הכנסת הארבע-עשרה



נוסח לא מתוקן



פרוטוקול מס' 260

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי. ט' באייר התשנ"ח (5 במאי 1998). שעה 11:40

חברי הוועדה: אברהם יחזקאל - היו"ר

נסים דהן

צבי ויינברג

אפי אושעיה (מ"מ)

נעמי וחן (מ"מ)

איתן כבל (מ"מ)

עו"ד- חנה מרגליות - לשכה משפטית, משרד התעשיה והמסחר

עו"ד גלית קרת - לשכה משפטית, משרד האוצר

עו"ד אלן זיסבלט - לשכה משפטית, משרד המשפטים

אריאלה רוזנטל - מתמחה, משרד המשפטים

עמי איטח - ערוץ הקניות

עו"ד אהרן פולק - ערוץ הקניות

אברהם בירנבאום - ארגוני הסוחרים בישראל

עו"ד בן-ציון אדורם - מנהל המחלקה המשפטית, המכרז של המדינה

רו"ח מאיר זכריה - סמנכ"ל המוסף, המכרז של המדינה

עו"ד יהודה מישר - המכרז הכפול

רוני ארן - המכרז הכפול

עו"ד נועה דר - יועצת משפטית, המועצה לצרכנות

מיכל כהן - יועצת השדולה, המועצה לצרכנות

יאיר קורח - ענף הביטוח, התאחדות הסוחרים

עו"ד ענת ורונסקי - יועצת משפטית, ישראכרט

אילנה מנע - מתמחה בלשכה המשפטית, ישראכרט

אתי בנדלר

לאה ורון

רשמה: אירית שלהבת

1. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 5) (מתן אפשרות לצרכן לבטל חוזה), התשנ"ז-1996

(של חה"כ ל חזן).

2. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מסי 6)(שיווק ישיר),התשנ"ז-1997, (של חה"כ א' יחזקאל).



הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 5) (מתן אפשרות לצרכן לבטל חוזה), התשנ"ז-1996

הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 6) (שיווק ישיר). התשנ"ז-1997

אני מבקש לפתוח את ישיבת ועדת הכלכלה לדיון בשתי הצעות חוק בהכנה לקראת קריאה שניה

ושלישית. הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מסי 5) (מתן אפשרות לצרכן לבטל חוזה), של חברת הכנסת נעמי

חזן; והצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מסי 6) (שיווק ישיר), של חבר הכנסת אברהם יחזקאל. אנחנו מבקשים

להחליט על איחוד שתי הצעות החוק להצעת חוק אחת שתוגש לקריאה שנית ושלישית מכיוון שיש דימיון בין

שני הדברים ואנחנו נכין אותם כמיקשה אחת. אני מצביע על ההצעה.

הצבעה על ההצעה לאחד את שתי הצעות החוק

בעד-1

אין מתנגדים

ההצעה נתקבלה.

אנחנו נקרא את שתי הצעות החוק ונשמע הערות ובקשות לתיקונים. כל ההערות תתקבלנה בברכה.

הכוונה היא לנסות לגמור היום להכין אותן ולאחר איחודן להביא את זה לקריאה שניה ושלישית במחירות

האפשרית.

לפי סדר היש אנחנו נקרא את הצעת החוק של חברת הכנסת נעמי חזן. אני רוצה שתבינו ששתי

ההצעות הן דומות, לא זהות אבל דומות. מדובר על מכר מרחוק ועל שיווק ישיר. זח בסך הכל מונח שיווקי

אבל כדי להסיר כל 0פק אז אני רוצה להבהיר ששיווק ישיר הוא גם משהו כמו מכר מרחוק. כל אחד מקבל

"קניה טובה", "קניה רעה", "מיכרז", "חצי מיכרז", וכדומח. אין בחרה, זו סקציח

שחייבים להתייחס אליה גם בחקיקה. נתחיל בקריאת הצעת החוק. מי שתהיינה לו חערות מוזמן להצביע

להעיר את הערותיו.

אני רוצה להזכיר, יושב-ראש הוועדה קרא את שמה של הצעת החוק של חברת הכנסת נעמי חזן כפי

שהיא פורסמה בזמנו ברשומות ב"כחול". אנחנו התחלנו לעבת- על הצעת החוק הזאת וקראנו לה "הצעת

חוק הגנת הצרכן (תיקון - עיסקאות ביחידות נופש ובמכר מרחוק)". בשלב מסויים החליטה חוועדה לפצל את

הצעת החוק של חברת הכנסת נעמי חזן, להעלות לקריאה שניה ושלישית רק את ההוראות המתייחסות

לנושא של עיסקאות ביחידות נופש ולהשאיר את ההוראות שדנות במכר מרחוק להמשך דיון לאחר מכן,

ומליאת הכנסת אישרה את זה.

לכן מה שמונח היום בפני כל הנוכחים זה מסמך בנייר לבן מודפס שמחוקות בו חוראות סעיף 1, שזח

תיקו! של סעיף 14 לחוק שכבר התקבל, מחקו בו את סעיף 14א "עיסקאות ביחידות נופש", וצריכים לעבור

בעצם לדף השני ל"עסקת מכר מרחוק" והתחלת ההוראות שגובשו ועדיין לא לובנו בוועדה בקשר למכר

מרחוק. אני מציעה, אם אתה מעוניין, שאני אקרא את סעיף 14ב המוצע כדי שאפשר יחיח לפתוח את חדיון,

סעיף 14ב - עסקת מכר מרחוק

"(א) בשיווק מרחוק חייב העוסק לגלות לצרכן לפחות פרטים אלה:

(1) השם והכתובת של העוסק בארץ ובחוץ לארץ;

(2) התכונות העיקריות של הנכס או השירות;

(3) מחיר הנכס ותנאי התשלום האפשריים;

(4) מועד ודרך הספקת הנכס או השירות;



(5) התקופה בה ההצעה תהיה בתוקף;

(6) פרטים בדבר זכות הצרכן לבטל את החוזה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג),

(ב) במכר מרחוק יספק העוסק לצרכן בכתב, בעברית או בשפה בה נעשתה הפניה לשיווק, לא יאוחר

ממועד הספקת הנכס או השירות, מסמך המכיל את הפרטים הבאים:

(1} הפרטים האמורים בסעיף קטן (א)(1) 1-(2);

(2) המחיר ותנאי התשלום החלים על העסקה;

(3) האופן בו יכול הצרכן לממש את זכותו לבטל את העסקה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג);

(4) תנאים נוספים החלים על העסקה, אם קיימים.

(ג) במכר מרחוק רשאי הצרכן לבטל בכתב את העסקה -

(1) במכר - מיום עשיית העסקה ועד ארבעה עשר ימים מיום מסירת הנכס;

(2) בשירות - אם טרם הוחל בנתינתו - תוך ארבעה עשר ימים מיום עשיית העסקה."

יהיו הרבה הערות אבל מכיוון שכבר הגעתי לסעיף קטן (ד), שבו כלולות ההגדרות, כדי שנדע למה אנחנו

מתייחסים אני חושבת שכדאי שאני אשלים את קריאת הסעיף.

"(ד) בסעיף זה,

"מחיר הנכס" - המחיר הכולל את מחיר הנכס או השירות, לרבות עלות דמי ההובלה וכ\ כל תוספת

או הוצאה שיחולו על הצרכן;

"מכר מרחוק" - התקשרות בעסקה של מכר נכס או שירותים, כאשר ההתקשרות נעשית בעקבות

השיווק מרחוק, ללא נוכחות משותפת של הצדדים לעסקה;

"שיווק מרחוק" - פניה של עוסק לצרכן באמצעות דואר, טלפון, רדיו, טלויזיה, דואר אלקטרוני, פרסום

קטלוגים או מודעות הכוללים טופס הזמנה, א1 באמצעי חמה אחר, במטרה להתקשר בעסקה שלא

בנוכחות הצדדים אלא באחד האמצעים האמורים."

אני השלמתי בזה את קריאת ההצעה שיש כרגע. אני חושבת שכדאי להתייחס כבר גם להצעת החוק

של יושב-ראש הוועדה. בסעיף 1 מוצע להגיד "שיווק ישיר" - "התקשרות בין עוסק לצרכן לרכישת טובין,

כשהעסקה מבוצעת לא בבית העסק של העוסק או המפרסם, והטובין נשלחים ישירות לצרכן".

אני רוצה להזכיר לאדוני שכאשר הוועדה דנה בנושא הזה לאחר הדיון המוקדם לצורך הכנה לקריאה

ראשונה היינו בלחץ זמן מאוד רציני. עמדנו על מספר פגמים בהגדרה הזאת ואמרנו שאנחנו נשפר את זה

ואולי נתאים את זה לאלמנטים שגובשו כבר בהצעת החוק של חברת הכנסת נעמי חזן.

סעיף 2 אותו דבר. למעשה נדמה לי שכל האלמנטים המופיעים בסעיף 14א (א) בפיסקאות המשנה

שלו, לגבי טופס הגילוי, כולם כלולים בהצעה המורחבת שעיבדנו כבר בוועדה. יתכן שלא, אנחנו נבדוק.

למשל את הנושא של תעודת האחריות נדמה לי שצריך להוסיף.

אני מסתכל על הצעת החוק של חברת הכנסת חזן, בעמוד 3 בסעיף 14ב(ג)(1) נכתב "ארבעה עשר

ימים מיום מסירת הנכס". אני מבקש לדעת איך הגעתם למספר 14. אולי צריך להיות 10 או 20? זה דבר

אחד שרציתי לדעת.



דבר שני, איך יוכל הקונה להוכיח את יום מסירת הנכס? יש בעיה של שיווקים, בדואר זה יגול לקחת גם

חודש. איזה הוכחה תהיה לו ביד כך שהוא יוכל להגיד שהוא לא קיבל את זה - אתם שלחתם את המוצר

לפני חודש ימים אבל לא קיבלתי את זה בזמן - על אף שבינתיים יעברו 14 ימים?

יש אישור מסירה, אני מדבר מניסיון.

ברשותך, אני אענה על זה, כי אלה דווקא שאלות קלות נדמה לי.

לגבי הקביעה של 14 ימים: היה דיון בנושא הזה. כפי שאני הזכרתי בתחילת הדיון כאשר פרסתי את

הרקע לחלק הזה שנותר מהדיון, סעיף 14 לחוק הגנת הצרכן, שדן בעיסקה ברוכלות, תוקן בחלק שהתקבל

ב-24.3 והימים תוקנו והועלו לתקופת ביטול של 14 ימים. בעיסקה ביחידות נופש התקבלה גם כן תקופה של

14 ימים. למעשה זה קו אחיד שהיו לגביו הרבה דיונים בוועדה, מה הוא פרק הזמן הנכון לביטול, וסוכם אז

על 14 ימים. אני חושבת שזה יהיה ראוי ונכון גם בעיסקאות מהסוג הזה לשמור על אחידות התקופה לביטול

העיסקאות ולהשאיר את ה-14 ימים. נעשו אז השוואות ובעיקר הלכנו, אם אני זוכרת נכון, בהתאם להוראות

הדירקטיבה האירופאית.

בדרך כלל הדברים האלה נשלחים או על-ידי שליח, שאז מחתימים את

הצרכן על קבלת המוצר, או בדואר רשום. תמיד הצרכן מאשר את קבלת המוצר, יש מסמך שמאשר את

תאריך קבלת המכר.

אני מייצג את ערוץ הקניות. סעיף 14ב(א) בהצעת החוק של חברת הכנסת נעמי חזן מעורר קושי לגבי

שיחק מרחוק באמצעות הטלפון למשל, וגם בטלויזיה וברדיו. הפרטים האלה מתאימים אם עושים שיווק

מרחוק בכתב אבל אם עושים שיווק מרחוק בעל-פה אז יש פה קושי אמיתי, בבחינת גזירה שאין הציבור יכול

לעמוד בה. אני לא יכול לתאר לעצמי שמישהו שמשווק בטלפון או ברחו יתחיל לומר בכל שיווק את השם, את

הכתובת ואת כל יתר הפרטים הנדרשים פה. זה קושי גחל מאוד.

אם מותר לי להביע דיעה, אני חושב שלא טוב שהחוק עוסק בפרטים כל-כך מרובים. היה יותר טוב אילו

החוק היה עוסק בעיקרון ומשאיר למתקין התקנות, אולי למשרד המסחר והתעשיה, שיזום תקנות מיוחדות,

אולי תקנות שונות בכתב או בעל-פה, כי אני חושב שפשוט אנשים יעברו על החוק. אנחנו מחוקקים כאן חוק

שאנשים יעברו עליו ולא יוכלו לעמוד בו.

מה הבעיה?

הבעיה היא, אם אני מצלצל אליך ואני רוצה לומר לך שאני משווק לך את הבקבוק הזה, לפי סעיף 14ב

אני צריך בטלפון למסור לך כל-כך הרבה פרטים, שאני לא אמסור אותם.

אני חושב שזה צריך להגיע עם החומר, עם דף כתוב, כך אני מבין את זה.

אם תיראה את ההגדרה מה זה "שיווק מרחוק" - "פניה של עוסק לצרכן באמצעות דואר" - אז בחאר אין

לו בעיה, הוא ישלח לצרכן את החוברת; "טלפון" - הוא מדבר אליך בטלפון ומנסה למכור לך משהו; "רדיו,

טלויזיה, דואר אלקטרוני" - אז בטלפון, ברדיו ובטלוויזיה יש קושי אמיתי, זה קושי טכני, למסור את כל



הפרטים הללו.

השאלה היא מתי. לא כתוב כאן שצריך לגלות באותה עת, לא כתוב באיזה מועד. הוא יכול לגלות בזמן

המכירה.

כשהוא שולח לו את הנכס הוא יכול להוסיף לו דף שמפרט את כל הדברים הללו.

יש פה בעיה.

לא לזה התכוונתי אבל מכיוון שבסופו של דבר מוקנית הזכות לאותו צרכן לבטל את העיסקה כעבור 14

ימים על-פ' לשון החוק אז גם אחרי שיחת הטלפון כשהוא יקבל את המוצר הוא 'קבל עם הפירוטים האלה

ואז תהיה לו זכות לבטל את העיסקה. זה נכון שבדיאלוג שמתנהל בטלפון תהיה בעיה בעניין הזה אבל

העניין הוא לא רק הדיאלוג הראשוני אלא המסמך שיימסר בעקבות אותו דיאלוג.

נתינת הפרטים האלה במסמך היא יותר חשובה מאשר נתינתם בשיחת טלפון.

אני חושב שכאן החוק צריך לומר שבמידה הפרטים האלה לא יכולים להימסר בזמן השיווק, הפרטים

האלה צריכים להימסר יחד עם אספקת הנכס.

מי יחליט אם הפרטים יכולים או לא יכולים להימסר? למשל האם את תנאי התשלום האפשריים אפשר

או אי אפשר לפרט בטלפון? אני אגיד - לכאורה אפשר, זה רק שיחה יותר ארוכה, זה הקרנת תשדיר יותר

אתך בטלוויזיה או ברדיו, ואתם תגידו - אי אפשר כי זה זמן מסך וזה עולה הרבה מאור כסף.

יש דברים שהם חובה. תנאי תשלום זה א"ב של עיסקה.

זאת השאלה שחברי הכנסת צריכים להחליט בה.

אני שואל את המשפטנים, אם מישהו קיים איתי שיחת טלפון וניסה למכור לי מוצר ותוך כדי אותו דיאלוג

הוא לא ממש ניהל את הדיאלוג לפי הסעיפים המפורטים כאן, האם זה עילה כלשהי לביטול העיסקה?

כן, הוא יכול להגיד שהשיווק הזה הוא לא לפי החוק ואז לא רק שהוא יכול להחזיר את המוצר בטרם

חלפו 14 ימים אלא הוא יכול לבטל את העיסקה גם מאוחר יותר.

נניח שאתה מתקשר אלי ואתה רוצה למכור לי בשיווק ישיר למשל כיסוי למצעים, לא משנה מה. שם

וכתובת נניח זה פחות מטריד אותי בשלב הזה אבל צריך למסור לי מה הן התכונות של הנכס, מה הוא מחיר

הנכס - הרי אתה אומר בכל מקרה, אני הרי לא קונה חתול בשק - מועד ודרך אספקת המוצר. לי יש ניסיון,

כבר רכשתי מוצר בשיווק ישיר בטלפון, עשיתי את זה לפחות פעמיים. את כל הפיסקאות עד פיסקה (5)

אתה צריך למסור לי כאשר אתה מנסה למכור לי. אם הפרטים האלה לא ימסרו לי, אני לא אקנה.

אומר חבר הכנסת כבל למעשה, ואני מציע לך מר פולק את הדיון הזה לסיים בזה, שגם באותה שיחת

טלפון ראוי שהדברים האלה ייאמרו. מכיוון שראוי שהם ייאמרו, ראוי שגם יכתבו בחוק. לכן לא הייתי מתווכח

על זה בצורה מאוד נחרצת. אני מציע בזה לסיים את הדיון בעניין הזה.

אני מארגוני הסוחרים בישראל. הבעיה שאיננה נלקחת בהצעת החוק הזאת בחשבון היא בעיה של

החזרת הנכס, החזרת המוצר. מדובר באנשים זקנים לפעמים, באנשים חולים, ומדובר לפעמים במוצרים

כבדים, כמו טלוויזיה או מערכת צלחות כבדות. איך הם מחזירים את זה? צריך לדעתי להיות הסדר שאותו

עוסק, לפי ההגדרה של חבר הכנסת יחזקאל, ישלח שליח על-פי בקשתו הטלפונית של הצרכן ויחזיר לו

בבית! את המוצר.

סליחה, אם מותר לי להיכנס לדבריך, זה סעיף 14ג שעדיין לא הגענו אליו.

בגלל זה ניסיתי לקטוע את היועצת המשפטית בעת שקראה את הסעיף ורציתי להתייחס לכל סעיף בפני

עצמו. הסעיף שאתה מדבר עליו הוא סעיף שיידון מאוחר יותר. אנא רשום לך את הדברים.

אני רציתי לשאול, אולי אני מקדים את המאוחר, אני מתנצל, כי לא הייתי שותף לכל הדיונים בעניין הזה.

כשאתה קונה בכל אחת מהשיטות האלה המוצר מגיע למשל בתוך שקית ניילון, לא חשוב איך הוא אחז. גם

היום אומרים לי שאם אני לא רוצה את המוצר תוך 14 ימים אני רשאי להחזיר את הנכס, אין בעיה. אבל,

זאת הבעיה הגדולה, לא תמיד מה שאתה רואה בטלוויזיה או משמיעים לך ברדיו לגבי הנכס זה בחוק אותו

מוצר שאתה רואה אותו כשאתה פותח את השקית. אבל ברגע שפתחת את השקית אתה כבר לא יכול

להחזיר את זה.

לא ככה נאמר בחוק.

זה שוב קשור לסעיף 14ג. עוד לא הגענו לזה.

אמרתי שיכול להיות שאני מקדים את המאוחר, אז תעצרו אותי.

נחזור להתחלת החוק. אני מבקש התייחסות לסעיף 14ב(א). האם יש לזה הערות?

מתוך מה שאמר מר פולק עולה שבעצם לא כל-כך ברור מתי צריך למסור את הפרטים האלה. לכן צריך

אולי להוסיף שאת הפרטים האלה צריך לתת בעת שעושים את הדברים האלה, בעת ההצעה. כלומר שלא

רק ישלחו לו אחר-כך את הפרטים אלא כבר בעת ההצעה צריך למסור את הדברים האלה. אני רק רוצה

לחזק את דבריו של היושב-ראש, בדיוק בגלל הפרטים האלה אחר-כך יש פגיעה בצרכנים. לכן חייבים

להישאר פה הסעיפים האלה.

הבנו. גברת מיכל כהן מציעה להוסיף תיקון לסעיף האומר שבעת מסירת המוצר ימסרו כל הפרטים.

לא, בעת ההצעה, בזמן שמדברים איתך בטלפון.

בואי נעשה את זה סימולטיב', אני מתקשר אליך בטלפון ומנסה למכור לך משהו.

ואז אתה צריך להגיד לי את כל הדברים האלה.

להגיד אני אגיד, את זה כבר סגרנו. השאלה אם זה צריך להיות בכתב.

זה לא צריך להיות דווקא בכתב.

אם הוא לא יתן לי את כל הפרטים האלה - אני לא אקנה.

אבל מה שאתה אומר הוא לא נכון, כי אתה אולי לא תיקנה אבל יש אחרים שכן יקנו.

אותי מטריד יותר, אני בכל מקרה טוען שעם קבלת הסחורה צריך להתקבל דף בו רשומים כל הפרטים

האלה, זה בכל מקרה, וזה משולב. אולי פתאום יתברר לך שהנתונים שנמסרו לא היו נכונים.

השאלה העיקרית של מר פולק היתה האם בקשר הטלפוני הראשוני צריך למסור את כל הפרטים

האלה.

בלי ספק שזה צריך להיעשות.

אבי מבקש שהיועצת המשפטית תסביר בחוק מה כתוב. הכוונה של כולבו היא כזו: שבעת שיחת הטלפון

הדברים האלה יאמרו, על זה אין חילוקי דיעות. שבית, לגבי מסירת משהו כתוב: האם זה צריך להיות לאחר

שיחת הטלפון או עם מסירת המוצר? זו השאלה השביה שעומדת פה לדיון ולהחלטה.

אבי רוצה להבהיר מה כתוב, כדי שיהיה ברור מה מוצע כאן כי בדמה לי שהדברים אינם ברורים. אני

רוצה להפנות אתכם לסעיף קטן (ד). יש הגדרה של "מכר מרחוק" ויש הגדרה של "שיחק מרחוק". "שיחק

מרחוק" מתחיל במילים "הפניה של העוסק". זה שלב הפניה, ולא משנה כרגע באיזה אמצעי, זה יכול להיות

ברדיו, יכול להיות בטלפון או בקטלוג, יכול להיות בטלוויזיה או באינטרנט, כל אחד מהאמצעים שמנויים כאן.

"מכר מרחוק" זה "התקשרות בעסקה של מכר... בעקבות השיווק מרחוק", בעקבות הפניה.

בואו נראה איך הדברים באים לידי ביטוי בסעיפים הקטנים (א) ו-(ב). "בשיווק מרחוק חייב העו0ק לגלות

את הפרטים האלה", זאת אומרת, בעת הפניה העוסק צריך לגלות את הפרטים המנויים בסעיף קטן (א). בא

סעיף קטן (ב) ואומר "במכר מרחוק", זאת אומרת, אם בעשית התקשרות בעקבות השיווק מרחוק, בעקבות

הפניה, הוא צריך לספק לצרכן בכתב - שימו לב, בסעיף קטן (א) לא כתוב "בכתב" - הוא צריך לספק בכתב

את כל הפרטים שמנויים בסעיף קטן (ב), ביניהם חלק מהפרטים שהיה צריך להודיע עליהם בעת

ההתקשרות. זה מה שמוצע.

זאת אומרת, בעת הפניה הוא צריך לגלות את הפרטים שמופיעים בסעיף קטן (א), ולאו דווקא בכתב.

אם הוא פונה בטלפון הוא יספר על כך בטלפון, אם בטלוויזיה - בטלוויזיה, באותו אמצעי שבו הוא פונה. אם

בעקבות אותה פניה נעשית התקשרות, זאת אומרת שהצרכן אומר שהוא מעוניין במוצר ונותן את מספר

כרטיס האשראי שלו כדי שהוא יחייב אותו וישלח לו את המוצר, אז עם שליחת המוצר הוא חייב לספק לו גם

מסמך בכתב עם הפרטים שבסעיף קטן (ב).

כלומר סעיפים קטנים (א) ו-(ב) בסעיף 14ב עונים על כל המכלול.

זה מה שמוצע, וזה עונה על כל המכלול. עכשיו יש מקום להתדיין אם הדברים ראויים או לא.

אני מייצג את "המכרז הכפול", שזה אמצעי שיווק.

יש "המכרז הכפול" ו"המכרז של המדינה" וכדומה.

הדיון מתנהל לפי סעיפים אבל קשה להפריד את הדברים. אבי אנסה ללכת בשיטה שלכם. מדובר פה

בסעיף 14ב על מחיר הנכס ועל תנאי התשלום האפשריים. ב"מכרז הכפול" וב"מכרז של המדינה" אין מחיר,

את המחיר קובע הצרכן. זו הערה פרטנית לסעיף הזה.

זו הערה מצויינת. אז מה הפיתרון?

ההערה הפרטנית שלי היא שהמיכרזים צריכים לצאת מכלל החקיקה הזאת.

עם טענה כזאת לא תצליח אצלנו. יש שתי אפשרויות, או שאנחנו נעשה את הדברים, נשים אותם נכון

על השולחן, כי החוק צריך לעבור; או שכל מיני אלמנטים יפגעו בכל השיווק מרחוק, כולל בהתפתחות מוסד

מצויין כמו "המכרז הכפול".

אז למה המחוקק האירופאי הפריד?

סליחה, אל תתחכם איתי, יש לי בקשה אליך. עשו את זה באירופה. אני לא בעד להפריד.

אנחנו רוצים להשמיע טענה ומן הראוי שהיא תישמע.

יש לי בקשה אליך, אל תחלק לנו ציונים, אני אודה לך. מה זה "מן הראוי"? כל העניין הזה של התפתחות

השיווק מרחוק, כולל המיכתים למיניהם, ראוי שיידון כאן. אני חצה יחד עם חברי הוועדה להחיל את כל סוגי

הממכר מרח1ק, כולל "המכרז הכפול". לכן אני מציע שאת הטענה הזאת תשימו בצד. ביקשתי רק לקבל

ממך, אם אפשר, הצעה לפיתתן לעניין של סוגיית המחיר, אם יש לך.

לדעתי אין בזה בעיה בכלל, משום ש"המכרז הכפול" אומר איך המחיר נקבע. זה שיטה.

אצלנו אין דבר כזה "מחיר הנכס", יש לנו מחיר מינימלי לנכס. את המחיר עצמו מציע הצרכן. בכל אופן .

אני רוצה להבהיר מה ההבדל בין שיווק ישיר לבין שיווק במיכרז. במיכרז, כאשר אני מפרסם את המיכרז

ומישהו מבטל את העיסקה לאחר מכן אני נשאר עם נכס ואין לי קונה עבורו, אני צריך לפרסם מיכרז חדש.

זה בניגוד לשיווק ישיר. כאשר אדם קונה מוצר בשיווק ישיר אם המוצר הזה חתר אז מוכר המוצר יכול למכור

אותו שוב, לא בדרך של מיכרז. אני צריך לפרסם בכל מכירה מיכרז. אם אדם זכה במיכרז וביטל את

העיסקה - הוא משאיר אותי ללא לקוח.

האם אתם לא כותבים בתנאי המיכרז שזה יעבור למציע הבא?

לאחר שמישהו זכה כל ההצעות שהיו תקפות, בטלות.

תודה על ההסבר.

אנחנו צריכים לזכור שאולי לשמת המיכרזים למיניהם אנחנו לא מחדשים דברים פה בארץ. פה מדובר

על שיטה די מקובלת, על שיטה של מכירה מרחוק המקובלת בכל העולם. באירופה באמת יש דירקטיבה.

הרעיון הוא שבכל הדרכים האלה יש בעיה מיוחדת שהאיש לא רואה בעיניים שלו את המוצר, הוא לא יכול

לדבר עם המוכר. בעצם אנחנו צריכים לתת לו תנאים מיוחדים. לכן המיבנה בדירקטיבה האירופאית, שחלה

על כל 18 המדינות באירופה, הוא באמת של שני שלבים של אינפורמציה, כפי שאנחנו קובעים. דהיינו, שהוא

צריך למסור לו, או בעל-פה או בכתב, תלוי באמצעי הרלוונטי, את האינפורמציה המינימלית ואחר-כך עם

קבלת המצרך הלקוח צריך לקבל בכתב את האינפורמציה הנוספת.

קצת הפתיע אותי לשמוע שאתם לא חושבים שאתם יכולים לחיות עם זכות הביטול. אני

הבנתי שבכל המיכרזים כתוב בתקנון שלכם שאתם נותנים זכות ביטול. האם אתם מתכוונים עכשיו לחזור

. בכם וגם לא לפעול בהתאם לחוק?

יש אצלנו ביטול בתנאים מסויימים. אגב, גם הדירקטיבה האיחפאית מוציאה במפורש את המיכרזים

מכלל השיווק הישיר. בסעיף 3 בדירקטיבה האירופאית, היוצאים מן הכלל, נאמר שזה לא יחול על מכרזים:

."This directive should not apply to contracts concluded at an auction"

אדוני, אתה יודע מה זה auctionבאנגליה למשל?

auction זה מכירה פומבית. עם כל הכבוד, במכירה פומבית הקונה והמוכר נוכחים באותו מקום, לכן

ממילא הדירקטיבה לא הלה עליהם ולא היו צריכים להוציא את זה במפורש. זה איננו שיווק ישיר.

זה פירוש מרחיב למה שאתה אומר, אפילו אם זה נאמר באנגלית.

אני אולי אסכם את הדברים שלי, לפחות מבחינת משרד המשפטים - וזו כמובן לא הצעה שלם - שאנחנו

נתנגד בכל תוקף לזה שהחוק הזה והזכויות של הצרכן לא יחולו על מיכרזים.

תן לי לסכם גם מנקודת המבט של המציע - דעתי כדעת משת- המשפטים.

זו גם דעת משרד התעשיה (המסחר.

אני מ"המכרז של המדינה". אולי אני אפתיע אתכם, גם אנחנו מצטרפים לגישה שהחוק הזה הוא

מבורך, את החוק הזה צריך לקדם כיוון שהתפתחה מדיניות של קניה באמצעות הטלפון בעיקר, אם זה

באפיק שידור של רדיו או טלוויזיה, עיתונות או חוברת, וצריך להתאים את החוק למציאות הקיימת בארץ.

אני רוצה להקדים רקע למשהו שאני עומד לענות בו לשאלה שלכם. חובות המיכרזים באים מתחום דיני

המיכרזים, מנוהלים ופועלים על-פי דיני המיכרזים, חל עליהם כל תקנון שמפורסם גם בחוברת המיכרזים,

הקביעה, ההליך, תהליך ההזמנה, המועד, המחיר, הכל על-פי דיני המיכרזים. הם משתמשים בצורה של



השיווק הישיר באמצעות טלפון ולכן מקובל עלינו שהם יקבלו התייחסות במסגרת של שיווק ישיר.

אבל, וכאן אני גם רוצה לענות על שאלתך, איך אני עונה על שאלת המחיר? היינו חצים ומבקשים שכיוון

שהם באים מדיני המיכרזים ופועלים על-פי שיטת המיכרזים - התקנון, קביעת הזוכה, הכמות המוקצבת, כפי

שגם את אמרת, הזמן המוקצב, המחיר שאותו קובע הלקוח, וכל כללי ההתנהגות והטיפול בלקוח - שדבר

אחד יקרה, שתהיה התייחסות למכירה מרחוק באמצעות מיכרזים. ואז תיראו שאנחנו נבוא ונתייחס להצעת

החוק בצורה הרבה יותר נוחה.

האם ניתן להתייחס בצורה נפרדת לסוגיית מכירה מרחוק באמצעות מיכרזים?

השאלה היא באמת האם יש צורך בכך. אני קודם כל רוצה להסכים עם מר פולק, שבעניין של המחיר

בעצם אין בעיה.

את זה כבר הבנו. השאלה שנשאלה היא אחרת. נשאלה פה שאלה האם מכיוון שזו שיטת מכירה

מרחוק מיוחדת, האם ניתן ו/או ראוי להתייחס לכך בנפרד?

בהחלט ניתן להתייחס לזה בנפרד, השאלה היא אם, כפי שאתה אומר, ראוי לעשות כך לדעתי לא.

לדעתי מבחינת הצורך לקבל אינפורמציה לפני כריתת החתה, עם קבלת המצרך, וזכות הביטול, לדעתי אין

כל הצדקה להפרדת המיכרזים. לי לא נראה שיש צורך לתת לזה טיפול נפרד.

אני סבורה שאין מקום לטיפול נפרד. אני חושבת שיש איזשהי סתירה בין ההצהרה הראשונית, ש"אנחנו

מברכים וחושבים שזה צריך לחול", לבין הטענה "אבל תנו לנו התייחסות נפרדת". מה שאני מציעה זה שאם

יש איזשה' הוראה או פיסקה שאתה חושב שאיננה מתאימה לשיטת השיווק באמצעות מיכרוים ושיש צורך

לשנ!ת אותה או להתאים אותה, תפנה את תשומת ליבנו לאותה פיסקה ואז נבדוק.

כרגע אנחנו התקדמנו שלב, זאת אומרת "בגדול" הכל יהיה כאן. אם יש משהו שהוא ספציפי במיוחד

למכירה במיכרזים, של אלמנטים מיוחדים, תוך כדי הקריאה תצטרך להגיד מה הוא ואז נתייחס.

אנחנו נתייחס גם ספציפית בגוף החוק. אני רוצה להבהיר רק דבר אחד. לא התכוונו שיהיה חוק נפת- או

התייחסות נפרדת במקום אחר או בנישה אחרת לדיני המיכרזים, לא זו הכוונה. הכוונה היא בפירוש שתהיה

התייחסות ספציפית בגוף הסעיף. אם קיבלתם את זה אז בבקשה.

עכשיו אני רוצה לשאול שאלה שמתייחסת לסעיף 14ב(א) בהצעת החוק של חברת הכנסת נעמי -חזן וכן

מתייחסת להגדרת "שיווק ישיר" בהצעת החוק של חבר הכנסת אברהם יחזקאל, שהם למעשה ההמשך

של 14א ו-14ב. אני שואל שתי שאלות. שאלה אחת, מה היא "עיסקת מכר מרחוק"? האם ברגע שבן אדם

עבר משלב של שיחת טלפון לחתימה והזמנה בכתב כבר הסתיים המכר מרחוק? זו שאלה ראשונה.

משנעשתה ההתקשרות, יש הגדרה ברורה. אם היא לא נראית לך אז תעיר לגבי ההגדרה אבל

ההגדרה היא ברורה.

אבי אתן דוגמא לגבי ההגדרה. אם בן אדם מתקשר להציע מחוברת המיכרזים או מכל חוברת אחרת

הצעה עבור רכב הוא לא מ0יים את ההתקשרות אלא הוא נשלח, כבר בהזמנה להציע הצעות, לפנות לאחר

מכן לסוכנות הרכב ולבצע יתמנה עבור אותו רכב. כבר אז למעשה הוא עובר משלב של קניה מרחוק לשלב

של קניה במקום העסק. השאלה היא האם עצם זה שהתקשרתי זה מספיק כדי שזה יחול כמכר מרחוק?

אם תענו לי כ\ אני כבר אקדים ואומר שבכל מקום חוק נועד לשמור על אינטרסים.

אדוני, תקרא את החוק, זה לא חל על זה.

אני קראתי את החוק אבל אם מגדירים "מכר מרחוק" אז לקוח יבוא ויגיד שהוא התקשר לעיסקה,

שההתקשרות הראשונית היא בטלפון אבל לאחר מכן הוא הלך, קיבל, חתם, הזמין.

סליחה, אדוני, תקרא את החוק, אתה לא קורא אותו נכון.

תקרא את המשפט האחרון של הגדרת "מכר מרחוק".

כתוב ששיווק מרחוק זה כדי לעשות מכר מרחוק, ומכר מרחוק זה ללא נוכחות משותפת של הצדדים

בעיסקה. אם אני קניתי את הפיאט אצלך ובאתי לפיאט, אני לא יכול להחזיר את הפיאט כי היינו שנינו נוכחים.

אני הקדמתי ואמרתי שאני שואל שתי שאלות. עניתם לי על שאלה אחת, שכוונת המחוקק בעניין הזה

היא להבהיר שמכר מרחוק זה כל עוד אין נוכחות של שני הצדדים.

השאלה השניה, כשדיברנו על העניין של להגיד את כל הפרטים בעת ההצעה, האם כאשר יש חוברת

שנמצאת אצל הלקוח צריך לחזור בטלפון על כל הפרטים?

התשובה היא - כן.

אני מהתאחדות הסוחרים. אנחנו רוצים להוסיף לסעיף 14ב(א) נתון נוסף על הנתונים שרשומים שם

בפיסקאות (1)-(6), שיהיה גם שם יצק הנכס או הטובין וכתובת של היצרן, לא המשווק.

אני מוכרחה לומר שיש בזה משהו. למשל לגבי מכשירים אלקטרוניים השאלה היא אם זה made in

Korea אוmade in Japan או...

זה לא נכון, "עוסק" בחוק הגנת הצרכן מוגדר כ"מי שמוכר נכס או נותן שיחת דרך עיסוק, כולל יצק", אז



המילה "עוסק" כוללת גם יצרן.

זה ב0דר, אבל העוסק כרגע הוא זה שפנה אלי.

למשל אם אני מוכר, או באמצעות מיכרז או באמצעי אחר, מכשיר כושר שהוא במקרה מסין, זה לא

רלוונטי.

מר יאיר קורח, זו הערה מצויינת אבל היא מקסימליסטית.

אבל אולי בתוקף הגילוי שנעשה, לא בשלב הפניה אבל לפחות בטופס שנשלח לצרכן עם העיסקה

עצמה, עם הנכס, ראוי להוסיף פרטים על שם היצרן ומקום יצור הנכס. אפשר להוסיף את זה בסעיף קטן

(ב):

סוכם, בעקבות הערתך, שכאשר זה ימסר בכתב יוסף העניין של שם היצרן וארץ יצור הנכס.

על המוצר עצמו חייבים להיות הפרטים האלה.

אתה יודע מה, תנסה על טלוויזיה, לא של איזה חברה נידחת, למשל של ,JVCלנסות למצוא את מקום

יצור הנכס, תנסה.

אז אני אומר לך שיהיה כתוב וזה בדרך כלל סין.

אני חושב שכבר בשלב ההתקשרות הטלפונית הראשונית חשוב לציין את זה.

אדוני רוצה את כל היד, לי אפשרות לתת את זה. אנחנו מסכימים שזה יהיה בשלב שהפרטים

השלחים בכתב. בוא תסתפק בזה. האם יש עוד הערות לסעיף הזה?

בהצעת החוק הזאת יש את הנושא של האחריות, שלא מופיע פה. האם אתם מתכוונים להכניס את

. זה?

כן, הכוונה היא לאחד את הכל, אל תדאגי.

אולי כדאי כבר שתפני את תשומת ליבנו לאיזה פיסקה ונשלב את זה כאן.

בסעיף 14ב:(א)(7) להוסיף קיומה של אחריות ותנאיה, או משהו כזה.

בסעיף 14א בנוסח של חבר הכנסת יחזקאל בסעיף קטן (א) פיסקה (5) אתה מחייב לצרף גם תעודת

אחריות. השאלה היא האם בכל מקרה ולכל מוצר מחייבים משלוח תעודת אחריות. האם לכל מוצר יש אכן

אחריות? אינני יודעת.

יש מוצרים ללא אחריות.

התכוונתי שבכל מקרה, כשאתה מקבל את המוצר יהיה כתוב האם יש אחריות, ואם כן - את כתב

האחריות. אם לא - אז אין אחריות.

כשמדברים עם הלקוח שייגידו לו: תשמע, למוצר הזה אין אחריות, שהבן אדם יידע לפני שהוא מתחייב.

העניין של האחריות הוא מאוד קריטי כי הרבה מאוד אנשים מחליטים האם לקנות מוצר בגין סוגיית

האחריות, לכמה זמן מקבלים אחריות על המוצר, בעיקר מוצרים של ,made in Chinaלכן זה עניין חשוב.

אם כך, אתה רוצה להוסיף את זה כבר בשעת הפניה?

תהיה אמירה. ואם יש אמירה שאומרת פוזיטיבית, כלומר שיש אחריות, מסמך אחריות ישלח עם הנכס.

אני חייב לומר שאני לא משוכנע שיש צורך כבר בפניה להתייחס לשאלה האם יש תעודת אחריות או לא.

אבל אם כן, אז באמת לתעודת אחריות. הרי המוכר בכל מקרה הוא אחראי. אם הוא מוסיף תעודת אחריות

למשל של היצרן, זה משהו אחר. אבל העניין הזה של האם יש אחריות או אין אחריות, לדעתי מיותר.

אבל למה אתה פוגע במחוקק שכתב את זה?

אני לא רוצה לפגוע באף אחד.

השאלה היא האם אתה חושש שהתייחסות מפורשת לעניין הזה תמעט כאילו את האחריות המוטלת

ממילא על העוסק? זה החשש שמעלה מר זיסבלט.

אני בהחלט מוכן לשקול להוסיף את זה בכלל האינפורמציה בכתב שאני מקבל עם המוצר, שאני אדע

בדיוק שיש לי תעודת אחריות ולאן אפשר ללכת במקרה של בעיה. אבל בפניה עצמה, בטלפון או בטלוויזיה,

אני לא יודע אם אבחנו צריכים להיכנס לשאלה האם יש תעודת אחריות, ממי וכולי. זה לא חייב לחייב אותנו

אבל בדירקטיבה האירופאית בשלב הראשון אין חובה להתייחס לאחריות או לתעודת האחריות תה מופיע

שם רק בשלב מסירת המכר.

אני בכל אופן מבקש שבפניה ידובר שם גם על סוגיית האחריות,

כשאני קורא את זה בעיניים של עורך-דין שהולך לבתי-משפט, אני חושש קצת לאי-בהירות בנושא

שירותים שטרם הוחל בנתינתם. יש סוג מסויים של שירותים שאנשים קונים, למשל ... אני מתייחס להצעת

החוק של חברת הכנסת חזן, בסעיף קטן (ג).

עוד לא הגענו לזה.

אם עוד לא הגענו אז אני מבקש סליחה, אני מתנצל.

אני רוצה בחצי דקה לצייר סצנריו. מתקשר לקוח ואני מתחיל להגיד לו שהכתובת שלי היא כך וכך,

התנאים הם כך וכך, המצרך הוא ..., אני קורא לו את כל המיפרט הטכני של המוצר, מנהל איתו שיחה,

מסביר לו מה התנאים.

התכונות העיקרית, אתה לא מקריא לו את כל המיפרט.

אני מתחיל להסביר לו מה הן התכונות העיקריות. חב עם ישראל לא מסוגל להכיר את התכונות שאני

קורא לו, למרות שאני אומר אותן בהתאם למיפרט הטכני. אני מקיים איתו שיחה אחכה ואחרי חצי שעה אני

מקבל ממנו הצעה שהוא רוצה את המוצר ומחיר, גם אם זה לא מיכרז. אני מסיים שיחה אחת ב-10-5 דקות

או בחצי שעה. האם זו גזירה שלקוח יכול לעמוד בה, בהינתן מצב שיש תכונות, יש מיפרט טכני, יש רישום

של אחריות, יש רישום של תנאי תשלום ויש כל מה שנדרש בחוברת? כלומר הלקוח שיתקשר, בין אם זה

באמצעות ערוץ הקניות, שמציגים לו את המוצרים על המסך, ובין אם זה באמצעות חוברת מיכרזים למשל,

שבה יש את כל המיפרט הטכני, את כל התנאים ואת כל הדברים הנלווים, האם עדיין אני צריך להתחיל

לעבור איתו אחד אחד, להסביר לו את הכל?

לא, אם יש לך את כל הפרטים בחוברת אז בודאי שלא, איזו שאלה?

בטלפון זה המכר, זה לא השיווק.

מקודם באחת השאלות שלי שאלתי האם בזמן שיחת הטלפון צריכים לבצע את זה.

מה שיטת השיווק שלך? שיטת השיווק שלך היא באמצעות החוברת, נכון? אתה מפיץ חוברות. כשאני

מתקשרת אני כבר מזמינה.

אני מצטער שאני מעיר לך, עת- פעם, אני רוצה שתחליט תוך כדי השאלות הבאות באיזה שיטות אתה

חצה למכור ללקוח. חוברת זה לא בעייתי. כשיש לך את החוברת אתה לא צריך לפרט בטלפון כי הכל מופיע

כבר בחוברת.

שאלתי קודם שאלה ועניתם לי בכן מוחלט ולכן הפניתי שוב את תשומת הלב לכך.

אבל השאלה שלך התייחסה לשיטת מכירה אחרת, מה לעשות.

הצבעה על סעיף 214ב(א)

בעד-3

אץ מתנגדים

הסעיף נתקבל.

הצבעה על סעיף 214ב(ב)

בעד - 3

אין מנגדים

הסעיף נתקבל.

אני רוצה להבהיר שבסעיפים קטנים (א) 1-(ב) אושרו מספר שינויים. בסעיף קטן (א) תיכנס פיסקה בדבר

פרטים בדבר האחריות על הנכס; ובסעיף קטן (ב) יווסף שם היצרן וארץ הייצור, ונושא של תעודת אחריות.

האם יש למישהו הערות לסעיף קטן (ג)?

אני רוצה פה קושי גדול מאוד, שאני חושב שהוועדה צריכה לתת עליו את דעתה. כשב: "בשירות - אם

טרם הוחל בנתינתו - תוך ארבעה עשר ימים מיש עשיית העסקה". זאת אומרת שאני יכול לבטל מכר

מרח!ק.



בואו ניקר כמה דוגמאות. ניקח דוגמא של מי שמזמין חדר במלון ונותן את מספר כרטיס האשראי שלו

כדי להבטיח את החדר שלו. הוא לא יכול לבטל. כלקוח הוא עוד לא ראה את המלון הזה, עוד לא היה בו, לא

יודע מה יקרה. אותו דבר במקרה שהוא מזמין כרטיס טיסה או מזמין כרטיס לתיאטרון. אני חושב שכל

הדוגמאות האלה הן בבחינת גזירות שבסיכומו של דבר יפגעו בציבור. אנשים יגידו: אני לא מוכן לתת לך

הזמנה בטלפון לחדר במלון, תבוא אלי ותזמין את החדר במלון. השאלה היא מתי אני מתקשר אליהם. אני

מזמין חדר במלון אולם כשאני מגיע למלון והוא לא מוצא חן בעיני אז אני אגיד: טוב, אז עכשיו ראיתי אותו,

ה!א לא מוצא חן בעיני, אני אבטל את ההזמנה? יש פה איזשהו קושי. אני לא יודע איך באירופה מתמודדים

עם השאלה הזאת אבל יש פה קושי של אחה over doingשתמיד מקלקל דווקא לצרכן בסיכומו של דבר.

צריר לחשוב על זה מאוד בזהירות, אולי להוציא מהתחום הזה דברים כמו הזמנת כרטיס לתיאטרון, הזמנת

חדר במלון או הזמנת כרטיס טיסה.

כמה זה יקרה באחוזים?

זה יקרה הרבה מאוד.

כמה אנשים יבטלו מרגע ההזמנה ועד....? מה זה הרבה? 100%?

הוא אומר: אל תכניס את המערכת למצב כזה.

כבר מראש גוזרים גזירה שהציבור לא יוכל לעמוד בה.

אבל מצד שני אתה חייב להגן על הצרכן, שלא ראה את המוצר. אתה לא יכול לחייב אותו להזמין דבר

שהוא רק קיבל תיאור שלו אם בסוף מתברר שבין הדימיון והמציאות יש פער גדול.

אז שיתבע את בית המלון ויתבע את חברת התעופה בדיעבד.

אני לא שולח צרכנים לתבוע. אני רוצה להגן עליהם לפני זה. שחברת התעופה תתבע אותו.

אדוני היקר, תבין דבר אחד, אנחנו כולנו מזמינים כרטיסי טיסה בטלפון ומזמינים חדר בבית-מלון בטלפון.

נניח שאני רוצה להבטיח לי חדר במלון לעוד 3 חודשים, אני אזמין חדר במלון ושם יגידו לי שאם אני אבטל

אני אשא בקנס מסויים. אני מעוניין לקבל את זה.

אין בעיה בכלל אם אתה מקבל על עצמך את הסנקציה הזאת כחלק מהחתה.

יש כאן היגיון בטענה שבסופו של דבר במקום להיטיב עם הצרכן עלולים לפגוע בו. בואו נשקול את

הדברים שוב.

לגבי סעיף 14ב(ב) יש לי רק הערה טכנית.

ב0דר, אבל בעתיד אני מבקש שתעירי לפני שנצביע על זה.

אבי מציעה שנכתוב: "בעברית ובשפה בה נעשתה הפניה לשיווק", ולא "או בשפה...".

אני חושבת שזה מיותר. בואי נגיד שנעשית פניה בעיתון רוסי לקהל קוראי ודוברי רוסית בלבד. אני רוצה

שגם המשך ההתקשרות יהיה ברוסית, שלא יכניסו להם פתאום מסמך בשפה שהם לא מלים לקרוא

א!תה. למה צריכים מלכתחילה בשפה מספת? העיקרון הוא שאין טעם להקשות סתם כשאת לא מגינה על

הציק על-ידי כך.

בסדר.

תודה לך. אנחנו חוזרים לסעיף קטן (ג).

הייתי רוצה להתייחס למה שאמר עו"ד פולק ואולי להציע איזשהי דרך לפיתרון. אני מייצגת את 'שראכרט

אבל זו הערה שלא קשורה לישראכרט. אני מציעה אולי איזשה' דרך לפתור את הבעיה של סוג השירותים

האלה, שאליהם התייחס עו"ד פולק, ולקבוע שהביטול לא יהיה תוך 14 ימים אלא תוך תקופה נקובה לפני

ההתחייבות למתן השירות. אם למשל אני מזמינה כרטיסי טיסה לעוד שבועיים אני אוכל לבטל עד שבוע לפני

מועד הטיסה.

את זה גם החברה אומרת. כשאתה קונה כרטיס היא אומרת לך שאתה יכול לבטל עד מספר ימים לפני

מיעד קבלת השירות.

"תוך ארבעה עשר ימים אך לא פחות מאיקס ימים - נניח שבעה ימים - מהמועד שבו יש לקבל את

השירות".

זה גם מה שנקבע חוזית ברוב ההתקשרויות היום.

אני רוצה להפנות את תשומת הלב שהנקודה הזאת היא קרועה ובררך כלל מתקיימת וצריר לעגן אותה,

לביטול עד לתאריך מ0ויים יש התייה0ות אחת, ומעבר לתאריך מסויים, שהוא בדרך כלל קרוב למועד

המימוש של השירות, יש התייחסות אחרת. בדרך כלל לכל סוכנות נסיעות יש תקנו) שהוא נלווה לכל תנאי

הביטול שקשורים בנכס. העיקרון הוא שמוצרים שהם נטולי מלאי, שאין להם משמעות של מלאי - כשבדרך

כלל מדובר על לינות, על כרטיסים לאירוח וכדומה - לפעמים אתה מוכר אותם גם קרוב מאח- לביצוע.

יש חברה שהיא לא "המכרז של המדינה", חברה שנקראת "הדקה התשעים", שמוכרת ממש מהיום

למחר. לפעמים יש בעיתון פירסום של מודעה למהירי החלטה. מה קורה אז? הרי מהירי החלטה זה כבר

ביצוע שהוא קרוב למועד מימוש השירות. מה יהיה הדין על זה? אני אומר שהסעיף הזה הוא בעייתי. אני

מקבל את הגישה והיא באמת צריכה להיות בצורה כזאת, גם אני חושב כך כצרכן. הנקודה היא שכאשר

אתה מוכר באמצעי שיווק שמוכרים גם מהיום למחר זה הופך להיות בעייתי ויצטרכו לתת את הדעת גם

לסוגיות כאלה,

אז איך פותרים את זה?

האם ההצעה של עו"ד ענת ורונסקי מקובלת עליך או לא?.

היא מקובלת, אבל אני שואל מה קורה לגבי מקרה של שירות מהיר, כשאבי מוכר היום כרטיס טיסה

להיום בערב ודקה לפני הטיסה אני מבטל.

אז יחולו כל ההוראות אבל לבטל אי אפשר יהיה משום שלא נותרו 7 ימים למועד קבלת השירות, זו

ההצעה של גברת ורונסקי בעצם. ההצעה של עו"ד ורונסקי מכסה את העניין.

אם אתה צריך שבעה ימים והזמנת אחרי שחלפו השבעה ימים, אתה לא יכול לבטל.

הוא שאל שאלה טובה, נניח שהציעו לי כרטיס טיסה למחר. איפה מתייחסים לסוגיית הביטול במקרה

זה על-פי הצעת גברת ורונסקי?

איו ביטול לפחות משבעה ימים, אין אפשרות לבטל.

אם קבענו ששבעה ימים לפני מועד ההתחייבות אפשר לבטל וההזמנה כבר נעשתה כשאנחנו בתוך

התקופה הזאת של השבעה ימים, אז אי אפשר יהיה לבטל. עצם העובדה שההזמנה כבר נעשתה במועד

הקבוע לביטול היא שמונעת ביטול.

התשובה מובנת. היא לא מספקת אותך אבל זאת התשובה.

לא, התשובה מספקת אותו מאוד.

התשובה מספקת בעיקרון. אם עכשיו אני מסתכל גם כלקוח, כי אני מנסה לראות גם את האינטרס של

תשמע, לא היו לי 7 ימים אז זה לא חל עלי.

אבל לקוח שקונה מהיום למחר יודע שההסתברות שלו לבטל היא קלושה.

אני חוזר בי מההערה, אני חושב שזו הצעה טובה.

כשאנחנו הכנו את ההצעה לאחד את שתי הצעות החוק אמרנו שיש בוודאי תחומים שהם לא מתאימים,

שהם צריכים להיות יוצאים מן הכלל. פה מדובר באמת על מצרכים ושירותים שאפשר היום להשתמש בהם

ומחר להשתמש בהם וכולי. בדירקטיבה האירופאית כתוב במפורש ש: 7 - articles 4, 5, 6 andזאת אומרת

הצורך באינפורמציה, הזכות לבטל וכולי - shall not apply contracts for the provision of accomuodation,

transport, catering or leisure services where the supply undertakes when the contract has concluded to

.provide these services under specific date or for a specific periodזאת אומרת, אם אני מוכר לך משהו

במועד מסויים., זה בכלל לא חל על סוגי השירותים האלה.

אז למה לא לציין את זה פה?

אנחנו אמרנו שאחרי שאנחנו נסדיר את הכלל אז יהיו - כפי שיש באירופה וכפי שיש באמריקה - סוגים

מסויימים של עיסקאות שהסעיף לא חל עליהם. דברים כמו מועד מסויים של טיסה או מועד מסויים של אירוע

הם בוודאי לא מתאימים לכל הנושא הזה.

אז על-פי ההצעה אפשר להוציא אותם מהכלל הזה? האם יהיה אפשר אחר-כך לפרט את זה? יופי.

תודיע בדיוק מי יוצא מתוך הכלל.

אני שמח שיש דירקטיבה אירופאית. השאלה היא פשוטה, אם אנחנו חצים לפשט את התהליך או

להפוך אותו ליותר מורכב. מה שאתה הערת למעשה מחייב את השאלה האם עכשיו יהיו נושאים שיוצאו

מכלל החוק והאם הם יוגדרו בחקיקה, כן או לא.

כן. יש למשל שאלה של מה שבקרא .financial services

אני חושבת שמתחייב לפרט מי ייצא מכלל החוק.

אני מסכם, ברשותכם, שלקראת הישיבה הבאה עו"ד זיסבלט יכין לנו סקציה של נושאים שיוצאו מהחוק.

על-פי הניסיון ועל-פי הדירקטיבה האירופאית

גם לפי ההערות שהיו כאן. למשל לגבי חומר מחשב: אמרנו שח1מר מחשב לא יכול להיות כלול בהצעת

החוק הזאת.

לפי הניסיון וההיגיון.

אני גם מציע לכם, הישיבה הבאה אגב תהיה בהקדם, אם אתם חושבים שיש לכם דברים להאיר את

עינינו בכתב אז תכתבו, אנחנו ניתן לכם את הכתובת ואת הטלפון.

הייתי רוצה להוסיף משהו. הייתי מבקש לייחד מחשבה נוספת לנושא של החזרת טובין לכל האפשרויות

של שיווק ישיר.

עוד לא קראנו את הסעיף המתייחס להחזרת טובין.

אני חוששת שאם ההצעה של עו"ד ענת 1רונסקי תתקבל אז רוב החברות שעוסקות בשיווק ישיר

תלמדנה, אם יקבע 7 ימים אז הן תלמדנה לספק את הטובין או את השירות ב-6 ימים ככה שלמעשה

איכשהו ימלטו מהחוק.

אני מציע שנשאיר את הסעיף כפי שהוא ואנחנו נוציא בסעיף של יוצאים מן הכלל תחומים מסויימים.

אנחנו עוד נצטרך לדון בזה כי לגבי כל עיסקה צריכים לחשוב האם אנחנו בכלל חצים שההוראות כולן לא

יח!ל1 על אותן עיסקא1ת אנ רק שסעיף הביט1ל לא יח1ל.

אני לא תומך ביוצאים מן הכלל. לא התכוונתי שיוציאו דברים מן הכלל. עכשיו יתחיל1 להתחכם פה מי זה

יוצא מן הכלל. עזב1, בחייכם, אני מכיר את הסיפור הזה, זה לא יגמר בכלל. עכשיו כל אחד יתחיל להסביר לי

מה י1צא מן הכלל ואז אני אתחיל לפתוח. אני רוצה שהעניין הזה יהיה גורף. אחר-כך יבואו התיקונים.

אני מקווה שלא. אני מקווה שמה שאני אציע לוועדה - אני מציע שאני אשב קודם עם היועצת המשפטית

- שיהיה מהותית מוצדק להוציא אותם מכלל החוק.

עו"ד נועה דר, הערתך נרשמה והיא תילקח בחשבון.

ניגש להצבעה. מי בעד לאשר את סעיף קטן (ג), כפוף לשינויים ולהצעות שיוצעו כמובן בישיבה הבאה?

השינויים וההצעות יובאו עוד פעם לדיון?

כן, בוודאי.

הצבעה על סעיף 14ב(ג)

בעד-4

אין מתנגדים

הסעיף נתקבל.

אנחנו עכשיו בסעיף קטן (ד). האם יש למישהו הערות?

יש לי רק הערה לשונית. כתוב ב"מכר מרחוק" -"... ללא נוכחות משותפת של הצדדים לעסקה"; ואילו

ב"שיווק מרחוק" כתבתם - "... שלא בנוכחות הצדדים ...". אני מציע שיהיה נוסח אחיד או "בנוכח1ת

משותפת של הצדדים", או למחוק את ה"משותפת" או להוסיף את ה"משותפת", שתהיה אחידות כי אחר-כך

בית המשפט יכתוב על זה תילי תילים של פרשנויות.

אני רוצה להפנות את תשומת לבכם לשני דברים. אתחיל מהקל יותר, מ"מכר מרחוק". נאמר פה

"התקשרות בעסקה של מכר נכס או שיחתים, כאשר ההתקשרות נעשית בעקבות השיווק מרחוק". אני חתר

לשאלתי מקודם, נניח ששיווקתי מרחוק דבר מה ואמרתי לקונה שכדי להשלים את העיסקה הוא צריך ללכת

לסוכנות. לפי מה שנאמר פה כיוון שהתחלתי בשיווק מרחוק אז לכל אורך הדרך העיסקה היא מרחוק. האם

זאת הכוונה? אני לא עורך-דין, יש פה אולי משפטנים, אני קטונתי.

זה לא נכון.

ניקח לדוגמא את הפיאט. ניגשתי למיכרז, הצעתי הצעת מחיר על מכונית פיאט, הגעתי לסוכנות הרכב.

לפי התיזה הזו גם כשאני כבר בסוכנות אני יכול לבטל את העיסקה, זה מה שמשתמע מדבריך.

נכון, המילה "בעקבות" אומרת שלכל אורך הדרך זה מכר מרחוק.

נכון, תו גם כוונת המחוקק.

אבל הוא כבר בסוכנות פיאט. הוא שואל למה, כשאני לא קניתי אצלו, אני אוכל לבטל את העי0קה?

אבי לא באתי לפיאט כדי לבדוק את העיסקה, אני כבר באתי מבושל.

. . אתה באת לבדוק את המוצר.

לא באתי לבדוק. אם באתי לבחק זה משהו אחר, אבל את העיסקה אני כבר עשיתי, אני רק באתי

לסגור, לשלם, לספור ציקים.

אם חתמת על הזמנה בפיאט אז כבר...

אתה יודע מה זה פלפול תלמודי? קיבלת עכשיו פלפול תלמודי. הוא אומר לך שבכל מקרה הוא הרי כבר

עשה את העיסקה. עכשיו הוא הולך כבר לקבל כמעט מן המוגמר. זה בעקבות העיסקה מרחוק.

קטונתי אבל אני קצת גם כן מתמצא. אני חושב שבחיים בדרך כלל צריך למצוא אחון אינטרסים. זה גם

דבר שבא מן התורה, שצריך לשמור ולא להפלות לרעה צד כלשהו.

זה כבר משהו אחר.

אני אומר, אם אני נ7ומין אותו לסוכנות הרכב ושם הוא מברר צבע, דגם, פרטים טכניים, תנאי תשלום,

כל מה שהוא רוצה, נותנים לו הזמנה מסודרת שבה מעלים לו בכתב את כל...

האם הוא יכול לבטל שם את העיסקה?

לפני שהוא חותם על ההזמנה זה דין אחד אבל לאחר מכן הוא כבר ביצע עיסקה בכתב. זאת הכוונה

שלי.

אני מוכרחה לומר שאני לא מצליחה לעקוב אחרי השלבים. נניח שאני השתתפתי ב"מכרז של המדינה"

למכירת פיאט, הצעתי הצעה, בהנחה שבחוברת של "המכרז של המדינה" הופיעו כל הפרטים המפורטים

כאן בסעיף קטן (א). ואז אני מקבלת יום אחד טלפון הביתה, אני מניחה שכך נעשים הדברים, או הודעה

הביתה בכתב.

הודעה בכתב.

הודעה בכתב שאומרת לי שהצעתי התקבלה. מה קורה אז?

מה שקורה אז, נאמר לו שהוא מופנה ללכת לסוכנות הרכב.

מה נאמר לו במכתב שנשלח אליו?

נשלח לו מכתב שבו נאמר שהוא מופנה לסוכנות הרכב, עם הכתובת ועם מספר טלפון. הוא פונה

במקרה הנדון לסוכנות פיאט.

זה כל מה שנאמר לו? באותו שלב גם מופיעים כל הפרטים שבסעיף קטן (ב), או שזו רק הפנייה?

הרי כבר חייבו אותו בתשלום באותו שלב.

נאמר לו שחשבונו יחוייב בסכום המקדמה ולהשלמת העיסקה...

הוא לא יכול לדבר על מכונית אחרת, הוא לא יכול לבחור צבע אחר, הוא לא יכול לבחור מודל אחר, הוא

הולך רק על מה שהוא ראה בחוברת.

אני רוצה לסיים ולתת דוגמא בהקצנה, בכוונה. מה שהשתמע שמעכשיו ואילך כל אזרח במדינת ישראל

יעשה את ההתקשרות הראשונה, שהיא דרך הטלפון, ואז ילך לבית העסק על מבת ש"עמדו לזכותו ההוגנות

בחוק.

ואז בטח העסק יעשה לו הגנה נגד הגנה ויגיד לקובה: אבי לא חצה לשמוע ממך כקובה בשיווק דרך

הטלפון. בוא אלי, בוא נדבר מחדש.

אבל אני כבר מחוייב. לא יכול להיות דבר כזה.

מה שהשתמע, קודם כל אני ממש מאושר שבשולחן הזה אין תחרות בין המיכרזים השונים אלא יש

אחדות ותמימות דעים.

התחרות היא לטובת הלקוח בסופו של דבר, אף אחד לא טוען אחרת.

נקודה שניה, אני רוצה להבהיר שוב, בסופו של דבר אנחנו הולכים לעידן של טלפונים ואינטרנט בכל

הקניות והחקיקה באה באמת בעקבות זה. מכיוון שאני כבר משלם לך מקדמה כלשהי בעקבות שיחת

הטלפון ורק לאחר מכן ניגש לסוכנות פיאט אז הכל הוא בעקבות ההתקשרות הראשונית ואני מקבל את

הדברים בפשטותם. כל אזרח יוכל להתקשר בטלפון או דרך האינטרנט, שהרי זו המטרה, זה יהיה מצויין.

כבר לא הולכים לסוכנות הרכב. אני הזמנתי מכונית ולא ראיתי אותה עד שהיא הגיעה הביתה.

סליחה, אבל אם האדם הגיע כבר למקום וראה את הנכס, מדוע צריך 14 ימים לבטל את העיסקה? הוא

יכול להגיד מייד שהוא לא רוצה את המכונית הזאת, שהוא לא חצה את המוצר.

בוא, אני יכול הרי לא להקשיב יותר ולהמשיך את הדברים אבל זה לא מקובל. אני לא אגיד לכם

שמחייבים חלק מהאנשים לשלם אחר-כך אחוז מסויים מהעיסקה גם אם הם מבטלים את העיסקה. עזם,

לכל אחד יש את הניסיון האישי שלו. אני מציע להשאיר את הענין של "בעקבות" כמו שהוא.

הצבעה על סעיף 14ב(ד)

בעד-2

אין מתנגדים

הסעיף נתקבל.

כעת נעבור לסעיף 14ג רבתי. רשות הדיבור למר בירנבאום.

לאחר שקראתי שוב את סעיף 14ג אין לי הערות.

סעיף 14ג - החזרת תמורה ונכס עקב ביטול

"בוטל חוזה לפי סעיפים 14, 14א או 14ב" - (כמובן שעכדיו נצטרך לשנות את הנוסח כי הנוסח הזה

התייחס בהתחלה לכל סוגי הביטולים) - "יחזיר העוסק לצרכן, בתוך ארבעה עשר ימים מיום קבלת ההודעה

על הביטול, את מלוא התמורה שקיבל, ואם קיבל הצרכן נכס כלשהו בעקבות עשיית העסקה או החוזה -

יעמידו הצרכן לרשות העוסק במקום בו נמסר לו הנכס, ובלבד שאם חלה הרעה משמעותית במצב הנכס,



רשאי העוסק לנכות ממה שקיבל את הסכום שבו פחת ערכו של הנכס."

יש על זה הרבה מאוד הערות.

אני רוצה להעיר הערה. אתמול קיבלנו הערות, מוצדקות, במליאת הכנסת, שבעניין תזה של המכירה

במיכרזים ראוי לא רק לשמור על הצרכן אלא ראוי שגם נשמור על מספק הסחורה. אני אומר את זה כי אני

חושב שההגינות מחייבת שמראש נפרוס את העניין הזה. אני רק לא חצה שיהיה בזה שימוש לרעה. ראוי

לפתיח את הדיון, אבל אני מבקש שהדיון הזה יהיה תמציתי, ענייני וקצר.

אדוני היושב-ראש התייחס ל''מכרז של המדינה" ואני אומר לך שכל אחד מביא איתו את הניסיון האישי

שלו. אז יש צרכנים, למשל אני, שגם נהנים מהמיכרזים הללו.

גם אני. כל מכשירי החשמל בביתי נקנו כך. אשתי תמיד זוכה כי היא מציעה את המחיר הכי גבוה.

הגשנו פעם הצעות על 6 מוצרים ובכל ה-6 זכינו. אחר-כך הבנתי למה.

אני אומר שבוודאי צריך לפצות את מספק הסחורה. לא יתכן שמישהו "קח מכונית, יעשה איתה סיבוב

ויחזיר אותה משומשת לחנות. אבל אני אומר יותר מזה. חשוב מאוד שאנחנו מקלים על הצרכן כי אנחנו

צריכים ללכת לקראתו. צרכן שמתקשר לסוג כזה של מיכרז, בודאי גם ל"מכרז של המדינה", יורע שהוא

הולך בתנאים כאלה ובמחירים שמגבילים אותו מראש. למשל בדוגמא של קניית הפיאט שהוזכרה פה, אז

אומרים שיש את הצבעים האלה ואת המחירים הללו ושזהו המיפרט וכדומה. אחרי שהוא קיבל את הזכות

זה על חשבון מישהו אחר שלא זכה ואז הוא אומר שהוא מתחרט. מספק הסחורה הזאת למעשה נתקע עם

אותה סחורה ואז צריך לדאוג גם לפיצוי לאותו מספק סחורה.

הם הסטוק, זה היצע קשיח.

אם אנחנו לא נותנים פיתרון לעניין הזה אז בסופו של דבר או שהם יתחסלו או שהם "אלצו לתת בפחות

הנחות ופחות אמצעים. אני מתייחס לסעיף 14ג, צריך למצוא פיתרון גם איך מפצים את אותו מספק.

בסעיף 14ג כתוב "יחזיר... את מלוא התמורה שקיבל". המונח "תמורה" לא מוגדר.

זה צריך להיות "יחזיר את מחיר הנכס".

אני מסב את תשומת לבכם שזה לא חופף את המונח "מחיר הנכס" מפני ש"תמורה" זה מה שהמוכר

קיבל, "מחיר" זה מה שהקונה שילם. אני מציע שהמשפטנים יגדירו הגדרה אבל אני חצה להסב את תשומת

לבכם שלמשל "דמי הובלה" זה מחיר אבל זה לא תמורה.

אז זה יהיה "מחיר".

זה לא יכול להיות "מחיר" מפני שלא יתכן שאני המוכר אחזיר לך את דמי ההובלה ששילמת, שזה

שיחת שקיבלת ממישהו אחר. אתה קונה מ"בסט-ביי" והם אומרים ש-60 שקל אתה משלם למוביל ולא

להם. ביום שאתה מחזיר אז ...

אבל תן לי פיתרון, את הבעיה הבנו. מה אתה מציע?

אני לא בטוחה, אגב, במה שאתה אומר. אני לא מוכנה לקבל את זה כמובן מאליו. אולי זה מה

שתחליטו. אני אתן לך דוגמא. אני הזמנתי דרך קטלוג משהו והמחיר הוא 100 + 15 ש"ח דמי הובלה. ואז

הגיע אלי המוצר ומסתבר שהוא לא דומה בכלל למה שתואר לי בקטלוג. אז אתה רוצה שאני אשא בעלות

הובלה בחזרה? אתה מייד תגיע גם לאיפה אני צריכה להעמיד את המוצר לרשות העוסק, זו תהיה ההערה

הבאה שלך. אני גם אשלח את הנכס, שזה בכלל לא מה שאני רציתי ומה שקיבלתי היה שונה מהתיאור

שהיה כלול בקטלוג. זאת אומרת שאני אשא גם בעלות ההחזרה, גם בעלות הקבלה אצלי וגם יתפתח מייד

ויכוח על מי חלה האחריות על כך שהמוצר לא יפגע עד שהוא חתר לעוסק. את כל הסיכונים האלה אני אקח

אלי כשבעצם כל הסיפור בא להגן עלי מזה שלא היה לי גילוי נאות.

את צודקת, למעט עניין אחד והוא שיש להפריד בין מצב שהצרכן רוצה לבטל את העיסקה, נקודה, כמו

שמופיע בהצעת החוק, לבין מצב שהוא רוצה לבטל את העיסקה בגין אי התאמה, מירמה וכולי. ברור

שכאשר היתה הטעיה של הצרכן מי שהטעה אותו צריך לשאת בכל ההוצאות. אם מאידך את המצב כפי

שציין היושב-ראש בהצעת החוק שלו, שאפשר לבטל מכל סיבה שהיא, אם מישהו בגלל גחמה לא חצה

עכשיו את מה שהוא הזמין אז הוא צריך לשלם את דמי ההובלה.

היא תמיד יגיד שזה לא גחמה, שיש איזשהו פגם במוצר.

אני מקבל את החוברות ובכל חוברת אני רואה מכשיר ספורט עם גברים ונשים חטובים, אחרי יומיים אני

רואה שאני לא נהיה חטוב.

צריך להפריד בין הגנה על הצרכן מפני העוסק לבין...

אני הבנתי את הבעייתיות. האם יש למישהו פתרונות?

אני חצה לשאול אתכם איפה אתם תסווגו את המקרה של - לי יש שני בסיונות של קניה בשיווק מרחוק,

ואחד מהם זה באיזשהו מיכרז, מגהץ. האמת, הוא מגהץ מצויין והוא אצלי בבית אבל יש בו בעיה אחת,

כשאני קיבלתי את זה אני כמעט התעלפתי. זה לא סתר שום תיאור, רק לא היה כתוב בשום מקום שזה



שוקל למעלה מ-10 קילוגרם. כל פעם כשאני צריכה לגהץ אני שוקלת אם יש לי כוח להוביל את המגהץ

למקום שם אני מגהצת. אף אהד לא הטעה אותי רק לא נתנו לי תיאור של איזשהו פרס שהייתי אמורה

לשקול אותו לפני כן.

אם העובדה שהמגהץ שוקל 10 קילוגרם זה פרט שהיית צריכה לשקול אותו אז הטעו אותך כי לא נתנו

לך את כל הפרטים הרלוונטיים.

האם זה פרט מהותי, כן או לא? אינני יודעת. נניח שהייתי מהזירה אחרי שראיתי את הגודל שלו, הייתי

מחליטה לבטל את העיסקה. מי היה צריך לשאת בעלות של ההובלה?

אני אציע לך הצעה, שהיא רק ב0י0, אני בטוח שאחרי זה את תעגני אותה ותנ0חי אותה. צריך לומר

שאם הביטול נובע מאי-התאמה, או מכל העילות שאנחנו מכירים בתוך החוק עצמו, אזי ישא המוכר ברמי

ההובלה. אם זה מכל סיבה אחרת, ישא הקונה בעלות ההובלה.

המקרה שאני הצגתי בפניך, האם יש כאן אי-התאמה? אי-התאמה למה?

יש כאן אולי אי-דיווח. אם מגהץ שוקל למעלה ממשקל של מגהץ רגיל...

וצבע זה -אי-התאמה?

מר אדורם, אתם העליתם בעיה אז תציעו גם את הפיתרון, אבל פיתרון שמתקבל על הדעת.

אי אפשר להשאיר את הבעיה בלי פיתרון. המקרה שתיארת זה מקרה של אי גילוי. מה ההגדרה של

"עובדה מהותית"? עובדה שאילו היית יודע אז אתה לא היית מתקשר בעי0קה.

תודה. יש לי בקשה אליכם, מכיוון שאני רואה שהסעיף הזה הוא סעיף שכדאי לחן עליו...

כן, הוא סעיף חמור מאוד.

הוא לא חמור מאוד, הוא יעבור. יש לי שתי אפשרויות. אני יכול להעביר אותו עכשיו אם אני חצה אבל אני

לא רוצה. תכינו בכתב את כל התיקונים לקראת הישיבה הבאה שתתקיים. אני עכשיו עובר להצעת החוק

שלי אבל לעניין הזה אני מבקש הערות ברורות בכתב, שיוגשו ליועצת המשפטית של הוועדה וליועצים

המשפטיים האחרים הנוגעים בדבר. עשו את זה במהירות המתבקשת, קרי: עד סוף השבוע הזה, ושזה



יגיע עד תחילת שבוע הבא, כדי שבשבוע הבא נחליט מתי לקיים דיון מהיר בהמשך החוק.

ארי רק מבקשת, לא לשלוח רק הערות, כי יש לי כבר חוברות של הערות, אלא יותר פיתרונות מוצעים.

לא לשאול יותר שאלות אלא להביא פיתרונות, זאת אומרת לכתוב הצעות נוסח, זו היתה כוונתי.

אדוני היושב-ראש, אני מרגיש כמעט שאני מתפוצץ. בעצם רציתי להגיד, אם תרשה לי בטובך, איזשהו

עקרון - אחר כך נגיד מה נכתוב - בקשר להחזרת הסחורה.

מסרת המחוקק היא להעמיד את האיש שקונה מרחוק באותו מצב כאילו שהוא קונה מקרוב. אם אני

נכנ0 לחנות וקונה מוצר יש לי זכות להחזיר אותו ופה בעצם אתה אומר שהקונה מרחוק אומר שהוא כמו

קונה מקרוב אבל יש לו עוד זכות לבטל בלי סיבה. אנחנו נסכים לפילוסופיה הזאת, לתיאוריה הזאת. אם

אנחנו מסכימים לזה אז לא צריך להפלות, ואסור להפלות, את המוכר מרחוק על פני המוכר מקרוב. קרי, אם

אני קניתי נכס בחנות כמו "מרקס אנד ספנסר" באנגליה והחנות אומרת שהיא מוכנה לקבל ממני את

המכנסים שקניתי מתי שאני ארצה בלי שאגיד להם למה, כי ככה הקונה רוצה - זאת שיטת שיווק, כדי לעודד

אותך לקנות אצלם - אני צריך להחזיר לו את הנכס באופן שהוא יוכל למכור אותו מחדש. לכן לא יכול להיות

'ובלבד שלא חלה הרעה משמעותית במצב הנכס'. רבותי, אני רואה פה עשרות

משפטים בבית-משפט לתביעות קטנות.

אם אתה שואל את דעתי, אני חושב שאת המשפט הזה צריך לעדן לטובת הספק, לא לטובת הצרכן.

אגב, גם אתמול העירו בעניין הזה. דיברו על מוצר מתכלה, כמו בגד. הרי זה בדיוק הבעיה, הבעיה היא של

הבחנה בין מוצרים. כאשר המשווק מאפשר לאדם להחזיר את הנכס הוא חצה לפתור אצלו בעיה שנקרא

הערכת הרכישה, אחרי שהוא רוכש ויש לו בעיה של דיסוננס קוגניטיבי, ואת זה הצעת החוק שלי אמורה

לפתור. אני מסכים איתך לגבי העניין של סוגי המוצרים.

יש לי עוד הערה אחת כמי שמייצג את ערוץ הקניות. הצרכן הישראלי, רבותי היקרים, הוא לא צרכן

תמים, הוא צרכן מאוד חכם ומתחכם.

יש לי הרגשה שגם הספק הישראלי הוא כזה.

בערב פסח אנשים קנו כלים ואחרי הפסח כולם מחזירים אותם. אבל זה לא לפירסום. אחרי חנוכה

מחזירים את כל החנוכיות. זה לא צחוק מה שאני אומר.

הדברים ברורים. רבותי, בואו נעבור את שלב הפיקנטריה. הצעתי הצעה ממשית, גם על-פי הערתו של

חבר הכנסת אפי אושעיה ומה שהי -ה אתמול במליאת הכנסת, שבעניין הזה יש להגן גם על הספק. אני

מציע שתשלחו אלים פיתרונות בכתב.

אנחנ! עוברים כעת להצעת חוק הגנת הצרכן (תיקו) מסי 6) (שיווק ישיר), התשנ"ח-1998 של חבר

הכנסת אברהם יחזקאל.

סעיף 1 - תיקון סעיף 8

סעיף 8 הוא סעיף הגדרות. אתה מציע כאן הגדרה של "שיווק ישיר". אני הושבת שכבר עברנו על זה

והגענו למסקנה משותפת שאולי ראוי להשאיר את ההגדרה הרחבה של "מכר מרהוק" ושל "שיווק מרחוק".

נכין, נעביר הלאה.

הצבעה על העיקרון שבסעיף 1 (תיקון סעיף 8)

בעד-3

אין מתנגדים

העיקרון שבסעיף 1 נתקבל.

עכשיו אנחנו מגיעים לסעיפים המהותיים.

סעיף 2 - הוספת סעיף 14א

אחרי סעיף 14 לחוק העיקרי יבוא: "שיווק ישיר

14א. (א) בעסקאות של שיווק ישיר, יצרף העוסק לטובין הנשלחים אל הצרכן הוראות מפורט1ת בכתב;

(1) הדרך שבה רשאי הצרכן לבטל את העסקה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב);"

-ה כבר אושר לפני כן.

)2(" הכתובת המלאה של העוסק שעל הצרכן למען אליה את הודעתו במקרה של ביט1ל העסקה;"

-את א!מרת, אנחנו דרשנו את השם והכתובת של העוסק בארץ ובחוץ-לארץ לכל מטרה שהיא, לא רק

לאורך ביטול. אישרת את זה כבר בנוסח רחב יותר.

"(3) מידע על ס1ג השיר!ת שיקבל הצרכן לאחר הרכישה;"

-ה הנושא שנדמה לי שאתה דן בו ק1דם לעניין האחריות. אז זה אושר בשינויי נוסח.

"(4) הכתובת המלאה שאליה רשאי הצרכן להעביר תלונה על טיב הטובין;"

אני חושבת, שוב, שאותה כתובת שהוא צריך כשהוא מוסר ...

"5) תעודת אחריות." - זה אושר כבר קודם.

הצבעה על סעיף 2 והוספת סעיף 14א(א)]

בעד-4

אין מתנגדים

הסעיף נתקבל, בשינויים.

"(ב) צרכו רשאי לבטל עסקה של שיווק ישיר, ללא מסירת הסבר, בהודעה בכתב לעוסק תוך 14 ימים

מקבלת הטובין לרשות!."

גם זה אושר.

יש בעיה עם "14 ימים". השאלה היא מתי ההודעה בכתב מתקבלת: האם דבר הדואר נמסר תוך 14

יום א! מיגיע תוך 14 יום? כאן צריר לסדר את העניין הזה. כמו כן צריך לבדוק מה דין פקסימיליה בעניין הזה,

האם -ה הודעה בכתב או לא הודעה בכתב. צריך לשקול את זה כדי שלא יהיו ויכוחים.

מכי!-! שסעיף קטן (ב) למעשה אושר קודם אז אין על זה דיון.

יש 7= הערה תשובה שאולי הייתי צריכה להגיד קודם. לא1ר הניסיון שלנו לגבי יהידות הנופש אני מציעה

ש- 14 יום יהיה מיום קבלת הנכס או מיום שמוצעת הזכות לבטל את העיסקה. זאת אומרת, אם לא נמסר

לצרכן הטופס הכולל את הפירוט שיש לו זכות לבטל את העיסקה אז הוא לא יודע על האפשרות לבטל

אותה. אז זה צריך להיות 14 ימים מיום שהוא מקבל את ההוראות המפרט1ת את הזכות הזאת.

אתי-בנדלר.

ז! הערה סובה, אנחנו הכבסנו בדי1ק אותו דבר ביחידות נופש.

אדוני היושב-ראש, ביקשת קודם שאם יש סוגיה רלוונטית לעניין מיכרזים שנפנה את תשומת הלב לכך.

אני רוצה להפנות את תשומת הלב לכך שהנושא של ביטול בדיני המיכרזים מעוגן בנהלים ובתקנות של כללי

ניהול מיכרז ויש היום תקדימים בארץ וגם פסיקה לגבי דמי ביטול במיכרז. אנחנו נעביר את זה בצורה

מסודרת בכתב אבל מכיוון שנוכחים פה לא מעט משפטנים, יש פסיקה בבית-המשפט העליון שדנה בנושא

של דמי ביטול בהליך של מיכרז.

זה לא מיכרז במ1בן המק1בל של המשפט המנהלי. הנה, אתה קראת לזה מיכרז אבל אנחנו יודעים

איזה דרך שיווק, שיטת שיווק. אנחנו לא צריכים לעשות מזה עניין גדול. לדעתי, עם כל הכבוד, דינים של

מיכרזיים ציבוריים אין להם כל דימיון ל"מכרז של המדינה" או ל"ימכרז הכפול".

מי בעד הסעיף האמ1ר, גם על-פי ההצעה של הי1עצת המשפטית של המ1עצה לצרכנות?

הצבעה על סעיף 2 והוספת סעיף 14א(ב)

בעד-4

אין מתנגדים

הסעיף נתקבל.

"(ג) בוטלה עסקה בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), יחזיר הע1סק לצרכן את התשלום שקיבל" - כאן



אתה מדבר בפירוש רק על התשלום שהעוסק עצמו קיבל - "תוך פרק זמן שלא יעלה על 14 ימים מיום

קבלת הטובין חזרה לרשותו, או מיום קבלת הודעת הביטול של הצרכן, לפי המאוחר מביניהם."

לגבי ההחזרה הזאת האם חלים כל אותם דברים שדיברנו עליהם קודם, שזה צריך להיות ללא הרעה

משמעותית ובמקום שבו נמ0ר הנכס? זאת אומרת, האם זה סעיף משלים?

אנחנו בסופו של דבר הרי נעשה סעיף אחד, פשוט זה ימוזג.

יש לי שוב הערה לאור הניסיון שלנו מהתיקון לחוק לגבי יחידות נופש. כשעושים דבר כזה מתחילים לצוץ

כיי מיני מתווכים. גם במקרה של יחידות הנופש כבר למדנו שהעיסקה מבוטלת אבל דמי טיפול של 500

דולר הם כביכול לא חלק מהעיסקה והם לא מבוטלים.

אז מה את מציעה?

אני מציעה להבהיר בדיוק מה כולל התשלום, שזה כולל הכל, כל דבר שנתקבל בגין העיסקה.

אני מתנדב להביא לכם הצעה לנוסח בעניין זה.

הצבעה על סעיף 2 להוספת סעיף 14א(ג)

בעד-4

אין מתנגדים

הסעיף בתקבל, כפוף לתיקונים המתבקשים.

החוק הזה אושר. אני רוצה להודות לכם. אנחנו נקבע ישיבה נוספת קצרה ותכליתית. אתם בימים

הקרובים תשלחו את התיקונים. אנחנו מאחדים את שתי הצעות החוק, גם זה אושר. הדיון הסתיים. תודה

הישיבה ננעלה בשעה 13:10