ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 30/06/1998

הצעת חוק הדיור הציבורי. התשנ"ח - 1998

פרוטוקול

 
הכנסת השלוש-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 298

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי. ו' בתמוז התשנ"ח (30.06.98). שעה 00;08

נכחו; חברי הוועדה; אבי יחזקאל - היו"ר

אפי אושעיה

עבד אלמאלכ דהאמשה

יהודה הראל

שבח וייס

רן כהן

ענת מאור

מאיר שטרית

מוזמנים; גונן ירום - עמותת סנגור קהילתי

יוכי יהל - הארגון הארצי היציג להגנת

הדייר

שלמה וזאנה - הקשת הדמוקרטית המזרחית

דייר יוסי דהאן - הקשת הדמוקרטית המזרחית

מיכה רחמן - הקשת הדמוקרטית המזרהית

יוחאי דוק - ארגונים לדיור

אריה צודקביץ - אירגונים לדיור

אביבה צודקביץ - ארגונים לדיור

אורי זניר - משנה למנכ"ל עמיגור

עו"ד אלינור הורוביץ - משרד המשפטים

אלי יקיר - אגף שיווק וכלכלה - מינהל

מקרקעי ישראל

עו"ד אהרן אברמוביץ - יועץ משפטי בסוכנות היהודית

דני אלן - U.I.A



אהרן בנט - U.I. A

עו"ד תמר הקר - הסוכנות היהודית

ג'ף קיי - הסוכנות היהודית

צבי רמות - יועץ בכיר ליו"ר הסוכנות

היהודית

עו"ד יצהק אלירז - מחלקה משפטית עיריית ירושלים

רונן ברטל - מנהל אגף משתכנים עמידר

משה בשרטוק - עוזר למנכ"ל עמידר

תמר הרטוב - מנכ"ל עמידר

גבי אברג'יל - הסתדרות הפקידים

יחזקאל מנחם - פרזות

צירלי בנוז - הסתדרות הפקידים
י ועצת משפטית
אתי בנדלר

מנהלת הוועדה; לאה ורון

קצרנית; יפעת שפרכר

סדר-היום; הצעת חוק הדיור הציבורי, התשנ"ח-1998.



הצעת חוק הדיור הציבורי. התשנ"ח - 1998
היו"ר אבי יחזקאל
אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. בשבוע הבא נקיים עוד ישיבה, שבח כבר

תהיינה הצבעות. היום אנחנו נסיים לקרוא את החוק כולו. מרבית הדירות בדיור

הציבורי הן של עמידר.

רן כהו;

70 אלף.

היו"ר אבי יחזקאל;

מי שיכול למצוא את עצמו, חלילה, נפגע או במצב שונה בעקבות החוק, זה דווקא

חברות כאלה כמו עמידר, כאשר אני מנסה לעשות אבהנה בין חברה כזאת לעמיגור.

מכיוון שמדובר על כך שהעם היהודי בגולה, בעיקר בארה"ב, קנה או תרם לקנייתן של

אותן דירות, אז יש בעיה של מס. אין בכוונתי לעכב את החוק בגלל העניין של

עמיגור. אין לי עניין לפגוע בעמיגור, בגלל שהיו שם יהודים טובים שתרמו

לעמיגור.

כוונתינו לעסוק בנושא הדיור הציבורי ולהעביר את נושא הדיור הציבורי, אבל

בלי לפגוע באותם יהודים. מדובר בחבורה שיש לה כוח ציבורי ופוליטי בארץ. הם

יהודים טובים והם אמריקאים טובים, שיש להם גם הון פוליטי שם. מתברר ששם

מעורבים גורמים בממשל האמריקאי שיכולים לבוא ולהגיד; רבותי, יש לכם כך וכך וכך

וכך. אני לא רוצה להגיע למצב שאנחנו מתעמתים.
שלמה וזאנה
מה ההכנסה החודשית של עמיגור מהדיירים האלה?

היו"ר אבי יחזקאל;

כל חברי הכנסת המחוקקים וגם אני חושבים שיש לפצות את החברות הציבוריות.

אנחנו רוצים שהחברות ימשיכו לעבוד. אנחנו רוצים שימצא מודל נוסף וחדש. אין לנו

שום עניין לקבוע בדברים האלה. היה חשוב להביא את הצהרת הכוונות הזו כדי להמשיך

את תהליך החקיקה.

רן כהן;

נפגשתי אתמול עם חלק מהאנשים שיושבים כאן וגם עם סלי מרידור. בפגישות שלי

עם משרד האוצר ועם משרדי ממשלה אחרים, משרדי הממשלה, בלי ליידע את הוועדה

ובניגוד לכל כלל אלמנטרי של הגינות וכיבוד שילטון ההוק, מכינים בינתיים תוכנית

אחרת מהתוכנית של החוק. התוכנית הזאת אמורה לטרפד את החוק, משום שהיא מיועדת

לבוא בתקנות שלא מחייבות חקיקה, לא מחייבות דמוקרטיה, לא מחייבות לרדת לפרטי

פרטים, לא מחייבות לקחת אחריות על כל המרכיבים והיא פרי רצונם של כמה אנשים

שמעורבים. גם מישהו מחברי הכנסת מעורב בפרשה הזאת. הכוונה שלהם היא להגיש

תקנות ולהודיע עליהן כמבצע של הממשלה, שמרכיביו המהותיים שונים מהחוק, וזאת

כדי לטרפד את היזוק.

בתוכנית שלהם חברת עמיגור כלולה כמו כל החברות. הכוונה היא שבאותן

פריפריות שבהן הם רוצים לתת את ההנחה, הם יקחו את הדירות של עמיגור וימכרו



אותן במחיר יותר מוזל ללא שום פיצוי לעמיגור. זה מר; שהם מתכוונים לעשות.

הי ו"ר אבי ירוזקאל;

אומר חבר הכנסת רן כהן שכל אלה שיש להם עניין בדיור הציבורי לא רוצים

לפגוע ביהודים באשר הם יהודים בכל מקום בעולם. הממשלה עלולה לפגוע ביהודים.
רן כהן
ישבתי יותר מ-3 פעמים עם הנציגים של הסוכנות ושל הU.I.A על כל הבעיות

שיכולות להתעורר בין מדינת ישראל לעם היהודי בתוך הפדרציות ובין הפדרציות לבין

הממשל האמריקאי. יש שם הרבה בעיות, וצריך למצוא לזה פתרונות. משרדי הממשלה

ואחרים מתכוונים לנסות לטרפד את כוונת הכנסת לחוקק. הכנסת קיבלה לא רק את

הרעיון של חוק הדיור הציבורי בקריאה הטרומית, שזה קבלת הרעיון, אלא היא החליטה

לאמץ את החוק הזה בקריאה ראשונה על התיקונים שיבואו בקריאה שנייה ושלישית. אם

בינתיים מכינים תוכנית לפוצץ את החוק בדרכים אחרות, מבלי להתחשב בבעיות של העם

היהודי, אז אולי גם אנחנו לא נתחשב בבעיות של העם היהודי, ושהממשלה תשבור את

הראש בעקבות החוק. אני משתדל לעשות מאמץ, כאשר נגיע להצבעות, למצוא פתרונות גם

לבעיות הללו, שמעלים מצד הסוכנות, מצד ה U.I.Aומצד עמי גור, בכדי שלא יהיה

טירפוד, לא של דיירי עמיגור, לא של עובדי עמיגור ולא של הבעלים של עמיגור.

שבח וייס;

האחים שלנו בארה"ב, בעיקר, עצם העובדה שהם כאן ועצם העובדה שהם היו

פעילים גם בנושא של עמיגור, הוא ביטוי למידה קדושה של אחווה ושל סולידריות

כלפי העם היהודי. זה הרי אף פעם לא היה בנוי על ביזנס. זה בנוי על עיקרון של

עזרת אחים. אני מקווה שיראו את זה כהמשך טבעי. מה יותר טבעי מזה. הכוונה היא

באמת ללכת על פי העקרונות היהודיים של סיוע למי שזקוק לסיוע, לא חלילה סיוע

לאנשים נחותים, אלא סיוע לאנשים שנקלעו למצב נחות. אני פה פונה גם אליהם,

שברוח זו יפעלו. יש להם כאן נציגות.

היו"ר אבי יחזקאל;

חברי כנסת דיברו איתי בבוקר וביקשו שהדיון יהיה בלי קהל ובלי צופים. היום

יש כאן קהל וצופים כי אנהנו עוסקים בקריאת החוק, לא בהצבעות ולא בדיונים של

חברי הכנסת.

שבח וייס;

אנחנו צריכים לעשות מאמץ גדול לשכנע את הממשלה, דרך חברינו הטוב מאיר

שטרית. אם לא, אז צריך לזרז את החקיקה ולהביא אותה בשבוע הבא.

יש לנו על נייר את רומן ברונפמן ואת מקסים לוי. מקסים לוי שווה 7 מושבים.

רומן ברונפמן 5. יחד זה 12. אני כמובן צריך לדאוג לכך שמי שעומד מאחורי החוק

ידאג לגייס את חייליו. אין שום כוונה לעשות סיכסוך ממשלה. הכוונה לגרום לכך

שהוא יסתיים תוך שבוע.

כאשר היה דיון בלשכת מפלגת העבודה לגבי עתידה של קופת חולים, התייצבו שם

נציגי ועדי העובדים וניסו לברר את כל הדיון של מפלגת העבודה בנושא של בריאות

העם לפי אנטרסים של ועד עובדים. זאת לא מטרה של ועד עובדים. אנחנו פה קשורים

לועדי עובדים. יש לנו שותפות, אבל זה אף פעם לא יכול להיות מניע בלי הרפורמה

הלאומית חברתית סוציאלית.
אפי אושעיה
צריך להבטיח את הזכויות שלהם.

שבח וייס;

בוודאי שאני חייב להבטיח את הזכויות שלהם, אבל זה אפס לעומת זכויות של

עם.

היו"ר אבי יחזקאל;

והיה אם אני עוד פעם אקבל איום מחבר ועד כלשהו, אני אגיש נגדו תלונה

במשטרה.

אפי אושעיה;

למה לא אמרת את זה לחברות הגדולות במשק בנוגע לנושא של סימון מחירים?

היו"ר אבי יחזקאל;

לא יתכן שיאיימו עלי בהפגנות בבית שלי.

ענת מאור;

להפגין זה לא איום. הפגנה זה זכות דמוקרטית.

היו"ר אבי יחזקאל;

לא יעזרו שום אי ומים.

מאיר שטרית;

אין שום ספק שדי ירים בדיור הציבורי צריכים לקבל פתרון, ופתרון שיתן להם

אפשרות לרכוש את הדירות שלהם בצורה מאוזנת. לדעתי הם צודקים, אבל לא במצב

שהדיור הציבורי יחוסל, ואז לנזקקים ביותר לדיור הציבורי לא יהיה פתרון בכלל.

זאת המגמה.

בעצם יכולתי לומר שהטריגר הוא שר השיכון דאז, בנימין בן אליעזר, שביטל את

ההנחות לרכישת דירות ב-1994. הוא הוציא מכתב על ידי משרד השיכון לכל חברות

הציבוריות, ובהן הוא ביטל את ההסדר שהיה עד 1994, שדיירי הדיור הציבורי קנו את

דירותיהם ב50% הנחה. הם קנו את זה גם בסוכנות וגם בממשלה. מרגע שבוטל ההסדר

הזה, הלחצים עלו בתוך המערכת. בעקבות הלחצים שהגיעו בכנסת הזאת להתפוצצות,

הוגשה הצעת החוק הזאת.

עם כל ההתלהבות מהצעת החוק, הצעת החוק במתכונתה הקיימת לא תוכל לעבור

בכנסת. אנחנו נתנגד לה. אני אומר את זה בצורה מפורשת. הבטחתי לכנסת שאנחנו

נעשה פעולה ושהממשלה תמכור את הדירות הציבוריות בכל החברות בהנחות ניכרות. אני

מקווה להגיע להסכמה עם היזמים, שנביא הצעה מגובשת על דעתם, כדי להביא לכך שנתן

תשובה למה שהם רוצים, בלי להרוג את הנושא של הדיור הציבורי.

רן כהן;

אתם מסתירים מהכנסת את התוכנית שאתם מבשלים עם משרדי הממשלה. הכנסת יושבת

ומחוקקת, אחרי קריאה ראשונה, ואתם בינתיים עובדים על תוכנית אחרת.
מאיר שטרית
בתחילת המושב הזה, אחרי התנגדות, הרי הצעת החוק הזאת עמדה כהצעת אי אמון.

רן כהן;

זה היה לפני חודשי ים.
מאיר שטרית
אני הודעתי במסיבת עיתונאים שאני תומך בעיקרון, ואני חושב שהעיקרון נכון.

הבטחתי יחד איתך שאני עובד ביחד עם כל משרדי הממשלה במטרה לגבש פתרון שיתן

תשובה לגבי הדיור הציבורי. אני לא חושב שצריך לשפוך את התינוק עם המים. מאז

אני עשיתי פרופסורה על נושא של דיור ציבורי. אני לא חושב שיש מישהו שהוא יותר

בקי ממני בריכוז כל הנתונים שיש בדיור הציבורי בארץ. אני הבטחתי שעד סוף הקיץ

הזה חדבר הזה יצא לפועל.
רן כהן
זה עוד שבועיים. אם זה ידחק לשבוע האחרון של המושב הזה, זה תרגיל עורמה

כדי לדחות את זה הלאה.
היו"ר אבי יחזקאל
אני מסיים את תפקידי ב-22 ביולי. אני רוצה לסיים את תהליך ההקראה, ובשבוע

הבא להתחיל כבר הליך של הצבעות. לכן אני קורא לך לנקוט כל צעד פרלמנטרי פוליטי

וכו'.
מאיר שטרית
לא יעבור חוק בניגוד לעמדת הממשלה, על ידי מחטף בכוח. יש לנו את היכולת

הפרלמנטרית אם נרצה לעכב את החוק הזה. אני יכול להביא אלף תרגילים שיעצרו את

החוק הזה לחמש שנים. זאת לא המטרה שלי. המטרה שלי היא להביא לכך שעד סוף הקיץ

הזה יהיה פתרון לדיירי הדיור הציבורי, ואני אומר לך שיהיה פתרון. הכלי היחידי

שיש לי ללחוץ על כל חלקיה של הממשלה להביא לפתרון מוסכם על דעת כל משרדי

הממשלה, זה החוק. אם לא יהיה פתרון, יהיה חוק. אני מקווה שרן כהן יבין שאם

נגיע לפתרון מוסכם וכן הגיוני, אז לא צריך חקיקה.

לא עולה על הדעת לתת פתרון לדיירי עמידר ולא לדיירי עמידר, וזה לא משנה

איזה פתרון יהיה. לא יעלה על הדעת להשאיר קבוצות גדולות מאוד של אוכלוסייה

בערי פיתוח ובמקומות אחרים ללא פתרון. גם בעבר, עד 1994, הסוכנות והממשלה דאגו

לתת הנחות עד %50 מקסימום. אני חושב שהדבר הזה מהווה בעיה לסוכנות. אני לא

מנסה לזלזל בזה. לסוכנות היהודית - ואני הייתי גם גזבר הסוכנות כך שאני מכיר

את הנתונים - יש בעיות אחרות שאי אפשר לשים אותן על השולחן הזה. אני מקווה

שאני אנסה לגבש פתרון הנחה לדיירים בלי לפגוע באותו עניין שיש לסוכנות, שיכולה

להיות חריפה מאוד, ואני לא חושב שאפשר להתעלם ממנו או לשים אותו בצד. אני

מעריך שהפתרון שאנחנו ננסה לגבש יתן תשובה גם לבעיה הזאת של הסוכנות. החוק

במתכונתו הקיימת יהרוג ויצור נזק חמור לסוכנות היהודית, ולדעתי היא לא תוכל

לחיות איתו. אי אפשר להעביר את החוק במתכונתו הנוכחית מבחינת הסוכנות. לו

הייתי גזבר הסוכנות והיה עובר חוק כזה, מחר בבוקר הייתי בבג"ץ.

אני מתייחס לדיון בחוק כדיון רציני. אני לא מזלזל בו. אתה רואה שאני

משתתף בדיונים ואני מעיר לגופו של עניין, כי אני שומר את האופציה שיכול להיות



שלא תהיה ברירה אלא לעשות חקיקה. אם נעשה חקיקה אז בוא נעשה הקיקה רצינית.

בזמנו הצעתי שנעשה את הדיון בסעיפים השונים במסגרת של חברי כנסת, כי יש נושאים

שאי אפשר לחשוף אותם לציבור. כאשר יעלו הדברים האלה, אני אבקש שיכריזו עליהם

כחסויים, על פי תקנות הכנסת. יש נושאים שאי אפשר לדון בהם בצורה גלויה. אני

מתייחס לחוק ברצינות ואני אשתדל להשתתף בכל סעיף ובכל נושא ואעיר את הערותי

להוק כאילו החוק מתקדם. אני מקווה, כמו שהבטחתי, שעד סוף הקיץ הזה יהיה פתרון

לדיור הציבורי.
היו"ר אבי יחזקאל
חבר הכנסת מאיר שטרית הציג את המטרות שלו, אבל אני חושב שבהגינות מלאה רן

כהן וחבריו המחוקקים הציעו את המטרות שלהם. כל אחד היה הגון להציג מה המטרות

שלו ואיך הוא מגדיר אותן על פי לוח זמנים. מה שאני אומר הוא שגם לי יש לוח

זמנים, ותחושתי היא שבמידה והחוק הזה לא יגיע לכלל סיום, אני לא בטוח שהוא

יהווה שוט כדי שההצעה הבאה תשיג את מה שאתה רוצה. יש פער, ובכל מקרה יהיה פער

אדיר בין מה שיש בחוק ובין מה שאולי אתם תביאו. לכן הנחת היסוד שלי שלוח

הזמנים של רן כהן וחבריו היא שעד לשבוע השלישי של יולי החוק הזה יעלה לקריאה

שנייה ושלישית.

האופציות הן שאתם תפילו אותו בוועדת הכלכלה, לא נורא. השגנו את זה שתביאו

תקנות. האופציה השנייה שאתם תבואו למחוקק רן כהן ותגידו לו להמתין ולא להביא

אותו למליאה, כדי שתנהלו מו"מ עם רן כהן באשר לקירבה בין החוק לבין התקנות.

אני חושב שאם יביאו דבר דומה להצעה של רן כהן, אז את היוזמה נתן לכם כי אין

ברירה. אם היתה כוונה תמימה, למה עושים דברים בסתר? יבוא נתניהו בעוד שלושה

שבועות ויציג את התקנות לדיור הציבורי, זה מה שיהיה.
מאיר שטרית
אין פה שום דבר חשאי. אני הודעתי בתקשורת, בעתונות, והוצאתי הודעת

לעתונות שאני מנהל מו"מ עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר. אתה צריך להבין שבכל

ממשלה, גם בממשלה שלכם, יש מהלוקות בין המשרדים. משרד אהד רוצה אי, משרד שני

רוצה בי, משרד שלישי רוצה גי. אני מנהל מו"מ מאוד אינטנסיבי במטרה לגבש הסכמה.

לא אעשה סיכום בלי שאני אדע את כל הפרטים. אין שום דבר מוסתר.
רן כהן
אנחנו לא עיוורים, הזמן נוקף, חודשיים מתוך שלושה עברו, שאנחנו יודעים

שנותרו ראלית רק שבועיים. אני יודע וגם אתה יודע שמשרדי הממשלה שאתה עובד איתם

לא משתפים פעולה עם ועדת הכלכלה של הכנסת, למרות שהכנסת החליטה לחוקק חוק. זה

הליך דמוקרטי של מדינת חוק, שבה יש ועדה מוועדות הכנסת שצוותה על ידי בית

המחוקקים לחוקק חוק. יושבים משרדי הממשלה להם יש תוכניות וכל מיני מרכיבים של

נתונים, והם לא באים להציג אותם לחקיקה ולהגיד שבינתיים הם שוקלים תקנות. זה

דבר לגיטימי להגיד, אבל יש לשים את הדברים על השולחן.
מאיר שטרית
הדברים יושמו על השולחן.
אברהם פורז
כאשר הצעת החוק הגיעה לקריאה ראשונה, היתה תמיכה מאוד גדולה בהצעת החוק.

היו שלושה חברי כנסת שהתנגדו לה. אחד זה יו"ר הכנסת דן תיכון, השני זה השר

יולי אדלשטיין, והשלישי זה אני. למרות שאני חבר ועדת הכלכלה, הודעתי לרן כהן

שאני לא אשתתף בדיונים ולא אצביע בישיבות, כי לסיעת מר"צ יש מקום אחד בוועדה,



והרוב בסיעה חושב שהחוק הוא טוב. לכן אני לא הושב שזה הגון שאני אנסה לייצג את

השקפתי האישית ולא את השקפתה של הסיעה. לכן אני לא אשתתף בהצבעות על החוק הזה.

עם זאת, אני חייב לומר שאחרי שאני קורא את החוק אני מוצא בו הרבה מאוד פגמים

טכניים, משפטיים, שחייבים לתת עליהם את הדעת. יש פה בעיה רצינית אם משרדי

הממשלה לא משתפים פעולה.

לדוגמה, לעמידר ולעמי גור אין בעלות באף דירה. כל הדירות האלה הן בקרקע של

המדינה. הבעלות היא של המדינה ויש גם חכירה לדורות. כאשר מדברים על העברת

בעלות אז אי אפשר, כי זה בניגוד לחוק יסוד מקרקעי ישראל שמדבר על חכירות.

ראיתי שהתנתם שמי שיוכל לקנות דירה זה אדם שאין לו דירה אחרת, או משהו

כזה. השאלה היא למה רק דירה, ואם יש לו נכסים אחרים. אדם יכול להיות משולל

דירה, יכולים להיות לו חסכונות בבנק ויכולים להיות לו כל מיני דברים אחרים

ששווים הרבה מאוד כסף.

לפי איך שזה מנוסח היום זה לא הוראת שעה לגבי המלאי הנוכחי, אלא זה לעד.

זאת אומרת שכל דירה שאי פעם תבנה על ידי גוף ציבורי, אוטומטית אחרי 5 שנים

הדייר יהיה זכאי לקנות אותה. זה אומר שלא יבנו יותר. דבר נוסף שההלטתם בישיבה

הקודמת, זה איך מונעים רמאויות. יש הרבה מאוד בעיות שהצבעתי עליהם.

היו"ר אבי יחזקאל;

כל נציגי משרדי הממשלה ונציגי החברות הציבוריות משתפים פעולה כאילו החוק

הזה הוא חוק שלהם. הם מעירים את הערותיהם, הם שותפים, ועל כך יש לי לברך על

ההגינות והמקצועיות שלהם.

שלמה וזאנה;

מדינת ישראל צריכה להודות על כל התרומות האזרחיות שניתנו לה על ידי יהדות

העולם, באמצעות הסוכנות והגופים הנוספים, אבל צריך לדעת שהתרומות האזרחיות

הופנו לתחומים רבים ומשונים בחברה הישראלית במונחים כלכליים כולל קיבוצים,

מושבים וכו'.
אברהם פורז
מה זה משונים בעיניך?

שלמה וזאנה;

כל דבר שהוא מעוות. הקיבוצים והמושבים בהתנהגות הנוכחית שלהם מאוד משונים

בעיני. גם ההתנגדות של הסוכנות משונה בעיני. אני אצביע רק על מקרה אחד, שהייתי

נוכח בו, וזה הסיפור של מבשרת ציון, שמוכיח איך מרכז קליטה הפך להיות נדל"ן.

אני לא רוצה להכנס לסיפור הזה, אבל מתברר שהמפעל הלאומי של קליטת עליה מתחיל

להתפס במונחים של עגל הזהב. הייתי נוכח לראות איך פינו באלימות ציבור משום

שהנדל"ן של מרכז הקליטה במבשרת ציון הועבר לקרן הפנסיה של הסוכנות ולא לעם

היהודי. אין פלא שעובדי עמיגור הם אלה שפועלים היום על מנת להתנגש באנטרסים של

דיירי הדיור הציבורי. זה דבר שלצערי פוגע בכל התמימות והאמון שנתתי לאורך שנים

באנטרסים ההומניטריים של יהדות אמריקה בארץ ישראל.

הדיור הציבורי יכול לחתפס בכל מיני אופנים. הייתי שמח אם חבר הכנסת מאיר

שטרית ינסה לראות פרספקטיבה אחרת של הסיפור של עמידר והחברות המשכנות, כסוג

מסויים של מילכוד שמתייחס לציבור גדול בישראל. גם באסבסטונים בירושלים וגם

במעברות אנשים גרו ללא חוזים. אם האנשים היו מתיישבים על הקרקע הזאת פרק זמן

נוסף, או שהיו מסרבים לחתום על שום חוזה ולהשאר על הקרקע הזאת, הם היו בעלים



של הקרקע. בחתימה שלהם עם החברות המשכנות הם למעשה שיעבדו את עצמם לדורות, כי

הם לא זכו בכל ההעלות שזכו אנשים בתקופת האינפלציה מהמעמד הבינוני. היום אתה

מתחשבן איתם כאילו הם צריכים לפתור את הסיפור של הדיור הציבורי, בשעה שאנחנו

יודעים שכרגע עומד חוק עיגון זכויות החקלאים בקרקע. אנחנו יודעים שמיליארדים

של דולרים הועברו לקיבוצים ולמושבים. התשובה לבניית הדיור הציבורי לא צריכה

להיות על גבם של ההלשים.

מאיר שטרית;

אני מסכים.

גונן ירום;

חלק מהדירות שנמצאות היום בבעלות עמיגור הן דירות שהובאו לה על ידי

המדינה בשנות החמישים והשישים. לא כל הדירות ששייכות היום לעמיגור הן דירות

שנקנו על ידי יהודים טובים מארה"ב.

רן כהן;

עמיגור מנהלת 31 אלף יחידות דיור, מהם 19 אלף יחידות דיור בבעלות של

הסוכנות. מדובר על כל ה-19 אלף דירות.

מאיר שטרית;

הסוכנות קנתה את כל הדירות הללו מהמדינה בכסף מלא.

גונן ירום;

אני מבקש ממך, מאיר שטרית, שבמסגרת הדיונים שלך בוועדה ובמסגרת הדיונים

שלך עם משרדי הממשלה תקבל לדיון אצלך גם את נציגי הדיירים. יש לפחות 10

אירגונים כאלה.

מאיר שטרית;

בשמחה.

אהרן בנט;

אני מודה לוועדה על כך שהיא מוכנה לשמוע את דברי. יש נסיון למצוא פתרון

לדיירים שגרים בדירות האלה במשך הרבה מאוד שנים, כדי שיהיה צדק ויווצר צדק.

השאלה היא אם הפתרון יהיה על ידי הכנסת או על ידי הממשלה. השאלה אם הפתרון

יהיה באמצעות חוק של הכנסת או על ידי תוכנית הממשלה, זה נושא שצריך להפתר בין

הכנסת לבין הממשלה. חבר הכנסת מאיר שטרית צודק שהפתרון לנושא הזה הן לגבי

הסוכנות והן לגבי המגבית הוא קריטי. אני מאמין שיו"ר הוועדה וחבר הכנסת רן כהן

מבינים את הבעיה. בין אם הפתרון יהיה פתרון באמצעות הכנסת ובין אם הפתרון יהיה

פתרון של הממשלה, אני חושב שצריך להתחשב בבעיות של הסוכנות היהודית, בין היתר

בעיית ניסוי ויציבותה הכספית של הסוכנות היהודית. אני משוכנע שיימצא פתרון

צודק והוגן בנושא הזה.

היו"ר אבי יחזקאל;

אנחנו מקדמים אותך בברכה. אנחנו מבינים שאתה רוצה לתרום את חלקך על מנת

לפתור את הבעיה החברתית שהוזנחה ב-50 השנים האחרונות. ההידברות שלך איתנו

תפתור את הבעיה לעם היהודי ברחבי העולם. זה הנושא העיקרי, ואנחנו רוצים להודות



לך פעם נוספת על זה. בין אם הבעיה תפתר על ידי הממשלה ובין על ידי הכנסת,

אנחנו בסופו של דבר נפתור אותה.

מאיר שטרית;
בהגדרות כתוב
"זכאי" - מי שמתגורר ברציפות בדירה ציבורית תקופה של חמש

שנים לפחות, ואין בבעלותו, או בעלות קרובו, דירה או מקרקעין אחרים." לפי דעתי
צריך להוסיף שם
" מי שמתגורר ברציפות בדירה ציבורית כחוק."
אתי בנדלר
הדיון בשאלה הזאת התעורר בהקשר להצעת החוק של תמר גוז'נסקי, והפתרון

שהוצע היה בהכללת סעיף נוסף בנוסח סעיף 10ב המוצע כאן.
מאיר שטרית
זה דבר אחר. זה לא פותר את העניין.
אתי בנדלר
זה פותר באופן חלקי את העניין.
מאיר שטרית
שם זה פותר, אבל פה זה לא פותר.
היו"ר אבי יחזקאל
אומר מאיר שטרית שצריך להוסיף את המילה "כחוק". לפי תפיסת עולמי, אני

חושב שהמילה "כחוק" היא מילה נכונה.
שלמה וזאנה
לפי החוק הקיים דייר ממשיך הוא במעמד של פולש. המעמד של בן שהוריו נפטרו

הוא מעמד של פולש.
מאיר שטרית
החוק של תמר גוז'נסקי, שאישרנו בשבוע שעבר לקריאה שנייה ושלישית, יעבור,

והחוק הזה בעצם מקנה באופן אוטומטי, לפי סעיף 10ב, לכל בן ממשיך להיות דייר.

לפי החוק של תמר גוז'נסקי כל מי שבן ממשיך של משפחה יחשב דייר חוקי. אף אחד לא

רוצה שיפלשו 100 איש לדירות. הרעיון הוא שזה לא יחול על כל פולש לדירה, אלא

באמת על דייר או על בן ממשיך.
אתי בנדלר
המילה "כדין" שהוצעה עוררה תגובות נזעמות ונדחתה בסופו של דבר על ידי

הוועדה, כי נטען שלעיתים יש חילוקי דיעות בין החברות לדיור ציבורי ובין

הדיירים בשאלה אם המגורים שלהם כדין או לא. על פני הדברים, בשל כל הפרת חוזה,

רשאית החברה לדיור ציבורי לדרוש את פינוי הדייר. אם יש פיגור מסויים בשכר

הדירה היא רשאית לדרוש את פינוי הדירה. לכן נאמר שהמילה "כדין" פותחת פתר1

לחילוקי דיעות מאוד משמעותיים. אין חילוקי דיעות לגבי פולש. מה שנאמר הוא שיש

לעיתים חילוקי דיעות באשר לעצם חשאלה אם הוא פולש או מתגורר כדין.
שבח וייס
המוני אנשים בארץ הזאת נקלעו למצב קשה. בגדול מי שנבנה מהעלייה הגדולה

אלה הוותיקים. העולים שהצליהו צריכים להשאר עם אלה שלא הצליהו, ולא להתהבר

בהדווה אל העשירים ואל הוותיקים ולבגוד בקהלים שלהם. קל מאוד להטט אצל האנשים

האלה. כאשר מוכרים מפעל של מיליארד שקל לבורגנים, 300 מיליון שקל של המדינה

בשלב מהותי הולכים לכיס אהד. יש עורכי דין- שלוקחים עמלה של 10 מיליארד דולר,

ושאצלם לא מחטטים.

זה צריך, על פי דעתי, להיות על פי חוק, אלא אם כן החוק של תמר גוז'נסקי

מכסה את העניין. בסעיף 10ג כתוב: "אין להתנות על הוראות חוק זה, אלא לטובת

הזכאי." בחוק זה יש גם אלמנטים שמסדירים מצבי ביניים פוטנציאלים של חצי פלישה

ורבע פלישה. אני לא רוצה ליצור מצב שאפשר יהיה לנפנף עוד 17 איש מהחוק הזה

בגלל שיתפסו אותם בזנב על כל הנזקים שהם עשו לחברה וכן הלאה.
רן כהן
יש שתי דרכים לשמור על החוק ובשתיהן שומרים על החוק. הדרך היותר חדה היא

הצעתו של הבר הכנסת שטרית, להוסיף את המילה "כחוק" או "כדין".
שבח וייס
כך הם יצטרכו ללכת לבית משפט ויצטרכו לשלם לעורך דין.
רן כהן
סעיף 10ב פותר את הבעיה. אני יודע שיש פה מחלוקת. הדרך של הזכאות שמותנת

כדין או כחוק אומרת שדייר שפלש או בן משפחה שנשאר בדירה הזאת לא כדין וגר שם 4

שנים ולאחר 4 שנים הוא הגיע לסידור עם חברת הדיור הציבורי שהתום בה והוא רוצה

לרכוש את הדירה, אז אפשר להעיף אותו, למרות שבינתיים הוא סידר את עיניניו

כדין. זה אם יהיה כתוב "כחוק 5 שנים". לעומת זאת, על פי מה שכתוב ב-10ב, מאחר

והוא כבר סידר את ענייניו ואין הפרה גסה של החוק, כי אז הוא כן יהיה זכאי על

פי החוק הזה.
אתי בנדלר
אני רוצה להשלים את התמונה של סעיף 10ב עם סעיף 12 (1).
הי ו"ר אבי יחזקאל
יש כאן הצעה להוסיף את המילה "כחוק". אני מאמין בתום ליבה של ההצעה הזאת

ובכנותה.
מאיר שטרית
אני מתפלא על דבריו של חבר הכנסת שבח וייס. עם כל הכבוד לתפיסת העולם

הסוציליסטית הזאת, התפיסה הזאת יצרה את כל דיירי הדיור הציבורי והמעברות. תחת

כל התפיסה הסוציליסטית הזאת קם כל העם במדינת ישראל. תפיסת העולם הסוציליסטית

הזאת מתה אפילו במפלגת העבודה. מסתבר, שבתפיסת עולם סוצליסטית מי שיש לו קשרים

מקבל ומי שאין לו נשאר בחוץ. כל הסיפור של מכירה לבורגנים זה קישקוש בלבוש.

כל ההברות הממשלתיות בשורה התחתונה הפסידו כסף, ומי ששילם את המחיר זה

האזרחים. כמה מנכ"לים ראית בחברות ממשלתיות ב-25 שנה מדיירי הדיור הציבורי?

תראה לי אחד ואני אתן לך פרס. החברות הציבוריות האלה זה רווח נקי למדינה. אם

דייר היה פולש לדירה של חבר הכנסת שבח וייס, האם הוא היה מוותר על הדירה?



שבח וייס;

אתה הרי בעד הפרטה, אז למה אתה לא מסכים שיפריטו עבורם ולא שיפריטו

לבורגנים ולמיליונרים?

מאיר שטרית;

זה לא יעזור לכם. לא נתן פרס לפולשים בכוח. האם אתם מציעים לתת דירה

למישהו שפלש? יש בעמידר 220 פולשים, האם אתה מציע לתת להם דירות במתנה כי הם

פלשו בכוח?

רן כהן;

בעמידר היו פולשים, יש פולשים ויהיו פולשים. על מה אתם מדברים? האם אתם

רוצים שהחוק הזה יסלק אותם?

מאיר שטרית;

החוק לא מציע לסלק אותם. אני לא מציע שהחוק יסלק, אבל אני גם לא מציע לתת

הגנה למי שפלש. החוק לא מציע לסלק אף אחד מהבית שלו, אבל אנחנו לא צריכים לתת

הגנה למישהו אלים שפלש לדירה בכוח. סעיף 10ב לא נוגע לעניין הזה. סעיף 10ב

מדבר על מישהו שפלש ללא חוזה. אם אדם במשך הזמן סידר את ענייניו ונהייה לו

חוזה כחוק אז אין בעיה והחוק יחול עליו בכל מקרה.

אלינור הורוביץ;

אני הבנתי שלגבי הפולשים הבעיה היא אם כן או לא נחתם חוזה איתם. אפשר

פשוט להוסיף את הדבר הזה להגדרה של זכאי. לא רק שמי שהתגורר ברציפות בדירה אלא

גם מי שחתם חוזה שכירות עם החברה.

היו"ר אבי יחזקאל;

מה שאלינור מנסה להגיד הוא שיש כאלה שחתמו עם החברה, אבל ברגע מסויים של

חייהם הם היו פולשים ולכן זה לא כחוק.
מאיר שטרית
אין מקרה כזה.

אלינור הורוביץ;

יש שתי בעיות. יש את הבעיה של הפולש ויש את הבעיה של מי שנשאר ולא שילם.

סעיף 10ב מציג את הבעיה של אדם שחתם באיזה שהוא שלב חוזה והפר אותו, וצריך לתת

לו הזדמנות לתקן. מי שפלש ולא הגיע לשום הסדר עם החברה, אז אולי אין סיבה לתת

לו להמשיך. אבל אם הוא הגיע להסדר וחתם על חוזה, זאת הנקודה שיכולה להפריע.
אפשר להוסיף
לא רק מי שהתגורר ברציפות בדירה ציבורית, אלא גם מי שחתם חוזה עם

החברה. אם הוא לא חתם אז אין לו זכות להיות שם.

תמר הקר;

הנושא של חתימת החוזה הוא באמת הנושא הנכון. אם ניקח את ההגדרות בחוק הזה

ובחוק של תמר גוז'נסקי אז זה סוגר את המעגל, משום שגם ההגדרות שקיימות בחוק של

השכרה ציבורית מתכוונות להשכיר למי שמשרדי הממשלה הפנה אותו. כלומר הזכאי צריך



להיות מי שאחד ממשרדי הממשלה הפנה אותו, או דייר ממשיך כהגדרתו באותו חוק.

הדייר הזכאי הוא מי שהמשרד הפנה אותו והחברה חתמה איתו חוזה, או דייר ממשיך

כהגדרתו. גם בהגדרה ההיא נאמר שהוא זכאי להמשיך להתגורר והחברה תחתום איתו על

חוזה השכירות. כלומר, בכל מקרה דייר ממשיך יש לו חוזה שכירות. צריך לקשור את

כל הקצוות האלה.

רן כהן;

בעי ני זה סביר.
תמר הרטוב
סעיף 10ב מתייחס מפורשות למי שחתום בחוזה שכירות. סעיף ההגדרות מתייחס

לפולש. יש פולשים שבכל הדיסטנציות החוקיות לא יהיו זכאים בסופו של דבר להתגורר

באותה דירה ויאלצו לפנות אותה. לכן יש פה בעיה. מדובר על דיירים שהיתה להם

דירה ומכרו אותה.

היו"ר אבי יחזקאל;

הבעיתיות הובנה. השאלה היא אם הפתרון של תמר נראה מודל אפשרי לפתרון.

תמר הרטוב;

אני חושבת שכן.

ענת מאור;

אני חושבת שאנחנו צריכים לקדם את החוק. החלטת המליאה היתה לקדם את זה

בחקיקה. אני לא בעד זה שהדיירים יהיו תלויים בתקנות של ממשלה כזאת או אחרת.

העבודה צריכה להיות שיטתית, כמו שעובדים על חוק. יש אי הבנות וצריך לשים אותן

להצבעה. אני בהחלט תומכת במגמה שמתגבשת. בוויכוח הקודם התנגדנו לא רק להוסיף

אתה המילה "בחוק" אלא גם "בדין".

מאיר שטרית;

אני לא מבין איך הכנסת יכולה להתנגד להגדרה כחוק. אני רוצה להתייחס למילה

"קרוב" בהגדרות. "קרוב" - בן זיג, לרבות מי שידוע בציבור כבן זוג, וכן ילד

כהגדרתו בסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי." לעניין מי שידוע בציבור כבן זוג,

לדעתי יש פה בעיה ואני מבקש להסביר אותה.

על פי החוק אדם בודד בדירה לא יכול להיות זכאי על פי חוק, הווה אומר, שאם

אדם לפני תחילת החוק יקח לו בן זוג ידוע בציבור לצורך רכישת דירה זה כן יהיה

בסדר. אני חושב שצריך להגדיר פה לוח זמנים.

יוסי דהאן;

יש הגדרה של ידוע בציבור שבאה לידי ביטוי בכמה חוקים. הם צריכים לנהל משק

בית משותף במשך שלוש שנים.

היו"ר אבי יחזקאל;

אני מבקש להנחות, על פי הצעתך, את העניין של הידוע בציבור. אם יתברר שיש

הגדרות דומות של ידוע בציבור, זה מקובל עליך?



מאיר שטרית;

כן.

אתי בנדלר;

אין הגדרה כללית בדין של מה זה ידוע בציבור. יש הוראות מסויימות שמגדירות

זכויות לפי משך הזמן שבו אדם היה ידוע בציבור.
מאיר שטרית
אולי צריך להוסיף הגדרה בחוק של מה זה ידוע לציבור.

היו"ר אבי יחזקאל;

הנחינו את היועצת המשפטית של הוועדה למצוא משהו דומה להגדרה של ידוע

בציבור ולהוסיף את ההגדרה בפנים.

מאיר שטרית;

אתמול הובא לתשומת ליבי על הרבה דיירים ביפו שאמרו שיש איזה שהיא חברה

בשם נכסי אריאל. האם זאת חברת בת של עמידר?
תמר הרטוב
לא.

מאיר שטרית;

האם החוק חל עליהם? אני מבקש לקבל מידע על גורל החברה הזאת ואם יש שם

דיירים בדיור סוציאלי, כי אם אין דיירים בדיור סוציאלי, אולי צריך שהחוק יחול

עליהם.

היו"ר אבי יחזקאל;

אנחנו נבדוק כל חברה שקמה בשנים האחרונות.

רן כהן;

סעיף 2(א) "זכאי שהביע את רצונו לרכוש את הדירה הציבורית שבה הוא מתגורר

יהיה רשאי לעשות כן בהתאם להוראות חוק זה, במחיר ובתנאים האמורים בסעיף 3."

2(ב) "אוחדו מספר דירות לדירה אחת, והיתה הדירה האמורה דירה ציבורית

שהורא6ות סעיף קטן (א) חלות עליה, רשאית החברה לדיור ציבורי, במשך תקופה של

שנה מיום שהודיע לה הזכאי על רצונו לרכוש את הדירה, לפצל את הדירה האמומרה

לדירות, שמספרן לא יעלה על מספר הדירות המקורי, ובלבד שכל אחת מהדירות

המתקלבות תהיה ראויה למגורים, והזכאי יהיה רשאי לבחור מתוכן דירה אחת שאותה

יהיה זכאי לרכוש. בסעיף קטן זה, "זכאי" - זכאי המתגורר בדירה הציבורית לבדו או

עם קרוב אהד בלבד."

2(ג) הוראות סעיף קטן (ב) יחולו רק אם הבטיחה החברה לדיור ציבורי לזכאי

סידור חלוף כמשמעותו בחוק הגנת הדייר, התשט"ו - 1955 (להלן - סידור חלוף),

לתקופה שבה נערכות עבודות הפיצול בדירה הציבורית."
אליגור הורוביץ
מי שקונה את הדירות האלה זאת המדינה, כאשר הן מנוהלות בעצם על ידי

החברות לדיור הציבורי ולסוכנות יש זכות מכירה. זה נכון על פי חוק יסוד שאסור

להעביר בעלות בקרקעות המדינה אלא על פי חוק. אם בכל זאת מחליטים להעביר בעלות

אז אני רוצה לקשר את זה עם כל הנושא הזה של זכויות הבנייה העתידיות. ברגע

שמעבירים בעלות זה מגדיל את התפוקה בקרקע, ואי אפשר לשמור על זכויות בנייה גם

קי ימות וגם עתידיות,
רן כהן
זה לא מופיע פה.
אלינור הורוביץ
זה קשור, כי אנחנו מדברים פה על רכישת דירה. שמירת זכויות על דירה יוצרת

המון בעיות משפטיות מבחינת איפה בונים, מה הדין על רכוש משותף ואיך בודקים

שבאמת אנשים ידעו שזכויות המדינה בעצם לא עברו עם הקרקע. נכון שיש מגמה בעתיד

להעביר בעלות. יש פתרון כאשר מדובר על זכות חכירה בעיקר.
רן כהן
הנושא שאת מעלה לא מופיע בסעיף הזה. הסעיף הזה הוא סעיף שנוגע לנושא של

זכות זכאי לרכוש דירה.
אתי בנדלר
מה שעו"ד הורוביץ מתכוונת שיהיה רשום בסופו של דבר: "זכאי שהביע את רצונו

לרכוש את הדירה הציבורית שבה הוא מתגורר יהיה רשאי לרכוש בה זכויות חכירה." מה

זאת אומרת "יהיה רשאי לעשות כן"? נדמה לי שזאת הנקודה שמנסה עו"ד להוביל אליה.
אלינור הורוביץ
יכול להיות שצריך לדון על זה יותר לעומק, כי הסוכנות לא יכולה להעביר

יותר ממה שיש לה כאשר מדובר רק על זכות חכירה.
היו"ר אבי יחזקאל
אני מציע שאת הבעיתיות שאת מעלה נפתור במסגרת הגג של סעיף 7 כולו.

הבעייתיות שקשורה באלמנטים שקשורים בקרקע, כמו חכירה, בעלות, העברה, וכו',

נגדיר אותם בסעיף 7 כולו. סעיף 7 יעסוק בפתרון הבעיות האלה.
אלינור הורוביץ
הביטוי "זכאי להביע את רצונו לרכוש", זה ביטוי לא ברור. צריך לעגן בתקנות

דרך לאיך הוא יגיש את הבקשה.
היו"ר אבי יחזקאל
אני מבקש ממך להעביר תוך מספר ימים את ההצעות לגבי זכאי.
מאיר שטרית
אני רוצה להעיר לגבי הסיפור של רכישת דירות. הבעייה קיימת גם היום. איך



מכרו את הדירות בעמידר, הרי מכרו דירות. אחת הבעיות שקיימות בתחום הזה היא

שאין פרצילציה בהרבה מאוד שכונות של דיירי הדיור הציבורי. לכן, מאחר שלא נעשו

תוכניות מפורטות וחלוקה לפרצילציה, אז אין רישום בטאבו על שם הבעלים על הרבה

מאוד דירות בארץ, כולל על רבים מדיירי הדיור הציבורי. לדעתי, הפתרון לסוגייה

הזאת צריך להיות שמכירת הדירה תעשה באותו נוהל שנעשה בעבר במכירת דירות

בעמידר. אם מוכרים זכות חכירה אז נכרת זכות חכירה. כאשר תהיה פרצילציה באותו

מקום, אז הפרצילציה תרשם על שם האיש. אני אצטרך לשלם איזה שהוא סכום על מנת

שירשמו את הטאבו על שמי.
היו"ר אבי יחזקאל
אומר חבר הכנסת שטרית שמודל המכירה יחיה כמודלים קודמים שחיו בעבר. השאלה

היא אם ניתן יהיה לעגן את זה בתהליך החקיקה.
מאיר שטרית
לדעתי יש לזה פתרון, אבל אני לא יודע איך אפשר מבחינה משפטית לעגן את זה

בתוך התהליך.
יוכי יהל
יש להגדיר את הדיור החלופי במרחק, מפני שאנשים עובדים וצריך איזה שהוא

מינימום של מרחק.
היו"ר אבי יחזקאל
כל המוסיף גורע.
יוכי יהל
הדבר השני הוא לגבי רמת הדיור החלופי, כי בשני הנושאים האלה מי שרצה

להתעלל בדיירים עשה זאת. כלומר, נתנו דירה חלופית מי יודע איפה, וברמה שלא

ניתן לגור בה.
הי ו"ר אבי יחזקאל
לגבי הצעתך, תמצא המילה הכוללת.
מאיר שטרית
זאת לא בעיה של מילה. אתה לא יכול להקציב בחוק זמן של שנה לחברה משכנת

לעשות את החילופין ואת השיפוץ של הדירה ולתת לדייר לבחור את הדירה שהוא רוצה

ולהגדיר אותה בסוג הפתרון. צריך לעשות אחד מהשתיים, או להרחיק את הזמן, שחברה

רשאית לחלק בלי הגבלת זמן של שנה, תוך מתן פתרון חלוף סביר, או לחילופין לוותר

על המילה סביר ולכתוב תוך מתן פתרון חלוף לשנה.
היו"ר אבי יחזקאל
אתה צודק, אי אפשר להנות משני העולמות.
רן כהן
את הבעיה של פתרון חלוף סביר, זה סביר מאוד שדבר כזה יהיה בחוק. לגבי

השנה, השנה פה היא עול כבד מאוד על הדייר, משום שדייר מביע את רצונו לרכוש את



הדירה שלו באופן שהשר יחליט או אלך שהחוק יאמר. החברה, ברגע שמדובר בדירה

שאיחדה שתיים או שלוש דירות, יכולה לעכב את הדייר שנה שלימה מלרכוש. לי יש

אופציה של שנה לעכב אותך, כי אני במשך שנה יכול להחליט אם אני רוצה לפצל או לא

לפצל. אם יש בזה בעיה, אזrזה לדייר לא לחברה.

מאיר שטרית;
אפשר לכתוב
חלוף סביר, ופיצול הדירה תוך פרק זמן סביר.

רן כהן;

אני לא מתנגד.

אתי בנדלר;

סעיף קטן ב; "רשאית החברה הציבורית, במשך תקופה של שנה מיום שהודיע לה

הזכאי על רצונו לרכוש את הדירה, לפצל את הדירה..." זאת אומרת שהליך הפיצול

צריך להעשות בתוך שנה.

רן כהן;

אם זה גם הביצוע אז בסדר. לא צריך לשנות.

אורי זניר;

זה לא נכון שהדירות שאוחדו כולן היו 50 או 60 מטר. אוחדו גם דירות של

שלושה וארבעה חדרים ושנשארו בהן רק 2,3 נפשות. מה זאת אומרת "אוחדו"? ישנם גם

דיירים שאיחדו בעצמם באופן פראי, לא הנדסי ומסוכן את הדירות. האם זה נקרא
איחוד? אני מבקש שיהיה כתוב
אוחדו כדין, או אוחדו על ידי המדינה.

דירות מאוחדות נרשמו גם בטאבו כדירה אחת. בשביל לפצל אותן חזרה צריך לקבל

אישור מינהל, וזה לפעמים לוקח זמן. לא ניתן לבצע בשנה אחת גם אם זה יכתב בחוק.

לגבי דיור חליף, אני מציע שיהיה כתוב: דיור חליף על פי הקריטריונים המקובלים

על משרד השיכון.
תמר הרטוב
אני מבקשת להגדרה הזאת להכניס מצבים שדייר נכה קיבל דירת קרקע עקב נכותו

ונפטר. מה קורה לגבי הבן הממשיך לגבי אותה דירה ספציפית מהיום והלאה, כאשר

הדייר הממשיך לא עונה על הקריטריון של הנכות.
היו"ר אבי יחזקאל
אני מציע שנעסוק בקטע שלהם באמצעות תקנות, ונסמיך שר שיביא תקנות לעניין

הזה של דיור ממשיך לנכה.
יוסי דהאן
כל החוק הזה יעבוד על מנת להכניס קבוצות שלמות של דיירים. זה מה שיקרה.



היו"ר אבי יחזקאל;

אני מבקש שתבואו עם ההערות הקונקרטיות לגבי כל הסעיפים. ביום שלישי הבא

תהיה ישיבה. יהיה נציג אהד שידבר בשם כל עשרות האירגונים. הסוכנות תדבר, משרדי

הממשלה ידברו וציבור הנכים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00

קוד המקור של הנתונים