ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 28/07/1998

הצעת חוק יישום מזכר ההבנה בין מדינת ישראל לבין הממלכה הירדנית ההאשמית (שימוש משותף בשדה התעופה עקבה) (הוראת שעה) (תיקון), התשנ"ח-1998

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 320

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי. הי באב התשנ"ח (28 ביולי 1998). שעה: 10:30

נכחו: חברי הוועדה: אמנון רובינשטיין - היו"ר
מו זמנים
חה"כ שלמה בן-עמי

גבי גולן - יועץ ראש הממשלה לתכנון, משרד ראש הממשל

עו"ד עדה וייס - סגנית היועץ המשפטי, משרד התחבורה

שי סולברג - עוזר שר התחבורה

עו"ד מירי גרוסמן - לשכה משפטית, רשות שדות התעופה

יחזקאל דסקל - סמנכ"ל תכנון ופתוח, רשות שדות התעופה

עו"ד בני רובין - משרד המשפטים

עו"ד טל כהן - משרד המשפטים

מוטי איילון - מנהל המכס, משרד האוצר

מרק סופר - רח"ט כלכלה המזרח התיכון, משרד החוץ

אלי פז - סמנכ"ל בכיר לש"ח, משרד העבודה והרווחה

דייב לאופר- מנכ"ל לאופר תעופה, חברה למתן שירותי קרקע

יוסי רביב - מנכ"ל Q.A.Sחברת הנדלינג של ארקיע, חברה

למתן שירותי קרקע

בני בצון - מנכ"ל G.H.Iמנהל שירותי התעופה, חברה

למתן שירותי קרקע

י ועצת משפטית; אתי בנדלר

מיכל דויטש (מתמחה)
מנהלת הו ועדה
לאה ורון
קצרנית
אירית שלהבת

אושרה עצידה
סדר-היום
הצעת חוק יישום מזכר ההבנה בין מדינת ישראל לבין

הממלכה הירדנית האשמית (שימוש משותף בשדה התעופה עקבה)

(הוראת שעה) (תיקון), התשנ"ח-1998



הצעת חוק יישום מזכר ההבנה בין מדינת ישראל לבין הממלכה הירדנית ההאשמית (שימוש משותף

בשדה התעופה עקבה) (הוראת שעה) (תיקון). התשנ"ח-1998
היו"ר אמנון רובינשטיין
אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. מי יציג את החוק מטעם הממשלה?
גבי גולו
הצעת החוק היא מאוד פשוטה. אנחנו מבקשים למעשה להאריך את חוק יישום מזכר ההבנה בין מדינת

ישראל לבין הממלכה ההאשמית - שימוש משותף בשדה התעופה עקבה - עד ליום 30.6.1999.

אתן לכם הסבר מאוד קצר. אנחנו הגענו לוועדה הנכבדה לפני כשנה כאשר ממשלת ישראל החליטה

לבצע פיילוט של שימוש משותף של ישראל וירדן בשדה התעופה עקבה, במגמה לבדוק את האפשרות

להגיע לה0דר של קבע. כשהגענו לכאן אנחנו 0ברנו שנוכל תוך שנה לקדם את הנושא כך שבעונת התיירות

1998/99, שמתחילה בסוף שנת 1998, נוכל כבר להגיע עם הירדנים להסדר ביניים, שבו השימוש

המשותף מעוגן בטווח זמן ארוך יחסית, עם שימוש בטרמינל ישראלי על אדמה ישראלית ובטרמינל ירדני על

אדמה ירדנית.
לאה 1ר11
מתי סברתם שתגיעו להסדר ביניים?
גבי גולו
אנחנו סברנו שכבר בעונה הזאת, העונה שמתחילה בסוף שנת 1998, שהיא עונת 1998/99, נוכל

להגיע להסדר. לצערי אנחנו עדיין לא סיכמנו את הסדר הביניים עם הירדנים. הסדר הקבע הוא בעצם שדה

תעופה מש1תף שייק1ם במשך הזמן, עם התבססות השלום.

לכן הממשלה מבקשת את מתכונת הפיילוט, בשינויים כאלה ואחרים, להפעיל במשך תקופה נוספת.

אנחנו מקווים שבתוך אותה תקופה אנחנו נצליח להשיג את הסדר הביניים. זה אומר: ט:נה טרמינל ישראלי

בעי] עברונה. הטרמינל הזה ייצור פעילות כלכלית סביבו, ייצור מספר רב של מקומות עבודה לתושבי אילת,

יהיו לו מכפילים מאוד גבוהים לפי הבנתנו. סביב הטרמינל הזה אנחנו מתכננים גם איזורי תעסוקה, שלפי

מיטב הבנתנו הם מאוד דרושים באיזור הזה, כולל איזשהם אתרים לוגיסטיים שייאפשרו לתגבר את שיתוף

הפעולה עם הירדנים, ונושאים שונים שאנחנו עובדים עליהם, גם אצלנו וגם מול הירדנים.

למעשה אנחנו מגישים את ההצעה הזאת בלי שינויים. אני מבקש שהוועדה, כפי שהיא אישרה לנו את

התקופה הראשונה, תאפשר לנו פסק זמן נוסף. תודה.
היו"ר אמנון רובינשטיין
האם יש נציג של משרד ממשלתי שרוצה, לא לחזור אבל, להוסיף על הדברים האלה? חבר הכנסת

שלמה בן-עמי, אני רוצה קודם כל לשמוע את הנציגים ואחר-כך את דבריך. נציגי לאופר בבקשה.
דייב לאופר
אני מייצג כאן את שלוש החברות שמספקות שירותי קרקע באילת: שזה חברת לאופר תעופה,

חברת-בת של ממיין ,G.H.Iוחברת-בת של ארקיע .Q.A.S

היה לנו הכבוד להשתתף בדיוני ה1ועדה הקודמים לפני שנה. אנחנו תומכים בפרוייקט עם ירדן בכלל

ובפרוייקט הזה בפרט.

הבעיה העיקרית שלנו, ואני יודע שהיא גם הבעיה של המדינה, שכרגע הירדנים אינם מאפשרים פעילות



של חברות ישראליות, שהיום מספקות את השירותים לכל חברות התעופה שעובדות באילת, הם אינם

מאפשרים לנו לפעול בשדה התעופה המשותף.

אם עושים פיילוט לשדה התעופה המשותף מן ההיגיון ומן הצדק שיהיה שם באמת משהו משותף 1לא

רק ירדנים. הסיכוי למצב הזה הוקטן בפעם הקודמת על-ידי מר גבי גולן ואנשי משרד התחבורה בזה שבעצם

הגבילו את הפיילוט לשתי טיסות של אל-על, פעם בשבוע. אנחנו כולנו שילמנו את מחיר השלום כמעט

מרצון, הייתי אומר, וחיכינו לפסק הדין הס1פי בעניין. לצערי לפני שבוע, לפי מה שאני מבין ולפי פרסומים,

הרחיבו את הפיילוט לכל חברת תעופה שתחפוץ בכך, כלומר החל מעוד חודש אנחנו נצטרך כולנו להתחיל

לפטר מעל 100 עובדים.

אני לא מדבר על המק הכלכלי ועל ה-Undermining, סליחה על הביטוי באנגלית, של היס1דות של

החברות שלנו. אני מדבר גם על הבעיה של הע1בדים ש"רצים" איתנו באילת עשרות שנים כבר, חלקם עולים

חדשים, אחד מהם יושב כאן, אתם יכולים לשאול אותו ישירות, וזה בעיה מהותית. כל מה שאנחנו מבקשים

זה לא לעצור את התהליך ולא לפגוע ח0 וחלילה בשלום עם ירדן. אנחנו רוצים את הזכות לפע1ל בשדה

התעופה המשותף בפיילוט הזה. רק מזה נלמד כולנו. אני חושב שזה רק יגביר את שיתוף הפעולה. תודה.
גבי גולו
כל מה שאמר ידידי, מר דב לאופר, הוא אמת ויציב. אני רוצה לומר שהצוות הישראלי שפועל כדי להגיע

בעתיד להסכם של שדה התעופה המשותף אכן מכיר את הדברים. אנחנו ישבנו עם מר דב לאופר ואנחנו

מכירים את הנושאים. אני מדגיש, פה אנחנו לא מדברים על שדה תעופה משותף. פה אנחנו מדברים עדיין

על שימוש משותף, כאשר השימ1ש המשותף ה1א במסלולים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אבל יש כאן שאלה טרמינול1גית, בעניין של עובדים ותיקים, שדואגים גם לתעסוקתם וגם לפרנסתם.
גבי ג1לו
הדגשתי בדברי שלעובדים הוותיקים עדיין נשאר נתח גדול מהעבודה, עדיין הטיפול במטען שמגיע עם

התיירים מעקבה נעשה בשדה התעופה אילת, עדיין יש נ1שא של כירטוס. זה לא ששומטים בבת אחת את

הריצפה מתחת לרגליהן של חברות ההנדלינג.

לכן, אני אומר עוד פעם, בזמנו ישבנו עם מר דב לאופר ואמרנו: בוא, תן לממשלה להתקדם, אנחנו

מבינים, אנחנו נשמור על האינטרסים ככל יכולתנו. זה מובן לכולם שאנחנו לא נגיע - ישראל הגד1לה, מעצמה

כלכלית, מול ירדן הקטנה - ונבוא ונוריד אותם למצב שבו הם יפסידו את הפעיל1ת שלהם, זה לא יתכן. אבל

אנחנו, צוות המשא ומתן - יושב פה מר דסקל ידידי, שיוכל להשלים את הדיווח על חנושאים היותר מקצועיים

- אנחנו בפירוש אמרנו את זה. מנסים במשא ומתן לשמור על האינטרסים הכלכליים של ישראל.
היו"ר אמנון רובינשטיין
מתי יתחילו הטיסות של כלל חבחת התע1פה?
דייב לאופר
בסוף ספטמבר.
גבי גולו
אני חייב לומר עוד דבר, ברשותך, אנחנו נכנסים לפרטים. מינהל התעופה הירדני הגיע לחברות

התעופה, ללא תיאום איתנו, ואמר שכל חברת תשפה שתירצה לנחות בעקבה תוכל לעשות את זה. מינהל

התע1פה הירדני למעשה הזמין את חבחת התעופה הבינלאומיות לנחות בעקבה ולהביא את הנוסעים

שלהם לשער המעבר או לשער ערבה. ומה אנחנו בתור ישראלים נעשה? נגיד להם: אתם לא נכנסים

למדינת ישראל?
היו"ר אמנון רובינשטיין
לא, בוודאי שלא. אנחנו מקבלים את זה בברכה.

השאלה היא איר אנחנו גם מבטיחים את הזכויות של אנשים שעסקו הרבה מאוד שנים בדבר הזה. אם

באמת כל חברת תעופה יכולה לטוס לעקבה 1לא להזדקק לחברות הישראליות אז קרוב לוודאי שהיקף

העבודה שלהן יקטן מאוד.
יחזקאל דסקל
במסגרת הניסוי אנחנו מדברים על קליטת נוסעים בשדה התעופה הקיים, הדחוס, הקטן והלא מתאים

של אילת. לכן אנחנו מדברים על ניסוי ולא מדברים על הפעלה של שדה משותף.

אנחנו מתכננים בעין עברונה לבנ1ת מעבר גבול עם טרמינל חדש וזה יהיה הבסיס לשדה המשותף,

שבמסגרתו יובאו כל הטיסות. בינתיים צריר להבין על מה אנחנו מדברים. אנחנו בשיא הענוה מדברים על

כ-35 טיסות שבועיות. במסגרת 35 הטיסות השבועיות האלה אנחנו במסגרת הפיילוט מתכוונים לאפשר

ל-8-6 טיסות של חבר1ת זרות להגיע, בימי בי ג' ו-ד' בלבד (כי אין לנו יכולת בימי אי ו-ה' לקלוט באילת יותר

נוסעים}.

אני מוכרח להגיד במל1א הכנ1ת שה"התנדבות" שלנו, במרכא1ת, באה כתוצאה מפעולה ירדנית

שנעשתה. הירדנים פנ1 לכל חברות התעופה, שמר לא1פר מייצג אותן דרך אגב, ואמרו להן: תבואו אלינו.

הסיבה שהם עושים את זה, בין היתר, כי חברות התעופה מתקשות למלא מטוסים שייעדם אילת בלבד,

ומטוסים שמגיעים עם נוסעים שייעדם אילת ועקבה מתמלאים ביתר קלות, חלקם לפה וחלקם לשם, ואז

חברות התעופה נוחתות בעקבה.

צוות המשא ומתן - מר גולן, אני, מר סופר ממשרד החוץ שנמצא פה, ועוד כמה חברים - עמדנו בפני

עובדה מוגמרת. עוד לא סיימנו לדוגמא את הדי1ן בתהליך הבטחוני, איך אנחנו נעביר אותם את מעבר

הגבול. יש עוד בעיות שלא נפתרו.

צריך להבין שפה אנחנו מבקשים משהו שהוא כבר קיים, איזשהו ניסוי.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אתם מבקשים משהו שהוא קיים אבל בפועל הוא הורחב. הרי אלה הטענות, שמה שהיה לגבי אל-על

חל לגבי כל החבר1ת.
יחזקאל דסקל
קודם כל הוא הורחב במידה מאוד מינורית. שנית, אני חושב שמר לאופר מעלה טענה מאוד צודקת,

שאנחנו צריכים להיות מאוד מאוד ערים לה, לגבי ההסכם לגבי שדה התעופה המשותף שיוקם. הניסוי הזה

הוא בעייתי ומאוד רגיש. אנחנו מנסים בכוח להמשיך ולקיים איזשהו קשר ולא לנתק אותו, כאשר אני מדגיש,

הפעילות נעשית באילת. מר לא1פר דיבר על הטיפ1ל במט1ס, לא על הטיפול בנוסעים.
בני בצון
זה עיקר העבודה שלנו.
יחזקאל דסקל
זה נעשה מהסיבה, כפי שהירדנים מגדירים א1תה, שזה לא שדה משותף, שזה שדה שלהם. לכן

הבקשה שלנו היא לאפשר לנו להמשיך את זה. הסיבה לכך שאנחנו עברנו לחברות זרות, כפי שאמרתי,

מעבר למהלך שהירדנים עשו פה, פשוט היתה סיבה פרוזאית, שאל-על מצליחה כניראה להביא ביום בי

טיסה אחת בלבד. כניראה תהיה לה עוד טיסה ביום אי או הי.

(עד כאן רשמה אירית שלהבת. מכאן והלאה רשמה אושרה עצידה)
מוטי איילון
אני מבקש לשאול את מר דסקל שתי שאלות. ראשית, האם שדה התעופה החדש מסיט

גם את הטיסות של שדה התעופה עובדה בנוסף לטיסות שמגיעות היום לאילת? שנית, האם

יכולתה התפעולית של מדינת ישראל בשדה התעופה המשותף לא תחלש כתוצאה מהמהלך

הזה והאם הקמת שדה התעופה המשותף לא תדחה כתוצאה מהמהלך הזה משום שנוח לירדנים

עם המצב הקיים? המצב הקיים טוב לירדנים.
יחזקאל דסקל
אני אענה תחילה לשאלתו השנייה של מר איילון. הירדנים לא מרוויחים כסף

מהפעלת הפיילוט, אלא מפסידים כסף ולכן המצב הזה לא טוב להם. דרך אגב, גם אנחנו

לא מרוויחים כסף. לא ניתן להרוויח כסף מהפעלת שלוש טיסות או משמונה טיסות.

הירדנים מחכים לטרמינל המשותף. אנחנו נמצאים עכשיו בתהליך התכנון ועוד זמן קצר

נתחיל את בניית הטרמינל המשותף. התקשורת דיווחה כי אנחנו אמורים לסיים את

בנייתו בדצמבר 1998, אבל אני מעריך שאנחנו נסיים את הבנייה באפריל 1999, וזה

במקרה הטוב.

השאלה הראשונה היא האם המהלך הזה יחליש אותנו, או לא, ועל כך אני רוצה

להשיב כי במקביל, מתנהל משא ומתן מאוד מורכב לגבי הקמת חברה משותפת בעלת

סמכויות. מתעוררות כאן בעיות קשות מאוד כגון: הפעלת ריבונות ישראלית בשטח

ירדני. הנושא מורכב ואנחנו עוסקים במקביל וכל זה מתוך רצון להמשיך ולשמור על

המומנטום, ולכן אני לא רואה בזה בעיה.
גבי גולן
הירדנים פנו לחברות אותן משרת מר לאופר, ואותן חברות הודיעו לנו שהן

מתכוונות להגיע לעקבה. כלומר, נוצר פה מצב בו אנחנו מתגוננים ואם לא נלך

לפיילוט אז הפיילוט יתבצע בלעדנו.
שלמה בן-עמי
מר גולן בתחילת דבריו אמר כי יש כוונה להמשיך את הסדר הביניים שהיה וכי

ישנו איזשהו שינוי במצב הביניים הזה מתוקף העובדה שלא רק טיסות של אל-על יטוסו

לעקבה, אלא גם חברות אחרות יטוסו לשם החל מחודש ספטמבר. אני מודע לקושי שיש

כאן משום שאני מניח כי לא הופעל לחץ על החברות האלה והן סוברניות להחליט לאן

הן רוצות לטוס. אבל, מתוקף מצב הביניים הזה יש בהחלט הרעה ב"פול" העבודה

שיכולות חברות קרקע ישראליות להציע לכוח העבודה הישראלי, ובעיקר בתקופה בה יום

יום אנחנו מתבשרים על הקטסטרופה של האבטלה.אני מניח שהמעגל הראשון של המובטלים

נמצא בחברות ההנדלינג אותן מייצג מר לאופר, אבל יכול להיות שיהיו עוד מעגלים

של מובטלים כתוצאה מהמהלך הזה.

יש פה בעיה משפטית לא פשוטה ואני בהחלט מבין את גישתו של מר דסקל, באיזה

מידה אנחנו יכולים לכפות על הירדנים כאשר לא מדובר בשדה משותף. אנחנו הגענו

עם הירדנים לאיזשהו הסדר, ואנחנו עכשיו נמצאים ערב הרחבת הסדר הביניים, והשאלה

היא האם יש איזשהו מרחב תמרון שיביא להגדלת פול העבודה של חברות הקרקע

הישראלי, או שזה בכלל מצב אבוד? יכול להיות שמרחב המשא ומתן איתם הוא על בסיס

השדה שיקום. אנחנו הרי רוצים להקים שדה משותף בעתיד. האם כאן יש לנו איזשהו

מרחב לחץ על הירדנים עכשיו כדי למנוע מצב שהוא מצב קשה מאוד בעיר אילת. העיר

אילת היא עיר שקיבלה הרבה חיזוקים, למשל, במס ערך מוסף, וזאת על מנת לשפר את

מצבה חקשה, ויכול להיות שהמהלך הזה יקשה עוד יותר על מצב האבטלה של העיר אילת.

P.

צריך לשלם מחיר בעד השלום, אבל ישראל נמצאת היום במצב של בעירה נוראית



צריך לשלם מחיר בעד השלום, אבל ישראל נמצאת היום במצב של בעירה נוראית

בתחום התעסוקה. בעית התעסוקה היא לא רק בעייתה של העיר אילת, אלא גם של ערים

אחרות, אבל בנקודה הקונקרטית הזו שני הצדדים צודקים. השאלה היא, האם אפשר

עכשיו להיטיב תנאים על בסיס משא ומתן על השדה המשותף?

דייב לאופר;

המשמעות של המשך הפיילוט במתכונתו המורחבת היא כי מחר יוצאים ממעגל

העבודה מאה אנשים, נקודה. תסתכלו לאנשים בפנים ותאמרו להם זאת.

יש לנו מעט ניסיון במשאים ומתנים, אומנם במשאים ומתנים מסחריים, ולא

בינלאומיים, אבל יש בינהם קשר. הפיילוט הזה מתבסס על נוהל מקוצר של מעבר

נוסעים משדה התעופה המשותף לתוך שטח ישראל. אפשר לומר לירדנים שאם המצב הוא

כזה, אז אנחנו לא מאפשרים זאת. אני לא מבין למה אנחנו מחפשים סיבות לעשות מהלך

שהוא מנוגד לביטוי שדה תעופה משותף. הרי זה מה שאנחנו רוצים, אבל אנחנו כל

הזמן מחפשים דברים הפוכים. אנחנו רשאים לא לאפשר לטיסות שיבואו לשם, להגיע

לאילת.
היו"ר אמנון רובי נשטיין
זה יפגע עוד יותר בעיר אילת.
דייב לאופר
מידע אישי אני יכול לומר כי זה לא יפגע.

היו"ר אמנון רובינשטיין;

נציג משרד החוץ, בבקשה.
מרק סופר
אני מכיר את הנושא כבר כשלוש-ארבע שנים. אני חבר במשא ומתן עם הירדנים.

אני רוצה להתמקד בשאלה של מרחב התמרון, מבחינת מערכת היחסים בין ישראל

לירדן הקיימת היום, והמשמעות של שדה התעופה במערכת היחסים ביננו. במערכת

היחסים בין ישראל לירדן פרויקט שדה התעופה הוא הפרויקט החשוב ביותר לירדנים

לאחר נושא המיים. הפרויקט הוא ה BABY-של הנסיך חסן. הנסיך חסן רואה בפרויקט

הזה את ספינת הדגל של היחסים ביננו. אין צורך להזכיר פה את חשיבותו של הנסיך

חסן היום.

כמעט כל שבוע-שבועיים הירדנים מתלוננים בפני האמריקאים שאנחנו מעכבים את

פיתוח מערכת היחסים הכלכלים, ובכללם נושא שדה התעופה המשותף.
היו"ר אמנון רובי נשטיין
מה הירדנים טוענים בפני האמריקאים?
מרק סופר
הירדנים טוענים שאנחנו התחייבנו להקים שדה תעופה משותף והם לא מבינים,

לפחות כלפי חוץ, מדוע אין היום שדה תעופה משותף? הירדנים מעדיפים להתעלם

מהבעיות הישראליות הפנימיות בנושא התשתיות, הריבונות, הביטחון ובעיות משפטיות

אחרות שמונעות את הקמת שדה התעופה המשותף. יש רשימה ארוכה של נושאים שמעכבת את



הקמת השדה המשותף.

הירדנים לוחצים לקידומו של נושא שדה תעופה גם בגלל מצבו של המשק הירדני

היום. מצב הכלכלה הירדנית היום הוא בכי רע, ולכן הם חייבים להעלות רווחים

ומהר, כולל בנושא שדה התעופה. אי לכך, בכל המערכת הזו של הנושאים הפנימיים,

שאני חס וחלילה לא מזלזל בהם, אני חושב שגם צריך לחשוב על המערכת המשותפת,

ואפילו המשולשת, של ישראל-ירדן.
שלמה בן-עמי
נדמה לי שכפי שהסכם הביניים בתהליך השלום כולו הופך לסיוט, גם כאן הסדר

הביניים הופך לסיוט לגבי חברות ישראליות שנותנות שירותים. השאלה אם יש היום

אופציה להאיץ את הדיונים איתם על השדה המשותף במקום להרחיב את הסדר הביניים?

מעניין לשמוע את עמדתם של נציגי העיר אילת בנושא הזה כי הם בכל זאת אמונים על

הסדר חברתי ועל תעסוקה.

היו"ר אמנון רובינשטיין.

הרי הרעיון שעומד בבסיס התוכנית הוא שהתנועה האווירית לאילת תגדל מאוד אם

יהיה שדה משותף, אבל בינתיים קרה מצב הפוך. התיירות לארץ נפגעה, והתיירות

לאילת נפגעה בהיקף גדול מאוד, ב-20%. אין כל ספק שיש פה בעיה קשה ומוכחרים

לראות אותה בפרספקטיבה.

אני רואה כי הממשלה מבקשת להאריך את הצעת החוק עד ל-30 ביוני 1999.

כלומר, לעונה. האם אנחנו יכולים לקצר את התקופה וזאת במגמה לזרז את הדיונים על

הסדרי הקבע?
גבי גולן
זה בלתי אפשרי. ראשית, זה לא תלוי רק בנו. אחת הסיבות שהסדרי הביניים

מתעכבים היא משום שאנחנו מנסים לשמור על אינטרסים ישראלים. צריך גם להבין כי

הירדנים משתפים איתנו פעולה בנושא הזה מתוך מגמה להגיע לאיזשהי הכנסה כלכלית.

התקבלה כבר החלטה על בניית טרמינל ואנחנו הולכים לבנות אותו, משום שיש

לנו כבר את המשאבים.
היו"ר אמנון רובי נשטי י ן
האם הטרמינל הזה יתן יותר פרנסה משנותנת העיר אילת?

גבי גולן;

בסדרי גודל. בטרמינל הזה יעבדו מאות אנשים. תהיה סביב הטרמינל פעילות

כלכלית שתיצור הרבה מאוד מקומות עבודה.

היו"ר אמנון רובינטשיין;

האם בטרמינל הזה יהיה מרכז מסחרי?

גבי גולן;

בפירוש, כן.



יחזקאל דסקל;

הוא הבסיס לשדה המשותף,

צריך לזכור כי החוק לא הגביל את הפיילוט לחברות ישראליות או לחברות זרות.

אנחנו בחרנו בחברות ישראליות מטעמי בטחון.

חברות זרות הודיעו שהן טסות לעקבה. ה הן מעמידות אותנו בפני עובדה שבה הן

יביאו אלינו את הנוסעים שרכשו כרטיס למלון באילת והן אומרות לנו: נראה אם לא

תקבלו אותם?
היו"ר אמנון רובינשטיין
זה לא בא בחשבון בכלל. זו מכה קשה לתיירות באילת.
יחזקאל דסקל
אנחנו יודעים לקבל גם אנשים שלא מגיעים במטוסים, אלא מגיעים במעבר הרגלי,

ויתכן שכל התהליך יהיה קצת יותר מסורבל, אבל יעברו במעבר הרגלי ויגיעו למדינת

ישראל.

מפעילי התיירות באילת הם בין היוזמים והדוחפים שהטיסות יגיעו מעורבות

לעקבה. התאחדות בתי המלון פנתה לשר התחבורה ואלינו בבקשה להפעיל את הפיילוט

הזה עם טיסות מעורבות, משום שהם רואים בזה פוטנציאל גדול מאוד להגדלת מספר

התיירים שיגיעו לאילת. אחד הסוכנים, שמכתבו מונח לפניי, מדבר על תוספת של

5,000 תיירים כתוצאה מההליך הזה.

היו"ר אמנון רובינשטיין;

אין ספק שזה חשוב לתיירות.
יחזקאל דסקל
כדי להפעיל עונת תיירות אנחנו צריכים שתחולתו של החוק תהיה מתחילת העונה

ועד סוף העונה. נוסע צריך לדעת מראש מאיזה שדה תעופה הוא יטוס ולאן הוא טס.

צריך לפרסם זאת ברשומות. חברות התעופה צריכות לקבל היתר. יש התארגנות שלמה

סביב הנושא הזה. לכן, הגבלת החוק לתקופה יותר קצרה לא תהווה לחץ, אלא תהווה

מכשול, מבחינתנו, להמשך פיתוח הנושא.
היו"ר אמנון רובינשטיין
כיצד אתם עונים לבעיות שהעלה מר לאופר?.
יחזקאל דסקל
אנחנו מאוד ערים לדבריו של מר לאופר. במסגרת אותו משא ומתן שאנחנו מנהלים

לגבי הסדר הקבע, לגבי השדה המשותף, אנחנו מנסים לפתור את הבעיות הקשורות מסביב

למטוס. הטיפול במטוס הוא לא רק טיפול בנוסע. יש לנו בכך עניין גדול מאוד ברמה

הכלכלית וגם ברמה הבטחונית. היום, על פי החוק הירדני, רק חברת ROYAL JORDANIAN

נותנת שירותי קרקע למטוסים, והסיבות לכך מובנות. זה יחייב שינוי בחוקים,

ואנחנו טוענים שכפי שההסדר של השדה המשותף יחייב שינויי חוק בישראל, כך גם

הירדנים צריכים להואיל בטובם ולשנות את החוקים שלהם במקביל. המימשל בארצות

הברית שכרה הברה שמורכבת ממומחים בתחום הזה במטרה להוציא BLUE PRINTשיהיה

הבסיס למבנה, והוא אמור לקרב בין העמדות של שני הצדדים ולמנוע את החשדנות



ההדדית שקיימת כאשר אחד מהצדדים מגיש נוסח משלו. אני מניח שתוך חמישה-ששה

שבועות נוכל לקבל נוסח שיהא הבסיס למשא ומתן. אנחנו כבר שתלנו בתוך הנוסח הזה

את כל החששות שקיימות. החששות הן לא רק של מר לאופר. ראש עיריית אילת שותף

לעניין הזה וכן התאחדות בתי המלון וכל יתר הגורמים.
היו"ר אמנון רובינשטיין
אין לנו כל ספק בחשיבות העצומה של שדה תעופה משותף ביננו ובין הירדנים.

יש מעט מאוד אפיקים שהם פעילים במערכת היחסים ביננו לבין הירדנים. חלק גדול

מהאפיקים שהיו פתוחים נסתמו, לצערי הרב, ואנחנו רוצים שהאפיק הזה ימשך. אנחנו

מבקשים מכם להאיץ את התהליך של שדה התעופה המשותף. יחד עם זאת, יש להדגיש את

האינטרס של המשק הישראלי ושל החברות הישראליות. נכון שהמשק הירדני נמצא במצוקה

גדולה, אבל הכלכלה בישראל נמצאת היום במצב של אבטלה גואה, ואפילו אבטלה קטנה

מאוד של כמה עשרות אנשים, בעיר אילת, היא מאוד פרובלמטית. מצב הביניים הזה הוא

לא טוב. אנחנו רוצים שדה תעופה משותף כפי שקיים באירופה. צריכה להיות חלוקת

עבודה שמטיבה גם עם העובד הישראלי. אני רוצה להביע את תקוותי שבעזרת החוק

ובעזרת התיווך האמריקאי נתקדם לשדה תעופה משותף.

חבר הכנסת בן-עמי, ברשותך אני רוצה להציע שאנחנו נקבל את הצעת הממשלה,

אבל אנחנו נקבע חובת דיווח לגבי מצב חברת לאופר ומצב שתי החברות האחרות של

ההנדלינג באילת. בישיבה הראשונה של ועדת הכלכלה לאחר הראשון בינואר, אנחנו

נקיים דיון בעניין זה, בתוספת דיווח על מצב התעסוקה בעיר אילת. כלומר, באמצע

העונה. אני גם אמליץ על פטור מחובת הנחה כדי שאנחנו נוכל לקבל את החוק הזה

בקריאה שנייה ושלישית כבר מחר. יש לחוק הזה חשיבות רבה ואני מבקש מכם לא

להעמיד אותנו בעתיד בפני עובדה מוגמרת ממש ביומיים האחרונים. אין שום סיבה

שבגללה החוק הזה מגיע אלינו בשלב כל כך מאוחר.

אתי בנדלר;

אדוני היושב ראש, האם הצעתך כוללת חובת דיווח שתעוגן בחוק עצמו?
היו"ר אמנון רובי נשטיין
לא, אין צורך. אני רושם לפניי את הבטחת נציגי הממשלה והיא מחייבת.

אתי בנדלר;

סעיף 2 להצעת החוק קובע שתחילתו של חוק זה ב-1 ביולי 1998. למעשה, זהו

המועד שבו פג תוקפו של החוק הקיים. אני מניחה שמדובר כאן גם על סעיפים של

ביצוע עבירות פליליות במשך התקופה הזו וכיוצא בזה, וכמובן שלגבי אלה לא ניתן

לעשות תחולה רטרואקטיבית. אשר על כן, אני מבקשת לדעת את התייחסות משרד המשפטים

לנושא הזה.

יחזקאל דסקל;

הבעיה היא משפטית גרידא, כי באופן מעשי לא היו טיסות בתקופה הזו.

היו"ר אמנון רובינשטי י ן;

הנושא של העבירה הפלילית יהיה מהיום והלאה.



אתי בנדלר;

לא. אם לא היו טיסות לחלוטין, אז מדוע אני צריכה את הרציפות? מדוע שמועד

קבלתו של החוק בכנסת לא יהיה תחילתו של החוק? למה אני צריכה לתת תחולה

רטרואקטיבית?
גבי גולן
לדעתי, יש פה עניין אדמינסרטיבי בהכנת החוק.
הי ו"ר אמנון רובינשטיין
האם למשרד המשפטים יש בעיה בכך שהחוק יחול מיום קבלתו בכנסת?
אבי רובין
לא.

יחזקאל דסקל;

לא, כי לא הי ו טיסות.

היו"ר אמנון רובינשטיין;

תודה רבה.

הישיבה נפסקה בשעה 11:05.

הישיבה חודשה בשעה 30;13.
היו"ר אמנון רובי נשטי י ן
אני מתכבד להודיע על פתיחת הישיבה של ועדת הכלכלה.

אנחנו צריכים לקיים דיון מחודש בהחלטה שלנו לשנות את הצעת החוק משום

שהסתבר לנו שבכל זאת, למרות הודעת משרד המשפטים, מתעוררת בעיה של הארכת דבר

שתם תוקפו, ולכן אנחנו חוזרים לנוסח המקורי של הצעת החוק בדבר תחולת החוק. אני

רק רוצה לברר האם יש כאן בעיה של דיני העונשין?
אתי בנדלר
אנחנו נעשה בירור לגבי חוק העונשין, העמדה לדין פלילי, ולכן אני מבקשת

מיושב ראש הוועדה להסמיך אותי שהנוסח יהיה כפי שמוצע בנוסח הכחול, עם תוספת

שהוא לא יחול על עבירות פליליות שבוצעו בתקופה הזו.

הי ו"ר אמנו ן רובי נשטי י ן;

אני מציע שהתוספת הזו תהיה בלאו הכי.

אתי בנדלר;

אפשר לנהוג כפי שאני מציעה או כפי שאדוני, היושב ראש, מציע, אבל אם אדוני

היושב ראש, מסמיך אותי אז הוועדה מסיימת בזה.



היו"ר אמנון רובינשטיין;

בסדר. ובכן, אנחנו מקבלים את הצעת החוק המקורית, בכפוף לשאלת המשפטים

הפלילי ים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:35.

קוד המקור של הנתונים