הכנסת הארבע-עשרה

מושב שלישי



נוסח לא נזתוקן



פרוטוקול מס' 261

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום רביעי, י' כאייר התשנ"ח (6 במאי 1998), שעה 9:00

תברי הוועדה: אבי יחזקאל - היו"ר

רפי אלול

אליהו גבאי

עבד אלמאלכ דהאמשה

ניסים דהן

גדעון עזרא

אברהם פות

שלום שמחון

נחום לנגנטל - מנכ"ל משרד התחבורה

צבי יוזנט - סמנכ"ל בכיר תנועה, משרד התחבורה

עו"ד רוני לוינגר - לשכה משפטית, משת התחבורה

עו"ד איריס ויינברגר - המכס

יפעת רווה - משרד המשפטים

אל"מ טל אלוני - עחר מתאם הפעולות בשטחים, משרד הביטחון

עו"ד רחל גוטליב - סגנית היועץ המשפטי, המשרד לביטחון פנים

רפ''ק יצחק הלוי - אגף חקירות משטרה, המשרד לביטחון פנים

נפתלי מוטו - קצין חקירות באתגר, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק סמדר קרוול - יועצת משפטית אתגר, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק שולמית שמעון - ראש חוליית תעבורה, המשרד לביטחון פנים

שמואל מלכים - איגוד חברות הביטוח

דה- רוזנפלד - אחראי בנושא שמאות, איגח- חברות הביטוח

עו"ד יוסי הלוי - איגח- חברות הביטוח

זאב וינר - נשיא לשכת סוכני הביטוח

יצחק צרפתי - סגן נשיא לשכת סוכני הביטוח

יהושע אושרוב - יו"ר ועד ענף פחחות, איגח- המוסכים

ישי רבינוביץ - מנכ"ל איגח- יבואני הרכב

עמי מימון - יו"ר הוועדה המקצועית לרכב, איגח- השמאים

עמוס ז'ורבסקי - איגח- השמאים

יתה בן דת - מזכיר איגח- מכוני הרישוי

אבי גלנצר - יו"ר איגח- מכתי הרישוי

יוסי סקורניק - יו"ר ענף חלפים לרכב מנכ"ל מוטו פרטס, איגוד

לשכות המסחר

גדעון רייס - איגוד לשכות המסחר

ליאת גרינבאום - התנועה לאיכות השלטון

אורנה ביבר - דוברת המועצה לצרכנות, ארגוני הצרכנים

אתי בנדלר

לאה ורון

סיגל גורדון

1. הצעת חוק למניעת גניבות בלי רכב (הוראת שעה), התשנ"ח - 1998

של חבר הכנסת רפי אלול.

2. הצעת חוק להסדר השימוש בחלקי רכב משומשים (הוראת שעה),

התשנ"ח-1997.

בוקר טוב, אני פותח את ישיבת הוועדה בשתי הצעות חוק למניעת גניבות כלי

רכב, האחת של חברי, חבר הכנסת רפי אלול, והשניה, הצעת חוק ממשלתית. על דעת מציע

הצעת החוק, חבר הכנסת רפי אלול, וללא התנגדות הממשלה, נודיע על איחוד הצעות

החוק.

אני מציע לאחד את הצעות החוק, אך מאחר והצעת החוק שלי מרחיבה יותר

בנושאים מסויימים כמו משטרה, אני מבקש שמשרד התחבורה יצטרף להצעה שלי.

ברצוני להסביר, בקטעים שההצעה שלך מתייחסת אליהס וההצעה הממשלתית

אינה מתייחסת אליהס, כמובן שהוועדה תצטרך להצביע על כל סעיף וסעיף. אס הוועדה

תצביע כנגד אותס סעיפיס, המ פשוט ימחקו. זו המשמעות של איחדד הצעות החוק כי

בסופו של דבר, אס מחליטיס על מיזוג הצעות החוק, המשמעות היא שתוגש הצעת חוק

אחת לקריאה שניה ושלישית.

מנכ"ל משרד התחבורה אמר לי, שהוא בעד הצעת החוק שלנו והוא לא מתנגד

לרעיון, אלא אס הדבריס השתנו מאז.

הדבריס לא השתנו אבל אני לא מבין אח הצעתך.

ההצעה שלי מרחיבה יותר מההצעה של משרד התחבורה. כל הקטעיס הזהיס כמו

סימון מחיריס, נתעדכן על פי ההצעה שלכס. במקביל, אתס תצטרפו אלינו בהמשך להצעה.

לא בהכרח.

מכיוון ששתי הצעות התוק נמצאות כאן, נחליט על איחה- הצעות החוק. בסעיפיס

המרחיביס של חבר הכנסת רפי אלול נקייס הצבעה בוועדה. נעבור על הצעות החוק, נבדוק

מהס הסעיפיס הזהיס והשוניס. אני מתחייב יחד עס חבריי בוועדה להעביר את הצעת החוק

במהלך החרוש הקרוב.

ראשית. נקייס הצבעה על איחוד הצעות החוק.

הצבעה

בעד-3

נגד - אין

נמנעיס - אין

ההצעה לאחד את שתי הצעות החוק נתקבלה.

קיבלנו את ההצעה לאחד את שתי הצעות החוק, הצעת החוק של חבר הכנסת רפי

אלול והצעת התוק הממשלתית.

חוק ההסדר בשימוש בחלקי רכב משומשים הינו חוק חשוב מאת מבחינתו, אשר בא

להסדיר את רעיון החור אליו בורח העבבר בתהליך גניבת הרכב. הרוב המוחלט של גניבות

הרכב במדינת ישראל, בין אם הדבר נעשה בשטחי האוטתומיה וביו אם זה נעשה בתור

שטחי מדינת ישראל, באופן עקרתי הדבר לא נעשה על מנת להשתמש באותו כלי רכב. רוב

רובן של הגניבות נעשות אוטומטית ממקום הגניבה למקום המשחטה, ומהמשחטה אל

המוסכים. יש שתי אפשרויות כיצד להתמררד עם גניבות הרכב. האחת, לחפש את הגנבים

ולנסות לעשות את כל המאמצים על מנת לתפוס אותם, ועל כר ממתה המשטרה. זאת

בבחינת תפיסת העכבר. דרר נוספת שצוינה גם בדוח לפידות, שלא נתעסק בעכבר אלא

נתעסק בחור. מטרת החוק להסדיר את הסימתים בדרר מסויימת, שהמטרה מבחינתנו תהיה,

להקים יחידה בתוך משרד התחבורה שתפקח על תהליך הסימון, ואנחנו מאמינים שאם לא

ימצאו חלקים שאינם מסומנים ויהיה פיקוח על הסימונים, לא יהיה מצב כדאי או אפשרי

לסחור בכלי רכב משומשים ובכלי רכב גנובים. זה עיקרו של החוק ועל כך משרד התחבורה

ומשרד האוצר פעלו יחד בתהליר ארוך ומייגע על מנת להקים יחידה בתוך משרד התחבורה

ואגף הרכב. נערכנו להקים את היחידה ולהסתובב בין המוסכים. היחידה הזו מוכנה ומחכה

לכך שתהיה הסמכות השלטתית לבצע את פעולותיה. אנחנו מאמינים שהתוצאות תהיינה

תוצאות מיידיות. במידה ולא, נחזור לוועדה ונסיק את המסקנות. אנחנו מאמינים שנוכל

להתמח-ד עם המשימה. כולנו נרתמים למאבק.

ברצוני לציין, שהעבודה נעשתה בנוכחות רוב הארגונים הנוכחים בחדר הוועדה.

במהלך הדברים נפגשנו עם חבר הכנסת רפי אלול, שנרתם למשימה וקיבץ את האנשים. על

כן, כאשר פנה אלי חבר הכנסת אלול בבקשה לאחד את ההצעות, נעניתי בחיוב.

ראשית, ברצוני להרוות ליושב ראש הוועדה, שכהבטחתו כינס את הוועדה לישיבה

בנושא כבר בשבוע הראשון של המושב.

נפגשנו מספר פעמים עם אנשי משת- התחבורה, ברצתי לומר, שהדברים התקדמו

ועובדו בזכותם. שיתוף הפעולה של אנשי משרד התחבורה והכנסת גרם לכך, שיש היום

מודעות גדולה במשטרה לכל נושא גניבות הרכב והנושא עלה על סדר היום הציבורי. אני

חושב שהחלק החסר הוא חלק החקיקה המאפשר את איוש התקנים.

אני מצטרף לעמדה של משח- התחבורה בנושא החלפים. ברור שחלק מפתרון

הבעיה הוא סימון החלפים. הפרמטרים לסימון החלפים ברורים, טיפלה בכך ונגדה שבמשך

כמעט שנה עסקה בסוגיה. אך שני קטעים חסרים והם, הראשון, התקנים של המשטרה.

והשני, המעברים השתים במחסומי צה"ל, אין בדיקה לרכבים היוצאים והנכנסים דרך

המחסומים.

אשמח שהחוק יובא כמקשה אחת. משיחות שלי עם השר לביטחון פנים ואנשי

משרדו, הבנתי שהוא לא מתנגד להצעת החוק כולל התקנים.

פרט לסעיפים של התקנים, זה מעניינו של משרד האוצר.

סעיף קטן השונה מעמדת משרד התחבורה הוא בעניו הפחתת מיסים. יש ויכוח על

המספרים אבל הענין לא משמעותי.

יש לי שאלה לנציג המשרד לביטחון פנים: האם יש ידיעה למשטרה על מיקום

הכפרים שבהם יש משחטות רכב?

בהחלט כן.

בכמה כפרים בתחומי מדינת ישראל יש משחטות רכב?

אני לא יכול לציין מספרית, אבל אני יכול לציין שיש כפרימ רבים באזורי b+. ,b,

וכן גם באזור A

האם נכון לומה שגם בתחומי הקו הירוק יש משחטות רכב?

כן, אבל זה בטל בשישים לעומת מה שקורה מעבר לתחומי הקו הירוק.

אתה יכול לציין בפנינו מיקום מדוייק. באילו כפרים בתחומי הקו הירוק יש

משתטות רכב?

אני יכול לומר לה שגם בתל-אביב יש מקומות שבהם יש משחטות, אך השיטה

המבוצעת בכפרים מעבר לקו הירוק היא ללא פחד. באזורים בתוך תחומי הקו הירוק, הדבר

מבוצע בזהירות יתרה, בחשיבה ועם אמצעי הסוואה.

מכיוון שאתם יודעים וערים לבעיה, יש כאן בעיה של כמות ואיכות, מדוע שלא

תמשיכו את המבצעים במשך תקופה ארוכה באותם המקומות המוגדרים הידועים לכם?

אתם יודעים על מקום שיש בו מחדל, למה לא לבצע פשיטות בכל הכפרים בתחומי הכפר

הירוק?

זה בדיוק מה שאנחנו מבצעים, לשם כך הוקמה היחידה והדבר מבוצע בשיא

התנופה.

אפשר לקבל נתונים מהתקופה האחרונה, האם היתה עליה בגניבות הרכב או

שהיתה ירידה?

הנתונים הם נתתים של נושטרת ישראל. יש קונוטציה בין התביעות שמוגשות

בחבתת לבין רישומי הגניבות במשטרת ישראל. מבוזינת הממוצע, ינואר הוא חודש רגיל,

שהוא בערך למעלה מ- 4,000 בלי רכב. חרוש פברואר הוא חודש רגיל ואפילו קצת פחות

מהממוצע כי יש פחות ימים בחרוש זה. חודש מרס התחיל מצוין כחוצאה מפעילות

משטרתית מאח- נמרצת. המחצית הראשונה של מרס הורידה את הממוצע היומי למאה

גניבות. זה הישג אדיר, הממוצע היומי הוא בסביבות 140 כלי רכב.

כאשר התחלתם את המבצע היתה ירידה דרסטית. כלומר, מ- 4,000 גניבות בחרוש

ל- 3,000 גניבות בחודש. מדוע שלא תהיה סדרה של מבצעים, שגם תיצור את האפקט וגמ

בעצם היותה, היא תוריד דרסטית על פי הנתונים את מספר גניבות הרכב?

באופו טכני, אי אפשר להיות במצב תמידי של מבצעים. אפשר לבצע מבצע מפעם

לפעם והתוצאה היא לדוגמה, חודש מרס. במחצית מרס המשטרה היתה פעילה מאוד ולכן

היתה ירידה משמעותית במספר הגניבות. לעומת זאת, במחצית השניה של חתש מרס

המשטרה הרפתה את הרסן וכמות הגניבות השלימה את החסר שלא גנבו במחצית

הראשונה. מרס בסר הכל הינו חודש ממוצע.

זה רק מוכיח את הטענה שלי, אס היו תקנים, גניבות הרכב היו פוחתות.

אפריל הוא חרוש מצויין, לא בגלל מבצעי המשטרה אלא בגלל נוכחות המשטרה.

בחודש אפריל היו ימי חג, כגון: פסח, יום העצמאות ויום הזיכרון עס נוכחות משטרתית

גבוהה מאוד בכל מקום. הדבר הביא לירידה הטובה ביותר בגניבות הרכב מזה שלוש שנים.

מסתבר, שבכל חודש יש ביקוש לכ- 3,000-4,000 מכוניות גנובות ולחלפים הנלווים

שלהם.

יתר על כן, יש לנו הוכחות ברורות, שכאשר המשטרה מפעילה פעילות אזורית

במקום מסויים, עקרון הבלון עובד. בלומר, ברגע שלוחצים מצד אחד, הצד השני מתנפח. יש

לנו מעבר לאזורים שלפני כן שכיחות הגניבות היתה קטנה.

אתה יכול לתת לנו סקירה של סוגי הרכב הנגנבים? מה מועדף על הגנב הממוצע?

רכב מסוג "מזדה" הפך להיות הרככ הפופלרי שנגנב. "מיצובישי" הוא רכב גניב

במיוחד.

לקראת הישיבה הבאה נזמין את מפכ"ל המשטרה על מנת שייתן לנו סקירה לשנה

הקרובה, מה המדיניות במלחמה בגניבות הרכב.

לשאלתו בענין המשחטות, יצא לי לחוג במטוס מעל אזור יהודה ושומרון, אתה

רואה בעיניו, כיצד הרכב מגיע למשחטה וכיצד הוא מפורק.

בהמשו לסקירה הכללית, אולי יש למישהו נתונים של כתבי אישום שהוגשו בגין

עבירות גניבות רכב ורמת העונשים המוטלים.

אמסור את הנתונים בישיבה הבאה.

אני מציעה, שנציג מטעם הממשלה יקרא את הצעת החוק הממשלתית, אם כי,

הייתי מבקשת, שבשלב זה, יציגו את סעיף ההגדרות אבל שהוועדה לא תצביע על כו,

מכיוון שייתכן שיהיה צורו בשינוי לאחר שנקרא גם את הצעתו של חבר הכנסת רפי אלול.

''"בעל רכב" - הבעל הרשום ברשיון הרכב שניתן על פי הפקודה:

"חלק" - חלק מרכב כמפורט בתוספת:"

בסוף הצעת החוק ישנה תוספת, ובתוספת מצויינים החלקים שעל פי דוח ועדת

לפידות הם החלקים הגניבים במיוחד.

על כן אפנה את תשומת הלב לכו, שבהצעת החוק של חבר הכנסת רפי אלול,

"חלק" - המוגדר חלק חילוף וחלק חילוף לרכב המפורט בתוספת, בערר שבהצעת החוק

הממשלתית מדובר בחמישה חלקי חילוף. כלומד, בהצעת החוק של חבר הכנסת רפי אלול,

מדובר בתוספת של פגושים קדמיים ואחוריים, ואין כנפיים אחוריות.

אמרתי, שבקטע הזה אני מצטרף להצעה של משת התחבורה.

אמרנו, שאם הכנפיים האחוריות הן חלק מהגג, משמעו שזה בלתי אפשרי. אם זה

חלק מהגג, לא נסמן את הגג. לגבי פגושים, אמרנו שזה בלתי אפשרי, מפני שיש תאונות

רבות ונצטרו לסמן מיליונים של פגושים, על כן הורדנו את הפגושים.

"חלק משומש" - "חלק שפורק מרכב שלא לשם הרכבתו מחדש באותו רכב-."

אמתו, שאם מפרקים חלק לצורך תיקון ומרכיבים אותו בחזרה באותו רכב, לא

צריו לסמן אותו. אבל, אם מורידים אותו מרכב ומתכוונים להרכיב אותו ברכב אחר,

חייבים לממן אותו כי הוא כבר חלק משומש. זו הגדרה שהיתה מקובלת על איגוד חברות

הביטוח, על המשטרה וכדומה.

סיכמנו, שתהיה התאמה עם מה שכתוב בדוח לפידות בעניו הזה.

ההצעה הממשלתית בדיוק מתאימה לדוח לפידות.

"מסמן" "מי שקיבל הרשאה מהמנהל לסמן חלק לפי הוראות חוק זה:"

משח- התחבורה יצא במכרז לגופים פרטיים שיורשו לעסוק בסימונים.

המכרז מסובך מכיוון שהזכיין יצטרך תוך פרק זמן לסמן, תהיה לו התחייבות לבצע

מאגר מידע שייכלול את כל הרישומים.

כיצד אדע מתי זה יתממש בפועל?

בהצעת החוק כתוב, שהחוק יכנם לתוקף שנה מיום פרסומו.

מתי אתם מעריכים שהמכרזים יהיו מוכנים?

מפרט המכת מוכן, אבל אי אפשר לצאת למכת כל זמן שאין חקיקה ראשית ואין

תקנות. ברגע שיהיו תקנות אפשר יהיה לסיים את המכת ולפרסם אותו לציבור. פרק הזמן

הוא שנה מיום כניסת החוק לתוקפו.

לא יתכן שאי אפשר לבצע זאת בשלושים יום.

הכל כפוף לחוק והוראת החוק. לכן אני שואל, מה העניו מצריו?

ראשית, הענין מצריו תקנות ולאחר מכן יש לסיים את המכת, לפרסם אותו לציבור,

ולהמתין 60 יום עד להגשת הצעות.

אפשר היום לסיימ את המפרט.

המפרט גמור, אבל אי אפשר בלי חקיקת משנה.

לגבי לוח הזמנים, נדון בזה בהמשך.

"הפקודה'' - "פקודת התעבורה.

"רכב" - רכב מנועים כהגדרתו בפקודה:"

כאן יש שינוי בין הצעת החוק הממשלתית לבין הצעת החוק הפרטית. שם ההפניה

להגדרת רכב היא בחוק אתה

"רכב באובדן גמור" -

כאן יש לי תיקון. אני מבקש להוריד מ-75% ל-60%.

ב- %75 אין לשמאי שיקול דעת. יש קבוצה נוספת מ- 75%-55% והשמאי על פי

שיקול דעת מקצועי יכול להחליט אם הרכב הולו לגריטא או לשיקום.

ואז מה שהיה קורה, נזכריזים על %54.9, משפצים את הרכב, מספר הרישיון של

הרכב לא משתנה, מחברים כמה רכבים יחד ומבחינה זו פתחו פתח בעייתי מאוד מבחינה

בטיחותית.

ועדת לפידות המליצה להוריד ל- 65%. אנחנו מינינו ועדה פנימית של משרד

התחבורה, אשר ישבה עם איגודי הצרכנים, עם איגוד חברות הביטוח, והמליצה להוריד ל-

60% את החקיקה נשנה בהתאם.

שני הסעיפים יתאחדו לסעיף אחד של 60%.

זאת אומרת, שלא תהיה פסקה 2.

אני רוצה לציין, מכיוון שזו חקיקה ראשית, לא יכלנו להפנות לתקנות. ההגדרה

תשונה באכסניה הראויה.

54% נזק שהיו נרשמים ברישיון הרכב לאחר שיקום, לאחר ההסדר שמר יוזנט ציין,

האם נמתקו?

אין יותר 64%. עד 60% מתקנים את הרכב.

60% נכלל רק בנזק תאונתי או כולל גם ירידת ערך?

נזק גלום.

כלומר אין כאן נזק ירידת ערך.

בכדי שהנושא הזה לא ישאר עלום, אני מבקשת להביא לישיבה הבאה הגדרה של

מק גולמי שייכלל בחוק.

"המנהל" - "עובד משרד התחבורה ששר התחבורה מינה אותו להיות מנהל לענין

"השר" - שר התחבורה".

סיימנו את סעיף ההגדרות.

קיבלנו את ההצעה הממשלתית בענין סעיף ההגדרות.

סעיף 2 הוא הסעיף המרכזי בהצעת החוק, הקובע איסור פלילי לפעולה בחלק

"לא יעשה אדם פעולה בחלק משומש אלא אס כן החלק המשומש מסומן לפי

הוראות חוק זה. לעניו חוק זה, "פעולה" - לרבות רכישה, מכירה, מסחר, העברה לאחר,

הרכבה על רכב אחר, החזקה כחלק ממלאי עסקי וכל פעולה כיוצא באלה".

המטרה, להקיף את כל האפשרויות שניתן לעשות בחלק משומש, ולקבוע איסור

לעשות כל פעולה בחלק ללא סימון.

"(ג) מי שייבא חלק משומש לא יעשה בו או לגביו כל פעולה כאמור בסעיף קטן

(א), אלא לאחר שסומן לפי הוראות חוק זה: ואולס, רשאי הוא להעביר את החלק המשומש

למקום שבו יסומן או למקום שבו יאוחסן עד לסימונו". הסיפא, מדברת על היבואנים

המייבאים את החלקיס. בתקנות נציע הסדר בשיתוף עם הנהלת המכס על החלקים שייצאו

מהמכס ויגיעו למחסניס או למקום שיאוחסנו גם טרם הסימון.

"(ד) לא יפרק אדם ולא יתיר לפרק חלק מרכב שלא לשם הרכבתו מחדש באותו

רכב אלא לאחר שסומן לפי הוראות חוק זה."

אני מדגישה, חובת הסימת על פי הצעת החוק הממשלתית חלה אך ורק על חלקים

משונזשים. התקיים דיון בוועדה בהכנת החוק לקריאה ראשונה, ואז הוחלט, שעל החלקים

שעליהם מדובר תהיה חובת סימון גס אם מביאים אותם כחלקים חדשים.

סיכמנו שלא, מכיוון שהסכמנו שפועלים על פי דוח לפידות.

שאלה שניה שמופנית לנציגי הממשלה, בסעיף קטן (ד): "לא יפרק אדם ולא יתיר

לפרק חלק מרכב שלא לשם הרכבתו מחדש באותו רכב אלא לאחר שסומן לפי הוראות חוק

זה". במידה ומכוניתי נפגעה, אני נוסעת למוסר ומבקשת מהס, אנא תקנו את רכבי. אינני

יררעת באם הם הולכים לפרק את הכנף ובאם לאו, האם השמאי יאשר להם החלפת כנף או

שייתקנו את הכנף הקיימת וירכיבו אותה מחדש. לפי הצעה זו אני מבצעת עבירה פלילית.

אני מתירה להם לבצע את כל הטעון כדי לתקן את רכבי.

החלק החדש יצטרך להיות מסומן.

אני נכנסת למוסך עם רכב פגוע ואינני יודעת מראש האם הם יפרקו את החלקים

הטעונים כדי שהשמאי יאשר לתקן או להחליף. אם השמאי מאשר להחליף את החלק, האם

אני צריכה לוח-א באותו שלב מה עשו עם החלק שפורק מרכבי, אחרת ביצעתי עבירה

פלילית?

למיטב הבנתי אין בעיה כי מתן היתר צריכה להיות פעולה פתיטיבית. כלומר, לא

יתיר: אם בעל הרכב פתה לבעל המוסך ומבקש לשים חלק לא מסומן - - -

בעצם את אומרת, שאת מצפה שייתקיים משא ומתן.

בכך היא לא נותנת היתר. מתן היתר זו פעולה פחיטיבית. מדוע ציינו, לא יתן

היתר? בעל המוסך בעצמו לא החליט, הוא אמר לפועל שלו, שים את החלק הלא מסומן.

עליו תוטל אחריות פלילית, ולא עליה כי היא לא נתנה היתר אלא רק אמרה, תתקנו. זו

הכוונה.

רציתי שהכוונה תובהר. הכוונה לא ברורה ובשלב הסופי של הניסוח נבהיר זאת.

אדם שיש לו שני כלי רכב מאותו סוג, לכשייצטרך להחליף חלק מסויים, האם הוא

צריך לדאוג לכך שהחלק יסומן?

אם הס נכללים בשמונה החלקים שהוחלט עליהם.

השימוש הוא לשימוש פרטי ולא מסחרי.

סעיף 6 בהצעת החוק שלי פותר את הבעיה.

בתהליך של איחרו וניסוח מחדש, אין בעיה. ראוי שהנוסח יובהר טוב בשנית.

יש לי בעיה בסעיף ב/- החזקה כחלק ממלאי עסקי. אני חושבת, שההגבלה של

מלאי עסקי מצמצמת זאת למרות שכתוב לרבות. מן הראוי להדגיש, כי לפיכך, אדם

שמחזיק בביתו ארבעה מנועים לא מסומנים, הדבר לא יחשב כחלק ממלאי עסקי.

אני מדבר על המעטפת בלבד, החלקים החיצוניים, דלתות, כנפיים, מכסה מנוע

וכוי. היום יש מכונות שמגיעות למוסך לשם תיקון ואני צריך לעשות לה טלאי. בגלל אותה

דלת שיצאה מכלל שימוש, מחר המשטרה יכולה לומר לי, זה לא מסומן ועל כן עברתי

עבירה.

יש למחוק את המילה "עסקי" בסעיף ב'.

סעיף 3 הוא הסעיף המרכזי שמסדיר את עניו הסימון. למעשה, הוא ההוראה לחוק

המחייב את המסמן. "א. לא יסומן חלק אלא על ידי מסמן ולפי הוראות חוק זה. ב. מסמן לא

יסמן חלק אלא לבקשת אחד מהמפורטים בפסקאות (1) ו-(2} ובהתאמ להוראותיהן: (1)

יבואן - לגבי חלק משומש מיובא, בהסתמך על רשיון היבוא של היבואן ולאחר שהמסמן

נובח בי הוזלק המשומש יובא בדין".

החלקיס לסימון באיס משני מקורות מרבזייס, החלקימ המשומשיס המיובאיס

וחלקים לאחר תאתות.

"(2) בעל הרבב -

(א) לגבי חלק שמבקשים לפרקו שלא לשם הרבבתו מחדש באותו רבב באמור

בסעיף 2(ג).

(ב) לגבי חלק המצוי ברבב שנקבע לגביו שהוא רבב באובדן גמור, לאחר שרשיון

הרבב הוחזר לרשות הרישוי ורישומו של הרבב בוטל לפי תקנה 289 לתקנות

התעבורה".

אנחנו רוצים ליצור מצב ובן יש לנו גם הסבם עם חברות הביטוח, שרבב לגריטא לא

ימבר לפני שיסומן. יחזירו את הרשיונות, יסמנו אותו ואז אפשר למבור אותו באשר החלקים

מסומנים.

נדמה לי, שאני מצביעה שוב על אותה בעיה של בעל הרבב התמים שנכנס למוסבו,

והשמאי אישר להחליף את הכנף. דהיינו, מפרקים אח הכנף הישנה ומרכיבים בנף חדשה.

מה קורה עם הכנף הישנה? אינני יודעת מה יהיה דינה. אולי יתקנו אותה והיא הופכת

לחלק חילוף. אני מסתכלת על סעיף 3, אנחנו כבר יודעים שאם מתקנים את חלק החילוף

זהו חלק חילוף שחלה עליו חובת סימון. השאלה היא, על מי חלה חובת הסימון של הבנף

שפורקה? אני רואה בסעיף 3(ב): "שמסמן לא יסמן חלק אלא לבקשת אחד מהמפורטים

בפסקאות (1) ו-(2)ובהתאס להוראותיהן". כמו כן, סעיף 3, פסקה (2): "בעל הרבב - (א)

לגבי חלק שמבקשים לפרקו שלא לשם הרבבתו מחדש באותו רבב כאמור..." דהיינו, כאשר

אני מקבלת את הרכב, אני צריכה לשאול, פרקתם לי חלק? תיקנם והרכבתם אותו מחדש,

או שפרקתם אוחו והוא לא יורכב מחדש ברכבי? ואם כר האם הוא יהפור לחלק משומש או

שגרסתם אותו לארבעה חלקים? ואם לא גרסתם אותו, אסור לי לצאת מכאן מכיוון שאבצע

עבירה פלילית, אלא אם בן, אני, בעלת הרכב, אפנה למסמן ואתן לו הוראה לסמן את

החלק. זו התוצאה. אני דנה בשאלה, האם זו האחריות שהצעת החוק הממשלתית מטילה

על בעל הרכב?

בסעיף 3 מצויין, שהאחריות היא של המסמן בלבד.

בסיטואציה שתארתי, על מי חלה האחריות לדאוג לבך, שהכנף שפורקה מרכבי

תסומן?

אני מבקש שלדיון הבא יהיה ברור שיש להוציא את בעל הרכב מאחריות בענינים

הללו. אני מבקש סעיף ברור שמבהיר את הענין.

אני מבקש לציין מפורשות כל דבר העלול להשתמע ממנו, שבעל הרכב עלול לשאת

באחריות על החלק.

יש בעיה אחרת, הביטוח הוא לא חובה. בדרך כלל המבטח בא בנעלי בעל הרכב.

באופן משפטי זהו אובדן גמור אצל בעל הרכב. אם יש ביטוח, יכול להיות שצריר ליצור

כאן מצב של יריבות ישירה עם המבטח על מנת, שכאשר יש ביטוח מקיף לרכב, האחריות

עוברת לחברת הביטוח. במקום שאין ביטוח לא יכולה להיות אחריות כזו.

יש אובדן גמור של 50% לרוב חברות הביטוח ואז הרכב עובר לחברת הביטוח ובעל

הרכב יוצא מהתמונה. מי האחראי באם חברת הביטוח תמכור את הרכב כשהוא לא מסומן?

מי שהפך להיות בעל הרכב, חברת הביטוח.

לכל אחד מחיי הרכב יש בעלים גם לאחר שהוגדר כאובדן גמור והוא עובר לחברת

הביטוח.

סעיף 2 מטיל את האחריות על מי שרוצה לעשות שימוש בחלקים המשומשים. לכן,

לאור ההערה של גברת אתי בנדלר, ככל שזה לא מספיק ברור, נבהיר. לגבי סעיף 3,

החובה חלה על המסמן. אסור למסמן לסמן את החלק אלא לבקשת הגורמים המורשים

לבקש ממנו. לכן הענין הוא לא לאחריות בעל הרכב. כל הדיאלוג שתארה אתי בנדלר, הוא

לא רלבנטי בהקשר הזה. מי שרשאי לבקש סימון הוא רק בעל הקניין ובעל הקניין לענין זה

הוא בעל הרכב. לא יכול להיות, שניתן אפשרות לסימון על ידי גורם פרטי מבלי שבעל

הקניין יבקש זאת. לכן, במובן הזה, בעל הרכב היא זה שצריר לבקש לסמן את החלק.

אני חולקת על דעתך. מרגע שפורק חלק מרכב שלא לשם החזרתו, אני כבר לא

בעליו.

ביקשתי להבהיר, שבכל מקום שעלול להתרשם שבעל הרכב אחראי על חלק שיצא

מהרכב שהוא לא לו, אני מבקש להבהיר זאת בסעיף.

אנחנו צריכים להשתדל עז כמה שניתן, לא לעשות חקיקה שבםופו של דבר לא

נאכפת או שיוצרת מצב של עבריינים. יש כאן כמה מצבים. הראשון, הרכב במצב של

,TOTAL LOSSבעל הרכב קיבל כסף מחברת הביטוח, וחברת הביטוח מתעסקת עם

הגרוטאה. זו סיטואציה כאשר יש ביטוח מקיף כמובן. חברת הביטוח בעלת הרכב, היא

שילמה למבוטח את הכסף וכעת היא הבעלים של הגרוטאה, מאותו רגע ואילך האחריות

עליה.

מצב שני, כאשר אין ביטוח לרכב, ואז, או שבעל הרכב מחליט לנטוש את הגרוטאה.

במוסך נאמר לו, המכונית שווה 10,000 שקל, התיקון יעלה יותר מהשווי, ובעל הרכב מוכר

את רכבו לבעל המוסך תמורת 500 שקלים.

לדעתי, אנחנו צריכים להפריד בין שני הסיטואציות הללו ולמצוא להן פתרון

מיוחד. כלומר, כאשר מדובר בחברת ביטוח שקיבלה חזקה בגרוטאה מכוח סעיפי הפוליסה,

צריך למצוא דין מיוחד. צריך למצוא סיטואציה אחרת כאשר זה לא באמצעות חברת ביטוח.

למי שיש מכונית ששוויה היה 10,000 שקל, המכונית נפגעה בתאונה וכתוצאה מהנזק

שנגרם למכונית, לא כדאי לתקן את המכונית. לכן, בעל הרכב לא ידאג לסמן את החלקים.

אי אפשר להטיל אחריות שלא ניתן לעמה- בה. מאותו רגע ואילך, כל מה שיקרה עם

הגרוטאה היא באחריות בעל הרכב.

מה הוא עשה עם רשיון הרכב?

נניח שהוא הפקיד את רשיון הרכב.

אם הוא הפקיד את הרשיון, האחריות לא שלו.

רשיון הרכב לא מוכיח בעלות. הרשיון במשרד הרישוי הוא לא הבעלות.

בסעיף 1 מוצעת הגדרה: בעל רכב: הוא הרשום ברשיון הרכב שניתן על פי הפקודה.

בחוק יש הבחנה בין סעיף 2 לבין סעיף 3.

אני רוצה להבהיר לחבר הכנסת אברהס פות, שרק שני שליש מהרכבים במדינת

ישראל מבוטחים, שליש מהרכבים אינם מבוטחים.

המבטח, מאותו רגע שהוא משלם את תגמולי הביטוח הוא בעליו של הרכב ועליו

מוטלת מלוא האחריות.

אם מחליפים את הבעלות על הרכב?

זו עבירה על החוק, הביטוח פקע.

בעל הרכב הוא הבעל הרשום ברשיון הרכב.

הבעלות חסרת משמעות. הסעיף שאת מעוררת מתייחס רק לזכות בסימון.

אני מבקשת לדעת מה הנוהג, איו פועליס בפועל? יש לי רכב ב ,total Loss-אני

מקבלת תגמוליס מהביטוח, מה עושים בפועל עם הרכב שנפגע?

לא מעבירים בעלות.

דהיינו, אני ממשיכה להיות הבעלים לצורך הענין,

אבל בפוליסה, חתמת על מסמך והעברת להם את הבעלות. לי למשל יש מכונית

שאין לה רישוי. אז מה, אני הבעלים שלו?

נניח שלא תעבירי בעלות, מה יהיה הפגם? זה לא יפתור אותו מעבירה, זה רק ימנע

ממו דבר אחד, שלא תוכלי לומר למסמן לסמן.

ההגדרות צריכות לאפשר להטיל חובות לאחר מכן בחקיקת המשנה.

לדעתי צריכה להיות חובה על אותו מוסו או מי שמפרק חלק מהגרוטאה, לפני

שהוא מזיז הוא חייב לסמן. האחריות לא יכולה להיות על בעל הרכב.

יהיה כתוב בחוק: האחריות איננה על בעל הרכב. ביקשתי, שכל מה שמשתמע

ממנו, שלכאורה יש אחריות לבעל הרכב, אני בפירוש מבקש הגדרה, שאין אחריות לבעל

הרכב.

הדבר יובהר.

אני חושב, שאנחנו צריכים לכתוב סעיפים מפורשים, מה דינו של מבטח שקיבל

לרשותו גרוטאה.

אם נביא את מעמדן של חברות הביטוח, בוח-אי לא נביא זאת בחקיקה ראשית.

למה? אתה לא יכול להביא זאת בחקיקת משנה.

אני לא רוצה להכתים קבוצות מסויימות.

שני שלישים מכלי הרכב מבוטחים ביטוח מקיף. ברוב הגניבות מדובר בכלי רכב

חדשים. אני חושב, שלא נורא אם נטיל על חברת הביטוח חובה מפורשת, שבאותם מקרים

שהמכתית הגרוטאה הגיעה אליה, יש לה חובה לבדוק מסמן. האחריות הזר לא חלה על

בעל הרכב שמוכר אח רכבו לבעל המוסך. יש כאן אפלייה מוצדקת לרעת חברת הביטוח,

כי זה גוף גדול ויש לו שמאים ויש לו כלים להתמודד עם זה.

סעיף 3 בהצעת החוק של חבר הכנסת רפי אלול נותן פתרון לנושא.

סעיף 3: " א) כל אחד מחלקי החילוף המפורטים להלן יסומנו לפי הוראות חוק זה:

2) חלק חילוף שפורק מרכב, שלא לשם הרכבתו מחדש באותו רכב:

3) חלק חילוף שפורק מרכב שנקבע לגביו שהוא רכב באובדן גמור.

ב) המסמן חלק חילוף ירשום עם סימון החלק את פרטי הסימון שנקבעו בתקנות, ולגבי חלק

חילוף כאמור בסעיף קטן (א)(1) - יסמנו בהסתמך על רשיון היבוא של היבואן, ולאחר

שהוכח שהחלק יובא כדין".

על בסיס מה הוא יסמן?

תבר הכנסת פות העלה כאן סוגיה צרוקת. הוא אומר, ששני שליש מהרכבים

מבוטחים. חברות הביטוח הן חלק מסיבי מכל הסוגיה הזו של בעלות ו/או הכרת הרכבים

בבעליהם. לכן, בפרק הזמן הזה של בין מסירת הרכב לאחר האובדן לידי חברת הביטוח,

ראוי שחברת הביטוי תהיה אמונה על סימון החלק. יש כאן בעיה אמיתית וצריו לכר

פתרון. אני מבקש, שלישיבה הבאה יובאו פתרונות לבעיה הזו. אבקש להגיש פתרון בכתב

ליועצת המשפטית של הוועדה ואנחנו נשקול את דעתנו בענין. אני חושב שחבר הכנסת פות

העלה בעיה אמיתית.

אם יבואן חייב לסמן כל חלק שהוא מייבא לארץ, נדרוע חברת הביטוח לא חייבת?

אדוני היושב ראש, אפשר להוסיף, מי שבבעלותו יותר מאיקס כלי רכב, חל עליו

הדיו, כדיו חברת הביטוח. כדי לא להדביק סטיגמה על חברות הביטוח, לא אכפת לי, שכל

מי שבבעלותך יותר מחמישה כלי רכב, תחול עליו החובה כמו חברת ביטוח. ואז, אם יש לו

גרוטאה והוא מוכר אותה, חובתו לסמן לפני.

נציגי חברות הביטוח, יש לי סיכום עימכם והוא יהיה מפורט בתקנות, ואמ זה לא

מספיק, אני מסכים שהדבר יהיה בחקיקה ראשית, שאתם לא תמכרו שום רכב שהכתתם

עליו ב- 60% או פחות מ- 60% לפני שתסמנו אותם.

אתם עושים נזק למבוטחים. עכשיו חברות הביטוח לא ירצו לקבל רכבים ב-

TOTAL LOSS.

למה? זה לא האינטרס שלכם להקטיו את היקף הגניבות?

מר יתנט אמר, שהוא הגיע לסיכום עם נציגי החברות והדבר יבוא בתקנות.

ההצעה שהעלה חבר הכנסת פורז היא הצעה הגיונית. שבו יחד, תגיעו לסיכום. אני

רוצה שהדבר יופיע ברמה של חקיקה ראשית.

אני רוצה להרחיב את ההצעה, למשל גם לבעלי מוסכים, שמשאירים חלק שפורק

אצלם. אני חושב, שאולי ראוי לכתוב, שלעניו ההוראה הזו, בעלים של רכב הוא לא רק מי

שרשום כבעלי הרכב ברשיוו הרכב, אלא מי שהבעלות ברכב או בחלק מחלקיו הועברה

אליו בעקבות תאונה אף אם לא נעשה שינוי בעלות הרכב. אז זה כולל את חברות הביטוח

וכר.

יש לנו בעיה עם זה. המסמו צריך לבדוק, האם מי שמבקש ממנו הוא לא הגנב אלא

האדם בעל הקניין האמיתי. אין לנו אפשרות בקרה. לכן, על מנת שהמימון יהיה ודאי שלא

מדובר בחלפים גנובים, חייב להיות רישום במשרד התחבורה.

לדעתי הפתרון לאותן עסקאות לגיטימיות של חברות הביטוח שלא רוצות להעביר

בעלות במשרד הרישוי הוא, שהם יחתימו את בעל הרכב על אותה בקשה לסימון, שממנו

הם רכשו כדין.

מה עם בעל המוסך?

אותו דין, אחרת בעל המוסך קונה גם מהגנב. אנחנו חייבים תשתית עובדתית

מוצקה, שאבן מי שמבקש הוא הבעלים ולא גנב.

להנחת דעתו של המסמן.

לא, אני לא רוצה שיקול דעת.

הסעיף הבא, סעיף קטן (ג): "המסמן ירשום עם סימון החלק את פרטי הסימון כפי

שנקבע בתקנות."

בסעיף 4 ההוראה נכתבה בהסכמת שר האוצר. התחלנו לכתוב מסגרת של תקנות

יחד עם המכס, שתסדיר את הנושא כמו שההוראה קובעת. "הוראות בדבר הטיפול בחלקים

המשומשים הנתוניס לפיקוח רשות המכס כאמור בסעיף 14 לפקח-ת המכס, כדי למנוע

פעולה אסורה בחלקים אלה או לגביהם, בטרם סומנו". יש לנו מסגרת של תקנות שתסדיר

את הענין.

"סימון נוסף - 5. חלק משומש, שסומן לפי הוראות חוק זה והורכב ברכב אחר, לא

יפורק שלא לשם הרכבתו מחדש באותו רכב, ולא תיעשה בו כל פעולה כאמור בסעיף 2,

אלא לאחר שסומן פעם נוספת". מטרת הסעיף, למנוע הזמנה של חלקים מסומנים גנובים.

לכן, כדי להכנס למאגר יצטרכו לסמן את הרכב פעס נוספת.

"חובת רישום ודיווח על פעולות בחלק משומש - 6. (א) הורכב ברכב חלק משומש

שמקורו ברכב אחר ירשום בעל העסק שבו הורכב החלק את פרטי הרכב שבו הורכב החלק,

את פרטי הסימון וכן פרטיס נוספים בענין זה שייקבעו בתקנות, וידווח על כר למי שיקבע

המנהל ובדרו שתיקבע בתקנות".

אתם מתכוונים לעשות מאגר ארצי?

כן, זו חובה.

כאן יש לנו הערה, אנתנו לא ירדעים עדיין את מבנה המאגרים הללו. לא נדע

לעקוב אחר הדברים, אני מבקש שיהיה סעיף בחוק אשר יתיר את הקמת המאגרים לצררו

ביצוע החוק.

אני מסכים איתו, הדבר עלול לגרום בעיות אם זה לא יהיה בחקיקה ראשית.

נבדוק את הצורך.

אולי צריר לומר, שהשר רשאי לקבוע הקמת מאגר בתנאים שייקבע.

צריו להבין, שהמגמה של החוק מופנית בעיקר בלפי מוסבים ובלפי אלה שעיסוקם

בהחזקה, פירוק, מבירה או קניה של חלקי רבב משומשים. זה עיקר הציבור שאליו אנחנו

בעצם מכוונים. לבעל מוסך יש את פרטי הסימון להבדיל מאשר אצל אותו מסמן. בשטח

יהיו חלקים לא מסומנים, רבב חדש בל ערר לא פורקו ממנו חלקים - החלקים לא מסומנים.

בקנונייה קטנה עם הגנבים הוא לוקח רבב חדש טוב יותר ונותן לו את הסימון.

הוא לא יבול.

הוא יודע בבר את פרטי הסימון.

הסימון משתנה, לא בל הדלתות של רבב סובארו אותו הדבר.

יזייפו.

זיוף זה דבר אחר.

"6 (ב) נקנה או נמבר תלק משומש, ירשום בעל העסק שקנה או שחבר חלק משומש

באמור את פרטי החלק, פרטי הסימון, תאריך העסקה, זהות הקונה או המובר, לפי הענין,

ופרטים נוספים בענין זה, הבל בפי שייקבע בתקנות.

(ג) נגנב חלק משומש מאדם שעיסוקו בהרבב חלקים משומשים או בפירוקם או

במסתר בהם, יודיע ננל בך למי שיקבע המנהל בדרך שתיקבע בתקנות.

(ד) קביעת המנהל לפי סעיף זה תפורסם בדרך שתיקבע בתקנות.

סודיות והעברת מידע - 7. מסמן ישמור בסרר את המידע שהגיע אליו עקב עיסוקו, ולא

יגלה ולא יעביר לאחר בל מידע מפרטי הרישום או כל מידע אחר שהגיע אליו עקב עיסוקו,

אלא לפי חוק זה או בבל שהדבר נחוץ לצורך ביצועו, או על פי צו בית המשפט או על פי

בקשת רשות מוסמבת לחקור על פי בל דין.''

מי יכול להיות מסמן?

בחוק יש הגדרה למממן, מי שייזבה במסגרת המכרז.

לדעתי צריך לקבוע תנאי סף, אדם שלא הורשע בעבירה שיש עימה קלון וכוי.

מקובל. בחקיקה ראשית או בחקיקת משנה?

בחקיקה ראשית.

עברנו על 7 סעיפים בהצעת החוק הממשלתית בחיבור עם הצעת החוק של חבר

הכנסת אלול. בישיבה הבאה אני מקווה לסייס את האיחרד.

יש לי בקשה, אנא, המשיכו לקרוא את הצעת החוק, במידה ויש הערות, אנא שלחו

אותם. לי ולחברי ולממשלה יש תאריך יעד לסיים עם הענין. אני רוצה לציין, שתחולה

בעוד שנה היא לא רלבנטית. תכינו הצעה פרקטית בענין.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:55.