדות כל השקעות השותפות לטמיון.

לכן, בעיקרון, מעל שלושה יכולים להפוך לאגודה, ועד שלושה אנחנו מציעים שהם יהיו

במסגרת שותפות.
היו"ר אמנון רובינשמיין
בקיבוצים שלושה זה יכול להיות הרבה יותר גדול.
אבשלום דולב
שלושה זה מגיע עד 10 מיליון ליטר, ובסדר גודל הגדול, 18 מיליון ליטר. מכיוון שבסך

הכל המגזר הזה היום מייצא כ-650 מיליון ליטר, תלק ממטרות התכנון או מהתכלית הראויה

של התכנון, זה פיזור הייצור בארץ, בפריפריות ובכלל באזורי הארץ השונים. כמובן, שאס

נגיע לרפתות של 18 מיליון ליטר, מספר הרפתות בארץ מאוד יירד. ואנחנו רואים, בעניין הזה

של פיזור הרפתות ופיזור הייצור על פני כל הארץ, חלק ממדיניות המשרד וגם מדיניות

המועצה, במובן הזה שסביב הרפת מתפתחת תעסוקה חקלאית נוספת כמו שימושים במים,

שימושים בחציר ובכל ההזנה של הרפת. לכן, סדר גודל של שלושה נקבע כסדר גודל שיש בו

מיצוי מלא של ההתייעלות מחד, ומאידך, יש בו ביטוי נכון לפיזור הייצור על פני כל הארץ

מבחינת ההיבט התכנוני של הענף.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני בכל זאת מתקשה להבין למה אין כאן תקרה. כעניין של מדיניות קבעתם ליצרן איזו

תקרה, גס לשותפויות וגס לאגודות השיתופיות, שאתם לא רוצים שרפת אחת תהיה יותר

מאיקם אחוזים?
אבשלום דולב
כן.
היו"ר אמנון רובינשטיין
למה זה לא מופיע?
אבשלום דולב
זה בא לידי ביטוי במספר היצרנים בעצם.
דליה הראל
היום, בעצס, אנחנו מקדמיס את הנושא של ניוד מכסות, זאת אומרת, מסחור מכסות.

במסחור מכסות קבענו תקרה מקסימלית לאפשרות למישהו לרכוש מכסה. במשק המשפחתי,

בשלב הזה, עד 600,000 ליטר הוא יכול לרכוש, זאת אומרת, הוא יכול לגדול עד ל-600,000

ליטר, במשק השיתופי - עד 6 מיליון ליטר. על ידי כך שאנחנו קובעים גם את מספר

השותפים, בעצס התקרה המקסימלית למשק השיתופי יכולה להיות 18 מיליון ליטר, אנחנו

מניחים שזה יהיה פחות, ולגבי המשק המשפחתי התקרה המקסימלית יכולה להיות 1,8 מיליון

ליטר. בצורה הזאת בעצס ענינו על השאלה. בניוד מכסות אנתנו גם קובעים תקרה מקסימלית

לרפת.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אתם לא חוששים שכאן צירוף של שלושה יכול להיות מעבר למכסה?
דליה הראל
לא.
היו"ר אמנון רובינשטיין
מתי נגמר תהליך החשי9ה למוצרי תלב?
דליה הראל
תוך חמש שנים מגיעים לרמה של מכם שדי מסכן את הנושא של ייצור הגבינות. המכס

יהיה בסדר גודל, אומנם זה נשמע גבוה.50%.
היו"ר אמנוו רובינשטייו
זה גבוה מאוד. 50% זה מסכן?
דליה הראל
זה מסכן, כי מסתבר שאפשר לייבא גבינות. הרי היום ייצוא גבינות מסובסד על-ידי

השוק המשותף, ויש להם התחייבות כאילו להוריד את רמת הסובסידיות, אבל אני לא יודעת

אם תוך חמש שנים הם יורידו אותה לרמה של אפם, ועשינו חשביו שב-50% בהחלט, גם בגלל

איכות הגבינות והמוניטין, יש פה איזה אתגר לגבי התעשייה המקומית.

חוץ מזה, בהסכם שיש בין משרד האוצר למשרד החקלאות יש איזה קצב מסוים של

פתיחה לייבוא הזה, ובמידה והקצב הזה לא יתממש, אז בעצם ישקלו את הורדת המכס שנית.
היו"ר אמנוו רובינשטייו
ייתכן ומידת הריכוזיות שאתם מציעים כאן לא תענה על הסכנה הזאת למשק החלב

הישראלי?
דליה הראל
היום, הרפת הממוצעת, כפי שאבשלום דולב אמר, היא בערך 400,000 ליטר, ואנחנו

נגדיל אותה ל-600,000 ליטר, יכול להיות בעצם שבמהלך ניוד המכסות נחליט על הגדלה

יותר גבוהה, אפילו ל-800,000 ליטר. בעצם, המשמעוח היא הורדת מספר היצרנים

המשפחתיים לחצי. כלומר, מ-1,200 רפתות ל-600 רפתות, או מ-1,400 ל-700. אנתנו חושבים

שזה מהלך מאוד דרסטי. אנחנו מדברים על רפורמה שתתבצע תוך כמה שנים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
מי מבקש את רשות הדיבור להגיב על ההצעה הזאת? מי שמסכים עם הצו, אני מציע

שיוותר על רשות הדיבור.
אריאלה רבדל-נדקוב
איך זה מסתדר עם העניין של מי שמחויבים למכור את החלב שלהם? מי מרכז את מכירת

החלב של הרפתות לגורם שמשווק בסופו של דבר את החלב ומוצריו לצרכניס? לפי מידע

שהגיע לידינו יש איזו מחויבות למכור את הרוב הגדול, או אחוז מאוד ניכר, לתנובה, ותנובה

היא זו שמספקת ליצרנים את החלב. אני רוצה, אם אפשר בהזדמנות זאת, להבהיר את הנקודה

הזאת.
דליה הראל
אין מחויבות כזאת. כל יצרן יכול כל שנה להתקשר עם משווק אחר. למעשה, גם תנובה

בעצמה רוצה להתנער מכל הנושא הזה. היא תגיעה למסקנה בהנהלה החדשה, שבעצם זה

בשבילה נטל ולא נכס. אומנם בעבר באמת עד 15%מקליטת החלב היה מועבר למחלבות
אחרות, היום היא אומרת
תתקשרו אתם ישירות עם היצרנים. הבעיה היא שהיצרנים עצמם,

מכל מיני שיקולים, בעיקר שיקולים של הבעלות על תנובה בעתיד, לא רוצים בעצם להתנתק

מתנובה, ואז ישנה התופעה הזאת שתנובה, על הנייר, קולטת את התלב, ומעבירה אותו

למחלבות אחרות. אבל למעשה זה רצון היצרנים, אין פה שום מחויבות ושום כפייה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
הטענה נשמעת, לפחות בעיתונות, אני לא יודע אמ היא צודקת או לא, שבשיווק התלב

איו תחרות מספקת.
דליה הראל
יש היום תחרות אדירה, אתה יכול לראות את זה גמ בפרסום, גם במחירים. זאת הסיבה

למעשה שהחלטנו להוריד את הפיקוח על 50% ממוצרי החלב, כי היינו בטוחים שבעצם תהיה

תחרות, ואנחנו רואים את זה גם בפועל.
היויר אמנוו רובינשטיין
יש מישהו שמתנגד לצו? הצו מאושר.

ב. תקנות מחלות בעלי חיים (הזרמה מלאכותית בצאן). התשנ"ח-1997
היו"ר אמנוו רובינשטיין
הנושא הבא הוא תקנות מחלות בעלי-חיים (הזרעה מלאכותית בצאן). אני מבין שהגיע

נוסח חדש ממשרד החקלאות, חתום על-ידי השר.
מיכל סגן-כהן
הנוסח החדש לא חתום על-ידי השר.
היו"ר אמנוו רובינשטיין
אושר על-ידי השר?
מיכל סגו-כהו
מנהל השירותים הווטרינריים הוא נציגו של השר. הוא למעשה קובע את כל ההוראות.
ארנון שמשוני
זה על דעת המשרד.
היויר אמנוו רובינשטיין
מי מציג את התקנות?
ארנון שמשוני
אני אציג. הזרעה מלאכותית בבעלי-חייס היא נושא שיש לו היבטים, הן משקיים, הן

גנטיים והן וטרנריים. בהיבט הגנטי, הנושא איפשר, למשל במחקר, את אותן תנובות החלב

שעליהם דיברנו בקטע הקודס, שהגיעו לתנובות של כ-10,000 ליטר לפרה בישראל, וזה נעשה

על-ידי הקיום של ספר עדר. של מעקב מתמיד ושל הזרעה מלאכותית בבקר. בארץ יש שתי

תחנות להזרעה מלאכותית בבקר. בעבר היו יותר. עליהן יש פיקוח. כדי שהן מההיבט הגנטי

והן מההיבט הווטרינרי. לא תופצנה מחלות.

השימוש בזירמה ממקור אחד בהרבה משקיס הוא דבר שיש בו סיכון. כי ברגע שמחלה

מידבקת עוברת, זה יכול להיות מופץ למעשה בכל המקומות בארץ שבהם משתמשים בזירמה.

למשל, בבקר. ל-1,500 משקי בקר. כך עברו מחלות בבקר.

בצאן. בארץ. החלו להשתמש בהזרעה מלאכותית לפני שנים לא רבות. למעשה. עד

עכשיו הנושא איננו מוסדר מההיבט החוקי. כיום ישנה תברה אחת, שבה באופן פרטי מרכזים

את האילים. והאילים מפיקים את הזירמה. ואת הזירמה האת מזריעים במקומות שונים בארץ,

בדרך-כלל תקופה קצרה אתרי הפקתה. יש גם אפשרות תיאורטית, ויותר מאשר תיאורטית,

להקפיא את הזירמה ולהשתמש בה במועדים מאוחרים יותר.



התקנות, שאנחנו מדברים עליהן כרגע, אינן עוסקות, בניגוד לבקר, בהיבט הגנטי, הן גם

אינו נובעות מחוק ההשבחה. יש בעיה בנושא הזה בצאן, איו ספר עדר מסודר, לכן לא ניחן

לבקר את הנושא הזה, והו מחמקדוח בנושא הווטרינרי בלבד, כלומר, במניעת הפצתן של

מחלות מידבקות. המחלוח המידבקות האלה, דרך אגב, אינו רק מחלות שמסכנות את הצאו,

אלא גס מסוכנות לבני-אדם, כמו הברוצולוזיס, שהיא אחת המחלות הידועות ביותר. זה

הרקע.
היו"ר אמנוו רובינשטיין
כלומר, אתם לוקחיס את הפרק של הצד הווטרינרי של ההזרעה בבקר ומחיליס אותו על

צאן.
ארנון שמשוני
אנחנו לא נצמדיס אליו במדויק, כיווו שזה לא בקר, ובצאו ההחזקה היא קצת שונה וכן

הלאה, אבל בעיקרון אנחנו מתמקדים בהיבט המוגבל. לכן התקנה הזאת מסתמכת בעיקר על

מחלות בעלי חייס, תקנה שנועדה למנוע את הפצתו של מחלות בבעלי חיים, ולהסדיר את

ביעורן.
היו"ר אמנון רובינשטיין
יש נציגים, לא של הממשלה, שיש להם הערות? בבקשה.
יהודה עפרון
באתי כנציג הסתדרות העובדיס הווטרינריס. רציתי לשאול, האם איו טעם, כאשר

מתקינים תקנות בנושא הזה, לכוון גם לנושא שאולי יתפתח, של הייצוא, ולתאם את זה עם

התקנות של השוק המשותף, להכניס כמה סעיפים שיתאימו את התקנות האלה גם לנושא של

הייצוא?
היו"ר אמנון רובינשטיין
מה ההבדלים הגדולים?
יהודה עפרון
קראתי תקנות של ארצות אירופה, ואני מתאר לעצמי שיש איזה שהוא פן שעוסק בנושא

הזה, של איסוף עוברים מופרים או של זירמה, שהטיפול בהם מיוחד, ולא רק בנושא של

הבראה.
היויר אמנון רובינשטיין
יש לנו ייצוא של צאן לאירופה?
ארנון שמשוני
בתקופה האחרונה ממש לא, יש ייצוא של צאן לארצות אחרות.
היו"ר אמנוו רובינשטיין
אירופה היא פרפקציוניסטית בנושא הזה.
ארנון שמשוני
אנחנו עומדיס ברמה וטרינרית טובה, אבל נמצאים באזור שלא מאפשר לנו לייצא

לאירופה, בגלל המציאות של מחלת הפה והטלפיים באזור.
היויר אמנון רובינשטיין
לא עשו חריג לגבי ישראל?
ארנון שמשוני
הם לא יכולים לעשות חריג, מכיוון שאנחנו לא יכולים להפסיק את החיסון כנגד

המחלה, ועצם השימוש בתרכיב מכנים אותנו לרשימה אפורה או כמעט שחורה.
היו"ר אמנון רובינשמיין
כאן יש טענה צודקת באופן עקרוני, שבכלל, כל דבר שאפשר להתאים אותו לדירקטיבות

של בריסל מקל עלינו לעתיד לבוא.
ארנון שמשוני
זה נכון, וזה גם נעשה. התקנות האלה נעשו בהחלט תור שימוש בתקנות אירופאיות.

להיפר, הבעיה שלנו היא שהנוקדים חוששים, שאנחנו לא נאפשר להם להפעיל אח הנושא

בארץ, והיינו צריכים למצוא באיזה מקום פשרה מסוימת. זאת גם הסיבה, שהתקנות שהיום

הבאנו לכאן, אינן חתקנות המקוריות. הסיבה היא דווקא פנייתם של הנוקדים, בשל החמרת

היתר, לדעתם, בתקנות הקודמות, בגירסה הקודמת.
מלקום טוביאס
אני בעל מכון הזרעה פרטי. רציתי להתייחס למה שד"ר עפרון אמר. בדרך-כלל,

כשרוצים להזמין עוברים מחוץ-לארץ, אז השירותים הווטרינריים של כל מדינה המזמינה

קובעים תקנות שאנחנו צריכים לעמוד בהן. ואז אין כל כר טעם לקבוע תקנות לייצוא כאשר

כל מדינה דורשת דרישות שונות ומשונות.
היו"ר אמנון רובינשטיין
לא ידעתי שהעילה לאיסור לייצוא בקר זה העניין של החיסון נגד מחלת הפה והטלפיים.

זה סיפור אמיתי או תירוץ אירופאי?
ארנון שמשוני
יש בזה היבט מקצועי שאפשר להבין אותו. הם טוענים שאם אתה משתמש בתרכיב, מימן

שיש לר סיבה להשתמש בתרכיב. הם אסרו, החל משנת 1990 בכל אירופה, לרבות בארץ כמו

יוון. שמידי פעם נתקלת בהתפרצות שבאה מתורכיה, לחסן. באותו רגע שהם נטלו על עצמם

את האיסור הזה, אפשר לומר שיש להם ההצדקה, לפחות הפורמלית, לאסור ייבוא מאלה שכן

מחסנים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
במדינות אחרות של הים-החיכון אין מחלה כזאת, בסיציליה, למשל?
ארנוו שמשוני
לא. מחלת הפה והטלפיים, שתי הארצות האחרונות שנפגעו ממנה בקהילייה האירופאית

היו יוון ואיטליה. הזן שהיה באיטליה לפני ארבע שנים, הוא בדיוק הזן שישנו באן באזור

שלנו, אף אחד לא טען שזה בא מישראל. ישראל היא המדינה היחידה באזור שיש לה מערכת

שיודעת מה קורה באזור, לכן הם יודעים שזה אותו הזן שישנו באזור שלנו. אבל, בעיקרון,

אנחנו נמצאים ברשימה השחורה לגבי אירופה, לגבי הרבה ארצות, לא כר לגבי ארצות

באפריקה, באטיח ובאחרות, אבל ייצאנו אפילו זירמה להולנד עד שנת .1990 אבל מאותו רגע

שהולנד פסקה מלחסן, ועשו המוניזציה של התקנה האירופאית בנושא הזה, אנחנו לא יכולים

לייצא לאירופה.
אתי בנדלר
מכל מקום, התקנות האלה, בגירסה החדשה שלהן מהבוקר, אם אפנה את תשומת ליבר

לתקנה 3 בתקנות, בנוסח הקודם היה: ''לא ישווק, לא ימסור, לא יעביר ולא יפיץ אדם זירמת

צאן" וגומר, ובנוסח החדש הוסיפו את המלח 'בישראל''. זאת אומרת, שכל התחולה של

התקנות האלה היא רק בישראל. על פני הדברים אפשר לייצא - - -
היו"ר אמנון רובינשטיין
לשטחים.
אתי בנדלר
לא רק לשטחים, אפשר לייצא גם זירמת צאן, אס יסכימו האירופאים לקבל את זח,

לאירופה, בלי שיעמדו בהוראות התקנות.
ארנון שמשוני
כדי שלא נמנע ייצוא זירמת צאן לארצות שמקלות בדרישות הכנסנו את הסעיף הזה.

היצרן, שדיבר לפני כמה דקות, העלה את הנושא הזה, ובצדק, הוא אומר: אם באה הודו

ואומרת, אני מוכנה לקנות זירמת צאן בישראל, שאפשר להפיק אותה באחד המשקים בארץ,

ולאו דווקא בתתנה ממשלתית, אנתנו לא רוצים למנוע את האפשרות הזאת. לכן הכנסנו את

התוספת הזאת.
היו"ר אמנון רובינשטיין
יש הערה נוספת?
אתי בנדלר
אתה רוצה לקרוא או שאתה רוצה רק לשמוע הערות, בהנחה שכולם קראו?
היויר אמנון רובינשטיין
רק הערות, בהנחה שכולנו קראנו את התקנות האלה.
אתי בנדלר
נפלה טעות כתיב בסעיף ההסמכה, צריך להיות סעיף 2(ב) לחוק העונשין, ולא סעיף

1(ב).

דבר שני, שאלתי את מיכל סגן-כהן, אם היא מתייחמת לתקנות 29: 'תחילתן של תקנות

אלה 18 חודשים מיום פרסומן'', ואחר-כר יש הוראת מעבר, ו-30: "על אף האמור בתקנות אלה

רשאי המנהל לתת היתר הפעלה למכון הזרעה שפעל לפני יום פרסומן של תקנות אלה,

בתנאים שיקבע בהיתר, ובלבד שהוגשה לו בקשה להיתר הפעלה כאמור תור ששים ימים מיום

פרסום תקנות אלה; תוקף היתר הפעלה כאמור יהיה עד יום התחילה.'' עכשיו מתעוררת אצלי

שאלה נוספת על השאלה ששאלתי אותך. כיום, אין צורך בהיתר, תחילתן של התקנות בעוד

שנה וחצי. אומרים שמי שפעל במועד כלשהו בעבר, ניתנת לו תקופה נוספת להגיש בקשה

להיתר לפי תקנות אלה. הבקשה להיתר, לדעתי, צריכה להיות תוך ששים ימים מיום תחילתן

של התקנות, ולא מיום פרסומן, משום שמיום פרסומן, אין לזה משמעות, כי התקנות עדיין לא

בתוקף. זו הערה נוספת, שעליתי עליה עכשיו תוך כדי קריאה.

דבר שלישי, כיוון שתחילתן של התקנות יהיה רק בעוד שנה וחצי, וזו השאלה ששאלתי

את מיכל סגן-כהן הבוקר, מה יקרה עם מכון שהוקם בתקופה שבין פרסומן של התקנות ועד

ליום תחילתן? לגבי אלה אין שום הוראת מעבר.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני הבנתי שכאן רוצים לתת היתר גם כשאין איסור. זאת אומרת, מין מכון תקנים כזה,

שאדם שמגיש את הבקשה תוך זמן מסוים לאחר פרסום התקנות, אפשר לתת לו היתר, אז הוא

אומר: יש לי היתר. זה לא במישור המשפט הפלילי, אלא - - -
אתי בנדלר
לא, זה בפירוש במישור המשפט הפלילי, שאם לא כן התקנות לא היו מובאות לאישור

ועדת הכלכלה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני מתכוון שרק לגבי סעיף 30, הכוונה היא שאפשר לתת היתר עוד לפני כניסת התקנות

לתוקף.
אתי בנדלר
אני לא חושבת שאפשר לתת היתר, אם התקנות הו לא בתוקפן. אז מה המשמעות שניתן

היתר? מכוח מה נותנים היתר?
מיכל סגן-כהן
ההיתר הוא בעצם היתר הפעלה. התקנות האלה מדברות על מבנים ומדברות על הבלל.

יבול מאוד להיות שמי שמייצר זירמה יצטרך להראות שהוא עומד בתנאינו מחמירים, הוא יובל
לבוא ולהגיד
במדינת ישראל עדיין לא נבנסו לתוקף התקנות, אבל אני קיבלתי היתר הפעלה,

במשמעותו בתקנות, לא מפני שאני בפיקות והבנסתי את האילים לאיליה - - -
היו"ר אמנון רובינשטיין
זה מין מבון תקנים בזה.
מיבל סגן-בהן
נבון.
אתי בנדלר
זה לא היתר. את יבולה לומר שהוא רשאי לקבל אישור שהוא עומד בהוראות שנקבעו

בתקנות.
היו"ר אמנון רובינשטיין
צריו לשנות את הסעיף הזה ולומר: "על אף האמור בתקנות אלה רשאי המנהל - - -''.
מיבל סגן-כהן
זה בבר לא "על אף האמור", כי התקנות עוד לא בתחילה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
"המנהל רשאי לתת אישור, בתקופת הביניים, למי שמבקש זאת, שהמכון פועל על-פי

הוראות התקנות שייבנסו לפועל". זו הערה נכונה. זה לא היתר בשאין איסור. זה כמו

סטנדרט.
מיכל סגן-כהן
הוא פועל באישור, על-פי היתר הפעלה במשמעותו בתקנות.
היו"ר אמנון רובינשטיין
על-פי העקרונות הכלולים בתקנות האלה.
מיבל סגן-כהן
אני אנסה עם אתי בנדלר.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אתי בנדלר, תקראי לי את םעיף 30 כשתקבלי את הנוסח החדש.
אתי בנדלר
אני מזכירה את ההערה הנוספת. "ניתן יהיה לבקש היתר מיום תתילתן של התקנות, תוך

פרק זמן יותר ארוך, לתקופח של ששים ימים, למי שהקים מכון לפני תחילתן של התקנות", לא

לפני מועד פרסומן.
מיכל סגן-כהן
לא לכולם. הרי מה שאמרנו, שאם מישהו רוצה להקים היום מבון חדש - - -
אתי בנדלר
הגענו לעוד שנה וחצי, התקנות נכנסו לתוקפן. אדם לא יכול להקים למעשה מכון, אלא

אם כן יש בידיו היתר. קודם צריך להוכיח שהוא מקיים את הוראות כל התקנות. ורק אז הוא

יקבל היתר, אחרת הוא יפעל בניגוד לחוק, והוא צפוי לסנקציות פליליות. נשאלת השאלה מה

קורה עם מי שכבר קיבל היתר. אם הוא הקים מכון, אז הוא הקים מכון לפני תחילתן של

התקנות, לא לפני מועד פרסומן, אלא לפני מועד תחילתן, שזה יהיה בעוד שנה וחצי, ואז אתם
אומרים
אנחנו נותנים לו פרק זמן נוסף, אורכה, להגשת הבקשה להיתר ולקבלה, ואלה

הששים הימים שלגביהם אתם מדברים בתקנה 30.
מיכל סגן-כהן
אנחנו התכוונו שזה יהיה בתוך 18 החודשים שנקבעו, הוא יצטרך להתאים את המכון

שיש לו לדרישות התקנות האלה.
היו"ר אמנוו רובינשטיין
זה ברור. אחרי יום הפרסום, אדם הקים מכון חדש, הוא יכול לעשות זאת?
אתי בנדלר
אם אין צורך בהיתר, אז הוא רשאי לעשות זאת.
היו"ר אמנון רובינשטיין
ואז הוא בא בעוד חצי שנה או שנה, והוא יגיש את הבקשה לקראת מועד תחילתן של

התקנות, כך אני הבינותי. שזה יאפשר גם בתקופת הביניים לאנשים להיכנס לעולם הזה.
אתי בנדלר
אם כך, נדמה לי שאין שום צורך בהוראת מעבר.
היו"ר אמנון רובינשטיין
הוראת המעבר נועדה למה שאני קורא "מכון תקנים", שמשרד התקלאות נותן חותמת. אין

לה משמעות חוקית, אבל יש לה משמעות שיווקית.
אתי בנדלר
זו לא הוראת מעבר, אינני יודעת איך לקרוא לה מבחינת כותרת השוליים, אולי כדאי

להתייעץ עם הגב' עליזה רוזן, הממונה על חקיקת המשנה במשרד המשפטים, אבל אם אנתנו

מדברים סך הכל על כך שאדם רשאי לבקש אישור שהוא פועל על-פי העקרונות שנקבעו

בתקנות אלה, למרות שהן עדיין לא נכנסו לתוקפן, אז זה מה שצריך לכתוב, וזו לא הוראת

מעבר.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אנחנו יודעים מה הכוונה. אתם תגישו לנו ניסות מתודש של תקנה 30, אלא אם כן אתם

רוצים לוותר עליה בכלל.
ארנון שמשוני
יש לנו בעיה אחת. יש חוק קיים שצריך להתאים אח עצמו לתקנות, זו הסיבה שנתנו את

18 החודשים הללו.
היו"ר אמנוו רובינשטיין
השאלה היא למה אתה צריך לתקופת הביניים הזאת לתת לו אישור, לא נקרא לזה היתר?
ארנוו שמשוני
אתה אומר למעשה שניתן לחכות עם מתן האישור עד תום 18 החודשים.
אתי בנדלר
היתר תיתן לו בעוד 18 חודשים, כשהתקנות ייכנסו לתוקפן, והוא יוכיח שהוא עומד

בדרישות התקנות. מדובר כאן בעצמ על איזה אישור, כשהתקנות עדיין לא נכנסו לתוקפן,

אבל מישהו מוכיח לו שהוא בעצמ עומד בכל הדרישות, והוא רוצה על זה אישור.
מיכל סגו-כהו
הכוונה היתה, שגס אס אין לו את כל המתקנימ שנדרשים לפי התקנות, הוא לא יוכל

להמשיך להפעיל בעצמ ללא פיקוח על עצם ההפעלה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
זה לא כתוב כאן.
מיכל סגן-כתו
זה לא כתוב, אבל זה מה שרצינו.
היו"ר אמנון רובינשטיין
זה בלתי אפשרי. נוותר בכלל על תקנה 30.

יש מכון אחד כזה?
ארנון שמשוני
אחד.
היו"ר אמנוו רובינשטיין
המכון של מלקום טוביאס. אתה צריך את האישור הזה?
מלקומ טוביאם
אם אין לי איסור, ואני מוכן גם תוך שישה חודשים לעמוד בתקנות.
היו"ר אמנון רובינשטיין
חשוב לך העניין הזה?
מלקום טוביאס
אמ יש מלה של ד"ר שמשוני, שאני יכול לעבוד עד שאני מסדר את העניינים, אז אין לי

בעיה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
הוא לא צריך לחת לך מלה, אנחנו אומרים לך: אין איסור.
אתי בנדלר
התקנות תיכנסנה לתוקפן רק בעוד שנה ותצי, ועד אז כל אחד יכול לעבוד.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אנחנו מוותרים על תקנה 30.
מיכל סגן-כהן
עוד הערה אחת שנשמטה לי במהלך העדכון של אתמול. אנחנו רצינו בסייגים לתחולה,

תקנה 28(3), רצינו להוסיף שם, בסיפא שלה, 'ובתנאי שהפקתה והשימוש בה ייעשו בפיקוחו

של רופא וטרינר ממשלתי''.
היו"ר אמנון רובינשטיין
זה מובן מאליו, ואני בהחלט תומך בזה.
אוזי בנדלר
יש לי הערה לעניין הזה. אני תמהה מדוע במכון אוניברסיטאי צריך פיקוח של וטרינר

ממשלתי. אני חושבת שצריך לשמוע את עמדתם על העניין הזה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
הטענה באן שהזירמה הזאת יכולה גם לעבור הלאה.
ארנון שמשוני
להעביר מחלות.
אתי בנדלר
אני מניחה שגמ שם יש אנשי מחקר ווטרינרים שלהם, אינני יודעת אם יאהבו פתאום

פיקוח של וטרינר ממשלתי בתחומיהם.
היו"ר אמנון רובינשטייו
יש תקדים דומה לזה?
ארנון שמשוני
אנחנו מפקחים בכל מכוני המחקר, אין כאן שום דבר חדש.
היו"ר אמנון רובינשטיין
זה סביר. כל דבר שיכול להיות נושא של העברת מתלות, והיום יש רגישות גדולה מאוד

לעניינים האלה - - -
ארנון שמשוני
אפילו על שמורות טבע, אפילו על בעלי חיים מוגנים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
זה דבר הכרחי.

יש עוד הערות? אנחנו נאשר את התקנות האלה בכפוף לכך שיש תיקון לסעיף 28(3),

שהוקרא כאן, ותקנה 30 אנתנו מבטלים. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:45

קוד המקור של הנתונים