הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 297

מישיבת ועדת הכלכלה

מיום שני, ה' בתמוז, התשנ"ח (29 ביוני, 1998), שעה 13:50

חברי הוועדח: אברהם יחזקאל - היו"ר

שר החינור התרבות והספורט, יצחק לוי

חה"כ ענת מאור

עו"ד אפרים יפהר - ס/ יועמ"ש, משרד החינוך התרבות והספורט

שושנה ימין - מנהלת אגף הסעות

ניצה ננר - סגנית מנהלת אגף לחינוך מיוחד

נוח רבינוביץ - מנהל מחלקת בטיחות

חזי יהלומי - מנהל מחלקת קציני בטיחות, משרד התחבורה

דפנה עין-דור - אגף תכ"ל

אורי אליאל - אג"ת, משרד האוצר

דיאנה מרום

יעקב אגמון - סמנכ"ל, מרכז השלטון המקומי

עו"ד שרון הברמן - יועמ"ש

יעלה ורטהיים - ארגון הורים ארצי

עו"ד שרון דובנוב - המועצה הלאומית לשלום הילד

אושרת טוקר-מימון- ארגון "בזכות"

עו"ד שירלי גלאור-אקי"ם

רמה פורת - "ית"ד"

אלכסנדר ויטרבו

אתי בנדלר

לאה ורון

לאה קיקיון

תקנות הסעה בטיחותית לילדים נכים (כללים ומבחנים לזכות להסעה

ולליווי) (תיקון), התשנ"ז - 1997



תקנות הסעה בטיחותית לילדים נכים

(כללים ומבחנים לזכאות להסעה ולליווי) (תיקון), התשנ"ז - 1997

שלום לכולם, אני פותח את ישיבת הוועדה.

נוסח החוק שלפנינו אינו אותו נוסח שהועבר ב- 7 לאפריל, נכון?

זה אינו אותו נוסח.

התקנות שעל סדר היום מלוות אותי מאז היותי שנה בתפקיד יושב ראש ועדת

הכלכלה. החלטתי, על דעתו ששל שר החינוך, שהעניין יובא לידי סיום עוד בתקופתי.

בישיבה הקודמת, שהתקיימה בחודש אפריל, הביא השר את נוסח התקנות, וביקש ארכה של

כחודש ימים לצורך דיון עם שר האוצר. לפי הבנתי, שר האוצר לא נענה לבקשת שר

החינוך.

עדיין לא נענה. אנחנו עדיין מדברים.

כיוון שכך, כל עוד הם מדברים אני אקבל החלטות. השר הוא נציג הממשלה,

והישיבה הזו היא על דעתו, בידיעתו ובברכתו.

בהקשר לכך כדאי לומר שלמיטב זכרוני, התקנות בהתאם לסעיף ההסמכה, אינן

טעונות הסכמת שר האוצר. מדובר בנוהל עבודה של הממשלה, נכון?

לא. קיים חוק יסודות התקציב. בסעיף 40 נאמר בו שלפני שמתקינים תקנות צריכים

אישור לגבי המקור התקציבי לשנה הראשונה. זו הנקודה המשפטית. זה לא עניין של נוהל

עבודת הממשלה.

אני רוצה לומר שלפי מיטב הבנתנו, ההוצאה התקציבית הכרוכה בעניין שואפת

לאפס. אנו סומכים על האוצר ועל המשרדים הנוגעים בדבר שיגלו את מקורות המימון.

אני נציג אגף התקציבים באוצר. אני רוצה להזכיר שהתקנות במתכונתן הקודמת

קיימות מינואר 98. משרדי החינוך והאוצר הגיעו לסיכום עם מרכז השלטון המקומי, לגבי

דרכי המימון של התקנות הקודמות. בין השאר הוסכם כי הממשלה תממן 75 אחוז, ו- 25

אחוז תממנה הרשויות המקומיות, בהתאם לסכומי הכסף שדובר בהם אז.

העמדה כרגע היא שהמקור התקציבי הוא בהתאם להסכם הקודם. אם יש כוונה של

משרד החינוך להרחיב את התקנות מעבר למה שהוסכם אז, משרד החינוך ימצא את

המקורות הנוספים מתוך תקציבו.

בכמה כסף מדובר? מה ההפרש בין התקנה הקודמת למה שמתבקש כעת?

אני לא יודע.

בין 40 ל- 50 מיליון שקל לשנה.

אבל אנחנו מדברים על הדברים למעלה מחודש. למה אתה לא יודע?

אנחנו הצגנו עמדה עקרונית. רק ברגע זה קיבלנו נוסח חדש.

התיקונים בנוסח החדש הם תיקונים שוליים. הנוסח הזה הוכן כבר לפני חודש.

אז לגבי הנוסח הקודם - לא קיבלנו נתונים תקציביים. לכם, למשרד החינוך יש

נותנים תקציביים לגבי העלות.

אתה אומר שההסכם הקודם קיים לגבי הסכום, לא משנה מה תהיה התקנה,

המחויבות הקודמת, לגבי הסכום הקודם, קיימת. האוצר נשאר במחויבות הקודמת שלו.

שאלתי אותך אם ביררת, כי ההפרש, לדעתי, אינו גדול.

לדעתי ההפרש הוא של 4,000 שקל, בלבד.

אבל לא נעשה כל ניסיון.

כנציגת מרכז השלטון המקומי, אני רוצה להזכיר שההסכמה של משרד האוצר,

משרד החינוך ומרכז השלטון המקומי הושגה במסגרת עתירה שהוגשה לבג"ץ בנושא הזה.

אז נבחנו הנתונים על ידי מרכז השלטון המקומי והגענו למסקנה שהסל הכולל, אם כוללים

בו את כל הנושאים שכלולים כרגע בתקנות - הוא כ- 70 מיליון שקלים, לעומת הסל

המצומצם יותר שהוא כ- 25 מיליון שקלים. לגבי הסכום הזה הושגה הסכמה. לדעתי הפער

הוא די משמעותי.

התחשיב שלנו קטן הרבה יותר. התחשיב של 70 מיליון הוא תחשיב מקסימליסטי,

שלוקח בחשבון את העלות הגדולה ביותר. זו הערכה מאד מחמירה. ההערכה שלנו פחותה

מ-70 מיליון, אך זה לא משנה.

לרשויות המקומיות אין אפשרות להוסיף על הסכומים האלה. עמדתנו מראש היא

שהרשויות המקומיות לא אמורות לשאת בתשלום כלשהו לצורך מתן שירות.

אבל מתוך 25 המיליון לקחתם על עצמכם - - -

הלכנו לקראת העניין, ולקחנו על עצמנו, אבל אנחנו לא יכולים יותך מכך.

אז מה שלקחתם על עצמכם עומד בעינו.

אני חושב שהדברים פה הובהרו. בתחשיב שאני עשיתי נוכחתי שמדובר בסך הבל

בכמה מאות אלפי שקלים. אני סומך על שר האוצר ועל נציגיו בוועדה שיגלו רוחב לב

ויבינו שהנושא קרוב ללבו של שר החינוך החדש, ולכן יימצאו המקורות לעניין הזה. אני

לא רוצה להטיל את הנושא על הרשויות. אין זו הכוונה. הכוונה היא להעביר את זה

במסגרת התדיינויות שתבואנה בעתיד. בכל מקרה התכוונתי לסיים את העניין, ולכן נעבור

לקריאת התקנות.

אנחנו תומכים בבל לב, ושמתים על עמדת השר, אך איך ייקבע שלא תהינה תקנות

ואנו ניהפך למפרי חוק בכך שלא נבצע אותן? רק על ידי כוונה כנה שהמימון לא יבוא

מתקציב הרשויות? חייב להיכתב בתקנה שהמימון יבוא מתקציבי המדינה, אם תאושרנה

התקנות כפי שהן.

לבאורה, לפי נוסח הסעיפים, זה מוטל על הרשויות המקומיות, אם לא נאמר אחרת.

מכוח מה אני יכולה להתקין תקנה כזו?

יש פה הבנה.

האחריות לביצוע היא עלינו, בלומר, אנו עבריינים אם לא נבצע את הוראות

התקנה ולא יהיה מימון.

היה בג"ץ בעקבות הנושא המתחדש וההיסטורי בין הרשויות המקומיות והמדינה,

לגבי מטלות חדשות שיוטלו על הרשויות.

אני לא רוצה להטיל דבר על הרשויות.

אבל בתקנות נאמר שהאחראי על הביצוע תהינה הרשויות המקומיות.

זה קיים גם בתקנה בנוסח הקודם שלה, ושם הייתם שותפים רק ב- 25 אחוז

מהמימון.

על בר בדיוק הוגש הבג"ץ.

אני מציע לא לערב בין הבג"ץ לבין התקנות. הבג"ץ קשור להתדיינות בבית המשפט

העליון. סוכמו שם דברים לפי הנתונים שהיו שם. אנחנו לא מבניסים לתקנות אף הוראה

לגבי מקור המימון.

אז תוריד את ההוראה שאחריות הביצוע מוטלת על הרשויות המקומיות.

אנחנו לא יכולים להוריד שום הוראה בזו - - -

סליחה. אני רוצה להבהיר. קיימת בפנינו אפשרות להסתפק בעבר, ואז יש הסבמה

תקציבית לגבי החלוקה. זה לא מספק את השר, אותי או את מרכז השלטון המקומי. יש

אפשרות שנאשר היום את התקנות החדשות, כאשר כולנו נדאג בבוא היום למימושן. צפויות

תקלות בדרר, אר אני מציע לכולנו להסתפק במועט, קרי- באישור התקנות. לאהר אישורן

אני מניח שתהיינה בעיות. אין כוונה, לא של שר החינור ולא שלי - - -

ולא של משרד האוצר.

כן, אין כוונה להטיל התחייבויות תקציביות על מרכז השלטון המקומי. אני מאמין

שהמרכז יעשה את המיטב, בכפוף לאילוצים התקציביים שלו. המרכז יוכל, לכל היותר,

למלא את ההתחייבות הקודמת שלו, אך זה לא מונע מאתנו לאשר היום את התקנות

החדשות במתכונת הזו, ובנוסח החדש שלהן. לכן אני מציע שנתחיל לקרוא את התקנות.

מה קורה אם לא תהיה הסכמה לגבי המימון?

יש לכם בג"ץ שמגן עליכם.

לא, אנחנו הקפאנו את העניין כדי להגיע להסכמה. עכשיו חזרנו לנקודת המוצא,

לאפס. המצב בעצם החמיר.

קיבלתי הודעה מכבוד נשיא בית המשפט העליון, השופט ברק, שמבקש שאודיע לו

מה קורה עם ההליכים הללו. חיכיתי לישיבה הזו בדי להבהיר דברים.

בל מה שאוכל לומר הוא שלא אבקש מהרשויות המקומיות לסגור את הפער. אסדר

את העניין עם שר האוצר. אנחנו מקיימים אתו שיחות. נסבם את הדברים עם שר האוצר,

לא עם הרשויות המקומיות. כרגע אין לי הסכמה עם האוצר. יש לנו אפשרות לא לאשר את

התקנות, ויש אפשרות לאשר אותן, ולהתחיל בתהליר שיהיה בעייתי, ללא ספק, אך לפחות

תהיינה לנו תקנות להסתמר עליהן, ולהתחיל בעבודה משותפת על סמר אותן התקנות.

נכון. בלשון עממית יותר - טוב ציפור אחת ביד, של תקנות שאושרו, מאשר שתי

ציפורים על העץ. נשאיר את ההתדיינות לשלב מאוחר יותר. פתוחה בפניבם הדרר

להתדיינות, גם להתדיינות משפטית.

אר זו לא דרר המלר - - -

מה לעשות? אני מלווה את העניין כשנה שלמה. במשר שנה שלמה אני מחכה

שהרשויות תבצענה את דברן. אין כוונה להטיל עליכם אגרה תקציבית נוספת. בפניבם

פתוחה כל דרר שהיא לבדוק את היכולת לממש את התקנות, או לא לממש, ולפנות לדרר

משפטית. אני, כאיש ציבור, חייב להעביר את התקוות האלה. אין לי ברירה אחרת. אני לא

רוצה לפתוח שנת לימודים כמי שמתעמר בילדים נכים שזקוקים להסעה בטיחותית. בך גם

שר החינור, שבמשר שנותיו בכנסת ליווה את העניין באופן צמוד וקרוב. גם חברת הכנסת

ענת מאור וגם ההורים שנמצאים כאן לא מעונינים בכך.

אני מציע, על כל, שנעבוך לשלב אישור התקנות, ואת שלב הביצוע נעמיד במבחן.

אנו ניתן לכם את כל התמיכה. לדעתנו אתם לא צריכים לקחת על עצמכם שום מטלה

תקציבית נוספת מעבר למה שהתחייבתם. קיימת כאן בעיה עם משרד האוצר, ושר המינור

מתדיין עם שר האוצר בנושא. הוא בעד אישור התקנות. יימצא הפתרון התקציבי בדיונים

עם שר האוצר. אני מודה לשר החינוך, עליו לעזוב את הישיבה.

אני רוצה לשאול את כבוד תשר שאלה אתת לפני שהוא הולה בנושא הילדים

הנבים מתחת לגיל 6. לא נבקש לעצור את התקנות בשל עניין זה, אך היינו רוצים לבקש

איזושהי התתייבות לבדיקת הנושא, והעלות התקציבית שלו.

אני מציע שתדברו עם האגף לחינור מיוחד במשרד החינוך והתרבות. אני קיבלתי

מהם את הרשימה הזו. תובלו לבוא אתם בדברים.

אני קורא: "תקנות הסעה בטיחותית לילדים נבים (בללים ומבחנים לזכאות להסעה

ולליווי) (תיקון), התשנ"ח - 1998. בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2 (ב) ו- 7 לחוק הסעה

בטיחותית לילדים נכים, התשנ"ד- 1994 (להלן- החוק) ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת,

אני מתקין תקנות אלה:

1. תיקון תקנה 2 לתקנות העיקריות. בתקנה 2 לתקנות הסעה בטיחותית לילדים נכים

(כללים ומבחנים לזכאות להסעה ולליווי), התשנ"ח - 1995- (להלן - התקנות העיקריון),

במקום תקנת משנה (ב) יבוא:

"(ב) האחריות לביצוע הליווי לילד נכה הזכאי לקבלו חלה על הרשות המקומית שבתחום

שיפוטה הוא גר.

(ג) זכאי לליווי ילד נכה שהוא אחד מאלה-

(1) אובחן כחולה נפש;

(2) אובחן כאוטיסט;

(3) אובחן כמי שסובל מהפרעות התנהגות קשות;

(4) אובחן כבעל פיגור עמוק (סיעודי) או בעל פיגור קשה;

(5) משותק מוחין או בעל נכות פיזית קשה;

(6) אובחן כבעל פיגור בינוני

(ד) במקרים שבהם התגלעו חילוקי דעות לעניין זכאותו של ילד נכה לליווי..."

אני רוצה להעיר שסעיף ד' הוא חדש לחלוטין. לא היה מדובר עליו קודם.

אני נציגת הענף לחינור מיוחד במשרד החינוך חסרה לנו קטגוריה נוספת של

"בינוני מורכב". זה תלמיד עם פיגור בינוני, פלוס עיוור פלוס חירש.

האם אתם התדיינתם ביניכם לפני הישיבה הזו, שאמורה להיות אחרונה בנושא?

אני מציע שבמידה ותמצאו לנכון, תביאו את התוספות בתקנות נוספות של המשרד. נמשיר

בבקשה.

"(ד) במקרים שבהם התגלעו חילוקי דעות לעניין זכאותו של ילד נבנה לליווי,

יכריע בדבר מנהל האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך, התרבות והספורט, והחלטתו תהיה

סופית".

מי בעד ביטול סעיף (ד)?

לא מדובר על ביטול הסעיף. צריכה להיות ועד חריגים, והאזכור תסר פה.

סליחה, דובר על ועדח חריגים בוועדה הקודמת.

התבקשה ועדת חריגים. אנחנו החלטנו שבהקשר הזה, מאחר ומדובר במחלוקת בין

הרשות המקומית לבין הורה, יכול משרד החינוך להחליט בנושא.

בסדר. אנחנו נשנה את הסעיף הזה.

אם אני זוכרת נכון, בישיבה הקודמת הועלתה בקשה לאפשר לוועדת חריגים

להחליט על זכאות של ילד נכה להסעה, גם אם הוא לא כלול באחת הקטגוריות שנמנו

בתקנת משנה (ג). עכשיו, כפי שזה מנוסח כאן, אין שום קטגוריה נוספת של ילד נכה

שיכולה לאפשר זכאות לליווי, אם היא לא כלולה בתקנת משנה (ג), אלא - יש חילוקי דעות

לעניין זכאותו. האם ילד מסוים אובחן כחולה נפש או לא - זו יכולה להיות מחלוקת, ואז,

יבוא מאן דהוא מטעם המשרד, יחליט, והחלטתו תהיה סופית.

לעניין ההחלטה הסופית אני חוששת שבאין הסמכה בחוק, איננו יכולים למנוע

זכות מאזרח לחלוק על החלטה של רשות. דבר שני, אם אני זוכרת נכון לא על כר דובר

בישיבה הקודמת. לא מדובר כרגע על איזו אינסטנציה, האם זו תהיה ועדת חריגים או

מנהל אגף לחינוך מיוחד. מדובר כרגע במהות: האם בכלל תהיה אפשרות למאן דהוא

להחליט שילד נכה, שאינו שייך לאחת מהקטגוריות המנויות בתקנות המשנה יהיה זכאי

לליווי, או שלא תהיה אינסטנציה כזו.

האם מותר לי להשיב?

לא. האם תוכל למצוא לי נוסח חדש לסעיף (ז) שידבר על הקמתה של ועדת

חריגים, לקטגוריות שאינן כלולות בסעיף (ג)?

מי חבר בוועדת החריגים הזו?

קודם בל נערור הצבעה על ביטול סעיף (ד) במתכונתו הנובחית. מי בעד? מי נגד?

סעיף (ד) בוטל.

אני מבקש להביא הצעה לפתרון לקטגוריות שאינן מובהקות ומנוסחות בתקנה,

שיובאו בפני ועדת חריגים.

אני מנהלת אגף הסעות. במשרד החינור פועלת כבר ועדת חריגים שמטפלת בכל

הנושאים התריגים שקשורים להסעות.

מה הרכב הוועדה, ומי יושב בה?

היא מורכבת מנציגי משרד החינוך נציגי האוצר, חשב, יש בה נציג של השלטון

המקומי, ורשויות מקומיות.

ומה עם נציגי ציבור?

אפשר לבקש, אפשר להוסיף לעניין הזה נציג ציבור.

איש מקצוע צריך לקבוע אם אחד מהילדים, שלא אובחן לפי הקטגוריות, למרות

האמור לעיל יהיה זכאי להסעה. לכן אני חושב שההצעה שמשרד החינור יקבע זאת היא

הצעה נכונה, כי הוא גם האחראי, מקצועית, על העניין.

כאשר מדובר בילדי החינוך המיוחד יושב בוועדה הזו, לפי הצורך, נציג האגף

לחינוך מיוחד. לא ציינתי זאת קודם.

אני מבקש שבסעיף הזה תהיה ועדה פנים משרדית, או חוץ משרדית, אך אני רוצה

שיהיו בה נציגי הורים ונציגי ציבור. אם המתבונת שלכם היא הרכב ועדה כפי שהוצע כאן,

ובנוסף אליו תוסיפו נציגי ציבור ונציגי הורים, אין בעיה.

לעניין הליווי בלבד?

כן. לעניין הליווי.

לכן אני מציע שתציעו נוסח של סעיף שמדבר על הרכב הוועדה, ושיהיה ברור

שישבו בה נציגי הורים ונציגי ציבור. אפשר למצוא נוסח כזה עכשיו?

כיוון שהתקנות הן תקנות של השר, הוועדה יכולה לאשר או לא, או לאשר עם

שינויים. אם הוועדה מחליטה לאשר עם שינויים, ירצה השר לקבל את השינויים - תהינה

תקנות. לא ירצה השר - לא תהינה תקנות בכלל. זה דבר שהוועדה צריכה לקחת בחשבון.

מכיוון שהשר הוא זה שהיה שותף ליזום הדיון היום, וכוונותיו רציניות וכרוכות,

אין לי ספק שאם נציע לו עכשיו שינוי הוא לא ישלול אותו. אני מתאר לי שבמידה והוא

ירצה לשלול - הוא יביא את דעתו לוועדה. אני מציע את הנוסח שאומר שאם מדובר על

חילוקי דעות - - -

סליחה, אם מדובר בזה, צריך למחוק לגמרי את תקנת משנה (ד) ולהוסיף בתקנת

משנה (ג) קטגוריה נוספת, שמספרה (7): " מי שנמצא זכאי על ידי ועדת חריגים, לעניין זה,

"ועדת חריגים"...." וכאן לפרט.

מצויין.

נוכל להסמיך את השר לקבוע מה היא ועדת החריגים? האם אפשר?

אני מציע שנשאיר את זה כך, ואם יהיה צורך בשינוי, בדאי יהיה לדון בו בנפרד.

ההצעה של משרד החינוך היא הצעה טובה ומקצועית, ולא בדאי להתעקש

בתת סעיף (8) בנייך הבחול תוסף קטגוריה (7): "ילד נבה אחר, אשר על פי קביעת

ועדה, ובה חברים נציג הענף לחינוך מיוחד ממשרד החינוך, נציג מרבז השלטון המקומי,

נציג ההורים ונציג ארגון ציבורי, זקוק לליווי במהלך ההסעה". זה הנוסח שלנו.

אני רוצה לומר שבישיבה הקודמת לא דיברנו על קטגוריות אחרות. הבעיה בתקנה

הזו היא עם פיסקה (5). שם מדובר על משותק מוחין או בעל נבות פיזית קשה. עלולים

זו נבות פיזית קשח, ואחר יאמר ההפך. לגבי הפרט

הזה בלבד יבול להיות ספק, בי בל השאר - מאובחן.

תודה לך. אציע את ההצעה שלנו.

אני רוצה לשאול - ההרבב של ועדת החריגים, בפי שהוצע ברגע, אם השר יחליט

להסמיך ועדת חריגים לקבוע, האם ההרבב שלה מקובל עליבם?

ההרבב נראה לי בלתי רלבנטי, בי במות העררים שתגיע אליה תהיה בזו שהיא לא

תובל לתפקד.

אנו צריבים להבריע, קודם בל, האם תפקידה של ועדת החריגים יהיה לפסוק רק

בחילוקי דעות, או גם להקנות זבאות לליווי לילד נבה שאינו מופיע בקטגוריות.

הבוונה שלי היא גם להקנות זבאות לליווי למי שאינו מופיע בשש הקטגוריות

הנזברות, ולכן הצעת הפשרה שלנו היא בזו: "(7) מי שנמצא זכאי על ידי ועדת חריגים.

לעניין זה, "ועדת חריגים" - ועדה שהרכבה ייקבע על ידי השר". מה אני אומר? אני מאמין

שהשר יקבע הרבב ועדה בזה שיבלול גם אנשי ציבור.

כנציגת ארגון ההורים, חשוב לי לומר שהתמהיל של ועזת ההסעות, כפי שתואר על

ידי שושנה ימין ממשרד החינוך, כולל יותר מידי נציגי שלטון - - -

סליחה, אני בכלל לא עוסק בתמהילים. להזכירך - העניין הזה לא עובר כי אין

הסכמה של האוצר.

שלא תהיה זו ברירת המחדל.

אם אפשר, יש להוסיף בסיפא: "ובלבד שיהיו חברים בוועדה נציגי הורים" , זאת

אומרת - בלי לומר מה המינון, ולמי יהיה רוב.

כל העניין הזה מאד בעייתי, כי אם אנו לא קובעים בכלל מי יהיה, יוכל לטעון גם

ובלבד שיהיה בה נציג האוצר.

תפסת מרובה - לא תפסת. בואו נשאיר את ההצעה הזו כפי שהיא.

משרד החינוך הביאה לנו הצעה שיכולה להשאיר הכל רק בידי מנהל אגף ה - - -

לא, מחקנו את זה.

רק רגע. אנחנו משאירים את ההחלטה שוב בידי משרד החינוך, ושאלתי אליך -

מדוע שאנו לא נקבע את הרכב ועדת החריגים?

משום שאני לא רוצה לקבוע את הרכבה. אני מנסה להעביר את התקנות כבר במשך

שנה. יושבים אנשים ומתחכמים. אתם רוצים לסיים את העניין, או לא? אמרתי שעל דעת

השר נוכל לגמור את העניין היום. העניין אינו מושלם, והלוואי והוא יתבצע כפי שהוא



כתוב. הרי אתם יודעים שקיים חשש שהעניין לא יתבצע כפי שהוא כתוב. האם נתעכב כאן

בגלל שאלות של תמהיל הוועדה, דבר חשוב כשלעצמו? אם נראה שהעניין מתממש, ותהיה

ועדה באותה ועדת חריגים, נתכנס שוב, נדבר. הלוואי ויתממש מה שכתוב. נציג האוצר

אומר דברים ברורים, ומרכז השלטון במצוקה על כך שאין להם מקורות כספיים לעניין.

בינתיים אפשר לאשר. אני מציע שתקבלו את הצעת הפשרה, ונתקדם.

אני רוצה לחזור על הדברים: לתקנת משנה (ג) תתווסף פיסקה (7) אני לא מנסחת

את הלשון המשפטית - את זה יעשה היועץ המשפטי של משרד החינור והתרבות, והממונה

על חקיקת המשנה במשרד המשפטים. פסקה (7) תאמר בערך כר: "מי שנמצא זכאי לכך על

ידי ועדת חריגים, בתקנות אלה, "ועדת חריגים": ועדה שהרכבה ייקבע על ידי השר".

ומה יהיה במקרים של חילוקי דעות?

בנוסף לכך, במקום תקנת משנה (ד) המוצעת, ייאמר: "היו חילוקי דעות לעניין

זכאותו של ילד נכה, כאמור בתקנת משנה (ג) (1) עד (6), תכריע בחילוקי דעות אלה ועדת

החריגים".

הערה לשונית - אולי במקום לאמר ב (7) "ילד זכאי", "ילד נזקק לליווי", כי אם

ייאמר "זכאי" אנו חוזרים לאותו המקום. ועדת החריגים תצטרך לקבוע האם הוא אובחן

כזכאי לפי (1) עד (6).

שנינו יודעים שההערה אינה לשונית גרידא.

כיוון שאנו נמצאים על סף פתיחת שנת הלימודים - האם אפשר לקבוע פרק זמן של

30 או 60 יום לעניין זה?

אני לא מבינה איזה פרק זמן - למה?

פרק זמן לקביעת הרכב הוועדה. שיהיה לאן לפנות בפתיחת שנת הלימודים.

יש כאן בעיה. בדרך בלל ועדה מאשרת תקנות או לא. יש סכנה מאד רצינית שגם

כך, אם יושב ראש הוועדה יחליט שנוסח ההצבעה יהיה: "הוועדה מאשרת את התקנות

שאושרו על ידי השר, בשינויים הבאים", אם השר לא יקבל שינוי כלשהו מהשינויים אותם

אישרה הוועדה, לא תהיינה בכלל תקנות. זה לא כמו חקיקה ראשית. לכן, חייתי מציעה

להגביל כבל האפשר את השינויים שהוועדה תכניס בתקנות.

נמשיך בקריאה.

"(ה) רשוח מקומית תתקשר, אם הדבר מעשי, עם רשויות מקומיות סמוכות, בדי

שההסעה והליווי יהיו חסכוניים, ובלבד שהסעה כאמור לא תגרום להארכתו של משך

ההסעה באורח בלתי סביר".

2. תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן".

לעניין ילד נכה מתחת לגיל 6. אנחנו מאשרים את התקנות בכפוף לשינויים

הוספת סעיף (ג) (7) ושינוי סעיף (ד). האם אפשר להכניס גם את הנושא

של ילד נכה מתחת לגיל 6? אני מבינה שהשר פנה והעניין ייבדק עכשיו.

אנחנו מדברים על חוק חינוך מיוחד, שהוא מגיל 3 עד גיל 21. אם הוא נכלל

בקטגוריות הוא זכאי להסעה.

אם הוא חולה נפש, והוא בן 6 הוא יקבל בהתאם.

אנחנו טוענים שמתחת לגיל 6 גם נכות לא קשה היא סיבה להסעה, בגלל הגיל

הנמוך. הרי זו הבעיה העיקרית.

אחרי שהתקנות יאושרו, העניין יובא לדיון.

אני מציע שנשאיר את זה. אני רוצה להציע הצעה. לגבי הסעיף "תחילתן של תקנות

אלה - 30 ימים מיום פרסומן". אני רוצה לעשות שינוי לשוני. אני רוצה לקבוע שתחילת

התקנות תהייה בתחילת שנת הלימודים התשנ"ט.

הבעיה כרגע היא לגבי ועדת החריגים.

עזבו ברגע את ועדת החריגים.

נציג משרד החינור הנהן בראשו שהוא מוכן לקבל את זה, אחרת - מישהו ידאג לא

לפרסם את התקנות, ולא תהיינה לך תקנות בכלל.

אני מציע לאשר את הנוסח. אני מודה ליועץ המשפטי של משרד החינוך על

שהסכים להביא את השינוי שאומר שתחילת התקנות התחילת שנת הלימודים התשנ"ט.

בהנחה שנפרסם את התקנות תוך החודש-חודשיים הקרובים.

זו לא הנחה, זה דבר שמתחייב.

אני מודה על השינוי המבורך.

מי בעד התקנות, כפוף לשינויים שהוצעו? מי נגד? התקנות אושרו, בכפוף לתיקונים

המזעריים שתעשה היועצת המשפטית.

לא. השינויים ייעשו על ידי היועץ המשפטי של משרד החינוך והתרבות.

נודה לעורך דין אפרים יפהר אם הוא יעביר את הנוסח כבר בימים הקרובים.

שאלה ליועצת המשפטית של הוועדה - האם אפשר לאשר את התקנות האלה כאשר

לא ברור המקור התקציבי שלהן?

תודה על השאלה, אין לנו תשובה כרגע.

הוועדה יכולה לאשר, השר לא יוכל לחתום.

ההערכה התקציבית של יושב ראש ועדת הכלכלה, שר החינוך ושר האוצר,

שהעלות התקציבית הכרוכה בתקנות אלה איננה שונה משמעותית מהעלות של התקנות

והתקציבים הקודמים בעבר. הערכת יושב ראש ועדת הכלכלה היא שמדובר באלפי שקלים

בודדים, בלבד.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו להודות מאד ליושב ראש הוועדה. כיושבת ראש

השדולה למען הילד אני אומרת שבלי עזרתו החשובה העניין לא היה עובר. אני רוצה

להודות גם לשדולה למען הילד, למועצה לשלום הילד, ולהורים. אני רואה בעניין ברכה

אדירה, יישר כוח.

אני רוצה להודות לבולכם. עכשיו אנו נעמיד את התקנות האלה במבחן המעשה.

אני רוצה לומר בשם הילדים: "צדיקים, מלאכתם נעשית בידי אתרים".

אני מודה לכולכם, למשרד החינוך ולמרכז השלטון המקומי, ולאוצר, בתקווה

שיתרום את הכסף. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:25