ישיבת ועדה של הכנסת ה-14 מתאריך 10/06/1998

הצעת חוק דיור ציבורי. התשנ"ז - 1997של קבוצת חברי כנסת; הצעת חוק הגנת הדייר בדיור הציבורי. התשנ"ז-1997 של קבוצת חברי כנסת

פרוטוקול

 
הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מסי 282

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי. ט"ז בסיון התשנ"ח (10 ביוני 1998). שעה; 00;9

נכחו חברי הוועדה; אבי יחזקאל - היו"ר

זאב בוים

רומן ברונפמן

תמר גוז'נסקי

אלי גבאי

צבי ויינברג

איתן כבל

רן כהן

אברהם פורז

שלום שמחון

מוזמנים; עו"ד מאיר דקל - הלשכה המשפטית משרד הבינוי והשיכון

רחל הולנדר - מנהל אגף מידע במשרד הבינוי והשיכון

ד"ר חיים פיאלקוב - יועץ סגן שר הבינוי והשיכון

דייר ישראל שוורץ - סמנכ"ל איכלוס במשרד השיכון

עו"ד חנה פרנקל - הלשכה המשפטית במשרד האוצר

אלי דליצקי - רכז אגף תקציבים במשרד האוצר

עו"ד אלינור הורוביץ - משרד המשפטים

שמואל פרידמן - משרד העבודה והרווחה

עו"ד תמר הקר - הסוכנות היהודית

עו"ד אסא אליאב - יועץ המשפטי בעיריית ירושלים

יהודה פטל - מרכז השלטון המקומי

יובל פרנקל - מנכ"ל חלמיש

חנן ברטל - מנהל אגף משתכנים בעמידר

תמר הרטוב מיארה - מנכ"ל עמידר

אברהם סימן טוב - מנכ"ל פרזות

אברג'ל גבי - יו"ר ועד עובדי עמי גור

שמואל משה - הסתדרות הפקידים

יהודה לובטון - הסתדרות הפקידים

מרגלית לי ילה - האגודה לזכויות האזרח

גונן ירום - עמותת סנגור קהילתי

עו"ד גלעד ברנע - עמותת סנגור קהילתי

גינט נודל - עמותת סנגור קהילתי

גילה דהאן - עמותת סנגור קהילתי

אפרת ענבר - עמותת סנגור קהילתי

י וכי יהל - הארגון הארצי היציג להגנת הדייר

עו"ד יונה מרקוביץ - הארגון הארצי היציג להגנת הדייר

שלמה וזאנה - הקשת הדמוקרטית המזרחית

ד"ר יוסי דהאן - הקשת הדמוקרטית המזרחית

מיכה רחמן - הקשת הדמוקרטית המזרחית

שמחה בניטה

שלמה בוסקילה - יו"ר תנועת בני השכונות

נינה קדוש - דיירת בעמידר



אירית דנון - שתי"ל

איציק אלקבץ - שתי"ל

שלומית אשרי - שתי"ל

אאידה ווז'נקוב - עולים למען קליטה מוצלחת

נדז'דה טטרנקו - עולים למען קליטה מוצלחת

אלי זזון - קול השכונות

ברכה ארג'ואני - ארגון לזכויות הדיור

יועצת משפטית; אתי בנדלר
מנהלת הוועדה
לאה ורון
קצרנית
אושרה עצידה
סדר-היום
1. הצעת רווק הגנת הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ז-1997,

של קבוצת הברי כנסת.

2. הצעת חוק דיור ציבורי, התשנ"ז-1997, של קבוצת הברי

כנסת.
היו"ר אבי יחזקאל
אני מתכבד לפתיח את ישיבת ועדת הכלכלה.

פרופסור אייל זמיר פנה אלינו בבקשה לקבל פרוטוקולים של הוועדה בנושא חוק

מכר דירות (תיקון מס' 3). אנחנו בעד לאשר את בקשתו.

הצבעה

בעד - פה אהד

נגד - אין

בקשתו של פרופסור אייל זמיר לקבל פרוטוקולים של הוועדה אושרה.

הצעת חוק הגנת הדייר בדיור הציבורי. התשנ"ז-1997

של קבוצת חברי כנסת

היו"ר אבי יחזקאל;

אנחנו מתחילים את הדיון בהצעת חוק הגנת הדייר בדיור הציבורי, של חברת

הכנסת תמר גוז'נסקי. אנחנו נקרא את סעיפי החוק השונים ונדון בכל סעיף לגופו.

חברת הכנסת גוז'נסקי, בבקשה.
תמר גוז'נסקי
הצעת חוק הגנת הדייר בדיור ציבורי, התשנ"ח-1998.

"הגדרות. 1. בחוק זה - "דיייר ממשיך - בן או בת זוג". צריך לכתוב "בן זוג

של זכאי שנפטר, לרבות מי שהיה ידוע בציבור כבן זוגו, וכן ילדו, נכדו, הורהו או

מי שזכאי היה אפוטרופוסו, ובלד שהוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של

שנתיים לפחות בסמוך לפטירת הזכאי;"

היו"ר אבי יחזקאל;

חברת הכנסת גוז'נסקי, מהי בדיוק הגדרת מגורים?

תמר גוז'נסקי;

אני חושבת ששר השיכון והבינוי יתקין תקנות באישור הוועדה, והוא יגדיר

זאת. גם בחוק הגנת הדייר יש הגדרות לגבי השאלה מה פירוש התגורר עם? משרד

השיכון יודע מה פירוש התגורר עם הרי בהוק הגנת הדייר יש הגדרה כזו.

היו"ר אבי יחזקאל;

אני רוצה להדגיש כי כל ההוק הזה יובא בסופו של דבר ליישום באמצעות תקנות

לוועדת הכלכלה. אנחנו נדון בשאלות השונות במסגרת התקנות.

עו"ד מאיר דקל;

אני רואה כי בנוסה שלפנינו יש הרחבה גם לנכדו. אנחנו חושבים שילדו זה כבר

מספיק רחב, ולא צריך להרחיב את זה גם לנכדו.
היו"ר אבי יחזקאל
אנחנו חושבים שצריך להכניס לכאן גם את נכדו. אם הדבר היה אפשרי הייתי

מכניס גם את נינו. לצערי הרב, ישנם גם נכדים של אנשים שהתגוררו בדיור הציבורי

שגורלם לא שפר עליהם, ומן הראוי להחיל עליהם את החוק הזה. נמצאת איתנו הגברת

נינה קדוש שהיא נכדה של מי אישה שהתגוררה שנים רבות בדיור הציבורי. גברת

קדוש, ספרי לנו בבקשה את המקרה הפרטי שלך.

נינה קדוש;

אני רווקה בת ארבעים. 35 שנה התגוררתי עם סבתי, כאשר חלק מהשנים התגוררתי

בחוץ לארץ, אבל רוב השנים גרתי בארץ. במשך 35 השנה האלו עזבתי את סבתי לשלוש

שנים בלבד, משום רציתי לנסות את מזלי בחוץ. קניתי דירה, אבל לא עמדתי בתנאי

התשלום משום שההלוואה שקיבלתי בתור רווקה לא הספיקה עבור תשלום הדירה שקניתי,

ולכן נאלצתי בסופו של דבר למכור אותה לאחר שנתיים. סבתי שהתאלמנה בינתיים

ביקשה ממני לחזור ולהתגורר עימה, וכך עשיתי. טיפלתי בה שבע שנים מאז שחזרתי

להתגורר עימה. האבסורד הוא שאני נקראת היום פולשת לבית סבתי.

היו"ר אבי יחזקאל;

סוגיית הנכד תעוגן בתקנות.

תמר גוז'נסקי;

אם הנכד יעמוד באותם התנאים שבהם יעמוד הבן, אז אין בעיה.

דייר חיים פיאלקוב;

לפי ההגדרות הספציפיות מי שהיה בעל דירה בעבר, לא נחשב לזכאי. לכן החלת

ההטבה הזו על ילדיו, נכדיו, וכדי, כאשר הם גרים עם הזכאי המקורי, אבל הם בעצמם

לא זכאים, יוצרת עיוות.

תמר גוז'נסקי;

בהמשך הצעת החוק אתם תראו כי הצעת החוק תחול על דייר ממשיך כל עוד אין

בבעלותו דירה. בנוסף לכך יש גם הגבלה של זמן. אנחנו מתייחסים לכך שאין בבעלותו

דירה עכשיו. אנחנו לא נכנסים לכל ההיסטוריה. יש הבדל בין מי שבא אליכם היום

ומבקש מכם דירה בשכירות סוציאלית, ואז אתם מדרגים אותו, לבין מי שגר עם זכאי.

אתה לא יכול לשבץ אדם כזה ברשימה הרגילה כי אז אין להם אף זכות, ובשביל מה

צריך את החוק? הגברת נינה קדוש תבוא אליכם ותבקש דיור כי היא חסרת דיור.

ד"ר חיים פיאלקוב;

אני כמובן לא מתייחס למקרה הספציפי. משרד השיכון מעוניין בכך שלא יווצר

עיוות בין כללי הסיוע לדייר שיכון ציבורי. הקניית זכויות לבן הממשיך או לדייר

הממשיך יוצרת עיוות בין כללי הסיוע והזכאות לגבי מי שלא התמזל מזלו והוא לא גר

בשיכון הציבורי.

היו"ר אבי יחזקאל;

אתה צודק, אבל גם המחוקקת צודקת. לכן אני מציע לדון בכל סוגיית הדייר

הממשיך מאוהר יותר. כלומר, צריך לחשוב על הצורה בה תעשה ההעברה? מה המשמעות

של ההעברה? מהן העלויות של העברה? בינתיים, זה בסדר. אנחנו ממשיכים הלאה.
תמר גוז'נסקי
"דירה" - כהגדרתה בחוק הלוואות לדיור התשנ"ב - 1992, למעט דירה במסגרת

מעונות לדיור מוגן לקשישים."

תמר הקר;

לדעתי, למען הסרת ספק, צריך למעט מכאן גם דירות במעונות קליטה. צריך

לזכור שהחוק הזה מתכוון לדירות בבתים ולא לדירות במרכזי קליטה. צריך למצוא לכך

פתרון ניסוחי כלשהו.
היו"ר אבי יחזקאל
היא צודקת.
תמר גוז'נסקי
מוסכם.
עו"ד גלעד ברנע
אנחנו ביקשנו להוסיף להגדרת "דירה", לרבות מבנה נתיק המשמש למגורים,

הכוונה לקראוונים.
היו"ר אבי יחזקאל
אין לי עניין שאנשים יגורו בקראוונים ולכן אני לא רוצה לכלול קראוונים

בנושא הזה.

עו"ד גלעד ברנע;

אנחנו מדברים לעניין הזכאות. תקופת הדיור במבנה הזה שהוא לפעמים באמת לא

ראוי למגורים, נכון שהיא תחשב. כנ"ל לגבי החובות שמוטלות על החברות כמו עמידר

ועמיגור.

דייר חי ים פיאלקוב;

למשרד השיכון יש תוכנית סיוע נדיבה ביותר במטרה לעודד את דיירי הקארוונים

לעבור לדיור קבע, ולכן - - -

אתי בנדלר;

קרוואן, אם הוא חדר או מערכת חדרים המשמשים או שנועדו לשמש יחידה שלימה

ונפרדת למגורים, הרי שהוא דירה כהגדרתו בחוק הלוואות לדיור.
תמר גוז'נסקי
"דירה ציבורית - דירה שהיא בבעלות מלאה או חלקית של חברה לדיור ציבורי;"

"זכאי - מי שמתגורר בדירה ציבורית תקופה של חמש שנים לפחות, ואין

בבעלותו, או בבעלות קרובו, דירה או מקרקעין אהרים;"



"חברה לדיור ציבורי - המדינה, חברה ממשלתית, חברה עירונית או חברה בשליטה

של הסוכנות היהודית לארץ ישראל או של המגבית המאוחדת לישראל, או חברה בת של כל

אחת מאלה, המנהלת דירות ציבוריות."

אתי בנדלר;
צריך לכתוב
העוסקת בניהול דירות לשכירה.
היו"ר אבי יחזקאל
אני רוצה להבהיר לנציגי עמותת סינגור קהילתי כי חברת הכנסת תמר גוז'נסקי

ניסתה לנסח חוק ברמה אופטימלית. כלומר, אני מציע לכם לא להרחיב יותר מידיי.
איתן כבל
נכסי רב הם נכסים של מינהל מקרקעי ישראל, ומינהל מקרקעי ישראל מבקש

מחברות ממשלתיות לנהל עבורו את הנכסים. גם חברות פרטיות יכלו לנהל עבור מינהל

מקרקעי ישראל את הנכסים הללו. למשל, יש ביפו חברה בשם "נכסי אריאל" והיא

מנהלת דירות כאלה. מה קורה עם הדירות האלה? האם גם דירות כאלו נכנסות לחוק

הזה?
תמר גוז'נסקי
הכוונה היא שדירות כאלה כן נכנסות. השאלה היא מה צריך לכתוב בחוק כדי

שדירות האלה כן תיכללנה?
עו"ד גלעד ברנע
לדעתי, הכי פשוט להוסיף בהגדרה של "חברה לדיור ציבורי" גם את התוספת:

לרבות תאגיד שהוקם על פי כל דין ואז זה פותר את כל הבעיה.
אתי בנדלר
אני לא בטוחה שיש צורך בכך. האם אנחנו מדברים בחברה שאין ספק שהיא חברה

ממשלתית או חברה עירונית העוסקת בניהול דירה להשכרה, אלא שהבעלות באותם

מקרקעין היא של רשות הפיתוח?
איתן כבל
הבעלות היא של מינהל מקרקעי ישראל.
אתי בנדלר
אבל מי עוסק בניהול אותן דירות?
איתן כבל
חברות ממשלתיות או חברות פרטיות. למשל, את כל הנכסים ביפו מנהלת חברה

פרטית ששמה חברת " נכסי אריאל".
אתי בנדלר
לפי ההגדרה אנחנו לא נכנסים כרגע לסוגיה בבעלות מי המקרקעין או הדירה?

אלא מי עוסק בניהול אותה דירה?
תמר גוז'נסקי
אם כך, חבר הכנסת כבל צודק. יש כאן בעיה. אדוני היושב ראש, אולי בהגדרת
"דירה ציבורית" אנחנו צריכים לכתוב
דירה על מקרקעין ממשלתית, או על אדמות

מדינה.
אתי בנדלר
אין צורך בזה משום שזה כבר נמצא.
תמר הקר
הגדרת "חברה לדיור ציבורי" כוללת את המדינה.
תמר גוז'נסקי
האם המדינה היא חברה?
אתי בנדלר
לצורך העניין הזה כן.
עו"ד גלעד ברנע
נניח והמדינה מהר תעביר את הדירות לניהול של תאגיד על פי דין, במקרה כזה

תהיה בעיה כי זה לא מכוסה. אם היא תפריט את הניהול, זה גם כן לא מכוסה. לכן,

צריך לכלול תאגיד על פי דין וצריך לכלול כל תאגיד. יש לי הצעה לנוסח: כל

תאגיד, לרבות המדינה, ותאגיד שהוקם על פי כל דין, המנהל דירות ציבוריות.
אתי בנדלר
האם הסוכנות היהודית נכנסת להגדרה הזו?
ע ו"ד גלעד ברנע
הסוכנות היהודית מנהלת דירות ציבוריות והיא תאגיד.
היו"ר אבי יחזקאל
זו הגדרה סיבובית.
עו"ד גלעד ברנע
זו לא הגדרה סיבובית. הקריטריון הוא ניהול דירות ציבוריות ולכן כל גוף

שמנהל דירה ציבורית, החובות חלות עליו.
תמר גוז'נסקי
יש לי הצעה. אולי נכתוב: המדינה, או מי מטעמה, או חברה ממשלתית..."

המילים מי מטעמה כוללות גם את נכסי אריאל וגם את רשויות הפיתוח.
היו"ר אבי יחזקאל
מצוין.



תמר גוז'נסקי;

"חברה עירונית - כהגדרתה בחוק יסודות התקציב, חתשמ"ח-1985;"

"קרוב" - בן זוג, לחבות הידוע בציבור כבן זוג, וכן ילד בהגדרתו בסעיף 238

לחוק הביטוח הלאומי [ נוסח משולב ], התשנ"ח-1995." כאן יש התייחסות לשאלה למי

יש דירה? מי זה הקרוב?
היו"ר אבי יחזקאל
מי בעד אישור סעיף ההגדרות?

הצבעה

בעד - רוב

נגד - אין

סעיף ההגדרות אושר.

ד"ר חיים פיאלקוב;

לפי ההגדרה של קרוב, הנכד יכול להיות בעל דירה ולהיות זכאי.

תמר גוז'נסקי;

הזכאי הוא מי שמוריש. מי שבא במקומו לא נקרא זכאי בחוק הזה, אלא יש לו שם

אחר. המוריש יכול להוריש רק אם לו או לבנו הקטין אין דירה. אנחנו מדברים על

המוריש. נניח ומישהו גר בדיור הציבורי ומסתבר שיש לו בנוסף לזה דירה או שהוא

רשם את הדירה על שם בנו הקטין, במקרה הזה החוק לא חל עליו. החוק חל על מי שאין

לו דירה, ואז הוא יכול להעביר את הנכסים. אם יש לו דירה, אז הדירה עוברת

ליורשיו ולא צריך להעביר לו גם דירה וגם דירה בדיור הציבורי.

אנחנו קיבלנו ההערות ממשרד השיכון לגבי סעיף 2. הם ביקשו להאריך את פרק

הזמן של התיקונים משלושים ימים לששים ימים.

היו"ר אבי יחזקאל;

זה אושר.
תמר גוז'נסקי
סעיף 2. "חברה לדיור ציבורי חייבת, נוסף לכל חובה אחרת המוטלת עליה על פי

כל דין או הסכם." הכוונה היא שכאשר יש הסכמים בין החברה לבין הדייר, אז שלא

יהיה בהם איזשהו סעיף האומר שהחוק הזה לא חל עליהם. צריך להיות ברור שההסכם

יכול להיות כפוף לחוק ולא להיפך.

אתי בנדלר;

אם זו הכוונה, אני לא בטוחה שהעיקרון הניסוחי שהוצע כאן הוא טוב, כי

אינני יודעת מה עוד הוא טומן בחובו. אני הייתי מציעה לומר במקום אחר שאין

להתנות על הוראות חוק זה.



תמר גוז'נסקי;

(1) לפני חתימה על חוזה להשכרת דירה ציבורית - לאפשר לשוכר לבדוק את

הדירה, ואם התגלו בה ליקויים המחייבים תיקון, לתקנם מייד ולא יאוחר מ-60 ימים

ממועד החתימה על החוזה להשכרת הדירה או ממועד תחילת השכירות, לפי המוקדם

בינהם;

עו"ד אלינור הורוביץ;

יתכנו מצבים בהם לא ניתן יהיה לתקן תוך הזמן המיועד, למרות כל הרצון

הטוב.
תמר גוז'נסקי
משרד השיכון הציע ששים יום והוא יודע על מה הוא מדבר.

תמר הרטוב מיארה;

הגדרת השיפוץ היא מאוד רחבה.

יובל פרנקל;

היה רצוי לקבל מפרט קבוע.
תמר הרטוב מיארה
בוודאי.
היו"ר אבי יחזקאל
בסופו של דבר כל החוק הזה יעוגן בתקנות שיבואו לאישור ועדת הכלכלה.

כלומר, כל העניינים שנוגעים למפרט, לוחות זמנים, ממילא יעוגנו.
יוכי יהל
מדובר פה בבניינים שרובם הם ישנים, ולא תמיד ניתן לאבחן בתקופה הזו את

התקלות. צריך להשאיר פתח מילוט לגבי תקלות שיתגלו בעתיד.
תמר גוז'נסקי
יש לנו את סעיף קטן (4) לשם כך.
אתי בנדלר
אדוני היושב ראש, האם אתה מתכוון לכך שכאשר נגיע לסעיף התקנות אנחנו

נסמיך את השר לקבוע מהם הליקויים עליהם תחול הפיסקה הזו?
יובל פרנקל
הכוונה לסל שיפוצים שצריכים לעמוד בו.
אתי בנדלר
אני לא יודעת מה זה סל שיפוצים לצורך הגדרת הנושא הזה.

תמר הרטוב מיארה;

לכן אמרתי שזה מאוד רחב.

אברהם סימן-טוב;

בנוהל יש סל.
היו"ר אבי יהזקאל
רבותי, אנחנו מבקשים שהנושאים האלה של פרקי הזמן, שלושים יום, ששים יום,

והמפרט, יקבעו על ידי השר והם יבואו ממילא לאישור ועדת הכלכלה. לכן כל הדיונים

שאנחנו מקיימים עכשיו בנושאים האלה מקדימים את זמנם.

אתי בנדלר;

אני רוצה להבהיר מדוע אני כן חייבת התייחסות לעניין? כי אני חייבת להסמיך

את השר באופן מפורש לקבוע את זה בתקנות, כי אלה לא תקנות ביצוע. אני חייבת

לדעת על מה מדובר כאן.
תמר הרטוב מיארה
סל פריטים הכרחי.
גבי אברג'ל
זה לא נקרא סל פריטים, אלא זה נקרא סטנדרט 72. בזה אנחנו עוסקים כרגע.

עו"ד גלעד ברנע;

המציאות מלמדת שבפועל יש המון בעיות בדיוק בהקשר הזה. אם אתם תשאירו לשר

לקבוע זאת בזמנו החופשי, תהיה בעיה עם זה. אני מציע שיקבע בחוק סטנדרט.
תמר גוז'נסקי
אולי נכתוב כך: ...לאפשר לשוכר לבדוק את הדירה, ואם התגלהו כי הדירה אינה

עומדת בסטנדרט שיקבע בתקנות וכוי. איך אומרים בעברית סטנדרט?
תמר הקר
אמות מידה זה יותר טוב.
אתי בנדלר
על אילו אמות מידה אנחנו מדברים? אמות מידה למה?
תמר גוז'נסקי
אמות מידה לשאלה איך צריכה להיראות דירה. למשל, שדלתות המטבח תסגרנה,

שדוד השמש יפעל, שלא יהיו סדקים.
עו"ד חנה פרנקל
הסל הוא סוג של מפרט מאוד טכני ומאוד מפורט. הוא דורש סוג של גמישות

בשינויים לפי סוג הדיור, המיקום והצרכים. לכן נראה לנו שעדיף לקבוע זאת

בכללים. כללים מאפשרים פחות סרבול. אפשר לומר כי השר יקבע בכללים פירוט אמות

המידה.

אתי בנדלר;

השאלה אם זה יהיה בכללים או בתקנות איננה רלוונטית. השאלה הרלוונטית היא

האם זה יהיה טעון- אישור ועדת הכלכלה של הכנסת או לא. את מנסה לומר כי את רוצה

שזה יהיה גמיש ומהיר, ושזה לא יזדקק לאישור ועדה מוועדות הכנסת ובשאלה הזו

תדון הוועדה.
אברהם פורז
איפה כתוב שלזכאי יש הגנה נגד פינוי?
תמר גוז'נסקי
זה כללים אחרים שלא שייכים לחוק הזה.
אברהם פורז
אני רוצה לומר לכם שאני לא הבנתי את החוק. בכלל, אני מתנגד לחוקים כאלה.

בשלב ראשון של חקיקה כזו צריך לקבוע שהם דיירים מוגנים, לפי איזה פרמטר? לאחר

שהם דיירים מוגנים צריך לקבוע שהם רשאים להעביר את זכות הדיירות המוגנת לאחר.
תמר גוז'נסקי
חבר הכנסת פורז, חמישים שנה אנחנו חיים עם דיור ציבורי. פתאום אתה הופך

את החברות לדיור ציבורי לחברות רודפות בצע שמחר בבוקר יגרשו את כל הדיירים.

אתה יכול לשאול את הגברת מיארה האם זה עובד כך.
אברהם פורז
המחוקק רוצה לירות כדור לחברות האלה. החברות האלה יירו כדור בחזרה.
תמר גוז'נסקי
זה לא נכון.
אברהם פורז
אני, במקומם, הייתי יורה בחזרה.
אתי בנדלר
אי אפשר לזרוק דייר מהיום למחר.
אברהם פורז
האם אתם מאמינים שהחברות לדיור ציבורי גם ישפצו את הדירות וגם יתנו אותן

במתנה?
תמר גוז'נסקי
חבר הכנסת פורז, כאן לא מדובר על הענקת מתנה. זה לא החוק של דובר הכנסת רן

כהן.
זאב בוים
אני חושב שחבר הכנסת פורז מעלה טענות נכונות. אני מכיר מקרים שבהם פונו

דיירים של הדיור הציבורי. עולה כאן שאלה משפטית מעיקרה.

איתן כבל;

כל יום מתרהשים מקרים של פינויים. במקרים כאלה, עמידר או כל חברה ממשלתית

אחרת, מפנה את התיק לבית המשפט ושם יש הדיינות. הרי לדייר יש גם זכויות.
אברהם פורז
אין לו זכויות. אם הוא לא דייר מוגן לפי חוק, אז אין לו זכויות.

אתי בנדלר;

יש כאן הצעת חוק פרטית שלא דנה בנושא של מתן זכויות של דייר מוגן בכל

מקרה למי שמתגורר בדיור ציבורי. מציעי הצעת החוק בחרו להתמקד בשני נושאים:

ראשית, חובות חברות הדיור הציבורי כלפי המתגוררים בדירותיהם. שנית, חובותיהם

להמשיך ולהשכיר את הדירות במקרה של דייר ממשיך. המציעים לא רצו לדון בשאלה מה

קורה אם חברת דיור ציבורית מפנה דייר והשאלות שם הן מאוד מורכבות. האם זה בתום

לב, כן או לא? שרירותי או לא שרירותי? האם זה מכוח ההסכם או לא? נדמה לי

שהשאלות האלה אינן מחייבות תשובה בשעה שאנחנו דנים בהצעת החוק הזה.
אברהם פורז
עם כל הכבוד, אני חולק על התיזה הזו. אתם יכולים לעשות בחקיקה מה שאתם

רוצים. לי לא איכפת. אבל, לדעתי אדם שאין לו זכות, הוא לא יכול גם להעביר אותה

הלאה. בחוק הגנת הדייר הרגיל הדייר מוגן. אי אפשר לפנות אותו, אלא בהתקיים
עילות פינוי. כגון
נטישה, אי תשלום דמי שכירות, שינוי היעד וכוי. במקרים האלה

זה נכון שהמדינה והחברות מטעמים חד צדדיים לא מפנים ולא אוכפים חוזים, אבל

בדרך כלל ברוב החוזים האלה הדיירות היא לא מוגנת שמתחדשת כל פעם לתקופה של

שנה, אז באופן אוטומטי היא גם פגה כל שנה. מה הטעם לתת הגנה ליורש של בעל הבית

כאשר לבעל הבית המקורי אין זכות?
היו"ר אבי יחזקאל
אני חושב שחבר הכנסת פורז מעלה שאלה מהותית וראוי לשקול אותה. יתכן שלאחר

מכן נכניס תיקון לחוק.
איתן כבל
אדוני היושב ראש, אם אתה מכניס את זה אז גם החוק של חברת הכנסת גוז'נסקי

וגם החוק של חבר הכנסת רן כהן עלולים להתבטל לחלוטין.
זאב בוים
אדוני היושב ראש, אם תהיה הצבעה היום, אז אני אבקש התייעצות סיעתית.
היו"ר אבי יחזקאל
חבר חכנסת בוים, ראשית, כבר היתה הצבעה על סעיף ההגדרות. שנית, אנחנו

הולכים לקיים עכשיו הצבעה על סעיף 2.
זאב בוים
אני מבקש התייעצות סיעתית לפני ההצבעה.
תמר גוז'נסקי
אבל יש עמדת קואליציה.
זאב בוים
אין בין מה שאני דורש לבין עמדת הקואליציה, שום דבר. התייעצות סיעתית היא

מכשיר ידוע ומשתמשים בה. אני עושה במכשיר הזה היום שימוש, זה הכל.
היו"ר אבי יחזקאל
חבר הכנסת בוים, אני נענה לבקשתך ולכן אני מציע שתהיה התייעצות סיעתית

בין השעה 10:20 עד השעה 10:30 לגבי שני הסעיפים שנותרו בהצעת החוק, מכיוון

שכבר קיימנו הצבעה לגבי סעיף ההגדרות.
זאב בוים
אדוני היושב ראש, לא מדובר כאן בריוויזיה. אני חושב שפרק זמן של עשר דקות

לא מספיק כדי לקיים התייעצות סיעתית. עשר דקות הוא פרק זמן של מיטת סדום והוא

לא מקובל במצבים כאלה. עם כל זאת, אני לא רוצה שמישהו יפרש את בקשתי

להתייעצות סיעתית כנקיטת עמדה עכשיו.
אברהם פורז
אדוני היושב ראש, אל תעשה צחוק מפרוצדורה. אחר כך גם כלפינו ינקטו באותה

שיטה.
זאב בוים
יש החלטה שהחוק הזה ילך ביחד, אופוזיציה וקואליציה. הממשלה יחד עם כולם.

אין פה אף נציג של הקואליציה. אני רוצה לאסוף את אנשי הקואליציה ואני רוצה

לשמוע את עמדת הממשלה פעם נוספת בסוגיות האלה. למה לא? אני לא מבין את הבהילות

הנוראית שיש פה?
היו"ר אבי יחזקאל
חבר הכנסת בוים, מדובר כאן על שני חוקים שמזה חודשים רבים יודעים על

קיומם ועל כך שישנו תהליך לחקיקתם. בקשתך היא לגיטימית, אבל היא לכל היותר

פרלמנטרית.
זאב בוים
אבל יש כללים לצורך התייעצות סיעתית. אני חבר בוועדות אחרות, כולל ועדת

הכספים ווועדת החינוך ואני יודע שלפחות דוחים ב-24 שעות.



אדוני היושב ראש, הצעתך היא אפילו לא רוויזיה לפי הכללים הנוהגים פה

בבניין. שינוי הנוהלים יכול לפגוע כבומרנג.

היו"ר אבי יחזקאל;

גברתי היועצת המשפטית מה דעתך?

אתי בנדלר;

למיטב ידיעתי, זה באמת לפי מה שמקובל. אני הייתי נוכחת בכל מיני היענויות

או הוסר היענויות של יושבי ראש להתייעצות סיעתית, כולל נושא של עשר דקות וכולל

דחייה בשבוע. אני לא יכולה לנקוט עמדה באופן חד משמעי.
היו"ר אבי יחזקאל
אני לא קובע כאן תקדים. אני חושב שבהלק מהחוקים עשר דקות הם עניין של

נצח.

אנחנו ממשיכים לקרוא את הצעת החוק.
תמר גוז'נסקי
"(2} בעת החתימה על חוזה השכירות, להמציא לשוכר בכתב, בשפות השכיחות בקרב

הדיירים בקרב הדיור הציבורי, מידע מלא בדבר חובותיו וזכויותיו לפי החוזה;"

ההצעה בנוגע לשפות השכיחות היא של משרד השיכון.

"(3) לענות לכל פנייה של השוכר דירה ציבורית תוך שלושים ימים מיום שפנה

אליה:"
היו"ר אבי יחזקאל
משרד השיכון ביקש ששים יום, תכתבי גם פה ששים יום.
נדז'דה טטרנקו
במקרים חריגים, כמו בתקלות בחשמל ובמים, צריך לטפל תוך 24 שעות.
היו"ר אבי יחזקאל
חברים, אני רוצה שהצעת החוק הזו תעבור וגם לחבר הכנסת בוים שיושב פה אין

התנגדות שהצעת החוק הזו תעבור. אני רוצה ליצור קונסנזוס על כמה שיותר פריטים

ולכן אני מציע לחברים להתרכז בעיקר.
תמר גוז'נסקי
כשאומרים תוך שלושים יום אין הכוונה שאסור להם להדש את החשמל תוך יומיים.
תמר הרטוב מיארה
אני מסכימה ששלושים יום זה יותר מידיי. אין לי בעיה שתצמצמו את הזמן.
אתי בנדלר
על איזה פיסקה את מדברת?
תמר הרטוב מיארה
על פיסקה (3).

אתי בנדלר;

פיסקה (3) כפי שהיא מנוסחת כרגע, היא מאפשרת גם לתת תשובה ביום ה-29 או

ביום ה-59, הרינו מאשרים קבלת מכתבך. אם אתם מדברים על מענה אז אני הושבת

ששלושים יום זה מספיק. אם מדברים על תשובה עניינית אז אולי יש מקום להרהיב.
תמר גוז'נסקי
אני מציעה לכתוב בפיסקה (3) שלושים יום.
אתי בנדלר
האם לכתוב שלושים יום בפיסקה (3)?

היו"ר אבי יחזקאל;

כן.

אברהם פורז;

עניין השפות השכיחות לא היה בקריאה הראשונה. אני טוען שזה נושא חדש.
תמר גוז'נסקי
אם אתה אומר שאתה תמציא לשוכר בכתב מידע מלא, ואתה אומר באיזה שפה יהיה

המידע, אז זה לא נושא חדש.
אברהם פורז
חברת הכנסת גוז'נסקי, אני אומר לך שאני אעשה כל מאמץ לעכב את החוק הזה

כדי שלא יווצר פה תקדים של עשר דקות.

תמר גוז'נסקי;

אז אני אמחוק את זה.
אברהם פורז
נושא השפות הוא נושא חדש שלא ניתן לאשר אותו. מדינת ישראל היא מדינה

קולטת עלייה ועם כל הכבוד, אני לא חושב שהיא צריכה לחשוב על כל השפות בהם

מדברים העולים.

היו"ר אבי יחזקאל;

הוא צודק. בואו נמחק את נושא השפות.
תמר גוז'נסקי
"(4) לבצע תיקונים שהיא חייבת לבצעם לפי כל דין בדחיפות חמתחייבת, ולא

יאוחר מ-60 ימים מיום שנודע לה על הצורך בתיקון."

תמר הרטוב מ יארה;

"לא יאוחר מ-60 יום" היא הגדרה חדה ולא מציאותית בשעה שיש בעיות יסוד.

היו"ר אבי יחזקאל;

לאור ההערה הנ"ל האם אפשר לכתוב; להתחיל ולבצע תיקונים תוך ששים יום?

תמר הרטוב מיארה;

כן.

אלי דליצקי;

אני רוצה להעיר הערה לנושא השיפוצים, והיא בלי שום קשר להסתייגות שיש לנו

מהצעת החוק. אני לא מוצא את אחריותו של הדייר לגבי השמירה על הטובין. אני חושב

שהדבר הזה חייב להיכנס בריש גליה במסגרת הצעת החוק. לא יכול להיות שכל תיקון

יבוצע. צריך לקבוע בחוק בצורה חד משמעית את מסגרת אחריותו של הדייר לגבי הנכס

שהוא מקבל לשכירות במיוחד כאשר מדובר במחירים מסובסדים. הדבר הזה נעלם מהצעת

החוק ולדעתי הוא צריך להיכנס בצורה ברורה ביותר ובולטת.

תמר גוז'נסקי;

בסעיף (2) כתוב; "מידע מלא בדבר חובותיו וזכויותיו".

אלי דליצקי;

זה לא אומר שהוא חייב לשמור על הטובין.
תמר גוז'נסקי
אבל אתם יודעים מה לעשות במקרה והוא מפר את ההסכם, ובמקרה שהוא שובר לכם

את הדירה.

אברהם פורז;

אני רוצה להציע הצעה. אפשר לכתוב כי הוראות חוק זה יחולו רק על דייר

שמילא את חובותיו לפי ההסכם עם החברה.

איתן כבל;

ההצעה של חבר הכנסת פורז פותחת פתח לפרשנות. לא פעם יש פרשנות של מי

החובה באותה סיטואציה. למה לנו לתת פתח כל כך גדול?

היו"ר אבי יחזקאל;

אני רוצה להזכיר לחבריי המחוקקים כי מי שרוצה להגיש גם הסתייגות יכול

להגיש.



תמר הרטוב מיארה;

אנחנו ביקשנו שבהגדרות יופיעו גם חובות הדייר כלפי הסעיפים בחוזה.

יובל פרנקל;

אני מציע שיהיה כתוב; לבצע תיקונים, ובלבד שעמד בחובותיו המופיעות בחוזה,

לרבות תשלום שכר דירה.

היו"ר אבי יחזקאל;

אנשי עמותת סינגור קהילתי טוענים שסוגית החובות גם היא הרי מעוגנת

בחוזה, ולכן חובות הדייר ידועות והחברה לדיור ציבורי תוכל להדיין איתו על סמך

אותן חובות.
איתן כבל
זה מה שהיא עושה גם היום.

אתי בנדלר;

אולי צריך סעיף חדש, סעיף אחר המדבר על כך שחובות הדייר הן למלא את

חובותיו בהתאם לחוזה, לרבות תשלום שכר דירה.

אברהם פורז;

גם את זה לא צריך, כי חוק החוזים קובע שחוזה צריך לקיים. אני מציע

שהוראות חוק זה לא יחולו על דייר שלא מקיים את הוראות החוזה, נקודה. הוא לא

זוכה להנות משום דבר אם הוא לא מקיים את החוזה.

תמר גוז'נסקי;

אני רוצה להציע הצעה לנוסח לפיסקה (4). סעיף (4) יאמר כך; להתחיל לבצע

תיקונים לפי דרישת דייר שעמד בתנאי חוזה השכירות על סעיפיו וכוי, וכוי.

אברהם פורז;

אני עדיין מציע את הנוסח שלי, שהוראות חוק זה יחולו רק על דייר שעמד

בתנאי השכירות.

עו"ד גלעד ברנע;

יש לזכור כי החוזים נעשים בין צד חזק לצד חלש. החברה מכתיבה את נוסח

החוזים. החוזים כוללים היום התנייות מקפחות לרבות התנייה שאומרת שהדייר מחויב

לשמור את השבת בדיור הציבורי. ישנה בעיה בשעה שמכפיפים את החוק ליישום החוזה.

אברהם פורז;

בית המשפט לפי חוק החוזים האחידים יכול להתעלם מכל תנאי מקפח ומפלה.

איתן כבל;

הבעיה היא לא בניסוח החוק, אלא בביצוע ההסכמים וזה דבר אחר לגמרי.



אברהם פורז;

אדוני היושב ראש, מה קורה עם הצעתי? אני מבקש שתרשמו את הצעתי כהצעה

וברגע שתהיה הצבעה שתהיה הצבעה.
אתי בנדלר
אני כתבתי, הצעתו של חבר הכנסת פורז היא: הוראות חוק זה יחולו רק על דייר

שלא הפר חובותיו כלפי הסכם השכירות.

אברהם פורז;

עדיף לכתוב; הוראות חוק זה יחולו על דייר שקיים את חובותיו לפי ההסכם.

אתי בנדלר;

בסדר.
תמר גוז'נסקי
"(5) למלא כל חובה אחרת שתיקבע על ידי שר השיכון והבינוי בתקנות, באישור

ועדת הכלכלה של הכנסת". זאת אומרת, ששר השיכון והבינוי יכול להטיל כל מיני

חובות אחרות על החברה, ושלא יצא שכאילו החברה לדיור כפופה לחוק הזה, וחוץ מזה

אסור להגיד לה שום דבר. לשר השיכון יש זכות להטיל חובות על החברות האלה.

תמר הקר;

זו הוראה מאוד רחבה. אני מניחה שהכוונה היתה פה לדברים ברוח הדברים

שבפיסקאות (1) עד (4). דהיינו, נושא תיקונים, פניות וכדי. לפי הניסוח "כל חובה

אחרת" עולח כי מחר שר הבינוי יכול להחליט על התקנת מזגנים, או בניית תקרות

אקוסטיות.
תמר גוז'נסקי
האם את מציעה למחוק את פיסקה (5)?

תמר חקר;

אני מציעה למחוק או לכתוב חובה אחרת בדומה לאלה המנויות מ-(1) עד (4).

לדעתי הנוסח שמוצע בפיסקה (5) הוא מאוד רחב.

אברהם פורז;

מאחר וזו תקנה, היא צריכה להיות סבירה לפי מטרות החוק העיקרי.

תמר גוז'נסקי;

מה יקרה אם נמחוק את פיסקה (5)?

תמר הקר;

אז פיסקאות (1) עד (4) תשארנה.
תמר גוז'נסקי
נמחוק את סעיף קטן (5).
היו"ר אבי יחזקאל
חבריי חברי הכנסת, אני כבר קיימתי הצבעה על סעיף ההגדרות. חברי הטוב, חבר

הכנסת בוים, הגיע לישיבה וביקש שמעתה והלאה, על כל הסעיפים האחרים תהיה

התייעצות סיעתית. אני עדיין עומד על דעתי שניתן לקיים בעשר דקות התייעצות

סיעתית.

אברהם פורז;

איך ניתן לקיים התייעצות סיעתית במשך עשר דקות?
היו"ר אבי יחזקאל
הצעת החוק הזו וגם הצעת החוק השניה ידועות לממשלה ולחברי הכנסת. אם אני

מאפשר התייעצות סיעתית מעבר לעשר דקות, פירושו של דבר שהחוק הזה לא ימשיך

להיחקק, והוא למעשה ידחה. אני פה תוהה לגבי תום הלב בנושא הזה.

משרד השיכון, הממשלה, וחבר הכנסת בוים נותנים יד להמשך החקיקה. המטרה שלי

היא להביא את הצעת החוק היום לסיום. חבר הכנסת בוים, אני מבקש ממך לתת לי

אפשרות להביא את הסעיפים עכשיו להצבעה. אתה יכול להגיש הצעה לריוויזיה, ולגבי

הריוויזיה נקבע מועד יותר מאוחר, לא היום.
זאב בוים
אדוני היושב ראש, לי יש הצעה אחרת. אני מציע לך להפסיק את הדיון לחמש

דקות שבמהלכן אנחנו נתכנס בחדר שלך כי אני רוצה לומר לך כמה מילים, ואחר כך

תחליט כיצד להתנהג לגבי הבקשה הזו.
הי ו"ר אבי יחזקאל
הצעתך מקובלת. אנחנו יוצאים להפסקה של חמש דקות בלבד. אני מבקש ממציעי

החוק ומחברי הכנסת להיכנס לחדרי.

( ישיבה הוועדה הופסקה בשעה 10:25 )

( ישיבת הוועדה חודשה בשעה 10:30 )
היו"ר אבי יחזקאל
אנחנו מחדשים את ישיבת הוועדה.

ההצעה היא כזו. אנחנו נמשיך לדון בסעיפי החוק וביום שני בשעה 9:00 בבוקר

תתקיים הצבעה על הצעת החוק וזאת לאחר התייעצות סיעתית. אני כבר מודיע כי

הישיבה ביום שני תתקיים בלי מוזמנים. חבר הכנסת בוים אמר פה שהוא לא מתנגד

לחוק והוא אמר זאת גם בחדרי. הוא יפעיל את כובד משקלו על חבריו בקואליציה כדי

שהם יענו להצעת החוק של חברת הכנסת תמר גוז'נסקי, ואני סומך עליו שהוא יעשה את

המיטב. לאחר התייעצות סיעתית ניתן לבקש ריוויזיה. במידה ותתבקש ריוויזיה,

נקיים באותו יום הצבעה נוספת על עניין הריוויזיה.

אנחנו עוברים לסעיף 3 בהצעת החוק.



תמר גוז'נסקי;

"3. (א) נפטר זכאי, יהיה הדייר הממשיך רשאי להמשיך ולהתגורר בדירה

הציבורית עם קרוביו, והחברה לדיור ציבורי תחתום עימו על חוזה שכירות, ויראו את

הדייר הממשיך כמי שבא בנעלי הזכאי לכל דבר ועניין.

(ב) הוראות סעיף זה יהולו על דייר ממשיך, כל עוד אין בבעלותו דירה או

מקרקעין אחרים.

(ג) בתקופה של חמש שנים, שתחילתן במועד פטירת הזכאי, לא יעלה שכר הדירה

שישולם על ידי הדייר הממשיך, על שכר הדירה ששולם על ידי הזכאי."

אני רוצה להסביר מה השתנה פה בהשוואה לנוסח הקודם. בהשוואה לנוסח הקודם

עמדה השאלה האם חלים על הדייר הממשיך בשעה שהוא בא בנעליו של הזכאי, תנאי

השכירות עד סוף כל הדורות, או שיש איזשהי הגבלה? הכוונה לא ליצור בתוך השיכון

הציבורי כאילו שני מסלולים נפרדים. המסלול הרגיל של דיור ציבורי שבו שכר הדירה

נקבע לפי הכללים הידועים, ודיור של יורשים שעליו כאילו לא חלים הכללים. לכן

ההצעה אומרת שאנחנו נותנים ליורשים את תקופת המעבר, ואז החברה יכולה לגבות אם

יסתבר שמצבו של היורש גרוע יותר, והיא יכולה כמובן בתום חמש שנים לבוא לדייר

ולהגיד לו כך וכך וכך. אני רוצה להדגיש שכל זה הוא כל עוד אין לדייר הממשיך

דירה אחרת. זאת אומרת, אם ברשות הדייר יש דירה אחרת, אז זה לא שייך לנושא הזה.

אני חושבת שיש פה רצון ללכת לקראת כך שמטרותיו של הדיור הציבורי ישמרו.
אברהם פורז
אני הבנתי כי חברת הכנסת גוז'נסקי מתכוונת לכך שלא יגבו ממנו שכר דירה

יותר גבוה. אני מציע שתנאי דמי השכירות לגבי הדייר החליף יהיו כמו שהיו אילו

היה מתגורר בדירה הדייר המקורי.

תמר גוז'נסקי;

אתה צודק.

אתי בנדלר;

לכאורה זה מיותר כי סעיף 3 (א) עונה על כך.

אברהם פורז;

אם אין צורך בנוסח שלנו, אז תשמיטי אותו. אם עדיין יש נפקא מינא, אז

תשאירי אותו.

אתי בנדלר;

ההבדל הוא בחמש שנים. אם אני מכניסה את החמש שנים לסעיף קטן (א), אז אין

לי צורך בסעיף קטן (ג).

עו"ד יונה מרקוביץ;

בסעיף 3(ב) כתוב; "כל עוד אין בבעלותו דירה אחרת" ולדעתי המילים האלה הן

קצת מעורפלות. אני סבורה שיש להתאים את זה לסעיף ההגדרות שמגדיר דייר ממשיך.

כפי ששם נאמר כי דייר ממשיך הוא מי שהתגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה

של שנתיים לפהות, לגבי אותה תקופה שבה הוא נכנס להגדרה של דייר ממשיך גם כן כל

עוד אין בבעלותו דירה אחרת.
שלמה וזאנה
לסעיף האחרון יש חשיבות משום שהטכניקה הנוכחית של עמידר ופרזות לגבי בן

ממשיך היא כזו. ברגע שההורים נפטרים, הם קובעים מחיר שהוא פחות או יותר זהה

למחיר של השוק החופשי, ובמקרים האלה הדייר לא יכול לשלם שכר הדירה הגבוה הזה

שהוא מופרך מהיסוד, וכל מטרתו היא לסלק את הדייר מהדירה, ולכן מצטבר לו חוב

ואז הוא לא יכול לקבל שירותים שונים. זוהי הפרובוקציה שמתבצעת עכשיו ולכן יש

צדק בסעיפים שקראה כרגע חברת הכנסת גוז'נסקי.
תמר הרטוב מיארה
אתה מציג תמונת מצב שהיא לא מציאותית היום.

שלמה וזאנה;

אני מציג תמונת מצב כפי שאני מכיר אותה מתוך בדיקה מעמיקה.

גבי אברג'ל;

ההערה שלו בכלל לא נכונה. נניח ובדירה גרו זוג קשישים שנפטרו, והם חיו

מהבטחת הכנסה בסך אלפיים שקל. הם קיבלו הנחה משמעותית שזה מאה שקלים לחודש.

הבן הממשיך שמצבו יותר טוב לא יכול להמשיך לשלם מאה שקל במשך חמש שנים.

שלמה וזאנה;

לא מדובר על קשישים, מדובר על עולים חדשים.

הי"ר אבי יחזקאל;

חברת הכנסת גוז'נסקי, אני מציע שתתייעצי עם הגורמים הנוגעים בדבר עד יום

שני לגבי סעיף 3(ג), ותשקלי גם את ההערה של אברהם פורז. אני מציע בכל מקרה

להוריד את התקופה לשנתיים או לשלוש שנים. אני גם מציע להוסיף את התוספת של

אברהם פורז.

אברהם פורז;

לפי דעתי, בסעיף (ב) צריך לומר; אין בבעלותו דירה בבעלות או בחכירה.

היו"ר אבי יחזקאל;

אתה צודק.

תמר הקר;

בסעיף קטן (ב) צריך להרחיב ולדבר לא רק על בעלות אלא על חכירה, וגם לא רק

על הדייר הממשיך אלא על קרובו. נראה לכאורה שהדייר הממשיך שיש לו פה את הזכות

להתגורר עם קרוביו, ואילו השאלה אם יש בבעלותו או בחכירתו דירה מתייחסת רק

לדייר הממשיך, זאת אומרת שיש פה איזשהי סתירה. כלומר, צריך להרחיב את המעגל.

תמר גוז'נסקי;

מה אומרת ההגדרה של משרד השיכון?
ד"ר ישראל שוורץ
באופן כללי, חסר דירה במושגים של משרד השיכון הוא מי שלו או לבת זוגתו

אין ולא היתה דירה.
תמר גוז'נסקי
אי אפשר ללכת על הנוסח הזה.

היו"ר אבי יחזקאל;

אני מציע שעד יום שני ד"ר ישראל שוורץ יביא את ההגדרה המדויקת משום שנראה

לי שיש פה בעיה.
תמר הקר
לגבי השאלה מתי נבחנת השאלה אם יש או אין בבעלותו דירה, הוצע כאן להיצמד

לאותן שנתיים של הגדרת דייר ממשיך. נניח ולפני חצי שנה היתה לו דירה והוא מכר

אותה מפני שהוא ידע שקרובו על ערש דווי כדי לזכות בזכאות הזו. אומנם אין לו

עכשיו דירה, אבל הכסף ממכירת הדירה נמצא בבנק ולכן לדעתי צריך להיזהר בדברים

האלה.
אברהם פורז
מקובל על חברת הכנסת גוז'נסקי שהיא לא רוצה שיהיה פה שימוש לרעה. לכן אני

מציע לכם לסגור את העניינים האלה עם היועצת המשפטית עד יום שני.
היו"ר אבי יחזקאל
ובכן, תביאו לנו תיקון הגיוני בנושא הזה עד יום שני.
תמר הקר
אם הסעיף הזה יהיה בסופו של דבר סעיף מצומצם ומאוד הגיוני, אז אני מניחה

שהסוכנות תוכל לחיות איתו. אם יהיה פה נוסח של סעיף שפוגע בסוכנות אז יכול

להיות שכמו שבחוק השני יש סעיף פיצול אז גם פה יש מקום לסעיף פיצול, מפני

שזה יהיה פגיעה בזכויות קניין.
היו"ר אבי יחזקאל
אנחנו עוברים לסעיף 4.
תמר גוז'נסקי
סעיף 4. "שר הבינוי והשיכון ממונה על ביצוע חוק זה ויתקין תקנות באישור

ועדת הכלכלה של הכנסת".
היו"ר אבי יחזקאל
רבותי, החוק הזה הגיע לשלבים קריטיים ולשלבים סופיים. אנחנו מקבלים את

בקשתו של חבר הכנסת בוים להתייצעות סיעתית. ביום שני בשעה 9:00 תתקיים הצבעה

על סעיפים 2 ,3, ו-4 ואני מבקש מכם לבוא לכאן עם גישה חיובית. אני הבנתי מחבר

הכנסת בוים שהוא יעשה את כל שביכולתו להביא לכך שלא תהיה התנגדות. אני מבקש

שכל התיקונים בהצעת החוק יעשו עד יום שני.



אתי בנדלר;

אני מבקשת לקבל את כל הצעות התיקון עד יום ראשון בבוקר.

היו"ר אבי יחזקאל;

אני מודה לכל החברים שליוו אותנו לאורך כל החקיקה של הצעת ההוק של חברת

הכנסת תמר גוז'נסקי, ובמיוהד אני רוצה להודות להברת הכנסת גוז'נסקי. אני

מקווה שנוכל להוביל פה מהלך יהד עם הקואליציה ויחד עם האופוזיציה.
לאה ורון
אני רוצה להזכיר לכולם כי לישיבה שתתקיים ביום שני בשעה 9:00 יוזמנו רק

נציגי ממשלה.



הצעת חוק דיור ציבורי. התשנ"ז - 1997

של קבוצת חברי כנסת

היו"ר אבי יחזקאל;

חבר הכנסת מאיר שיטרית הודיע כי הצעת החוק של חבר חכנסת רן כהן וקבוצת

חברים יובא לדיון עם המציעים ועם הממשלה. בעוד כשלושה שבועות, זהו תאריך היעד,

אנחנו מתכוונים להעלות להצבעה במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק

הדיור הציבורי של חבר הכנסת רן כהן וקבוצת חברי כנסת. אנחנו היום נתחיל לשמוע

את הסבריו של חבר הכנסת רן כהן לגבי הצעת החוק ונתחיל גם בקריאת סעיף ההגדרות,

כפי שהודעתי בישיבה הקודמת.

אברהם פורז;

אני לא מתכוון להשתתף בהמשך הדיונים בחוק הזה. חבר הכנסת רן כהן מייצג פה

את הסיעה שאנחנו שותפים בה. מכל מקום, אני חושב שצריך למצוא בחוק מנגנון טוב

למניעת מצב שבו יהיו "מאכרים" שישתמשו בשמם של הדיירים, אבל למעשה יהיו אנשי

קש ויקנו את הדירות. צריך להיות מנגנון מאוד מאוד משוכלל שיביא לכך שלא יהיו

פה עיסקאות סיבוביות.
היו"ר אבי יחזקאל
חבר הכנסת פורז, קלענו לדעתך. חבר הכנסת רן כהן תיכף ידבר על התיקונים

שהוא יכניס בהצעת החוק שימנעו את התופעה עליה דיברת.

חבר הכנסת רן כהן, בבקשה.

רן כהן;

אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת. ראשית, אנחנו נמצאים חמישה שבועות

מאז תחילת המושב, כך שגם סבלנותך, אדוני היושב ראש, וגם סבלנותנו הם בהחלט

ארוכים בעניין הזה, ואין שום סיבה נראית לעין שלא נתקדם עם החוק. שנית, התקופה

הזו נוצלה לא רק על ידי הממשלה והקואליציה, אני לא יודע מהם עושים בדיוק, אלא

גם על ידי יוזמי ההוק ועל ידי, כדי לנסות ולמצוא את אותם מרכיבים בחוק שלא

ידענו אותם ולא היינו רגישים אליהם.

אני נפגשתי עם השר אדלשטיין שהצביע נגד החוק, נפגשתי עם הנהלת עמידר

ונפגשתי עם יושבי ראש ועדי העובדים של כל חברות הדיור הציבורי. כמו כן, נפגשתי

עם נציגי ארגוני דיירים ועם אנשי מקצוע שונים בעניין הזה.

בעניין הזה נותרו שתי קבוצות של בעיות. קבוצה אחת של בעיות מופיעה במסמך

שהכינו נציגי ארגוני הנכים, והיא מתייחסת במיוחד לקבוצת הנכים שדרגתם היא

100%, נכים המרותקים לכסא גלגלים. הקבוצה השנייה של הבעיות נוגעת לזכויות

דיירים מצד אחד, ולאי אובדן דירות בגין בעיות מיוחדות שישנן, והן נפוצות בדיור

הציבורי. הן מתרכזות בשבע סוגיות עיקריות שאנחנו מטפלים בהן. אנחנו ערים

לבעיות האלה.

אני אסקור את הבעיות האלה במהירות רבה. ראשית, כיצד מונעים ניצול ורכישת

הדירות על ידי "מאכרים", ספסרים. אנחנו רוצים למנוע ניצולם של אנשים חסרי ישע

או אנשים נגועים בבעיות אישיות, למשל, קשישים, על ידי ספסרים שיהיו מעוניינים

להעביר את הדירות במהירות כזו או אחרת לרשותם.

שנית, מה עושים עם קשישים חסרי יורשים שזכאים לרכוש על פי החוק הנוכחי

דירות, אבל למעשה אין להם למי להוריש אותם?



שלישית, מה קירה עם דירות שאוחדו בעבר בגלל שהמשפחה היתה מרובת ילדים,

אבל בינתיים גרים בה רק זוג קשישים או אדם בודד?

רביעית, מה יהיה עם תחזוקת החלקים המשותפים של הבית המשותף? ברגע שבו

יהיה מיעוט שוכרים ורוב רוכשים, חברת הדיור הציבורי כבר יוצאת מהאחריות על

החלקים המשותפים של הבית ואז יכול להיווצר מצב שהדירות שהן היום מוחזקות

תיפולנה לסלמאס ולנטל מאוד קשה.

חמישית, כיצד ניתן להבטיח זכויות בנייה של החברות באותם האתרים שהיום יש

להן בהם זכויות בנייה, אבל ברגע שיהיה היתר לרכוש, החברות תאבדנה את זכויות

הבנייה כיוון שהן תהפוכנה למיעוט בבתים או במגרשים שעליהם הבתים עומדים? והלא

אנחנו רוצים שתהיה אפשרות של סגירת קומות, תוספת דירות למשפחות הממתינות.

לדעתי זוהי הסוגיה הקשה ביותר ברמה הלאומית. יש לנו הצעות שונות ואני מקווה

שעד שבוע הבא נשלים את כולן.

ששית, על פי מה מעריכים את מחיר הדירה? האם דירה שעברה שיפוץ על ידי דייר

תוערך על פי דירה סטנדרטית, יצוגית שתיקבע לעניין הזה או על פי מצבה הספציפי?

הנטייה היא ללכת לדירה יצוגית.

שביעית, מה גורלם של בתים חד קומתיים שעומדים על מגרש ריק, והם למעשה

מעין צמודי קרקע? הערך העיקרי של אותם בתים הוא הקרקע ולא כל כך הדירה עצמה.

יתכן והחברות לא תוכלנה להשתמש באותן קרקעות תוך הבטחת התנאים והזכויות של

הדיירים הללו. צריך לחשוב על פינוי אותם מקומות כדי להבטיח תוספת דירות.

אני חוזר ואומר כי יש קבוצה של בעיות לגבי הנכים בדרגת 100%, כלומר נכים

המרותקים לכסא גלגלים. הבעיות האלה מפורטות במסמך שנמצא בידי ואני אחלק אותו

למי שמעורב בע נ י י ן.

אדוני היושב ראש, אני מבקש ממך לתת לנו אפשרות עד השבוע הבא להגיע להבנה

בין היוזמים לגבי הרעיונות השונים.

היו"ר אבי יחזקאל;

רבותי, חברי הכנסת מהקואליציה, היתה התחייבות שלפני תום המושב הזה תהיה

הצבעה על הצעת החוק. אני מציע לחבריי מהקואליציה לקיים בשבועיים הקרובים

דיונים סופיים בהצעת החוק כדי שלא נקבל שוב בקשות להתייעצות סיעתיות

וריוויזיות.

רן כהן;

אני עומד לרשותו של כל אחד שחפץ בעזרתי.

אדוני היושב ראש, כדי למנוע חשדות כלשהם וטענות שונות אני מבקש ממך ליידע

גם את השרים הנוגעים בדבר וגם את יושב ראש הקואליציה את ההודעה שהודעת היום

לגבי קצב התחלת החקיקה. אני לא רוצה שתשמענה טענות שעשינו פה מחטף כלשהו או

פגענו במשהו.

היו"ר אבי יחזקאל;

חברים, רגע חאמת מתקרב גם לפה. לכן, אני מציע לכל חברים הנוכחים לבוא

בדברים עם חבר הכנסת רן כהן ועם קבוצת חברי הכנסת המציעים. כפי שאתם רואים,

ישנם מספר תיקונים שיתוקנו במהלך החקיקה.



אני מתכוון להביא את הצעת החוק להצבעה בוועדה באחד מימי שני הקרובים,

וזאת כדי שיהיה ליועצת המשפטית שלנו מספיק זמן לנסח את הצעת החוק. אני רוצה

שכבר בתחילת חודש יולי אנחנו נעלה את הצעת החוק להצבעה במליאה.

אני קורא לכולם לשתף פעולה כפי ששיתפנו פעולה בהצעת החוק של חברת הכנסת

תמר גוז'נסקי. הצעת החוק הזו היא הצעה השובה וראוי שהיא תחוקק. אני מודח, ואני

לא מתבייש לומר כי כיושב ראש ועדה ניצלתי את זכותי ואת חובתי להוביל נושאים גם

על פי השקפת עולמי.

תודה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 00;11

קוד המקור של הנתונים