ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 24/06/1998

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 7), התשנ"ח-1998

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



פרוטוקול מסי 293

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, לי בסיוו התשנ"ח (24 ביוני 1998). שעה 09:10
נוכחים
חברי הוועדה: אברהם יחזקאל - היו"ר

גדעון עזרא

אפי אושעיה (מ"מ)

נעמי חזן (מ"מ)

איתן כבל (מ"מ)
מוזמנים
עו"ד חנה מרגליות - לשכה משפטית, משרד התעשיה והמסחר

עו"ד יצחק קמחי - משת- התעשיה והמסחר

עו"ד אלדר דוכן - לשכה משפטית, משרד האוצר

עו"ד אלן זיסבלט - משרד המשפטים

עו"ד אהרן פולק - ערוץ הקניות

עמי איטח - ערוץ הקניות

עו"ד בן-ציון אדורם - מנהל המחלקה המשפטית, המכרז של המדינה

רו"ח מאיר זכריה - סמנכ"ל המוסף, המכרז של המדינה

רוני ארן - יו"ר המכרז הכפול

יהודה מישר - המכרז הכפול

אריאלה רבדל-נדקוב - מנכ"ל המועצה לצרכנות

עו"ד נועה חקלאי - יועצת משפטית, המועצה לצרכנות

עו"ד בתיה מילר - הרשות להגנת הצרכן

יאיר קורה - התאחדות הסוחרים

משה בר - התאחדות הסוחרים

עו"ד מיכאל הרצברג - יועץ משפטי, ויזה

עו"ד ענת ורונסקי - יועצת משפטית, ישראכרט

אילנה מנע - מתמחה בלשכה המשפטית, ישראכרט
היועצת המשפטית
אתי בנדלר

מיכל דויטש (מתמחה)
מנהלת הוועדה
לאה ורון

רשמה: אירית שלהבת
סדר היום
1. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מסי 7), התשנ"ח-1998 (של חה"כ ני חזן, אי יחזקאל).י
מיזוג של
א. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון - שיווק ישיר), התשנ"ז-1997 (של חה"כ אי יחזקאל);

ב. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מסי 5) (מתן אפשרות לצרכן לבטל חוזה), התשנ"ז-1996

(של:חה"כ נ' חזן).



הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 7). התשנ"ח-1998
היו"ר אברהם יחזקאל
בוקר טוב, אנחנו פותחים את הדיון בהצעת החוק המאוחדת של חברת הכנסת נעמי חזן ושל חבר

הכנסת אברהם יחזקאל. המטרה שלנו היא לסיים את החוק היום ולהעביר אות1 לקריאה שניה ושלישית.

מספר גורמים פנו גם לחברת הכנסת נעמי חזן וגם אלי והעירו את הערותיהם, אנחנו נתחיל בקריאת החוק,

נקרא כל סעיף ונצביע עליו, לכן אני מבקש שאם יש לכם הערות, הערות לנוסח או הערות מהותיות, תעית

אותן מייד, פשוט כדי שלא נבזבז זמן וכדי שנהיה יעילים. בבקשה.
אתי בנדלר
אני רוצה להקדים ולומר שעו"ד אלן זיסבלט ממשרד המשפטים, עו"ד חנה מרגליות ממשרד התעשיה

והמסחר ואני הכנו נוסח שכולל הערות שנשמעו בדיוני הוועדה בנושא זה בעבר. לגבי חלק מהנושאים לא היו

לנו פתרונות מוכנים ואנחנו הצענו פתרונות שלנו, ולכן חלק מהדברים הם לא דברים שהוקראו בוועדה אלא

הם י1תר פתרונות שמהווים הצעה לדיון של הוועדה ולהכרעתה.

סעיף 1 תיקון סעיף 14

סעיף 14 זה סעיף שדן ברוכלות היום. ההצעה המקורית של חברת הכנסת נעמי חזן הכניסה את

הנושא של שיווק מרחוק במסגרת רוכלות. הוועדה סברה במועד מסויים של הדיונים שיש להשאיר את

הרוכלות כעיסקת רוכל1ת ולייחד סעיפים והוראות מיוחדים לנושא של עיסקת שיווק מרחוק. אבל בכל זאת יש

מקום להתייחס לסעיף 14, בעיקר בהקשר של תוצאת ביט1ל עיסקת רוכלות.

פיסקה (1) זה בסך הכל תיקון טכני, תיקון ניס1חי, שאני אפילו לא בטוחה שייעלה בנוסח הסופי לקריאה

שניה ושלישית.

לגבי פיסקה (2) - אני קוראת את סעיף 14 (ב) שאותו מוצע לבטל.

סעיף 14(א) לחוק הגנת הצרכן כנוסחו היום, קובע כדלקמן:

"(א) בעסקה ברוכלות רשאי הצרכן לבטל את ההסכם -

(1) במכר - מי1ם עשיית ההסכם עד ארבעה עשר ימים מיום מסירת הממכר;

(2) בשירות, אם טרם הוחל בנתינתו - תוך ארבעה עשר ימים מיום עשיית ההסכם."

מוצע לבטל את סעיף קטן (ב):

"(ב) משבוטל הסכם לפי סעיף קטן (א)(1)" - הסכם של עיסקה ברוכלות, כאמור - "יחזיר הרוכל לצרכן

את מה שקיבל לפי ההסכם והצרכן יחזיר לרוכל את הטובין, אולם אם חלה הרעה משמעותית במצב הטובין

רשאי הרוכל לנכות ממה שקיבל את הסכום שבו פחת ערכם של הטובין."

כשהכנו כאמור את הנוסח העכשווי לדיון בוועדת הכלכלה חשבנו שרא1י שההסדר שהוועדה תחליט עליו,

לגבי תוצאות ביטול עיסקת מכר מרחוק, שאותן תוצאות יחולו גם על עיסקת רוכלות. כאמור ניתן לבטל

עיסקת רוכל1ת כאשר הק1נה מחזיר לרוכל את מה שקיבל. הרוכל חייב לקבל את הנכס שה1א מכר 1מותר לו

להפחית מהסכום שהוא קיבל רק אם חלה הרעה משמעותית במצב הנכס.

אני מזכירה את זה כי כשנדון אחר-כך בעיסקת שיווק מרחוק אני מבקשת שמכור שמה שייקבע שם יחול

גם לגבי תכלות. זה באשר לסעיף 1.
היו"ר אברהם יחזקאל
האם יש הערות לגבי הסעיף הזה? אם לא יהיו הערות אני אעבור הלאה.



הצבעה על סעיף 1

בעד-4

אין מתנגדים

הסעיף נתקבל.
נעמי חזו
אני רוצה להודיע לפרוטוקול שאני מהליפה את הבר הכנסת אברהם פות.
אתי בנדלר
סעיף 2 - תיקון סעיף 14ג

זה בעצם נושא שעלה אגב הדיונים האחרונים. סעיף 14ג הוא סעיף שחוקק לאחרונה על ידי הכנסת,

אחרי שהוכן על-ידי ועדת הכלכלה, 1ענייבו בעיסקאות ביחידות נופש. סעיף 14ג - שדן בהחזרת תמורה ונכס
עקב ביטול עיסקה ביחידות נופש - קובע כדלקמן
"בוטל חוזה לפי סעיף 14א, יחזיר העוסק לצרכן" - כתוב "בתום ארבעה עשר ימים", אני בדקתי והסתבר

שנפלה טע1ת דפוס אצל המדפיס הממשלתי וזה צריך להיות "בתוך ארבעה עשר ימים".
נעמי חזו
אתם לא מתביישים, כמה שנים זה כבר קיים בחוק?
הערה
זה חדש, זה התיקון לגבי יחידות הנופש שנתקבל לאחרונה.
היו"ר אברהם יחזקאל
את לא מתביישת שלא שמת לב לזה?
נעמי חזן
באמת אני ההלפתי משקפיים אבל...
אתי בנדלר
יש פרוצדורה אחרת לפי החוק לנקוט במקרה של טעות דפוס שנפלה אצל המדפיס הממשלתי, אבל

חשבנו שבנסיב1ת האלה היא תהיה אחכה יותר מאשר תיקון עקיף. אני מניחה שלגבי זה אין בעיה.
היו"ר אברהם יחזקאל
יש בעיה. אני רואה פה מספר אנשים שמצביעים.
אתי בנדלר
אני אסיים את קריאת הסעיף. "בוטל חוזה לפי סעיף 14א, יחזיר העוסק לצרכן, בתום ארבעה עשר ימים

מיום קבלת ההודעה על הביטול, את מלוא התמורה שקיבל, ואם קיבל הצרכן נכס כלשהו בעקבות עשיית

העיסקה או החוזה - יעמידו הצרכן לרשות העוסק במקום בו נמסר לו הנכס, ובלבד שאם חלה הרעה

משמעותית במצב הנכס, רשאי העוסק לנכות ממה שקיבל את הסכום שבו פחת ערכו של הנכס." זה

ההסדר שהכנסת חוקקה בקשר ליחידות נופש.

אחרי שהחוק הזה חוקק פנתה אלי חברת הכנסת נעמי חזן זכן פנו גורמים צרכניים שונים ואמה

שהעוסקים בעניין הזה מתחמקים ממילוי הוראות החוק. כתוב כאן שהוא צריך להחזיר את מלוא התמורה



שקיבל אבל הם מוצאים דרכים שונות כדי לעקוף את זח, כמו למשל על-ידי כך שהם קובעים דמי ביטול,
נעמי חזו
דמי רישום, דמי טיפול, דמי ביטול.
אלו זיסבלט
זאת אומרת, אתה מקבל בחזרה את התמורה אבל אתה משלם על הטיפול.
היו"ר אברהם יחזקאל
בניקוי הדמים.
אתי בנדלר
אחרי שקראתי את הסעיף הקיים אני מפנה אתכם לסעיף 2 להצעת החוק, תיקון סעיף 14ג.

"בסעיף 14ג לחוק העיקרי -

(1) במק1ם "בתום" יבוא "בתוך";" - זה כאמור תיקון טעות דפוס.

"(2)אחרי המילים "התמורה שקיבל" - שהוא צריך להחזיר את מלוא התמורה שקיבל - ho.'"ולא יגבה

מהצרכן דמי ביט1ל או כל סכ1ם או תוספת אחרים בשל הביטול"."
היו"ר אברהם יחזקאל
אני מבין שעל זה יש לכל הגורמים הערות. נתחיל מהצרכנים.
אריאלה רבדל-נדקוב
זה לא מכסה את סוג התלונות שמגיעות למ1עצה לצרכנות, ואני מניחה שמגיעות גם לרשות להגנת

הצרכן. התיקון הזה, שמשפר את המצב, לא מכסה את הפירצה שאנחנו לתומנו חשבנו שהיא לא קיימת

בתיקון הקודם, וזה לדעתנו לא יפתור את הבעיות שבגינן מגיעות התלונות. אנחנו חשבנו אולי להציע תיקון

קצת יותר משופר. גברת נועה חקלאי תציג את זה.
נועה חקלאי
אחרי המילים "התמ1רה שקיבל" יבוא "1לא יגבה מהצרכן דמי ביטול או כל סכום או הוצאות או תוספ1ת

אחרים בשל ההתקשרות בהסכם או ביטולו". את אומרת "דמי ביטול" אז הם אומרים "דמי התקשרות" או

"דמי טיפול".
היו"ר אברהם יחזקאל
בבקשה הגישי לגברת אתי בנדלר את הצעתך, אנחנו נדון בה.
אתי בנדלר
"כל סכום או תוספת אחרים" - "או הוצאות" זה אותו דבר. ההמשך הוא מוצלח: "בשל ההתקשרות

בהסכם או בשל ביטולו".
נועה הקלאי
אני מציעה לשקול אולי גם לא רק "לא יגבה" אלא גם "לא יגבה ולא ינוכה" כי זה כבר כגבה אז הם כבר

לא צריכים לגבות כי הם גבו מראש.
חנה מרגליות
גברת אתי בנדלר, צריך להיות "בחוזה", לא "בהסכם".
אפי אושעיה
אני רוצה לשאול את היועצת המשפטית, מה זאת אומרת "לא יגבה"? אם קניתי מכונית...
אתי בנדלר
עריץ לא הגענו בכלל לסעיף הזה. זה פשוט תיקון של סעיף שחוקק בזמנו בעניין יחידות נופש בלבד.
אפי אושעיה
מה אומרת לגבי זה הצעת החוק שלנו?
אתי בנדלר
לגביה עוד לא התחלנו לקרוא.
היו"ר אברהם יחזקאל
היא רוצה להגיד שאנחנו באמצעות החוק הזה מטפלים בחוק הקודם.
אתי בנדלר
אנחנו פשוט מבהירים דברים שבעצם הי1 מוסכמים בו1עדה.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני רוצה להעיר הערה לגבי המהות של העניין, ברשותכם. אני יודע שיש כאן בעיה אבל אני חושש שמה

שבסוף יוצא מכל הנושא הזה של יחידות נופש זה משהו כמו קזינו. אני חושב שצריכה להיות התנהגות

שקולה ואחראית גם מצידו של הצרכן. אני לא הייתי אומר שבכל מקרה יוכל אדם לרכוש יחידת נופש ואחר

כך לבטל את העיסקה. יש הוצאות כלשהן למי שעוסק בזה. אתמול לא קיבלנו את התיקון לגבי ק1וי הטלפון

057 מכיוון שבאו חבר הכנסת פורז וחבריו ואמרו שיש גם קווי טלפון 057 שנותנים שיחת טוב, מידע

אסטרולוגי, מידע בנקאי וכדומה. אז למה "להרוג" את כל 057 כי חלקו או רובו נותן שירותי מין? (סליחה על

ההשוואה). נדמה לי שברמה העקרונית צריך להטיל חובה כלשהי מינימלית גם על הצרכן. הרי בס1פ1 של

דבר מה שיהיה זה שסלם ישתתפו בזה כמו באיזה כי במילא לא יהיו להם הוצאות.
אפי אושעיה
כשאומרים "זכית" ולא "קנית", אז זה נראה ככה.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני מדבר על התפיסה שמנחה את העניין הזה. אני חושב שמהבחינה הזאת צריך להיות זהירים. בואו

נחשוב איך נוכל להיות זהירים. לא נפט1ר את כל הצרכנים מכל חובה צרכנית. מתקשר אליך אדם ואומר לר

שברגע זה זכית ביחידת דיור בקינשסה. אתה אומר שזה מתאים לך והולך לתצוגה ו... אני מכיר חברים

שה1לכים ככה לבילויי הערב שלהם.
אריאלה רבדל-נדקוב
אנחנו עשינו תחקיר מאוד רציני על השיטה הזאת, זה לא ביל1י.
אפי אושעיה
אצל החברים שלו זה בילוי.
היו"ר אברהם יחזקאל
אל תפריעי לי. לי יש חברים בפוליטיקה שחלקם מזוכיסטים. כל אחד והטעם שלו. אגב, מי שמגיע לשם

ומבלה, במרכאות או שלא במרכאות, זה אנשים שאני חושב שגם יודעים למה הם מגיעים, זה כבר לא נכ//

שעובדים עליהם בעיניים.

אני חושב שאי אפשר לעשות קביעה גורפת, זה בעייתי בעיני. אני חושב שעל הנוסח הזה צריך לקבל

החלטה נוספת. לכן אני רוצה על הסעיף הזה לדון שוב או לפרט אותו. אני לא יודע מה דעתם של חברי

הכנסת בעניין.
אפי אושעיה
אנחנו תומכים בך בהחלט.
נעמי חזן
אני מתייחסת כרגע רק לתיקון סעיף 14ג שמתייחס לדירות נופש. אני לא רוצה לבלבל את זה כי אנחנו

נעבור תיכף לסעיפים המהותיים של החוק אבל ספציפית לגבי יחידות נופש נוצרה בעיה אחרי שהתקבל

החוק, שלא היינו ערים לה בזמן החקיקה, אף על פי שהחקיקה הזאת נמשכה הרבה זמן ועשינו את החוק

לדעתי בקפידה רבה.

מה קרה? קודם כל, לפני החקיקה הסופית, ואפשר לכתוב על זה ממש דברים מסמרי שיער, היה מבול

של ניסיונות למכ1ר יחידות נופש, ממש שבוע שבועיים לפני חקיקת החוק. שנית, כבר חזו מראש את החוק

1פש1ט הלבישו בתוך החתים דמי טיפ1ל א1 דמי ביט1ל מא1ד מא1ד גבוהים.

במקרה של יחידות נופש אני חושבת שהתיקון הזה, הניסוח היותר מדוייק שהוצע כאן על-ידי הארגונים

הצרכניים, הוא במקומו. אנחנו מדברים על עיסקאות יחסית גדול1ת, שאנשים ק!נים בתנאים מאוד מיוחדים.

אני לא רואה מקום שלא לעשות את התיקון הזה, אני חושבת שה1א מחוייב. כי אחרת אתה יודע מה קורה?

עכשיו יכול להיות שגובים אפילו 20%-30%דמי ביטול, אז למעשה כמעט כדאי למכור על מנת שייבטלו.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני מציע כהצעת פשרה לחברי חברי-הכנסת בסעיף הזה לקבע תיקרה כלשהי. בואו נקבע למשל שזה

יהיה דמי ביט1ל של פרומיל, או 2 פרומיל, אני בכו1נה מגדיר את זה אפילו כ-1/1000.
אריאלה רבדל-נדקוב
י

למה?
היו"ר אברהם יחזקאל
אמרתי משהו שהוא לא מתאים למחוקקים?
בתיה מילר
לא מתאים לדעתנו. אנחנו מוחים.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני מבקש שבסעיף הזה יהיה נוסח, שנצביע עליו, כדעתי או כדעת חברת הכנסת נעמי חזן. או שנדחה

אותו ונדון בסעיף מכר מרחוק, שזה הסעיף שלשמו התכנסנו, או שנתפשר עליו כדי לקבוע תקדים גם לעתיד.



התקדים שאני מנסה להציע, שבכל התקשרות של שני צדדים תהיה אהריות לשני הצדדים. שנית,

חובת האחריות של הצרכן תהיה מינימליסטית אבל בואו נקבע מה היא. אם זה לא היה הכיוון אז לא היו

מציעים את ההוקים הצרכניים של תברת הכנסת נעמי חזן, שאני מצטרף אליה. הוועדה הזאת בשנה

האחרונה גילתה אחריות צרכנית. אני לא רוצה לחלק צי1נים לעצמי. אבל אני חושב שצריך להטיל אחריות

כלשהי על הצרכן. אני מבקש לקבוע מהי הנ1סחה של א1תה אחרי1ת.
איתן כבל
המ1כרים והקונים גרים באותה מדינה.
אריאלה רבדל-נדקוב
אני מודה לאדוני היושב-ראש, אני רוצה לרובהיר את ההתנהגות של חברות יחידות הנופש בהקשר הזה

ומדוע אני חושבת, כמועצה לצרכנות, שלא צריכים להטיל ולו גם פרומיל של אחרי1ת בהקשר הזה על

הצרכנים. אם כי אני רוצה להגיד באופן עקרוני שאני מקבלת לחלוטין את דעתך שיש גם אחריות לצרכנים.

הרבה מיקרים שמגיעים למועצה לצרכנות אנחנו דוחים משום שאנחנו רואים בהם התנהגות קלת ראש

וקלת דעת של הצרכנים ואנחנו לא חושבים שאנחנו צריכים להגן על צרכנים קלי דעת.

אבל אני רוצה להתייחס ספציפית לדבר הזה כי יש כאן איזשהי התנהגות שאותי ממש מגעילה. אתם

ישבתם כאן חודשים ארוכים והקדשתם הרבה מאוד ישיבות כדי לתקן את הבעיה של יחידות נופש. ישבו כאן

חברות יחידות הנופש ושמעו, במשך תקופה מאוד ארוכה, וזה זכותם הלגיטימית, והם ניסו למנוע את

התיקון. אמרתי שזה זכותם הלגיטימית.
היו"ר אברהם יחזקאל
גם רשתות השיווק ישבו כאן.
אריאלה רבדל-נדקוב
אין בעיה, הכל בסדר, זה לגיטימי ואם זה היה מתקבל, גם זה לגיטימי כי זה טבעו של תהליך דמוקרטי.

הם ידעו לאן התיקון הסופי מכוון ואז מסתבר שהם עשו שתי היערכוי1ת מקבילות:

1) הם תיקנו את החוזים, כך שברגע שייעבור החוק הוא יתאים, כך שמה שלא יהיה, את דמי הביטול

שלהם הם יגבו. הם תיקנו את החוזים והכניסו בהם דבר שאף אחד מאיתנו לא היה מודע לו, משום שלא

יכולנו לשער את מידת התיחכום שלהם ורמתה. 2) בשבועיים לפני שהתיקון לחוק התקבל כל בוקר פתחנו

את המועצה לצרכנות עם עשרות טלפונים על ערבים קודמים של מכירות...
היו"ר אברהם יחזקאל
יש לי הצעה לסדר, סליחה, גברתי המחוקקת, מכיוון שאת ביקשת את הבקשה הזאת ומכיוון שמדובר

פה בחוק המאוחד, אני חושב שראוי יהיה על הסעיף הספציפי הזה לקיים דיון נפרד עם אותן חברות

שמשווקות יחידות נופש. נזמין א1תם ונשמע את כל הדברים. בינתיים נמשיך את החקיקה.
נעמי חזו
אם אין ברירה אני פשוט אגיש הצעת חוק נפרדת. אני לא אוהבת לעשות את זה. מדובר חלקית בתיקון

טכני. זה פשוט מחר שהמחוקקים בגלל טעות דפוס - 1זה לא פעם ראשונה...
אתי בנדלר
את טעות הדפוס אין בעיה לתקן. הבעיה היא לגבי פיסקה (2).
היו"ר אברהם יחזקאל
חברת הכנסת חזן, אנחנו מדברים על סעיף 2(2), ושם זה לא טעות דפוס אלא תיקון מהותי.
נעמי חזו
או שנסיים את זה עכשיו. אני חושבת שזה חלק בלתי נפת- מכל הקונספציה שאנחנו מנסים להעביר

עכשיו. אפשר להפריד את זה אבל זה יהיה חבל. אני חושבת שצריך להגיע להחלטה. אנחנו תיכף ניכנס

לאותה ס1גיה בהקשר של סחר מרח1ק. אבל לגבי יחידות נופש אני חושבת שהמקרה הוא שונה. אני חושבת

שזה היה כוונת המח1קק.
היו"ר אברהם יחזקאל
תגישי את זה בח1ק נפרד.
נעמי חזו
אני אגיש את זה כהסתייגות אם אין לי ברירה אבל אני מנסה להגיע להסכמה. כו1נת המחוקק בח1ק לגבי

דירות הנופש היתה מאוד מאוד ברורה וחד-משמעית. משום שאנשים התחכמו והצליחו לשח1ק את זה אז

אנחנו נדרשים לתיקון. סביר ונכון לעשות את זה עכשיו.
היו"ר אברהם יחזקאל
אי אפשר לקיים פה דיון ולקבל החלטות בלי שיהיו פה הנציגים של משווק' יחידות הנופש. אם היום הדיון

היה על נושא יחידות נופש אז היינו צריכים להזמין את אנשי יחידות הנופש. אי אפשר פה ליהנות מכל

העולמות. לכן אני מציע לדלג על הסעיף הזה מכיוון שהיו צריכים להי1ת פה אותם גורמים שאנחנו מאשימים

א1תם, בצדק או שלא בצדק (כניראה בצדק). לפחות בקטע הזה הם היו צריכים להיות נוכחים. אנחנו

התכנסנו היש על מנת לדון בעניין של שיווק ישיר מרחוק ולא בעניין יחידות נופש. אם הדיון היה על יחידות

נופש היו צריכים להזמין לפחות את הגורמים האלה, להגיד להם למשל שהם נבלות וכדומה, אבל לא עשינו

את זה. אי אפשר לבוא ולומר שאנחנו מקיימים דיון בלעדיהם כי זה עניין טכני. זה לא עניין סכני.
אפי אושעיה
זה די טבעי, צריך לשמוע אותם.
נעמי חזו
הרי החוק הזה הוא ההמשך של החוק הקודם, עשינו פה פיצול חוק. אני לא מבינה את ההתעקשות.
היו"ר אברהם יחזקאל
את צריכה להגיש הצעת חוק חדשה ואז ממן את האנשים, זה אחד הפתרונות, או הסתייגות. אם אני

הייתי חברת הכנסת נעמי חזן הייתי מקיים פה דיון איתם, בנוכחותם, על הסעיף הזה. השאלה היא האם

אפשר לפצל ולהביא את זה לא כקטע של פיצול בעניין הזה, כן או לא?
נעמי חזו
החוק שאנחנו דנים בו היום הוא תוצאה מפיצול של החוק הקודם. יש פה רצף קונצפטואלי ולכן אני

חושבת שאם לא נדון בזה זה יהיה טעות. מה שאנחנו עושים זה לא תיקון מהותי, זה בהחלט לא שינוי.

תבד1ק את הפרוטוקול, היה ברור חד-משמעית שמדובר על מלוא התמ1רה. הדי1ן על זה ארך לפחות

שעתיים. כעת אנחנו מתקנים ומחזקים את הניסוח.
אלו זיסבלט
זה לא שינוי. ..
אפי אושעיה
חברת הכנסת נעמי חזן, אנחנו ממש רוצים לעזור לך 1מסכימים איתך. אנו מציעים לך הצעה. תיראי, זה



יבוא להצבעה, יש פה רוב נגד מה שאת אומרת וייגמר העניין. האם זה מה שאת רוצה שיהיה? אנחנו מנסים

להגיע להבנה.
נעמי חזו
אולי נשמע את עו"ד אלן זיסבלט, כמי שליו1ה את החקיקה הקודמת. אתה לא היית אז.
היו"ר אברהם יחזקאל
אל תחלקי צי1נים.
נעמי חזו
אני לא מחלקת ציונים אבל אני גם לא מוכנה לקבל הערות מה0וג ששמעתי.
היו"ר אברהם יחזקאל
עם כל הכבוד לך, חברת הכנסת נעמי חזן, אני מרשה לעצמי להעיר גם על חברי וגם עלייך, אני חושב

שבמהלך השנה האחרונה היה לנו יחס נהדר אחד לשני. בא בן אדם ויש לו עניין להביע את דעתו. אני זה

שייקבע למי לתת רשות דיבור. מר זיסבלט, אני מצטער שאני לא נותן לך את רשות הדיבור עכשיו. למי עוד

יש הערות?
בתיה מילר
התיקון המוצא לא בא לשנות למעשה ש1ם דבר. הוא בא בעצם למנוע מצב שהוא בלתי תקין,

שהחברות ניצלו אולי נוסח כללי מידי כדי לעקוף את הורא1ת התיקון שהתקבל. לכן אני לא רואה מדוע יש

מקש לד1ן בזה מחדש.
היו"ר אברהם יחזקאל
אולי נסכם בחתייחסות לשאלה הטכנית שלי. השאלה היא להערכתי גם ציבורית. אני חושב שבסופו של

דבר יש כאן ענף שהולך לכיליון, ואולי זה בסדר, בדרכו הקודמת צריך שיילך מן העולם. אני חושב שכאשר

מקיימים דיון, שהוא איננו טכני בעיקרו, אם לאחר שהחוק נחקק פתאום מדברים שוב על סעיף שנוגע

ליחידות נופש ולא לשיווק מרחוק, אז ראוי היה שאותם גורמים יהיו נוכחים. אם הם היו פה אני חושב שהיינו

מדברים על כך וחותכים את העניין, וחותכים טוב. חבעיה היא לא משפטית, לא קונצפטואלית, אלא היא

בעיה טכנית. אני חושב שאני לא רוצה להיות שותף לקבלת החלטה, שקונצפטואלית אפילו ממשיכה את

הדרך הקודמת, ושבאה לעולם בגלל התחכמות שעקפה את החוק, בלי נוכחות אותם גורמים.
אלו זיסבלט
אני לא רוצה להתערב בנושא הזה, מתי להחליט. רציתי רק להבהיר שבוקר לכולנו שבאמת לא מדובר

על רצון לערוך שינוי במה שהוחלט לגבי דירות .time sharingאני חושב שהכוונה של כולנו היתה ברורה,

בהתאם למה שמקובל בעולם, כולל באירופה. למשל באט;ליה הסעיף שאנחנו חצים להכניס כהבהרה קיים

במפורש, ושקלנו את זה. הרושם היה שבזה שאנחנו מדברים על התמורה המלאה זה מספיק.

רציתי להבהיר שמדובר היה בקונספציה שכל ההוצאות של החברות האלה, ואני מניח שהן תמשכנה

להתקיים גם אם אנחנו נבהיר את העניין הזה ...
היו"ר אברהם יחזקאל
אני מניח שזה ימשיך להתקיים גם אם נשית עליהם קנסות וניקח אותם לבתי-משפט. אני רק טענתי ..

טענה ציבורית. אם אתה טוען טענותיך ואם חברת הכנסת נעמי חזן מביאה את התיקון לחוק על-פי תפיסתי

הם היו פשוט צריכים להיות פה, זה כל הסיפור.
אלו זיסבלט
אני פשוט רציתי להבהיר שלדעתי זה עניין של הבהרה ולא שינוי, אבל אני כמ1בן משאיר לך אדוני את

ההחלטה איך לדון בזה.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני מציע שאנחנו נמשיך לסעיף הבא כדי לא לעכב את המשך הדיון.
נעמי חזו
ב0דר, אז אנחנו משאירים את זה בצד.
אתי בנדלר
?0

סעיף 3-הוספת סעיפים 14ד עד 14ה

כאן מתחילים סעיפים 14ד ו-14ה, שאלה הסעיפים הדנים במכר מרחוק. למעשה הוועדה אישרה את

מה שמופיע בסעיפים קטנים (א), (ב) ו-(ג)(1), וכן את סעיף קטן (ד). לכן, אלא אם כן אחני יעצור אותי, אני

מציעה שלפחות את סעיפים קטנים (א) ו-(ב) אני אקרא קריאה שוטפת, כי היתה כבר הצבעה והם אושרו.

אקרא אותם כדי להזכיר, כי זה נחוץ לצורך ההמשך.
נעמי חזו
יש לי שאלה של עריכה, לא יותר, למה שמתם את ההגדרות בסעיף קטן (ד)?
אתי בנדלר
כי פשוט עשינו אותו מבנה ביחידות הנופש. קודם קבענו את ההוראות המהותי1ת ואחר-כך את

ההגדרות. יתכן שאם אז היינו חושבים אחרת אז היינו משנים את הסדר. אני מוכנה לקרוא את סעיף קטן (ד)

לפני הסעיפים האחרים. ההגדרות כאן כבר אושרו.

"(ד)בסעיף זה,

"מחיר הנכס" - מחירו הכולל של הנכס או השירות, לרבות עלות דמי ההובלה וכן כל תוספת או הוצאה

אחרות שיחולו על הצרכן;

"מכר מרחוק" - התקשרות בעסקה של מכר נכס או של מתן שירות, כאשר ההתקשרות נעשית בעקבות
השיווק מרחוק, ללא נוכחות משותפת של הצדדים לעסקה
"שיווק מרחוק" - פניה של עוסק לצרכן באמצעות דואר, טלפון, רדיו, טלויזיה, דואר אלקטרוני, פרסום

קטלוגים או מודעות הכוללים טופס הזמנה, או באמצעי דומה אחר, במטרה להתקשר בעסקה שלא בנוכחות

משותפת של הצדדים, אלא באחד האמצעים האמורים."

ההגדרות האלה אושרו. אני מזכירה, "שיווק מרחוק" זה בעצם הפניה, ו"מכר מרחוק" בהגדרה זה

העיסקה שנעשית.
יהודה מישר
במחיר הנכס לא התייחסו לדמי ביטול. למחיר הנכס יש השלכות לגבי חובת העוסק להחזרת התמורה.

לכן, כמו שדיברנו קודם ביחידות נופש, גם פה צריך לתת את הדעת לנושא של דמי ביטול.
אתי בנדלר
אני מציעה שא1לי בסעיף האופרטיבי תעלה את הטענה שלך כי זה בדיוק אחד הנושאים הכי חשובים



שייצטרכו לדון בהם היום בוועדה.
יהודה מישר
אפשר להוסיף את זה בהגדרה. צריך להוסיף את זה או פה או בסעיף השני.
היו"ר אברהם יחזקאל
ההצעה היא שנדון בזה בסעיף האופרטיבי. את חצה להעל1ת עניינים שכבר נחנו פה? כי כבר התקיימו

עליהם הצבעות.
אריאלה רבדל-נדקוב
אז אני לא יכ1לה להעלות את הדברים?
היו"ר אברהם יהזקאל
לדבר כן, השאלה היא האם אכהט נקיים הצבעות על מה שתאמרי.
אריאלה רבדל-נדקוב
אני פשוט מעלה שאלה ויכול להיות שזה מכוסה בסעיף הנדון ואז השאלה פתורה ואם לא, אולי יש מקום

לבדוק את הדבר. לגבי מכירה באינטרנט ובמחשב - איפה זה מכוסה כאן? זה לא מכוסה ב"דואר

אלקטרוני".
הי1"ר אברהם יחזקאל
זה לא מכוסה. גברת רבדל צודקת לחלוטין במה שהיא אמרה. אין חקיקה כרגע, וזה בדיוק רעיון

לחקיקה מספת. אני אציע לחברי לבדוק אפשרות להכין חקיקה בנושא הזה. החוק פשוט לא עוסק בעניין.
אריאלה רבדל-נדקוב
זה בורות שלי, אבל האם זה לא מה שדיברנו אז כשקיימנו את הדיון על סוגי המכירות? האם לא דיברנו

על כך שזה גם יהיה אינטרנט ומחשב?
נעמי חזו
דואר אלקטרוגי זה אינטרנט על-פי ההגדרה.
בן - ציון אדורם
אני מדבר עכשיו רק בתור אדם שמתמצא בצד הטכני. אולי צריך להסביר שכל קניה באמצעות

האינטרנט מתבצעת על-ידי משלוח דואר אלקטרוני. הצרכן לוחץ על כפתור ונשלחת לו הודעה. אין דרך

אחרת. לכן כשאנחנו כותבים "דואר אלקטרוני" זה מכסה קניות באינטרנט.
מיכאל הרצברג
זה לא מכסה את האינטרנט משום שכאן זה קניה כשהלקוח ....
היו"ר אברהם יחזקאל
יש לי שאלה למשפטנים. האם מה שהעירה גברת רבדל מחייב חקיקה נפרדת בתחומים האלה או

ה1ספה לחוק הזה? הנושא שהיא מעלה הוא נושא חשוב.
אהרון פולק
מספיק רק להוסיף פה הגדרה.
אריאלה רבדל-נדקוב
לדעתי הוספה. אני חושבת שזה עוד אמצעי, אז למה לא לכתוב את זה במפורש?
חכה מרגליות
אפשר להוסיף את המילים "באינטנט או במחשב".
היו"ר אברהם יחזקאל
האם הוספת המילים האלה תכסה את העניין?
נעמי חזן
כן, זה סוג מכירה.
היו"ר אברהם יחזקאל
האם אפשר להוסיף שמכירה באינטרנט או במחשב תיחשב כמכר מרחוק?
אתי בנדלר
אני לא צריכה להוסיף "אינטרנט". אני יכולה להוסיף "מחשב" כדי למנוע ספק. אני יכולה להעיד שכאשר

אנחנו ניסחנו את החוק בכל השלבים היה ברור שזה כלול בפנים. אנחנו לתומנו חשבנו ש"דואר אלקטרוני"

מכסה את העניין. אני גם עכשיו סבורה שזה מכסה אבל אם סובר מישהו שזה עלול שלא להיכלל, אני מוכנה

להוסיף את המילה "מחשב".
היו"ר אברהם יחזקאל
דעתי א1לי כדעת חברת הכנסת נעמי חזן, שזה כן צריך לכלול את המילה "מחשב".
נעמי חזו
אני פשוט לא הייתי בישיבה הקודמת אבל כל הזמן היה לנו ברור שמדובר באינטרנט. ההערה היא מאוד

במקומה. אגב, אחרי הניסיון של יחידות הנופש אני לא מסתפקת בדבר כללי, אני מעדיפה להגדיר. לכן הייתי

אומרת גם "מחשב" 1גם "אינטרנט", למען הסר ספק.
אתי בנדלר
אינטרנט זה מחשב.
נעמי חזו
בעוד שנה זה, הטלפון שאני מחזיקה בידי, זה יהיה האינטרנט.
היו"ר אברהם יחזקאל
יש הסכמה על הצורך להוסיף את המחשב ומוצריו, כך אני קורא לזה. לכן השאלה היא שאלה של נוסח

נכון, מה הוא הנוסח. שאומר גם מחשב וגם אינטרנט וגם שירות אלקטרוני. אנחנו ננחה את היועצת

המשפטית של 1עדת הכלכלה להכין תיק1ן - 1אנחנו נקיים עלי1 הצבעה -בר1ח הדברים האלה.
אתי בנדלר
אם אני מקבלת החלטה, אין צורך לעשות עוד הצבעה בעניין הזה.
מיכאל הרצברג
גם אם נתקן, זה לא יחול על האינטרנט, ולא צריך לחול על האינטרנט. יש שני 0וגי עי0קאות: 1) כאשר

מישהו פונה אלי, למחשב שלי, ביוזמת!, שזה פניה של העוסק; 2) כאשר יש חנות וירטואלית באינטרנט ואני

פונה אליה. במקרה כזה זה לא צריך להיות שונה מחנות אחרת. זה רוב העי0קא1ת באינטרנט.
היו"ר אברהם יחזקאל
אם יש חנות וירטואלית שאני פונה אליה, האם זה עדיין מכר מרח1ק?
מיכאל הרצברג
אני לא יודע. אני אומר מה שכתוב כאן.
אתי בנדלר
אם אתה יוזם את הפניה, הרי כל המטרה של הצעת החוק הזאת היא ... כשחבר הכנסת יחזקאל הציג

את הצעת החוק שלו, ונדמה לי שאותו דבר היה עם חברת הכנסת חזן, אמרתם שאתם חצים להגן על

הצרכנים, שהם בעצם פאסיביים, לא הם אלה שיוזמים את הרכישה אלא מגיעים אליהם. לכן הקניה נעשית

בעצם בלי יותר מידי שיקול דעת.
מיכאל הרצברג
זה צריך להיות רק אם זה אינטרנט יזום אליך.
היו"ר אברהם יחזקאל
לא, בדיוק להיפך. אם אני או הבן שלי נדפדף באינטרנט וניראה חנות צעצועים וירטואלית...
איתן כבל
ברגע שהאדם מוצא שם אינפורמציה, זה חלק מפנייה.
היו"ר אברהם יחזקאל
מעירים לי פה שאולי צריך שזה יהיה בפרשנות בתי-משפט. אני אומר שעדיף לכסות לסגור את זה

הרמטית. הטענה שלי היא שכל סוגי חדירה לשטח ביתי, אם באמצעות החוברת של המכרז הכפול ואם

באמצעות חנות וירטואלית של האינטרנט, או הפלאפון של חברת הכנסת נעמי חזן, זה היינו הך.
מיכאל הרצברג
ואם יש מודעה בעיתון?
היו"ר אברהם יחזקאל
אם המודעה בעיתון מדברת על מכר מרחוק, אז כן. אם המודעה בעיתון אומרת שהציבור יכול להזמין

בטלפון מוצר אז זה מכר מרחוק.
אלו זיסבלט
אם זה הזמנה לגשת אלי לחנות, זה משהו אחר.
היו"ר אברהם יחזקאל
זה לא עניין של ניסוה. הרי אני יודע כבר מה יהיה התיקון בעניין. באינטרנט בע1ד חודשיים לא יכתבו

בחנות הוירטואלית ש"אנחנו פונים אליך" אלא פשוט ירא1 לך תמונה יפהפיה של חנות צעצועים ואתה תיפנה.
איתן כבל
כבר היום יש מק1מ1ת שבהם אתה יכ1ל לעש1ת הזמנה של קניות ב0ופר-סל על-ידי הזמנה מרחוק. אז

מה ההבדל?
נעמי חזן
שיווק מרח1ק זה פניה של עו0ק לצרכן. אתמול בחצות הדלקתי את המחשב, נכנסתי לאינטרנט ולפני

שיכולתי להיכנס בכלל לאתר היתה פניה אלי, הצעה למכור לי דבר מה. זה מכוסה אבל יש בעיה. גם חבר

הכנסת אברהם יחזקאל וגם אני אומרים שזה צריך להיכלל במפורש. היתה פניה אלי על אף שאני לא

ביקשתי, אני רק לחצתי על כפתור, זה הכל. זה הרעיון שעמד מאחורי ההגדרה. נפלה טעות כי לא כיסינו את

הכל. לכן אנחנו מבקשים להכניס את התיקון - ואני מבקשת גם להצביע, בואו נגמ1ר את זה. הם כתבו "דואר

אלקטרוני" והם לא הבינו שלחיצה על כפתור כבר מביאה את הצעת המכר. אגב, עוד לא נכנסתי לדואר

האלקטרוני, נכנסתי רק לאינטרנט וכבר היתה פניה אלי.

לכן אנחנו רוצים להוסיף את המילה "אינטרנט" ו"מחשב". לכל היותר 'היה פה סירבול של מילים.
בן-ציןן אד1רם
הרשי לי בבקשה לשאול אותך שאלה. חברת הכנסת חזן, בתור אחת שגולשת באינטרנט, את יודעת

שברשת יש דחיפה מאוד חזקה של פירסום. מאידך יש אתר שאת שמעת עליו, אין לו שום פירסום, קראת

עליו אולי במעריב במדור של האינטרנט ואת מקלידה את הכתובת שלו 1נכנסת אליו והוא חנות וירטואלית.

האם אין הבדל בין שני המיקרים האלה?
היו"ר אברהם יחזקאל
אין הבדל.
נעמי חזו
בגלל נושא הגלישה - אין הבדל. לפעמים אני נכנסת לאתר בטעות, בדרך כלל זה קורה כך.
היו"ר אברהם יחזקאל
בואו נרד מהעניין של הגלישה לחלוטין. אני רוצה שזה כן יכלל. אני חושב שצריך שיהיה פה אלמנט גורף:

"מחשב", "אינטרנט", על כל המשתמע מכך - ביטוי, קניה ישירה, קניה עקיפה, אמוציונלית, תת-מודע,

שטיפת מוח.
בו-ציון אתרם
האמבטיה, הסבון, המים, התינוק.
היו"ר אברהם יחזקאל
אם אתה תהיה פה ציני אני אוציא אותך החוצה. תודה. זה ההנחייה.
אריאלה רבדל-נדקוב
יש לי עוד שאלת הבהרה לגבי הסעיף הזה.
היו"ר אברהם יחזקאל
קודם נקיים הצבעה על הסעיף הזה.

הצבעה על 0עיף 3. הוספת סעיף 14ד(ד)

בעד-4

אין מתנגדים

הסעיף נתקבל.
יצחק קמהי
יש לי עוד הערה קטנה, על-פי הסעיף הזה כל הפניות האלה כוללות טופס הזמנה או אמצעי דומה. יש

מקומות שאין טופס הזמנה ואין אמצעי דומה, יש פירסום נורא פשוט, אולי ניתן מספר טלפון בלבד. ואז אם

אין טופס אז לכאורה כל הדברים האלה לא נכללים.
היו"ר אברהם יחזקאל
רבות', לא מדובר בטופס הזמנה אלא בפירסום של קטלוגים.
אתי במילר
רק פירס1ם קטלוגים או מודעות כוללים טופס הזמנה. לגבי כל השאר לא נאמר שזה כולל טופס הזמנה.
יצחק קמחי
אני אומר עוד פעם, אם בא1תו קטלוג אין טופס הזמנה ויש רק מספר טלפון, האם זה לא יהיה מכירה

מרחוק? אני קיבלתי קטלוג, כתוב עליו מספר טלפון להזמנה, אז זה לא נכלל פה כי לא יהיה טופס הזמנה?
אתי בנדלר
אני מוחקת את המילים "הכוללים טופס הזמנה".
מיכאל הרצברג
אם מוציאים את המילים "טופס הזמנה" אז זה כולל כל מודעה.
היו"ר אברהם יחזקאל
בדיוק זו הכוונה. אנחנו רוצים לסגור את זה הרמטית.
מיכאל הרצברג
איר תדע אם הוא קנה עקב מ1דעה או לא עקב מודעה? אחת החלופות היא שהוא קנה בעקבות מודעה.

ה1א יילו לחנות וייגיד שהוא קנה עקב מודעה.
אתי בנדלר
אבל אז זה יהיה בנוכחות שני הצדדים לעיסקה. הוספנו את המילים האלה גם בהגדרת "מכר מרח1ק".
היו"ר אברהם יחזקאל
הפרשנות כאן מבהירה את העניין. הנוכחות המשותפת פותרת את הבעיה. אני מזכיר לכם, למי שרצה

הערות לסעיפים האופרטיביים, שאנחנו מגיעים אליהם.
אתי בנדלר
משההגדרות הובהרו אבי ברשותך חוזרת לסעיף קטן (א). סעיפים קטנים (א) ו-(ב) אושרו. אני קוראת

אותם כהקדמה לסעיפים שלא אושרו.

"(א)בשיווק מרחוק - להזכירכם: זה שלב הקנייה - חייב העוסק לגלות לצרכן לפח1ת פרטים אלה:

(1) השם והכתובת של העוסק בארץ ובחוץ לארץ;

(2) התכונות העיקריות של הנכס או השירות;

(3) מחיר הנכס או השירות ותנאי התשלום האפשריים;

(4) מ1עד ודרך הספקת הנכס או השירות;

(5) התקופה בה ההצעה תהיה בתוקף;

(6) פרטים בדבר אחריות לנכס;

(7) פרטים בדבר זכות הצרכן לבטל את החוזה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג)."

"(ב)בעסקת מכר מרחוק - זה כבר שלב ההתקשרות - יספק העוסק לצרכן בכתב, בעברית או בשפה

בה נעשתה הפניה לשיווק, לא יאוחר ממועד הספקת הנכס או השירות, מסמך המכיל את הפרטים הבאים:

(1) הפרטים האמורים בסעיף קטן (א) (1) ו-(2);

(2) מחיר הנכס ותנאי התשלום החלים על העסקה;

(3) האופן בו יכול הצרכן לממש את זכותו לבטל את העסקה בהתאם לה1ראות סעיף קטן (ג);

(4) שם היצרן וארץ ייצור הנכס;

)5( מידע בדבר האחריות לנכס או לשירות

(6) תנאים נוספים החלים על העסקה, אם קיימים."

אני עוברת לסעיף קטן (ג), שחלקו א1שר וחלקו לא אושר.

"(ג)במכר מרחוק רשאי הצרכן לבטל בכתב את העסקה -

(1) בנכס - מיום עשיית העסקה 1עד ארבעה עשר ימים מיום קבלת הנכס או מיש קבלת המסמך

המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר ביניהם;"

זה מה שתיקנו בהתאם להנחיית הוועדה. נכון שאת המסמך האמור בסעיף קטן (ב) צריכים לספק

לצרכן יחד עם הנכס אבל כדי למנוע מצב, שמא העוסק יעבור על הוראת החוק, יתחכם ולא ישלח את

המסמך, אז אנחנו מבהירים כאן שארבעה עשר הימים נתונים לו מי1ם הספקת אותו מצרך.

לגבי פיסקה (2) הועלו כל מיני בעיות, לגבי המועד לביטול עיסקת שירות. כאן יש איזשהו פיתרון שאנחנו

הצענו והוועדה צריכה להחליט אם הוא נראה לה או שאינו נראה לה.

"(2)בשירות - בתוך ארבעה עשר ימים מיום עשיית העסקה, אך לא יאוחר מ-24 שעות שקדמו

למועד שבו אמור השירות להינתן."

אני רוצה להסביר את זה. בנוסח שהיה בפני הוועדה נאמר רק שטרם הוחל בנתינתו של השירות. נדמה

לי שזה גם אושר על-ידי הוועדה. אבל כשאנחנו עשינו אחר-כך שיעורי בית ראינו שזה פשוט בלתי סביר.



אדם מתקשר, פונה אלי ומציע לי לבוא להתקין סורגים בביתי. זה עיסקה משולבת של נכס ושירות למשל.

אני קובעת איתו מועד למתן השירות. בהתאם לנוסח הקודם שהיה בפני הוועדה הוא יכול היה לבוא לביתי

.כיוון שהוא טרם ההל את השירות הייתי יכולה להגיד לו: לך הביתה. אנחנו חשבנו שזה התנהגות צרכנית

בלתי ראוייה ובלתי אחראית מש1ם שהוא הפסיד יום עבודה על-ידי כך והחוק לא הציע לו ש1ם פיצוי. לכן

הצענו כאן תיקון כך שניתן יהיה לבטל עיסקה כזאת רק אם מדובר בלא יאוחר מ-24 שעות שקדמו למועד

שב1 אמור השירות להינתן.
היו"ר אברהם יחזקאל
ר1ח הדברים ברורה. אני אשמח לשמוע הער1ת.
יהודה מישר
צריך לעשות התאמה בין הסעיף הזה לבין הוראות סעיף (ה)(2} - שירותי הארחה, נסיעה, חופש וכ1י -

שייחול תוך 7 ימים. אם מישהו מזמין שירות 8 ימים לפני קבלת השיחת הוא יכול לבטל את זה 24 שעות

לפני המועד אבל אם הוא הזמין את זה 7 ימים לפני קבלת השיחת אז הוא לא יכול לבטל. לדעתי גם פה

צריך לכת1ב, במקום "24 שעות" - "7 ימים". זה בהחלט הגי1ני.
היו"ר אברהם יחזקאל
כל אחד וההיגיון שלו. תן לנו לא להסכים איתך בעניין הזה.
יהודה מישר
בסעיף קטן (ג) לא מוגדר איזה סוג שירות ואילו בסעיף קטן (ה) כתוב "שירותי הארחה ...". "שיחת"

בסעיף קטן (ג) גם כולל שירותי הארחה!
אהרון פולק
לא, תוציא את זה.
היו"ר אברהם יחזקאל
ניסיתי להבהיר שרוח הדברים היא בערך על-פי הדברים שגברת אתי בנדלר אמרה. מה יש לך לשפר

בעניין הזה? אל תציע לשנות מ-24 שעות ל-7 ימים.
יהודה מישר
אני מציע להבהיר "שיחת" - "למעט השיחתים הקבועים בפיסקה (ה)(2)".
נעמי חזו
זה ברור. יש סעיף של חריגים שמיועד בדיוק לזה.
יהודה מישר
אני חוזר בי.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני חצה שכולם ידבח. החוק הזה הוא בעיני מאוד חשוב.
בן-ציון אדורם
יש לי הערה מאוד טכנית והיא עלתה מתוך מחשבה על מה שעו"ד בבדלר אמרה, שאנחנו גוזלים



הזדמנות מאותו 0פק. את זה אני מעמיד לשיקול דעתכם. נדמה לי ש-24 שעות זה לא זמן מספיק כדי

שאפשר יהיה למצוא הזדמנות אהרת. אני מציע "48 שעות".
היו"ר אברהם יחזקאל
אני הושב שעל זה אפשר להתווכח עוד מעט. אני לא יודע אם דווקא 48 שעות אבל אפשר לחן על כך.
מאיר זכריה
אני רוצה להביא לתשומת הלב שלא בהכרה המונח "24 שע1ת" הוא גם יום עסקים. אם זה 24 שעות

בי1ם שבת למשל אז זה לרעתם.
היו"ר אברהם יחזקאל
תודה לך, ההערה היא פרודוקטיבית. העיקרון הוא כזה, שבכל מקרה לא רוצים שמי שנותן לנו את

השירות ייצא פגוע. זה העיקרון.

עכשיו אנחנו הולכים לגזור עליו גזירות. "24 שעות" זה כבר לא הגדרה נכונה כי מה קורה למשל בסופי

שבוע? אני חושב על ההיגיון במקרה שהציעו לי נניח להתקין פרגולה ויום לפני ההתקנה אני מבטל את

העניין. אני לא בט1ח שזה יהיה תקין אם אני אומר למתקין רק 24 שעות לפני ההתקנה לא לערוך את

ההתקנה, עדיין יש עם זה בעיה. אני אומר את זה דווקא לצרכנים, אני מבקש חשיבה בעניין.
אריאלה רבדל-נדקוב
האם "שני ימי עסקים" זה מקובל?
אתי בנדלר
"שני ימי עסקים". אולי מותר, ברשותכם, רק להבהיר את המונח "יום עסקים".
נעמי חזן
אנחנו מדברים על 6 ימי עבודה בשבוע.
אתי בנדלר
אם אני מבינה נכון, אנחנו מדברים בעצם על "יומיים, למעט ימי שבת ומ1עד".
היו"ר אברהם יחזקאל
זה מקובל? תודה. זאת ההנחייה. מדובר בשני ימי עבודה. האם יש עוד הערות לסעיף הזה? אין.

הצבעה על סעיף 3. הוספת 14ד - סעיפים קטנים (א). (ב). (ג) ו-(ד)

בעד-3

נגד - אין

הסעיף נתקבל.
מיכאל הרצברג
רציתי להעיר שתי הערות. הערה אחת, שכאשר מדובר על עיסקאות מרחוק ו...
היו"ר אברהם יחזקאל
אפשר לדעת את מי אתה מייצג?
מיכאל הרצברג
אני מייצג את ויזה, אבל ברגע זה אבי לא מדבר בשם ויזה.
היו"ר אברהם יחזקאל
לא, אתה מדבר בשם עצמך, אבל טוב שאתה מייצג את ויזה במקרה.
מיכאל הרצברג
אני מציע שלפחות כאשר מדובר בעי0קאות באמצעות המחשב שניתן לבטל אותן אז כמ1בן ש"הודעה

בכתב" זה יהיה גם בדואר אלקטרוני. כלומר אם אני קונה משהו באמצעות האינטרנט, פה כתוב שצריך

למסור לי אישור בכתב ואני אומר שזה צריך להיות גם באמצעות דואר אלקטרוני. כאשר אני מזמין חדר

במלון דרך האינטרנט אז המלון נותן לי את הפרטים דרך הדואר האלקטרוני, הוא לא שולח לי מכתבים.
לאה ורון
האם המילה "בכתב" לא מכסה את זה?
מיכאל הרצברג
זה לא ברור. אני חושש שייגידו שזה לא הודעה בכתב.
היו"ר אברהם יחזקאל
אם אני מקבל את זה באינטרנט ואני לוחץ על פלט, האם אני לא אקבל פלט? גם על המסך זה בכתב.
נעמי חזו
יש פה בעיה אחרת אולי. אני רואה שכתוב "בכתב". אם אני מבטלת שירות סורגים או שירות התקנת

פרגולה סביר להניח שאני אעשה את זה בטלפון ולא בכתב. יכול להי1ת שיהיה גם אישור בכתב אבל לפי

הנוסח כרגע גם אם הצרכן ביטל 48 שעות ק1דם למועד שנקבע למתן השירות יכול לבוא נ1תן השירות
ולהגיד
אבל לא עשית את זה בכתב.
היו"ר אברהם יחזקאל
אז מה הפיתרון שלך? "בטלפון או בכתב"? א1 רק "בטלפון"?
אפי אושעיה
אז יתחילו להתווכח: הודעתי לך, לא הודעתי לך.
אתי בנדלר
אני רוצה להזכיר שהיה דיון לגבי הנושא הזה בוועדה. נכון שאנחנו מטילים כאן נטל קשה על הצרכן

לעניין ביטול אבל הנטל הזה מתחייב. חשבנו שראוי לכלול את זה כי אחרת הצרכן תמיד יוכל להגיד שהוא

הודיע.
נעמי חזו
אז יש מקום להבהרה ש"בכתב" יכול לכלול גם פאקס ודואר אלקטרוני.
אהרון פולק
"פאקס" לא צריך, פאקס זה "בכתב" לכל דבר ועניין היום, גם במסמכי בית-משפט.
נעמי חזו
לפי דעתי "בכתב" כולל דואר אלקטרוני.
היו"ר אברהם יחזקאל
אם כך, זה ההבחייה.
אתי במילר
"לרבות בדואר אלקטרוני או במחשב", נכון? למקרה שמישהו יטען שזה לא נחשב "בכתב".
מיכאל הרצברג
דבר שני, יש לי שאלה תמימה. אתם אומנם הצבעתם על סעיפים קטנים (א) !-(ב) אבל לא נראה לי

שההגדרות מתאימות למצבים שחושבים עליהם, נניח במכרז הכפול. לא נראה לי שתיאטרון ירושלים או

תיאטרון "הבימה", נניח, שמשווקים כרטיסים ייתנו את כל הפרטים האלה. יש כמה דברים שהם לא

מציאותיים. זה יהיה רק פתח לאנשים לנצל לרעה את החוק.
אריאלה רבדל-נדקוב
תיאטרון "הבימה" לא משווק כרטיס בודד, הוא משווק מנוי. מנוי זה הסכם שלם עם פרטים.
מיכאל הרצברג
אני לא נגד זה שייבטלו את הכרטיס. אני רק חושב על הפרטים.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני מאמין שגם חברת הכנסת נעמי חזן וגם אני לא ראינו את החוק הזה כמשהו שסוגר הרמטית את כל

השאלות התמימות שיש בעולם. לכן אם אנחנו ניתן תשובות ל-80% מהבעיות של התמימים אז נפתור גם

חלק מהשאלות התמימות יכול להיות שבכרטיס מ"הבימה" שמגיע למאן דהו...
אתי בנדלר
הרשה לי להזכיר משהו. באחת הישיבות החל להתקיים בוועדה דיון על השאלה על איזה עיסקאות

החוק זה לא יחול. אנחנ1 מייד נגיע לזה. היו דברים שהוזכרו ואנחנו סברנו, כשדנו בינינו, שאולי מן הראוי

לכלול והיו דברים שלא חשבנו עליהם והסתבר אחר כך שההוראות לא מתאימות. אז אני כבר רוצה להפנות

אתכם, לא לצורך דיון אלא רק כדי להסב את תשומת לבכם, לסעיף קטן (ו) שבעמוד 3, שאומר: "השר,

באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע עסקאות של מכר מרחוק, שאינן כלולות בסעיף קטן (ה),

שהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, לא יחולו עליהן".
אריאלה רבדל-נדקוב
אבל סעיף קטן (ה) מסייג כמה מהדברים.
היו"ר אברהם יחזקאל
זה כבר אומר למעשה ש"הבימה" פטורה מהעניין אם השר יחליט כך.
אלו זיסבלט
אדוני, אתה בוודאי צודק שיהיו הרבה מקרים מאוד אפורים.
נעמי חזו
איר יעבירו את זה, בפאק0 או בביפר?
בתיה מילר
יש לי שתי הערות קצרות. אומנם כבר הצביעו לגבי סעיף קטן (ב) אבל חסר לי הנושא של הוראות

שימוש, אם קיימות, לגבי מוצר.
אתי בנדלר
דיברנו על זה.
היו"ר אברהם יחזקאל
רציתי להעיר שמרגע מסויים אני אחליט שכל המוסיף גורע. יש לנו לוח זמנים. על מה שהצבענו,

הצבענו. חברת הכנסת נעמי חזן מזרזת אותי, ואני עוד מעט מסיים את הקדנציה שלי.
אריאלה רבדל-נדקוב
תהיה מסיבה?
היו"ר אברהם יחזקאל
בניגוד לעבר, הפעם לא תהיה מסיבה. זה יהיה יום עצוב בעבורי. כמו שלא חגגתי את יום ההולדת שלי

לפני שבוע אינני חוגג את סיום עבודתי בראשות הוועדה.
בתיה מילר
דבר נוסף, יש בעיה עם דרישת הכתב לגבי הנושא של ביטול שירות. מה ע1שים אם המועד הוא קצר?
אתי בנדלר
שיישלחו את זה במברק או בדואר אקספרס.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני רוצה להזכיר לך שלפני 7 דקות ניתנה תשובה לא מספקת בעניין הזה לשאלה דומה.
ר1ני ארו
בכל זאת אני מציע לוותר על הדואר האלקטרוני. למה? כי במכתב רשום או בפאקס יש אסמכתא של

הש1לח. ב- E-MAILאין שום אסמכתא, זאת א1מרת אץ דרך לוודא, זה כמ1 שיחת טלפון.
נעמי חזו
לא נכון, רשום הזמן, השעה והתאריך של המשלוח.
רוני ארו
אבל אין רקורד שהצד השני הוא ששלח.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני רוצה לענות לך, אני מציע שאת זה נשאיר לפרשנות משפטית. תודה.
אהרון פולק
רציתי להעיר בעניין הכתב. אפשר לכתוב "בכתב או בכל דרך אחרת שניתן להוכיח את קבלת ההודעה".
אריאלה רבדל-נדקוב
לא, זה הופך את זה באמת לעניין מאוד מסובך.
אהרון פולק
אני מצטער, חזרתי בי מההצעה.
היו"ר אברהם יחזקאל
אנחנו מדברים על חוק שלא יכול לגעת ב-100%מהמיקרים. לי יש תחושה שהחוק הזה יגיע מתישהו

להתדיינות משפטית, שהרי מדובר במערכות חוזיות והתנהגותיות כלשהן בין שני צדדים. לכן החוק הזה הוא

בעיני חוק מ0גרת שמבהיר את כוונת המחוקק, שאומר שאסור שהצרכן ייפגע. לגבי שאר הדברים - בוודאי

שמתישהו זה יגיע להתדיינות ולפסיקות. לכן, בואו נתקדם, נסיים את הדברים האלה.
אתי בנדלר
כמות כזאת של עורכי-דין יש בשוק שפשוט חייבים להשאיר להם פרנסה.
היו"ר אברהם יחזקאל
אנחנו ניגע פה ב-80%מהמיקרים האפשריים.

הצבעה על סעיף 3, הוספת סעיף 14ד(ג). בתיקונים שנתקבלו בוועדה

("במכר מרחוק רשאי הצרכן לבטל בכתב, לרבות בדואר אלקטרוני או במחשב, את העסקה")

בעד-4

אין מתנגדים

הסעיף נתקבל.
אתי בנדלר
(ה)הוראות סעיף זה לא יחולו על עסקת מכר מרחוק של -

(1) טובין פסידים;" -זה טובין מתכלים כמו ירקות, פיחת וכיוצא באלה.

"(2) שירותי הארחה, נסיעה, חופש או בילוי, כשהמועד שנקבע למתן השירות יחול תוך שבעה ימים

ממועד עשיית העסקה;" - זה בעצם הנחיה שקיבלנו מהוועדה.

"(3)מידע כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995;"

"(4)שירות שהוחל בנתינתו;" - נדמה לי שזה סעיף מיותר.
היו"ר אברהם יחזקאל
למחוק את פיסקה (4).
אתי בנדלר
"(5) טובין שיוצרו במיוחד עבור הצרכן בעקבות העסקה." -זה גם כן נושא שנדון בוועדה.אם אני

מזמינה חליפה שתופרים במיוחד בשבילי והתחילו כבר לתפ!ר את אותה חליפה, אז...
אפי אושעיה
ואם את מזמינה פרגולה או שולחן שיש לסוחר איזה 10 כאלה במלאי?
אתי בכדלר
אז זה לא יוצר במיוחד עבור הצרכן. זה ההבדל בין מוצר מדף לבין מוצר שמייצרים במיוחד בשבילך.
נועה חקלאי
אני מציעה לכתוב "הוראות סעיף קטן (ג)" ולא "הוראות סעיף זה" משום שכן צריך לגלות את שם הייצרן,

את המחיר ואת האספקה, רק לא ... זה הדבר היחיד שאני מניחה שרצו לסייג אותו.
היו"ר אברהם יחזקאל
מה שאת אומרת נשמע הגיוני, תודה לך. זאת ההנחייה שלנ1, שתהיה שקיפות של כל התהליך, למתת

שמדובר בשירותים שעליהם לא יחולו הדברים האלה.
נעמי חזו
אני רוצה להבין, האם אתה השמטת את פיסקה (4)?
היו"ר אברהם יחזקאל
כן, כי אמרו שזה לא רלוונטי.
אהרון פולק
אני מבקש להעיר לגבי "שירותי הארחה, נסיעה, חופש א1 בילוי". אני חושב ששבעה ימים, יש עניינים

שהם בנסיבות העניין לא הגונים. אם אני מזמין לפסטיבל מוסיקה בגליל העליון כרטיסים חודשיים מראש...
היו"ר אברהם יחזקאל
למשל במשגב.
אהרון פולק
אני מזמין מראש כרטיסים, תופס מקום של מישהו אחר, 7-1 ימים לפני מועד האירוע אני מבטל. בעקבות

זה הצימר במטולה יישאר ריק. יש פה דבר שהוא נוגד את ההיגיון ופוגע בצרכן.
היו"ר אברהם יחזקאל
ארגוני הצרכנים, אולי תוכלו להשיב על הטענה הזאת. יש כאן טענה שעל פניו נשמעת הגיונית.
אהרון פולק
3 חודשים מראש אני קונה כרטיס טיסה לניו-יורק או כרטיס טיסה למונדיאל בצרפת. כולם רוצים לטוס

בשבוע הזה, ו-7 ימים לפני זה אני מבטל והם נשארים בלי אף אחד. כלומר, גם צרכן אחר לא יכול לקבל.
אריאלה רבדל-נדקוב
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר משהו. אנחנו בדיוק התלבטנו בנקודה הזאת. אני פשוט מהרהרת

בקול רם, בעיקרון, אם אנחנו חושבים על המהות של עיסקה מרחוק, עיסקה מרח1ק בגדול מתייחסת למ1צר.

מה הוא שירות שיכול הצרכן לקנות כשהוא בא בעיסקה מרחוק ביוזמת הייצרן והוא לא תקופה ממושכת?

איזה סוג שירות יכול להיות כאן?
מיכאל הרצברג
טיול בחוץ-לארץ, שולחים חוברות של טיולים לצרכן.
היו"ר אברהם יחזקאל
קיבלתי פרסומים לנסיעה ביוני למונדיאל. הזמנתי כרטיסים ו-7 ימים לפני הנסיעה לפי החוק הזה אני

אוכל לבטל את הנסיעה ללא תשלום נזיקין ואז צרכנים אחרים שרצו לנסוע ייפגעו.
אריאלה רבדל-נדקוב
האם שבעה ימים זה לא מספיק זמן לפני המונדיאל לנסוע? אפשר גם י1ם לפני.
היו"ר אברהם יחזקאל
זה בדיוק השאלה. אגב, מדובר בימי עבודה, כמו שאמרנו גם קודם.
מיכאל הרצברג
עדיין זה לדעתי מאוד לא הוגן.
אפי אושעיה
במקרה של המונדיאל זה לא מספיק. המ1נדיאל הבא ה1א ביפן 1כבר עכשיו מתחילים לש11ק כרטיסים.
אריאלה רבדל-נדקוב
אד1ני היושב-ראש, בוא נחשוב שניה אחת על המונדיאל.
היו"ר אברהם יחזקאל
עזבו את הדוגמא הזאת של המונדיאל, זה עניין ש1ביניסטי.
נעמי חזו
אם אתה רוצה להמר על ניגריה אני אשמח.
אריאלה רבדל-נדקוב
ניקח דוגמא של תחרות מלכת היופי בהונג קוט;.
היו"ר אברהם יחזקאל
ניקח לדוגמא שאני רוצה לנס1ע לתחרות מלכת היופי בהונג קונג בעוד 3 חודשים. גם זה, אגב,

ש1ביניסטי. אני רוצה לנסוע לתחרות הגבר היפה בהונג קונג.
נעמי חזו
מה ששוביניסטי הוא שגברים חושבים שיש להם בעלות על כדורגל, וגם על היופי בהונג קונג.
היו"ר אברהם יחזקאל
סליחה, לא אמרתי כלום, אני חוזר בי.
אריאלה רבדל-נדקוב
קחו שייט בים התיכון. פנו אלי והציעו לי לשוט בים התיכון.
היו"ר אברהם יחזקאל
ביטלו 7 ימי עבודה לפני הנסיעה ופה אומרים שלאירועים מסויימים זה לא מספק.
אתי בנדלר
אני רוצה להסביר, אני חושבת שיש כאן איזשהי טעות בהבנה, אולי אנחנו לא הגדרנו את הדברים

כל-כך נכון. אנחנו מדברים על מה ההורא1ת האלה בכלל לא יחולו. אני חוזרת בי גם מההסכמה להערה

שבמקום "הורא1ת סעיף זה לא יחולו" "אמר "הוראות סעיף קטן (ד)".

הרעיון הוא שהוראות סעיף זה, כלומר כל הפרק הזה, לא יחולו על ס1ג מסויים של עיסקאות. זו היתה

ההנרוייה שקיבלנו בהתחלה מהוועדה. אם אני מזמינה לעצמי נופש לעוד חודשיים אז עקרונית הוראות החוק

הזה כן חל1ת. אלא מה, אני חוזרת לסעיף קטן (ג), אני יכולה לבטל את העיסקה הזאת תוך 14 ימים ממועד

עשיית העיסקה. זה הסיפור. אני חוזרת לרישא.
אהרון פולק
התבלבלנו. אני מצדיע לך.
אתי בנדלר
גם אני התבלבלתי, אני מוכרחה לומר, כולנו התבלבלנו.
היו"ר אברהם יחזקאל
הצבעה על סעיף 3. הוספת סעיף 14ד(ה)

בעד-4

מתנגדים - אין

הסעיף נתקבל.
אתי בנדלר
אני מבקשת להבהיר, בניגוד למה שה1חלט ק1דם, מד1בר על "הורא1ת סעיף זה לא יח1לו" ולא על

"הוראות סעיף קטן...".

את סעיף קטן (ו).אני קראתי קודם.
היו"ר אברהם יחזקאל
"השר, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע עסקאות של מכר מרחוק, שאינן כלולות בסעיף

קטן (ה), שהוראות סעיף זה, כולן או חלקן, לא יחולו עליהן".

הצבעה על סעיף 3. הוספת סעיף 14ד(ו)

בעד-4

מתנגדים - אין

הסעיף נתקבל. ..
אתי בנדלר
סעיף 14ה - תוצאות ביטול עסקה



סעיף 14 זה העיסקה ברוכלות, שאבי הזכרתי לכם קודם, קראתי לכם גם את נוסח הסעיף שמוצע

לבטל, האומר שהיום עיסקה ברוכלות אפשר לבטל בכל מקרה וצריך להחזיר את מלוא התמורה. הע1סק, או

הר1כל, יכול לבמת רק אם חלה הרעה משמעותית בערך הבכס.

"(א)בוטל חוזה לפי סעיפים 14 או 14ד(ג)," - זה עסקת שיו1ק מרחוק - "יחזיר העוסק לצרכן, בתוך

ארבעה עשר ימים מיום קבלת ההודעה על הביטול, את אותו חלק ממחיר הנכס שקיבל" - מחיר הנכס, כפי

שהזכרתי לכם, ההגדרה שאנחנו הצענו כוללת את הכל, לרבות כל התוספות שהוא נדרש לרבות הובלה

וכולי - "את אותו חלק ממחיר הנכס שקיבל, או את הסכום שבו חוייב הצרכן בשל העסקה," - יתכן שהוא

עדיין לא קיבל משום שנעשתה עיסקה באמצעות כרטיס אשראי ולכן הצרכן כבר חוייב אבל התמורה טרם

הועברה לע1סק - "ולא יגבה מהצרכן דמי ביטול או כל סכום או תוספת אחרים בשל ביטול העסקה."

אני רוצה לקרוא את הכל כדי שכל התמונה תהיה ברשותך.

"(ב) קיבל הצרכן בכס בעקבות עשיית העסקה - יחזירו לעוסק, ובלבד שאם ביטל הצרכן את העסקה

בשל פגם בנכס, או בשל אי התאמה בין הנכס לבין הפרטים שנמסרו לו לפי סעיף 14ד(א) או (ב), יהיה

הצרכן רשאי להעמיד את הנכס לרשות הע1סק במקום שבו נמסר לו הנכס, ויודיע על כך לע1סק."

כא1 אבחנו סטיבו לגמרי מהבוסח שהיה קודם בפבי הו1עדה. חשבנו שוב שמבחינת הגנה על העוסקים

רא1י להבחין בין אותו מקרה, כפי שאד1בי כינה אותו, של אחד שמבטל בגלל ש"לא בא לו" פתאום, הוא

מתחרט, לבין אחד שיש לו עילה צרכנית ממשית לביטול העיסקה.

ההבחנה שאנחנו הצענו לעשות כאן היא שאם הוא מבטל את זה כי "בא לו" לבטל, כי "לא בא לו"

פתאום לעשות את העיסקה, החובה להחזיר את הנכס לע1סק חלה על הצרכן. דהיינו, הוא נושא גם בעלות

ההחזרה של הנכס ובאחריות למצבו של הנכס עד שהוא יגיע לעוסק. לעומת זה, אם הביטול נעשה בעקבות

אי התאמה בין הפרטים שהע1סק מסר לבין מה שהסתבר שיש בפועל, או שהסתבר שיש פגם בנכס, אז

אבחנו חוזרים לפתחן שהוחלט לגביו בוועדה ושנכתב לגבי יחידות נופש. זה היה פתרון שהוצע בהתחלה

לגבי כל העיסקאות של מכר מרחוק. דהיינו, במקרה הזה הוא יהיה רשאי להעמיד את הנכס לרשות העוסק

במקום שבו נמסר לו הבכס, והוא צריך להודיע על כך לעוסק.

עכשיו יש כאן את העביין הבעייתי בי1תר, בסעיף קטן (ג).

"(ג) פחת ערך הבכס כתוצאה מהרעה במצבו," - וגם כאן אנחנו כתבנו את זה בלשון יותר קלה, הייתי

אומרת, או פחות מחמירה עם העוסק לעומת הנוסח שקיים היום. הנוסח שקיים היום זה רק אם חלה הרעה

משמעותית במצבו של הנכס. אנחנו מציעים כאן לוועדה נוסח שיותר מקשה עם הצרכנים, יותר הגון לדעתנו

עם העוסקים, שרק אם פחת ערך הנכס כת1צאה מהרעה במצבו - "רשאי העוסק לנכות ממחיר הנכס את

הסכום שבו פחת ערכו של הנכס; לענין זה," - וכאן צריכים לדון בזה שוב, כמובן - "פתיחת אחזתו של הנכס

או בדיקת תפעול!, לכשעצמם, לא ייראו כהרעה במצב הנכס."
אפי אושעיה
יש שבי מיקרים שאבי רוצה לברר. אמרתי כבר בתחילת הדיובים שכל אחד מביא לכאן גם את החוויות

האישי1ת שלו. אבי קניתי רכב מ"המכרז של המדינה" או מ"המכרז הכפול", אני לא יודע להבחין ביניהם,

מאחד המכרזים. לקחתי את הרכב, העברתי את הרשיונות, מחייבים אותי לעש1ת ביטוח, הגעתי עם האוטו

הביתה ואז התברר לי שזה צפ1ף, שהמכונית לא מספיק גדולה לילדים ולכל המשפחה.

לגבי פגם ברכב וכך הלאה גם היום, על-פי החוק הקיים, אני יכול להחזיר מייד אין בעיה. אני מצה

להחזיר את הרכב אבל ידוע שרכב שעבר יד ראש1נה יורד 10% מערכו באופן אוטומטי. עכשיו אני אוכל לבוא

על-פי החוק הזה ולהחזיר את הרכב לחברה תוך ארבעה עשר ימים.
אתי בנדלר
אני לא בטוחה בכך. אבי לא יודעת מהו תהליך עשיית העיסקה. אתה הצעת הצעה והודיען לך שזכית.

ומה עכשיו?
אפי אושעיה
קניתי. אני לא זוכה. בפייס זוכים, פה קניתי, שילמתי כ0ף. החברות משתמשות במונח "זכית". אבי אומר

שלא זכיתי.
אתי בנדלר
אבל איר עשית את זה? אני רוצה לברר את התהליך. אני הולכת להגדרה של מכר מרחוק ואני חצה

לבדוק אם זה בכלל נחשב במקרה הזה מכר מרחוק. אינני יודעת. כי הרי בדרך כלל בנושא המכרזים הם

ש1לחים את המ1צר לבית הצרכן (עד שלא קיבלת את המוצר לא ראית אותו בכלל.
אפי אושעיה
במקרה שלי זה מה שהיה.
אתי בנדלר
השאלה היא אם היתה לי אפשרות לראות את הנכס לפני שקיבלתי אותו. איפה חתמתי על המסמכים?
אפי אושעיה
היתה לי אפשרות ולא הלכתי לראות. אני מכיר את הרכב הזה. באתי הביתה ואז התברר שהוא קטן

מידי עבור הילדים והאישה, התברר שזה לא מה שחשבתי.
אתי בנדלר
איפה חתמת על מסמכי רכישת הרכב?
אפי אושעיה
ברגע שלקחתי את הרכב חתמתי.
אתי בנדלר
ק1דם חתמת ואז נתנו לך את הרכב. לכן לדעתי זה לא מכר מרחוק. אני מפנה אותך להגדרה של "מכר

מרח1ק".
היו"ר אברהם יחזקאל
חבר-הכנסת אפי אושעיה אומר, שגם באמצעות מכרזים כפולים למיניהם יש מכירה בנוכח1ת הצדדים.
אפי אושעיה
שילמתי 5,000 שקל לפני שראיתי את האוטו ולפני שחתמתי על משהו. אני עשיתי את העיסקה קודם

כל ואז כבר חייבו אותי בחלק מהסכום.
אתי בנדלר
לכן שאלתי מתי נעשתה העיסקה. אני לא יודעת מה המנגנון.
אפי אושעיה
אני מסביר, קיבלתי מכתב: הרינו להודיעך כי זכית. אני אומר שלא זכיתי בשום דבר, קניתי. אז קניתי

רכב. שילמתי 5,000 שקל ב-1 לחודש ואמרו לי לבוא לקחת את האוטו רק בחודש הבא. עוד לא ראיתי

אותו, עוד לא חתמתי על כלום. בינתיים כבר ניכו לי 5,000 שקל. זאת א1מרת שהעיסקה כבר בוצעה מרחוק



מראש. זה מה שאני טוען. זה דוגמא אחת.

דוגמא שניה, ההברות עצמן נתנו פה דוגמאות אבסורדיות. כשאני הגעתי לכאן אמרתי שאני לא אסכים

איתם בשום אופן אבל שמעתי אותם וביררתי את העניין והתברר לי שהם צודקים. אנשים לפני פסה הזמינו

כלי אוכל, עשו בהם שימוש בכל מהלך פסה ו-7ימים אהרי זה ההזיה אותם. איך אנחנו ניתן פיתרון למצב

שצרכנים לא תמימים לפעמים מנצלים? שיישלמו איזשהו קנס על השימוש הזה.
אתי בנדלר
דווקא לנושא הזה התשובה היא מאוד קלה כי מה שהצענו בסעיף קטן (ג) זה: "פהת ערך הנכס

כתוצאה מהרעה במצבו"...
אפי אושעיה
הוא לא פהת.
אתי בנדלר
בוודאי, הוא הפך להי1ת משומש.
אפי אושעיה
אכלו בו בליל הסדר פעמיים, שטפו אותו ושמו א1תו בהזרה בקופסא ואז אמרו: התהרטתי, אני לא רוצה.

או קונים טל1ויזיה עם מסך גדול ואחרי המ1נדיאל מהזירים אותה.
אריאלה רבדל-נדקוב
גברת אתי בנדלר, איך רואים? מה עושים אנשים כשהם אוכלים על צלהת? לוקה שנים כדי שייראו על

צלהת שהשתמשו בה. הבר הכנסת אפי א1שעיה צודק.
אהרון פולק
דרך אגב, יש גם בעיה של כשרות בעניין הזה. אסור לזלזל בזה. |
גדעון עזרא
שלא יעשו מבצעים ערב פסה.
אפי אושעיה
ו

או שקניתי טלוויזיה עם מסך ענק, זה עכשי1 פופולרי מאוד, כדי לראות את משהק הגמר במונדיאל

ולמהרת אני אהזיר את הטלוויזיה. לטלוויזיה הרי לא קרה כלום. ראיתי את המשהק, הזמנתי את כל השכונה

לראות אותו איתי ולמהרת בבוקר אני מתהרט, אני מהזיר את הטלוויזיה בטענה שהיא לא טובה לי. איך 1

מונעים מצרכבים לא אמינים ולא ישרים לעשות תרגילים כאלה? |
יהודה מישר
|

על-ידי דמי ביטול.
אפי אושעיה
יכול להיות שצריך דמי ביטול. אני לא יודע. אני אומר שצריך לעשות משהו.
היו"ר אברהם יחזקאל
אבי בכל זאת רוצה לקרוא את החוק הזה לפי סעיפיו השובים. ונתחיל דווקא בסעיף האחרון, קרי: "פחת

ערך הנכס עקב שימוש". העביין הוא פשוט לחלוטין, לא רק עניין של תמימות או לא. כשאתה לוקח מקרר,

מביא אותו הביתה ומפעיל אותו בחשמל הוא מתמלא קרח, מים, בתלים וכדומה. בעיקרון יש כאן בעיה של

שימוש שביתן לראות או לא לראות (כמו בדוגמא של הטלוויזיה או של הצלחת ). האם אתם מסכימים

שבענייבים האלה ראוי שיהיה אלמבט כספי כלשהו שמחייב את הצרכן בצורה כלשהי? זו השאלה העקרונית

לגבי סעיף 14ה(ג). אומר סעיף 14ה(ג) - כן."פחת ערך הבכס כתוצאה מהרעה במצבו, רשאי העוסק לבכות

ממחיר הבכס את הסכום שבו פחת ערכ1 של הבכס". על זה מסכימים, נכון?
איתן כבל
אם פחת - זה ברור.
היו"ר אברהם יחזקאל
"לענין זה, פתיחת אריזתו של הבכס או בדיקת תפעולו, לכשעצמם, לא "ראו כהרעה במצב הבכס." אבי

טוען שכן בראים כהרעה במצב הבכס.

ראשית, עשיתי הבחבה בסעיף 14ה(ג) בין שבי דברים:

1) מסכימים שיש פחת אם "פחת ערך הבכס".

2) האם פתיחה ותפעול זה לא הרעה במצב? אולי כן. לכן אבי חושב שצריך לתקן את הסעיף הזה.

שאלה שניה לדיון, האם צריך להטיל חיוב או משהו כמו דמי ביטול מיבימליים כלשהם כתוצאה מאותו

פחת או כתוצאה מפתיחת האריזה, דברים אלמבטריים? לדעתי האישית - כן. השאלה מה זה מיבימום.
ושאלה שלישית
ס1ג"ת ההובלה.

אלה שלוש הסוגיות לגבי סעיף 14ה(ג). אבי מקווה שהגדרתי אותן בכון.
גדעון עזרא
אבי חושב שזכותו של היצרן א1 של העוסק לקבוע בהחלט מחירים, רק רצוי מאוד שיהיה כתוב בחתה

מה הסכום שיישולם על המוצר כתוצאה משימוש ומה קורה כתוצאה מפתיחה כזאת או אחרת, בידיעה

מראש, 1אז הדבר מקובל והצרכן יצטרך לעשות את החשבון שלו.
איתן כבל
אבי מסכים עם מה שאתה אמרת בעביין הזה. אם רואים את הפחת בעין אז אין שום בעיה, כל הסעיפים

פה עונים על זה. אנחנו מצד אחד עושים מעשה גדול להגן על הצרכבים, הולכים לקראתם כמה שאפשר.

אבל אבי חושב שאס1ר לבו ליצור פירצה שמאפשרת ביצול, והיא קיימת. כל אחד באיזור שלו מכיר סיפ1ר כזה

או אחר על אותה טלוויזיה שאבשים הזמיבו רק כדי לצפות במובדיאל או אותה מכונת כביסה או סיפ1ר מה.
היו"ר אברהם יחזקאל
אצלנו בישראל אין בעיה כי על כל טלוויזיה כזאת יש סימבי פיצוחי גרעיבים.
בעמי חזו
אתה מסתכל על-המונדיאל כשאתה ע1מד מעל הטלוויזיה?
איתן כבל
אסור לנו לעשות הגזמה לצד אחד. יש פה יש גם אלמנט חינוכי כלפי הצרכן. בסופו של עניין הרי גם זה

שמוכר וגם זה שקונה חיים באותה מדינה, אלה אותם תושבים שגרים פה. אם האחד מתחמן לצד הזה אני

מניח שיש גם מי שמתחמן לצד השני.
אפי אושעיה
אמרה גברת אריאלה רבדל-נדקוב קודם שהיא לא תיתן הגנה לקלי דעת. אני אומר, שעל אחת כמה

1כמה היא לא תירצה לתת יד לרמאים.
אריאלה רבדל-נדקוב
אנחנו לא נותנים, נכון,בהחלט לא. לכן אני מקשיבה ברוב קשב. יכול להיות שמה שחבר הכנסת עזרא

הציע יש בו פיתרון מספק לעניין הזה.
אפי אושעיה
לגבי פתיחת המוצר - אמרתי קודם שאזכיר חוויות אישיות - גם קרה שהזמנתי משהו שנראה לי

בתמונה כזה גדול וכשפתחתי זה נהיה כזה קט1 ומסכן. לכן אני אומר, בנושא של הפתיחה אולי צריך לשלם

על אריזה או פיצוי כזה, לא צריך להחמיר עם הקונה. אבל צריך לקבוע איזשהם סכומי מקסימום מדורגים.
היו"ר אברהם יחזקאל
אנחנו הולכים לכיוון של סנקציה שקשורה בקביעת מחיר כלשהו בגין התפעול או השימוש. זה הכיוון. ע1ד

לא קבענו מה המחיר.
בן-ציון אדורם
אני אענה בדיוק לשתי הנקודות שאתה התייחסת אליהן. הנקודה הראשונה, אני מברך על הרובחנה בין

מקרה שהצרכן מבטל בגין פגם לבין מקרה שהצרכן מבטל כי "לא בא לו". אני אמשיך את זה צעד אחד

נוסף. במקרה שהצרכן מחזיר את המוצר בשל פגם, זאת אומרת שנעשה כלפיו איזשהו סוג של עוול, בחר

שהוא לא צריך לשאת בש1ם סנקציה. במקרה שהוא ביטל בגין זה ש"לא בא לו" אז אני חושב שמעבר לדמי

ביטול, שזה דבר מאוד מינימליסטי, לפחות הספק-המוכר שעשה את העיסקה צריך לקבל איזשהו פיצוי על

ההוצאות של1, שייקרא "דמי ביטול".
היו"ר אברהם יחזקאל
רגע, אז קורת הגג היא דמי ביטול. חשבתי שאתה חצה להוסיף עוד דמי משהו. אתה אומר שבדמי

הביטול צריך לקחת בחשבון אלמנטים נוספים.
בן-ציון אדורם
דמי הביטול הם הפיצוי לעוסק על העיסקה שלא נעשתה ועל הוצא1תיו בביצוע העיסקה.

למה שאמרה עו"ד בנדלר, כולם מדברים כאן על מוצרים גדולים, על טלווזיות ענק ועל סטים של סכו"ם.

אני רוצה לדבר מאוד בקטנות. יש שירות שנקרא טל-סל, דרכו ניתן להזמין מוצרים בטלפון מהשופרסל.
אריאלה רבדל-נדקוב
זה לא חל על זה. זה לא חל על טובין פסידים.
בן-ציון אדורם
הרשו לי ל1ודא את הנקודה הזאת. עלה כאן הנושא של פתיחת אריזה. ברגע שקופסת שימורים נפתחת



היא פ0ידה לחלוטין. האם כאשר כתוב "הוראות סעיף זה" - זה נאמר בסעיף 14ד - האם אנחנו מדברים גם

על 14ה רבתי? לדעתי ה"למעט" בסעיף 14ד לא חל על סעיף 14ה, לכן צריך להוסיף אותו.
אהרון פולק
ההערה של מר בן-ציון אדורם היא מאוד נכונה. בסעיף 14ד כתוב "הוראות סעיף זה לא יחולו". הוא

שואל: מה זה "סעיף זה"? סעיף זה ה1א כל סעיף 14, או כל סעיף 14ד רבתי או...
אתי בנדלר
כל סעיף 14ד רבא. בדיוק בעניין הזה אני תיקנתי את עצמי קודם.
בן-ציון אדורם
אז צריר להוסיף גם לסעיף 14ה רבתי.
אריאלה רבדל-נדקוב
אם זה לא חל עליו אז לא צריכים לבטל את זה.
אתי בנדלר
אני לא צריכה להוסיף את סעיף 14ה משום שהוראות הסעיף לא חל, אז אין לי מה לבטל לפי אותו

סעיף. זה דבר אחד.

דבר שני, ספק גדול בכלל אם עיסקת טל-סל היא עיסקת שיווק מרחוק כי בעיסקת טל-סל אני היוזמת,

אני מתקשרת ומזמינה מצרכים מסויימים.

דבר שלישי, פתיחת האריזה "לכשעצמה" לא יראו אותה כגורמת להרעה במצב הנכס, אבל אם התירס

כבר לא נמצא בתוך אריזה אז ברור שמצבו הורע. נדמה לי שהנושא מסודר.
היו"ר אברהם יחזקאל
הדיון הוא על סעיף 14ה(ג) על-פי הנקודות שאני הנחיתי ולא נקודות נוספות, כמו מה זה הפרשנות

ל"פסידים", כן או לא.
מאיר זכריה
יש לי שאלת הבהרה, מה משמעות המילה "תפעולו"? האם פיר1שה "תקינותו"? יש הבחנה בין תפעולו

לבין תקינותו.
אתי בנדלר
זה הערה נכונה. זה צריך להיות "או בדיקת תקינותו".
מאיר זכריה
יש לזה משמעות. כשבן אדם מפעיל את המוצר ורואה שהעוצמה לא מספיקה, אז הוא יגיד שהוא

מחזיר אותו בגלל שהעוצמה לא מספיקה ולא בגלל שזה לא תקין, יש הבחנה, כלומר הוא בדק שזה תקין.
אריאלה רבדל-נדקוב
אבל זה לא מה שהוא ביקש.
אלו זיסבלט
אני חושב שאנחנו לא צריכים לאבד את הצפון. גם בחוץ-לארץ כל הרעיון הוא שיש תקופה מסויימת

לבטל ולהחזיר. אם אתה בודק בחוקים המקבילים ...
היו"ר אברהם יחזקאל
של הדירקטיבה האירופאית.
אלו זיסבלט
לא של הדירקטיבה האירופאית. הנה, האיש חייב בעצם לפתוח ולבדוק את זה. אנחנו לא נתחיל לשאול

שאלות כמו למה פתחת את זה? אתה חייב בכל זאת לראות אם זה מה שקיווית לקבל. הסיבה שאנחנו

מאפשרים את זה, כי אתה לא ראית את המוצר ולא יכולת לשאול. הוא בא אלי הביתה בעצם, לא באמצעות

ר1כל, ה1א בא הביתה באמצט1ת הטלו1יזיה א1 הטלפ1ן. אז ב1או לא נאבד את הפר1פ1רצי1ת.

אני חושב שלפני שאנחנו מתחילים עם דמי ביטול וכולי אנחנו צריכים להיות מאוד זהירים. הרעי1ן הוא

שאני פתחתי ובדקתי והפעלתי את המנורה או מוצר אחר שרכשתי. אם אני הגעתי למסקנה שזה באמת לא

מה שחשבתי, שאין מספיק אור או שזה לא מתאים לסלון שלי, אני מחזיר את זה. אם היה באמת שינוי

במצב המ1צר, זאת אומרת באמת פחתה האפשרות למסר את זה, זה משהו אחר. אבל בואו לא נתחיל...
היו"ר אברהם יחזקאל
למה? ניקח דוגמא של מקרר. תפעולו של מקרר מחייב הכנסתו לחשמל ל-24 שעות, מים, לחות.
גדעון עזרא
או מכונת גילוח חשמלית: אתה לא יכול לבדוק את זה בלי שאתה משתמש בזה.
אתי בנדלר
או שקנית ואתה רואה שזה בכלל לא מגלח, שזה משאיר את ר1ב השיער על הפנים. האם אתה לא

רוצה לאפשר לו להחזיר?
גדעון עזרא
כן, אבל צריך לכתוב כמה זה עולה, זה הכל.
אלו זיסבלט
או שיש לי זכות ביט1ל או שיש לי באמת, כפי שהם אומרים, עיסקה שאפשר לבטל תוך 30 ימים. על זה

בעצם מדברים בשיווק פה.

אני חושב שהאפשרות לבד1ק את זה, להפעיל את זה, לפתוח את זה מהאריזה, אפילו אם קשה לי

להכניס את זה בחזרה - זה באמת אחד מהסיכונים של מישהו שמשווק בדרך הזאת,
לגבי האפשרות של ניצול לרעה
אני מניח שבכל תח1ם יש באמת מנצלים לרעה. אי אפשר יהיה לדעת

אם השתמשתי בזה, אם הזמנתי את כל החברים לצפות בטלוויזיה או לא. אבל העניין הוא שפה מדובר על

דרך שיווק מיוחדת. אנחנו צריכים באמת להבטיח את הזכות של הצרכן להחזיר. לכן אני חושב שמה שכתוב

פה הוא בהחלט האיזון המתאים.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני רוצה להעיר הערת ביניים. רבותי, אני מצטער שאני קצת ציניקן. אנחנו עוסקים באמת לא בתחומי

ההתנהגות של הצרכן האירופאי הממ1צע אלא של הצרכן הישראלי והמוכר הישראלי. ומה לעש1ת שגם לזה



וגם לזה הייתי מוסיף מידת תחמנות ממוצעת, שבה שניהם שווים. לכן הייתי אומר ככה, בכל מקרה הייתי

נותן אלמנטים שמגינים על הצרכן, מחד, ועל המוכר, מאידך. אני אומר שפתיחת מוצר באירופה זה בסדר

ובישראל פתיחת מוצר עלולה להיות בעייתית. ותיפעול מוצר - קל וחומר.
אריאלה רבדל-נדקוב
על כל פתיחת מוצר אתה רוצה שיישלמו כסף?
היו"ר אברהם יחזקאל
העניין הוא של הבחנה בין תקינות לבין תיפעול. אני לא חצה על כל תיפעול לשלם, בפירוש לא, אבל אני

רוצה שיישלמו על תיפעול שבמודע כתוצאה ממנו נגרם מק. דוגמא קלאסית זה מקרר. האם יש פיתרון

לדוגמא של המקרר? זה לא קשור לאריזה, בעניין האריזה אתה צודק. זה גם לא קשור להובלה, בעניין הזה

אתה צודק. אני מדבר על תיפעול. דוגמא אחרת זה תנור אפייה.
אריאלה רבדל-נדקוב
תנור אפייה שאתה חייב לחמם אותו. אתה בכלל לא יכול להפעיל את תנור האפייה בעצמך, אתה חייב

לחכות לנציג החברה שייבוא להפעילו.
היו"ר אברהם יחזקאל
אבל מקרר אתה יכול להפעיל בעצמך.
אהרון פולק
גם לא. אני מתנצל שאני מצטט את עצמי. אני כתבתי מכתב והצעתי נוסח לסעיף 14ה(ג). אני

ברשותכם רוצה לקרוא אותו בקול רם. "בוטל התה לפי סעיפים ... יחזיר העוסק לצרכן תוך ארבעה-עשר

ימים מיום קבלת ההודעה את מלוא התמורה שקיבל, בניכוי דמי משלוח הנכס בלבד, וזאת בהתמלא
התנאים הבאים
(א) צרכן החזיר את הנכס לעוסק" - ונסייג את זה אם תהיה אי-התאמה - "(ב) הצרכן לא

עשה שימוש בנכס ובנכס לא חלה הרעה שאינה מאפשרת את מכירתו מחדש לאחר אחזתו מחדש".

אני מעמיד את עצמי עכשיו בתוך החנות. מכרתי נכס לא מרחוק, מכרתי נכס בצורה רגילה, מכרתי לך

את הכוס הזאת, לקחת אותה, ואף על פי שקנית את זה לא מרחוק אני נותן לך זכות להחזיר לי אותה. אתה

מחזיר לי אותה. מתי אני לא מחזיר לך את הכסף? אם אני לא יכול למכור את זה מחדש אני לא חצה

להחזיר לך את הכסף. זה דוגמא.

אם אנחנו חוזרים לכלי האוכל, לא צריך לזלזל בבעיית הכשרות. אם עושים שימוש בכלים כאלה אז הם

לא כשירים יותר, אי אפשר למכור אותם לאנשים ששומרים כשרות ואנחנו פוגעים ברגשותיהם של בני אדם

כאלה. אם אדם קונה ערב פסח כלים ועושה בהם שימוש, אני לא יכול למכור יותר את הכלים האלה, הם

פשוט אבודים. בישראל 30%מהאוכלוסיה שומרת על כשרות. אי אפשר להגעיל את זה לפי דין תורה.

מה שאני אומר, אם אי אפשר למכור את הנכס כחדש, צריך להעמיד את הקונה מרחוק במצב של

הקונה מקרוב. אם קונה מקרוב יכול להחזיר נכס בסיטואציה הזאת, גם הקונה מרחוק צחך להיות מסוגל

להחזיר אותו. לא צריך להעדיף אותו על פני הקונה מקרוב. לכן המבחן צחך להיות האם אני יכול למכור את

המוצר מחדש.
היו"ר אברהם יחזקאל
נאמר פה שיש משוואה, שראוי שלקונה מרחוק ולקונה מקרוב תהיינה אותן חובות ואותן זכויות.
אהרון פולק
לא, סליחה, לא הבהרתי עצמי היטב. נתנו לקונה מרחוק זכות עודפת להחזיר את הסחורה אבל הזכות

להחזיר את הסחורה צריכה להיות דומה לזכות של הקונה מקרוב. אני אסביר, מרקס אנד ספנסר בעולם



מ1כן להחזיר כ0ף לקונה מקרוב בתנאי שהסחזרה תוחזר בלתי משומשת. אין להם בעיה אם כבר פתחת

את האריזה, הם יארזו מחדש, אבל הם יכולים למכור את הנכס הזה כחדש. זה הכל, זה כל המבחן לקונה

מקרוב, אני נ1תן לו זכות להחזיר, אי1 בעיה, אבל שייתן לי אפשרות למכור את הנכ0 הזה מחדש. למשל

דיסקטים, ברגע שאתה פ1תח את זה אתה לא יכול למכור את זה כחדש.
נעמי חזו
אני רוצה להעיר כמה הערות. אני אלך מהקל לכבד כי יש דברים שמוסכמים 1יש דברים שעדיין

במחלוקת. אנחנ1 מסכימים שמקבלים דמי ביטול, זה מופיע בסעיף 14ה(א).
אהרון פולק
זה לא דמי ביטול. זה דמי משלוח.
היו"ר אברהם יחזקאל
חברת הכנסת נעמי חזן אומרת שסעיף 14ה(א) עוסק בעניין של דמי ביטול. היא שואלת האם יש

הסכמה על העיקרון שצריך שייגבו דמי ביטול. אני רוצה לקיים הצבעה על זה.
אריאלה רבדל-נדקוב
סליחה שאני מזכירה לך, שאתה אמרת שתיתן לו לדבר ואחר -כך תיתן לי לדבר אך בינתיים נתת לו

לדבר ולו לדבר ואני בכלל לא הבעתי את דעתי בעניין הזה.
היו"ר אברהם יחזקאל
האמת שבכלל היום לא דיברת....
אריאלה רבדל-נדקוב
דיברתי הרבה מאוד אבל לא בקטע הזה וגם הרש1ת להגנת הצרכן לא דיברו, הצרכנים לא התייחסו.

אנחנו לא הת"חסנ1 לעניין בכלל.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני אגן על זכ1ת הדיבור שלכם, אני מודה על ההערה. מעכשיו ידבר תמיד רק אחד משני הארגונים. אני

אתן לר לדבר.
אריאלה רבדל-נדקוב
אבל אתה רוצה להצביע.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני מדבר על העיקרון. העיקרון הוא כזה, שאנחנו חושבים, גם חברת הכנסת נעמי חזן וגם אני, שצריך

שיהיה אלמנט כלשהו של דמי ביט1ל.
אתי בנדלר
אני רוצה להבין את ההצעה ולעשות הבחנה. האם בכל מקרה, או רק במקרה שקראנו לו "לא בא לו"

כשהוא התחרט? זאת אומרת, האם גם במקרה שיש אי התאמה או פגם במוצר?
היו"ר אברהם יחזקאל
התשובה היא שרק במקרה שהוא מבטל ללא כל סיבה, כי "לא בא לו".
נעמי חזו
אני רוצה ללכת הלאה. אתם יודעים מה, עזבו את זה.
היו"ר אברהם יהזקאל
אנחנו רוצים לגמור את החוק היום.
נעמי חזו
אני יודעת, גם אני רוצה לגמור את החוק הי1ם. אני אגיד לך איפה עומד הוויכוח. אין ויכוח על כך שצריך

לקבל את מלוא התמ1רה בחזרה ב-90%מהמיקרים. אגב, רוב ההחזרות יהיו בחוק משום ש"לא בא לו" כי

הוא לא ראה את המוצר עד שהמוצר הגיע אליו, הוא הסתכל עליו ואומר: אוי ואבוי. ה"לא בא ל1" זה בכלל לא

טיעון משפטי. רוב הביטולים יהיו כתוצאה מזה שאדם רואה את המוצר והוא באמת לא מוצא /nבעיניו.

אין בינינו גם מחלוקת שאם הוא מחזיר, הוא צריך להחזיר את זה לעוסק. במילים פשוטות, מדובר

בהובלה.
אתי בנדלר
ובמיקרים רבים גם בביטוח.
נעמי חזו
סעיף 14ה(ב) כפי שהוא כתוב, בלי לומר את הדבר במפורש, אומר שצריך לשלם דמי הובלה אם רוצים

להחזיר. אם מישהו טרח, מכר לך, הביא לך הביתה, אתה מסתכל, א1מר אוי ואבוי ומחזיר - אז לך תשלם

את דמי ההובלה. זה סביר. נכון?

איפה עכשיו הוויכוח? הוויכוח מתרכז סביב העניין של דמי שימוש. בואו נסתכל על הטיע1נים לרגע.

הטיעון המרכזי, שאני שמעתי א1תו גם בימים האחרונים הוא ש"הצרכן הישראלי זה מצרך נדיר, הוא כבר

יודע איך לרמות לפני שהוא יודע איך לקנות".
אלו זיסבלט
לשמחתנ1 זה לא נכון לפי הסקר.
נעמי חזו
קודם כל אבי רוצה להודיע קבל עם ועדה שהדירקטיבות האירופאיות שעל-פיהן אנחנו שבחם הן הרבה

פחות חמורות מבחינת העוסק מאשר החקיקה האמריקאית. החכמים הגדולים בנושאי צרכנות, לגבי כל

אפשרות שהיא, הם דווקא האמריקאים. אז הטיעון הזה הוא נורא בעייתי. הרי אנחנו מחוקקים לאנשים

סבירים, לא לרמאים. רמאי הוא רמאי הוא רמאי, 1לכן אנחנו צריכים נגד עינינו לראות את הצרכן הסביר ולא

את הצרכן הנוכל. זה דבר ראשון. ואנחנו רוצים לתת לו אפשרות.

אם הוא השתמש בסט הצלחות, זה לא בא בחשבון. אבל מצד שני לא יתכן שאדם קונה מקרר, או לי

קרה שקניתי מזגן, שמנו אותו בקיר והוא לא עבד, אבל לא היתה לי שום דרך להחזיר. הסתובבתי שבוע כדי

לקבל את האחריות על זה.
היו"ר אברהם יחזקאל
אם הוא לא תקין זה משהו אחר, אז צריך להחזיר אותו ויהי מה.
נעמי חזו
כדי לראות אם המוצר מוצא חן א1 לא מוצא חן חייבים לפתוח אותו. הפתיחה של האריזה היא מובנת



מאליה. אנחנו בדיון על דמי הביט1ל. מוצר חשמלי - צריך לבדוק אותו, אז מובן שחייבים לתפעל אותו כדי

לבדוק אם הוא תקין או לא תקין. זה לא נכון לגבי צלחת. את הקישוט על הצלחת אפשר לראות בלי

להשתמש בה.
רוני אה
בחנות גם לא מתפעלים את מכונת הכביסה.
עמי איטח
יש הרי גם אחריות, לכל מוצר חשמלי יש אחריות של היצרן.
נעמי חזו
הוויכוח הוא על דמי ביטול. קניתי דבר מה, אני לא רוצה אותו ומחזירה. יכול המשווק לבוא אלי בתור
צרכנית ולהגיד
גבירתי, השתמשת בזה. ואז אני בבעיה. זה בדיוק הנקודה שלך. אני חצה שבטל האחריות

יהיה על העסקן ולא על הצרכן. זה דבר ראשון.

דבר שני, אני מריחה פה, וזה הבעיה העיקרית, אף אחד לא אמר את זה אז אני אגיד את זה במילים

מפורשות, שתחת הסתרת "דמי ביטול"...
אלו זיסבלט
יהיה ניטרול של זכות הביטול.
אהרון פולק
אז במקום דמי ביטול צריך פשוט רק דמי משלוח, לא יותר. זה הגון. אני מייצג פה את ערוץ הקניות ואני

מסתפק בדמי המשלוח שהוצאתי כששלחתי לו את המוצר. הוא חצה שאני אשלח לו - אני אשלח לו, הוא

רוצה להחזיר לי - אני אקח את זה חזרה, בניכוי דמי המשלוח שלי, לא יותר. אני לא חצה דמי ביטול. ערוץ

הקניות לא רוצה להעניש את הצרכן.
אריאלה רבדל-נדקוב
קיבלנו עשרות תלונות על ערוץ הקניות, על כך שבמקום מחיר נסיעה של מונית, של 15 שקלים, דרשו

מהצרכן דמי משלוח של 150 שקל. את לא מתארת לעצמך בכלל מה עושים בתוך דמי משלוח. דמי משלוח

לפעמים יותר יקרים מהמוצר עצמו.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני מזכיר לכם שאני רוצה לסיים היום את החוק. לכן אנחנו נקבע מספר כללים, ברשותכם.

ראשית, אני מציע שייקבעו דמים מסוג אחד, תחת קורת גג של סוג אחד - משלוח, או ביטול או שימוש.

שלא יהיו, כמו בעניין של יחידות הנופש, כל מיני כותרות לכל מיני תוספות. אם מדובר על אלמנט של פיצויים

בכלל, אם בכלל, אז שתהיה כותרת אחת לדבר אחד.

שנית, תחת אותה קורת גג אחת, אם בכלל, צריך להיגבות סכום שלא יעלה על תיקרה מסוימת בכל

מקרה.
אריאלה רבדל-נדקוב
ומה היא התיקרה?
אפי אושעיה
5% אבל מוגבל עד סכום מסויים.
היו"ר אברהם יחזקאל
חכי, קודם כל בקבע את העיקרון, עוד מעט בדבר על ה0כום.

ההנחייה השניה, שאבי חושב שאתם תסכימו עליה, שתחת אותה קורת גג אחת - ובגדיר א1תה בחוק כך

שלא יהיו שטיקים מסביב - צריך להיגבות סכום כלשהו, שהוא אחוז כלשהו, ולא יותר מסכום כלשהו, שעוד

מעט בדבר עליו. האם העיקרון מקובל?
אריאלה רבדל-נדקוב
אבי רוצה, אם מותר, להעיר הערה אחת. מהביסיון שלבו עם הצרכבים, כשעוד- לא הוכבס התיקון הזה

לחוק, קיים מצב שצרכן קיבל הביתה מוצר אך הוא לא קיבל את מה שהוא התכוון אליו, על אף שמה שהיה

כתוב במסמך היה מדוייק. הוא קיבל את זה הביתה והוא הבין שלא לזה הוא התכוון.
היו"ר אברהם יחזקאל
כמו שחבר הכבסת אושעיה אמר, המוצר בראה גדול וכשהוא קיבל אותו הסתבר לו שזה מוצר קטן.
אריאלה רבדל-בדקוב
מכל סיבה שהיא. הוא מתחיל להתדיין איתם. קודם כל, הוא עובר תהליך מאוד קשה בשביל לנסות

להשיג אותם, עד שהוא מוצא אותם בטלפ11, ואז הם מתחילים להפעיל עליו לחץ, שייתפשר וייוותר על כל

מיבי דברים.
היו"ר אברהם יחזקאל
לא הבבתי מה את חצה שאבי אעשה בחוק. לכת1ב שלא יפעילו לחצים על הצרכן? שייעבו לו בטלפון תוך

24 שעות? מה את רוצה?
אריאלה רבדל-נדקוב
אבי אגיד מה לדעתי הבעיה עם הדבר הזה. ברגע שאתה פותח את הפתח הזה של דמי החזרה, או

איך שתקראו לזה, אתה פ1תח את זה לתהליך של התדייבות משפטית ואז כל ביסי1ן לבטל קביה של מוצר

ייגיע לבית-משפט. כך בעצם אתה מוריד את העביין של ביטול מכר מרח1ק.
היו"ר אברהם יחזקאל
אז איך בכל זאת הסכמת מתחילת הישיבה על העיקרון שאסור להשאיר פתח, לא לספקים תחמנים

אבל גם לא לצרכבים תחמנים? איך את מתרגמת את העיקרון הזה?
אריאלה רבדל-בדקוב
אבי אסביר לך איך אבי מתרגמת את העיקרון הזה, אדוני היושב-ראש. במקום שעוסק חושב שהצרכן

תיהמן א1תו ורימה א1תו עומדת לזכותו, כמו שעומדת לזכות הצרכן, תה הזכות היחידה שעומדת לו, זכות

לעתירה לבית-המשפט.

אבחנו נכנסים כאן לתהליך חדש לגמרי. לא קיים הי1ם מכר מרחוק כעיסקה ברוכלות, זה דבר חדש.

האיש שעושה את העסק, שהיא בעצם עיסקה ברוכלות, לוקח עליו את הסיכ1בים להפסד, כמו שה1א לוקח

עליו את הסיכויים לרווח, בדיוק כמו אותו אחד שעושה עיסקה של מכירה בתוך חבות מסודרת, שאני באה

אליו.



למכירה בחנות יש את הסיכויים ואת הסיכונים, למכירה במכר מרחוק יש את הסיכונים ואת הסיכויים.

מוכר י1דע את זה וסוהר י1דע את זה ואיש עסקים יודע את זה. בדיוק שם עומד הרווח הגדול, של אותם

צרכנים שלא התכוונו למה שהם קנו. אני אתן לך דוגמא, אני הזמנתי טבעת שעון בעיסקה כזאת מרחוק.

בהוברת היא נראתה באמת יפהפיה 1היא התאימה לאצבע של הדוגמנית ונראתה כל-כך עדינה, משהו לא

רגיל. קניתי את זה מתנה לבת מצו1ה לילדה אך כשקיבלתי את זה הביתה הבנתי שנפלתי בפח. לא היה לי

מה לעשות עם זה כי מה שהיה שם, היה שם. שמתי את זה בארון והלכתי לקנות מתנה חדשה. לא יכולתי

להחזיר את זה כי זה מה שהזמנתי.
היו"ר אברהם יחזקאל
לפי החוק הזה את יכולה להחזיר את זה.
אריאלה רבדל-נדקוב
כן, אבל לפי החוק הזה אני אצטרך לשלם דמי ביטול, את הדמים האלה אני אצטרך לשלם. אם חייתי

נכנסת לחנות והייתי רואה את הטבעת הזאת לא הייתי בש1ם אופן קונה אותה.
איתן כבל
אבל זה הסיכון, הסיכון קיים באותה מידה.
אריאלה רבדל-נדקוב
למה העיקרון הזה נכון בכל העולם ולא פה? אתם יוצרים בסוג מכירה מאוד שכירו...
איתן כבל
זה סוג של מכירה, אני משתמש בשיטה הזאת.
היו"ר אברהם יחזקאל
אם אני אקבע למשל אחוז ממחיר הטבעת או עד 250 שקל, הנמ1ך ביניהם. מה לא הגיוני בזה שעדיין

תחוייב בכל אופן ב-5 שקלים, באחוז מתוך ה-100 או 200 שקל שעלה המוצר? נניח שאני מחר אלך לאחת

מ-18 הבת-מצוות שאני מ1זמן אליהן כל חודש, יש לי עכשיו רעיון נהדר, להתקשר למשווק, להזמין 17

טבעות עם ששנים, 18 טבעות עם מזלגות ואחר-כך להחזיר אותן ונגמר הקטע. יש כאן בעיה בעניין.

העיקרון אומר שתחת ק1רת גג אחת יהיו כל האלמנטים של כל דמי ההובלה, דמי שימוש, דמי פתיחת

האריזה א1 מקרר וכדומה. אני חושב שגם אם "לא בא לך" על אותה טבעת כי הטט1 אותך...
אריאלה רבדל-נדקוב
לא הטעו אותי. זה בדיוק העניין, לא הטעו אותי. רק ברגע שראיתי אותה בעין....
איתן כבל
הרי דיברנו על כך מראש כשהתחלנו את כל הדיונים האלה, שבעיסקה מרחוק יש אלמנטים כאלה, שכל -

אחד לוקח את הסיכון על עצמו. ברגע שיהיה סעיף כזה בחוק אז האדם שבא לקנות את הטבעת יידע שגם

אם זה לא יהיה בדיוק כמו אותה תמונה בחוברת הכרומו שהוא קיבל הוא יצטרך לשלם את אותו סכום

שאתה קבעת. אז הוא יחליט אם הוא רוצה לקחת את הסיכון או שה1א לא חצה לקחת אות1.
אהרון פולק
.

אני אפתיע אתכם, אני מבטיח לכם שהרבה עוסקים יעדיפו להגיד שהם מוותרים מראש על דמי הביטול.

הם יתחרו בעניין הזה.
איתן כבל
יהין לא מעט חנויות שייגידו: אתה יודע מה, אם זה לא ימצא /nבעיניך תוכל להחזיר.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני חצה לומר שהסיכון באי ההליכה לאותה חנות טבעות הוא סיכון דו-צדדי. שהרי יכול היה אותו צרכן

לקנות טבעת עם שעון בחנות עצמה. יש כאן אלמנט של סיכון דו-צדדי. אני עדיין נוטה לטובת הצרכן. אני לא

מחייב על שום דבר. אני חושב שמשהו מינימלי נורמטיבי צריך להיות פה. אני לא יודע מה, אני לא יודע איך

להגדיר אותו, לא מספרית ולא אחוזית.
נעמי חזו
אני מתחילה לסגת. אני חושבת שיש בעיות אדירות עם העניין של דמי ביטול.
היו"ר אברהם יחזקאל
לא אמרתי דמי ביטול, אמרתי, עוד פעם, כל הכותרת הזאת: הובלה, משלוח, ביטוח.
הערה
צריך להגדיר בדיוק מה זה דמי ביטול.
נעמי חזו
בדיוק בגלל הסיבה הזאת אני מפרידה. אני רוצה ללכת על ההיגיון הרצוף בעניין הזה. אנחנו מחוקקים

חוק שמאפשר לצרכן לבטל עי0קה בלי שיצטרך לשלם, חוץ מההוצאה שחלה עליו להחזיר את המוצר.
היו"ר אברהם יחזקאל
זה דמי משלוח.
בתיה מילר
הוא ישלח איך שהוא רוצה.
נעמי חזו
אל תעצרו את קו המחשבה שלי. אנחנו לא רוצים גם שהעוסק יימצא במצב שהוא הפסיד, מעבר לזה

שלא התרחשה עיסקה כלשהי.

קנית את הטבעת, היא הגיעה אליך הביתה, הסתכלת, זה לא מצא חן בעינייך, החזרת אותה לעוסק.

את לא שילמת עליה והוא לא הפסיד כי הוא יכול למכור למישהו אחר. לכן אני יותר ויותר בעד דמי הובלה,

ופחות ופחות בעד דמי ביטול. אני חושבת שדמי ביטול זה לא נכון בגלל שהעיקרון הוא שהצרכן לא יפסיד

והעוסק לא יפסיד. העוסק יכול להפסיד רק בתנאי אחד, שהוחזר לו מצרך פגם בצורה זו או אחרת או

משומש. אחרת מה אנחנו עושים? אנחנו יוצרים בחקיקה דבר בלתי נסבל וזה מכר וסחר בדמי ביטול.
איתן כבל
כמה ביטולים מהסוג הזה יש אצלכם בערוץ 21?
עמי איטח
כ-50% מההחזרות בערך.
אהרון פולק
ולהם יש זכות, אנחנו בעל זיכיון, יש זכות כזאת.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני רוצה להתקדם. אומרת חברת הכנסת נעמי חזן, בואו נתייחס לעניין של דמי ההובלה.
אפי אושעיה
אני מבקש להתייחס למה שאמרה חברת הכנסת חזן לגבי הטבעות. אני מניח של המכרזים

הללו קונה מלאי של טבעות, 1,000 טבעות, ואז שווה לה לעשות מסע פירס1ם ושיווק. היא מכרה 980

טבעות, 20 החזירו לה. לא כדאי לה לעשות שיווק מחדש של אותן 20 טבעות, לפרסם את התמונה

ולהתחיל לחזר אחרי הלקוח. אז בכל זאת אותו מוכר נפגע כי 20 הטבעות האלה נשאת אצלו.
נעמי חזו
אבל הוא עושה את זה כסחר מרחוק וכך הוא לא משלם דמי שכירות על החנות.
אפי אושעיה
ולכן הוא מוזיל את המחיר.
איתן כבל
שאלתי את הנציגים מערוץ הקניות כמה אחוזי ביטול יש להם. מבחינתי זה קל וחומר, כי בערוץ הקניות

ראית את המוצר פחות או יותר. שאלתי איזה אחוז מההחזרות הן החזרות בשל סיבה ש"לא בא לי" 1הוא

אמר שזה 50% מההחזרות.
נעמי חזו
והם לא פשטו את הרגל.
איתן כבל
הם לא בדיוק במצב נהדר. הם במצב כלכלי קשה מאוד.
אריאלה רבדל-נדקוב
אתה יודע למה המצב קשה מאוד? אנחנו עשינו בדיקה על העניין הזה. השירות שלהם הוא כל- כך גרוע

והם עושים כאלה תרגילים לצרכנים ואז צרכנים שנפגעו פשוט לא קונים שם יותר. זאת הבעיה שלהם.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני רוצה עוד פעם להגדיר את העניין. יכול להיות שאנחנו לא נסיים את הדיון 1שמי שייחליף אותי יעשה

את העניין בלי בעיות. האם מקובל פה סביב השולחן שמשהו ייגבה, מה שחברת הכנסת נעמי חזן הגדירה

כדמי הובלה? האם צריך שיהיו דמי הובלה?
איתו כבל
אני חושב שכן.
נעמי חזו
בוודאי צריך להחזיר את דמי ההובלה כי העיסקה לא התבצעה.
אפי אושעיה
אני לא מסכים לעניין של דמי הובלה בלבד. אם שלחו מעטפה בדואר...
היו"ר אברהם יחזקאל
אני מדבר על העיקרון.
אפי אושעיה
לעיקרון אני מ0כים.
היו"ר אברהם יחזקאל
חברת הכנסת נעמי חזן מתכוונת לדמי ההובלה, לא לדמי המשלוח. חבר הכנסת אפי אושעיה, אתה

מתכוון לדמי המשלוח הלוך וחזור. אלה שני דברים נפרדים. אני מנסה לבנות כרגע נדבך על גבי נדבך. תנו

לי לנהל את זה. אתם לא מתנגדים לדמי הובלה, נכון?
בתיה מילר
מי שרוצה לשלוח או להביא פיזית את המוצר לבד, אין לו בעיה, נכון? הוא רק חייב להחזיר את המוצר.
היו"ר אברהם יחזקאל
לכן ההנחייה שלי ליועצת המשפטית היא שצריך שהצרכן יוודא את החזרתו של המוצר לספק, או

שיישלם בגין ההחזרה או שייחזיר בעצמו.
אתי בנדלר
זה כתוב גם היום.
היו"ר אברהם יחזקאל
דבר שני, א1מרת חברת הכנסת נעמי חזן ואנו מסכימים איתה, אנחנו רוצים לתת דרגות חופש לאלה

ש"לא בא להם", למי שמקבל את הטבעת, רואה שהוא לא מע1ניין בה ורוצה להחזיר א1תה.
נעמי חזו
זה כל העיקרון של סחר מרח1ק.
היו"ר אברהם יחזקאל
אומרים המחוקקים, בעיקרון של מכר מרחוק מותר גם מצב של "לא בא לי". לספק יש חיסכון בתקורות,

בזה שאין לו מלאים וכוח אדם, והוא לוקח את הסיכון הזה שמישהו יגיד לו, אפילו אם זה 50% מההחזרות,

"לא בא לי". לא רצוי שנטיל סנקציה על כל מי ש"לא בא לו". האם העיקרון הזה מקובל? יופי.

נקודה שלישית, ובכל זאת מה הוא פתח המילוט לאלמנטים של תיפעול או שימ1ש או תיחמון של צרכן?
בתיה מילר
הרעה במצב, כמו שזה ישנו כאן.
אפי אושעיה
לא צריר את החוק בשביל זה. זה קיים היום.
היו"ר אברהם יחזקאל
שני דברים כבר סיכמנו. עכשיו נותרה השאלה האם באמת המילה "הרעה במצב" מספקת או שיש

להרחיב את היריעה. זו הנקודה שעומדת כרגע על הפרק.
חנה מרגליות
כתוב: "הרעה משמעותית".
היו"ר אברהם יחזקאל
להזכירך, המילה "משמעותית" בוטלה. אומרים הצרכנים שהמילה "הרעה במצב" היא מספקת כי היא

פותחת פתח להתדיינות בבית-משפט. אני לא אגיד מה אני גורס אבל אני חושב שאני לא רוצה שכל צרכן או

כל ספק יילכו לבית-משפט. זה פותח פתח, אלוהים ישמור. לכן השאלה שלי היא האם ניתן למתן את העניין,

כלומר לסגור אותו קצת יותר הרמטית.
כעמי חזו
היתה הצעה שייקבע קריטריון. אני צריכה לחשוב על כך.
אהרון פולק
הרעיון צריך להיות שאני יכול למכור אותו מחדש, זה המבחן, ועול ההוכחה של מי שטוען הפוך הוא על

הע1סק ולא על הצרכן. זה דירקטיבה לבית-המשפט.
היו"ר אברהם יחזקאל
יש כאן הצעה שהיא גם בחרה וגם שקופה. האם אתה יכול לקרוא את זה פעם נוספת?
אהרון פולק
"הצרכן לא עשה שימוש בנכס, ובנכס לא חלה הרעה שאינה מאפשרת מכירתו כחדש לאחר אריזתו

מחדש ונטל ההוכחה חל על העוסק".
נעמי חזו
הייתי רוצה לשמוע את חוות דעתו של עו"ד אלן זיסבלט. מכאן אנחנו מסיקים שאין דמי ביטול.
אפי אושעיה
יש לי הצעה אחרת.
ב/-צי// אדורם
אני מבקש להתייחס להבחנה שעשתה חברת הכנסת פרופ' חזן, שדיברה על כך שבמקרה שהצרכן

ביטל כי "לא בא לו" אז העוסק לא ירוויח אבל למצער צריך אולי לרא1ת שהוא לא יפסיד.
היו"ר אברהם יחזקאל
אתה מרגיז אותי, אל תחזיר אותנו עכשיו אחורה. הסברתי לך שבשיקולים של שוק, של ביקוש והיצע,

יעשו גם הצרכן וגם הספק את השיקולים שלהם. אני לא אחראי, לא על ההפסדים ולא על הרווחים של
הספק.
אפי אושעיה: אדוני היושב-ראש, אני טוען שצריך לאפשר לרוכש להחזיר בכל מקרה, גם מטעמים ש"לא בא לו", אבל

צריכה להי1ת איזשהי סנקציה, שלא תהיה הפקרות בעניין הזה ואז כל אהד יגיד "לא בא לי". הסנקציה הזאת

יכולה אפילו להיות סימלית, מבהינתי. עכשיו שהחברות יתחרו מי מוותר על הסנקציה הזאת. יפרסמו: אני

נותן לר ומרשה לך לבטל את העיסקה בלי שום סנקציה. אבל סנקציה צריכה להופיע. שמעתי בתחילת הדיון

איזשהו רעיון שק1בע או סכומים או אחוז מהקניה וכך הלאה, שיהיה סימלי מצידי אבל שיהיה משהו.
היו"ר אברהם יחזקאל
אנחנו נצביע על שאלת הסימליות ועל העיקרון הזה שאני קבעתי בתחילת הדיון. העיקרון אמר שצריך

שיהיה משהו בשל העניין של ה"לא בא לי". איך קראת לזה - "מס לא בא לי". השאלה היא האם צריך שיהיה

מס "לא בא לי", והאם מה שכבר הצענו עד עכשיו הוא לא מספק, במקום המס "לא בא לי"? מר שחבר

הכנסת אפי אושעיה אומר מחזק את מה שאמרתי בתחילת הדיון. אני חושב שאפשר לשנות דיעה. אני

מתאר לעצמי מה אתם תגידו בעניין מס ה"לא בא לי", האם צריך שיהיה ומה גובהו. אני מתאר לעצמי

שהמשווקים יגידו שצריך שיהיה והצרכנים יגידו שצריך שלא יהיה. עכשיו זה נותר למחוקקים, נכון?
אל1 זיסבלט
אנחנו צריכים להבין שבהרבה מקרים העניין הזה ש"לא בא לי" הוא לא דבר שלילי. כך מצא גם המחקר

שנעשה בתחום הזה של המכר מרחוק והתכלות וכדומה. לעיתים קרובות כשאני מקבל את המוצר הביתה

פתאום נראה לי שאולי שילמתי יותר מידי, אני מגלה ששילמתי 30%יותר ממה שזה היה עולה לי בחנות.

זאת אומרת, ה"לא בא לי" זה לא ענ"1 של הטעיה. לפעמים אני פשוט רואה שלא כדאי לי לקנות את זה.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני רוצה להגיד לך שהצרכן הישראלי המצוי, כמו כל ישראלי מצ1י, קודם כל "בא לו" ואחר-כך הוא מגלה

ש"לא בא ל1". זה הבעיה.
אפי אושעיה
זה לא לגנאי. זה זכות מוקנית לו.
אלו זיסבלט
לא צריכים לגנ1ת את זה. אני עובד בתח1ם הזה כבר 20 שנה. ההנחה שהישראלים הם באמת רמאים,

הניסיון בהרבה תחומים מראה שזה לא נכון. אנחנו צריכים באמת לצאת מההנחה שהישראלי הטיפוסי הוא

באמת נוהג כ...
היו"ר אברהם יחזקאל
נוהג מינהג ישראלי טפ1סי. לא התכוונתי לשלילה.
אלו זיסבלט
לעניין ה"כחדש": אני הייתי מעדיף לבחור בדמי ביטול נמוכים מאוד ולא במבחן שהציע מר פולק, לעניין

ה"כחדשיי. אני לא אומר שהוא מנסה למכור לנו משה1 שלא בתום לב, הוא בוודאי לא עושה את זה. אני
חושש שכל אחד יגיד
הבה, אתה השתמשת בזה, עכשיו א'ך אני אמכור את זה ללקוח אחר?
היו"ר אברהם יחזקאל
רק לקחת עורך -דין להתדיין בבתי-משפט זה יעלה יותר.
אלו זיסבלט
ה0פק יגיד: אתה התגלחת פעם אחת עם מכשיר הגילוח, אני לא יכול למכור את זה. באמת מבחן
שבכל מקרה הספק יגיד לו
אד1ני, אני כבר לא יכ1ל למכ1ר את זה כחדש, לך הביתה.

אני הייתי מעדיף, לדעתי המבחן האמיתי הוא האם יש הרעה במצב. אם אתה דוחף אותי להגיב, לבחור

בין השניים, אז לדעתי דמי ביטול עדיף בהרבה על המבחן המאוד בעייתי שהציע ע1יץ- אהרון פולק.
היו"ר אברהם יחז7ואל
כשאני מדבר על סגירה הרמטית זה בא כדי למנוע התדיינות משפטית והתדיינות מול גופים גדולים, כמו

ערוץ הקניות, המכרזים הכפ1לים. הרי הם מעסיקים סוללה של עורכי-דין ואני בשביל איזה מוצר קטן אלך

ואקח לי עורך-די1, שרק בשביל אגרת בית-המשפט ייקח לי הון?

לכן אני חוזר להצעה המקורית שלי, רבותי. ההצעה מדברת על סכום אחד ועל הגדרה אחת.
אריאלה רבדל-נדקוב
אתה י1דע מה, אני תומכת בהצעה שלך על דמי ביטול מינימליסטיים, אני ת1מכת בה בעיקרון כחינוך

לציבור. צריך להגדיר את הדבר הזה, את דמי ההובלה האלה.
נעמי חזו
לא, אנחנו לא עוסקים בדמי הובלה, אנחנו עוסקים במסחר. אנחנו בחוק מהותי. צמצמנו את מעניין של

המק לעוסק לאותם המצבים שהוחזר המוצר כשאי אפשר למכ1ר אותו מחדש כחדש ואז יתכן שהמוכר

יפסיד. למשל הדוגמא שניתנה על הצלחות - נעשה פה נזק 1אנחנו מנסים לבחון איך לטפל בדיוק במצבים

האלה, ורק במצבים האלה. פרט למצבים האלה העיקרון הוא ברור לחלוטין - קיבלתי, לא השתמשתי,

החזרתי, עלי התשלום של ההחזרה וכאילו העיסקה לא היתה קיימת. זה הרי העיקרון של כל החוק.

הבעיה היא שכן היה מק מסויים. אנחנו מת11כחים על דמי ביטול א1 על קריטריון של אפשרות מכירה

מחדש. הייתי אומרת שאם ה1כח מק - אפשר לגב1ת דמי ביטול, 1רק במיקרים הלל1. זאת אומרת, אני רוצה

לצמצם את העניין של דמי ביטול רק למצבים שיש מק ממשי, שזה לא יהיה גורף.
היו"ר אברהם יחזקאל
אתן דוגמא אישית. הורי קנו מכונת אספרסו במכר מרחוק. מה לעשות ואותם זה לא ליווה אפילו יומיים.

תבינו, החקיקה יכולה להיות מושלמת אבל בפרקטיקה שלה היא תהיה יותר מידי בעייתית. אם את תשלחי

את ההורים שלי לקחת עורך-דין, ברגע שאבי רק ישמע עורך-דין הוא יעדיף לשתות נס קפה או תה כל חייו.
אריאלה רבדל-נדקוב
הם יעשו את זה כי יש להם את האפשרות.
היו"ר אברהם יחזקאל
מדובר פה על הצרכן הקטן הבודד, הצרכן המוצף במידע מפתה. זה לגיטימי שייפתו אותו. הוא לא חושב

על האפשרות שיום אחד הוא יפנה וייקבל סעד משפטי בגין אותו מוצר צרכני. אז הוא כבר צריך לקנות מוצר

עם עורר-דין צמוד, שקודם כל יעשו מכרזים על עורכי-דין. הפרקטיקה תהיה שהוא יידע שבמקום ללכת

לשק"ם לקנות מכונת אספרסו הוא מוכן לקנות את זה דרך הדואר או דרך המכרז הכפול, אבל במידה והוא

יבטל את העיסקה זה יעלה לו בסכום מסויים. הוא יצטרך לדעת את זה מראש. אם אחר-כך המסכן הזה

יקנה ויתדיין בבתי-משפט ויישלחו מכתבים מעורכי-דין והוא יחזיר את המוצר, אחז או לא אחז, שמיש או לא

שמיש, קפוא או לא קפוא - נגמר הסיפור. אגב, זה יפגע גם בכם כי אני לא אכנס לעיסקה אם אני לא אדע

מה יהיה הטיפ1ל לאחר קיום העיסקה.

לכן אני מציע לגמור את כל הפרק הזה בדבר פרקטי, לא בהכרח משפטי מושלם אבל פרקטי מושלם,
שאומר
יידע המוכר, אבל גם יידע הקונה, שיש מ0 של קניה מרחוק, מ0 מכר מרחוק, שהוא כולל את כל
הדברים האפשריים
משלוה, החזרה, פתיחת מוצר ושימוש. זה כל הסיפור, סכום אחד וקריטריון אחד או

הגדרה אחת.

אני רוצה שנסכים על העיקרון ואחר- כך נחליט על הגובה. לדעתי הסכום צריך להי1ת זניח לחלוטין אבל

הוא יגדיר הגדרה. בטנגו הזה בכל אופן יש שניים. אומנם אין נוכחות של שני הצדדים בעיסקה אבל גם

המוכר חוסך לעצמו עלויות וגם הקונה חוסך הליכה לסופר-סל או הליכה לשק"ם.
נעמי חזן
אם כך אז יש לנו בעיות עם סעיפים קודמים. צריך לתקן את הגילוי הנאות.
בתיה מילר
מה יהיה עם רוכלות? גם ברוכלות הוא ישלם?
אריאלה רבדל-נדקוב
נכון, צריך לתקן בח1ק הזה, צריכים לחזור אחורה.
היו"ר אברהם יחזקאל
חברת הכנסת חזן, את באה להיטיב עם הצרכן מן המניין, לא עם הצרכן המתוחכם. הצרכן שמתפתה,

שמקבל כל שבוע 17 הצעות 18-1 חוברות.
מאיר זכריה
בסעיף 14ב(3) זה כתוב: "האופן בו יכול הצרכן לממש את זכותו לבטל העסקה"...
נעמי חזו
הוא צריך לדעת שיש לו דמי ביטול - זה צריך להיות כתוב - 1מה הם, ושזה חלק מהמחיר, ושיידע שזה

יחול בכל מקרה. אנחנו הרי מגינים על הצרכן.
אפי אושעיה
אני מבקש להודיע לפרוטוקול שאני תומך בעמדת היושב-ראש. אני חייב לעל1ת למליאה. אני תומך לגבי

זה שייגבה סכום אחד, כפי שיוגדר כאן.
אריאלה רבדל-נדקוב
אני רוצה לתמוך בדבריך. אני רוצה לומר לחברת הכנסת חזן, אני לא רוצה שום קנס, אני רוצה שהוא

יוכל לבטל מרחוק את העיסקה. אני רוצה שלא יהיה שום דבר. אבל אם בתהליך שמתגבש פה בוועדה,

כשאני צריכה לבחור בין זה שיהיה עניין של מק משמעותי והוכחה של המק המשמעותי, לבין איזשהו

מינימ1ם של דמי ביטול, אני מעדיפה מינימ1ם של דמי ביט1ל. אני אומר מד1ע.

מה הם יעשו? הם יגידו לו: אנחנו לא מקבלים את זה, נלך איתך לבית-משפט. הם יכולים לחיות עם

תביעה לבית-משפט 20 שנה, עד שהנכדים של הצרכן הזה כבר יידעו להשתמש במוצר הזה, ולא ייקרה

להם שום דבר. ואז מה יעשה הצרכן? יגיד: אתה יודע מה, תשית עלי מה שתשית ובלבד שנגמור את העניין.

אני מבקשת שני דברים. ראשית, זה חייב להיות מתוקן בסעיף 14ד(א) שמדבר על הגילוי. שם צריך

להיות מוגדר במפורש מה הוא האחוז - מקסימום, מינימום וכל הדברים האלה. בסעיף הגילוי צריך להיות

כתוב המחיר שעליו תחליטו כאן, מה הוא גובה או אחוז דמי העונש האלה.
היו"ר אברהם יחזקאל
זה מקובל.
אריאלה רבדל - נדקוב
סעיף 14ה חל לא רק על עיסקת מכירה מרחוק אלא הוא חל, אם לא תסייגו אותו, גם על עיסקה

ברוכלות כשמקישים על דלתך. אני מבקשת שתהיה כאן הפרדה, שמה שאמרת יחול רק על עי0קה מרחוק

ולא על הרוכלות כשדופקים על דלתך.
אתי בנדלר
אם כך, אנחנו לא נבטל את סעיף 14ב כפי שהוגדר.
היו"ר אברהם יחזקאל
גם על זה אני מסכים.
יצחק קמחי
אפשר אולי לבטל אבל להשאיר את זה באותו נוסח שישנו בסעיף 14ה(א).
אריאלה רבדל-נדקוב
נקודה נוספת באותו הקשר, ה 5%-האלה או ה-1%יהיה, זה הדבר היחיד שהעוסק יוכל

לנכות לו. אם למשל המוצר פגום והצרכן רוצה להחזיר אותו, אז זה יהיה דיון נפרד.
אלו זיסבלט
אבל זה באמת עולם לגמרי אחר.
היו"ר אברהם יחזקאל
אלה שלוש התוספות שכולם מסכימים עליהן.
בתיה מילר
רציתי לשאול, הרי ערוץ הקניות פועל היום בשיטה הזאת. באיזה אחוז של המיקרים בכלל יש טענה

שנעשה איזה מק למוצר שהוחזר? אולי אנחנו פשוט נותנים להם איזה פרס שהם לא צריכים לקבל אותו?
היו"ר אברהם יחזקאל
אני לא רוצה לתת להם ש1ם פרס. הם לא אינטרסנטיים. הם באו לכאן בשם טובת הצרכן.
אהרון פולק
אנחנו באמת לא אינטרסנטיים משום שיש לנו זיכיון והחוק הזה בכלל לא חל עלינו.
אתי בנדלר
זה נתון בספק גדול מאוד.
היו"ר אברהם יחזקאל
הסיכום הוא כזה, שבמקום שיהיו התדיינויות משפטיות לאחר מכן בבית-משפט, וחובת הוכחה, ופתיחת



אריזה וכל מיני דברים כאלה, ייקבע סוג של מ0 כלשהו, דמי ביטול, או הגדרה כלשהי - את nrנטיל

היועצת המשפטית של הוועדה - שעוד מעט נדבר על הגובה שלו, שהוא למעשה כולל את כל הקטיגוריות:

של הובלה, משלוח פתיחה וכדומה. זה לא יחול על תכלות אלא רק על מכר מרחוק.

עכשיו נדבר על האחוזים כדי שנוכל לגמור את זה 0ופית.
נועה חקלאי
יש עוד עניין של כרטיסי אשראי. הם ביקשו אפשרות לפתור את זה.
אתי בנדלר
אנחנו לא הצענו כאן שום הסדר בעניין כרטיסי אשראי כי לא מצאנו שום דרך לעגן הסדר נפרד לעניין.
היו"ר אברהם יחזקאל
ויש גם את העניין של דירות נופש, שעוד לא סיימתי.
נעמי חזו
אני רוצה להגיד על הקטע הזה שדעתי עדיין לא נוחה. בעצם מה שאנחנו עושים, לא במקרה של

הנוכלים אבל לגבי סך הכל ההחזרים אנחנו למעשה מטילים מס על החזר. אפילו אם זה קנס זניח, תדע1

שזה מה שאנחנו עושים. דעתי לא נוחה מכך. אני צריכה לרא1ת את זה בכתב כדי לרא1ת אם יש

אלטרנטיבות אחרות.
היו"ר אברהם יחזקאל
אז נחזור למשפטים. את בעצם א1מרת שצריך עוד ישיבה. אני לא ערב לכך. אולי יעשה את זה חבר

הכנסת רובינשטיין, שייחליף אותי בראשות הו1עדה. יש לי לוח זמנים מאוד מוגבל. עוד 3 שבועות בערך אני

אסיים את עבודתי בראשות הוועדה.
אריאלה רבדל-נדקוב
חבל מאוד לא לסיים כעת את החקיקה. אני ח1שבת שיש פה שיפור מאח- משמעותי לטובת הצרכן

שע1סק בקניה מרחוק. יכול להיות שבעתיד אנחנו ניראה שהצרכנים הם מאה אחוז הגובים והמוכרים הם

מאה אחוז הגונים ואז יש מקום לבוא ולעשות את זה כולל. זה כניסה למשהו שהוא חדש לגמרי. יש כאן

איזשהי פשרה, שאני מקבלת אותה, מפני שאם לא אז אנחנו נידחה את זה עוד ועוד ועוד.
נעמי חזו
אני לא רוצה לדחות את זה, הרי חבר הכנסת אבי יחזקאל לא יכול לראות אותי כאן יותר. כל פעם שהוא

רואה אותי נעשה לו חושך בעיניים, וזה לא בגלל דיעותי המדיניות, זה בגלל החוק הזה. אני גם רוצה לסיים

את זה אבל בכל זאת, אפילו אם זה יגזול רבע שעה, אבל אנחנו צריכים לראות את הנ1סח הסופי ולסכם.
היו"ר אברהם יחזקאל
בעיקרון לוח הזמנים שלי עמוס. הייתי מציע לך, ראשית, להוריד את העניין של יחידות הנופש, או שממין

לפה אנשים לדיון בעניין.

דבר שני, לקבל את ההגדרה הכללית של סכום אחד או אחוז אחד ולעשות את החוק יותר פשוט.

לפעמים החוק המ1רכב הוא בעייתי.
נעמי חזו
אם זה 1% אני יכולה לחיות עם זה.
היו"ר אברהם יחזקאל
לא אמרתי אחוז אחד.
נעמי חזו
אתה מבין למה כולם נשארו פה, כדי לדון בגובה הסכום שייגבה. הם התחילו עם 10% וירדו ל-5%.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני מודיע לך שזה יהיה מינימליסטי, חברת הכנסת חזן. מה הגובה שאנחנו צריכים לחן בו, להערכתך?
נעמי חזו
פרומיל, כמו שאמרת בתחילת הישיבה.
אריאלה רבדל-נדקוב
אני חושבת ש-1% זה אחוז סביר משום שזה מוצרים במגוונים שונים.
אהרון פולק
אנחנו מציעים 5%עם תיקרה, 5%ולא יותר מ-100 שקל. ואז אתה יודע שלמוצר מאוד זול הוא ישלם

5%, שזה זניח, ואילו למוצר יקר, נניח במחיר 3,000 שקל, הוא ישלם 100 שקל קנס. הוא ישלם את

הסכום הנמוך מבין שניהם.
אריאלה רבדל"נדקוב
וזה כולל דמי הובלה והכל?
היו"ר אברהם יחזקאל
הכל.
מאיר זכריה
אני חושב שההיגיון שנאמר מקודם, אותו קו מחשבה ...
היו"ר אברהם יחזקאל
האם אדוני מתכוון להחזיר אותי אחורה? אם אני אבין אני אקטע אותך באמצע, סלח לי, זמננו קצר.
מאיר זכריה
אם קו המחשבה אומר שאני צריך לשמ1ר על איזון בין שני הצדדים ולהבדיל בין עוסק מקרוב לעוסק

מרחוק - 1הפיתרון הזה מדבר על מצבים של ביטול ללא פגם - אז אנחנו צריכים ללכת לגישה, לא שאומרת

100 שקל...
אלו זיסבלט
אבל זה לא נכון. זה טעות יסודית.
מאיר זכריה
לגישה שכן נותנת גג, איזשהו סכום מקסימלי.
היו"ר אברהם יחזקאל
ומה הוא לטעמך?
מאיר זכריה
הייתי רוצה לראות אותו ברמה של 1,000 שקל.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני מסכם את הישיבה כך, בכל מקרה לקחתי בחשבון שגם המוכר מרחוק בחר להיות מוכר מרחוק

מרצונו החופשי וגם הקונה מרחוק בחר להיות קונה מרחוק מרצונו החופשי. שניהם יפגשו בנקודת מפגש של

השוק החופשי. תפקידי לא להטיל סנקציות אלא לקבוע ולנתב דרכים והתנהגויות, ולא בהתדיינות של בית

משפט. לכן קבעתי עיקר1ן נורמטיבי, שלא בא לידי ביטוי במספרים. לכן אני חושב שההצעה שהציע פה ערוץ

הקניות היא הצעה הגיונית. הם אומרים - 5%, ולא יותר מ-100 שקלים,אגיד לכם את האמת, אני לא

חשבתי שהוא יציע 100 שקלים, בכך הוא הפתיע אותי, 100 שקלים היה בראה לי נמוך מידי.
אתי בנדלר
אנחנו מדברים על משלוח. ממתי הוצאות משלוח עולות יותר מ-100 שקלים?
היו"ר אברהם יחזקאל
אם למשל אני קונה מכונית, אתן לך דוגמא, נניח שאני מהמר על מכונית, יש היום מכרזים על מכונית,

עלות המכונית היא 100,000 שקל ואני זכיתי בה. אם לאחר מכן החלטתי לבטל את העניין, אני אשלם רק

100 שקלים. אבל אני מקבל את ההצעה של מר פולק מערוץ הקניות ואשאל את ארגוני הצרכנים האם גם

הם מקבלים אותה. כלומר, 5% ולא יותר מ-100 שקלים. האם זה הערכה סבירה בעיני כולם?
אריאלה רבדל-נדקוב
כן. אני גם אומר לך מדוע.
מאיר זכריה
ההצעה הזאת היא קיצונית לצד השני כי איזשהו מוצר שעולה 300 שקל, 5%ממנו זה 15 שקל, זה

אפילו לא מכסה את דמי ההובלה. כלומר אנחנו עושים משהו קיצוני לצד השני.
אריאלה רבדל-נדקוב
אם נותנים לך משהו שלא מתאים לך בתיקון הזה אז אתה אומר שזה קיצוני לצד השני? מה קרה לכם?
היו"ר אברהם יחזקאל
תראו מהיכן התחלתם את תהליך החקיקה ואיפה אתם מסיימים. התחלתם בכלום ואתם מסיימים

בתחילתו של משהו שייצור שינוי גדול. אני מאמין שאם יתגלה שהספק הוא תחמן או שהצרכן הוא תחמן, יהיו

שיפוצים 1שינויים. לכן אני מציע לקבוע את הכלל, למרות שהמספר לא מספק את כל הצדדים. גם הצרכן

ניפגע מזה, הוא משלם סתם 15 שקלים על נכס של 300 שקל בגין ביטול, כי סידרו אותו עם העניין של

הטבעת עם השעון, 1לשלם סתם 15 שקל זה כן אוכל את הלב.

חברת הכנסת נעמי חזן, בואי נסכם את הקטע הזה, למרות שאת לא שלמה איתו. 5% ולא יותר

מ-100 שקלים, שזה הדבר היחידי שניתן לגבות, אלא אם כן יש התדיינות אחר-כך על העניין של... מקובל?
נעמי חזו
בסדר. אם כן, אני אבקש לחזור לרגע לדירות הנופש ולהחיל את אותו כלל.
אריאלה רבדל-נדקוב
זה רעיון מצויין.
אתי בכדלר
אבל עוד לא גמרנו את הכל.

אני רוצה לקרוא את העקרונות שוב כדי לוודא שזה מה שעומד להצבעה.

1) העוסק יהיה רשאי לגבות דמי ביטול במקרה של ביט1ל עיסקה כי "לא בא לו". אנחנו הרי יודעים כבר

מה זה ה"לא בא לו".

2) דמי הביטול הם סך כל הסכומים שהע01ק יהיה רשאי לנכות א1 לגבות בשל הוצאותיו הקשורות

למשלוח, להובלה או כל הוצאה אחרת שנגרמה ל1 בשל העיסקה, מכל מין ו0!ג שהוא.

3) דמי הביטול יהיו בשיעור ממחיר הנכ0 ובלבד שלא יעלו על תיקרה.

4) תעוגן בסעיפים 14ד (א) ו-(ב) הח1בה להת-יע על דמי הביטול ועל הנסיבות שבהם "גם דמי הביטול.
יצחק קמחי
ואם תהיה הודעה אז הזכות הזאת גם בטלה. אם לא הודיעו על הסכ1ם הזה אז לא יהיו רשאים לגבות

את זה.
נעמי חזו
צריך הבהרה בכתב שזה כולל דמי הובלה.
אתי בנדלר
אם הוא לא גילה אז זה כבר ביטול. אנחנו הגדרנו שכל הה1ראות האלה בטל1ת או בשל פגם בנכס או

בשל אי גילוי מלוא הפרטים. אנחנו נגדיר את זה כך: "אי גילוי מלוא הפרטים או אי התאמה בין הנכס לבין

הפרטים".
אפי אושעיה
אבל אז תמיד הקונה יגיד שיש אי התאמה.
היו"ר אברהם יחזקאל
זה הסיכון שלוקח המוכר.
אריאלה רבדל-נדקוב
את לא הזכרת "5% או 100 שקל".
אתי בנדלר
עוד לא גמרתי.
אפי אושעיה
גבירתי היועצת המשפטית, להוביל מקרר היום מתל-אביב לנתניה עולה 200 שקל ואילו פה נקבע 100

שקל. הרי המוכר צריך לגלגל את זה על מישהו אז הוא יגלגל בסופו של דבר את המחיר על הצרכן הט1ב,



הישר והתקין. ההברות לא תפסדנה, אני לא דואג להן. אני דואג לצרכן.
אתי בנדלר
יש לי השלמה להצעה הזאת. הרשה לי, כי אני לא גמרתי לקרוא את כל הדברים שעומדים על הפרק.

5) הה1ראה הזאת לא תחול לגבי עי0קה ברוכלות. לגבי עי0קה ברוכלות תישאר ההוראה הקיימת היום

בחוק.

6) דמי הביטול יהיו 5% ממהיר הנכס ולא י1תר מ-100 ש"ה אבל השר, באישור ועדת הכלכלה, יהיה

רשאי לשמת את הסכומים או את התקרה.

אני מבינה שמה שמוצע היום בסעיף קטן 14ה(ג) בטל. זה בא במקום סעיף קטן (ג) של סעיף 14ה. ואז

השאלה אם לא ראוי בכל זאת להשאיר את ההגנה הקיימת היום לגבי יחידות נופש ולגבי עיסקה ברוכלות,

דהיינו שאם בכל זאת פהת ערכו של הנכס כתוצאה מהרעה משמעותית, או איך שזה נאמר שם, הרעה

במצבו הוא יהיה רשאי לבטל את זה.
אריאלה רבדל-נדקוב
איזה הרעה משמעותית יש ביהידות נופש?
יהודה מישר
לא כך אני הבנתי. אם פחת ערכו, נטל ההוכחה הוא על הספק.
אתי בנדלר
לא, זה הכל בא במקום, זה מה שרציתי לוודא. כל הסיפור של דמי ביטול בא במקום.
יהודה מישר
אם פהת ערכו ב-50% האם לא רשאי בית-המשפט לדרוש ממנו לשלם לי פיצויים? אז חובת ההוכחה

היא עלי.
נעמי הזו
אני מבקשת שתחיל את העיקרון הזה גם על דירות נ1פש.
היו"ר אברהם יחזקאל
אבל זה לא קשור לחוק הזה.
נעמי חזו
בוודאי, זה אותו חוק. אני מציעה גם שם5% ועד 100 שקל.
אתי בנדלר
זה ממש לא רלוונטי. כאן אנחנו לא מדברים על הוצאות שהיו לו בגלל הנכס. איזה הוצאות יש לו בגין

נכס ביחידות נופש?
נעמי חזו
זה באמת אבסורד מה שקרה, שאם אנחנו מעבירים את סעיף 2שהצעת פה אז שם יש דמי ביטול ופה

אין. פה יש בצורה מאוד מא1ד ברורה. אם אנחנו רוצים לכסות את הכל ...
היו"ר אברהם יחזקאל
תעצרי, אני הבנתי, שאת מבקשת להחיל את העניין הזה גם ביחידות נופש, שתהיה אחידות. האם זה

אפשרי?
אהרון פולק
זה לא יכול לעלות על 100 שקל.
נועה חקלאי
דמי ביט1ל ו/או הוצא1ת אדמיני0טרטיבי1ת ו/או הוצא1ת אחרות - שהכל הכל יכלל.
אתי בנדלר
אני לא יכולה לכתוב בחוק: "ו/או הוצאות אחרות".
היו"ר אברהם יחזקאל
דיברנו על 0כום אחד.
נועה חקלאי
אבל הם לא קוראים לזה 'דמי ביטול". הם קוראים לזה "דמי התקשרות".
היו"ר אברהם יחזקאל
דיברתי על העיקרון של סכום אחד והגדרה אחת. אין מסביב לזה ש1ם דבר.

הצבעה על העקרון של סכום אחד והגדרה אחת

בעד-3

מתנגדים - אין

העקרון התקבל.
אתי בנדלר
אני רוצה להבהיר עוד דבר אחד כדי להיות בט1חה. העיקרון שאנחנו קבענו עכשיו לגבי עיסקת מכר

מרחוק חל רק במקרה של ביטול כי "לא בא לי". במקרה של יחידת נופש זה יחול בכל מקרה כי אני לא יכולה

להגדיר את ה"לא בא לי" הזה.
נעמי חזו
פשוט תחזרי לסעיף 2(2) (תיקון סעיף 14ג). נאמר כך: "אחרי המילים "התמורה שקיבל" יבוא "ולא יגבה

מהצרכן דמי ביטול או כל תשלום אחר מעל ל-100 שקלים בשל ההתקשרות או הביטול"."
יהודה מישר
לא סביר שאם ערכו של הנכס פחת, בדוגמא קיצונית ב-90%, נניח שנשברה צלחת, שהוא יוכל להחזיר

לי את הנכס. אין פה שום פיצוי למקרה שפחת ערכו של הנכס. 100 שקל זה לא סביר.
היו"ר אברהם יחזקאל
אם נשברה צלחת הוא יכול להחזיר לך את זה?
אריאלה רבדל-נדקוב
מסיבה שהוא לא רוצה אותה, לא מסיבה שנגרם מק.
יהודה מישר
לכן צריך להשאיר את הסעיף שפהת ערכו. אני מסכים שהספק צריך ללכת לבית המשפט.
אריאלה רבדל-נדקוב
זה לא מקובל בכלל, סליחה. נגרם לו מק.
הערה
זה נמהק.
יהודה מישר
אם זה נמהק אז נוצר מצב שאם נגרם מק לא יהיה לי שום פיצוי על זה.
היו"ר אברהם יהזקאל
יש כאן שאלה, ובזה נסיים, שאלת הצלחת השבורה שלא ניתן למעשה להחזיר. הוא אומר: אפשר

להחזיר צלחת שבורה אבל אז הערך כבר ירד ב-95%.האם החוק עכשיו נותן לך אפשרות לפיצ1י על כך?
יהודה מישר
אם ימחקו את 14ה(ג) אז לא.
היו"ר אברהם יחזקאל
סליחה, הח1ק עכשיו נותן לך אפשרות לפנות לבית-משפט. הוא לא נותן לך סעד בבית-המשפט, זה נכון.

זאת אומרת, לא תוכל לתרגם את הסעיף האומר ש"פחת ערך הנכס" כי הוא לא יהיה פה.
יהודה מישר
אם אנחנו מבטלים את סעיף 14ה(ג) יהיה מצב שאם פחת ערכו של הנכס אני לא אהיה זכאי לקבל

פיצוי. זה לא סביר. אני חושב שצריך להשאיר את זה.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני שואל את המשפטנים, אני לא בקי, האם יכול מאן דהו לפנות, כאשר נשברה צלחת לחלוטין ואי

אפשר להחזיר אותה, ולמעשה כן להחזיר אותה?
הערה
ואם היא התקבלה שבורה?
היו"ר אברהם יחזקאל
בגלל זה חובת ההוכחה היא על המשווק, עז1ב. האם יש לו אפשרות לקבל סעד משפטי בעניין הזה?
אהרון פולק
אני מציע להוסיף שהחוק הזה איננו מבטל את הסעדים שיש גם לצרכן וגם לספק על-פי כל חוק אחר.
היו"ר אברהם יחזקאל
תודה שהערת. אבי רוצה לגרום למצב שלא "מנע מהאדם הזה לקבל 0עד משפטי בגין חוקים אחרים.

האם יש אפשרות להכניס דבר כזה?
יצחק קמחי
יש, בסעיף 35 לחוק הגנת הצרכן.
בתיה מילר
הרי זה לא ניתן להתנעה.
אתי בנדלר
זה לא קשור לזה שזה לא ניתן להתנעה. אני צריכה סעיף שבו ייאמר ש"אין בהוראות ח1ק זה כדי לפגוע

בהוראות כל דין אחר", משהו כזה. אם סעיף כזה כלול ממילא בח1ק הגנת הצרכן, אינני צריכה אותו. אם לא,

נעגן את זה.
חבה מרגליות
סעיף 41 לחוק הגנת הצרכן אומר: "חוק זה בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו".
יהודה מישר
זה יהיה נתון לפרשנות. הסעיף הזה ה1א ספציפי בחוק ספציפי שדן במכר מרחוק. לכן אין הוראות

אחרות, רק ההוראות האלה. לכן לפי דעתי צריך, אם הכו1נה שלכם באמת...
חנה מרגליות
אבל זה חלק מחוק הגנת הצרכן.
אפי אושעיה
אם נ1סיף את זה, האם זה יגרע ממשהו? הוא אומר שזה חוק מכר מיוחד.
אתי בנדלר
אם זה קיים כבר בחוק אז מה אני אכתוב? "בנוסף למה שאמור בסעיף 41 לחוק הגנת הצרכן"?
נעמי חזו
חבר הכנסת יחזקאל, תיקבע את העיקרון, שזה לא יגרע מחוקים אחרים.
יהודה מישר
מדוע לא לכתוב, אם פחת ערך הנכס ...
היו"ר אברהם יחזקאל
כבר קודם הבנתי את מה שאתה אומר. אני מבין מה אתה חצה.
נועה חקלאי
רציתי לומר שהמגבלה היחידה פה זה שאס1ר לר לנכות בעצמך מעבר ל-5%.אם יש לך טענות על



100% אז תיפנה לבית-משפט, רק לא לנכות את זה.
יהודה מישר
איפה זה כתוב?
הי]"ר אברהם יחזקאל
ההנחיה שלי היא כזו, שלא תימנע מה0פק האפשרות לפנות ולקבל סעד משפטי על-פי חוק זה ועל-פי

חוקים אחרים. זה כו1נתי. לכן אני משער שתימצא האכסניה, אם כאן או אם בחוקים אחרים, שתיתן לכם את

הסעד המשפטי. יש לי עניין לקבוע תהליכים נורמטיביים אבל אין לי עניין למנוע ממך סעד משפטי. אני מקווה

שההנח"ה הזאת ברורה.
אתי בנדלר
אני חוזרת שוב להצעה שאני הצעתי ובלהט הדיון היא נשמטה.

מה שקיים היום לגבי עיסקת רוכלות, הוחלט לא לבטל את זה עכשיו.

מה שקיים בחוק שחוקק לגבי יחידות נופש מתייחס להרעה משמעותית במצם של הנכס. אני חושבת

שזה המקרה שלנו. אני חושבת שזה יהיה הגון להשאיר סעיף מקביל גם לגבי המקרה הזה, שייאמר

ש"הצרכן צריך להחזיר את הנכס וא1לם אם חלה הרעה משמעותית במצב הנכס רשאי העוסק לנכות ממה

שקיבל את הסכום שבו פחת ערכו של הנכס". פה אנחנו מדברים על הרעה משמע1תית, על מקרה של

שבירה של צלחת.
היו"ר אברהם יחזקאל
זה עוד פעם פותח פתח להתדיינות בבתי-משפט.
אתי בנדלר
אבל זה נושא שכבר קיים בכל הביטולים האחרים של העיסקאות.
נעמי חזו
אבל העוסק חייב להוכיח את זה 1לכן הוא לא יכול לנכות לו את זה מראש. הוא צריך להחזיר את מלוא

התמורה מינוס ה 5%-או 100 שקל, אבל את הסכום השנוי במחל1קת ה1א חייב להוכיח. לכן זה צריך להיות

מנוסח בצורה ברורה, שהצרכן מקבל את מלוא התמורה ואם העוסק טוען שנגרם מק כלשהו הוא חייב

להוכיח את זה והוא לא יכול לנכות את זה מראש. זה פותר בעיה בסעיף (ג), כפי שניסחנו אותו.
אתי בנדלר
אבל חברת הכנסת חזן, משיש לי בחוק במאטריות דומ1ת ניסוחים קבועים אני לא יכולה היום להמציא

את הגלגל ולסטות לגמרי מהניסוחים. כתוב בסעיף 14(ג) "אם חלה הרעה משמעותית במצב הטובין רשאי

הוא לנכות את ...יי. אישרנו את אותו נוסח ולא מוצע לשנות את זה לגבי נכס שקיבלו בעקבות עיסקה ביחידת

נופש (ברוכלות וביחידת נופש, הנוסח הזה קיים לגבי שניהם). עכשיו מה אתם אומרים? ביחידת נופש, גם

תשאירו את ההרעה המשמעותית, בנוסח שקיים, וגם תוסיפו את דמי הביטול. אז מה ההיגיון שבעיסקה

הזאת אני 'לא אעשה בדיוק אותם הוראות? זה פשוט לא מתיישב מבחינת אחידות החוק.
בתיה מילר
תשאירו את זה במקום דמי ביטול.
היו"ר אברהם יחזקאל
בו באמת, יש גבול גם לחוסר ההגינות שבעניין. אנחנו מדברים על כך שיש כאן אחידות בחוק. גברת

בנדלר אמרה לנו שבשני חוקים אחרים מדובר על אלמנט של הרעה משמעותית בלבד. אומרת חברת

הכנסת נעמי חזן, צריך שהחוק הזה יוברר, שלא תהיה אפשרות לספק לגשת בכל מקרה לבית-משפט.

שהרי מה שרצינו למנוע בעניין הזה של הוספת "מס הביטול" עלול להתמוסס אם הסעיף הזה יאפשר לו

לגשת ולהתדיין בבית-משפט בשל העניין של הרעה משמעותית. השאלה פרקטית היא מה הוא הנוסח

ש"אפשר לנו למנוע את העניין הזה? אני לא חצה שהוא עכשי1 ינסה להתחכם באמצע1ת ס1ללת עורכי-הדין

שלו וייגש לבית-משפט.
נעמי חזו
לכן ה1א צריך להחזיר את הכל והחלק השנ1י במחלוקת, שיהיה בערכאות.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני מציע להוריד את זה ל"פחת ערך הנכס". נאפשר פה לשר שיקול דעת כלשהו להביא את זה

בתקנות.
אתי בנדלר
זה עניין מהותי, זה לא עניין של תקנות, זה עניין של חקיקה ראשית. אתם חייבים לקבוע קודם כל את

הנורמה.
נעמי חזו
הנורמה צריכה להיות שהצרכן מקבל את כספו בחזרה מייד, למעט אותם דמי ביטול שאנחנו קובעים

בחוק. אם יש אי הסכמה ביניהם, בכל זאת הוא חייב להחזיר את הכסף ולגבי הסכום שבמחלוקת, שיימצאו

דרך לברר את העניין, אבל לא פה.
היו"ר אברהם יחזקאל
הסיכ1ם הוא כזה, חברת הכנסת נעמי חזן אומרת שהיא חושבת שבכל א1פן יש צדק בחלק מהדברים

שאתה אומר. צריך לאפשר תהליך של התדיינות, אבל לא על-פ' חוק זה. האם הבנתי נכון?
אהרון פולק
חברת הכנסת חזן אומרת שהיא לא רוצה לתת self helpלעוסק. העוסק חייב להחזיר את הכסף ואם

הוא רוצה חזרה את הכסף, שייתבע את הלקוח בבית-המשפט. ואל תיבהל מסוללת עורכי-הד'ן שלהם.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני שואל שאלה אחרונה ובזה אני מסיים את הדיון ואת הישיבה. האם בחקיקה אחרת אין לאותו עוסק

את אותו סעד להגיש תביעות משפטיות אחרי שהוא מחזיר את הסכום?
אהרון פולק
יכול להיות שאם לא נגיד את זה במפורש אז הם יגידו שהם לא יכולים להחזיר את הכסף.
אלו זיסבלט
אולי הפשרה היא באמת שהוא יחזיר את הכסף אבל אין זה גורע מזכותו של העוסק לתבוע את המקים

שלו בגין הרעה משמעותית בנכס.
נעמי חזו
זה בסדר. קודם להחזיר, אחר - כך לתבוע.
אתי בנדלר
"אין בהוראות סעיף זה כדי לפגוע בזכותו של העוסק לתבוע את הצרכן אם פחת ערך הנכס כתוצאה

מהרעה משמעותית".
נעמי חזו
אבל בכל מקרה הוא חייב להחזיר את ערכו, זה העיקרון.
היו"ר אברהם יחזקאל
מי בעד העקרונות שנקבעו?

הצבעה על העקרונות שנקבעו באשר להצעת חוה הגנת הצרכן (תיקון מס' 7). התשנ"ח-1998

בעד - 3

נגד - אין

העקרונות נתקבלו.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני רוצה להודות לחברת הכנסת נעמי חזן, לחבר הכנסת אברהם יחזקאל, לחברי ועדת הכלכלה,

לכולם.

אני אומר לפרוטוקול שבנוסף לכך שהשר רשאי בתקנות לשנות את הסכ1מים, את אותה תיקרה של

100 שקלים, הוא רשאי גם לעדכנם. אני לא חצה כאן לקבוע מה יהיה צמוד ומה לא יהיה צמוד.

החוק יובא לקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת. אני מודה לצוות הוועדה.
אריאלה רבדל-נדקוב
אנחנו מודים לוועדה מקרב לב, לחברת הכנסת נעמי חזן, ליושב-ראש 1לחברי הו1עדה.
היו"ר אברהם יחזקאל
חבר הכנסת אפי אושעיה מבקש לומר הסתייגות לעניין הזה. האם אתה מדבר על הגובה של ה-100

שקלים? אבל כולם הסכימו על זה.
אפי אושעיה
אני לא יודע מה הם הסכימו. אני אומר את דעתי. אני אומר שההובלה לפעמים עולה יותר מ-100

שקלים. אי אפשר להגביל ל-100 שקלים.
היו"ר אברהם יחזקאל
אבל לא יתכן שאתה תסכים איתו על משהו ובסוף תגיד לי שהוא צודק. את זה אני לא מקבל.
מאיר זכריה
אישית לא הסכמתי איתו על הדבר הזה.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני עובד וטורח 3 שעות כדי שתגיד לי שאתה מסכים איתו? רבותי, אם כך אז החוק חוזר למקור.
אריאלה רבדל-נדקוב
לא, אדוני היושב-ראש, אנחנו מבקשים ממך. בבקשה, שייגיש הסתייגות.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני מאוד "אוהב" את התיחמון הזה, שבאים אלי אנשים, מתדיינים, מסכימים ובסוף הוא אומר שהוא

צ1דק. האם לא הסכמנו על משהו?
יצחק קמחי
אם י1רשה לי להעיר הערה לחבר הכנסת אושעיה שאולי תפת1ר את העניין. יכול להיות שבמסגרת זה

שההובלה של מקרר באמת עולה יותר, ישקלו אותן חברות של שי1וק ישיר...
אריאלה רבדל-נדקוב
ויהיו הרבה דברים שזה הרבה פחות....
אפי אושעיה
אני מדבר על כך שהסכום מוגבל ל-100 שקל במידה וההובלה עצמה לא עלתה על הסכום הזה.
היו"ר אברהם יחזקאל
הנחת היסוד שלי היא שהשוק עושה את שלו. כלומר גם למוכר מרחוק יש הובלה, כמו אגב למוכר שלא

מרחוק, אבל הוא ח1סר תקורות של כוח-אדם, מקום, כל מיני דברים כאלה. אני חושב שהוא לוקח את

הסיכונים הכלכליים בעניין הזה. אותו דבר מ1כר מרחוק שהטלנו עלי1 סנקציה. אגב, שאלת ההובלה היא

שאלה נכונה, זו הערה נכונה. אני אומר, שניהם עושים את השיקול הכלכלי של העניין. ברגע שאתה פותח

בהסתייגות שלך את סוגיית ההובלה, למעשה זה שומט את כל העיקרון שאנחנו קבענו, של סכום אחד

1הגדרה אחת ומספר אחד.
אפי אושעיה
אדוני היושב-ראש, אני מקבל את ההערה שלך אבל בכל זאת אני רוצה לומר את הדברים במליאה. אני

אגיש הסתייגות לשם החוק ואני אומר את זה כהערה. אני אצביע בעד החוק.
היו"ר אברהם יחזקאל
אני מודה לחברי וידידי, חבר-הכנסת אפי אושעיה. תודה רבה לכולם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:50

קוד המקור של הנתונים