ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 30/06/1998

הצעת חוק הדלק (קידום תחרות) (תיקון), התשנ"ח - 1998

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 299

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי. ו' בתמוז התשנ"ח (30.06.98). שעה 00;10
נכחו; חברי הוועדה
אברהם פורז - היו"ר

אלי גבאי

אבי יחזקאל
מוזמנים
צבי קורמן - יו"ר ארגון סוכני ובעלי

תחנות הדלק

אשר חבקין - חבר מזכירות פז

עו"ד רבקה חזן - ארגון סוכני ובעלי תחנות

הדלק

מנשה הי - הבר מזכירות ועד דלק

דוד עמוס - ארגון סוכני ובעלי תחנות

הדלק

עו"ד יוסי לוי - ארגון נכי צה"ל

עו"ד יוסף לוטנברג - ארגון נכי צה"ל

עו"ד דב הנין - ועד הפעולה לנכי צה"ל

אבשלום פדל - ועד הפעולה לנכי צה"ל

עו"ד ערן לב - ועד הפעולה לנכי צה"ל

עמוס שניידר - סמנכ"ל גל



עו"ד יעקב פרידגוט - חברת דלק

דוד וייסמן - מנכ"ל אלון

מודי בן שך - מנכ"ל פז

עו"ד עמיהוד בן פורת - דור אנרגיה

עו"ד רם סואן - סונול

נתן להב - סמנכ"ל שיווק סונול

עו"ד רחל גרשוני - משרד המשפטים

עו"ד טנה שפניץ - משנה ליועץ משפטי לממשלה

יואב ערמוני - מנהל מנהל הדלק

נטלי אוסטרובסקי - מנהל התכנון במשרד הפנים

יוסי גמליאלי - אגף התכנון במשרד לאיכות

הסביבה

עו"ד נטע כהן - המשרד לאיכות הסביבה

דוד תדמור - הממונה על ההגבלים העסקיים

אריה לאון

אורנה בינוביץ

יועצת משפטי; אתי בנדלר
מנהלת הוועדה
לאה ורון
קצרנית
יפעת שפרכר

סדר-היום; הצעת חוק משק הדלק (קדום תחרות) (תיקון), התשנ"ח - 1998



הצעת חוק הדלק (קידום תחרות) (תיקון), התשנ"ח - 1998

היו"ר אברהם פורז;

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. הפצנו בין הגורמים המעוניינים את הנוסח

שמתגבש בוועדה בנושא החקיקה, והזמנו אתכם על מנת שנשמע את הערותיכם בקצרה.

ניתנה אפשרות למי שרוצה, ועדיין ניתנת האפשרות למי שרוצה להשלים בכתב.

אנחנו לא דנים היום בכלל בנושא של חוזי העבר, וזאת לאור הסיבה שהכנסת

פיצלה את החוק. ההתייחסות כרגע היא רק לגבי הנוסח שמוצע בפניכם, שמטרתו לשפר

את התחרות העתידית מעתה ואילך. נושא חוזי העבר יידון בהמשך דיוני הוועדה, כפי

שייקבע, לאור פיצול החוק.
אבי יחזקאל
לגבי העתיד, אני עדיין מבין שהתפיסה שלך ושל חברי הוועדה היא להמשיך

להבטיח תחרות מקסימאלית בנושא של השנים, הקשר ומה יחשב קשר בין חברת הפצה

לחברת חדשה. אלה דברים שאנחנו אמורים לעסוק בהם על מנת שהדברים יהיו ברורים.

היו"ר אברהם פורז;

חשבנו, למרות שזה לא מחייב ועדה של כנסת, שבמהלך גיבוש של הרווק נשמע שוב

ושוב את האנשים. חשבנו שההגינות מחייבת לתת להם אפשרות להגיד את הדברים. חלק

מהגופים שיושבים פה הביאו הערות כתובות. אנחנו נקרא את הערות ונתייחס אליהן.

י וסף לוטנברג;

אני רוצה להתייחס לסעיף 7א שמדבר על הקצאת מגרשים לנכי צה"ל. מדובר פה על

הסדר. אני אחד מהחתומים על ההסדר הזה, וההסדר לא תואם את מה שכתוב פה. מדובר

פה על 50 מגרשים עד 1999. סוכם שההצעה לא תהיה מוגבלת בשנים, אלא תהיה לאורך

זמן. זה כתוב בהסדר, ואני חושב שההסדר צריך להיות חלק אנטגרלי מהצעת החוק. יש

הסדר שמגדיר איך יחולקו המגרשים, למי תנתן הזכות וכוי. הדברים פה שונים. פה יש

איזה שהוא סעיף כותרת שמדבר על הקצאת המגרשים ואינו מסביר את העניין. אני לא

יודע אם ההסדר הגיע אליכם וראיתם אותו, אבל מן הראוי שתקראו אותו.
היו"ר אברהם פורז
מה ההסדר?
יוסף לוטנברג
ההסדר אומר שכל שנה יוקצו לפחות 50 תחנות דלק לנכי צה"ל, שזה יהיה % 50

מהקרקעות שיוקצו על ידי המינהל לצורך הקמת תחנות הדלק.
היו"ר אברהם פורז
אנחנו רוצים לחייב את המדינה להקצות את המגרשים. הקטע הנוסף כפוף להסדר.

אנחנו לא מעגנים בחוקים הסדרים על הוזים. אני מניח שהמדינה כאשר תבוא ליישם את

מה שהכנסת ביקשה, היא תקיים את מה שהיא הבטיחה.



יוסף לוטנברג;

הניסוח של הסעיף הזה צריך להשתנות ולהבין יותר את מהות ההסדר, זה לא

ברור.
יוסי לוי
אין קורולציה בין הניסוחים של 7א ל7ב להסדר שהושג.

היו"ר אברהם פורז;

איך היית משנה את הנוסח?

י וסי לוי;

לא ברור לי גם מה זה ביצוע על פי החלטת הממשלה. בין היתר הם היו צריכים

להיות מוקצים לנכי צה"ל, בהתאם להסדר שהושג בין הממשלה לבין נכי צה"ל.

היו"ר אברהם פורז;

האם אפשר לעשות דבר כזה בחקיקה?
יוסי לוי
כתבתם לביצוע על פי החלטת הממשלה בהתאם להסדר עם נכי צה"ל.

היו"ר אברהם פורז;

אני מניח שהממשלה לא תפרה את ההסדר. אנחנו לא מעגנים את ההסכם בחקיקה

ראשית. אנחנו יוצאים מתוך הנחה שהממשלה תקיים את ההתחייבות שהיא נתנה לנכי

צה"ל.

י וסי לוי;

האם הכוונה במשפט הזה שהחלטת הממשלה מעגנת את ההסדר עם נכי צה"ל?

היו"ר אברהם פורז;

כן.

י וסי לוי;

זה לא מה שכתוב כאן. כתוב; על פי החלטת הממשלה ובהתאם להסדר, לנכי צה"ל.

היה צריך להיות כתוב; יוקצו לנכי צה"ל על פי החלטת הממשלה, בהתאם להסדר עם נכי

צה"ל.

היו"ר אברהם פורז;

אתה מוכן לקרוא מחדש את הנוסח שלך?
יוסי לוי
"יוקצו לנכי צה"ל, על פי החלטת הממשלה המבוססת על ההסדר עם נכי צה"ל.

ההקצאה של המגרשים כאן היא לא מה שנאמר לאירגון.



היו"ר אברהם פורז;

נכי צה"ל, אם אני מבין את ההסדר, הבטיחו שמחצית מהמגרשים יוקצו לנכי

צה"ל. לא מדובר בערכים מוחלטים אלא במונחים יחסיים. מדובר על חצי מכל מה

שיוקצה. אנחנו רוצים שיהיה רק מינימאלי.

אברהם פרידגוט;

"משק הדלק מתאפיין כיום ברמת תחרותיות גבוהה בין כל חברות הדלק בכל תחומי

פעילותה של החברה. בין היתר, מתקיימת תחרות, כאמור, בתחום הקמת תחנות גידור

חדשות והתקשרות עם תחנות גידור ותיקות, בתוקף וחוזה הפעלה. בשנים האחרונות

מסתמן גם תהליך איטי של הורדת מחירים בתחנות תדלוק, אולם עיקר התחרות בתחנות

תידלוק מתמקדת בשירותים נלווים הניתנים ללקוחות בתחנות התדלוק ובהמת השירות.

החברה בחברות הדלק האחרות יזמו מבצעים במסגרתן ניתנים ללקוחות המתדלקים בתחנות

עיתונים יומיים, שתייה קרה, ללא תשלום נוסף." זה ציטוט מתשקיף שפורסם לפני כמה

ימים של חברת הדלק דור. אם תקראו את מה שאמרו נציגי דור, אז תראו שהם אמרו

בדיוק את ההיפך.

מסתבר, שכאשר מפרסמים תשקיף, אדם יודע שאם הוא לא ידי יק בלשונו הוא יתן

את הדין על זה גם בתביעות. שם הוא אומר את האמת, שזה בדיוק ההיפך ממה שהוא אמר

כאן בוועדה. מהות החוק זה קידום התחרות.

אבי יחזקאל;

אנחנו מדברים על חוק שהוא מאוד ברור, ואולי הוא לא ברור לחלק מהאנשים.

אנחנו לא רוצים לעסוק לא בתחרות שלך עם דור ולא בתחרות שלהם עם פז וכו'.

יעקב פרידגוט;

אתם אומרים שאין תחרות, אבל מסתבר שיש תחרות. לגופו של ענין, לגבי החוק

עצמו, בהגדרת חוזה בלעדיות, אני חושב שמן הראוי היה לחזור לנוסח הקודם של

החוק, ולהוציא מהתכולה תחנות שבבעלות חברות הדלק. אם לא יעשו את זה, יגיעו

לאבסורד, והחברה שבבעלותה תחנות לא תוכל להשכיר אותה לאחרים על מנת שיפעילו

אותה. זאת לא התוצאה שרוצים, כי אחרת יחייבו את החברה להפעיל בעצמה את התחנה

שלה.

אתי בנדלר;

אין צורך. בהגדרת חוזה בלעדיות כתוב שזה חוזה בין חברת דלק לבין מפעיל.

בהגדרת מפעיל מוציאים משם את חברת הדלק. לכן זה מיותר.

יעקב פרידגוט;

היום אני מפעיל את תחנת הדלק בעצמי. אם מחר אני ארצה להשכיר אותה למפעיל

אחר, אז לפי ההגדרה שלכם יהיו עלי הגבלות. לא זאת הכוונה. אין לכם עניין לאסור

עלי למסור תחנה שבבעלותי למישהו אחר על מנת שיפעיל אותה. אם תקראו את כל החוק

אז תראו שאסור לי, כי הגדרתם חוזה בלעדיות בין חברת דלק ובין מפעיל. לכן צריך

להוציא את זה.

בסעיף 3ג, אנחנו חושבים, שכחלק מהתחרות אין מקום לעשות שום אפליה בין

חברה קטנה לחברה גדולה.

בסעיף 4, אני חושש שהנוסח שמבטל כלאחר יד כל חוזה אחר בין החברה לבין



המפעיל הקשור לחוזה הבלעדיות גורף מידי ורהב מידי, ועלול לגרום לתוצאות שאנחנו

לא מתכוונים אליהן. אם נניח שבחוזה בלעדיות נתתי הלוואה למפעיל התחנה לטווח של

20 שנה, וכעבור X שנים נגמר חוזה הבלעדיות, אוטומטית יבוטל חוזה העבר והוא

חייב יהיה להחזיר לי את כל ההלוואה. אני לא חושב שהכנסת צריכה להתערב בחוזים

עסקיים כאלה או אהרים בין החברה לבין המפעיל, שלא קשורים להפעלת התהנה עצמה.

נניח והגעתי להסכמים בנוגע להקמת התחנה על מבנים מסחריים שנמצאים בתחום התחנה

אבל לא התחנה עצמה, לפי הנוסח הזה אפשר לטעון שמכיוון שזה חוזה שקשור לתהנה אז

גם הוא יבוטל. אני לא חושב שהכוונה היתה לתוצאה כל כך קשה.

בסעיף 5א הייתי מציע שלאחר המילה "להקים" נכתוב: "ולהפעיל", כדי שאהר כך

לא יגידו שלהקים מותר לך ולהפעיל ניתן למישהו אחר. בסעיף 5ב אני לא חושב שיהיה

נכון שנחזור לפקידות ונשאיר לה שיקול דעת בכל מיני קריטריונים. אני חושב

שהמחוקק צריך לקבוע את אותם קריטריונים של היוצאים מן הכלל.

הגדרת תחנת תידלוק בסעיף 6א רחבה מידי. אני חושב שזח יביא לתוצאות לא

רצויות. אני מציע שהמילה "לרבות" לא תהיה כתובה. המילה "לרבות" זה עוד הרבה

דברים אחרים שאתה לא יודע מהם. ההגדרה צריכה להיות מדויקת, כדי שכל אדם ידע מה

מותר לו ומה אסור לו. בהקמת תחנת תדלוק יכולה להיות רכישת תהנה, קניית תחנה

וגם שכירות. בסעיף 6ב מוזכר רדיוס של קילומטר בדרך עירונית. אני הושב שזה

מוגזם. זה לא שייך לתחרות, כי באותה עיר יכול להיות שתהיינה שתי תחנות במרחק

של 100 מטר.

היו"ר אברהם פורז;

לא מצאנו פתרון יותר טוב מזה.

יעקב פרידגוט;

זה יכול להיות על אותם צירים.
היו"ר אברהם פורז
אתה צודק. יכול להיות שכדי להגיע מתחנה אחת לתחנה שנייה צריך לעשות 10

ק"מ, למרות שהמרחק הוא 100 מטר.
יעקב פרידגוט
אותו דבר גם מחוץ לעיר. קחו לדוגמה את הצירים החדשים בכביש גהה. יש כביש

גהה מדרום לצפון ויש במפלס מתחתיו ממזרח למערב.
היו"ר אברהם פורז
אפשר לפנות לבית הדין ולקבל היתר. יש את פיסקה kכדי לפתור בדיוק בעיות

כאשר המרחק יוצר איזה שהוא מכשול לא סביר.
יעקב פרידגוט
אנחנו מציעים שהכל יהיה על אותו ציר כדי שתהיה תהרות. אם זה משני הצדדים

של הכביש אז אין שום תחרות בין שתי התחנות. בסעיף 7ב מדובר על הסדר. לאיזה

הסדר הכוונה?
היו"ר אברהם פורז
זה הסדר שהחליטה עליו הממשלה.



יעקב פרידגוט;

צריך לדייק. זה עושה רושם של חקיקה מחתרתית.

היו"ר אברהם פורז;

אנחנו רוצים, גם אם החקיקה היא לא לפי הספר היא לפעמים מסירה חשדות

ופותרת בעיות. אני רוצה להסיר דאגה מליבם של נכי צה"ל. ממתי החלטת הממשלה?

רחל גרשוני;

מ-12.05.98.

לביא בן פורת;

בתשקיף של דור כתוב במפורש שבשוק הדלק יש תחרות ובתחנות אין תחרות. אנחנו

מדברים כרגע על התחרות בתחנות התידלוק.

היו"ר אברהם פורז;

תניח לזה, זה חסר חשיבות. אנחנו הגענו למסקנה בקריאה ראשונה שאנחנו רוצים

לשפר את התחרות, אפילו אם היא קיימת.
לביא בן פורת
בסעיף 1 לחוק המוצע יש הגדרות. מוציאים מכלל חוזה הבלעדיות את הזכות

למכור או לספק לבעל התחנה פחות משלושה רבעים מכלל הדלק הנמכר בתחנה. כלומר שיש

איזה שהוא סף. אם אתה מוכר לתחנה יותר משלושה רבעים זה הסדר כובל, ואם אתה

מתקשר בהתחייבות של פחות משלושה רבעים זה לא הסדר כובל. הייתי מציע לבטל את

זה.
היו"ר אברהם פורז
ברגע שמישהו מוכר לך בקבוק של תוסף לדלק, אז נגמר העניין?
מאיר שטרית
אם יש לי חברת דלק שהחברה מפעילה את התחנות שלה באמצעות חברת בת, אז אסור

לה למכור דלק לחברה שלי?
לביא בן פורת
לגבי חברות בת לא עוררנו את השאלה.
היו"ר אברהם פורז
המדובר בתחנות שיוקמו ממחר בבוקר והלאה, וזה יכול להיות גם על לקוחות

שלך.
לביא בן פורת
זה פתח לאכיפה של ההגבלות בין חברות הדלק. חברה א' תתקשר עם בעל תחנה

לספק לו 74.9%, חברה א' תספק לו את ה-% 25.1, ואז שתי התחנות לא עברו על שום



דבר, והמשך הכבילות יימשך. זה לא מתקבל על הדעת.

הדין הקיים היום בפסיקה הוא שאי מספק לבי את כל צרכיו לאורך ימים ושנים

וזה הסדר כובל.
היו"ר אברהם פורז
אנחנו יודעים שהיום יש סיטואציה שבה אדם נדרש ואומר תממנו לי את הקמת

התחנה. זה לא מקרה רגיל שאדם מימן מהלוואות בנקאיות, וכל יום הוא קונה ממקום

אחר את הדלק שלו. אנחנו חייבים לתת פתרון למציאות הישראלית. אמרנו שבמציאות

הישראלית אנחנו רוצים להגביל את התקופה. זה לא יכול להיות יותר מ-14 שנים

במקרים כאלה. אמרנו שאם החברה מספקת לו שלושה רבעים ומעלה מכל מה שהיא מוכרת

אז הוא כבול. האם אתה מציע שנאסור לחלוטין הסדר כזה?
לביא בן פורת
כן.
היו"ר אברהם פורז
אז אתה מחייב כל מי שרוצה להקים תחנת דלק חדשה ללכת לבנקים או לכל מקום

אחר אבל לא לתחנת דלק. זה ברור שאפילו דור אנרגיה לא תתן לאף אחד מיליון דולר

להקים תחנת דלק, אם היא לא מקבלת ממנו משהו.
לביא בן פורת
אין הכרח שהכנסת תתערב בהליכים כלכליים כאלה. אם תיצור מצב ששהשוק יצטרך

לפנות לבנקים, אז יימצאו הדרכים למימון. חברות הדלק לא השקיעו בהכרח בכל

המקומות, אלא עזרו במימון.
היו"ר אברהם פורז
מה אתה מציע לאדם שאין לו כסף ויש לו רק מגרש?
לביא בן פורת
אינני חושב שצריכים לאסור עליו. אין שום סיבה, אם מה שאמרת כרגע זה

הרציו, לכתוב שאם החברה מממנת זה יתן לו תקופה ארוכה. בזה גמרת. בשביל מה

צריכים שלושת רבעי. אם הברה מקימה תחנת דלק על מגרש של פלוני, היא רשאית

להתקשר איתו לתקופה של 14 שנה, וזה אמור להחזיר את ההשקעה.
היו"ר אברהם פורז
אני רוצה לדעת אם יש לו חזקה על התחנה. איך אני יודע? אם והיא קונה ממנו

יותר משלושת רבעי אז היא משועבדת לו.
יעקב פרידגוט
כל הסעיף הזה נועד לטובתכם, לכן אנחנו לא מעירים שום דבר. לא איכפת לנו

שתשנה אותו.
לביא בן פורת
כמו שהסעיף כתוב היום מדובר על תקופות. אין כאן- זכר לזה שהחברה מימנה את



התחנה.
מאיר שטרית
הסעיף הזה בא להגדיר מה זה הוזה בלעדיות.

לביא בן פורת;

הבנתי את הסעיף. "בעל תהנה הקים תהנה מכספו על המגרש של עצמו, ושתי חברות

דלק מתקשרות איתו. האחת תספק לו 74.9 והשנייה 25.1, ויימשך העניין של חוזה

בלעדיות." הרציו שהזכרת לא בא זכרו בהגדרה. אם אתה אומר שמדברים פה על תחנה

שהוקמה במימון החברה אז הבנתי.

מאיר שטרית;

כאשר אדם בונה תחנה מכספו הוא יכול להתקשר למי שהוא רוצה. זה בכלל לא

נוגע לחוק חזח.
לביא בן פורת
כאשר אדם בונה תחנה מכספו הוא לא יכול להתקשר עם מי שהוא רוצה בגלל דברים

שאסורים על פי החוק.

מאיר שטרית;

אם אני בונה תחנה, האם אתה כחברת דלק יכול להכתיב לי משחו?

לביא בן פורת;

כמו כלום, מפני שאתה חי בכלכלה של תחרות חופשית. חחוק הזה בא לאסור

הסדרים כובלים על בעלי תחנות. הוא קבע תקופות. החריג הזה בהגדרה של חוזה

בלעדיות, אם תשתול בתוכו את האלמנט של המימון של החברה, אז הבנתי.

היו"ר אברהם פורז;

הטענה הובנה. יש לה ידיים ויש לה רגליים.
לביא בן פורת
אם חברת דלק התחייבה לממן למעלה ממחצית עלות הקמתה של התחנה והתחייבה

לממן את שיפוצה, נותנים לה תקופה ארוכה יותר. "התחייבה לממן" פירושו: התחייבה

לשאת על חשבונה בהוצאות התחנה, מפני שלממן, שמענו כבר שאם חברה נתנה הלוואה

לפני 40 שנה שהוחזרו לה מזמן, אז היא מימנה. זה חל גם ביתר החלקים של הסעיף

הזה. לא מספיק שהחברה התהייבה לממן אלא שהיא קיבלה בפועל.

טנה שפניץ;

כאשר כורתים חוזה והולכים להקים תחנה ועוד אין תחנה והוא מתחייב למימון

והוא רוצה לדעת כמה שנים הוא יכול להתקשר, אז גם אם חוא התחייב לזה...
הי ו"ר אברהם פורז
אנחנו נכניס את זה שהוא התהייב וההתהייבות קויימה.



יעקב פרידגוט;

אם היא לא קויימה אז שילך לבית המשפט שיאכוף עליו את ההתחייבות.
לביא בן פורת
עקרונית אני סבור שחברה חדשה כל זמן שלא הגיע לאיזה שהוא גודל...

היו"ר אברהם פורז;

נתנו לה 75 תחנות.
לביא בן פורת
נתתם לה שנתיים. זה בסעיף 3ג.

היו"ר אברהם פורז;

כמה אתה רוצה במקום שנתיים? אם אתה רוצה FOREVERאז תיצור מצב שחברות

חדשות יהיו משועבדות ל-100 שנה. זה אתה לא רוצה.

מאיר שטרית;

בישיבה הקודמת הוועדה החליטה שהוראות אלה לא תחולנה על חברות שיש להן עד

100 תחנות.

היו"ר אברהם פורז;

אנחנו אמרנו אחרת. אמרנו שניתן העדפה מתקנת לחברות שיש להן 75 תחנות,

ואנחנו נותנים". האם אתה מעלה על דעתך שהחברות החדשות יוכלו לעשות חוזים של 50

פלוס 50 שנה?

דוד תדמור;

המצב החוקי כמו שהיום אומר שאי אפשר להתקשר בהסכמים בלעדיים. יש

קונקרטיזציה של ההגדרה הזאת להסכם עם שלוש חברות הדלק הוותיקות שאומרת להן; אם

אתן הולכות להקים תחנה חדשה, יש לכן מדרג של 3,7 ו-14 שנה, ובמדרג הזה אתן

יכולות להגיש את הבקשה לבית הדין להגבלים עסקיים, ואם הוא יאשר אז תקימו תחנה

לתקופות האלה. החברות האחרות לא קשורות בהסכם הזה, אבל הדין חל גם עליהן.

כאשר דור אנרגיה רוצה להקים תחנת תדלוק לתקופה של 18 שנה, או לתקופה

אחרת, אז היא מוצאת את עצמה בבית הדין בבקשה לאישור מצידו. החוק הזה פוטר. הוא

לוקח את אותן תקופות והופך אותן לפטור סטטוטורי. מי שנופל למסגרת אותן תקופות

לא צריך לגשת לבית הדין והוא פטור. פה זה איזה שהוא פטור להוראת סעיף 2 לחוק

ההגבלים העסקיים. להוציא חברה מגדר החוק לא עוזר כלום ורק מפריע, כי את אותו

פטור שהחוק נותן לה לא יהיה לה.

מאיר שטרית;

כלומר, אתה מציע להגדיל את זה?

דוד תדמור;

אני לא מציע להגדיל את זה, כי יש לנו הסתייגות מהסעיף עצמו. להוציא מהחוק



לא תורם לחברה בכלל.

לביא בן פורת;

אנחנו בדיעה שחברה שלא הגיעה לגודל קריטי ונאבקת על מעמדה בשוק, צריכה

להיות פטורה מההגבלות האלה.
הי ו"ר אברהם פורז
אז תצטרכו ללכת כל פעם לבית הדין.

דוד תדמור;
צריך שיהיה כתוב
"בחוק סטטוטרי לחברה קטנה להתקשר בהסכמים בלעדיים על אף

האמור בחוק ההגבלים העסקיים ובכל דין אחר."
אבי יחזקאל
זה לא יהיה. איזה תקופה אתה מציע בכל זאת?
לביא בן פורת
אני מציע 10 שנים, מכיוון שאני רוצה שנדע כולנו שיש תחנות שקשורות בחברות

הוותיקות לתקופות של עשרות שנים.
אבי יחזקאל
מדוע 10 שנים?
לביא בן פורת
בחברות שרגישות מאוד לתחרות להגבלים עסקיים כמו בארה"ב, מכירים בצורך

ובהצדקה הכלכלית, שמתחרה בשוק מן הסוג הזה צריכים לתת לו דריסת רגל. אם

מגבילים אותו, נותנים למתחרים המונופוליסטיים שלו את השדה כעבור זמן קצר.
היו"ר אברהם פורז
אתה בעצם מציע שחברה שיש לה פחות מ-75 תחנות תוכל לעשות חוזים 2kשנה.
לביא בן פורת
השאלה היא כמה חברות קשורות בחברות הדלק הוותיקות בחוזים קיימים ל-24 ו-

25 שנה. המהות אומרת שכאשר ישנן חברות ותיקות ולא נכנסת חברה חדשה, התחרות

שביניהן לא קיימת. החברה החדשה מזריקה אלמנט של תחרות לשוק. אם אתה מגביל אותה

עם האלמנט שלה לתקופות קצרות יחסית, בהשוואה למה שקיים בשוק בקרב החברות

הוותיקות, גרמת נזק.
אבי יחזקאל
האם אתה קובע שהמינימום לתחרות הוגנת הוא 24 שנה?
לביא בן פורת
לא. אתה לא צריך לשאול את עצמך מה הוא המינימום לתחרות הוגנת. אתה צריך



להסתכל בשוק הזה שבו כבר התחפרו והתמקדו וקיימים גורמים ותיקים, ויש גורם חדש

שרוצה להתחרות בהם. האם הוא צריך לקבל כרטיס מוגבל בזמן שיוציא אותו מהשוק?

ההערה האחרונה שלי מתייחסת לעניין של התדלוק הממוחשב. יש לי בעיה עם

הסעיף, במובן הזה שאני לא יודע איך יוצאים מזה. אין ספק שבתידלוק הממוחשב טמון

גורם שקושר לקוחות לחברות ספציפיות. המדובר בעיקר בלקוחות עם הרבה בלי רכב,

שנוח להם שהרישום באמצעות התידלוק הממוחשב יכסה את התידלוק. מאז הן קשורות

אוטומטית בחברה אחת או בחברה אחרת.

הרעיון הבסיסי הוא שאמצעי התידלוק הממוחשבים לא יהיו שונים מכרטיסים של

בנקומטים. כשם שאדם יכול ללכת לכל בנק ולמשוך כסף על חשבונו בכל בנק אחר, כך

ניתן יהיה באמצעי תידלוק ממוחשבים לתדלק, ללא קשר לתחנת הדלק. ישנן כאן בעיות.

היו"ר אברהם פורז;

אנחנו השארנו את זה לתקנות. כרגע אנחנו רוצים לקבוע את המסגרת.

לביא בן פורת;

אני חושב שהיה רצוי לקבוע שהשר יתקין תקנות ויקבע איזה שהוא זמן. הסוגייה

קשה. ישבנו עם הממונה בעניין הזה, והוא הסביר לנו את הקשיים שלה.

רם סואן;

בקשר להגדרת חוזה בלעדיות, ההגדרה הזאת משתלבת עם הוראת סעיף 6 ויוצרת

בעיה עקרונית. אני מקווה שביחד עם משרד המשפטים נפתור את הבעיה הזאת. אני

הייתי מציע להוריד את כל הנושא הזה מגדר הגבלים עסקיים. אם חושבים שחוק

ההגבלים העסקיים לא מתאים או לא טוב, אז צריך לתקן את חוק ההגבלים העסקיים.

אבל כאשר קובעים בחוק שחוזים מסויימים יחשבו הסדר כובל לעניין חוק ההגבלים

העסקיים, לפי 3,7,ו-14, המשמעות היא שהמחוקק כבר היום ועכשיו בחוק הזה הביע

דעתו שחוזים של 3,7, ו-14 הם בגדר הסדרים כובלים. לכן הוא כתב בחוק שהם לא

יהיו כובלים.
היו"ר אברהם פורז
דוד תדמור טוען שזה יוצר את ההגנה הסטטוטרית.

רם סואן;

ההשלכה של זה תהיה לא רק לגבי הענף הזה אלא גם לגבי ענפים אחרים. אנחנו

לא מתנגדים לשלוש הדרגות האלה של 3,7,ו-14, כי קיבלנו את זה בהסדר עם הממונה,

אבל אני חושב שדי יהיה לצורך קידום התהרות בחוק הזה אם יאמר בחוק שהסכמים

לתקופות של מעל ל-3,7,ו14 יהיו חסרי תוקף, או בטלים. לא צריך להכניס פה את כל

נושא ההגבלים שיש לו אספקט פלילי, ועוד נאמר שם שזה רק לתקופה של 7 שנים. אני

מציע להשאיר את התקופות האלה, ולכתוב שאסור על פי חוק זה לעשות הסכמים לתקופות

יותר רחוקות.

לעניין האפשרות של חברות חדשות להתקשר לשלבים יותר ארוכים, צריך לזכור

שיש היום 10 חברות חדשות פעילות. 10 כפול 75 זה 750. זה דבר שלא יהיה אף פעם.

אין מקום לכל התחנות האלה. לכן צריך ללכת לקריטריון אחר. הקריטריון צריך להיות

לכמות מסויימת של תחנות. אם נאמר שכל החברות החדשות הגיעו ל-165 חברות או

ל175, שזה קרוב לשליש מסך הכל, אז זה הגבול.

בסעיף 5א נאמר שתוך 5 שנים צריך לסיים הקמה של תחנה, ומר פריהגוט רוצה



שיוסיפו את המילה הפעלה. לדעתי, הכוונה צריכה להיות שתוך 5 שנים אפשר להתקשר,

כי לפעמים הליכי התכנון לוקהים את כל 5 השנים. מתוך נוסדו הסעיף עולה שבמהלך ה-

5 שנים אתה צריך לגמור את התהנה וגם להתהיל להפעיל אותה. לא תעמוד בזה אף פעם.

היו"ר אברהם פורז;

האם לפי הנוסח זה לא תקופת הבלעדיות של המכירה? אני מציע שמשרד המשפטים

יחשוב על זה.
רם סואן
הטענות לגבי המרחקים בסעיף 6 ברורות. משני הצדדים של איילון אין אותו

מרחק של קילומטר ואסור להגדיל את הפער. כיוון שאנחנו מדברים על קידום התחרות,

רציתי לבוא ולומר שהחוק הזה מטיל איסור על בעלי קרקעות בסעיף 6 להתקשר איתי או

עם פז ואפילו עם חברה חדשה, למרות שאולי גם מקרקעין שנמצא שם היה מעדיף

שיתקשרו איתו. מצד שני כדי לעודד את התחרות, המדינה צריכה לשלם משהו בנושא

הזה, ולא להטיל את זה על אותם אזרחים ולגזור עליהם גזירות. יש בלו אדיר שמוטל

על הבנזין. 71.5% ממחיר הליטר לצרכן הוא מס. אילו היו עושים מהמס הזה שני

דברים, או שהיו מקטינים את זה בטיפה, ,/'3 היה נותן מרווח עצום הן לבעל התחנה

והן לחברח כדי להתחרות.
היו"ר אברהם פורז
אנחנו לא הולכים להתערב בחקיקה ולעשות חלוקה מחודשת של המיסים וכל הדברים

האלה. זה פגיעה בהכנסות המדינה וכוי. יש בכלל טענה שצריך להעלות עוד יותר את

המיסוי על הדלק ולהקטין את המיסוי על כלי רכב, כדי להגיע למצב שמכוניות בנות

25 שנה או בנות 20 שנח לא ינועו בכבישים. אבל גם אם הייתי חושב כמוך, לא נשנה

עכשיו סדרי עולם בעניין מיסוי הדלק.
רם סואן
בסעיף 6ב נאמר שכל אותם איסורים שמוטלים קודם לא יחולו לגבי חידוש חוזה.

חידוש חוזה זאת מילה די ברורה, זה אותו חוזה שמבקשים. מה לגבי הארכה?
היו"ר אברהם פורז
מה ההבדל בין הארכה לחידוש?
רם סואן
אפשר לחדש או לאפשר להם לעשות את ההתקשרות ביניהם בדרך אחרת, איך שהם

בוחרים. זה לא חידוש ולא הארכה. מה קורה אם הוא רוצה למכור לי את זה או להשכיר

לי את זה. למה להגביל את זה רק לחידוש?

היו"ר אברהם פורז;

לדעתי הטענה אינה נכונה, אבל שמשרד המשפטים יבדוק את הטענה.

רם סואן;

מחר אתת רוצה להגביר תחרות בתחבורה ולפתוח קווים בתחבורה שיתחרו באגד

ובדן, האם יעלה על דעתך לקבוע שהמתחרים של דן או אגד יעשו שימוש באוטובוסים של

אגד? הדלקן הוא דלקן שלי, לכן אין פה עניין של הפקעה לצורכי ציבור. צריך

להפקיע את זה בדרך אחרת, אם רוצים.



שמחה הולצברג;

שמעתי שבהגדרה של חברות חדשות נכללות חברות שיש להן עד 75 תחנות. אני

חושבת שזה מסוכן, מכיוון שחברות גדולות יפצלו את עצמן למספר חברות על מנת

להכנס לתוך הקריטריון של חברות חדשות ולקבל פטור. אני חושבת שצריך להגביל את

זה.

דוד עמוס;

אני כבר 3 שנים קונה דלק בשוק החופשי דרך בית משפט. לי אין פזומט ואין לי

דלקן. האם אחת החברות תשים לי דלקן?
היו"ר אברהם פורז
לכן קבענו סעיף ששר התשתיות רשאי להתקין תקנות באישור ועדת הכלכלה.

אבי יחזקאל;

אתה בעד ביטול הדלקנים?

דוד עמוס;

אני בעד ביטול כל הדלקנים.

רבקה חזן;

הבוקר הגיעה לידי חוות דעת של הוועדה הבין משרדית שמינתה הממשלה, ואני

חושבת שלאור חוות הדעת יש לכם את הזכות לחזור ולבחון את החלטת הפיצול. לדעתי,

לאור חוות חדעת, יש לכם גם את החובה, משום שהיא אומרת דברים מאוד ברורים.

ראשית, אנחנו חושבים שהצעת החוק העתידית עוסקת באמצעים המשלימים והמשניים

ולא בעיקר. לכן מטבע הדברים, כיוון שמרבית השוק עדיין כבול, אנחנו מניחים

שההשפעות, אם בכלל, הן משניות. ולכן לא ראינו לנכון להתייחס לסעיף סעיף.

הסדרי התדלוק משמשים היום כאמצעי ענישה של בעלי תחנות. כל מי שעושה צעד

לכיוון של להשתחרר, למחרת כבר מפסיקים לו את הדלקן. בעלי התחנות מביאים את

הלקוחות, בונים את המוניטין למכשיר ואחר כך מענישים אותם. הפתרון שאנחנו

חושבים עליו, ונדמה לי שראוי לעשות אותו בדרך של חקיקה ראשית, זה ליצור כרטיס

אוניברסאלי.

הדבר הזה ישמש את ציבור הנהגים כך שהם לא יהיו כפותים רק לרשת תדלוק אחת

כזאת או אחרת אלא יוכלו להשתמש במכלול תחנות הדלק שעומדות לרשותם, והדבר הזה

הוא מאוד חשוב. העובדה שתהיה פריסה גאו גרפית של כל החברות לבעלי הכרטיס יסייע

לציבור הרחב ולבעלי התחנות, במובן זה שזה ינטרל את היכולת של החברות לעשות

שימוש עונשי. זה פתרון לא מסובך. זה לא מונע מהתחנות להמשיך להתחרות. זה מונע

את היכולת להעניש בעלי תחנות.

נדמה לי שההפחתה של הקילומטרים וההצבה שלהם כקריטריון בלעדי זה דבר מאוד

בעייתי. ההסדר הזה נראה לי הסדר טכני שאפשר לאכוף אותו בקלות. הדברים יטילו

מעמסה על הממונה או על מינהל הדלק, ולכן עדיף היה לקבוע מבחן מהותי, שמדבר על

יצירת תחרות באיזור גאוגרפי נתון שאפשר להגדיר אותו. זה עדיף מכיוון שזה לא

עושה כלום.



הבוקר הגיעה לידי חוות הדעת של הכלכן שמינתה הוועדה הבין משרדית. החברות

אמרו שאין תשתית עובדתית, אין נתונים, אין פריסה ואין בדיקה. אם הצעת החוק

במתכונת המפוצלת תתקבל יווצר מצב מאוד פשוט. אתה יוצר שני משטרים שונים לגבי

שתי קבוצות שוות לחלוטין. תחנות חדשות יכולות להתחרות מכיוון שהן חדשות והן

מקבלות מהירים כפולים מבחינת עמלות. בעלי התחנות הוותיקות, שמקבלים עדיין

עמלות שעוד נשחקות, לא יכולים לעשות כלום. החלטת הפיצול שלעצמה, עם המתכונת של

ההוק שאתם העברתם, פוגעת בחופש העיסוק ופוגעת בחוק יסוד חופש העיסוק.

נדמה לי שיש לכם מנדט כמחוקקים. אתם לא יכולים ליצור מצב שבו אתם לוקחים

חוק ומעקרים את המהות שלשמו יצרו אותו. הצעות החוק לא יצאו על מנת לטפל

בסוגייה הגאוגרפית ובסוגייה של התקן תידלוק. זה יוצר אפליית. לשיטתינו

ולטעמי נו, חוות הדעת של הכלכן מטעם הממשלה מחייבת אתכם לשוב ולשקול את החלטת

הפיצול בהתאם לסעיף 15.
דודי וייסמן
במסמך שהגיע בחודש מאי ממשרד האוצר נכתב: "לאור החלטת ועדת הכנסת לפצל את

החוק, אנו סבורים שאין מקום לכלול בחקיקה המוצעת (המפוצלת) הגבלות חדשות על

הקמת תחנות תדלוק הדשות..." עמדה זו גם באה לידי ביטוי בהחלטות ועדת השרים

לחקיקה בהתייחסותה להצעת ההוק הנידונה בכנסת. יתרה מכך, חקיקה כיום בנושא חוזה

העתיד, ללא התייחסות לסוגיית הסכמי העבר, עלולה להגביר את האפשרות להתמודד עם

נושא הסכמי העבר, על כל היבטיו ובצורה מעמיקה."

אל תתנו העדפות לגבי העתיד ואל תגבילו את החברות הוותיקות לגבי העתיד. יש

שוק תחרותי שאנחנו יכולים להתמודד בו וגם הם יכולים להתמודד נגדינו. חלק

יתמודדו בהצלחה וחלק יתמודדו פחות בהצלחה.

היו"ר אברהם פורז;

לא מפריעה לך המגבלה של ה-14 שנים?

דודי וייסמן;

כאשר אתה נותן לי העדפה מתקנת של 10 שנים, אין לה שום משמעות כלכלית.

הערכים המובנים בין 14 שנה ל-20 שנה, זה אפילו לא 5% הטבה. אנחנו חושבים שלכל

העניין של המרחקים והרדיוסים אין מקום. בעלי הקרקע צריכים להשאיר להם את חופש

ההתקשרות, כמו שהיום אנחנו ואחרים נאבקים מול תחרות בין בעלי קרקעות ובין בעלי

חברות דלק. תנו לנו להתמודד, אל תעשו הגבלות, כי בחלק גדול מהמקרים אתם גם

מגבילים אותנו. אם אתה אומר רדיוס ואני נמצא ברחוב הירקון בתל-אביב, אז אני לא

יכול לעשות ברחוב המסגר בתל-אביב.
מודי בן שך
חברת פז בעד החוק. אנחנו בעד לבצע כמה תיקונים כדי שנתאים את כוונת החוק

למה שכתוב בו. אנחנו חושבים שמתוך שלושת האלמנטים שיכולים להביא לתחרות יש דגש

לאלמנט אחד בצורה טובה, ולשניים האחרים אין. אין התייחסות לכל העניין של

השינוי הורטיקאלי בנושא התדלוק. זה הדבר שיכול להביא לקידום התחרות.
היו"ר אברהם פורז
מה זה שינוי ורטיקאלי?
מודי בן שך
זאת אומרת, שתהיה אפשרות לחברות הדלק להמשיך לייבא בעצמן את הדלק.
היו"ר אברהם פורז
זה לא שייך לדיון הזה. אם תפנה אלי באופן אישי ותציע לי איזה שהיא הצעה

לגבי רפורמה בעניין ייבוא, אני אשתף איתך פעולה.
מודי בן שך
מה שחסר בחוק זה כל העניין של חשיפת המשק הישראלי. זאת היתה מטרת

הרפורמה. באוגוסט 1988 התחילה הרפורמה, והעניין הזה שהיה העניין המרכזי לא

קרה, והוא גם לא הולך לקרות. שלושה אלמנטים הביאו לתחרות במשק הדלק בכל העולם,

האחד זה ריבוי תחנות שהחוק עוסק בזה, השני זה עניין פתיחת השוק לעולם שחוק לא

עוסק בזה, והשלישי זה נושא הבלו.

היו"ר אברהם פורז;

אם אתה רוצה לייבא היום תזקיקים, אתה לא יכול?
מודי בן שך
רשות יש לי, מעשית אין לי שום אפשרות. הוצאות התשתית והיכולת הפיזית

להביא את זה במערך המחירים המעוות של כל מה שקורה מעבר לשער וז"ן, מונע מאיתנו

את האפשרות לעשות את זה. זה בכל המקומות בעולם, מאז שנוצרה התחרות. כולנו

מכירים את מה שקורה באירופה. עשרות אלפי תחנות נסגרו ונפתחו באנגליה כתוצאה

מתחרות שהבריאה את המשק הזה. זה קרה אך ורק בגל פתיחת המשק.
היו"ר אברהם פורז
מה מונע מפז ביחד עם קבוצת משקיעים להקים בית זיקוק נוסף?
מודי בן שך
יש לנו עסק מול מונופול.
היו"ר אברהם פורז
מה מונע מכם לעשות איזה שהיא פעולה, הרי אתם אחד הגופים הגדולים במשק?
יעקב פרידגוט
כמה בתי זיקוק אפשר לעשות במדינת ישראל?
מודי בן שך
היום, בסיטואציה הנוכחית, לבנות בית זיקוק זה לשים את כספינו על קרן

הצבי. אני חושב שבסיטואציה הרווחית, עם כל החוקים המיטיבים שיש לגבי וז"ן, אין

אפשרות לבצע דבר כזה. אני הושב שדרך פיצול בתי הזיקוק והפרטתו בהחלט ניתן

לעשות את זה, ואז נגיע למה שהרפורמה רצתה. הרפורמה רצתה חברות בינלאומיות

בישראל. לשתיים מתוכן יש בית זיקוק דרומי וצפוני. לשלישית יש נמל והרביעית

משחקת בין כולן. בצורה מאוד משמעותית ניתן להגיע למה שכתוב בכותרת החוק ולא

בסעיפים שלו. אם תצליחו לרתום 70,80 אחוז ממערך המחירים של הבלו לעניין



התחרות, אתם יוצרים מנוף אדיר ורלוונטי.

שושנה רוזן;

שיהיה ברור להלוטין שחוזה הבלעדיות לא כולל תחנות בבעלות החברה. זה דבר

שצריך להיות ברור לחלוטין בחוק עצמו, ואני הצעתי גם איך לטפל בזה. אנחנו

חושבים שכאשר מדובר בחברת דלק, אז יש לכתוב לרבות עובד שלה או מי שפועל מטעמה.

בהגדרת מפעיל תחנת תדלוק יש את התוספת הזאת בכל מה שקשור למפעיל, וזה צריך

להיות נכון גם לגבי תחנת תדלוק. לעניין הגדרת סעיף 3א לחוק, שבעצם נותן הכשר

לחוזה הבלעדיות, מצויין שלא יראו אותו כהסדר כובל רק בשל תקופת הבלעדיות. על

מנת שלא יהיה ספק, אנחנו מציעים שיהיה כתוב שלא יראו אותו כהסדר כובל רק בשל

עצם קיומה של תקופת בלעדיות או אורכה. זה על מנת שלא יתעוררו ספיקות לעניין

הפטורים.

כאשר עשינו את ההסדר עם הממונה, אז עניין ה-14 שנה היה הקמת השקעה, מימון

או נשיאה במלוא הוצאות הקמת התחנה, או כמעט מלוא. זה כדי שלא יהיה מצב שאם בעל

תחנה שם חרסינה על השירותים, שיהיה מצב שזה לא מלוא. מאחר ובחוק אי אפשר לכתוב

מלוא או כמעט מלוא, כפי שנהגנו אנחנו בהסדר, ההצעה שלנו מתייחסת להתחייבות

למימון או להשקעה של חברת הדלק שעולה על 90%. כאשר הצעת החוק מדברת על 7 שנים,

היא בעצם מדברת על יותר מאשר % 50. כאשר מדברים על 14 שנה, אנחנו מציעים למעלה

מ-% 90.

ראוי להגביל את תקופת האפלייה בפרק זמן, כי כרגע היא לא מוגבלת. זאת

התקופה שבה תגיע חברת הדלק ל-75 תחנות. יכול להיות שחברת דלק תבחר להיות חברת

דלק קטנה ותבחר להתמקד בנישה מסויימת. חברה קטנה לא יכולה להחליט שהיא נשארת

חברה קטנה במשך 20 שנה. צריך להגביל את זה בפרק זמן מסויים. יש מדיניות של

חברות קטנות כמו שיש מדיניות של בנקים קטנים. זאת מדיניות שהיא לגיטימית.

היו"ר אברהם פורז;

את אומרת שבנוסף למגבלות שיהיו, צריך שאת כל העניין נעשה הוראת שעה ובעוד

5 שנים נכתוב את כל ההוראות מחדש?
שושנה רוזן
זה לא משנה, אבל צריך להגביל את זה בתקופת זמן כלשהי. כאשר החוק מדבר על

שנתיים, צריכות להיות תקופות הדרגתיות. התוספת הזאת של האפליה צריכה להיות על

תקופות מדורגות. הסכם של שלוש שנים ו-14 הוא לשנתיים. יכול להיות שהסכם של

שלוש שנים יכול להיות הארכה של חצי שנה. הסכם של 7 שנים לשנה, ו-14 לשנתיים.

התוספת צריכה להיות מדורגת כפועל יוצא מהתקופה שהיא באה להאריך אותה.

טנה שפניץ;

למה אין בה הגיון? ההגיון הוא שיש איזה שהוא מינימום מסויים.
שושנה רוזן
אני חושבת שתקופת הארכה צריכה להיות פועל יוצא מהתקופה המוארכת. ההגדרה

מתי חברה תגיע ל-75 תחנות, זה כאשר היא תמכור למעלה משלושת רבעי מהכמות של

אותה תחנה. זאת ההגדרה של חוזה בלעדיות. עשוי להיות מצב שחברת דלק קטנה, לפי

הגדרת החוק, תספק עד שלושת רבעי מהכמות ל-150 תחנות תדלוק והיא עדיין תכלל

בהגדרה של תחנה קטנה. לצורך הזה אנחנו מציעים שההגדרה תהיה שהיא מוכרת את מלוא

הכמות לתחנה. זה כדי שלא יהיה מצב שתהיה חברה שמוכרת שלושת רבעי מהכמות ב-150

תחנות, כי כרגע זה אפשרי לפי החוק.



לעניין הגדרת הקמת תחנת תדלוק, ההגדרה היא רהבה. היא מונעת מחברות הדלק

כולן להתקשר בהסכמים עם תחנות תדלוק שהיא כרגע פועלת בהן. צריך שיהיה ברור שזה

מתייחס לתחנות האחרות ולא לתחנות שהיא קשורה איתן.

אתי בנדלר;

מה שאת רוצה זה בעצם עוד הוראת נוספת שאומרת: "שהוראות חוק זה לא יחולו

על תחנות דלק שחברת דלק כבר ביקשה."

שושנה רוזן;

רק על תחנות חדשות.

אתי בנדלר;

מה זאת תחנה חדשה?

מודי בן שך;

תהנה שהיום לא מוכרת דלק.

שושנה רוזן;

כרגע, לפי איך שהחוק מנוסח, אסור לנו לרכוש תחנה שיש לנו הסכם חכירה

איתה. לא זאת היתה הכוונה. הכוונה לא היתה להתערב בהסכמים קיימים אלא לדבר אך

ורק לגבי הסכמים עתידיים. יש תקופות שונות בחוק, של 7 שנים ושל 15 שנים. אנחנו

מדברים על תקופות של שינוי ייעוד, של אפליה כלשהי ושל רדיוסים. אנחנו מדברים

על שינוי עם קביעת מגבלות ואפליות כאלה ואחרות עד שהשוק יתייצב. אז יכול להיות

שכדאי את כל התקופות האלה לתחום לתקופה אחת של 5 שנים, כך שלא תהיינה תקופות

שונות.

מצאנו איזה שהיא הגדרה לרדיוסים שאומרת: "מוצע שהגבלה זאת תחול ביחס

לאותו צד, בדרך כלל כהגדרתה בפקודת התעבורה נוסח חדש, המופרד בשטח הפרדה

כהגדרתו בתקנות התעבורה."
היו"ר אברהם פורז
אנחנו הצענו שבמקרה כזה פונים לממונה.

שושנה רוזן;

אני רוצה לחסוך מאיתנו את הצורך לפנות לממונה. בהגדרה של מפעיל, באותו

סעיף שמונע ממפעיל תחנה להתקשר בתהנה סמוכה לפי הרדיוסים שנקבעו, יש צורך

להוסיף את ההגדרה קרוב שקיימת בהוק ניירות ערך, כי אחרת רעייתו, אחיו או בנו

יוכלו לעשות את אותו דבר.

ערן לב;

לטעמינו, עדיף שהצעת החוק הזאת בכלל לא תעבור. אני מפנה אתכם למכתב

ששלחנו. הוא מתמצת את הטעמים לכך. אנחנו חוששים שצירוף של תחנות משוחררות לשוק

יפתח פתח בפני החברות הקיימות להשתלט על התחנות הקיימות, ועד שאתם תעבירו את

הצעות החוק לגבי חוזה העבר כבר לא תהיה תחרות במשק הדלק כי הם ישתלטו.
היו"ר אברהם פורז
משיחה שקיימתי עם היועץ המשפטי של משרד הפנים, סיכמתי איתו שנאמר שזה

בכפוף לתוכנית המתאר הארצית.
אורנה אטי נגר
מה מתוך כל סעיפי העתיד בעצם יעבור בתוך חוק מחייב? מה יקרה בשטח.

היו"ר אברהם פורז;

באופן מעשי, הנייר הזה של התיקונים יהיה חוק המדינה בעוד חודש. תודה רבה,

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45

קוד המקור של הנתונים